|
|
החלטת הכנסת בדבר תקנון הכנסת 1
הכנסת קובעת בזה, כי קובץ ההוראות שבתוספת להחלטה זו הוא התקנון לענין סעיף 19 לחוק יסוד: הכנסת; הוא מוסיף להקרא "תקנון הכנסת".
תוספת
תקנון הכנסת
חלק א': הגדרות (תיקון: תש"ע)
1. הגדרות (תיקון: תש"ע)
בתקנון זה -
"חוק הבחירות" - חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969;
"חוק החסינות" - חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951;
"חוק יסודות התקציב" - חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;
"חוק הכנסת" - חוק הכנסת, התשנ"ד-1994;
"חוק מימון מפלגות" - חוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973;
"חוק הממשלה" - חוק הממשלה, התשס"א-2001;
"חוק משכן הכנסת" - חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968;
"כנס החורף" - כנס הכנסת שנפתח לאחר חג הסוכות, כאמור בסעיף 9(א) לחוק הכנסת;
"כנס הקיץ" - כנס הכנסת שנפתח לאחר יום העצמאות כאמור בסעיף 9(א) לחוק הכנסת;
"מושב", "מושב של הכנסת" - התקופה שמתחילת כנס החורף ועד תחילת כנס החורף שלאחריו, ובשנה שבה מתקיימות בחירות לכנסת - כפי שקבעה ועדת הכנסת כאמור בסעיף 9(א) לחוק הכנסת;
"נשיאות הכנסת" - כמשמעותה בסעיף 10 לחוק הכנסת;
"סיעות האופוזיציה" - כהגדרתן בסעיף 11 לחוק הכנסת;
"פגרה", "פגרת הכנסת" - התקופה שמסוף כנס החורף ועד תחילת כנס הקיץ, והתקופה שמסוף כנס הקיץ ועד תחילת כנס החורף, ובשנה שבה מתקיימות בחירות לכנסת - כפי שקבעה ועדת הכנסת;
"פקודת סדרי השלטון והמשפט" - פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.
חלק ב': ארגון הכנסת (תיקון: תש"ע)
פרק ראשון: יושב ראש הכנסת וסגניו (תיקון: תש"ע)
2. בחירת יושב ראש הכנסת וסגניו (תיקון: תש"ע)
(א) הכנסת תבחר, בבחירות גלויות, את יושב ראש הכנסת ואת הסגנים ליושב ראש הכנסת, בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק-יסוד: הכנסת, וסעיף 10 לחוק הכנסת; הסגנים ייבחרו בהמלצת ועדת הכנסת, וכל עוד לא נבחרה - בהמלצת הוועדה המסדרת, בהתחשב בהרכב הסיעתי של הכנסת ובגודל הסיעות; בחירתם של כמה סגנים באותו מועד תיעשה בהצבעה אחת בלבד.
(ב) יושב ראש הכנסת ייבחר לא יאוחר מהמועד שבו כונסה הכנסת לצורך כינון הממשלה, כאמור בסעיף 13 לחוק-יסוד: הממשלה; נקבעה בחירת יושב ראש הכנסת לאותו מועד שבו נקבעה ישיבה לצורך כינון הממשלה, ייבחר תחילה יושב ראש הכנסת.
(ג) יושב ראש הכנסת והסגנים ייבחרו לכל תקופת כהונתה של הכנסת; ואולם רשאית הכנסת לבחור, לפי המלצה כאמור בסעיף קטן (א), סגנים ליושב ראש הכנסת לתקופות כהונה קצרות יותר, ולקבוע את תחילתן ואת סופן.
(ד) שר או סגן שר לא יהיה יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת.
(ה) (1) נתפנתה משרתו של יושב ראש הכנסת, תבחר הכנסת, בתוך 21 ימים, יושב ראש חדש, בדרך הקבועה בסעיף קטן (א); נתפנתה משרה של סגן ליושב ראש הכנסת, רשאית הכנסת לבחור חבר כנסת אחר במקומו, בדרך האמורה.
(2) הושעה סגן ליושב ראש הכנסת מכהונתו, רשאית הכנסת לבחור חבר כנסת אחר במקומו בדרך האמורה, ועל אף האמור ברישה של סעיף קטן (ג), הוא יכהן כסגן ליושב ראש בתקופת ההשעיה בלבד.
3. סייגים לבחירת יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת (תיקון: תש"ע)
(א) ועדת הכנסת, וכל עוד לא נבחרה הוועדה המסדרת, רשאית לקבוע, לפי הצעה של ועדת האתיקה, אם מונתה, כי חבר הכנסת לא יהיה מועמד לתפקיד יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת בהתקיים אחד מאלה:
(1) היועץ המשפטי לממשלה מסר עותק של כתב אישום נגדו כאמור בסעיף 4(א) לחוק החסינות, או שמתקיימים נגדו הליכים פליליים כהגדרתם בסעיף 7(א) לחוק הכנסת (להלן - הליכים פליליים), וזאת בין אם נקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי ובין אם לאו; החליטה ועדת הכנסת שחבר הכנסת לא יהיה מועמד לפי פסקה זו, תהיה החלטתה בתוקף כל עוד לא הסתיימו ההליכים הפליליים בעניינו, ואם נקבע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי בכל תקופת כהונתה של אותה כנסת או לתקופה קצרה יותר שקבעה הוועדה;
(2) חבר הכנסת הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, בין בהיותו חבר הכנסת ובין לפני כן, וטרם חלפו עשר שנים מיום שפסק הדין נעשה סופי או מיום שגמר לשאת את עונשו, לפי המאוחר.
(ב) ועדת הכנסת לא תקבע כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לחבר הכנסת הזדמנות להשמיע את דברו.
(ג) הליכי הדיון בוועדת הכנסת ובוועדת האתיקה יסתיימו, בכל אחת מהן, בתוך שבוע.
(ד) (1) קבעה ועדת הכנסת כי חבר הכנסת לא יהיה מועמד כאמור, רשאי חבר הכנסת, בתוך 48 שעות, לערער על ההחלטה לפני הכנסת.
(2) הדיון בכנסת ייערך בתוך 48 שעות ממועד הגשת הערעור או ביום הקרוב שבו ניתן לקיים ישיבת כנסת בהתאם להוראות סעיף 19(א), לפי המאוחר; המערער רשאי לנמק את ערעורו וכן הוא רשאי להניח מסמכים הנוגעים לערעור על שולחן הכנסת; יושב ראש ועדת הכנסת או חבר הוועדה שהוא הסמיכו רשאי להשיב לערעור, כל אחד מהם במשך 15 דקות, והכנסת תחליט בלא דיון.
(ה) ההצבעות בוועדת הכנסת ובכנסת יהיו גלויות.
4. השעיה מכהונה מחמת עבירה לפי סעיף 7 לחוק הכנסת (תיקון: תש"ע)
הושעה יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת, או שנקבעו סייגים לכהונתו, לפי הוראות סעיף 7 לחוק הכנסת, תסתיים ההשעיה או יבוטלו הסייגים עם מתן פסק דין סופי, המזכה אותו או שאינו קובע שיש עם העבירה קלון, ואם נקבע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי עם תום תקופת כהונתה של אותה כנסת, והכל אם לא קבעה הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, תקופה קצרה יותר להשעיה או לסייגים.
5. התפטרות יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת (תיקון: תש"ע)
(א) (1) יושב ראש הכנסת רשאי להתפטר מכהונתו על ידי הנחת כתב התפטרות על שולחן הכנסת; ביקש היושב ראש להתפטר בפגרת הכנסת ולא התקיים כינוס מיוחד של הכנסת, ימסור את כתב התפטרותו למזכיר הכנסת שיביאו מיד לידיעת חברי הכנסת.
(2) כהונתו של יושב ראש הכנסת שהתפטר נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות הונח על שולחן הכנסת או נמסר למזכיר הכנסת, לפי העניין, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.
(3) יושב ראש הכנסת שהניח או מסר כתב התפטרות, רשאי למסור לכנסת הודעה על הסיבות להתפטרותו.
(ב) (1) סגן ליושב ראש הכנסת רשאי להתפטר מכהונתו במסירת כתב התפטרות ליושב ראש הכנסת.
(2) כהונתו של סגן ליושב ראש הכנסת שהתפטר נפסקת כעבור 48 שעות לאחר שכתב ההתפטרות נמסר ליושב ראש הכנסת, זולת אם חזר בו מהתפטרותו קודם לכן.
(3) יושב ראש הכנסת ימסור הודעה לכנסת על התפטרותו של סגן ליושב ראש.
6. תפקידי יושב ראש הכנסת וסגן ליושב ראש הכנסת (תיקון: תש"ע)
(א) יושב ראש הכנסת ינהל את ענייני הכנסת, ייצג אותה כלפי חוץ, ישמור על כבודה, על הסדר בישיבותיה ועל קיום תקנונה; הוא ישב ראש בישיבות הכנסת וינהלן, ובכלל זה יקבע את תוצאות ההצבעות וכן ימלא כל תפקיד המוטל עליו לפי דין.
(ב) יושב ראש הכנסת אחראי על הכנתו וביצועו של תקציב הכנסת; אושרה הצעת התקציב השנתי של הכנסת בקריאה הראשונה במסגרת הצעת חוק התקציב השנתי, תועבר לדיון בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים האמורה בסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב; ההצעה תובא לקריאה השניה ולקריאה השלישית במסגרת הצעת חוק התקציב השנתי.
(ג) יושב ראש הכנסת אחראי על מינהל הכנסת ועל מזכירות הכנסת.
(ד) בכהונתו כנשיא המדינה בפועל כאמור בסעיף 23(א) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, לא ינהל יושב ראש הכנסת את ישיבות הכנסת, אלא אם כן החליטה ועדת הכנסת אחרת.
(ה) יושב ראש הכנסת לא יהיה חבר בוועדה מוועדות הכנסת, פרט לוועדת הפירושים, ואולם הוא רשאי להשתתף בדיוני כל אחת מוועדות הכנסת.
(ו) יושב ראש הכנסת רשאי למסור, מזמן לזמן, את ניהול ישיבת הכנסת או כל תפקיד מתפקידיו שנקבעו בתקנון זה, לאחד הסגנים, למעט תפקידיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).
(ז) לסגן ליושב ראש הכנסת, הממלא את מקומו של יושב ראש הכנסת כאמור בסעיף 29 לחוק משכן הכנסת, או שיושב ראש הכנסת אצל לו מסמכויותיו כאמור בסעיף 30(א) לחוק האמור, או המנהל את ישיבת הכנסת או הממלא אחד מתפקידי יושב ראש הכנסת, יהיו, באותו מעמד, כל החובות והסמכויות הנתונות ליושב ראש הכנסת.
(ח) סגן ליושב ראש הכנסת לא יהיה יושב ראש ועדת הכנסת או ממלא מקומו.
7. פרסום ברשומות לעניין יושב ראש הכנסת וסגניו (תיקון: תש"ע)
לגבי יושב ראש הכנסת וסגניו תפורסם הודעה ברשומות מטעם הכנסת בעניינים אלה:
(1) בחירה, השעיה או סיום כהונתו של יושב ראש הכנסת או של סגן ליושב ראש הכנסת;
(2) כהונת סגן ליושב ראש הכנסת כיושב ראש הכנסת בפועל לפי סעיף 20א לחוק-יסוד: הכנסת.
פרק שני: סיעות (תיקון: תש"ע)
8. הסיעות בכנסת, שמותיהן וסדרן (תיקון: תש"ע)
(א) לעניין תקנון זה, סיעה בכנסת היא רשימת מועמדים שמתוכה נבחרו חברים לכנסת; מספר חברי הסיעה יהא כמספר המועמדים שנבחרו.
(ב) (1) שמה של סיעה יהא ככינויה של רשימת המועמדים שמתוכה נבחרו חברי הסיעה לכנסת; ואולם הסיעה רשאית להודיע ליושב ראש הכנסת, בתוך 15 ימים מיום כינוס הכנסת, כי שם הסיעה יכלול חלק מהכינוי בלבד או את האות או האותיות שנשאה רשימת המועמדים בבחירות לאותה כנסת.
(2) התפלגה סיעה לפי סעיף 59 לחוק הכנסת, תקבע ועדת הכנסת את שם הסיעות החדשות; הסיעה החדשה שבה רוב חברי הסיעה שהתפלגה, רשאית להמשיך לשאת את שם הסיעה, ואם התפלגה לסיעות שוות בגודלן - תיחשב הסיעה החדשה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת, כסיעה שבה רוב החברים; חדל חבר הכנסת האמור לכהן כחבר הכנסת או להימנות עם הסיעה שהתפלגה - יבוא במקומו לעניין זה הבא אחריו באותה רשימת מועמדים.
(ג) מזכיר הכנסת יערוך רשימה של סיעות הכנסת, בסדר יורד לפי מספר החברים בכל סיעה; סדרן של סיעות שבהן מספר שווה של חברים יהיה -
(1) בין סיעות שהשתתפו בחלוקת המנדטים לאותה כנסת - לפי מספר הקולות שקיבלה כל סיעה בבחירות;
(2) בין סיעות חדשות שנוצרו כתוצאה מהתפלגות סיעה אחת - תיחשב הסיעה החדשה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת כסיעה הגדולה, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או להימנות עם הסיעה שהתפלגה - הבא אחריו באותה רשימת מועמדים;
(3) בין סיעות שאחת מהן לפחות הוקמה כסיעה חדשה באותה כנסת בשל התפלגות או מיזוג של סיעות - לפי מספר הקולות שקיבלה כל סיעה בבחירות כשהוא מחולק במספר המנדטים שקיבלה, ומוכפל במספר חברי הסיעה החדשה, ולעניין סיעה חדשה - לפי מספר הקולות שקיבלה הסיעה שהיו חברים בה חברי הסיעה החדשה לפני השינוי בהרכב הסיעתי.
9. יושב ראש הסיעה (תיקון: תש"ע)
(א) כל סיעה תבחר יושב ראש לסיעה, ורשאית היא לבחור לו ממלא מקום, ותודיע את שמם ליושב ראש הכנסת; הסיעה רשאית להחליף, בכל עת, את היושב ראש ואת ממלא מקומו.
(ב) כל עוד לא הודיעה הסיעה ליושב ראש הכנסת על שמו של יושב ראש הסיעה, יראו את חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים לכנסת כיושב ראש הסיעה, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או להימנות עם אותה סיעה - הבא אחריו באותה רשימת מועמדים.
(ג) הודעות חתומות בידי יושב ראש הסיעה, ממלא מקומו או חבר הסיעה שהיושב ראש הסמיכו לכך, בסדר זה, ייחשבו הודעות מטעם הסיעה, אלא אם כן הודיעו רוב חברי הסיעה אחרת.
10. שינויים בסיעות (תיקון: תש"ע)
(א) אלה טעונים את אישורה של ועדת הכנסת:
(1) התפלגות סיעות, מיזוג סיעות או פרישה מסיעה לפי פרק י' לחוק הכנסת;
(2) שינוי שם של סיעה או מתן שם לסיעה חדשה שנוצרה כתוצאה מהתפלגות או ממיזוג של סיעות;
(3) שינוי במספר חבריה של סיעה;
(4) השתייכותו הסיעתית של חבר הכנסת שהחל לכהן בכנסת לאחר שהתפלגה הסיעה שבה היו חברים חברי רשימת המועמדים שכללה את שמו, בהתאם להוראות אלה:
(א) חבר הכנסת ימסור לוועדת הכנסת הודעה אחת בלבד, בכתב, בתוך 24 שעות מעת היותו לחבר הכנסת, בדבר הסיעה שאליה הוא מבקש להשתייך, ובלבד שבין חבריה יש מי שנמנה עם רשימת המועמדים האמורה, והאישור יינתן בהתאם להודעתו;
(ב) לא מסר חבר הכנסת הודעה כאמור בפסקת משנה (א), תקבע ועדת הכנסת כי הוא משתייך לסיעה שבה רוב החברים שנמנו עם רשימת המועמדים האמורה, ואם היו כמה סיעות שבהן מספר שווה של חברים שנמנו עם רשימת המועמדים - לסיעה שעמה נמנה חבר הכנסת שעמד בראש רשימת המועמדים, ואם חדל לכהן כחבר הכנסת או להימנות עם אותה סיעה - הבא אחריו באותה רשימת מועמדים.
(ב) יושב ראש ועדת הכנסת יודיע לכנסת, ליושב ראש הכנסת, ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית ולחשב הכנסת על אישור שניתן לפי סעיף קטן (א) ויפרסם עליו הודעה ברשומות.
(ג) לחבר הכנסת שוועדת הכנסת קבעה כי פרש מסיעתו כאמור בסעיף 61 לחוק הכנסת, יהיו כל הזכויות שתקנון זה מעניק לסיעה, למעט הזכות להציע הבעת אי-אמון בממשלה, לקבל חדר סיעה במשכן, ולהודיע הודעות בשל אי-השתתפות בדיון או בהצבעה.
11. עבודת הסיעות בכנסת (תיקון: תש"ע)
(א) כל סיעה רשאית לקבל חדר במשכן הכנסת לצורכי עבודתה, בהתחשב בגודלן של הסיעות ובאפשרויות העומדות לרשות הכנסת.
(ב) מענה של הסיעה יהיה חדרה במשכן הכנסת; כל סיעה תודיע למזכיר הכנסת, בכתב, על מענה וכתובת דואר אלקטרוני, לצורך מסירת הודעות לסיעה בימים שבהם מליאת הכנסת אינה מתכנסת; יראו הודעה שנמסרה לאחד המענים כאמור, כהודעה מספקת.
(ג) הצוות הפרלמנטרי של סיעה, כהגדרתו בחוק מימון מפלגות, זכאי להיתרי כניסה למשכן הכנסת, בכפוף להוראות חוק משכן הכנסת, במספר שיקבע יושב ראש הכנסת בהתחשב בגודלה של הסיעה.
פרק שלישי: חברי הכנסת
12. מען והודעות (תיקון: תש"ע)
(א) עם היבחרו, יודיע חבר הכנסת למזכיר הכנסת, בכתב, על מספר הטלפון שלו וכן על מען, מספר פקסימילה וכתובת דואר אלקטרוני, לצורך מסירת מסמכים מאת הכנסת, וכן יודיע על כל שינוי בפרטים אלה; יראו מסירת מסמכים או מתן הודעה בטלפון, כאמור, כהודעה מספקת, ואולם בימים שבהם מליאת הכנסת מתכנסת, יראו הנחת מסמך על שולחן הכנסת או מסירתו בחדרו של חבר הכנסת במשכן הכנסת, כהודעה מספקת.
(ב) חבר הכנסת הנוסע לחוץ לארץ חייב להודיע על כך ליושב ראש הכנסת, ולציין את זמן שהותו בחוץ לארץ, את מקום הימצאו ואת מספר הטלפון באותו מקום.
13. השתתפות בישיבות (תיקון: תש"ע)
חבר הכנסת יתמיד כמיטב יכולתו בהשתתפות בישיבות הכנסת ובישיבות הוועדות שהוא חבר בהן.
14. חתימת חבר הכנסת (תיקון: תש"ע)
מסמך שחבר הכנסת מגישו בכתב לפי תקנון זה, ייחתם בידי חבר הכנסת אישית; הוראה זו לא תחול על מסמך המוגש רק באמצעות המערכת הממוחשבת בכנסת.
15. משלוח כתב התפטרות לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הכנסת (תיקון: תש"ע)
כתב התפטרות של חבר הכנסת שנבצר ממנו להגישו אישית ליושב ראש הכנסת, יישלח באחת מדרכים אלה, לפי העניין:
(1) בארץ - באמצעות מי שיושב ראש הכנסת הסמיכו לכך בכתב, שיאשר על גבי כתב ההתפטרות כי חבר הכנסת מסרו אישית לידיו ויציין את מועד המסירה;
(2) מחוץ לארץ - באחת מאלה:
(א) בפקסימילה או בדואר אלקטרוני הכולל כתב התפטרות סרוק, ובלבד שחבר הכנסת המתפטר שוחח עם יושב ראש הכנסת בסמוך למשלוח כתב ההתפטרות ווידא את קבלתו;
(ב) על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל שיאשר על גבי כתב ההתפטרות כי חבר הכנסת מסרו אישית לידיו ויציין את מועד המסירה.
16. הודעה על חילופים של חברי הכנסת (תיקון: תש"ע)
(א) נתפנתה משרתו של חבר הכנסת, יודיע יושב ראש הכנסת בכתב לחבר הכנסת שבא במקומו, כאמור בסעיף 34 לחוק-יסוד: הכנסת, על תחילת כהונתו בכנסת.
(ב) הודעה מטעם הכנסת על חילופים של חברי הכנסת תפורסם ברשומות.
17. הצהרת אמונים (תיקון: תש"ע)
קרא יושב ראש הישיבה לחבר הכנסת להצהיר אמונים והצהיר חבר הכנסת שלא כלשון החוק, יקבע היושב ראש שחבר הכנסת לא הצהיר אמונים ויחולו לגביו הוראות סעיף 16 לחוק-יסוד: הכנסת, כאילו לא הצהיר אמונים.
פרק שישי: עבודת הוועדות (תיקון: תש"ע)
9. הרכבן של ועדות קבועות (תיקון: תשס"ב, תשס"ח, תשס"ט)
(א) הכנסת תחליט על הרכב הוועדות הקבועות, וחבריהן ייבחרו הכנסת לפי העקרון של נציגות סיעתית.
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), סיעה הזכאית למנות חבר בועדה מועדות הכנסת, רשאית למנותו מבין חבריה של סיעה אחרת.
(ב) נתפנה מקומו של חבר ועדה, או החליטה סיע על שינוי נציג מטעמה בוועדה, תודיע הסיעה ליושב ראש ועדת הכנסת על מינוי חבר אחר מטעמה במקום חבר הוועדה כאמור, תוך שמירה על העיקרון של נציגות סיעתית כאמור בסעיף קטן (א); יושב ראש ועדת הכנסת יודיע לכנסת מיהו הנציג החדש של הסיעה בועדה, בהתאם להודעת יושב ראש הסיעה שנמסרה לו בכתב.
(ג) שר או סגן שר לא יכהן כחבר בוועדה מוועדות הכנסת או כממלא מקום של חבר ועדה.
9א. ממלא מקום באופן ארעי (תיקון: תשס"ב)
(א) (1) נעדר חבר קבוע של ועדה קבועה (להלן בסעיף זה ובסעיף 9ב - חבר ועדה) באופן ארעי - רשאי למלא את מקומו בועדה חבר אחר מסיעתו בלבד.
(2) נעדר חבר ועדה הנמנה על סיעת יחיד - לא ימלא חבר כנסת אחר את מקומו בועדה.
(ב) בהעדר הסכמה על זהות ממלא המקום מטעם הסיעה - יכריע בדבר יושב ראש הסיעה או ממלא מקומו, ובהעדרם יכריע יושב ראש הועדה.
(ג) (1) בסעיף קטן זה, "סיעה מיוצגת" - סיעה שמינתה חבר בועדה מבין חבריה של סיעה אחרת, כאמור בסעיף 9(א1).
(2) נעדר באופן ארעי חבר ועדה מטעם סיעה מיוצגת, רשאי למלא את מקומו בועדה חבר אחר מסיעתו; לא השתתף בישיבה חבר מסיעתו כאמור, רשאי חבר הסיעה המיוצגת לשמש כממלא מקום בועדה.
(ד) דינו של ממלא מקום בועדה לפי סעיף זה כדין חבר הועדה שנעדר, אלא אם כן נקבעו הוראות מיוחדות לענין חבר הועדה, ואולם לא ינהל ממלא המקום את ישיבת הועדה.
(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על ועדה משותפת, ועדה לענינים מיוחדים, ועדת חקירה פרלמנטרית וועדת משנה.
