אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> פקודת המכס (נוסח חדש)

פקודת המכס (נוסח חדש)

מגזין בתחום :
 פקודת המכס (נוסח חדש) 1
פרק ראשון: מבוא
1. הגדרות (תיקון: תשכ"א, תשנ"ה, תשס"ג)
בפקודה זו ובכל שאר דיני המכס -
"אריזה" - לרבות כל דבר שטובין המיועדים להובלה חבושים, מכוסים, לוטים, כלולים או צרורים בו;
"ארץ-חוץ" או "חוץ-לארץ" - כל מקום שמחוץ לישראל;
"בעל", לענין טובין - הבעל, היבואן, היצואן, הנשגר או הסוכן של אותם טובין, וכל המחזיק, או הזכאי לטובת-הנאה, בהם, או שיש לו שליטה עליהם או כוח לעשות בהם, וכל המתחזה כאחד מאלה, למעט פקיד-מכס במילוי תפקידו הרשמי;
"בעל", לענין כלי-הובלה - לרבות אדם הפועל כסוכנו של הבעל, או מי שהבעל הרשהו לקבל דמי הובלה או תשלומים אחרים המשתלמים בקשר לאותם כלי הובלה;
"בעל רציף" - לרבות מי שהרציף תפוס על ידיו;
"גובה מכס" - המנהל וכל גובה מכס, וכן פקיד ראשי הממלא תפקיד באותה שעה ובאותו מקום וכל פקיד מכס הממלא תפקיד באותו ענין;
"הברחה" - ייבואם של טובין, או ייצואם, או הובלתם לאורך החוף או דרך גבולות היבשה, בכוונה להונות את האוצר או לעקוף כל איסור, הגבלה או תקנה בענין ייבואם, ייצואם והובלתם של טובין כאמור, ולרבות כל נסיון לעשות אחד המעשים האלה בכוונה כאמור;
"הובלה שלא כדין", לענין טובין מוברחים או מחולטים - הובלתם שלא על פי רשות;
"הישבון" - השבת דמי-מכס לפי הוראות הפרק התשיעי, או מחיקת חוב-מכס שתשלומו נדחה לפי סעיף 160ב(א) ונתמלאו תנאי ההישבון;
"חמרי-נפץ" - גליצרין חנקני, דינמיט, כותנת-נפץ, אבקת-הדף, מלחי-פיצוץ של כספית או של מתכות אחרות, וכל חמרי-נפץ אחרים שהם תרכובת חמרים מן החמרים האמורים, או שיש בהם רכיבים המצויים גם בחומר מן החומרים האמורים, למעט אבק-שריפה, פיקות-הקשה, רקיטות או פתילים, אך לרבות זיקוקין;
"טובין חבי-מכס" - טובין שיש לשלם עליהם מכס;
"ימים" - למעט יום שבת וכל יום אחר שהממשלה הכריזה עליו בצו כחג ציבורי לענין פקודה זו;
"כלי-הובלה" - כלי-שיט, כלי-רכב, כלי טיס או בעל-חיים המשמשים להובלת טובין;
"מחסן" - מקום שמותר להניח, להחזיק ולהבטיח בו טובין שנרשמו להחסנה;
"מחסן המכס" - מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להפקיד בו טובין כדי להבטיח אותם ואת תשלומי החובה החלים עליהם;
"מחסן רשוי" - מקום שהוא רשוי להפקיד בו טובין רשומים להחסנה ושבו מותר להניחם, להחזיקם ולהבטיחם עד לשחרורם מפיקוח רשות המכס כאמור בסעיף 14;
"מטבעות" - בין מטבעות-מתכת ובין מטבעות-נייר;
"מנהל" - מנהל אגף המכס והבלו;
"מסי יבוא" - מכס, מס קניה על יבוא כמשמעותו בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952, מס ערך מוסף על יבוא כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, וכן כל מס או היטל אחרים המוטלים על יבוא טובין, על פי כל דין.
"נמל" - כמשמעותו בפקודת הנמלים;
"על פי רשות" - על פי הרשאתו של המנהל או של גובה-מכס;
"פקיד-מכס" - כל אדם המועסק בשירות רשות המכס שלא כפועל, וכן כל עובד המדינה המשמש אותה שעה בתפקידי רשות המכס;
"פרסום" - לרבות כל דבר כתוב או מודפס, וכל דבר שיש בו תיאור חזותי, או שמצד צורתו, תבניתו או מכל צד אחר שלו הוא עשוי להעלות על הדעת מלים או רעיונות, בין שהוא לפי מהותו דומה לכתב או לדפוס, ובין שאינו דומה, וכל העתק או שעתוק של פרסום כזה;
"פרסומי-עת" - כל פרסום היוצא לעתים מזומנות, או בחלקים או במספרים ובהפסקות, בין סדירות ובין שאינן סדירות;
"קברניט" - הממונה או המפקד על אניה או מי שנטל לידו את הפיקוד עליה, ולמעט נווט או עובד המדינה;
"רציף" - מקום שהוקצה או שאושר על ידי הממשלה להנחת טובין או לטעינתם;
"רשוי" - שניתן עליו רשיון מאת המנהל;
"רשות-המכס" - אגף המכס והבלו;
"תעודות" - מסמכים מכל סוג, לרבות פנקסים, פלטי מחשב וכן כל מידע האגור במחשב או במאגרי מידע.
