במסגרת ערעור של האם נפסלה חוות דעת המומחה שמינה בית המשפט למשפחה מאחר שלא עיין בדו"חות שכתבו הפסיכולוגים שטיפלו באב ושקבעו שהוא סובל מפוסט טראומה, הפרעה אנטי סוציאלית ומסוכן
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט, קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אם לפעוט בן שנתיים על החלטה שהתירה לאביו להיפגש עמו ללא פיקוח. ההחלטה התבססה על חוות דעת מומחה שלא נחשף לדו"חות של פסיכולוגים שטיפלו באב במשך תקופה ארוכה. אף שהמומחה בסופו של דבר תיקן את חוות הדעת השופט קבע שמדובר בפגם שאינו ניתן לריפוי ויש למנות מומחה חדש.
הצדדים הם הורים לקטין בן שנתיים וחצי. הם נישאו ב-2018 ונפרדו בינואר 2021, שבועות ספורים לפני לידת הקטין. השניים התגרשו זה מזה באוקטובר 2022.
מאז אוקטובר 2021 מתנהלת בבית המשפט למשפחה תביעת האם לקביעת האחריות ההורית וקביעת זמני השהות עם הקטין. כל אחד מהצדדים העלה טענות קשות ביחס לאחר. האם טענה שהאב פרנואידי, מסוכן, סובל מפוסט טראומה, אינו שולט בעצמו ואלים כלפי עצמו וכלפי סביבתו. האב טען שהאם סובלת מדיכאון לאחר לידה ואינה מסוגלת לטפל בקטין לבדה.
בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחה לעריכת חוות הדעת לעניין מצבם הנפשי של הצדדים ויכולתם לקיים זמני שהות עם הקטין ללא סיכון.
המומחה קבע כי ביחס לאם אין עדות להפרעת אישיות או פסיכופתולוגיה נפשית. ביחס לאב נקבע כי אין עדות להפרעה נפשית ולמסוכנות ואין להגבילו במפגשים עם בנו. בהמשך התברר שבפני המומחה לא עמדו דו"חות של פסיכולוגים שטיפלו באב במשך חודשים ארוכים.
בעקבות זאת המומחה תיקן את חוות דעתו לאחר שקיבל את הדו"חות. הוא ציטט מהם תיאורים קשים ביותר לגבי האב אך חזר על מסקנותיו מחוות הדעת הראשונה ושלל את האבחנות של הפסיכולוגים לגבי פוסט-טראומה, הפרעה אנטי סוציאלית ומסוכנות.
בית המשפט לענייני משפחה אימץ את חוות הדעת והתיר מפגשים בין האב לבנו ללא פיקוח.
האם הגישה בקשת רשות ערעור בה טענה כי בית המשפט שגה כשלא פסל את חוות הדעת המתוקנת מטעם המומחה. היא ציינה שקביעה זו של בית המשפט עומדת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון שלפיה כשמומחה נותן חוות דעת המסתמכת על מידע חלקי, הפגם שביסוד חוות הדעת הראשונה לא נרפא באמצעות חוות דעת מתוקנת, שכן יש חשש שהמומחה יתקשה לשנות באופן קיצוני את הערכתו הראשונה.
עוד היא הוסיפה שהמומחה הסתמך על טענותיו המופרכות של האב ולא ערך כל בדיקה כדי לאמת אותן.
רק נקמה
סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט שאול שוחט, קיבל את הערעור.
השופט ציין כי הדו"חות הטיפוליים שהמומחה לא התייחס אליהם בחוות דעתו הראשונה אינם בגדר "עוד" חומר רפואי אלא החומר הרפואי העיקרי שתומך בטענות האם באשר למצבו הנפשי של האב שמלמד על מסוכנות מצדו.
מדובר בדוחות שנערכו על ידי פסיכולוגים שונים שפגשו וטיפלו באב עם פרוץ המשבר הזוגי ועד סמוך לפתיחת ההליך המשפטי בבית המשפט למשפחה. מהדוחות עולה כי במהלך הטיפול הפסיכולוגים נחשפו להתנהגות מדאיגה ביותר של המשיב וחששו מאוד לשלום המבקשת והקטין.
אחד הפסיכולוגים הביא בדו"ח התבטאויות "מסמרות שיער" של האב: "מצב מלחמה...מטרת חיי להרוס לה את החיים....בזמן האחרון אני רוקם מזימות....אין לי עוד כלום בחיים האלו...מבחינתי יש רק נקמה שמחזיקה אותי...".
כך גם שני המטפלים התרשמו שהאב סובל מפוסט טראומה קשה בעקבות פיגוע לו היה עד כשהיה בן 15, בו הוא איבד שניים מחבריו הטובים.
השופט קבע שההתייחסות שניתנה לדו"חות בחוות הדעת המתוקנת אינה מרפאת את הפגם שנפל ביסוד חוות הדעת הראשונה.
בנסיבות אלה הוא פסל את חוות הדעת וקבע שבית המשפט ימנה מומחה אחר.
האב חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.
- ב"כ המבקשת: עו"ד יאיר לנדאו, עו"ד נורית מן
- ב"כ המשיב: עו"ד אביטל חורף ואח'
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.