9ב. ממלא מקום קבוע (תיקון: תשס"ב, תשס"ח, תשס"ט)
(א) ועדת הכנסת רשאית לקבוע ועדות שבהן יהיו לחברים ממלאי מקום קבועים, במספר שלא יעלה על מספר החברים באותן ועדות; ממלאי המקום הקבועים ייבחרו על ידי הכנסת ויחולו הוראות סעיף 9, והודעה לפי סעיף 9(ב) תימסר על ידי יושב ראש סיעתו של חבר הוועדה, אף אם ממלא המקום הקבוע מונה מבין חבריה של סיעה אחרת.
(ב) נעדר חבר ועדה באופן ארעי, רשאים למלא את מקומו בוועדה חברי כנסת אלה:
(1) היה לו ממלא מקום קבוע מסיעתו - ממלא המקום הקבוע, ובהעדרו - חבר אחר מסיעתם לפי הוראות סעיף 9א;
(2) היה לו ממלא מקום קבוע מסיעה אחרת - חב ראחר מסיעתו של חבר הוועדה או מסיעה מיוצגת לפי הוראות סעיף 9א, ובהעדרם - ממלא המקום הקבוע.
(ג) דינו של ממלא מקום קבוע בועדה לפי סעיף זה כדין חבר הועדה, אלא אם כן נקבעו הוראות מיוחדות לענין חבר הועדה, ואולם -
(1) נכח בישיבה חבר הועדה או חבר אחר כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא יוכל ממלא המקום הקבוע להשתתף בהצבעה;
(2) לא ייבחר ממלא המקום הקבוע לכהן כיושב ראש או כחבר של ועדת משנה או של ועדה משותפת, ולא ינהל ישיבות של הועדה או של הועדות האמורות בפסקה זו בהעדרו של היושב ראש.
9ג. הוראות מיוחדות לועדת החוץ והביטחון (תיקון: תשס"ב, תשס"ט)
(א) הוראות סעיף 9א לא יחולו על היעדרות באופן ארעי של חבר ועדת החוץ והביטחון או ועדת משנה שלה או ממלאי מקומם הקבועים הוראות סעיף 9ב יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים.
(ב) חילופי חברים קבועים בועדת החוץ והביטחון כאמור בסעיף 9(ב) יהיו לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים.
10. יושב-ראש ועדה קבועה (תיקון: תשס"ה, תשס"ח)
(א) ועדה קבועה תבחר לה יושב-ראש מבין חבריה, לפי המלצת ועדת הכנסת.
(א1) (1) הוועדה לענייני ביקורת המדינה תבחר לה יושב ראש מבין חבריה, לפי המלצת ועדת הכנסת, שהוא חבר בסיעה מסיעות האופוזיציה.
(2) כהונתו של יושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה תפקע בתום 14 ימים מיום שחדלה סיעתו להיות סיעה מסיעות האופוזיציה; פקעה כהונה כאמור, תבחר הוועדה יושב ראש לפי הוראות פסקה (1).
(3) בסעיף קטן זה, "סיעות האופוזיציה" - כהגדרתן בסעיף 11(ג) לחוק הכנסת.
(ב) (בוטל)
(ג) מונה יושב ראש ועדה לשר או לסגן שר, או חדל מסיבה אחרת לכהן כיושב ראש ועדה במהלך כהונתה של הכנסת, רשאית הוועדה לבחור יושב ראש זמני מבין חבריה, בדרך האמורה בסעיף קטן (א), ויהיו לו, עד שייבחר יושב ראש קבוע, כל סמכויות היושב ראש.
10א. סייג לבחירה (תיקון: תש"ס, תשס"ו)
(א) מסר היועץ המשפטי לממשלה עותק של כתב אישום נגד חבר הכנסת, כאמור בסעיף 4(א) לחוק החסינות או שמתקיימים נגד חבר הכנסת הליכים פליליים, כמשמעותם בחוק הכנסת, והוצע לבחור בחבר הכנסת האמור לתפקיד יושב ראש ועדה, תחליט ועדת הכנסת, בין אם נקבע לפי חוק החסינות, כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי ובין אם לאו, על אחד מאלה:
(1) אין מניעה לבחירת חבר הכנסת לתפקיד;
(2) חבר הכנסת יכהן בתפקיד, עם או בלי סייגים שתקבע הועדה, והכל עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו ואם נקבע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי - בכל תקופת כהונתה של אותה כנסת או לתקופה קצרה יותר שקבעה הוועדה;
(3) אין לבחור בחבר הכנסת לתפקיד.
(ב) ועדת הכנסת לא תקבע כאמור בסעיף קטן (א)(2) או (3), אלא לאחר שנתנה לחבר הכנסת שבו מדובר, הזדמנות להשמיע את דברו.
(ג) על הדיון בועדה יחולו הוראות סעיף 101א.
(ד) קבעה ועדת הכנסת כאמור בסעיף קטן (א)(2) או (3), רשאי חבר הכנסת לערער על ההחלטה בפני הכנסת; המערער ינמק את ערעורו ויושב ראש ועדת הכנסת או מי שהוא הסמיך לשם כך ישיב לערעור, כל אחד מהם במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות; לאחר שמיעת הצדדים תקיים הכנסת הצבעה בלא דיון נוסף.
(ה) ההצבעה בועדת הכנסת ובכנסת תהיה גלויה.
(ו) חבר הכנסת רשאי לבקש כי הדיון בענינו יתקיים בועדת האתיקה, אם הוקמה; ביקש חבר הכנסת כאמור, יחולו על הדיון הכללים הנהוגים בועדת העתיקה והוראות סעיף קטן (ד) לא יחולו; ועדת האתיקה תניח את החלטתה המנומקת על שולחן הכנסת.
(ז) כל עוד לא הסתיימו ההליכים לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ו), תבחר הועדה יושב ראש זמני מבין חבריה, לפי המלצת ועדת הכנסת.
10ב. השעיה מכהונה (תיקון: תש"ס, תשס"ו)
(א) ועדת הכנסת רשאית, בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה, להשעות יושב ראש ועדה מכהונתו או לקבוע לה סייגים, אם מסר היועץ המשפטי לממשלה עותק של כתב אישום נגדו, כאמור בסעיף 4(א) לחוק החסינות, או אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים כמשמעותם בחוק הכנסת, בין אם נקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי ובין אם לאו וזאת עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו ואם נקבע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי בכל תקופת כהונתה של אותה כנסת או לתקופה קצרה יותר שקבעה הוועדה.
(ב) על החלטת ועדת הכנסת לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 10א(ב) עד (ז), בשינויים המחויבים.
10ג. החלטה לאחר פסק דין (תיקון: תש"ס)
(א) ניתן פסק סופי במשפטו של יושב ראש ועדה, הוא מי שננקטו לגביו הליכים (להלן - הנידון), והוראות סעיף 42א לחוק-יסוד: הכנסת, אינן חלות, רשאית ועדת הכנסת או ועדת האתיקה, לפי הענין, להסיר את המגבלה שהטילה עליו לפי סעיף 10א או לבטל את ההשעיה לפי סעיף 10ב, ולבחור בנידון כיושב ראש קבוע לועדה, עם או בלי סייגים, או להחליט שהנידון לא יכהן או יחדל לכהן כיושב ראש ועדה, הכל לפי הענין.
(ג)4 על הליכים לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 10א(ב) עד (ו).
10ד. נושאי תפקידים אחרים (תיקון: תש"ס)
הוראות סעיפים 10א עד 10ג יחולו, בהתאמה, על נושאי תפקידים אחרים בכנסת כפי שתקבע ועדת הכנסת.
10ה. חברי ועדת האתיקה (תיקון: תש"ס, תשס"ו)
(א) לא ימנה יושב ראש הכנסת כחבר בועדת האתיקה, חבר הכנסת שהיועץ המשפטי לממשלה מסר עותק של כתב אישום נגדו, כאמור בסעיף 4(א) לחוק החסינות, או שמתקיימים נגדו הליכים פליליים כמשמעותם בחוק הכנסת, או שהורשע במהלך כהונתה של אותה כנסת בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וזאת בין אם נקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי ובין אם לאו.
(ב) יושב ראש הכנסת רשאי להשעות את חברותו של חבר הכנסת בועדת האתיקה, אם היועץ המשפטי לממשלה מסר עותק של כתב אישום נגדו, כאמור בסעיף 4(א) לחוק החסינות, או שמתקיימים נגדו הליכים פליליים כמשמעותם בחוק הכנסת, וזאת בין אם נקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי ובין אם לאו; החליט יושב ראש הכנסת על השעיית חבר הכנסת, רשאי היושב ראש למנות לו מחליף לתקופת ההשעיה. יושב ראש הכנסת יקבע את תקופת ההשעיה, ובלבד שאם התקיימו הליכים פליליים נגד חבר הכנסת תימשך ההשעיה כל עוד לא הסתיימו ההליכים.
(ג) זיכה בית המשפט את חבר הכנסת בפסק דין סופי, יחליט יושב ראש הכנסת אם יחזור חבר הכנסת לכהן כחבר בועדת האתיקה או יועבר מכהונתו וימונה חבר אחר במקומו.
(ד) יושב ראש הכנסת יעביר את חבר הכנסת מכהונתו בועדת האתיקה, וימנה חבר אחר במקומו, אם הורשע חבר הכנסת, במהלך כהונתה של אותה כנסת, בפסק דין סופי בעבירה פלילית.
11. ממלא מקום ליושב-ראש ועדה (תיקון: תש"ם, תשס"ד)
(א) יושב-ראש ועדה קבועה רשאי למנות מפעם לפעם אחד מחברי הוועדה למלא מקומו לתקופה שלא תעלה על שבועיים.
(א1) יצא יושב ראש ועדה את גבולות המדינה, או נבצר ממנו למלא את תפקידו למשך תקופה שלא תעלה על שבועיים, ימנה ממלא מקום לתקופה זו ויודיע על כך ליושב ראש הכנסת.
(ב) לממלא מקום יושב-ראש ועדה יהיו כל סמכויות היושב-ראש.
12. תקופת הכהונה
תקופת כהונתה של ועדה קבועה תהיה כתקופת כהונתה של הכנסת.
13. הוועדות הקבועות וענייניהן (תיקון: תשל"ז, תשל"ח, תשמ"ט, תשנ"ו, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ו)
(א) ואלו הן הוועדות הקבועות ותחומי ענייניהן:
(1) ועדת הכנסת: תקנון הכנסת ועניינים הנובעים ממנו; חסינות חברי הכנסת ובקשות לקביעתה או לנטילתה; סדרי הבית; המלצות על הרכב הוועדות הקבועות והוועדות לעניינים מסויימים, ויושבי-ראש שלהן; תיחום ותיאום הוועדות; העברת בקשות המוגשות לכנסת מן הציבור ליושב-ראש הכנסת או לוועדות המתאימות; דיון בתלונות על חברי הכנסת; תשלומים לחברי הכנסת; דיון בבקשות ובעניינים שאינם נוגעים לשום ועדה או שלא נכללו בתפקידי ועדה אחרת.
(2) ועדת הכספים: תקציב המדינה; מסים לכל סוגיהם; מכס ובלו; מילוות; ענייני מטבע ומטבע-חוץ; בנקאות ושטרי כסף; הכנסות והוצאות המדינה.
(3) ועדת הכלכלה: מסחר ותעשיה; אספקה וקיצוב; חקלאות ודיג; תחבורה על כל ענפיה; איגוד שיתופי; תיכנון ותיאום כלכלי; פיתוח; זכיונות המדינה ואפוטרופסות על הרכוש; רכוש הערבים הנעדרים; רכוש היהודים מארצות האויב, רכוש היהודים שאינם בחיים; עבודות ציבוריות; שיכון.
(4) ועדת החוץ והבטחון: מדיניות חוץ של המדינה, כוחותיה המזויינים ובטחונה.
(5) ועדת הפנים ואיכות הסביבה: שלטון מקומי; בנין ערים; כניסה לישראל ומרשם האוכלוסין; אזרחות; עתונות ומודיעין; עדות; אירגון הדתות של יהודים ושל לא יהודים; משטרה ובתי סוהר.
(6) ועדת החוקה, חוק ומשפט: חוקת המדינה; חוקי-יסוד; חוקים וסדרי משפט.
(7) ועדת העליה, הקליטה והתפוצות: עלייה; קליטה; הטיפול ביורדים; חינוך יהודי וציוני בגולה; מכלול הנושאים הקשורים בענינים אלה והנמצאים בתחום טיפולו של המוסד לתיאום בין ממשלת ישראל לבין ההסתדרות הציונית העולמית ובין ממשלת ישראל והסוכנות היהודית לארץ ישראל.
(8) ועדת החינוך התרבות והספורט: חינוך; תרבות; מדע; אמנות; שידור; קולנוע; ספורט.
(9) ועדת העבודה, הרווחה והבריאות: עבודה; בטחון סוציאלי כולל מערכת הבטחת הכנסה; המוסד לבטוח לאומי; בריאות; סעד; שיקום; נכים ושיקומם לרבות נכי צה"ל ומשפחות נפגעי מלחמה וכן נפגעים אחרים; עבריינים צעירים; גימלאות ותגמולים; חוקת התשלומים לחיילים ולמשפחותיהם.
(10) ועדה לענייני ביקורת המדינה: הקשר עם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור; סמכויות על פי חוק מבקר המדינה וחוקים אחרים; מעמדם וסמכויותיהם של מברים פנימיים.
(11) ועדה לקידום מעמד האשה: קידום מעמד האשה לקראת שוויון בייצוג, בחינוך, במעמד האישי ובמניעת אפליה בשל מין או נטייה מינית בכל התחומים; להקטנת פערים בכלכלה ובשוק העבודה; למעקב באלימות כלפי נשים.
(12) ועדת המדע והטכנולוגיה: מדיניות מחקר ופיתוח אזרחי בישראל; טכנולוגיות מתקדמות; מחקר ופיתוח סביבתי; מחקר מדעי באקדמיה הישראלית למדעים; מחקר מדעי שלא במוסדות להשכלה גבוהה; מכוני מחקר; מדענים ראשיים של כלל משרדי הממשלה; מועצה לאומית למחקר ולפיתוח; קרנות מחקר; מידע ומחשוב; והכל - בתחום האזרחי שאינו בטחוני.
(ב) הכנסת רשאית לבחור מזמן לזמן ועדות קבועות נוספות.
(ג) ועדת הכנסת היא המוסמכת לפסוק בחילוקי דעות בענין סמכויות הוועדות.
14. תפקידיה וסמכויותיה של ועדה קבועה (תיקון: תשמ"ז)
(א) תפקידי ועדה קבועה בתחום הענינים המסורים לה הם: דיון בהצעות חוק, בתקנות הטעונות אישור הועדה או התייעצות עמה ובתקנות לאחר שהותקנו, בבקשות של תושבים שהוגשו לכנסת או שהוגשו לממשלה והועברו על ידיה לכנסת לדיון ולמסקנה, וכל עניין אחר אשר יימסר לדיונה על ידי הכנסת.
(ב) הוועדה רשאית לדרוש מאת השר הנוגע בדבר הסברה וידיעות בעניין שנמסר לדיונה או שנכנס לתחום תפקידיה, והשר חייב, בעצמו או על-ידי נציגו, למסור את ההסברות או הידיעות המבוקשות.
15. ועדות משנה (תיקון: תשנ"ג)
(א) ועדה קבועה רשאית לבחור מזמן לזמן בוועדות משנה, ורשאית היא - בהחלטה שתתקבל ברוב של שני שלישים - להעביר את סמכויותיה, כולן או מקצתן, לוועדת משנה כזאת, פרט לסמכויות שיוחדו לה בחוק.
(ב) לחברי הוועדה שאינם נמנים על חברי ועדת המשנה תישמר זכות הסתייגות גם אם הסמכויות הועברו כולן לוועדת המשנה. הוראה זו לא תחול על ועדות משנה שישיבותיהן חסויות, כאמור בסעיף 102א(ה).
(ג) יושב-ראש ועדת המשנה ייבחר על-ידי הוועדה הקבועה בשעת הקמתה של ועדת המשנה.
16. ועדות משותפות (תיקון: תשל"ב, תשס"ו)
(א) החליטה הכנסת או ועדת הכנסת על העברת הצעת חוק או נושא של הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת לשתי ועדות לטיפול משותף, תורכב ועדה מיוחדת על-ידי ועדת הכנסת, במספר חברים שווה מכל אחת משתי הוועדות.
(ב) יושב-ראש הוועדה המשותפת ייקבע על-ידי ועדת הכנסת מתוך חברי אותה הוועדה שלפי דעת ועדת הכנסת העניין נוגע לה יותר מבחינת תפקידיה.
(ג) לכל צרכי הדיון, לקבלת החלטות ולמסירת דינים וחשבונות תיחשב ועדה משותפת כוועדה מיוחדת.
(ד) ועדה הרוצה להקים ועדה משותפת עם ועדה אחרת, או לקיים אתה ישיבה משותפת, תברר ותקבל את הסכמת הוועדה האחרת - פרט אם הוחלט על כך בוועדת הכנסת.
17. ועדה מיוחדת (תיקון: תשס"ו)
הכנסת תבחר מזמן לזמן, לפי הצעת ועדת הכנסת, ועדה מיוחדת שדינה לכל דבר, פרט לתקופת כהונתה, כדין ועדה קבועה, אם לא קבעה הכנסת הוראות אחרות.
חלק ג': עבודת הכנסת
פרק ראשון ישיבות
18.- 23 (בוטלו) (תיקון: תש"ע)
24. ציון זכרם של נפטרים
(א) נפטר חבר הכנסת לשעבר תכבד הכנסת את זכרו בקימה באחת הישיבות הסמוכות לפטירתו; יושב ראש הכנסת יישא דברים לזכר הנפטר והוא רשאי לאפשר לחברי כנסת נוספים לשאת דברים, במספר ובמסגרת זמן שיקבע.
(ב) נפטר נשיא המדינה, חבר הכנסת או שר, בעת כהונתו, או נפטר נשיא המדינה לשעבר, יושב ראש הכנסת לשעבר או ראש הממשלה לשעבר, תקיים הכנסת ישיבה לזכרו ותכבד את זכרו בקימה; יושב ראש הכנסת יפתח את הישיבה בדברים לזכר הנפטר ויאפשר לחברי כנסת נוספים לשאת דברים, במספר ובמסגרת זמן שיקבע.
פרק שלישי: סיעות
18. שם הסיעה ומענה
(א) כל סיעה רשאית לתת לעצמה את השם בו השתמשה בבחירות לכנסת; במקרה של התפלגות הסיעה לאחר הבחירות רשאית הסיעה, אשר בה נשארו רוב החברים שנבחרו לפי רשימת המועמדים, לתת לעצמה את השם בו השתמשה בבחירות; כל שם אחר טעון אישור ועדת הכנסת.
(ב) כל סיעה תודיע את מענה בכתב ליושב-ראש הכנסת, וההזמנות וההודעות המיועדות לסיעה יישלחו לפי המען הזה.
18א. שינויים בהרכב הסיעתי של הכנסת (תיקון: תשמ"ט)
שינויים באלה טעונים אישורה של ועדת הכנסת:
(1) ההרכב הסיעתי של הכנסת;
(2) שמה של סיעה;
(3) מספר חבריה של סיעה.
18ב. הודעה ליושב-ראש הכנסת ולכנסת (תיקון: תשמ"ט)
ועדת הכנסת תודיע ליושב-ראש הכנסת על כל שנוי כאמור שאישרה ועל כל התפלגות שחלות עליה הוראות סעיף 13א(ג) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973; הועדה תודיע על כל שנוי לכנסת.
18ג. הודעה, פרסום והוראות יושב-ראש הכנסת (תיקון: תשמ"ט)
(א) יושב-ראש הכנסת יודיע ליושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית על כל שנוי בפרטים האמורים בסעיף 18א, ויפרסם עליהם הודעה ברשומות.
(ב) יושב-ראש הכנסת יורה את חשב הכנסת בדבר השינויים המתחייבים במימון ההוצאות השוטפות של סיעה כתוצאה משינויים שחלו בהרכב הסיעתי של הכנסת.
19. עבודת הסיעות
(א) כל סיעה רשאית לקבל חדר בבניין הכנסת למטרת עבודתה; הוראה זו תבוצע בהתחשב עם האפשרויות הטכניות של הכנסת.
(ב) עובדיה הקבועים של סיעה - שמספרם ייקבע בשים לב לגודל הסיעה ולא יעלה על חמישה - זכאים לכניסה חפשית לבניין הכנסת ולמשרדיה.
פרק רביעי: חברי הכנסת
20. מען והודעות
כל חבר הכנסת חייב להודיע ליושב-ראש הכנסת את המען לפיו יישלחו לו הזמנות, הודעות ומסמכים; משלוח לפי מען זה ייחשב כהודעה מספיקה.
21. נסיעות לחוץ-לארץ
חבר הכנסת הנוסע לחוץ-לארץ חייב להודיע על כך ליושב-ראש הכנסת ולציין את זמן שהותו בחוץ-לארץ ומקום הימצאו.
22. השתתפות בישיבות (תיקון: תשמ"ז)
חבר הכנסת יתמיד במיטב יכולתו בהשתתפות בישיבות מליאת הכנסת ובישיבות הוועדות שהוא חבר בהן.
23. משלוח כתב התפטרות
כתב התפטרות של חבר הכנסת שנבצר ממנו להגיש אישית ליושב-ראש הכנסת, כאמור בסעיף 40 לחוק-יסוד: הכנסת, יישלח -
(1) מן הארץ - על-ידי מי שהוסמך לכך בכתב על-ידי יושב-ראש הכנסת;
(2) מחוץ-לארץ - על ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל;
מי שהוסמך כאמור בפסקה (1) או הנציג האמור בפסקה (2) יאמת על גבי ההתפטרות את חתימת חבר הכנסת וירשום עליו את יום החתימה.
פרק חמישי (בוטל) (תיקון: תש"ע)
חלק ב: עבודת הכנסת
פרק ראשון: ישיבות
27. (בוטל) (תיקון: תש"ע)
28. פומביות הדיונים (תיקון: תשנ"ט)
ישיבות הכנסת יהיו פומביות ופרסום תוכנן אינו מוגבל.
29. פרוטוקול (תיקון: תשמ"ז, תשנ"ט)
(א) בישיבות הכנסת, יתנהל פרוטוקול סטנוגרפי שיכיל את כל מהלך הדיונים, את ההצעות ואת תוצאות ההצבעה.
(א1) הפרוטוקול ייערך בידי עורך "דברי הכנסת"; כל חבר-הכנסת יקבל לתיקון את דבריו, לרבות קריאות הביניים שלו, והוא רשאי לתקן שיבושים, שגיאות והשמטות; חבר הכנסת הרוצה לתקן את דבריו כאמור, יחזיר את הפרוטוקול למערכת "דברי הכנסת" תוך שבעה ימים מקבלתו.
(ב) כל חבר הכנסת רשאי לקבל העתק מהפרוטוקול.
(ג) הפרוטוקול יפורסם ב"דברי הכנסת".
(ד) (בוטל)
30. (בוטל) (תיקון: תשנ"ט)
פרק שני: סדר-היום
31. קביעת סדר-היום השבועי (תיקון: תשל"ב, תשס"ח)
יושב-ראש הכנסת יקבע את סדר-היום השבועי לישיבות הכנסת על-פי האמור להלן בסעיפים 32 ו-33 והוראות התקנון לעניין סדרי הדיון השבועי בנושאים השונים וסדרי עדיפותם, ויודיע עליו לחברי הכנסת לא יאוחר מיום ה' שלפני אותו שבוע.
31א. (בוטל) (תיקון: תש"ע)
32. סדרי קביעת סדר-היום (תיקון: תשל"ב, תשמ"ז, תש"ע)
(א) סדר-היום לישיבות הכנסת, בשניים משלושת ימי השבוע, לרבות שינויים ותוספות, ייקבע על-ידי יושב-ראש הכנסת על-פי הצעות הממשלה.
(ב) ישיבה אחת לשבוע, ביום האחרון שבו, תוקדש לדיון בהצעות לסדר-היום או בהצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת; אולם רשאים היושב-ראש והסגנים לקבוע לדיון זה מועד אחר באותו שבוע, או בשבוע שלאחריו, והודעה על כך תינתן לחברי הכנסת.