2. חובה להשיב תשובות ולמסור תעודות
נדרש אדם לפי הפקודה להשיב על שאלה, חייב הוא להשיב תשובה נכונה כמיטב ידיעתו ואמונתו; נדרש לפי הפקודה להגיש תעודות, חייב כמיטב יכלתו להגיש לגובה המכס כל התעודות הנוגעות לדבר.
פרק שני: מינהל
3. תפקידי המנהל
המנהל יהא ממונה על ניהול הענינים לפי הפקודה.
4. אצילת סמכויות
המנהל רשאי, בכתב חתום בידו, לאצול לפקיד-מכס מסמכויותיו לפי כל דין מדיני המכס לגבי ענין מסויים או סוג מסויים של ענינים או תחומי מחוז או נפה מסויימים; אצילת סמכות ניתנת לביטול, בכתב, לפי רצון המנהל ואינה מונעת אותו מהשתמש בכל סמכות מסמכויותיו.
5. דגל המכס
כלי-השיט שבשירות רשות-המכס ישאו עליהם, לשם היכר, דגל בצורה שנקבעה.
6. קביעת נמלים, שדות תעופה וכו'
(א) הממשלה רשאית, בצו, לקבוע:
(1) תחנות-מעלה, שבהן יעלו פקידי-מכס אל כלי-שיט;
(2) מקומות-כניסה;
(3) נמלים ותחומיהם;
(4) תחנות תעופה אזרחית;
(5) נתיבים להובלה ביבשה;
(6) רציפים בנמלים ותחומיהם;
(7) מקומות לבדיקת-טובין;
(8) מקומות בחוף למשלוח תוצרת הארץ בלבד.
(ב) נמלים, רציפים, תחנות-תעופה ונתיבי-הובלה ביבשה - יכול שייקבעו למטרות מוגבלות ומפורשות, או לתקופה מוגבלת ומפורשת, או ללא כל הגבלה.
7. סידורים ברציפים
כל בעל רציף חייב לספק ברציפו, להנחת-דעתו של המנהל, מקום מתאים לעבודה משרדית לשימושו הייחודי של פקיד-המכס העובד ברציף, וכן מקום מוסך לשמירה על טובין אם המנהל הודיע בכתב שיש צורך בכך.
8. הצהרה בפני מי
כל הצהרה לפי הפקודה מותר להצהיר בפני גובה-מכס או פקיד-מכס שהוסמך לכך, או בפני כל המוסמך לפי החוק לקבל הצהרות.
9. (בוטל) (תיקון: תשנ"ה)
10. ימי עבודה ושעות עבודה
(א) ימי העבודה ושעות העבודה של רשות-המכס יהיו כפי שנקבעו.
(ב) לא יקובל מטען, לא יוטען, לא יטופל בו ולא ייפרק מעל כלי-שיט, ולא ייפדו טובין ולא יימסרו, אלא בימי-העבודה ובשעות-העבודה בלבד, או במקום שהותרה עבודה בשעות נוספות.
11. שכר שעות נוספות
הותרה עבודה בימי מנוחה או פגרה או מחוץ לשעות-העבודה הרשמיות, ייגבה בעד שירותם של פקידי-המכס שכר שעות נוספות בשיעור שנקבע.
12. סבלים ואגרות סבלות
המנהל רשאי להתקין תקנות בדבר העסקתם של סבלים העובדים במחסני המכס או בכל מקום הנתון לפיקוח רשות-המכס, והוא רשאי לקבוע את השכר שייגבה בעד שירותים אלה.
13. אגרות השגחה
הממשלה רשאית להתקין תקנות הקובעות אגרות בעד -
(1) השמירה על טובין המופקדים בנמלים או בתחנות-מכס;
(2) ההשגחה על פעולות טעינה, פריקה, שיטעון, בדיקה, שקילה, אימות, הערכה או כל פעולה אחרת המחייבת נוכחותם של פקידי-מכס והותר לעשותם במרוחק מהמקום המיועד לכך והמשמש כרגיל לפעולות אלה;
(3) סידורים מיוחדים לפי בקשת המעוניינים, כשהסידורים מצריכים מצד רשות - המכס שימת-לב העולה על הרגיל;
(4) עבודה המצריכה להוציא פקיד-מכס מתפקידיו הרגילים ולהטיל עליו תפקידים מיוחדים או תפקידים המצריכים השגחה מיוחדת של רשות-המכס כגון טעינתם, פריקתם או החסנתם של חמרי-נפץ או של חמרים מתלקחים.
