בני זוג תבעו את עורך הדין והשמאי שלהם בטענה כי התרשלו כשלא הביאו לידיעתם תוכנית עירונית שמפקיעה חלק משטח דירה שרכשו. בית המשפט התרשם שלא נגרם נזק שכן התכנית תצא לפועל רק במקרה של התחדשות עירונית
השופט אבישי רובס דחה לאחרונה תביעה שהגישו רוכשים נגד עורך הדין שייצג אותם בעסקה ונגד שמאי. השניים טענו כי הנתבעים התרשלו כשלא גילו להם שקיימת תוכנית המפקיעה חלק מדירתם, באופן שמקצץ לשיטתם בשטחה משמעותית. השופט קבע שלא מדובר בהפקעה אלא בזיקת הנאה שאמורה לאפשר מעבר במקרה של פינוי בינוי וכי מימוש זיקת ההנאה כפוף להסכמת הדיירים.
התובעים רכשו את הדירה בינואר 2020 תמורת 1,115,000 שקל. מדובר בדירה דו מפלסית, בבניין שיש לו שני אגפים, קדמי ועורפי.
הם דרשו לחייב את הנתבעים, עורך הדין שלהם בעסקה ושמאי שכתב עבורם חוות דעת, לפצות אותם ב-1,128,660 שקל.
הם ציינו כי לאחר שחתמו על ההסכם ושילמו את מלוא התמורה, גילו שחלק גדול מהדירה והחצר הצמודה לה הופקעו על ידי העירייה לטובת "דרך וחניות ציבוריות", באופן שמבטל כמעט לחלוטין את ערך הדירה.
התובעים טענו שהנתבעים התרשלו בעסקת רכישת הדירה. לטענתם, עורך הדין לא יידע אותם שקיימת הפקעה של הדירה והשמאי כשל בהערכת שווי הדירה לצורכי המשכנתא בכך שלא ציין בחוות הדעת את טיב ההפקעות וטעה ביחס למיקומן ולשווי הפגיעה בערך דירה.
עורך הדין טען בתגובה כי ייצוג התובעים לא כלל ולא היה אמור לכלול היבטים מתחום התכנון והבניה, שאינם בתחום עיסוקו המקצועי, וכי המליץ להם להיעזר לצורך כך באיש מקצוע.
הוא הוסיף שממילא לא נגרם לתובעים נזק שכן ההפקעות אינן משפיעות על ערך הדירה. לדבריו, מטרת ההפקעות היא ליצור דרך גישה אחורית לרחוב בו נמצאת הדירה והן תיכנסנה לתוקף רק במצב בו ייהרס הבניין לשם בניה מחדש, במסגרת התחדשות עירונית ובהסכמה מלאה של כל בעלי הדירות.
השמאי טען שהשומה נערכה כדין וכי הוא ציין את ההפקעות שנרשמו בנסח רישום המקרקעין, אך סבר שאינן משפיעות על ערך הדירה.
בכפוף להסכם
סגן נשיאת בית משפט השלום בחיפה, השופט אבישי רובס, מינה שמאי כמומחה מטעם בית המשפט.
המומחה אישר שבהתאם לתכנית שחלה על הנכס הופקעה זכות השימוש בחלק מעורף החלקה. הוא הדגיש שלפי התכנית לעירייה תהיה סמכות להפקיע את זכות השימוש בשטחי החלקה הרלוונטים ולרשמם כזיקת הנאה לטובת הציבור.
עם זאת, הבהיר השמאי, הקניית זיקת הנאה לטובת הציבור תתאפשר רק לאחר חתימת הסכם התחדשות עירונית בין העירייה לבעלי הקרקע ורק לאחר פינוי המבנה על ידי דייריו תוך מתן פיצוי. בנסיבות אלה לשיטתו, לא קיימת פגיעה בנכס.
השופט קיבל את עמדת המומחה. הוא קבע שהתכנית שחלה על הדירה הפקיעה זיקת הנאה בחלקה של התובעים. עם זאת, ההפקעה כפופה להוראות נוספות בתכנית שקובעות כי אם בשטח המיועד לזיקת הנאה יש מבנה, תותר כניסה רק לאחר פינויו על ידי דייריו. כמו כן, מדובר בתוכנית משביחה שהעניקה לדיירים זכויות בנייה במטרה לעודד אותם להתקשר בהסכם התחדשות עירונית.
הוא הוסיף כי פינוי המבנה מדייריו ייעשה בעתיד רק באמצעות הסכם עם הדיירים. הסכם כאמור יכלול ללא ספק פיצוי הולם. לפיכך, לא נפגעו זכויות התובעים ולא תיפגענה בעתיד.
הוא סיכם כי משלא נגרם לתובעים נזק, לא מתקיימים יסודות עוולת הרשלנות ולכן, הם לא זכאים לפיצוי.
התובעים חויבו בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 50,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ש. צח
- ב"כ הנתבעים 1 ו-2: עו"ד י. שפרבר
- ב"כ הנתבע 3: עו"ד ש. קין ועו"ד ל. המר
עו"ד אלי זילכה
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.