(ג) הוראת סעיף קטן (ב) לא תחול על שבוע שדנה בו הכנסת בתקציב המדינה.
(ד) בשתי ישיבות בכל שבוע יינתנו תשובות על שאילתות; את הישיבות והמועדים שבהם יינתנו התשובות יקבעו יושב-ראש הכנסת והסגנים; הודעה על מתן תשובות לשאילתות תינתן לחברי הכנסת לפני פתיחת הישיבה.
(ה) קבע יושב-ראש הכנסת ישיבה נוספת לפי סעיף 19(א) יקבע את סדר-יומה.
33. זכויות קדימה בסדר-היום (תיקון: תשל"ב)
(א) בכל ישיבה תהא זכות קדימה להודעה של הממשלה, להצעות לסדר-היום של חברי הכנסת שדחיפותן אושרה לפי הוראות סעיפים 85-83, לנושאים שהכנסת החליטה לכלול בסדר-יומה על-פי הצעות דחופות לסדר-היום של חברי הכנסת וכן לנושאים שהחוק או התקנון מחייבים דיון או הצבעה בהם בכנסת.
(ב) הוגשה הצעת אי-אמון לממשלה על-פי סעיף 36(א) וביקשה הממשלה למסור, במועד שנועד לדיון בהצעה, הודעה דחופה בעלת חשיבות מיוחדת, תימסר ההודעה באישור יושב-ראש הכנסת לפני הדיון בהצעה ובלבד שלא יתקיים דיון על ההודעה מיד לאחר מסירתה.
(ג) קריאה שנייה ושלישית של הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת תהיה על-פי הוראות סעיפים 125 ו-129.
(ד) נושאים שהכנסת החליטה לכלול אותם בסדר-יומה על-פי הצעות רגילות לסדר-היום, ועניינים המובאים למליאת הכנסת מן הוועדות שלה לפי סעיף 111(ב) - יידונו במועד שקבע יושב-ראש הכנסת תוך שלושה חודשים מיום קבלת ההחלטה.
33א. נאומים בני דקה (תיקון: תש"ס2, תשס"א)
(א) שלושים הדקות הראשונות של ישיבת הכנסת בימים ב' ו-ג', שאינה נפתחת בדיון או בהצבעה על הצעת אי אמון, יוקדשו לנאומים מהמקום של חברי הכנסת; משכו של כל נאום לא יעלה על דקה אחת; לא סיים חבר הכנסת את נאומו בתוך דקה - ינותק המיקרופון שבו הוא נואם.
(ב) נאום כאמור יעסוק בנושא לפי בחירת חבר הכנסת, ובלבד שלא יכיל:
(1) חריצת משפט, כינוי או ביטוי מעליב;
(2) פגיעה בכבוד הכנסת.
(ג) יושב ראש הישיבה יקבע את סדר הנואמים; חבר הכנסת המבקש לנאום, יצביע ממקומו באולם המליאה, ויוכל לנאום פעם אחת בלבד.
(ד) עם סיום הנאומים, רשאית הממשלה להשיב, באמצעות אחד או שניים מנציגיה, במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות לכל נציג.
(ה) (בוטל)
34. הצעות הממשלה והצעות חברי הכנסת (תיקון: תשל"ב)
(א) בישיבה שיועדה לדיון בהצעות לסדר-היום של חברי הכנסת ואין לפניה הצעות שאושרו לפי סעיף 78, או שנותר בה זמן אחרי גמר הדיון בהצעות שלפניה, תמשיך הכנסת לדון בסדר-היום שנקבע על-פי סעיף 32(א).
(ב) בישיבה שיועדה לדיון בהצעות הממשלה, ולא היו לפני הכנסת נושאים שנקבעו על-פי הצעותיה, תמשיך הכנסת לדון בהצעות לסדר-היום של חברי הכנסת שאושרו לפי סעיף 78, או בהצעות חוק של חברי הכנסת, בכפוף להוראות סעיף 135.
34א. (בוטל) (תיקון: תש"ע)
35. הודעות הממשלה (תיקון: תשל"ב)
הממשלה רשאית בכל עת למסור בכנסת הודעה או הצהרה ולפי דרישתם של שלושים חברי הכנסת יקויים עליה דיון כעבור 24 שעות משעת מסירת הדרישה ליושב-ראש הכנסת, אולם רשאית הממשלה לדרוש שדיון על-פי דרישה כאמור יידחה ל-48 שעות נוספות.
36. הצעה להבעת אי אמון (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ז, תשס"ד, תשס"ו, תש"ע)
(א) סיעה או סיעות שמספר חבריהן עשרה או יותר, רשאיות להציע הבעת אי אמון בממשלה; סיעה המונה פחות מעשרה חברי כנסת רשאית להגיש לא יותר משלוש הצעות להבעת אי אמון בממשלה בכל מושב של הכנסת באופן האמור בסעיף קטן (ב).
(ב) הצעה להביע אי אמון בממשלה, יכול שתהיה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום או כהצעה בסיום הדיון בכל סעיף העומד על סדר היום;
לענין זה -
"סיום הדיון" - אחרי שהסתיימה התשובה ולפני ההצבעה, ואם הדיון הוא בהצעת חוק בקריאה השניה ובקריאה השלישית - בתום הקריאה השניה ולפני הקריאה השלישית;
"סעיף העומד על סדר היום" - סעיף שהממשלה הביעה עמדה לגביו, ולמעט הצעת חוק בדיון מוקדם והצעה לסדר היום.
(ג) בהצעה להביע אי אמון בממשלה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום, יש לציין את עילת ההצעה.
(ד) להצעה להביע אי אמון בממשלה תצורף הסכמה בכתב של חבר הכנסת, כאמור בסעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה.
(ה) (1) הצעה להביע אי אמון שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום עד לנעילת הישיבה ביום האחרון בשבוע שבו מתקיימת ישיבת הכנסת, תידון בישיבת הכנסת הרגילה הראשונה בשבוע שלאחר הגשת ההצעה, ותדחה, בכפוף לאמור בסעיף 20(ג), דיון בכל סעיף אחר; הצעה שהוגשה לאחר המועד האמור, יראו אותה כאילו הוגשה בשבוע שלאחר מכן.
(2) הצבעה על הצעת אי אמון שהוגשה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום, תתקיים בישיבת הכנסת הרגילה הראשונה בשבוע שלאחר מכן, כאמור בפסקה (1), ואולם אם ביקשה זאת הממשלה - תתקיים ההצבעה על הצעת האי אמון ביום שבו הוגשה, מיד לאחר הדיון באותו סעיף.
(ו) דחיית הצבעה בשל הצעה להביע אי אמון בממשלה בסעיף העומד על סדר היום, תיעשה פעם אחת בלבד לענין אותו סעיף.
(ז) בהצעה להביע אי אמון בממשלה בסיום דיון בסעיף העומד על סדר היום, תתקיים הצבעה אחת בלבד, והיא תהיה הן על הסעיף העומד על סדר היום והן לענין הבעת האי אמון ואולם הוצעו מספר הצעות להביע אי-אימון בממשלה כאמור, והוצע בהן כי הרכבת הממשלה תוטל על חברי כנסת שונים, תתקיים ההצבעה על הצעתה של הסיעה הגדולה יותר, ומבין סיעות שוות בגודלן - על הצעתה של הסיעה שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות.
(ח) (1) היתה ההצעה להביע אי אמון, בסיום הדיון בסעיף שהממשלה הודיעה כי היא מתנגדת לו, בענין שבו לא נדרש רוב של חברי הכנסת, וזכתה ההצעה לרוב של המשתתפים בהצבעה, אך לא לרוב של חברי הכנסת, תתקבל ההצעה לענין אותו סעיף ותידחה הצעת האי אמון.
(2) היתה ההצעה להביע אי אמון בסיום הדיון כאמור בפסקה (1), וזכתה לרוב של חברי הכנסת, יתקבלו הן ההצעה שעמדה לדיון והן הצעת האי אמון.
(3) היתה ההצעה להביע אי אמון בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום שהביאה הממשלה או בענין אחר שהממשלה הודיעה כי היא תומכת בו, יחולו הוראות פסקאות (1) ו-(2), בשינויים המחויבים.
(ט) הגישו מספר סיעות הצעת אי אמון בממשלה, תהיה הנמקת הצעותיהן לפי סדר גודלן ולא לפי סדר הגשת ההצעות, ואם הגישו מספר סיעות הצעה אחת, יראו אותן כסיעה אחת לענין זה.
(י) מכסת הזמן להנמקת הצעה להבעת אי אמון בממשלה - 10 דקות; סיעה שחבר מטעמה נימק את ההצעה לא תשתתף בדיון הסיעתי, אלא אם כן הדיון הסיעתי משולב עם הצעה נוספת להבעת אי אמון בממשלה או עם נושא אחר.
36א. הבעת אמון (תיקון: תשנ"ז, תשס"ד)
(א) ראש הממשלה רשאי להודיע ליושב ראש הכנסת שהוא יראה בהצבעת הכנסת בסעיף העומד על סדר היום, עניין של הבעת אמון בו. לענין זה, "סעיף העומד על סדר היום" - למעט הצעת חוק בדיון מוקדם והצעה לסדר היום.
(ב) הודיע ראש הממשלה כאמור, יחולו הוראות סעיף 36(ז) ו-(ח), בשינויים המתחייבים.
37. (בוטל) (תיקון: תש"ע)
פרק שלישי: שאילתות
38. הגשת שאילתה
(א) חבר הכנסת רשאי לפנות לשר בשאילתה על עניין עובדתי שבתחום תפקידיו של השר הנשאל; לא היה ברור לשואל מי הוא השר שלתחום תפקידיו שייך נושא השאלה, יפנה את השאילתה לראש הממשלה על מנת להעבירה לשר הנוגע בדבר.
(ב) השאילתה תנוסח בקיצור נמרץ ובצורת שאלה בלבד, תיחתם על-ידי השואל ותוגש ליושב-ראש הכנסת בשלושה עותקים.
39. שאילתה פסולה
שאילתה לא תכיל -
(1) פירסום כל שם או גילוי דברים שפירסומם אינו הכרחי להבנת השאלה;
(2) ויכוח, חריצת משפט, כינוי או ביטוי מעליב;
(3) בקשה לחוות דעה או לפתרון שאלה משפטית מופשטת, או למתן תשובה על הצעה היפוטיתית;
(4) פגיעה בכבוד הכנסת או במוסר המקובל.
40. תשובה שלא בפני הכנסת
בכל שאילתה רשאי השואל לבקש -
(1) שהתשובה לא תיקרא בכנסת, אלא תישלח לפי מענו;
(2) שהתשובה לא תיקרא בכנסת, אלא תפורסם ב"דברי הכנסת".
41. העברת שאילתה (תיקון: תשס"ד)
(א) יושב-ראש הכנסת יעביר את השאילתה לשר שאליו היא מופנית, אם לא יראה אותה כפסולה לפי התקנון או לפי התקדימים; שאילתה שהעביר יושב-ראש הכנסת כשרה לפי סעיף 39.
(ב) פסל יושב-ראש הכנסת את השאילתה, יודיע על כך בכתב, עם נימוקים, לשואל.
(ג) יושב ראש הכנסת רשאי לשנות את נוסח השאילתה כדי להתאימה להוראות התקנון והתקדימים; שינה יושב ראש הכנסת את נוסח השאילתה, יודיע על כך לחבר הכנסת, וחבר הכנסת רשאי לבקש מהיושב ראש עיון חוזר; החלטת היושב ראש תהיה סופית.
42. סירוב למתן תשובה
השר הנשאל רשאי לסרב להשיב על השאילתה אם התשובה ברבים יכולה, לפי דעתו, לפגוע בענייני המדינה. עליו לציין בתשובה בכתב שהסירוב בא מחמת סיבה זו.
43. תקופה לתשובה לשאילתה (תיקון: תש"ם, תשס"ז)
(א) השר הנשאל חייב להשיב על השאילתה, או להודיע על סירובו להשיב, תוך 21 יום מקבלת השאילתה.
(ב) (בוטל)
(ג) עבר המועד, והשאילתה לא נענתה תוך 7 ימים נוספים, יקבע יושב-ראש הכנסת מועד למתן תשובה על השאילתה ויודיע עליו לשר הנשאל; ובאותו מועד תונח השאילתה על שולחן הכנסת. לא השיב השר הנשאל באותו מועד - יודיע על כך יושב-ראש הישיבה לכנסת.
(ד) ימי פגרה לא יובאו במניין התקופות הנזכרות בסעיף זה, אלא אם השואל ביקש שהתשובה תישלח לפי מענו.
44. המצאת שאילתות לחברי הכנסת (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ט)
(א) שאילתות שהועברו לשרים הנשאלים יסומנו בשמות השואלים ובמספרים לפי סדר קבלתם על-ידי יושב-ראש הכנסת.
(ב) נוסח השאילתות, שנקבעו בסדר-היום של ישיבה לשם מתן תשובה, יונח על שולחן הכנסת.
45. דיון בשאילתה (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ט)
(א) יושב-ראש הכנסת יודיע את מספר השאילתה שעלתה על סדר-היום ושם השואל, והשר הנשאל יקרא את תשובתו; על תוכן התשובה חלות כל ההגבלות הקבועות בסעיף 39 לגבי השאילתה. נעדר השואל מהאולם, יעביר השר את תשובתו לפרוטוקול, אולם רשאי הוא - אם רצונו בכך - לקרוא תשובתו גם בהיעדרו של השואל.
(ב) בהסכמת השואל, או - בנסיבות המצדיקות זאת - על דעת יושב-ראש הכנסת, יכול השר הנשאל להיות מיוצג על ידי שר אחר.
(ג) השואל רשאי, אחר שמיעת התשובה, לשאול בעל-פה שאלה קצרה נוספת, ובלבד שתהא נובעת מתוכן התשובה.
(ד) נשאלה שאלה נוספת, יענה הנשאל תשובה קצרה בעל-פה, אולם רשאי הוא לסרב לתת תשובה מהטעמים הנזכרים בסעיפים הקודמים או לדחות את מתן התשובה לישיבת הכנסת הבאה המיועדת לשאילתות;
השר הנשאל רשאי לדרוש כי השאלה הנוספת תוגש כשאילתה חדשה, ועליה חייב הוא להשיב תוך 7 ימים מיום קבלתה.
פרק רביעי: סדר-הדיונים - הוראות כלליות
סימן א: סדר הנאומים
46. צורת הדיון
הדיונים בכנסת הם סיעתיים או אישיים.
47. הנושאים לדיון סיעתי (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ז, תשס"ד)
(א) אלה הנושאים שהדיון בהם הוא סיעתי:
(1) כינון הממשלה או התפטרות ראש הממשלה;
(2) הצעת תקציב;
(3) מדיניות החוץ;
(4) מדיניות הבטחון;
(5) נושא שאחת הסיעות הודיעה עליו ליושב-ראש הכנסת שהיא תציע בו אי אמון בממשלה;
(6) נושא שראש הממשלה הודיע עליו ליושב-ראש הכנסת שהוא יראה בהצבעת הכנסת בו עניין של הבעת אמון בו;
(7) נושא שעשרה חברי הכנסת, או שתי סיעות שמספר חבריהן ביחד אינו פחות משמונה, דרשו שהדיון בו יהיה סיעתי.
(ב) נמסרה הודעה כאמור בסעיף קטן (א)(5) או (6), לאחר שהחל דיון אישי בנושא, יימשך הדיון האישי ולא יתקיים דיון סיעתי.
48. הנוהל בדיון סיעתי (תיקון: תשכ"ט, תש"ם)
בדיון סיעתי -
(1) תקבע ועדת הכנסת את הזמן שיוקצב לדיון והוא יחולק בין הסיעות לפי גודלן, ובלבד שבכל דיון יהא לכל סיעה 10 דקות לפחות.
(2) תודיע כל סיעה ליושב-ראש בכתב את שמות חבריה שישתתפו בדיון, תור הופעתם והזמן שיינתן לכל אחד מהם ובלבד שהזמן שיוקצב לכל נואם לא יפחת משמונה דקות; נותרו לסיעה לפחות שש דקות תוכל להודיע על נואם נוסף.
(3) יקבע היושב-ראש את תור הנואמים בין הסיעות בזו אחר זו בהתחשב בגודלן; אולם במחזור הראשון של הנואמים -
(א) הגדולה שבסיעות האופוזיציה תיקרא לנאום ראשונה;
(ב) הגדולה בסיעות תהא רשאית להעמיד 4 נואמים והסיעה השנייה בגודלה תהא רשאית להעמיד 2 נואמים תוך שילוב לסירוגין לפי הסדר הנ"ל.
49. הנוהל בדיון אישי
(1) בדיון אישי רשאי כל חבר הכנסת להודיע ליושב-ראש בכתב על רצונו להשתתף בדיון, ושמו יירשם ברשימת הנואמים;
(2) יקבע היושב-ראש את הזמן שיוקצב לנואם ואת תור הנואמים, והוא רשאי לקבוע את הזמן הכולל לדיון זה ולמתוח קו;
(3) חבר הכנסת שביקש לקבוע לו זמן אחר לנאומו, נענים לבקשתו אם הדבר ניתן במסגרת הזמן שהוקצב לדיון, אך חבר הכנסת שלא הודיע שייעדר מן הישיבה בשעה שיגיע תורו לנאום, והיושב-ראש קורא בשמו והוא אינו נמצא באולם, מפסיד את רשות הדיבור באותו דיון.
49א. הנוהל בדיון בהשתתפות ראש הממשלה (תיקון: תשנ"ח, תשס"ד)
(א) הוגשה דרישה לקיים דיון בהשתתפות ראש הממשלה, בהתאם לסעיף 42(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, תקיים הכנסת את הדיון בתוך 21 ימים מקבלת הדרישה, וימי הפגרה לא יובאו במניין תקופה זו.
(א1) לא ייקבע דיון כאמור בסעיף קטן (א) ביום שבו נקבע דיון בהצעה להביע אי אמון בממשלה שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום; נקבע מועד הדיון כאמור בסעיף קטן (א), ולאחר מכן נקבע לאותו היום דיון בהצעה להביע אי אמון בממשלה כאמור בסעיף 36(ה)(1), יקבע יושב ראש הכנסת מועד אחר לדיון כאמור בסעיף קטן (א), שיהיה בתוך 30 ימים מקבלת הדרישה האמורה באותו סעיף קטן.
(ב) וזה סדר הדיון:
(1) אחד מחברי הכנסת שהגישו את הדרישה לקיים את הדיון, על פי קביעתם של מגישי הדרישה, יפתח את הדיון במשך זמן של עד עשר דקות;
(2) לדיון יוקצב זמן של 60 דקות, אשר יחולק בין הסיעות לפי גודלן, ובלבד שמשך הזמן לכל סיעה לא יפחת משלוש דקות. דברי הפתיחה כאמור בפסקה (1) ודברי ראש הממשלה וראש האופוזיציה לא יבואו במנין הזמן האמור בפסקה זו.
(3) ראש הממשלה ישתתף בכל מהלך הדיון, ובמהלכו יציג פעם אחת את עמדתו.
(4) הוראות סעיף 50 לא יחולו על דיון לפי סעיף זה.
(ג) בתום הדיון תצביע הכנסת על העמדה שהביא בפניה ראש הממשלה.
50. רשות הדיבור של חבר הממשלה
חבר הממשלה המדבר בשמה רשאי לבקש את רשות הדיבור בכל שלבי הדיון, בין סיעתי ובין אישי.
51. (בוטל) (תיקון: תש"ע)
52. פתיחת הדיון
בכל סעיף העומד בסדר יומה של הכנסת ייפתח הדיון ויסוכם לפי כללים אלה:
(1) בנושא שהביאה הממשלה יפתח ויסכם שר או סגן שר;
(2) בנושא שהביאה ועדה של הכנסת יפתח ויסכם יושב-ראש הוועדה או חבר הוועדה שהוסמך לכך על ידיו;
(3) בנושא שהוחלט בכנסת לדון בו בעקבות הצעה לסדר-היום -
(א) העלה את ההצעה חבר הכנסת, יפתח ויסכם המציע או חבר הכנסת אחר בשמו;
(ב) העלתה את ההצעה קבוצת חברי הכנסת במשותף, יפתח ויסכם אחד המציעים;
(ג) העלו את ההצעה חברי הכנסת מסיעות שונות בנפרד, רשאית הממשלה לפתוח ולסכם את הדיון; לא עמדה הממשלה על זכותה זו, יפתח ויסכם אחד מן המציעים לפי הסכם ביניהם, ובאין הסכם - לפי החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים.
53. הצעה לסדר
(א) ביקש חבר הכנסת מיושב-ראש הישיבה רשות להציע הצעה לסדר ניהול הישיבה או הצבעה (להלן - הצעה לסדר), יחליט היושב-ראש אם להיענות לבקשה.
(ב) בקשה להציע הצעה לסדר תוגש ליושב-ראש בכתב; אולם בקשה להציע הצעה לסדר ההצבעה תוכל להיות גם בעל-פה.
(ג) נתן יושב-ראש הישיבה לחבר הכנסת רשות להציע הצעה לסדר, רשאי חבר הכנסת להציע הצעתו ולנמקה במשך לא יותר מדקה אחת.
(ד) יושב-ראש הישיבה יכריע אם לקבל את ההצעה לסדר או לדחותה.
54. הודעה אישית (תיקון: תשס"ג)
(א) חבר הכנסת המבקש רשות להודעה אישית ימסור תחילה בכתב ליושב-ראש את תוכן הודעתו.
(ב) לא תינתן רשות להודעה אישית אלא לתיקון אי-הבנה שחלה בדברי המבקש או בקשר לדבריו, או להסרת האשמה שהושמעה בכנסת.
(ג) הודעה אישית לא תארך מחמש דקות; זמנן של הודעות אישיות - בסיום הדיון בסעיף שבו הושמעו הדברים שבשלהם התבקשה ההודעה, ואם הסתיים הדיון בהצבעה - אחרי ההצבעה.
55. הודעת סיעה בדיון על הצעת חוק (תיקון: תשמ"ז)
(א) בדיון על הצעת חוק תינתן רשות הודעה לכל סיעה -
(1) שלא השתתפה בדיון ולא השתתפה בהצבעה או נמנעה ממנה בקריאה ראשונה;
(2) שלא השתתפה בהצבעה או נמנעה ממנה בקריאה שלישית;
(3) שלא הגישה הסתייגות לקריאה השנייה וקיבלה רשות למתן הודעה מן הוועדה שבה נדונה הצעת החוק.
(ב) הודעה לפי סעיף זה תימסר לאחר ההצבעה ולא תארך מחמש דקות.
56. הודעת סיעה בדיון שלא בהצעת חוק (תיקון: תשמ"ז)
בדיון על נושא שאיננו הצעת חוק רשאית כל סיעה שלא השתתפה בדיון ולא השתתפה בהצבעה או נמנעה ממנה למסור הודעה; הודעה לפי סעיף זה תימסר לאחר ההצבעה ולא תארך מחמש דקות.
57. הודעות סיעות במקום דיון
החליטה ועדת הכנסת על הודעות סיעות במקום דיון, יימסרו ההודעות לפני ההצבעה. זמנן של הודעות לפי סעיף זה תקבע ועדת הכנסת בתחום של חמש עד עשר דקות.
58. (בוטל) (תיקון: תש"ע)
58א. (בוטל) (תיקון: תש"ע)
סימן ב: החלטות
59. החלטות שלא על הצעות חוק
(א) בדיון על נושא שאיננו הצעת חוק רשאית כל סיעה או קבוצה של סיעות להגיש הצעת החלטה לסיכום הדיון. ההצעות יוגשו תחילה בכתב ליושב-ראש.
(ב) אחרי סיכום הדיון בהתאם לסעיף 52 יעמיד היושב-ראש את ההצעות להצבעה בעד ונגד.