פרק שלישי: פיקוח, בדיקה, רישום וערובה
14. הפיקוח על טובין (תיקון: תשכ"א)
טובין יהיו נתונים לפיקוח רשות-המכס כאמור להלן:
(1) טובין שיובאו - משעת ייבואם עד מסירתם לצריכה בארץ או עד ייצואם, הכל לפי הענין;
(2) טובין שמכוונים לתבוע עליהם הישבון ביצואם לפי הפרק התשיעי - משעה שהוגש לרשות-המכס הרשימון על ייצואם ועד ייצואם.
(3) טובין שנועדו ליצוא וייצואם כפוף לקיום תנאי או הגבלה לפי כל חיקוק - משעת הבאתם של הטובין לאחד המקומות שנקבעו ליצוא עד ייצואם.
15. טובין בכלי שיט הנתונים לפיקוח המכס
טובין הנמצאים בכלי-שיט הבא מחוץ-לארץ יהיו נתונים אף הם לפיקוח רשות-המכס כל עוד כלי-השיט נמצא בתחומי נמל בישראל או משמש בסחר-החוף של ישראל.
16. זכות בדיקה
פיקוחה של רשות-המכס כולל את זכותם לבדוק כל טובין הנתונים לפיקוחה.
17. הובלת טובין והפקדתם על חשבון בעליהם
הובלתם של טובין מתוך ארבה או מעל מגשה או רציף, הבאתם אל המקום הנכון לשם בדיקה ושקילה, הינוחם על המאזניים, פתיחתם, התרתם, אריזתם שנית, מיונם, סימונם ומיספורם, כל אימת שפעולות אלה דרושות או מותרות, וכן סילוקם של טובין למקום-ההפקדה הנכון והינוחם בו עד למסירתם כהלכה - יבוצעו על ידי בעל הטובין או על חשבונו.
18. דין אדם שבידו שטר מסירה - כדין בעל הטובין או מורשהו (תיקון: תשמ"ו, תשנ"ה)
(א) שטר-מסירה שניתן מאת קברניט, מאת סוכן של כלי-שיט, מאת משלח בינלאומי או מאת כל מוביל שהוא, ונקוב בו שמו של אדם אשר לו או לפקודתו יש למסור טובין שבאותם כלי-הובלה - רשאית הממשלה לראות אותו אדם כבעל הטובין או כמורשהו.
(ב) בסעיף זה, "משלח בינלאומי" - כמשמעותו בחוק סוכני המכס, התשכ"ה-1965.
(1) עסקו, כולו או חלקו, במשלוח מטענים של אנשים שונים, מחוץ לארץ לישראל ומישראל לחוץ לארץ, כשהם ארוזים במכולה אחת, או באריזה אחת אחרת;
(2) המנהל אישר אותו כמשלח בינלאומי לענין סעיף זה;
(3) הוא התחייב לפעול בהתאם להוראות המנהל לענין סעיף זה.
19. פתיחת אריזות במעמד פודה הטובין
(א) פתיחת אריזות לשם בדיקה תהיה במעמד בעל הטובין או הנשגר או במעמד מורשהו של אחד מאלה; אולם טובין שיובאו בדואר מותר לנהוג בהם כפי שנקבע בכל חיקוק הנוגע לעניני הדואר.
(ב) מקום שהבעל או הנשגר אינו ידוע, או שאי-אפשר למצאו או שאינו מתייצב בעצמו או על ידי מורשהו תוך חמישה-עשר יום מיום שנכנסו הטובין לפיקוח רשות-המכס, מותר לפתוח את האריזות שלא בפניו ועל חשבונו כדי לברר כמותם של הטובין, תיאורם ושוויים; ואולם אם חשש פקיד-המכס שאריזה מכילה טובין שהם דבר האבד, או אסורים או מסוכנים רשאי פקיד המכס לפתוח אותה בכל עת.
20. סימונן ומספרן של אריזות
רשאי פקיד-מכס לדרוש, כי כל אריזה שלא סומנה או לא מוספרה או שסימונה או מיספורה אינו מספיק, ייעשה בה אחד מאלה, או שניהם, על חשבון בעל הטובין.
21. טובין שנפרקו לכאורה במצב רע
(א) טובין שנפרקו והם נראים במצב רע או ניזוקים, או חסרים, מותר להניחם לחוד לשם בדיקה ושקילה במעמדו של סוכן האניה, והדבר יצויין במיוחד במצהר ומותר לדרוש מאת הקברניט או מאת מורשהו לחתום על תעודת-נזקים.
(ב) באו הטובין בדרך היבשה או האויר, רשאי לחתום על תעודת הנזקים מוביל הטובין או מורשהו.
22. אין לנגוע בטובין הנתונים לפיקוח
(א) טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס אין לטלטלם או לשנותם או לנגוע בהם אלא על פי רשות ולפי פקודה זו.
(ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - קנס מאה לירות.
23. אין תביעת פיצויים על הפסד אלא אם היה במזיד
רשות-המכס והמדינה לא ישאו באחריות לשום אבידה או נזק שנגרמו לטובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, אלא אם נגרמו במזיד על ידי אחד מפקידי-המכס.
24. רשמון (תיקון: תשנ"ה)
כל טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס, חוץ מטובין שייבואם אסור, ניתן להגיש עליהם רשמון ולקבל עליו התרה בדרך שתיקבע בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
25. (בוטל) (תיקון: תשנ"ה)
26. רשות להגיש רשמון מיוחד (תיקון: תשנ"ה)
רשאי המנהל להרשות רישומם של טובין בכל צורה ואופן ובכל תנאי שיראה להורות.
27. חובת מגיש רשמון להשיב על שאלות
המגיש רשמון חייב להשיב על כל שאלה בנוגע לטובין הנקובים בו, אם נדרש לכך על ידי גובה המכס או פקיד-מכס אחר.
28. התרת הרשמון (תיקון: תשנ"ה)
משהותר רשמון יראו את הטובין כרשומים, והרשמון שהותר ישמש הרשאה לנהוג בטובין כרשום בו.
29. יש לטפל בטובין לפי הרשמון
טובין שהוגש עליהם רשמון והותר, יש לטפל בהם מיד בהתאם לטיבו של הרשמון.
30. מטען אישי של נוסעים
טובין שהם מטען-לואי של הנוסעים באניה או בכל כלי-הובלה אחר מותר ליבאם וליצאם, בכפוף לתנאים שנקבעו לכך, בלי רשמון.
30א. חובת מתן הצהרה (תיקון: תשל"ב, תשנ"ה)
(א) שר האוצר רשאי לקבוע חובה על אדם ליתן הצהרה לענין דיני המכס בכתב, בעל פה, בהתנהגות או בכל דרך אחרת.
(ב) קביעה לפי סעיף קטן (א) יכולה להיות כללית או לסוגים של בעלי טובין או לסוגי טובין או לסוגי מקומות.
31. זכות לדרוש ערובה (תיקון: תשנ"ה)
(א) רשות המכס רשאית לדרוש ולקחת ערובות לקיום הוראות דיני המכס ולהגנת הכנסותיה של רשות המכס בכלל; עד שלא ניתנה הערובה הנדרשת לגבי הטובין שבפיקוחה, רשאית היא לסרב למסירת הטובין או להתרת הרשמון שלהם.
(ב) הערובה תינתן ותאושר בתנאים ובאופן שיקבע גובה המכס.
(ג) ערובה שניתנה ואושרה כאמור בסעיף קטן (ב), תחייב את נותניה, ביחד ולחוד, לתשלום סכום הערובה במלואו.
32. (בוטל) (תיקון: תשנ"ה)
33. מותר ליתן ערובה כללית
מקום שנדרשת ערובה למטרה מסויימת, מותר על פי רשותו של המנהל, לקבל ערובה שתכסה את כל העיסקאות שייעשו בתקופה ובסכום שיאשר המנהל.
34. חילוטו של ערבון כסף
ניתן ערבון במזומנים ולא קויימו תנאיו תוך המועד שנקבע לכך, מותר לחלט את הערבון.
35. ערובה חדשה
היה גובה המכס סבור ביום מן הימים שהערובה אינה מספקת רשאי הוא לדרוש ערובה חדשה.
36. כוחה של ערובה
הגיש גובה המכס תביעה על ערובה שניתנה למכס, תהא הצגת כתב הערובה, בלי ראיות נוספות, מזכה את גובה המכס לקבל נגד בני-האדם שהם לכאורה חותמי כתב הערובה פסק-דין לקיום ההתחייבות שבו, אלא אם כן הוכיחו הנתבעים שקיימו את תנאי הכתב, או שהכתב לא נחתם בידיהם או ששוחררו מן החבות או שיצאו ידי חובתם.
37. מתן היתר
כל היתר הנקוב באחד מדיני המכס יכול שיינתן בכפוף לתנאים שנקבעו וגובה המכס רשאי לבטלו, לשנותו או להתלותו.
38. טובין המיובאים בדואר
טובין שיובאו בדואר יהיו נתונים לפיקוח רשות המכס כדרך טובין שיובאו באופן אחר.
39. הנוהל בחבילות דואר
(א) בטובין שיובאו בדואר מותר, לפי שיקול-דעתו של המנהל, לקבל את ההצהרה בטופס או בתווית המחוברים או הנלווים לאריזה לפי תקנות הדואר, במקום הרשמון שנדרש לפי פקודה זו, והכתוב בהצהרה שבטופס או שבתווית בדבר תכולת האריזה, שוויה ושאר פרטיה וחתום בידי השולח מותר לקבלו, בכפוף לאימות מצד רשות המכס, לצורך שומת המכס שיש לשלם.
(ב) טובין באריזה שיובאו בדואר ונמצא שאינם מתאימים לפרטים הכתובים בהצהרה שבטופס או שבתווית יהיו נתונים לחילוט.
39א. תשלום מכס על ידי אדם אחר (תיקון: תשכ"א)
בהסכמת המנהל ובתנאים הנראים לו, רשאי אדם לקבל על עצמו את תשלום המכס על טובין, כולו או מקצתו, גם אם לא הוא שייבא אותם, ובמקרה זה, דינו מיום מתן הסכמת המנהל, כדין מי שייבא את הטובין.