(ג) כוללת הצעה מסויימת שני סעיפים או יותר והוגשה בקשה, על-ידי המציעים או בהסכמתם, להצביע את סעיפי ההצעה הצבעה נפרדת, ישאל היושב-ראש, בטרם יעמיד את ההצעה להצבעה, אם יש התנגדות לבקשה; לא הובעה התנגדות - תיערך ההצבעה כמבוקש; הובעה התנגדות - תחליט הכנסת בהצבעה מוקדמת, ללא דיון, אם להיענות לבקשה אם לאו. נערכת הצבעה נפרדת כאמור, רואים כל סעיף וסעיף כהצעה בפני עצמה.
60. סדר ההצבעה
(א) סדר ההצבעה יקבע היושב-ראש; הרשות בידו להחליט ששאלה עקרונית תוצבע תחילה.
(ב) הממשלה זכאית שהצעה שהביאה היא תוצבע תחילה.
61. קריאה להצבעה
לפני כל הצבעה או סדרת הצבעות יודיע היושב-ראש לכל חברי הכנסת הנמצאים מחוץ לאולם הישיבה על ההצבעה, או על סדרת ההצבעות, על-ידי צלצול שיישמע בכל בנייני הכנסת.
62. כיצד מצביעים (תיקון: תשל"ב, תשנ"ד, תשס"ו)
(א) מצביעים בהרמת ידיים.
(ב) על פי דרישת עשרים חברי הכנסת לפחות, או על פי דרישת הממשלה, תיערך הצבעה אישית.
(ג) בחירות הנערכות על פי חוק ייערכו בהצבעה חשאית בכתב.
(ד) הצבעה לקביעת חסינות או לנטילת חסינות או זכות של חבר הכנסת לפי חוק הכנסת, תהיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), בהצבעה גלויה.
63. קביעת תוצאות ההצבעה (תיקון: תשמ"א)
(א) ראה היושב-ראש, כי ההצעה שהועמדה להצבעה זכתה ברוב או נדחתה ברוב, אין סופרים את הקולות.
(ב) לא היו תוצאות ההצבעה ברורות ליושב-ראש, יספור את הקולות מזכיר הכנסת, משנה למזכיר הכנסת, או סגן מזכיר הכנסת.
(ג) החליט היושב-ראש, על דעתו או לפי דרישת אחד מחברי הכנסת, שספירת הקולות תיעשה על-ידי מוני קולות מבין חברי הכנסת, יקבע היושב-ראש שניים או יותר מבין חברי הכנסת ויטיל עליהם את ספירת הקולות.
64. החלטות המליאה והטיפול בהן (תיקון: תשל"ט)
נתקבלה החלטה לסיכום הדיון, הקוראת לפעולה מצד הממשלה, יעביר יושב-ראש הכנסת את נוסח ההחלטה אל השר אשר העניין הנדון נמצא בתחום תפקידיו; לא ברור מי הוא השר שבתחום תפקידיו נמצא נושא ההחלטה, יעביר יושב-ראש הכנסת את נוסח ההחלטה לידי ראש הממשלה; תוך ששה חדשים מיום קבלת ההחלטה, יודיע השר ליושב-ראש הכנסת בכתב על כל פעולה שפעל בעקבות ההחלטה;
הודעת השר תונח על שלחן הכנסת.
סימן ג: הוראות נוספות
65. קבלת רשות הדיבור
(א) חבר הכנסת לא ינאם בכנסת אלא אם קיבל רשות הדיבור מהיושב-ראש.
(ב) חבר הכנסת שקיבל רשות הדיבור ידבר מעל הדוכן, אבל רשאי חבר הכנסת, ברשות היושב-ראש, לשאול שאלה ולהעיר הערה ממקומו.
66. הגבלת איזכורים (תיקון: תשנ"ה)
(א) נאום מעל במת הכנסת לא יכיל איזכור דעה או עמדה של שר, של חבר הכנסת או של סיעה בכנסת שהשמיעו בוועדות הכנסת; הגבלה זו לא תחול אם נוסחו הדעה או העמדה בוועדה כהצעה או כהודעה של שר, של אותו חבר הכנסת או של אותה סיעה, למליאת הכנסת או אם פרוטוקול הישיבה שבה נאמרו הדברים, נפתח לעיון הציבור.
(ב) נאום מעל במת הכנסת לא יכיל איזכור שיחה שהתנהלה בין חבר הכנסת לבין שר או בין חבר הכנסת לבין חבר הכנסת אחר.
67. הערה לנואם (תיקון: תש"ס)
(א) חבר הכנסת שאינו מדבר לעניין הנושא או ממשיך לדבר אף-על-פי שהיושב-ראש הודיע לו שזמנו נגמר או פנה אליו, יעיר לו היושב-ראש.
(ב) המשיך חבר הכנסת לנאום אחרי שהיושב-ראש הפסיק אותו או לא ציית להערת היושב-ראש לפי סעיף זה, רשאי היושב-ראש להפסיק את רישום דבריו בפרוטוקול. ואם נגמר זמנו, רשאי היושב ראש גם לסגור את המיקרופון שבו הוא מדבר, ולהורות לו לרדת מדוכן הנואמים או לחזור למקומו.
68. ציות להוראות
(א) חבר הכנסת חייב בזמן הישיבות לציית להוראות היושב-ראש.
(ב) חבר הכנסת שנפגע על-ידי החלטה, הערה או הוראה של היושב-ראש רשאי לערער לפני ועדת הכנסת; החלטת ועדת הכנסת תהא סופית.
69. קריאה לסדר
חבר הכנסת המתנהג בישיבת הכנסת בצורה הפוגעת בכבוד הכנסת או בכבוד אחד מחבריה או בסדר דיוניה, יזהירו היושב-ראש בהודיעו שהוא קורא אותו לסדר.
70. שלילת רשות הדיבור, הוצאה והרחקה מישיבה (תיקון: תש"ם, תשנ"ו, תשס"א, תשס"ח)
(א) קרא היושב-ראש את חבר-הכנסת לסדר שלוש פעמים בישיבה אחת, רשאי היושב-ראש לשלול ממנו את רשות הדיבור באותה ישיבה, או להוציא את החבר מהישיבה ואם היה צורך בכך - לתת הוראה להוצאתו בכוח. הוצא חבר-הכנסת כאמור, רשאי הוא להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד.
(ב) הוצא חבר הכנסת מהישיבה, ישקול היושב ראש שהוציאו או יושב ראש הכנסת אם להביא את העניין בפני ועדת האתיקה של הכנסת.
(ג) הובא ענינו של חבר הכנסת בפני ועדת האתיקה, רשאית להחליט על אחד מאלה:
(1) נזיפה;
(2) נזיפה חמורה;
(3) הרחקת חבר הכנסת למשך עד 10 ימי ישיבות, ואולם, חבר הכנסת יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד; נכנס חבר הכנסת לצורך הצבעה וקרא קריאת ביניים, ניתן יהיה להרחיקו ל-10 ימי ישיבות נוספים;
(4) שלילת זכותו של חבר הכנסת לקבל רשות דיבור במליאה למשך 10 ימי ישיבות;
(5) איסור הגשת שאילתות דחופות, הצעות לסדר היום והצעות חוק, לתקופה שתקבע הועדה, אך לא יותר מאשר עד סופו של אותו כנס.
71. הפסקת הישיבה
חבר הכנסת שאינו מציית להוראות היושב-ראש אחרי שנקרא לסדר שלוש פעמים, רשאי היושב-ראש להפסיק את ישיבת הכנסת לזמן קצר.
71א. הצגת חפץ או עשיית מעשה שאינם הולמים (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו)
(א) הציג חבר הכנסת מעל דוכן הנואמים או בהנמקה מהמקום חפץ כלשהו או עשה מעשה שאינו הולם בנסיבות הענין - יורה לו היושב-ראש, אם ראה צורך בכך, לרדת מהדוכן, ויטול ממנו את רשות הדיבור.
(ב) חבר-הכנסת שניטלה ממנו רשות הדיבור בהתאם להוראות סעיף זה - לא יבקש ולא יקבל רשות דיבור במליאה, למשך שלושה ימי ישיבות.
(ג) (1) חבר-הכנסת שנשללה ממנו זכות הדיבור כאמור - רשאי לערער על שלילת זכותו בישיבתה הקרובה של ועדת האתיקה של הכנסת, וזו רשאית לבטל או לקצר תקופה זו;
(2) ערעור לפי סעיף זה יוגש באמצעות יושב-ראש הכנסת; הוגש ערעור - תישלל זכות הדיבור רק ביום בו הורה היושב-ראש על כך, ויתרת התקופה של שלילת הזכות תידחה עד לאחר מתן החלטתה של ועדת האתיקה של הכנסת; יושב-ראש הכנסת יודיע על כך לכנסת.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של כל אדם לקבול בפני ועדת האתיקה, בהתאם לכללי האתיקה לחברי הכנסת.
71ב. שימוש ברדיו-טלפון-נייד (תיקון: תש"ס)
חבר הכנסת הנוכח בישיבת הכנסת ואשר מכשיר הרדיו-טלפון-נייד או מכשיר הזימונית שברשותו משמיע צלצולים, או שהוא משוחח במכשיר רדיו-טלפון-נייד, יוציאו היושב ראש מהישיבה.
72. הוצאה והרחקה מהישיבה (תיקון: תשנ"ו)
(א) הפר חבר הכנסת את הסדר הפרה חמורה, או שפגע בכבוד הכנסת, בכבוד היושב-ראש או בכבוד אחד מחבריה, רשאי היושב ראש להוציאו על אתר מהישיבה, ואם היה צורך בכך - לתת הוראה להוצאתו בכוח; לעניין זה יראו הפרעה בעת הצבעה, כהפרעה חמורה.
(ב) הוצא חבר-הכנסת מהישיבה כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 70(ב) ו-(ג).
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של כל אדם לקבול בפני ועדת האתיקה, בהתאם לכללי האתיקה לחברי הכנסת.
72א. (בוטל) (תיקון: תש"ע)
73. ערעור (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ז, תשס"ח)
(א) החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להרחיק חבר הכנסת מארבעה ימי ישיבות הכנסת או יותר, או לשלול זכותו של חבר הכנסת לקבל רשות דיבור במליאה למשך ארבעה ימי ישיבות או יותר, או לאסור על חבר הכנסת הגשת שאילתות דחופות, הצעות לסדר היום והצעות חוק, לתקופה העולה על שבועיים, רשאי חבר הכנסת לערער על ההחלטה בפני הכנסת בשעה שיקבע לכך היושב-ראש.
(ב) הכנסת תשמע את המערער ואת המתנגד לערעור, כל אחד בתחום של חמש דקות - ותחליט בדבר בלי ויכוח נוסף.
74. הרחקה בכוח (תיקון: תשנ"ו)
חבר שהמשיך באי-ציות גם לאחר חידוש הישיבה שהופסקה לפי סעיף 71; או שסירב לעזוב את אולם הישיבות בניגוד להחלטת ועדת האתיקה של הכנסת או הכנסת לפי סעיף 72, רשאי היושב-ראש להחליט על הרחקתו מאולם הישיבות בכוח, ויתן הוראה מתאימה לקצין הכנסת.
סימן ד': בחירת נציגי הכנסת לועדות בחירת שופטים וכו' (תיקון: תש"ס)
74א. בחירת נציגי הכנסת (תיקון: תש"ס)
בתוך שישה חודשים מתחילת כהונתה, תבחר הכנסת את נציגיה לועדות האלה (להלן - ועדות מינוי):
(1) הועדה לבחירת שופטים, לפי סעיף 4 לחוק-יסוד: השפיטה וסעיף 6 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984;
(2) ועדת המינויים לדיינים, לפי סעיף 6 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955;
(3) ועדת המינויים לקאדים, לפי סעיף 4 לחוק הקאדים, התשכ"א-1961;
(4) ועדת המינויים לקאדים-מד'הב, לפי סעיף 11 לחוק בתי הדין הדרוזיים, התשכ"ג-1962.
74ב. הצעת מועמדים (תיקון: תש"ס)
(א) מזכיר הכנסת יודיע לכל חברי הכנסת על מועד הבחירה לכל אחת מועדות המינוי.
(ב) כל אחד מחברי הכנסת רשאי להציע את מועמדותו לאחת הועדות המנויות בסעיף 74א, פסקאות (1), (2) ו-(3).
(ג) (1) כל חבר כנסת דרוזי רשאי להציע את מועמדותו כחבר בועדת המינויים לקאדים-מד'הב;
(2) כל עשרה מחברי הכנסת, רשאים להציע את מועמדותו של דרוזי שאינו חבר הכנסת כחבר בועדת המינויים לקאדים-מד'הב; להצעה תצורף הסכמתו של המועמד.
74ג. מועמדות חבר הכנסת (תיקון: תש"ס, תשס"ו)
(א) ועדת הכנסת רשאית לקבוע כי חבר הכנסת אשר היועץ המשפטי לממשלה מסר עותק של כתב אישום נגדו כאמור בסעיף 4(א) לחוק החסינות, או שמתקיימים נגדו הליכים פליליים כמשמעותם בחוק הכנסת, לא יהיה מועמד כחבר בועדת מינוי, וזאת בין אם נקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי ובין אם לאו; החליטה ועדת הכנסת שחבר הכנסת לא יהיה מועמד כאמור בסעיף קטן זה, תהיה החלטתה בתוקף כל עוד לא הסתיימו ההליכים הפליליים בענינו, ואם נקבע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי בכל תקופת כהונתה של אותה כנסת או לתקופה קצרה יותר שקבעה הוועדה.
(ב) חבר הכנסת שהורשע במהלך כהונתה של אותה כנסת בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט שיש עם העבירה קלון, לא יהיה מועמד כחבר בועדת מינוי במהלך כהונתה של אותה כנסת.
(ג) ועדת הכנסת רשאית לקבוע כי חבר הכנסת שהורשע במהלך כהונתה של אותה כנסת, בפסק דין סופי בעבירה פלילית, לא יהיה מועמד כחבר בועדת מינוי במהלך כהונתה של אותה כנסת.
(ד) ועדת הכנסת לא תקבע כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ג), אלא לאחר שנתנה לחבר הכנסת שבו מדובר, הזדמנות להשמיע את דברו.
(ה) על הדיון בועדה יחולו הוראות סעיף 101א.
(ו) קבעה ועדת הכנסת כי חבר הכנסת לא יהיה מועמד כאמור, רשאי חבר הכנסת לערער על ההחלטה בפני הכנסת; הכנסת תשמע את המערער ואת חבר ועדת הכנסת המתנגד לערעור - כל אחד בשיעור זמן שלא יעלה על 15 דקות - ותחליט בלי דיון נוסף.
(ז) ההצבעה בועדת הכנסת ובכנסת תהיה גלויה.
74ד. מועמדות מי שאינו חבר הכנסת (תיקון: תש"ס)
(א) הוראות סעיף זה יחולו לגבי מועמד דרוזי שאינו חבר הכנסת.
(ב) ועדת הכנסת רשאית לקבוע כי מי שמתקיימים נגדו הליכים פליליים כמשמעותם בחוק הכנסת, לא יהיה נציג הכנסת בועדת מינוי, כל עוד לא הסתיימו ההליכים המשפטיים בענינו.
(ג) מי שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט שיש עם העבירה קלון, לא יהיה נציג הכנסת בועדת מינוי.
(ד) ועדת הכנסת רשאית לקבוע כי מי שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, לא יהיה נציג הכנסת בועדת מינוי.
(ה) ועדת הכנסת לא תקבע כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ד), אלא לאחר שנתנה לאדם שבו מדובר ולכל אחד מחברי הכנסת שהציעו אותו, הזדמנות להשמיע את דברם.
(ו) על הדיון בועדה יחולו הוראות סעיף 101א.
(ז) קבעה ועדת הכנסת כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ד), רשאי כל אחד מחברי הכנסת שהציעו את המועמד, לערער את ההחלטה בפני הכנסת, כאמור בסעיף 74ג(ו).
(ח) ההצבעה בועדת הכנסת ובכנסת תהיה גלויה.
74ה. בחירת המועמדים (תיקון: תש"ס)
(א) על מועד בחירת המועמדים לכל אחת מועדות המינוי, תימסר לחברי הכנסת הודעה של לפחות 48 שעות מראש.
(ב) הבחירה תהיה בהצבעה חשאית.
74ו. הפסקת חברות בועדות מינוי (תיקון: תש"ס, תשס"ו)
(א) ועדת הכנסת רשאית להציע לכנסת להשעות חברותו של חבר הכנסת בועדת מינוי, לתקופה שתקבע, אם היועץ המשפטי לממשלה מסר עותק של כתב אישום נגדו, כאמור בסעיף 4(א) לחוק החסינות או שמתקיימים נגדו הליכים פליליים כמשמעותם בחוק הכנסת, וזאת בין אם נקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי ובין אם לאו.
(ב) ועדת הכנסת תציע לכנסת להפסיק את חברותו של חבר הכנסת בועדת מינוי, אם הורשע, במהלך כהונתה של אותה כנסת, בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט שיש עם העבירה קלון, וכאשר הוראות סעיף 42א לחוק-יסוד: הכנסת אינן חלות לגביו.
(ג) ועדת הכנסת רשאית להציע לכנסת להפסיק את חברותו של חבר הכנסת בועדת מינוי, אם הורשע, במהלך כהונתה של אותה כנסת, בפסק דין סופי בעבירה פלילית.
(ד) על ההליך בועדת הכנסת יחולו הוראות סעיף 101א.
(ה) הכנסת תשמע את נציג ועדת הכנסת ואת חבר הכנסת שבו מדובר - כל אחד בשיעור זמן שלא יעלה על 15 דקות - ותחליט בלא דיון נוסף.
(ו) ההצבעה בועדת הכנסת ובכנסת תהיה גלויה.
(ז) השעתה או הפסיקה הכנסת את חברותו של חבר הכנסת בועדת מינוי, תבחר חבר הכנסת אחר במקומו.
(ח) הוראות סעיף זה יחולו על חבר דרוזי בועדת המינוי שאינו חבר הכנסת, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) ועדת הכנסת רשאית להציע לכנסת להשעות את הנציג אם הוגש נגדו כתב אישום;
(2) הוראות סעיף 74ד(ה) ו-(ז), יחולו בהתאם.
פרק חמישי: הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת
(תיקון: תשל"ב)
75. הצעה לסדר-היום
חבר הכנסת רשאי להציע לכנסת לכלול בסדר-יומה דיון בנושא פלוני (בתקנון זה - הצעה לסדר-היום); סדרי הדיון בהצעה יהיו לפי פרק זה.
76. הגשת הצעה לסדר-היום
הצעה לסדר-היום תוגש ליושב-ראש הכנסת בלשכתו במשכן הכנסת בכתב או במברק, לא יאוחר משעה 12 ביום ב' בשבוע שבו עומדת להתקיים הישיבה שנועדה לדיון בהצעות לסדר-היום של חברי הכנסת; הצעה שהוגשה לאחר מועד זה לא תיכלל ברשימת ההצעות שיובאו לדיון באותו שבוע.
77. דברי הסבר
המגיש הצעה לסדר-היום יביא עם הגשתה דברי הסבר קצרים על מהות ההצעה.
78. אישור יושב-ראש הכנסת
(א) הצעה לסדר-היום טעונה אישור יושב-ראש הכנסת, והוא רשאי שלא לאשר אותה אם תכנה או ניסוחה כוללים אחד מאלה:
(1) נוסח ההצעה משתמע ממנו עלבון לאדם או חריצת משפט נגד אדם;
(2) עניין העומד לדיון בכנסת באותו שבוע, או שעמד לדיון, או שהוצע כהצעה לסדר-היום תוך ארבעה שבועות שקדמו למועד הגשת ההצעה, אלא אם בינתיים חלו שינויים המצדיקים דיון מחדש באותו עניין;
(3) עניין מסויים התלוי ועומד להכרעה בבית-משפט.
(ב) חבר כנסת שהצעתו לסדר-היום לא אושרה רשאי לערער לפני ועדת הכנסת והחלטתה תהיה סופית.
79. העברת ההצעה לוועדה
(א) ראה יושב-ראש הכנסת, לאחר שהתייעץ עם ועדת החוץ והבטחון של הכנסת, שהעלאת הצעה לסדר-היום והדיון בה במליאת הכנסת עלולים לפגוע בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בפעולות כלכליות בין-לאומיות חסויות, רשאי הוא לקבוע כי הדיון בהצעה יתקיים בוועדה, ומשקבע יודיע על כך בישיבה השבועית של יושב-ראש הכנסת והסגנים.
(ב) קבע יושב-ראש הכנסת לפי סעיף קטן (א) שהדיון בהצעה יתקיים בוועדה תשמע הוועדה את המציע ותחליט אם הנושא ייכלל בסדר יומה או לא; החליטה הוועדה לכלול את ההצעה בסדר יומה, יהא דין ההצעה כדין עניין שמסרה הכנסת לדיון בוועדה זו והדיון בה יהא לפי הוראות הפרק השישי.
(ג) על הצעה שהוחלט לדון בה בוועדה לפי סעיף קטן (א) לא יחולו הוראות הסעיפים 82 עד 84, והוועדה תדון בהצעה לפי סעיף קטן (ב) באחת משתי הישיבות הקרובות של הוועדה.
(ד) הצעה שנדונה בוועדה על-פי סעיף זה תבוא במניין ההצעות שסיעה רשאית להגישן על-פי סעיף 81.
80. סדר-היום לישיבה שנועדה לדיון בהצעות לסדר-היום
(א) יושב-ראש הכנסת והסגנים יקבעו את סדר-היום לישיבה שבה ידונו בהצעות לסדר-היום של חברי הכנסת, בהתחשב עם גודל הסיעות שעמן נמנים בעלי ההצעות.
(ב) היו ההצעות בנושא דומה יידונו לפי סדר הגשתן.
81. קביעת מספר הצעות לסדר-היום לסיעות (תיקון: תשנ"ה)
(א) ועדת הכנסת תקבע את מספר ההצעות לסדר-היום והצעות חוק פרטיות שכל סיעה רשאית להגיש במשך מושב פלוני בהתאם לגודלן של הסיעות, ואולם היא תתן אפשרות גדולה יותר, בשיעור שייראה לה, לסיעות שאינן מיוצגות בממשלה.
(א1) הסיעה תקבע, במסגרת מכסתה למושב ובמסגרת מכסתה השבועית, את המועד בו יוכל כל אחד מחבריה להעלות את הצעותיו לסדר היום ואת הצעות החוק הפרטיות שלו, ובלבד שתאפשר לכל אחד מחבריה, במהלך כל מושב, להעלות את ההצעות שהוא זכאי להעלותן באותו מושב.
(ב) הצעה שנדונה כהצעה דחופה כאמור בסעיף 82 לא תבוא במניין לענין סעיף זה.
82. הצעה דחופה
חבר הכנסת המגיש הצעה לסדר-היום רשאי לבקש שהצעתו תעמוד לדיון דחוף בכנסת (להלן - הצעה דחופה); הצעה דחופה תוגש ליושב-ראש הכנסת בכתב או במברק, בלשכתו במשכן הכנסת.
83. אישור לדחיפותן של הצעות לסדר-היום
(א) דחיפותה של הצעה טעונה אישורם של יושב-ראש הכנסת והסגנים.
(ב) הצעה לסדר-היום תאושר כהצעה דחופה אם יושב-ראש הכנסת והסגנים קבעו:
(1) שהדיון בהצעה בכנסת עשוי למנוע מעשה או מחדל שאינם ניתנים לתיקון, או
(2) אם לדעת היושב-ראש והסגנים יש בנושא עניין דחוף לציבור.
84. מועד הדיון בהצעות דחופות
(א) הצעה שאושרה כדחופה תידון בכנסת בשבוע שבו הוגשה ובמועד שקבעו יושב-ראש הכנסת והסגנים.
(ב) הוגשה הצעה ביום האחרון שבו מקיימת הכנסת ישיבות בשבוע פלוני, או ביום האחרון של השבוע האחרון לכנס של הכנסת, תידון ההצעה בו ביום, אם החליטו על כך יושב-ראש הכנסת והסגנים באישור ועדת הכנסת.