פרק רביעי: ייבוא טובין
סימן א': יבוא אסור ויבוא מוגבל
40. סמכות לאסור יבוא
(א) הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר ייבואם של טובין או של סוג טובין - פרט לפרסומים, שניתן לאסור את ייבואם לפי סעיף-קטן (ב) - לישראל או לשטח או למקום שבישראל בין ביבשה בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או את סוג הטובין שעליהם יחול הצו בין דרך כלל ובין במיוחד, בין בציון ארץ-מוצאם או נתיב-יבואם ובין באופן אחר.
(ב) הממשלה רשאית, בצו, לאסור על ייבואם של פרסומים, אם היא סבורה שהוא פוגע בטובת הציבור; ולגבי פרסום עתי רשאית היא לאסור, באותו צו או בצו נוסף, גם ייבואם של גליונות הפרסום שיצאו קודם לכן או שיצאו מכאן ואילך.
41. יבוא אסור
לא ייבא אדם טובין שייבואם אסור.
42. טובין אסורים
אלה טובין שייבואם אסור:
(1) טובין שייבואם נאסר בפקודה זו או בכל חוק אחר שהוא בר-תוקף בישראל אותה שעה, או על פיהם;
(2) מטבעות כוזבות או חקויות או שאינן לפי המתכונת הקבועה מבחינת המשקל או הצריפות;
(3) דברי-דפוס, ציורים, ספרים, גלויות, תחריטים ליתוגרפיים או אחרים, שהם פרוצים או מגונים.
43. יבוא מוגבל
טובין שייבואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על ידי הממשלה או מטעמה, לא ייבא אותם אדם אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.
44. טובין שייבואם אסור ונשגרו למקום מחוץ לישראל
טובין שייבואם אסור המצויים באניה שסרה לאחד מנמלי ישראל, והם מיועדים או נשגרים לנמל או למקום שמחוץ לישראל, אין לראותם כטובין שיובאו באיסור, אם פורטו במצהר של האניה ולא שוטענו ולא הונחתו, או אם שוטענו או הונחתו על פי רשות.
סימן ב': ייבוא בדרך הים
45. ייבוא טובין דרך הים
כדי להבטיח שייבואם של טובין בדרך הים יהא כהלכה:
(1) יותן לעלות אל האניה;
(2) יוגש תסקיר על מטען האניה;
(3) הטובין שהוגש עליהם מצהר לפריקה ייפרקו ויותן לבדקם.
46. חובת אניה להיכנס לנמל
לא יתן קברניט לאנייתו שתיכנס לשום מקום שאינו נמל או מקום שאושר לכניסה, אלא בלחץ מזג האויר או מפני סיבה סבירה אחרת.
47. חובת אניה להיענות לקריאה
נכנסה אניה למימי-חופין של ישראל, חייב הקברניט לעצור אותה כדי לאפשר את העליה אליה, כל אימת שכלי-שיט שבשירות רשות המכס המניף דגל המכס, או כלי-שיט שבשירות המדינה המניף נס ודגלון מתאימים, התקרב אליו או קרא לו או איתת לו.
48. חובת אניה לעצור בתחנת מעלה
קברניט של אניה הבאה מחוץ-לארץ ופניה מועדות לאחד מנמלי ישראל או שהיא סרה אליו, חייב לעצור את אנייתו בתחנת-מעלה שנקבעה לאותו נמל, על מנת לאפשר את העליה אליה.
49. הקלות לעליה אל אניה
קברניט העוצר אנייתו על מנת לאפשר את העליה אליה ינקוט כל האמצעים הסבירים כדי להקל על פקיד-המכס לעלות אליה.
50. חובת אניה למהר למקום הפריקה
לאחר שהובאה האניה אל תחנת-המעלה ולאחר שפקיד-המכס עלה אליה, יסיענה הקברניט במהירות האפשרית אל מקום העגינה או הפריקה הנכון בלי לסור לשום מקום אחר.
51. אין להשיט אניה בלי רשות
משהגיעה האניה למקום העגינה או הפריקה הנכון, לא תורחק משם לפני שנסתיימה פריקת המטען המיועד לפריקה באותו נמל אלא על פי רשות.
52. הגבלת העליה אל אניה
לא יעלה אדם אל אניה לפני פקיד-המכס הנכון אלא אם הוא נווט הנמל או רופא בשירות המדינה, או מי שהוסמך על ידיו כדין.
סימן ג': תסקיר על המטען
53. תסקיר על מטען האניה (תיקון: תשנ"ה, תשס"ג)
(א) אניה שבאה מחוץ-לארץ חייב הקברניט או עובד-אניה אחראי שהקברניט מילא ידו או בעל האניה -
(1) להגיש עד עשרים וארבע שעות לפני בואה של אניה לנמל, תסקיר על האניה ועל מטענה על ידי מסירת מצהר-כניסה לגובה המכס על הטובין הנמצאים בה;
(2) להשיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות-עובדיה, נוסעיה, צידתה ומסעה;
(3) להגיש כל תעודה שתידרש בענין האניה ומטענה.
(ב) מצהר כניסה יימסר בדרך שתיקבע בתקנות.
54. תיקון מצהר
(א) גובה המכס רשאי להתיר לקברניט או לבעל האניה לתקן טעות גלויה בגופו של מצהר או להשלים כל חסר, שהם, לדעתו של גובה המכס, פרי מקרה או היסח הדעת; התיקון יהיה בהגשת מצהר מתוקן או מצהר-מילואים, וגובה המכס רשאי לגבות בעדו את האגרה שנקבעה.
(ב) פרט לאמור בסעיף-קטן (א), אין לתקן מצהר-יבוא.
55. קברניט אניה שנטרפה חייב בתסקיר
אניה שאבדה או שנטרפה אל החוף, חייב הקברניט או הבעל להגיש, בלי דיחוי שאין בו הכרח, תסקיר על האניה ועל מטענה, על ידי מסירת מצהר, במידה שיש ביכלתו לעשות זאת, לגובה המכס בבית-המכס הקרוב ביותר למקום שבו אבדה או נטרפה האניה.
סימן ד': פריקה והנחת
56. פירוק הצובר
אין לפרק את הצובר של אניה שנכנסה למימי-חופין של ישראל אלא ברשות גובה המכס, או בשביל אותם טובין שהרשמון עליהם הותר.
57. הסרת טובין מאניה
(א) אין לפרוק טובין ואין להנחיתם, אלא במעמדו של גובה המכס או על פי רשותו, ואין להנחית טובין אלא לרציף, או למקום אחר שהוקצה כהלכה להנחה או לפריקה של טובין או שהטובין הועברו אליו מן האניה בסירה רשויה או בארבה רשויה; וטובין שנפרקו או שהונחו בסירה או בארבה, אין לשטען אותם או לסלקם לסירה או לארבה אחרות לפני שהונחתו, אלא ברשות גובה המכס.
(ב) טובין שנפרקו והונחתו ברשות גובה המכס למקום שאיננו רציף ולא מקום שהוקצה לכך כהלכה, יהא הקברניט או בעל האניה שממנה נפרקו חייב להניחם, על חשבונו, במקום-מבטחים שאושר על ידי גובה המכס; ועד שיסולקו משם כדין, יהיו על אחריותו של הקברניט או בעל האניה כאילו לא נפרקו.
58. חובה להפקיד טובין
טובין שנפרקו והונחתו מכלי-שיט יש להפקידם, מיד לאחר הנחת, במחסן-מכס או במקום-מבטחים אחר שאושר על ידי גובה המכס.
59. אריזה חוזרת ברציף
כל טובין מותר, על פי רשות, לחזור ולארזם ברציף בהשגחת פקיד-מכס.
60. תקנות למניעת צפיפות
כדי למנוע צפיפות במקום הנתון לפיקוח רשות-המכס או בכל מקום אחר, רשאי המנהל להתקין תקנות להפסקת טעינתם או פריקתם של כלי-שיט, להסדר טעינתם של טובין, פריקתם, שטעונם, קבלתם ומסירתם ולפיקוח על פעולות אלה; אין לבוא בתביעה על רשות-המכס או על פקיד-מכס בעד הפסד שנגרם לקברניט או לבעל כלי-שיט או לבעל טובין מחמת ההפסקה או ההסדר.
61. חובה לפרט הנימוקים להפסקת הפריקה וכו'
גובה המכס חייב להמציא לקברניט של כלי-שיט ולכל אדם אחר הנוגע בדבר, לפי דרישתם, הודעה בכתב, בה יפרט את הנימוקים להפסקות טעינתם או פריקתם של כלי-שיט ושל מטענים, או לאיסור הינוחם של טובין ברציפים או ברציף פלוני או כניסתם למקום הנתון לפיקוח רשות-המכס או לכל מקום אחר.
סימן ה': רשמונות
62. סוגי הרשמונות
כל טובין שיובאו יירשמו, בטופס שנקבע, לאחת המטרות שלהלן:
(1) צריכה בארץ;
(2) החסנה;
(3) שטעון;
(4) מעבר.
63. רשמון ארעי (תיקון: תשנ"ה)
(א) אם אין בידי הבעל לספק מיד פרטים מלאים להגשת הרשמון, והוא מצהיר על כך לפני גובה המכס, רשאי הוא להגיש רשמון ארעי ולהפקיד כל סכום שיקבע גובה המכס כערובה לתשלום המכס.
(ב) רשמון ארעי יוגש וערובה תופקד לפי הוראות גובה המכס.
64. רשמון מוגמר
(א) בעל טובין הכלולים ברשמון ארעי חייב להגיש רשמון מוגמר תוך חודש מיום התרת הרשמון הארעי או בזמן מאוחר מזה, אם ראה גובה המכס להתיר תוספת-זמן, וככל שהתיר; לא הגיש רשמון מוגמר - יחולט הערבון.
(ב) רשמון מוגמר של הטובין הכלולים ברשמון ארעי יוגש כאילו לא הוגש הרשמון הארעי.