85. הכרעת ועדת הכנסת בענין דחיפות הצעות (תיקון: תשנ"ו)
(א) לא אושרה הצעה דחופה, רשאי חבר הכנסת לערעור, בו ביום, לפני ועדת הכנסת, והיא תדון בכך בסעיף ראשון בישיבתה הקרובה.
(א1) נעדר חבר הכנסת מישיבתה של ועדת הכנסת בעת שדנה בערעורו, יראוהו כמי שלא הגיש ערעור, ואולם אם קבעה ועדת הכנסת כי נבצר ממנו להשתתף בישיבה מסיבה רפואית או מסיבה מוצדקת אחרת, רשאי חבר הכנסת אחר שהוסמך לכך בכתב על ידי המערער לייצגו בועדה.
(א2) קיבלה ועדת הכנסת את ערעורו של חבר הכנסת, תחול החלטתה גם על הצעות אחרות באותו נושא של חברי הכנסת שהגישו ערעור.
(א3) חבר הכנסת המערער או מי שמייצגו כאמור בסעיף קטן (א1) לא ישתתף בהצבעה.
(ב) קבעה ועדה הכנסת שההצעה דחופה, תידון ההצעה בכנסת באותו שבוע, בכפוף לאמור בסעיף 84.
86. הצעות לסדר-היום מאת רוב חברי הכנסת
(א) הגישו חברי כנסת מסיעות שונות הצעות לסדר-היום בנושא אחד, או הצעות שונות באותו עניין, ומספר חברי אותן הסיעות מהווה רוב בכנסת, רשאים יושב-ראש הכנסת והסגנים לראות את הנושא כאילו החליטה הכנסת לדון בו, בעקבות הצעה לסדר-היום, והנושא ייכלל בסדר-היום של הכנסת.
(ב) מועד הדיון בנושא לפי סעיף קטן (א) ייקבע על-ידי יושב-ראש הכנסת תוך חודש, ואם עמדה הכנסת לצאת לפגרה לפני תום המועד האמור רשאי יושב-ראש הכנסת, בהסכמת המציעים, לקבוע מועד מאוחר יותר לדיון, ובאין הסכמה בין המציעים תחליט על המועד ועדת הכנסת.
(ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו גם לגבי הצעות דחופות שדחיפותן אושרה על-ידי היושב-ראש והסגנים אלא שהדיון בכנסת ייערך באותו שבוע שבו הוגשו ההצעות, בכפוף לאמור בסעיף 84.
(ד) על סדרי הדיון לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 52(3)(ג).
(ה) הצעה לפי סעיף זה לא תבוא במניין ההצעות שסיעה רשאית להגישן על-פי סעיף 81.
87. הודעת הממשלה
אישר יושב-ראש הכנסת הצעה לסדר-היום, יודיע על כך לממשלה והממשלה תודיע אם ברצונה להביע דעתה על ההצעה.
88. סדר הדיון בהצעות לסדר-היום (תיקון: תשמ"ד, תשמ"ט, תשס"ב, תשס"ח)
(א) בישיבת הכנסת שנועדה לדיון בהצעות לסדר-היום ינמק בעל הצעה, או חבר אחר מסיעתו, את הצעתו תוך זמן שלא יעלה על 15 דקות; הוגשה הצעה על-ידי מספר חברי כנסת יחד, ינמק את ההצעה אחד מהם.
(ב) אחרי ההנמקה לפי סעיף קטן (א) רשאית הממשלה, להציע שהנושא המוצע יידון בכנסת או שיידון בוועדה של הכנסת, או שלא ייכלל בסדר-היום של הכנסת.
(ב-1) (1) לעניין סעיף זה תיוצג הממשלה על ידי אחד מאלה: ראש הממשלה, השר שהנושא המוצע נמצא בסמכותו, באופן ישיר או עקיף, או סגנו, ואם הנושא נמצא בסמכות ראש הממשלה גם השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת.
(2) על אף האמור בפסקה (1), בנסיבות מיוחדות רשאית הממשלה, באישור השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת או שר אחר שראש הממשלה הסמיכו לצורך כך, ובאישור יושב ראש הכנסת, להיות מיוצגת על ידי שר אחר, ובלבד ששר שהנושא המוצע בסמכותו לא ייוצג על ידי שר אחר יותר משלוש פעמים במושב של הכנסת.
(ג) הציעה הממשלה שהנושא המוצע לא ייכלל בסדר-היום, רשאי אחד מחברי הכנסת, בין מסיעתו של בעל ההצעה ובין שאינו מסיעתו, להציע שהנושא יידון בוועדה של הכנסת; הציעה הממשלה שהנושא יידון בוועדה של הכנסת, רשאי אחד מחברי הכנסת להציע שלא ייכלל בסדר-היום של הכנסת.
(ד) לא ביקשה הממשלה להביע דעתה בנושא המוצע, או שהציעה שהנושא יידון בכנסת, רשאי אחד מחברי הכנסת להציע שהנושא לא ייכלל בסדר-היום של הכנסת; ורשאי אחד מחברי הכנסת - בין מסיעתו של בעל ההצעה ובין שאינו מסיעתו - להציע שהנושא יידון בוועדה של הכנסת.
(ה) הציעה הממשלה שהנושא המוצע יידון בכנסת או יידון בוועדה של הכנסת תנמק ההצעה בשיעור זמן שלא יעלה על 15 דקות.
(ו) הציע אחד מחברי הכנסת שהנושא המוצע לא ייכלל בסדר-היום של הכנסת או שהציע כי הנושא המוצע ידון בוועדה של הכנסת, ינמק הצעתו מהמקום בשיעור זמן שלא יעלה על דקה אחת.
(ז) בהצעה, שנושאה הוא פעולתה של סיעה שאינה סיעתו של המציע או פעולתו של חבר הכנסת הנמנה עם סיעה אחרת, תהיה לחבר אותה סיעה, המדבר בשמה או לחבר הכנסת האמור, זכות תשובה בשיעור זמן שלא יעלה על 10 דקות; התשובה תינתן מייד לאחר הנמקת ההצעה לסדר-היום ולפני הצעת הממשלה.
89. מספר הצעות בעניין הצעה לסדר-היום
ביקשו מספר חברי הכנסת להציע אחת ההצעות האמורות בסעיף 88(ג) ו-(ד) - תינתן רשות ההנמקה לאחד מהם לפי סדר הגשת בקשותיהם, וזכות הקדימה תהיה לחבר הכנסת שלא מסיעתו של בעל ההצעה לסדר-היום.
90. תשובה בענין מספר הצעות (תיקון: תשס"ב)
(א) היו מספר הצעות בנושא אחד או הצעות שונות באותו עניין, רשאי נציג הממשלה, כאמור בסעיף 88(ב) לדבר במעמד אחד על ההצעות כולן או על חלק מהן, ולא תחול עליו הוראת סעיף 88(ה).
(ב) לא ביקשה הממשלה להביע דעתה על-פי האמור בסעיף קטן (א), או שנציג הממשלה הציע אחת ההצעות האמורות בסעיף 88(ב) ו-(ג) - רשאי אחד מחברי הכנסת, בהסכמת יושב-ראש הישיבה, להציע שכל ההצעות, או מקצתן לא יכללו בסדר-היום של הכנסת; שיעור הזמן להנמקת הצעתו לא יעלה על 10 דקות.
כן רשאי אחד מחברי הכנסת להציע, שכל ההצעות או מקצתן יידונו בוועדה של הכנסת; שיעור הזמן להנמקת הצעתו לא יעלה על 10 דקות.
91. הצעה לדיון בוועדה
בעל הצעה לסדר-היום שהצעתו נדחתה על-ידי הכנסת, ולא היה מי שהציע שנושא הצעתו יידון בוועדה, רשאי לחזור ולהציע מיד לאחר הדחייה, שנושא הצעתו יידון בוועדה של הכנסת ורשאי בעל הצעה להציע זאת לפני שהוחלט על הדחייה; הצעה כאמור לא תנומק.
92. הצבעות בעניין הצעות לסדר-היום
ההצבעה בעד או נגד הכללתו של נושא בסדר-היום של הכנסת תיערך לאחר הנמקת ההצעה או ההצעות לפי סעיפים 88, 89, ו-90; לא נתקבל נושא פלוני, והוצע לדון בו בוועדה של הכנסת, יעמיד יושב-ראש הישיבה
הצעה זו להצבעה בעד או נגד; היו מספר הצעות באותו נושא, או הצעות שונות באותו עניין, רשאי היושב-ראש להעמיד להצבעה את כל ההצעות או חלק מהן בבת אחת, או כל אחת בנפרד, אולם יעמיד הצעה להצבעה בנפרד, אם דרשו זאת המציע או אחת הסיעות בכנסת.
93. דחיית הצבעה בענין הצעות לסדר-היום (תיקון: תשנ"ג)
ביקשה הממשלה להשהות את ההצבעה ובעל ההצעה הסכים לכך, ישאל יושב-ראש הישיבה אם יש התנגדות להשהיה, ורשאי כל אחד מחברי הכנסת להתנגד להשהיה ללא הנמקה; היתה התנגדות כאמור, יעמיד היושב-ראש את עניין ההשהיה להצבעה; החליטה הכנסת בעד ההשהיה, יקבעו יושב-ראש הכנסת והסגנים את המועד להצבעה ויודיעו על כך מראש לחברי הכנסת; לא יהיה בנושא זה דיון נוסף בכנסת לפני הצבעה זו.
94. הדיון בנושא שהכנסת החליטה לדון בו (תיקון: תשמ"ה, תש"ס)
(א) החליטה הכנסת לכלול בסדר-יומה הצעה לסדר-היום, ייכלל הנושא בסדר-היום של הכנסת, והיושב-ראש - לאחר התייעצות עם הממשלה - יקבע את מועד הדיון בהתאם לסמכותו לפי סעיף 31.
(ב) (בוטל)
95. קביעת ועדה לדיון בנושא ההצעה לסדר-היום
החליטה הכנסת שהנושא של הצעה לסדר-היום יידון בוועדה של הכנסת, אך היא לא קבעה את הוועדה, אם משום שהוצעו ועדות שונות או שלא הוצעה ועדה מסויימת, תקבע ועדת הכנסת את הוועדה שתדון בנושא, ומשקבעה אותה, יודיע על כך יושב-ראש ועדת הכנסת מעל דוכן הכנסת.
96. חזרה מהצעה לסדר-היום (תיקון: תשל"ט, תשס"ד5)
(א) חבר הכנסת רשאי לחזור בו מהצעתו בכל עת לפני ההצבעה לפי סעיף 92, ואם חזר בו, תוסר ההצעה מסדר-יומה של הכנסת.
(ב) ביקש חבר הכנסת לחזור בו מהצעתו לאחר שהכנסת החליטה לכלול את הנושא המוצע בסדר-יומה, יודיע על כך ליושב-ראש הכנסת; יושב-ראש הכנסת יודיע על הבקשה לכנסת והיא תחליט, ללא הודעה נוספת או דיון, אם להסיר ההצעה מסדר-היום.
(ג) ביקש חבר כנסת לחזור בו מהצעתו לאחר שהכנסת החליטה שהנושא המוצע יידון בוועדה של הכנסת, יודיע על כך ליושב-ראש הוועדה הדנה בעניין; יושב-ראש הוועדה ימסור על הבקשה לכנסת, אם הסכימה הוועדה על כך, והכנסת תחליט בבקשה ללא הודעה נוספת או דיון.
(ד) נושא הכלול בסדר-יומה של הכנסת במשך ארבעה חודשים לא כולל תקופת פגרת הכנסת ויושב-ראש הכנסת והסגנים מצאו שעילתו בטלה, רשאים יושב-ראש הכנסת והסגנים להציע לכנסת כי הנושא יוסר מסדר-היום והכנסת תחליט על כך ללא דיון; מתנגד חבר-הכנסת המציע להצעת יושב-ראש הכנסת והסגנים, יקבל רשות דיבור לעשר דקות להנמקת ההתנגדות והכנסת תחליט על כך ללא דיון נוסף.
97. זכות דיבור לשרים (תיקון: תשס"ב)
נציג הממשלה כאמור בסעיף 88(ב) שהביע דעת הממשלה על הצעה לסדר-היום, וכל שר הנוגע בדבר, רשאי בכל שלב משלבי הדיון על-פי פרק זה ליטול את רשות הדיבור, כדי להעמיד עובדות, שהוזכרו בדיון, על תיקונן.
97א. הצעה לדיון בועדה (תיקון: תש"ס2, תשס"א)
(א) חבר הכנסת רשאי להציע הצעה לדיון בועדה מועדות הכנסת.
(ב) ההצעה תוגש ליושב ראש הכנסת.
(ג) יושב ראש הכנסת והסגנים יחליטו האם להעביר את ההצעה לדיון, ולאיזו ועדה להעבירה, ובלבד שבכל שבוע לא תועבר יותר מהצעה אחת לכל אחת מהועדות.
(ד) ועדה שנושא הועבר אליה לדיון, תחל בדיון בתוך שבוע מיום העברת הנושא, ועם סיומו יונחו מסקנות הועדה על שולחן הכנסת; יושב ראש הכנסת יחליט אם לקיים בכנסת דיון במסקנות הועדה.
(ה) (בוטל)
פרק חמישי 1: ועדת חקירה פרלמנטרית (תיקון: תשל"ב)
סימן א' - הקמתה של ועדת חקירה פרלמנטרית (תיקון: תשל"ב)
97ב. הצעה להקים ועדת חקירה (תיקון: תש"ס, תשס"ו)
(א) חבר הכנסת, או ועדה מוועדות הכנסת, רשאים להציע לכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, על פי סעיף 22 לחוק-יסוד: הכנסת.
(ב) חבר הכנסת שהציע להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, או יושב ראש הועדה המציעה, ינמק הצעתו במשך זמן שלא יעלה על עשר דקות, ויבקש להעבירה לועדת הכנסת.
(ג) אחרי ההנמקה לפי סעיף קטן (ב), רשאי חבר הממשלה, המדבר בשמה, להציע, בשיעור זמן שלא יעלה על עשר דקות, להסיר את ההצעה מסדר היום או להעבירה לועדת הכנסת.
(ד) תמכה הממשלה בהעברת ההצעה לועדת הכנסת או לא נקטה עמדה, רשאי אחד מחברי הכנסת להציע להסיר את ההצעה מסדר היום ולנמק את הצעתו בשיעור זמן שלא יעלה על חמש דקות.
(ה) הציעו הממשלה או אחד מחברי הכנסת להסיר את ההצעה מסדר היום, רשאי חבר הכנסת המציע, או יושב ראש הועדה המציעה, לחזור ולהשיב בשיעור זמן שלא יעלה על חמש דקות.
(ו) בגמר הדיון תחליט הכנסת אם להעביר את ההצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לועדת הכנסת או להסירה מסדר היום.
(ז) החליטה הכנסת להסיר את ההצעה מסדר היום, לא יתקיים דיון בהצעה זהה או דומה בעיקרה, לפני עבור תקופה של ארבעה שבועות מהיום שההצעה הוסרה מסדר היום, אלא אם כן החליט יושב ראש הכנסת שחל בינתיים שינוי המצדיק דיון מחדש באותה ההצעה; ימי פגרה לא יבואו במנין התקופה האמורה.
97ג. הדיון בועדה (תיקון: תש"ס, תשס"א)
(א) ועדת הכנסת תכין, בתוך 30 ימים, הצעה להקמת ועדת חקירה, אולם רשאית היא להביא בצד הצעתה, המלצה לכנסת להסיר את ההצעה מסדר היום.
(ב) הצעה להקים ועדת חקירה, יכול שתהא בדרך של הסמכת אחת הועדות הקבועות כועדת חקירה או בדרך של הצעת הרכב, במספר חברים שלא יעלה על תשעה, ואשר יכלול גם נציגים של סיעות שאינן משתתפות בממשלה, בהתחשב בין השאר, ביחסי הכוחות של הסיעות בכנסת, ובלבד שחבר הכנסת שהציע להקים את ועדת החקירה יהיה חבר בהרכב, אם ביקש זאת.
(ג) הצעה להקים ועדת חקירה תפרט את סמכויותיה ותפקידיה של הועדה.
(ד) ועדת הכנסת תצרף להצעתה הסתייגויות של חברי הועדה ושל נציגי הממשלה; הסתייגות יכולה לשלול את עצם ההצעה להקים ועדת חקירה.
(ה) ראתה ועדת הכנסת כי הנושאים הנכללים בגדר סמכויותיה של ועדת החקירה עלולים לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בפעולות כלכליות בין-לאומיות חסויות, רשאית היא להציע כי ישיבות ועדת החקירה יהיו חסויות, כאמור בסעיף 102א(ד).
97ד. הנחה על שולחן הכנסת (תיקון: תש"ס, תשס"ו)
(א) הצעת ועדת הכנסת, בצירוף הסתייגויות כאמור בסעיף 97ג(ד), תונח על שולחן הכנסת על ידי יושב ראש הכנסת, והוא יעמידה על סדר יומה.
(ב) חבר הכנסת שהציע להקים ועדת חקירה פרלמנטרית רשאי לחזור בו מהצעתו עד להנחת ההצעה על שולחן הכנסת כאמור בסעיף זה או בסעיף 97ז.
(ג) חזר בו חבר הכנסת לפני שדנה הכנסת בהצעתו כאמור בסעיף 97ב, יודיע על כך ליושב ראש הכנסת; חזר בו אחרי שהחליטה הכנסת להעביר את ההצעה לוועדת הכנסת, יודיע על כך ליושב ראש ועדת הכנסת; יושב ראש הכנסת או יושב ראש ועדת הכנסת, לפי הענין, ימסור את ההודעה שקיבל לכנסת, ועם מסירת ההודעה תרד ההצעה מסדר יומה של הכנסת; היו כמה מציעים, יימחק שמו של המציע שחזר בו, מרשימת המציעים.
97ה. סדרי הדיון בהצעה (תיקון: תש"ס, תשס"ו)
(א) הדיון בהצעת ועדת הכנסת יתחיל בהרצאה מפי יושב ראש הועדה או מפי חבר הועדה שמינה יושב ראש הועדה לשם כך.
(ב) חברי ועדת הכנסת וחברי הממשלה רשאים לנמק את הסתייגויותיהם במשך זמן שלא יעלה על עשר דקות.
(ג) כל אחד מחברי הכנסת יוכל להשתתף בדיון, במסגרת זמן שלא תעלה על חמש דקות.
(ד) בתום הדיון תתקיים ההצבעה בסדר הזה:
(1) הציעה ועדת הכנסת להסיר את ההצעה מסדר היום או היתה הסתייגות השוללת את עצם ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית, יצביעו עליהן בהצבעה אחת;
(2) נדחו ההמלצה או ההסתייגות כאמור בפסקה (1), או שלא היו כאלה, יצביעו על ההסתייגויות, לפי סדר הסעיפים;
(3) נדחו ההסתייגויות או שלא היו כאלה יצביעו על הצעת ועדת הכנסת;
(4) התקבלו הסתייגויות, יצביעו על הצעת ועדת הכנסת בצירוף ההסתייגויות שהתקבלו.
(ה) (1) נעדר המסתייג מההצבעה, לא יצביעו על הצעתו; היו מספר מציעים להסתייגות אחת ונעדרו כולם מההצבעה, לא יצביעו על הצעתם.
(2) נבצר מחבר הכנסת להשתתף בהצבעה והוא הודיע על כך בכתב, מראש ליושב ראש הכנסת, וביקר שיצביעו על הסתייגותו, תצביע עליה הכנסת.
97ו. חידוש הדיון בועדה על פי דרישה (תיקון: תש"ס)
(א) ועדת הכנסת רשאית לחדש דיוניה בהצעתה גם לאחר שהונחה על שולחן הכנסת וכל עוד לא התחיל הדיון בה.
(ב) החליטה ועדת הכנסת לעשות כן, יודיע יושב ראש הכנסת על כך בכנסת והדיון בהצעה יידחה עד שההצעה תחזור ותונח על שולחן הכנסת.
97ז. דיון חוזר בועדה על פי דרישת הכנסת (תיקון: תש"ס)
(א) בכל שלב של הדיון בהצעת ועדת הכנסת, רשאית הכנסת, לפי הצעת הממשלה או יושב ראש הועדה, להטיל על ועדת הכנסת לחזור ולדון בהצעה כולה או בשאלה שהכנסת תפרש בהחלטתה.
(ב) ועדת הכנסת תדון בהצעה או בשאלה שנמסרה על ידי הכנסת, ותביא לפניה את הצעותיה.
פרק שישי: עבודת הוועדות
98. ישיבות הוועדות (תיקון: תשס"ח)
(א) יושב-ראש ועדה יזמין את חברי הוועדה לישיבות רגילות בזמנים שקבעה הוועדה; ישיבות דחופות של הוועדה יזומנו על-ידי היושב-ראש לפי יזמתו או לפי דרישת שליש מחברי הוועדה או לפי דרישת הממשלה.
(ב) ישיבות ועדות הכנסת לא יתקיימו בשעה שבה מתקיימת ישיבה של הכנסת, אלא אם כן אישר זאת יושב ראש הכנסת, מטעמים מיוחדים, וכפי שיקבע.
99. ישיבות ועדה בימי פגרה
(א) ועדת הכנסת רשאית להטיל על ועדה מוועדות הכנסת להמשיך בעבודתה בימי הפגרה.
(ב) בתקופת הפגרה יזמן יושב-ראש הכנסת ועדה מוועדות הכנסת לפי דרישת הממשלה או לפי דרישת שליש מחברי אותה הוועדה.
100. המניין בישיבות הוועדה
יושב-ראש ועדה רשאי לקיים ישיבות הוועדה בכל מספר חברים שנוכחים, ובלבד שכל החברים הוזמנו לישיבה.
101. פומביות הישיבות (תיקון: תשס"ז)
ישיבות הוועדות הן פומביות, אלא אם הוועדה החליטה אחרת.
101א. סדרי דיון מיוחדים (תיקון: תש"ס, תשס"ה, תשס"ו)
(א) סדרי דיון אלה יחולו בעת שועדת הכנסת דנה בבקשות לקביעת חסינות או לנטילת חסינות או זכות מחבר הכנסת או בהטלת סייגים על יכולתו למלא תפקידים מסוימים בכנסת או מטעמה, לרבות השעיה מאותם תפקידים או העברתו מכהונה בהם, בעקבות בקשת חבר הכנסת שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי או בקשת היועץ המשפטי לממשלה ליטול את חסינותו או בעקבות קיום הליכים פליליים נגדו, או לאחר הרשעתו בעבירה פלילית.
(ב) היה הדיון נוגע לחבר הכנסת שהוא חבר הועדה, לא ישתתף אותו חבר הכנסת, כחבר הועדה, בדיוני הועדה ובהצבעתה; הסיעה שעמה נמנה אותו חבר הכנסת, רשאי לשלוח במקומו נציג אחר לועדה.
(ג) (1) רשאי להשתתף בהצבעה רק חבר הכנסת שהשתתף בכל הישיבות שבהן התקיים דיון מהותי בנושא מהנושאים המנויים בסעיף קטן (א).
(2) על אף האמור בפסקה (1), הודיע חבר הכנסת לפני ישיבה כי נבצר ממנו להשתתף באותה ישיבה מסיבה רפואית או מסיבה מוצדקת אחרת, רשאית ועדת הכנסת, במועד קיומה של כל ישיבה, לקבוע כי העדרותו כאמור לא תמנע ממנו להשתתף בהצבעה, ובלבד שהשתתף בלפחות מחצית מהישיבות באותו נושא.
(3) החלה ועדת הכנסת לדון בנושא מהנושאים המנויים בסעיף קטן (א), ונבצר מחבר הכנסת להשתתף בהמשך הדיונים מסיבה רפואית או מסיבה מוצדקת אחרת, שאושרה על ידי ועדת הכנסת, רשאי יושב ראש סיעתו להודיע ליושב ראש ועדת הכנסת, כי חבר אחר מהסיעה ישתתף בהמשך הדיונים, ויחולו על חבר הכנסת האחר הוראות פסקאות (1) ו-(2) לגבי התקופה שממועד מסירת ההודעה.