65. התרת הרשמון (תיקון: תשנ"ה)
(א) רשמונו של כל המטען או המשגור, שנפרק או שעומד לפריקה, יוגש לאחר הגשת התסקיר של האניה או לאחר בוא המשגור, תוך פרק הזמן שנקבע לכך או תוך זמן נוסף עליו שראה גובה המכס להתיר.
(ב) טובין מתוך מטען או משגור כאמור שלא הוגש עליהם רשמון תוך הזמן שנקבע, רשאי גובה המכס להורות על סילוקם לכל מחסן-מכס שהוקצה לכך.
(ג) עברו שלושה חדשים מיום שיובאו אותם טובין או 45 ימים מיום שיובאו טובין לנמל תעופה ולא נתבעו ולא הותר רשמונם, רשאי גובה המכס למכרם; אולם טובין שהם דבר האבד, מותר למכרם בכל עת שיראה גובה המכס, בין לפני שיסולקו למחסן ובין לאחר מכן.
סימן ו': ייבוא שלא בדרך הים
66. ייבוא טובין שלא בדרך הים
(א) טובין שיובאו שלא בדרך הים יש להביאם למקום-כניסה שהוקצה לכך ולהובילם בנתיב שיוחד לשם הובלה ביבשה אל אותו מקום-כניסה.
(ב) אם בית המכס אינו על הגבול, יש להוביל את הטובין בנתיב שיוחד מהגבול אל אותו בית-מכס.
(ג) אם אין באפשרותו של בית-המכס הקרוב ביותר לקבל טובין מיובאים, יש להובילם לבית-המכס הקרוב המסוגל לקבלם; אולם הממונים על הטובין צריכים להצטייד בתעודה מבית-המכס הראשון המאשרת שביקרו שם והצהירו על הטובין.
(ד) יותן להיכנס לכלי-ההובלה.
67. חובת הצהרה על טובין המובלים לא בדרך הים
בעל טובין שיובאו לא בדרך הים, או המוביל טובין כאלה, חייב, מיד לאחר שהגיעו הטובין לבית-מכס שבגבול או למקום-הכניסה שהוקצה לכך, להודיע על כלי-ההובלה ועל הטובין על ידי שימסור לפקיד הממונה על כך - הצהרה, בטופס שנקבע, ובה פרטים על כלי ההובלה ועל הטובין המובלים, וחייב הוא להקל על פקיד-המכס המוסמך לכך את הכניסה אל כלי-ההובלה; כן עליו להשיב על כל שאלה ולהגיש כל תעודה בנוגע לטובין אלה.
פרק חמישי : החסנת טובין
סימן א': מחסנים רשויים
68. טובין חבי מכס מותר להחסין (תיקון: תשנ"ה)
(א) טובין שאין החסנתם אסורה לפי תקנות, מותר להחסינם במחסנים רשויים על ידי המנהל, בכפוף לתנאים שנקבעו.
(ב) המנהל רשאי לפרט ברשיון המחסן את סוגי הטובין שמותר להחסין בו ואת דרך ההחסנה.
69. מחסנים לסוגיהם
מחסנים רשויים יכול שיהיו משני סוגים:
(1) מחסנים כלליים המשמשים להחסנת טובין בכלל;
(2) מחסנים פרטיים המשמשים להחסנת טובין של בעל הרשיון בלבד.
70. תקופתו של רשיון מחסן
(א) רשיונות-מחסן יינתנו לתקופת שנה שראשיתה באחד בינואר ויהיו ניתנים לחידוש כל שנה בתאריך זה.
(ב) הממשלה רשאית לקבוע, בתקנות, את התנאים שלפיהם ניתנים רשיונות-מחסן ואת דירוג האגרות המשתלמות בעדם.
(ג) האגרה שנקבעה תהא משתלמת כל שנה מראש; אם באחת השנים לא שולמה האגרה באחד בינואר או לפניו, יפקע הרשיון מאותו תאריך.
71. כוחה של הממשלה לבטל רשיון
(א) הממשלה רשאית בכל עת לבטל רשיון-מחסן אם היתה סיבה מספקת לכך.
(ב) הודעה על ביטול רשיון תפורסם ברשומות, גם תימסר בכתב לבעל הרשיון.
72. תוצאות ביטולו של רשיון
(א) בוטל רשיון או פקע, ישולם המכס בעד הטובין המוחסנים או ייוצאו הטובין או יסולקו למחסן-מאושר אחר, הכל תוך הזמן שהורה המנהל.
(ב) לא נפדו הטובין או לא סולקו, כאמור, יקח אותם גובה המכס על חשבון בעלם אל מחסן-המכס הקרוב ביותר, ימכרם ויעשה בדמי-המכר בדרך שנקבעה לכך.
73. פקיד-המכס יערוך רשימת טובין שהונחתו להחסנה
טובין שנועדו להחסנה יערוך מהם פקיד-המכס, עם הנחתם או באפשרות המעשית הראשונה שלאחר מכן, רשימה מפורטת וירשום אותה בפנקס שהוכן למטרה זו.