(4) לענין סעיף זה יראו השתתפות בדיון נוכחות בלפחות מחצית ממשכו.
(ד) חבר הכנסת שענינו נדון בועדה רשאי להיות מיוצג בועדה על ידי עורך דין, או על ידי חבר כנסת אחר.
(ה) יושב ראש ועדת הכנסת יודיע לחברי הועדה מראש, על מועדי הישיבות, ובישיבה הקודמת להצבעה, יודיע מיהם חברי הכנסת הרשאים להשתתף בהצבעה.
(ו) התקיימו ישיבות במועדים שונים, יעמדו כל הפרוטוקולים לפני ההצבעה לעיונם של חברי הכנסת הרשאים להשתתף בהצבעה.
102. פרוטוקול (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ט, תשנ"ה, תשס"ד)
(א) בישיבות הוועדות יתנהל פרוטוקול שיכיל את רשימת הנוכחים בישיבה, עיקרי הדברים, הצעות והחלטות הוועדה. יושב ראש הועדה רשאי, מיזמתו או לפי בקשה של חבר הועדה, לקיים הצבעה שמית ולציין בפרוטוקול את אופן ההצבעה של כל אחד מחברי הכנסת שהשתתפו בהצבעה.
(א1) בראש הפרוטוקול יצויין:
"פרוטוקול זה מכיל את עיקרי הדברים שנאמרו, והוא לא תוקן בידי הדוברים"; כמו כן יצויין אחד מאלה: "ישיבה פומבית", "ישיבה שאינה פומבית", או "ישיבה חסויה", לפי העניין.
(ב) המבקש לתקן שיבוש, שגיאה או השמטה בפרוטוקול, יפנה בכתב ליושב-ראש הועדה ויפרט את התיקון המבוקש; יושב-ראש הועדה יביא את הצעת התיקון להחלטה בפני הועדה בישיבתה הראשונה.
102א. עיון חברי הכנסת בפרוטוקולים (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ז, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ח, תשס"ב)
(א) כל חבר הכנסת רשאי לעיין בחדר הוועדה בפרוטוקולים של אותה ועדה שנפתחו לעיון הציבור, כאמור בסעיף 102ב, והוא רשאי לקבל העתק מהם.
(ב) (1) כל חבר הכנסת רשאי לעיין בפרוטוקולים שאינם פתוחים לעיון הציבור של כל הוועדות, לרבות פרוטוקולים של ועדות מכנסות קודמות, פרט לישיבות חסויות, באישור יושב-ראש הוועדה. סירב יושב-ראש הוועדה להתיר עיון כאמור - יכריע יושב-ראש הכנסת.
(2) העיון יהיה בחדר הוועדה, אולם רשאי יושב-ראש הוועדה להתיר עיון כאמור גם מחוץ לחדר הוועדה ובלבד שחבר הכנסת לא יעתיק את הפרוטוקול, לא יפרסמו ולא יעבירו לעיונו של מי שאינו רשאי לעיין בו.
(3) יושב-ראש ועדה יסמיך אחד מחברי הוועדה להתיר עיון כאמור בעת היעדרו ולאותו חבר יהיו, לעניין זה, כל סמכויות יושב-ראש הוועדה.
(ג) (1) חבר ועדה רשאי לעיין גם בפרוטוקולים של ישיבות חסויות של אותה ועדה, לרבות פרוטוקולים של אותה ועדה מכנסות קודמות. אולם הוא לא יהיה רשאי לעיין בפרוטוקולים של ישיבות חסויות של ועדות משנה של הועדה; סייג זה לא יחול על יושב-ראש הועדה.
(2) חבר ועדת משנה רשאי לעיין גם בפרוטוקולים של ישיבות חסויות של אותה ועדת משנה, לרבות פרוטוקולים מכנסות קודמות.
(ד) לענין סעיף זה וסעיפים 102 ו-102ב, "ישיבה חסויה" -
(1) כל ישיבה של ועדת החוץ והבטחון של הכנסת או של ועדת משנה שלה, למעט ישיבה שעליה הודיע יושב ראש ועדת החוץ והבטחון כי אינה חסויה;
(2) כל ישיבה של ועדה או ועדת משנה אחרת שעליה הודיע יושב ראש הועדה הקבועה לא יאוחר מ-48 שעות לאחר תום הישיבה כי היא חסויה.
(3) כל ישיבה של ועדה הדנה בהצעה שהועברה אליה על פי סעיף 79.
(4) כל ישיבה של ועדת משנה שהוקמה מכח חוק הכנסת.
102ב. עיון בפרוטוקולים (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ז, תשנ"ד, תשנ"ה)
(א) פרוטוקולים של ישיבות שאינן חסויות יהיו פתוחים לעיון הציבור, אולם יושב-ראש ועדה רשאי, באישור הוועדה, שלא להתיר עיון בפרוטוקול מסויים או בחלק ממנו, באחת מאלה:
(1) אם הדבר דרוש לשם שמירה על אינטרסים חיוניים של המדינה;
(2) אם הדבר דרוש לשם הגנה על המוסד או על עניינו של קטין או של חסר ישע;
(3) לבקשת מוזמן - אם פתיחת הפרוטוקול לעיון עשויה לגרום נזק למוזמן או לזולתו.
(ב) יושב-ראש ועדה רשאי, באישור הוועדה, לבטל איסור עיון בפרוטוקול, כאמור בסעיף קטן (א).
(ב-1) ההחלטה שלא להתיר עיון בפרוטוקול ונימוקיה יירשמו בפרוטוקול נפרד אשר לא יהיה פתוח לעיון הציבור.
(ג) פרוטוקולים של ישיבות ועדת החוץ והבטחון שאינן פומביות, יהיו פתוחים לעיון אם עברה תקופה של 30 שנה מיום סיום הדיון במליאת הועדה ו50 שנה מיום סיום הדיון בועדת משנה של הועדה, זולת אם סבר יושב-ראש הוועדה שיש בעיון משום אפשרות פגיעה בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בפעולות כלכליות בינלאומיות חסויות או בקהילות וציבורים יהודים ברחבי תבל וסיכון עלייתם ארצה.
(ד) יושב-ראש הכנסת יקבע נוהלים שבהם יפורט בין היתר המקום והמועד שבהם יועמדו הפרוטוקולים לעיון הציבור וכן יקבע את פרק הזמן המרבי שבין מועד הישיבה לבין המועד להעמדת פרוטוקול הישיבה לעיון הציבור.
(ה) יושב-ראש ועדה רשאי להתיר מסירת פרוטוקולים לגופים ממלכתיים, לצרכי עבודתם.
102ג. תחולת תקנות הארכיונים (תיקון: תשמ"ו, תשמ"ז)
על העיון בפרוטוקולים ומסירת העתקים מהם, יחולו הוראות תקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), התשכ"ז-1966, בשינויים המתאימים.
103. סדר-היום
(א) סדר-היום של ישיבת ועדה יקבע יושב-ראש הוועדה; חברי הוועדה רשאים להוסיף הצעות לסדר-היום בהסכמת רוב הוועדה, ובלבד שהדיון בהצעות אלו יהיה לאחר הדיון בסעיפי סדר-היום שקבע יושב-ראש הוועדה.
(ב) זכות קדימה תינתן לדיון בהצעות חוקים הכלולים בסדר-היום.
103א. קריאה לסדר בוועדה (תיקון: תשמ"א)
חבר הכנסת המתנהג בישיבת ועדה בצורה פוגעת בכבוד הכנסת או בכבוד הוועדה או בכבוד אחד מחבריה, יזהירו יושב-ראש הוועדה בהודיעו שהוא קורא אותו לסדר.
103ב. שלילת רשות הדיבור, הוצאה והרחקה מישיבה (תיקון: תשמ"א)
קרא יושב-ראש הוועדה את חבר הכנסת לסדר שלוש פעמים בישיבה אחת, רשאי היושב-ראש לשלול ממנו את רשות הדיבור באותה ישיבה או להוציא את החבר מהישיבה ואם היה צורך בכך - לתת הוראה להוצאתו בכח.
103ב-1. שימוש ברדיוטלפון-נייד (תיקון: תש"ס)
חבר הכנסת הנוכח בישיבת ועדה, ואשר מכשיר הרדיו-טלפון-נייד או מכשיר הזימונית שברשותו משמיע צלצולים, או שהוא משוחח במכשיר רדיו-טלפון-נייד, יוציאו היושב ראש מהישיבה.
103ג. החלפת חבר-הכנסת שהוצא מישיבה (תיקון: תשמ"א)
הוצא חבר-הכנסת מישיבה או מישיבות ועדה, רשאית סיעתו לשלוח חבר אחר שימלא את מקומו.
103ד. הצבעה (תיקון: תשמ"א)
נימנה חבר הכנסת שהוצא מישיבה או מישיבות ועדה על סיעת יחיד, יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד.
103ה. ערעור (תיקון: תשמ"א, תשנ"ו)
חבר הכנסת שהוצא מישיבת ועדה, רשאי לערער על הוצאתו בפני ועדת האתיקה של הכנסת.
103ו. דיון בועדת האתיקה (תיקון: תשמ"א, תשנ"ו, תשס"א)
(א) סבר יושב ראש הועדה כי התנהגותו של חבר הכנסת שהוצא מישיבת הועדה היתה חמורה, רשאי הוא להביא את העניין בפני ועדת האתיקה של הכנסת.
(ב) הביא יושב ראש הועדה את העניין בפני ועדת האתיקה, רשאית היא להחליט על הרחקתו של חבר הכנסת מישיבות הועדה שמספרן לא יעלה על 10; לא היה חבר הכנסת חבר הועדה שממנה הורחק, רשאית הועדה להרחיקו כאמור מאחת הועדות שבה הוא חבר.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של כל אדם לקבול בפני ועדת האתיקה, בהתאם לכללי האתיקה לחברי הכנסת, על התנהגותו של חבר הכנסת בועדה.
103ז. הגבלת השתתפות בישיבות ועדה (תיקון: תש"ן, תשנ"ה)
(א) חברי ועדה ישתתפו בדיוני הועדה ובהצבעות הנערכות בה בכפוף לכללי האתיקה של חברי הכנסת.
(ב) חבר הכנסת שהוא צד לתלונה יהיה נוכח בישיבתה של ועדת הכנסת לשם הצגת טיעוניו ומתן תשובות לשאלות וכן יהיה נוכח בשלב בירור התלונה; סיימה הועדה את דיוניה, תסכם את עמדתה ותקבל החלטתה שלא בנוכחותו של חבר הכנסת כאמור גם אם הוא חבר הועדה.
(ג) לענין סעיף קטן (ב), "צד לתלונה" הוא:
(1) מי שהתלונן ומי שהוגשה נגדו תלונה לפי סעיף 13(א)(1);
(2) מי שביקש הרחקתו של חבר הכנסת מישיבות הכנסת או מישיבות ועדה וחבר הכנסת שבהרחקתו דנים לפי סעיפים 70(ב), 72(ב) או 103ו(א);
(3) חבר הכנסת שערער על החלטת יושב ראש הישיבה או יושב ראש ועדה לפי סעיפים 68(ב) ו-103ה ויושב ראש הישיבה או יושב ראש הועדה הנוגע בדבר.
104. השתתפות חברי הכנסת שאינם חברי הועדה (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו)
(א) יושב-ראש של ועדה קבועה יזמין לדיון חבר הכנסת שאיננו חבר הועדה, שהציע הצעה שהועברה לדיון בועדה, או כל תיקון להצעה שבתחום דיוניה (להלן - המציע), כדי שיציג הצעתו.
(ב) היתה הישיבה חסויה, כמשמעותה בסעיף 102א(ה) - יקבע יושב ראש הועדה את מידת השתתפותו של המציע בדיון הנערך לאחר שהציג הצעתו.
(ג) בישיבה שאינה חסויה יוזמן המציע להשתתף בדיון.
(ד) (1) נמנה המציע עם סיעה המיוצגת בועדה, יחליט יושב-ראש הועדה אם ליתן לו רשות הסתייגות, אם הצעתו לא התקבלה בועדה;
(2) נמנה המציע עם סיעה שאינה מיוצגת בועדה, רשאי הוא להסתייג, אם הצעתו לא התקבלה בועדה.
105. הזמנת משקיפים
ועדה קבועה רשאית להזמין לדיוניה משקיפים קבועים מנציגי הסיעות שאינן מיוצגות באותה ועדה, אם אין התנגדות לכך בוועדה.
106. הזמנת מומחים וכו' (תיקון: תשנ"ב)
ועדה קבועה רשאית להזמין מזמן לזמן לישיבותיה -
(1) מומחה לשאלה שבה דנה הוועדה, בין שהוא חבר הכנסת ובין שאיננו חבר בה;
(2) כל אדם, או בא-כוחו של גוף או חוג מסויים, שיש לו עניין בשאלה שהוועדה דנה בה, לשמוע את דעתו ולבקש ממנו תשובות על שאלות שהיא תמצא לנכון להציג לו;
106א. הזמנת עובדים ונושאי משרה (תיקון: תשנ"ב)
(א) מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 106, ובכפוף להוראות סעיף 21(ב) לחוק-יסוד: הכנסת, רשאית ועדה קבועה להזמין לישיבותיה עובדי המדינה, עובדי חברות ממשלתיות, עובדי תאגידים שהוקמו בחוק, עובדי רשויות מקומיות ועובדי מועצות דתיות בכל ענין שמליאת הכנסת העבירה לדיון בועדה לפי סעיפים 14(א), 111, 118 ו-138 ולפי כל דין אחר; מי שהוזמן כאמור חייב להתייצב לפני הועדה ולמסור לה את המידע שבידו הנוגע לנושא הדיון; ואולם רשאי השר הממונה או ראש הגוף שהמוזמן פועל בשירותו, להודיע לועדה כי הוא עצמו יופיע במקום מי שזומן.
(ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על נושאי משרה ממלאי תפקידים אחרים בגופים כאמור בסעיף קטן (א), אף שאינם עובדים בהם.
106ב. דרך ההזמנה (תיקון: תשנ"ב)
(א) עובד המדינה יזומן באמצעות השר הנוגע בדבר ובתיאום עמו.
(ב) עובד חברה ממשלתית או עובד תאגיד שהוקם בחוק, יזומנו באמצעות המנהל הכללי של החברה או התאגיד, לפי העניין; מנהל כללי של חברה או תאגיד כאמור, יזומן בידיעת יושב-ראש הדירקטוריון או יושב-ראש המועצה של החברה או התאגיד; דירקטור או חבר מועצה בחברה ממשלתית או בתאגיד שהוקם בחוק יזומנו באמצעות יושב-ראש הדירקטוריון או יושב-ראש המועצה של החברה או התאגיד, לפי העניין, והכל - בתיאום עם השר הנוגע בדבר.
(ג) חבר מועצה של רשות מקומית ועובד רשות מקומית יזומנו באמצעות ראש הרשות המקומית.
(ד) חבר או עובד מועצה דתית יזומנו באמצעות יושב-ראש המועצה הדתית ובידיעת השר לענייני דתות.
(ה) בסעיף זה ובסעיף 106ה, "השר הנוגע בדבר" -
(1) השר הממונה על המשרד או על בצוע החוק שמכוחו הוקם התאגיד;
(2) לגבי חברה ממשלתית - השר שנקבע בחוק כאחראי לענייני החברה;
(3) לגבי מועצה דתית - השר לענייני דתות.
106ג. התייצבות שר (תיקון: תשנ"ב)
ועדה קבועה רשאית לדרוש ששר או נציגו יתייצבו לפניה, לעניין סעיף 14(ב) אחת לחודש.
106ד. ייחוד ההופעה (תיקון: תשנ"ב)
הופעתו של מי שהוזמן להתייצב לפני ועדה קבועה לפי סעיפים 14, 106, או 106א תהא שלא בנוכחות מוזמנים אחרים, שאינם נציגי ממשלה אם ביקש זאת מיושב-ראש הועדה.
106ה. אי התייצבות (תיקון: תשנ"ב)
מי שהוזמן להתייצב לפני ועדה קבועה ולא עשה כן, תודיע הועדה על כך לשר הנוגע בדבר או לראש הרשות המקומית הנוגע בדבר ואלה יודיעו לועדה על הצעדים המשמעתיים שנקטו בהם באותו ענין.
"חובת דיווח חצי שנתי
106ו. חובת דיווח חצי שנתי (תיקון: תשס"ח)
(א) שר שענייני משרדו נדונים בוועדה קבועה המנויה בסעיף 13(א), יופיע לפניה לדיווח על ענייני משרדו, אחת לכנס של הכנסת; ועדת הכנסת תקבע, לגבי כל שר, מהי הוועדה שבה יתקיים הדיווח; הודעה על מועד הדיווח לוועדה תימסר לשר לפחות שלושים ימים מראש.
(ב) בדיווח כאמור בסעיף קטן (א) יסקור השר בפני הוועדה את פעולות משרדו, את תכנית העבודה של המשרד, ואת אופן ביצוע תקציב המשרד; כמו כן ישיב השר לשאלות של חברי הוועדה, לרבות שאלות שהועברו אליו מראש באמצעות יושב ראש הוועדה.
(ג) דיווח השר לוועדה יתבצע על פי מתכונת שיקבע יושב ראש הכנסת, ואולם השר רשאי לדווח לוועדה נוסף על המתכונת האמורה, לפי שיקול דעתו.
(ד) לא יוזמן שר לדיווח כאמור בסעיף זה לפני יותר מוועדה אחת באותו כנס של הכנסת אלא אם כן קבעה ועדת הכנסת אחרת.
(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 14(ב) ו-106ג, לעניין הופעת שר לפני ועדות הכנסת ומסירת מידע לוועדות.
107. יצוג של שר (תיקון: תשס"ח)
שר רשאי להביא לדיוני ועדה את העוזרים שהוא זקוק להם, או להיות מיוצג על-ידי עוזר שהשר מילא את ידיו לכך אלא אם כן החליטה הוועדה כי השר, או סגנו,יתייצבו לפניה בעצמם; ואולם אם הופיע סגן השר תוכל הוועדה להחליט כי לדיון נוסף באותו נושא יתייצב השר בעצמו.
108. קשר עם משרדי הממשלה
הקשר בין ועדה מוועדות הכנסת לבין משרד ממשרדי הממשלה הוא רק באמצעות השר הנוגע בדבר.
109. המלצות
(א) בעניין ששר רשאי להורות ולהתקין תקנות בנות פעל תחיקתי אין הוועדה רשאית להעמיד להצבעה אלא המלצות.
(ב) בעניין הדורש חקיקה בכנסת, אין הוועדה רשאית להמליץ אלא בדבר מסויים.
110. דיון מחדש
בכל מקרה שיש רוב בוועדה הדורש לדון מחדש בהחלטה שנתקבלה בוועדה וטרם הונחה על שולחן הכנסת, יש לדון מחדש בעניין שהוחלט עליו.
111. מסקנות הוועדה והטיפול בהן (תיקון: תשל"ז, תשמ"ה)
(א) בעניין שאינו הצעת חוק ואשר נמסר על-ידי הכנסת לדיון אחת הוועדות, תביא הוועדה את מסקנותיה לידיעת חברי הכנסת על-ידי הנחתן על שולחן הכנסת, זולת אם החליטה הוועדה, מטעמים מיוחדים שתציין בהחלטתה, שלא לפרסם את מסקנותיה; והוועדה רשאית שלא לפרסם את הטעמים להחלטתה. מסקנות של ועדה שיונחו על שולחן הכנסת - יונחו בצירוף מסקנות המיעוט או חבר בודד של הוועדה, אם היו כאלו.
(ב) בכל מקרה שאין החלטה מראש של הכנסת לקיים דיון במסקנות הוועדה, רשאית הממשלה להציע לכלול דיון במסקנות הוועדה בסדר-היום של הכנסת; כמו-כן רשאי כל חבר הכנסת, על-ידי הצעה לסדר-היום, להציע לכלול דיון כאמור בסדר-היום של הכנסת.
(ג) יו"ר הכנסת יעביר את מסקנות הוועדה אל השר אשר העניין הנדון נמצא בתחום תפקידיו. לא ברור מי הוא השר שבתחום תפקידיו נמצא נושא המסקנות, יעביר יו"ר הכנסת את מסקנות הוועדה לידי ראש הממשלה.
(ד) תוך שלושה חדשים מיום קבלת המסקנות, יודיע השר בכתב ליו"ר הכנסת על כל פעולה שפעל בעקבות המסקנות. הודעת השר תונח על שולחן הכנסת.
(ה) מסקנות הוועדה יצורפו ל"דברי הכנסת".
112. הודעה על עבודת הוועדה (תיקון: תשנ"א, תשנ"ט)
(א) עברו שלושה חודשים מהיום שענין נמסר לדיון בועדה לפי סעיף 111 או מהיום שהצעת חוק הועברה לועדה לפי סעיף 116(א), סעיף 117, סעיף 138(א) או סעיף 141, והועדה לא כללה את הנושא בסדר יומה - רשאי חבר הועדה לפנות לועדת הכנסת ולבקש את התערבותה.
(ב) עברו שישה חדשים מהיום שעניין נמסר לדיון של ועדה לפי סעיף 111 או מהיום שהצעת חוק הועברה לוועדה לפי סעיף 116(א) או סעיף 117 או סעיף 138(א) או סעיף 141 והוועדה לא הניחה מסקנותיה על שולחן הכנסת או לא החזירה את הצעת החוק לכנסת או לא עשתה כאמור בסעיף 138(ב), הכל לפי העניין, יודיע יושב-ראש הוועדה בכתב ליושב-ראש הכנסת על הסיבות לכך, וכן יעשה, מדי פעם, אם עברו שישה חדשים נוספים; יושב ראש הכנסת יעביר העתק מההודעה לידיעת ועדת הכנסת. ימי הפגרה לא יבואו בחשבון במניין התקופות הנזכרות בסעיף זה.
(ג) לענין סעיף קטן (א), עניין או הצעת חוק שהכנסת קבעה את הוועדה בה יידונו - יראו כיום מסירתם לוועדה את יום החלטת הכנסת על העברתם לוועדה; עניין או הצעת חוק שקביעת הוועדה בה יידונו נמסרה לוועדת הכנסת - יראו כיום מסירתם לוועדה את יום החלטת ועדת הכנסת הקובעת את הוועדה, ואם החליטה ועדת הכנסת על העברת העניין או הצעת החוק לוועדה משותפת - את יום הרכבת הוועדה המשותפת.
(ד) חבר הכנסת שיזם הצעת חוק פרטית או שהעלה נושא על סדר היום ועברו ששה חודשים מהיום שאלה הועברו לועדה מועדות הכנסת רשאי, אם הועדה לא פעלה כאמור בסעיף קטן (א), לפנות לועדת הכנסת ולבקש התערבותה.
(ה) ועדת הכנסת רשאית לקצוב זמן נוסף לאותה ועדה, על מנת שזו תביא את דיוניה לסיום ולהצבעה במשך פרק זמן זה, ורשאית היא להעביר את המשך הדיון בעניין או בהצעת החוק לועדה אחרת, תוך קציבת זמן כאמור.
פרק שביעי: הדיון בהצעות חוק מטעם הממשלה
113. הנחה על שולחן הבית (תיקון: תשס"ב)
(א) הצעת חוק מטעם הממשלה (להלן בפרק זה - הצעת חוק) תוגש לכנסת על-ידי מסירתה ליושב-ראש הכנסת.
(ב) יושב-ראש הכנסת יניח את הצעת החוק על שולחן הכנסת ויעמידה על סדר-היום.
(ג) הדיון בהצעת החוק לא ייערך אלא לאחר שהצעת החוק היתה מונחת על שולחן הכנסת לפחות יומיים, אם ועדת הכנסת לא החליטה, לבקשת הממשלה, להקדים את הדיון ובלבד שבעת ההצבעה על הקדמת הדיון נכחו בועדת הכנסת לפחות שליש מחבריה הקבועים של הועדה.
(ד) במידת האפשר יימסרו תרגומי הצעות חוק לחברי הכנסת הערבים תוך התקופה הקבועה בסעיף זה.
114. שלוש קריאות
הדיון על הצעת חוק ייערך בשלוש קריאות.
115. קריאה ראשונה
(א) בקריאה הראשונה יתחיל הדיון בדברי הסבר של חבר הממשלה או של סגן-שר, ויראו את דבריו כהצעה להעביר את הצעת החוק לועדה.
(ב) נרשמו חברי הכנסת לרשות הדיבור, יתקיים הדיון לפי הסדרים שנקבעו בפרק הרביעי, אם אין בעניין הוראה אחרת בפרק זה.
(ג) חבר הממשלה או סגן-שר רשאי לסכם את הדיון בדברי תשובה.
116. הצבעה לאחר הקריאה הראשונה
(א) הקריאה הראשונה תסתיים בהצבעה בעד ההעברה של הצעת החוק לוועדה מוועדות הכנסת או נגד ההעברה.
(ב) הוצע להחזיר את הצעת החוק לממשלה, יועמדו להצבעה הצעה זו וההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה - זו מול זו.
(ג) החליטה הכנסת לא להעביר את הצעת החוק לוועדה או החליטה להחזירה לממשלה, חוזרת הצעת החוק לממשלה ותורד מסדר יומה של הכנסת.
117. הוועדה לניסוח ההצעה
(א) החליטה הכנסת להעביר את הצעת החוק לוועדה, והיו הצעות שונות בנוגע לוועדה אליה תועבר הצעת החוק או שלא הוצעה ועדה מסויימת, תקבע ועדת הכנסת את הוועדה אליה תועבר הצעת החוק.
(ב) קבעה ועדת הכנסת את הוועדה, יודיע על כך יושב-ראש ועדת הכנסת מעל במת הכנסת.
118. הדיון בועדה (תיקון: תשמ"ט)
(א) הוועדה תדון בהצעת החוק שהועברה אליה על-ידי הכנסת.
(ב) היועץ המשפטי לממשלה, סגניו ועוזריו, והיועצים המשפטיים למשרדי הממשלה יעמדו לרשות הוועדה ולרשות כל אחד מחבריה לכל עזרה שתידרש מהם בניסוח החוק, ההצעות וההסתייגויות.
(ג) הגיעה הוועדה למסקנה כי מן הראוי שהטיפול בהצעה יועבר לועדה אחרת, יביא יו"ר הוועדה את הדבר לפני ועדת הכנסת; מצאה ועדת הכנסת כי יש להעביר את הטיפול בהצעה - תחליט לאיזו ועדה ותביא את הצעתה לאישור הכנסת.
119. תיקוני ההצעה
הוועדה רשאית להציע תיקונים בהצעת החוק ככל שייראה לה, ובלבד שתיקונים כאלה לא יחרגו מגדר הנושא של הצעת החוק; היתה הצעת החוק תיקון לחוק קיים, רשאית הוועדה להציע תיקונים שאינם חורגים מגדר הנושא של הצעת החוק, אף אם הם נוגעים לסעיפים של החוק שאינם נזכרים בהצעת החוק.
120. חריגה מגדר הנושא
(א) הוצע בוועדה תיקון להצעת חוק, וחבר הוועדה או נציג הממשלה טוען שהתיקון המוצע חורג מגדר הנושא של הצעת החוק, יביא יושב-ראש הוועדה את הדבר לפני ועדת הכנסת, ויושב-ראש ועדת הכנסת יעמידו כסעיף ראשון על סדר-יומה בישיבתה הרגילה הראשונה לאחר מכן; החלטת ועדת הכנסת תהא סופית.
(ב) נשמעה הטענה מפי חבר הכנסת שאינו חבר בוועדה, תחליט הוועדה אם להביא את הדבר לפני ועדת הכנסת.
121. חלוקת הצעת החוק
הוועדה רשאית בכל עת, על-פי יזמתה, להביא לפני הכנסת הצעה שהכנסת תרשה לדון ולהביא לפניה רק חלק מחוק שהועבר לוועדה; הצעה כזאת תיחשב כקריאה ראשונה חדשה של חלק החוק.
122. מיזוג וחלוקה של הצעות (תיקון: תשכ"ט, תש"ס)
(א) הוועדה רשאית בכל עת, על-פי יזמתה ובאישורה של ועדת הכנסת:
(1) למזג שתי הצעות חוק או יותר שעברו קריאה ראשונה ולהביאן כהצעת חוק אחת לקריאה שנייה ושלישית בכנסת;
(2) לחלק הצעת חוק לשתי הצעות חוק או יותר ולהביאן בעת ובעונה אחת כהצעות חוק נפרדות לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
(ב) עברה הצעת חוק בדיון מוקדם, ולאחר מכן עברה הצעת חוק זהה או דומה בעיקרה בקריאה ראשונה, רשאית הועדה שאליה הועברו ההצעות, על פי יוזמתה ובאישור ועדת הכנסת, לדון בהצעות במשולב, בהתאם לנוסח שעבר קריאה ראשונה, ולהביאן בהצעת חוק אחת לקריאה שניה ולקריאה שלישית בכנסת.
123. הנחה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה (תיקון: תשס"ב)
(א) סיימה הוועדה את דיוניה בהצעת החוק, תחזירה לכנסת לקריאה שנייה בנוסח שאישרה לכך או תציע לכנסת להסירה מסדר היום.
(ב) היו הקולות בוועדה שקולים לכל אחת משתי גירסאות לסעיף אחד בהצעת החוק, תביא הוועדה שתי גירסאות להצבעה בקריאה שנייה.
(ג) הוועדה תצרף להצעת החוק רשימת ההסתייגויות של חברי הוועדה ושל חברי כנסת אחרים לפי סעיף 104, ושל נציגי הממשלה; הסתייגות אינה יכול לשלול את עצם החוק.
(ד) הצעת החוק בצירוף ההסתייגויות כאמור תונח על שולחן הכנסת על-ידי יושב-ראש הכנסת, והוא יעמידה על סדר-יומה.
123א. הצעה להסיר הצעת חוק מסדר היום (תיקון: תשס"ב)
(א) הצעת הועדה לכנסת להסיר הצעת חוק מסדר היום כאמור בסעיף 123(א), תוצג מפי יושב ראש הועדה או מפי חבר הועדה שנתמנה לכך על ידיו, או, בהעדר היושב ראש, מפי חבר הועדה שנתמנה לכך על ידיה.
(ב) אלה רשאים להשיב:
(1) היתה ההצעה הצעת חוק פרטית או מורכבת ממספר הצעות חוק פרטיות - אחד מיוזמי הצעת החוק, כפי שייקבע על ידם;
(2) היתה ההצעה הצעת חוק ממשלתית - נציג הממשלה המדבר בשמה, כאמור בסעיף 88(ב).
(ג) החליטה הכנסת לדחות את הצעת הועדה כאמור בסעיף קטן (א), תונח הצעת החוק על שולחן הכנסת על ידי יושב ראש הכנסת לקריאה שניה, בשבוע שלאחר השבוע שבו התקבלה ההחלטה, בנוסח שהתקבל בקריאה הראשונה או בנוסח אחר שתכין הועדה ובצירוף הסתייגויות, אלא אם כן החליטה ועדת הכנסת על מועד אחר.
124. חידוש הדיון בוועדה על-פי דרישתה
(א) הוועדה הנוגעת בדבר רשאית לחדש דיוניה בהצעת החוק גם לאחר שהונחה על שולחן הכנסת וכל עוד לא התחילה הקריאה השנייה.
(ב) החליטה הוועדה לעשות כן, יודיע יושב-ראש הכנסת על כך בכנסת, והקריאה השנייה תידחה עד שהצעת החוק תוחזר ותונח על שולחן הכנסת.
125. זמן הקריאה השנייה
הקריאה השנייה תיערך למחרת ההנחה על שולחן הכנסת או באחת הישיבות שלאחר מכן, זולת אם החליטה ועדת הכנסת להתיר את הקריאה ביום ההנחה.
126. סדרי הדיון בקריאה השנייה
(א) הדיון בקריאה השנייה יתחיל בהרצאה מטעם הוועדה מפי יושב-ראש הוועדה או מפי חבר הוועדה שנתמנה לכך על-ידיו, או, בהעדר היושב-ראש, מפי חבר הוועדה שנתמנה לכך על-ידיה, ויראו את הדברים בשם הוועדה כהצעה לקבל את הצעת החוק בקריאה השנייה.
(ב) היושב-ראש יעמיד להצבעה את סעיפי הצעת החוק אחד אחד.
(ג) סעיפים רצופים שלא נרשמו להם הסתייגויות רשאי היושב-ראש להעמידם להצבעה במרוכז, זולת אם דרש חבר הכנסת להצביע בנפרד על כל אחד מהם או על אחד מהם.
(ד) נרשמה הסתייגות לסעיף מסויים, יקבל המסתייג רשות הדיבור לחמש דקות להנמקת ההסתייגות.
(ה) היושב-ראש רשאי, בהסכמת המסתייג ויושב-ראש הוועדה, לרכז את הנמקת ההסתייגויות למספר סעיפים בבת אחת.
(ו) יושב-ראש הוועדה או מי שנתמנה לכך על-ידיו או על-ידי הוועדה ישיב למסתייגים.
(ז) הזכות הניתנת לכל חבר הממשלה לדבר בשם הממשלה בכל שלב של הדיון נתונה בקריאה שנייה גם לסגן השר שמשרדו ממונה על ביצועו של החוק המוצע.
127. דיון חוזר בוועדה על-פי דרישת הכנסת
(א) בכל שלב של הדיון בקריאה השנייה רשאית הכנסת, לפי הצעת הממשלה או יושב-ראש הוועדה, להטיל על הוועדה לחזור ולדון בהצעת החוק כולה או בשאלה שהכנסת תפרש בהחלטתה.
(ב) הוועדה תדון בהצעת החוק או בשאלה שנמסרה לה על-ידי הכנסת, ותביא לפניה את הצעותיה.
128. הצבעה בקריאה שנייה
היושב-ראש יצביע תחילה על הצעת המסתייג; לא נתקבלה הצעת המסתייג, יצביע על הסעיף בנוסח הוועדה; נתקבלה הצעת המסתייג, יצביע על הסעיף בנוסח ההסתייגות.
128א. הסתייגויות שאינן מתיישבות זו עם זו (תיקון: תשס"ב)
התקבלו הסתייגויות שאינן מתיישבות זו עם זו, תכריע ביניהן הכנסת בהצבעה שתתקיים מייד; ואולם אם ביקש זאת יושב ראש הועדה, תתקיים ההצבעה המכריעה בין ההסתייגויות בשבוע שלאחר מכן, בהתאם להצעה שתכין הועדה, ובלבד שנכללו בה ההסתייגויות שהתקבלו כאמור, בלא צירוף הסתייגויות חדשות.
129. קריאה שלישית
כתום ההצבעה בכל סעיפי החוק תתקיים מיד הקריאה השלישית, בה תצביע הכנסת, ללא דיון נוסף, על הנוסח הסופי של החוק כולו כפי שנתקבל בקריאה השנייה; והוא כשלא נתקבלה הסתייגות בקריאה השנייה ולא הוצבע בה על גירסאות שונות לסעיף אחד.
130. דחיית הקריאה השלישית
(א) נתקבלה הסתייגות בקריאה השנייה או הוצבע בה על גירסאות שונות לסעיף אחד, תתקיים הקריאה השלישית בשבוע שלאחר השבוע בו הסתיימה הקריאה השנייה. הוועדה תוכל לפני הקריאה השלישית, להביא בהצעת החוק את שינויי הנוסח המחוייבים בעקבות ההסתייגויות או הגירסה שנתקבלה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי נציג הממשלה, או יושב-ראש הוועדה בשמה, לבקש במקרים מיוחדים שהקריאה השלישית תתקיים מיד או שהקריאה השלישית תידחה לשבוע נוסף והודעה על כך תימסר לכנסת.
131. סדרי-דיון מיוחדים
בדיון על תקציב המדינה, ובמקרים אחרים יוצאים מן הכלל, רשאית הכנסת לקבוע סדרי דיון מיוחדים.
132. סמכותה של הממשלה לחזור בה מהצעת חוק
(א) כל עוד לא נתקבל החוק בקריאה השלישית, רשאית הממשלה, בכל שלב של הדיונים בוועדה או במליאת הכנסת, לחזור בה מהצעת החוק כולה, אם על-ידי הודעה בכנסת ואם על-ידי הודעה בכתב ליושב-ראש הכנסת.
(ב) התחילה הקריאה השנייה, לא תימסר הודעה כזאת אלא לאחר שתופסק הקריאה לפי דרישת הממשלה; ההפסקה תארך לא פחות משבוע ולא יותר משלושה שבועות; ימי פגרה לא יבואו במניין.
(ג) נמסרה הודעה ליושב-ראש הכנסת, יודיע על כך לכנסת.
(ד) עם מסירת ההודעה לכנסת, על-ידי הממשלה או על-ידי יושב-ראש הכנסת, תורד הצעת החוק מסדר-יומה של הכנסת.
133. הרשות להביא שנית הצעת חוק שהוחזרה
חזרה בה הממשלה מהצעת חוק, אין היא רשאית להביא באותו מושב של הכנסת הצעת חוק אחרת באותו נושא, אלא אם החליטה ועדת הכנסת להתיר זאת; אולם רשאית הממשלה לחזור בה מהחזרת החוק.
פרק שביעי 1: הכרזת מצב חירום (תיקון: תשנ"ח)
133א. הגדרה (תיקון: תשנ"ח, תשס"ד)
בפרק זה, "מצב חירום" - כמשמעותו בסעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה.
133ב. הכרזת מצב חירום על-פי הצעת הממשלה (תיקון: תשנ"ח)
(א) לא היה במדינה מצב של חירום, והציעה הממשלה להכריז על מצב חירום, תעביר הצעתה אל יושב-ראש הכנסת.
(ב) יושב ראש הכנסת יביא מיד את פניית הממשלה לדיון בפני ועדה משותפת של ועדת החוץ והבטחון וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן - הועדה המשותפת).
(ג) הועדה המשותפת תבחן את הצורך להכריז על מצב חירום ותביא בפני הכנסת את המלצותיה.
(ד) תקופת תוקפה של ההכרזה תהא כפי שנקבע בה, אך לא תעלה על שנה.
133ג. הכרזה חוזרת על מצב חירום (תיקון: תשנ"ח)
(א) ביקשה הממשלה כי הכנסת תחזור ותכריז על מצב חירום תודיע על כך ליושב ראש הכנסת לא יאוחר מששים ימים לפני תום מצב החירום.
(ב) יושב-ראש הכנסת יביא את פניית הממשלה לדיון בפני הועדה המשותפת.
(ג) הועדה המשותפת תבחן את הצורך לחזור ולהכריז על מצב חירום ותביא בפני הכנסת את המלצותיה, לא יאוחר מארבע-עשר ימים לפני תום מצב החירום.
(ד) הועדה המשותפת תבחן, בין היתר, את התקנות לשעת חירום שהותקנו מכוח ההכרזה האחרונה של הכנסת על מצב חירום, ואת החקיקה שתוקפה מותנה בקיומו של מצב חירום, ותביא בפני הכנסת את מסקנותיה.
133ד. הכרזת מצב חירום ביזמת הכנסת (תיקון: תשנ"ח)
(א) לא היה במדינה מצב של חירום וסברו 30 חברי הכנסת כי מן הראוי שהכנסת תכריז, ביזמתה, על מצב חירום, יפנו בקשתם אל הועדה המשותפת.
(ב) הועדה המשותפת תקיים דיון בבקשה, ותאפשר לנציג חברי הכנסת האמורים להביא נימוקיהם בפניה.
(ג) היתה הישיבה חסויה כמשמעותה בסעיף 102א(ד) - יקבע יושב ראש הועדה את מידת השתתפותו של נציג המציעים בדיון שייערך לאחר שהציג הצעתו.
(ד) החליטה הועדה המשותפת להציע לכנסת כי תכריז על מצב חירום, תעביר הצעתה אל יושב ראש הכנסת.
133ה. הכרזת הממשלה על מצב חירום (תיקון: תשנ"ח, תשס"ד)
הכריזה הממשלה על מצב חירום לפי סעיף 38 לחוק-יסוד: הממשלה, תמסור על כך הודעה ליושב ראש הכנסת מיד עם מתן ההכרזה; יושב ראש הכנסת יביא את ההכרזה בפני הועדה המשותפת, אשר תדון בה מיד ותביע המלצתה בפני הכנסת.
133ו. ביטול מצב חירום (תיקון: תשנ"ח)
(א) סברו 30 חברי הכנסת כי מן הראוי שהכנסת תבטל הכרזה על מצב חירום, יפנו בקשתם אל הועדה המשותפת.
(ב) הועדה המשותפת תקיים דיון בבקשה, ותאפשר לנציג חברי הכנסת האמורים להביא נימוקיהם בפניה.
(ג) היתה הישיבה חסויה כמשמעותה בסעיף 102א(ד) - יקבע יושב ראש הועדה את מידת השתתפותו של נציג המציעים בדיון שייערך לאחר שהציג הצעתו.
(ד) החליטה הועדה המשותפת להציע לכנסת כי תבטל את מצב החירום, תעביר הצעתה אל יושב ראש הכנסת.
133ז. סדרי הדיון (תיקון: תשנ"ח)
(א) (1) יושב ראש הכנסת יעמיד על סדר יומה של הכנסת את בקשת הממשלה להכריז על מצב חירום לפי סעיפים 133ב, 133ג, או 133ה, יחד עם המלצת הועדה המשותפת.
(2) לחברי הכנסת תימסר הודעה על מועד הדיון וההצבעה בבקשת הממשלה, 24 שעות לפחות קודם לדיון, אלא אם כן נסיבות החירום מחייבות קיום דיון במועד מוקדם יותר.
(3) הדיון יהיה אישי.
(ב) יושב ראש הכנסת יעמיד על סדר יומה של הכנסת את הצעת הועדה המשותפת להכריז על מצב חירום לפי סעיף 133ד או לבטל את מצב החירום לפי סעיף 133ה, ויחולו הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3).
פרק שביעי 2: תקנות שעת חירום (תיקון: תשנ"ט)
133ח. הגדרות (תיקון: תשנ"ט, תשס"ד)
בפרק זה -
"הועדה המשותפת" - הועדה שהוקמה מכוח סעיף 133ב.
"תקנות שעת חירום" - כמשמעותן בסעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה.
133ט. הנחה על שולחן ועדת החוץ והבטחון (תיקון: תשנ"ט)
הונחו תקנות שעת חירום על שולחן ועדת החוץ והבטחון של הכנסת לאחר התקנתן, רשאית הועדה, על פי הצעת כל אחד מחבריה, להביא בפני הועדה המשותפת הצעה לביטול התקנות, ויחולו הוראות סעיף 133יא(ב) ו-(ד) בשינויים המתחייבים.
133י. ביטול תקנות שעת חירום בהחלטה (תיקון: תשנ"ט)
(א) סברו 30 חברי הכנסת כי מן הראוי שהכנסת תבטל תקנות שעת חירום, יפנו בקשתם אל הועדה המשותפת.
(ב) הועדה המשותפת תקיים דיון בבקשה, ותאפשר לנציג חברי הכנסת האמורים להביא את נימוקיהם בפניה.
(ג) היתה הישיבה חסויה כמשמעותה בסעיף 102א(ד) - יקבע יושב ראש הועדה את מידת השתתפותו של נציג המציעים בדיון שייערך לאחר שהציג את הצעתו.
(ד) החליטה הועדה המשותפת להציע לכנסת כי תבטל תקנות שעת חירום, תעביר את הצעתה אל יושב ראש הכנסת.
133יא. סדרי הדיון (תיקון: תשנ"ט)
(א) יושב ראש הכנסת יעמיד על סדר יומה של הכנסת את הצעת הועדה המשותפת לבטל תקנות שעת חירום.
(ב) הדיון יהיה אישי.
(ג) החלטה לבטל תקנות שעת חירום טעונה רוב של חברי הכנסת.
פרק שמיני: הדיון בהצעות חוק של חברי הכנסת
134. הגשת הצעת חוק פרטית (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ה, תשנ"ח, תשס"ב)
(א) כל חבר הכנסת, למעט שר או סגן שר, רשאי להציע הצעת חוק (להלן - הצעת חוק פרטית).
(א1) הציעו כמה מחברי הכנסת הצעת חוק אחת, רשאים הם לקבוע את סדר הופעת שמותיהם על גבי ההצעה; לא קבעו את סדר הופעת השמות - יופיעו שמותיהם לפי סדר הא'-ב'.
(א2) חבר הכנסת שהגיש הצעת חוק בידעו כי הוגשה כבר באותו עניין הצעת חוק זהה או דומה בעיקרה, בין באותה כנסת ובין בכנסת קודמת, יציין עובדה זו בדברי ההסבר להצעתו.
(ב) חבר הכנסת המציע הצעת חוק יגישנה ליושב-ראש הכנסת, ויושב-ראש הכנסת והסגנים, אחרי שאישרו את ההצעה, יניחוה על שולחן הכנסת.
(ג) יושב ראש הכנסת והסגנים לא יאשרו הצעת חוק שהיא, לדעתם, גזענית במהותה או שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי.
135. דיון מוקדם (תיקון: תשמ"ז, תשמ"ט, תשס"ב, תשס"ה)
(א) במסגרת הזמן המוקצה לדיון בהצעות לסדר היום, או במועד אחר שייקבע על ידי יושב ראש הכנסת והסגנים בתיאום עם הממשלה, יתקיים דיון מוקדם בהצעת החוק הפרטית, ובלבד שדיון זה לא יתקיים לפני שעברו ארבעים וחמישה ימים מעת שההצעה הונחה על שולחן הכנסת, אלא אם כן הסכימה הממשלה כי הדיון יתקיים במועד מוקדם יותר;
(ב) הונחה הצעת חוק פרטית על שולחן הכנסת, רשאית ועדת הכנסת, לפי בקשה של אחד ממציעי הצעת החוק, לאשר את הבאתה לדיון מוקדם לפני תום ארבעים וחמישה הימים האמורים בסעיף קטן (א), אם התקיימו כל אלה:
(1) ועדת הכנסת השתכנעה כי להצעת החוק חשיבות או דחיפות או מטעמים מיוחדים אחרים;
(2) בעת ההצבעה נכחו בועדת הכנסת לפחות שליש מחבריה הקבועים של הועדה.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), נקבע דיון מוקדם בהצעת חוק פרטית (להלן - הצעת החוק המקורית), והיתה מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית זהה או דומה בעיקרה (להלן הצעת החוק הדומה), במשך שבועיים לפחות לפני מועד הדיון או אותו פרק זמן שבו היתה מונחת ההצעה המקורית, לפי התקופה הקצרה יותר, תובא גם הצעת החוק הדומה לדיון מוקדם באותו מועד, אם ביקש זאת אחד ממציעיה, אף אם יש בכך משום חריגה מהמכסה השבועית כאמור בסעיף 81(א1); בקשת חבר הכנסת תוגש למזכירות הכנסת עד שעת סיום דיוני המליאה ביום שבו אישרו יושב ראש הכנסת והסגנים את סדר היום לאותו שבוע או ביום שבו אישרה ועדת הכנסת את הבאתה של הצעת החוק המקורית לדיון מוקדם, כאמור בסעיף קטן (ב).
136. הבאה לדיון
סדר הבאת הצעות חוק של חברי הכנסת לדיון מוקדם ייקבע על-ידי היושב-ראש והסגנים בהתחשב עם גודל הסיעות אליהן משתייכים בעלי ההצעות.
137. הנוהל בדיון מוקדם (תיקון: תשנ"ח, תשס"ה)
(א) חבר הכנסת המציע ינמק בדיון המוקדם את הצעת החוק במשך זמן שלא יעלה על עשר דקות. חבר הכנסת המציע הצעת חוק דומה, כהגדרתה בסעיף 135, ינמקה במשך זמן שלא יעלה על שלוש דקות.
(ב) תמכה הממשלה בהעברת ההצעה לוועדה, או לא נקטה עמדה, רשאי אחד מחברי הכנסת להציע להסיר את הצעת החוק מסדר-היום ולנמק את הצעתו במסגרת של עשר דקות.
(ב-1) קיבל אחד מחברי הכנסת רשות דיבור כדי לנמק הצעתו להסיר את הצעת החוק מסדר היום, אך בפועל תמך אותו חברהכנסת בדבריו בהעברתה של הצעת החוק לועדה, יפסיקנו יושב ראש הישיבה ויתן רשות דיבור לחבר כנסת אחר המבקש להציע הסרתה של הצעת החוק מסדר היום.
(ג) הציעו הממשלה או אחד מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום, רשאי חבר הכנסת המציע לחזור ולהשיב במסגרת של חמש דקות.
(ד) בגמר הדיון תחליט הכנסת אם להעביר את הצעת החוק לוועדה או להסירה מסדר-היום.
137א. דחיית ההצבעה (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ג)
ביקשה הממשלה להשהות את ההצבעה וחבר הכנסת המציע הסכים לכך, ישאל יושב-ראש הישיבה אם יש התנגדות להשהיה, ורשאי כל אחד מחברי הכנסת להתנגד להשהיה ללא הנמקה; היתה התנגדות כאמור, יעמיד היושב-ראש את ענין ההשהיה להצבעה; החליטה הכנסת בעד ההשהיה, יקבעו יושב ראש הכנסת והסגנים את המועד להצבעה ויודיעו על כך מראש לחברי-הכנסת; לא יהיה בנושא זה דיון נוסף בכנסת לפני הצבעה זו.
138. העברה לוועדה (תיקון: תשנ"ט, תשס"ב)
(א) החליטה הכנסת להעביר את הצעת החוק לוועדה, תהיה קביעת הוועדה בהתאם לסעיף 117.
(ב) הוועדה תכין את הצעת החוק לקריאה הראשונה לדיון בכנסת או תציע לכנסת להסירה מסדר-היום.
(ב-1) הועדה רשאית, בכל עת, על פי יזמתה, להביא לפני הכנסת הצעה שהכנסת תרשה לחלק הצעת חוק שהועברה לועדה לשתי הצעות חוק או יותר ולהביאן כהצעות חוק נפרדות לקריאה ראשונה.
(ג) הועדה לא תכין לקריאה ראשונה הצעת חוק של יושב ראש הועדה, כל עוד מצויה על סדר יומה הצעת חוק אחרת, שהדיון בה לא הסתיים ועברו שישה חודשים או יותר מיום שהועברה אליה, אלא בהסכמה בכתב של הממשלה או של חבר הכנסת שהגישה, לפי הענין; הוראה זו לא תחול בתום שישה חודשים מהיום שבו הועברה הצעת החוק של יושב ראש הועדה לועדה.
138א. חקיקה הצריכה תקציב (תיקון: תשנ"ב, תשס"ג)
(א) בהכינה הצעת חוק לקריאה ראשונה, תזמין הועדה לדיוניה את שר האוצר או את מי שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה השר), כדי לברר את הערכתו לגבי העלות התקציבית של הצעת החוק, לצורך קביעתה על ידי הועדה, לפי הוראות סעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה (בסעיף זה - חוק היסוד), וכדי לברר אם חלות לגבי הצעת החוק הוראות סעיף 39א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בסעיף זה - חוק יסודות התקציב).
(ב) הערכת השר לגבי העלות התקציבית של הצעת חוק שבביצועה כרוכה, לדעתו, עלות תקציבית של 5 מיליון שקלים חדשים או יותר בשנת תקציב כלשהי, תוגש בכתב ותהיה מנומקת, ויצורפו לה נתונים ואמדנים שהיוו בסיס להערכה.
(ג) חבר הכנסת רשאי להגיש לועדה הערכה לגבי העלות התקציבית של הצעת חוק (בסעיף זה - הערכה אחרת); הערכה אחרת תהיה בכתב ותוגש, אם לא קבעה הועדה אחרת, על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת; ההערכה האחרת תהיה מנומקת, יצורפו לה נתונים ואמדנים שהיוו בסיס לה, ויצוין בה המקור לנתונים; הועדה תזמן את מגיש ההערכה האחרת כדי לברר את הערכתו, וכן רשאית היא לזמן את מי שנתן לו נתונים לצורך ההערכה האמורה, אלא אם כן הזימון אינו נחוץ או אינו אפשרי בנסיבות הענין; הוגשה הערכה אחרת, תאפשר הועדה לשר להגיב עליה.
(ד) סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על הכנת הצעת חוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית ועל הדיון בהסתייגות להצעת חוק.
(ה) הערכת השר והערכה אחרת יוגשו לועדה -
(1) לענין עלות תקציבית של הצעת חוק - זמן סביר, בנסיבות הענין, לפני הדיון בהכנת הצעת החוק לקריאה הראשונה, ואם לא ניתן למסרן לפני הדיון - בעת הדיון או לאחריו, בתוך זמן סביר שקצב לכך יושב ראש הועדה; הוספה להצעת חוק, לאחר הקריאה הראשונה, הוראה שבביצועה כרוכה עלות תקציבית כאמור בסעיף קטן (ב) - תוגש ההערכה בעת הדיון בהכנת הצעת החוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית או בתוך זמן סביר שקצב לכך יושב ראש הועדה;
(2) לענין עלות תקציבית של הסתייגות - בעת הדיון בהכנת הצעת החוק לקריאה השניה ולקריאה השלישית או בתוך זמן סביר שקצב לכך יושב ראש הועדה.
(ו) בדברי ההסבר להצעת חוק תצוין עלותה התקציבית; קבעה הועדה כי הצעת החוק היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק היסוד, תציין זאת בדברי ההסבר לחוק; כן תציין הועדה, על נוסח הצעת החוק המונחת על שולחן הכנסת לקריאה שניה ולקריאה שלישית, את קביעתה כי הצעת החוק או הסתייגות היא תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק היסוד; בנוסח החוק או בדברי ההסבר לו תצוין גם דרך המימון כאמור בסעיף 39א לחוק יסודות התקציב.
(ז) הסכמתה של הממשלה לעלות התקציבית כאמור בסעיף 3ג(ד)(3) לחוק היסוד תינתן בכתב או בהודעה לכנסת.
138ב. העברה לפרסום (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ח, תשס"ג)
(א) הכינה הוועדה הצעת חוק לקריאה ראשונה, תעבירנה למזכיר הכנסת לשם פרסום ברשומות - הצעות חוק. על גבי ההצעה יופיעו שמות המציעים, למעט אלה מהם שמונו שרים או סגני שרים.
(ב) בפנייתה למזכיר הכנסת כאמור בסעיף קטן (א), תציין הועדה אם להצעה יש עלות תקציבית ואם היא הצעת חוק תקציבית כהגדרתה בסעיף 3ג לחוק-יסוד: משק המדינה.
138ג. בדיקה (תיקון: תשנ"ב, תשס"ג)
מזכיר הכנסת יבדוק לגבי כל הצעת חוק אם נתקיימו בה הוראות סעיף 138א(ו), או סעיף 138ב(ב), ואם לא נתקיימו בה - יחזירנה לוועדה לשם השלמה.
139. קריאה ראשונה
(א) הכינה הוועדה את הצעת החוק לקריאה הראשונה בכנסת, תתקיים הקריאה הראשונה בהצעה כפי שהביאה אותה הוועדה.
(ב) הציעה הוועדה לכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-יומה, ודחתה הכנסת הצעה זו, תתקיים הקריאה הראשונה בהצעת החוק כפי שהגיש אותה חבר הכנסת המציע.
(ג) בקריאה הראשונה ייפתח ויסוכם הדיון על ידי חבר הכנסת המציע, או על-ידי חבר הכנסת אחר אם ביקש זאת המציע.
140. הצעות חוק על נושא אחד (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ח)
(א) החליטה הכנסת להעביר לוועדה הצעות חוק אחדות על נושא אחד, והוועדה הכינה לקריאה ראשונה הצעת חוק אחת, יראוה כהצעת החוק של כל מציעי הצעות החוק שהועברו לוועדה, שמות המציעים, למעט אלה מהם שמונו שרים או סגני שרים יופיעו על גבי ההצעה, כדלקמן:
(1) בהצעות שנדונו בדיון מוקדם במועדים שונים - בהתאם למועדי הדיונים;
(2) בהצעות שנדונו באותו יום בדיון מוקדם - על פי סדר הגשת ההצעות ליושב-ראש הכנסת, וסדר השמות יהיה על פי סדר ההופעה על גבי ההצעות.
(ב) הדיון בקריאה הראשונה ייפתח ויסוכם על-ידי אחד המציעים שהמציעים הסכימו עליו, ובאין הסכמה כזאת - על-ידי יושב-ראש הוועדה שהכינה את הצעת החוק לקריאה ראשונה. נפתח הדיון על-ידי יושב-ראש הוועדה יהיו המציעים רשאים ליטול רשות הדיבור בראשית הדיון לפי הסדר שבו הגישו הצעותיהם.
141. המשך הדיון (תיקון: תשמ"ט)
(א) המשך הדיון בהצעת החוק יהיה בהתאם לסעיפים 116, 118, עד 130, בשינויים המחוייבים.
(ב) החליטה הכנסת להעביר את הצעת החוק לועדה, תועבר ההצעה לועדה שהכינה אותה לקריאה ראשונה; חה"כ רשאי לפנות לועדת הכנסת, בין לפני החלטת הכנסת להעביר את הצעת החוק לועדה, ובין לאחר מכן, בבקשה שתציע לכנסת להעביר את הטיפול בהצעת החוק לועדה אחרת; בקשתו תעלה לדיון בישיבתה הקרובה של ועדת הכנסת, ואם התקבלה - תועבר ההצעה לאישור הכנסת בעת הקריאה הראשונה, או לאחר מכן, לפי הענין.
142. זכותו של חבר הכנסת לחזור בו (תיקון: תשנ"ח, תשס"ט)
(א) עד גמר הדיון בוועדה לאחר הקריאה הראשונה רשאי חבר הכנסת המציע לחזור בו מהצעתו.
(ב) חזר בו המציע מהצעת החוק והיה הוא מציע יחיד, יודיע יושב-ראש הוועדה על כך לכנסת, ועם מסירת ההודעה תורד ההצעה מסדר-יומה של הכנסת. היו כמה מציעים, יימחק שמו של המציע שחזר בו, מרשימת מציעי הצעת החוק.
142א. דין הצעת מי שחדל מהיות חבר הכנסת (תיקון: תשנ"ח, תשס"ח)6
(א) (1) חבר הכנסת שנפטר או התפטר, או שחברותו בכנסת פקעה או פסקה, יחולו על הצעתו הוראות סעיף 142, כאילו חזר בו חבר הכנסת מהצעתו חזר בו חבר הכנסת מהצעתו, לא יחולו הוראות סעיפים 142א ו-142ב לעניין האפשרות לשוב ולהיות מציע של הצעת החוק.
(2) על האף האמור בפסקה (1), לעניין הצעת חוק שהוראות חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג-1993 (בתקנון זה חוק הרציפות), חלות עליה, רשאי חבר הכנסת ששב לכהן בכנסת הנכנסת, לשוב ולהיות מציע של הצעת החוק, בין שהיה מציע יחיד ובין שהיו כמה מציעים, אם הודיע על כך בכתב ליושב ראש הכנסת; היושב ראש יודיע על כך לכנסת, ועם מסירת ההודעה לכנסת יושב שמו של חבר הכנסת לרשימת המציעים לפי סדר הופעתו על גביה בכנסת היוצאת.
(ב) הושעה חבר הכנסת מכהונתו, יחולו הוראות סעיף 142 כאילו חזר בו מהצעתו, למשך תקופת ההשעיה.
142ב. דין הצעת מי שמונה שר או סגן שר (תיקון: תשנ"ח, תשס"ה, תשס"ח) 6
(א) חבר הכנסת שמונה שר או סגן שר, יחולו על הצעתו הוראות סעיף 142, כאילו חזר בו מהצעתו.
(ב) על אף האמור בסעיף (א)-
(1) היה חבר הכנסת מציע יחיד של הצעת חוק, ונודע לו כי הוא עומד להתמנות לשר או לסגן שר, ובשל כך תורד ההצעה מסדר יומה של הכנסת, רשאי הוא להודיע בכתב ליושב ראש הכנסת, לפני המינוי, אחד מאלה:
(א) כי יראו את חבר הכנסת שהסכים לכך בכתב כמציע הצעת החוק במקומו; ההודעה תיכנס לתוקף עם מינויו של חבר הכנסת לשר או לסגן שר, ויושב ראש הכנסת יודיע על כך לכנסת;
(ב) כי הוא מבקש לשוב ולהיות מציע הצעת החוק אם יחדל לכהן כשר או כסגן שר; חדל חבר הכנסת לכהן כשר או כסגן שר והודיע בכתב ליושב ראש הכנסת כי הוא מבקש כאמור, יודיע היושב ראש על כך לכנסת, ועם מסירת ההודעה תשוב ההצעה לסדר יומה של הכנסת;
(2) לא היה חבר הכנסת מציע יחיד של הצעת חוק, וחדל לכהן כשר או כסגן שר, רשאי הוא לשוב ולהיות מציע הצעת החוק אם הודיע על כך בכתב ליושב ראש הכנסת; היושב ראש יודיע על כך לכנסת, ועם מסירת ההודעה יושב שמו של חבר הכנסת לרשימת המציעים לפי סדר הופעתו על גביה לפני שמונה לשר או לסגן שר;
(3) לעניין הצעת חוק שהוראות חוק הרציפות חלות עליה, רשאי חבר הכנסת שחדל לכהן כשר או כסגן שר בכנסת היוצאת או בכנסת הנכנסת, לשוב ולהיות מציע של הצעת החוק, אם הודיע על כך בכתב ליושב ראש הכנסת; היושב ראש יודיע על כך לכנסת ועם מסירת ההודעה יושב שמו של חבר הכנסת לרשימת המציעים לפי סדר הופעתו על גביה הכנסת היוצאת; היה חבר הכנסת מציע יחיד של הצעת החוק, רשאי הוא להודיע הודעה כאמור בפסקה זו רק אם מסר לפני מינויו לשר או לסגן שר הודעה כאמור בפסקה (1)(ב).
143. הצעת חוק זהה (תיקון: תשנ"ח)
(א) החליטה הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר היום - אם לפי סעיף 137 ואם לפי סעיף 139 - או שחזר בו חבר הכנסת מהצעתו לפי סעיף 142, לא יתקיים דיון מוקדם בהצעת חוק זהה או דומה בעיקרה, לפני עבור תקופה של ששה חודשים מהיום שההצעה הקודמת הוסרה מסדר היום או שהמציע חזר בו ממנה, אלא אם כן ראה יושב ראש הכנסת שחל בינתיים שינוי של ממש בנסיבות; ימי פגרה לא יבואו במניין התקופה האמורה של ששה חדשים.
(ב) קבע יושב ראש הכנסת שהצעת חוק היא זהה או דומה בעיקרה להצעת חוק קודמת, כאמור בסעיף קטן (א), ואין הוא רואה שחל בינתיים שינוי של ממש בנסיבות, רשאי חבר הכנסת שהגיש את הצעת החוק לערער תוך שבועיים בפני ועדת הכנסת.
(ג) התיר יושב ראש הכנסת דיון מוקדם בהצעת חוק, רשאי כל אחד מחברי הכנסת, כל עוד לא התקיים הדיון, לפנות אל ועדת הכנסת ולבקש כי תקבע שהצעת החוק זהה או דומה בעיקרה להצעת חוק קודמת וכי לא חל שינוי של ממש בנסיבות; קבעה ועדת הכנסת כאמור, לא יתקיים דיון מוקדם בהצעת החוק, לפני עבור תקופה של ששה חדשים, כאמור בסעיף קטן (א).
144. הצעות חוק מקבילות
העבירה הוועדה לקריאה ראשונה הצעת חוק של חבר הכנסת, והוגשה הצעת חוק מקבילה על-ידי הממשלה, ייפתח הדיון בקריאה הראשונה על-ידי שני המציעים לפי סדר שייקבע לפי הסכם ביניהם, ובאין הסכם - על-ידי היושב-ראש.
145. הצעה פרטית והצעת הממשלה
בשעת הדיון בקריאה הראשונה על הצעת חוק מטעם הממשלה אין חבר הכנסת יכול להגיש הצעת חוק משלו במקום החוק שהציעה הממשלה; הוראה זו אינה פוגעת בזכות להגיש הסתייגויות בוועדה, אם החוק שהציעה הממשלה הועבר לוועדה.
146. פירסום
(א) הצעת חוק של חבר הכנסת תפורסם ב"דברי הכנסת" כנספח לישיבה בה הועלתה ההצעה לסדר-יומה של הכנסת.
(ב) הצעת חוק של חבר הכנסת, שהוועדה הכינה לקריאה ראשונה, תפורסם ב"רשומות - הצעות חוק" בציון שם המציע.
חלק ג: פירוש התקנון - תקדימים
147. קביעת תקדימים
שאלה הנוגעת לדיוני הכנסת שאין לה הוראה בתקנון, תחליט בה ועדת הכנסת, והחלטתה תהיה תקדים מחייב כל עוד לא נתקבל על-ידי הכנסת תיקון בתקנון לעניין זה.
148. סטייה מהתקנון והתקדימים
הכנסת לא תדון בשום עניין בצורת דיון החורגת מהוראות התקנון, או מהתקדימים, אלא אם כן דנה והחליטה ועדת הכנסת על-כך.
149. פירוש התקנון והתקדימים
(א) התעורר בשעת הדיון בכנסת ספק בפירוש הוראה מהוראות התקנון או התקדימים, יכריע יושב-ראש הישיבה והכרעתו באותה ישיבה תהיה מחייבת.
(ב) הרשות בידי חבר הכנסת, תוך 15 יום אחרי הישיבה, לערער על הפירוש שניתן על-ידי יושב-ראש הישיבה, לפני ועדת פירושים מורכבת מיושב-ראש הכנסת ושמונה חברי כנסת שייבחרו על-ידי ועדת הכנסת.
(ג) החלטת ועדת הפירושים תהיה סופית.
חלק ד: תיקון התקנון
150. הצעה לתיקון התקנון
(א) כל חבר הכנסת רשאי להציע הצעה לתיקון התקנון.
(ב) ההצעה תוגש ליושב-ראש ועדת הכנסת; ועדת הכנסת תחליט אם להגישה לכנסת או להסירה מסדר-יומה.
(ג) הוגשה הצעת התיקון על-ידי חבר הכנסת שאינו חבר ועדת הכנסת, רשאי אותו חבר הכנסת להשתתף, ללא זכות ההצבעה, בדיוני הוועדה על הצעתו.
151. הזכות להגשת השגות
החליטה ועדת הכנסת להגיש הצעת תיקון לכנסת, תונח ההצעה על שולחן הכנסת, וכל חבר הכנסת, רשאי, תוך ארבעה עשר יום מהיום שהודיעו בכנסת על הנחת ההצעה, להגיש בכתב ליושב-ראש ועדת הכנסת השגה על התיקון המוצע.
152. הליכים באין השגות
לא הוגשו השגות כאמור בסעיף 151, יודיע יושב-ראש ועדת הכנסת על כך בכנסת, והכנסת תצביע, ללא דיון, על אישור התיקון.
153. הליכים כשהושגו השגות
(א) הוגשו השגות כאמור בסעיף 151 תדון בהן ועדת הכנסת.
(ב) הוגשה השגה על-ידי חבר הכנסת שאינו חבר ועדת הכנסת, רשאי אותו חבר הכנסת להשתתף, ללא זכות הצבעה, בדיוני הוועדה על השגתו.
(ג) סיימה ועדת הכנסת את הדיון בהשגות, תונח הצעת התיקון על שולחן הכנסת בנוסח שקיבלה הוועדה בצירוף ההשגות שלא קיבלה; היו הקולות בוועדה שקולים לכל אחת משתי הגירסאות, יונחו על שולחן הכנסת שתי הגירסאות.
(ד) כל משיג יקבל בכנסת רשות הדיבור לחמש דקות להנמקת השגתו; יושב-ראש ועדת הכנסת או חבר הוועדה שנתמנה לכך על ידיו ישיב למשיג, והכנסת תצביע על ההשגה.
(ה) בתום ההצבעה על ההשגות ועל גירסאות שונות תצביע הכנסת, ללא דיון נוסף, על אישור התיקון בנוסח הסופי.
154. תחילת תוקף
תיקון התקנון, תחילתו עם אישורו על-ידי הכנסת.
155. פירסום
תיקון התקנון יפורסם ב"דברי הכנסת" כנספח לישיבה בה אושר, ויושב-ראש הכנסת יפרסם אותו ב"ילקוט הפירסומים".
_________________________________
1 י"פ תשכ"ח, 590, 654; תשכ"ט, 1172, 1196, 2040; תשל"ב, 246, 1158, 1298; תשל"ז, 712, 1214; תשל"ח, 374; תשל"ט, 980, 1288; תש"ם, 538, 1204; תשמ"א, 572, 1932; תשמ"ד, 1230; תשמ"ה, 1836; תשמ"ו, 772, 1364, 2048, 2896; תשמ"ז, 520, 2205; תשמ"ט, 1798, 3482, 3827, 3850; תש"ן, 2053, 3175; תשנ"א, 1334, 2058; תשנ"ב, 638, 1067, 2916; תשנ"ג, 2466, 3446, 3782; תשנ"ד, 246, 428, 1378; תשנ"ה, 624, 2550, 3070, 3790; תשנ"ו, 1597, 2404; תשנ"ז, 906, 1058, 2986; תשנ"ח, 178, 980, 2698, 3346, 4534; תשנ"ט, 1378, 1982; תש"ס, 1844, 1845, 2454, 2800, 3348, 3364, 4398, 4510; תשס"א, 86, 1054, 2060, 3872; תשס"ב, 1272, 3188, 3472, 3552; תשס"ג, 2862, 3658; תשס"ד, 2290, 2538, 2974, 3616, 3264, 3752; תשס"ה, 666, 1642; תשס"ו, 952, 1050, 4480, 5012; תשס"ז, 1146, 3790; תשס"ח, 2184, 3042, 4574; תשס"ט,4376, 4994; תש"ע,, 1926, 1927, 2272.
2 תקנה 3 לתיקון תקנון הכנסת (י"פ תש"ס, 2454) קובעת לגבי הוספת סעיפים 33א ו-97א:
"3. הוראת שעה
תיקון זה יעמוד בתוקפו חצי שנה מיום קבלתו." (התיקון התקבל ביום 3.2.2000).
4 במקור לא הובאה פיסקה 10ג(ב).
5 סעיף 4 לתיקון תקנון הכנסת (י"פ תשס"ד, 3752) קובע:
"4. תחילה ותחולה
תחילתו של סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת כנוסחו בסעיף 3 לתיקון זה, ביום פתיחת מושב הכנסת שאחרי קבלתו, והוא יחול גם על נושאים הכלולים בסדר יומה של הכנסת במועד זה."
6 סעיף 4 לתקנון הכנסת (י"פ תשס"ח, 4574) קובע לגבי תיקון סעיפים 142א ו-142ב:
"4. הוראת מעבר
חבר הכנסת שאינו שר או סגן שר, שלא היה מציע יחיד של הצעת חוק ושמו נמחק מרשימת המציעים טרם תחילתו של תיקון תקנון זה לפי הוראות סעיף 142א או 142ב לתקנון הכנסת, רשי לשוב ולהיות מציע של הצעת החוק אם הודיע על כך בכתב ליושב ראש הכנסת; היושב ראש יודיע על כך לכנסת ועם מסירת ההודעה יושב שמו של חבר הכנסת לרשימת המציעים לפי סדר הופעתו על גביה טרם מחיקתו; הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין הצעת חוק שהוראות חוק הרציפות חלות עליה."
________________________________________________________________
________________________________________________________________
|
חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
|