74. גמר ההחסנה (תיקון: תשנ"ה)
טובין שנרשמו להחסנה והופקדו במחסן כראוי, יאשר פקיד המכס, בדרך שתיקבע בתקנות כי ההחסנה הוגמרה.
75. סילוק טובין למחסן על ידי גובה המכס
(א) טובין שנרשמו להחסנה ולא הוחסנו על ידי בעל הטובין, רשאי גובה המכס לסלקם אל המחסן.
(ב) סילק גובה המכס את הטובין, ישלם בעל רשיון-המחסן את כל ההוצאות שהוצאו לסילוקם ויהיה לו עכבון על הטובין כנגד הוצאות אלה.
76. אריזה שבה יש להפקיד טובין
טובין שנרשמו להחסנה, יש להפקידם באריזה שבה יובאו, אולם טובין שנארזו אריזה חדשה ברציף, יופקדו באריזה שבה היו נתונים בעת עריכת הרשימה.
77. חובותיו של בעל רשיון (תיקון: תשנ"ה)
בעל רשיון-מחסן -
(1) יערום ויסדר את הטובין במחסן באופן שתהא בכל עת גישה סבירה לכל אריזה ואפשרות לבדקה;
(2) יספק אורות במידה מספקת וכן מאזני-צדק, משקלי-צדק ומידות-צדק לשימושו של פקיד-המכס;
(3) ישיג את הפועלים והחמרים הדרושים לקליטת הטובין המוחסנים, לבדיקתם, לאריזתם, לסימונם, לטמינתם בחביות, לשקילתם, ולעריכת המלאי שלהם בכל שעה שגובה המכס ירצה בכך;
(4) יספק, להנחת-דעתו של המנהל, מקום מתאים לעבודה משרדית.
(5) ינהל רישום של מצאי הטובין במחסן, בדרך שתיקבע בתקנות.
78. פתיחת מחסן
(א) לא יפתח אדם מחסן ולא ישיג לעצמו גישה לטובין המצויים בו, אלא על פי רשות.
(ב) העובר על הוראות סעיף זה, דינו - קנס 200 לירות.
79. לפקיד-המכס רשות גישה למחסן
לכל פקיד-מכס תהיה בכל זמן סביר גישה לכל חלק מכל מחסן ויהא מוסמך לבדוק את הטובין המצויים בו, ולשם כך הוא רשאי לדרוש מבעל הרשיון ליתן לו כניסה למחסן; לא עשה כן בעל הרשיון, רשאי גובה המכס לפרוץ את המחסן או כל חצרים שיש לעבור בהם כדי להבטיח את הגישה.
80. רשות לשוב ולמדוד ולשקול טובין
טובין שהוחסנו רשאי פקיד-מכס לשוב ולמדדם ולשקלם או לבדקם, בין על פי הוראות גובה המכס ובין על פי בקשתו של בעל הטובין ועל חשבונו, והמכס ישולם לפי התוצאות, זולת אם יש יסוד סביר להניח שמשהו מן הפחת או מן ההפרש שנתגלה נגרם על ידי אמצעים בלתי-הוגנים.
81. המכס על טובין מוחסנים ישולם תוך שנה
טובין חבי-מכס המוחסנים במחסן-רשוי, המכס עליהם ישולם תוך שנה אחת מיום שהוחסנו לראשונה, אם לא הרשה המנהל להחסינם תקופה ארוכה יותר; לא שולם המכס תוך הזמן האמור, מותר למכור את הטובין ויש לעשות בדמי-המכר כפי שנקבע; היו הטובין דבר האבד, לדעת המנהל, רשאי המנהל למכרם גם לפני תום התקופה האמורה.
82. גובה מכס רשאי לצוות על סילוק טובין ממחסן פרטי למחסן כללי
רשאי גובה המכס לדרוש מבעל הטובין שבמחסן פרטי לסלקם משם למחסן כללי תוך זמן שקבע, או לשלם את המכס עליהם; לא נתמלאה הדרישה, רשאי גובה המכס למכרם ולעשות בדמי-המכר כפי שנקבע.
83. חבותו של בעל רשיון
טובין מוחסנים שסולקו מן המחסן בלי רשות, או לא הוגשו לפקיד המכס כשנדרש זאת, ולא ניתן עליהם הסבר להנחת-דעתו של גובה המכס - בעל הרשיון של המחסן ישלם את כל המכס על אותם טובין ונוסף על המכס סכום של חמש לירות על כל אריזה או חבילה שסולקה, או שלא הוגשה, או כפל המכס.
84. חסר בטובין מוחסנים
נמצא חסר באחת האריזות של טובין שיובאו והוחסנו, ואין לתלות את החסר בכליה טבעית או בסיבה כשרה אחרת, יהא בעל רשיון המחסן חב, לפי דרישה בכתב מאת גובה המכס, לשלם כפל המכס החל על כמותם או על שווים של הטובין כפי שהוחסנו לראשונה.
85. הוצאת טובין לשם הצגה
מותר להרשות הוצאת טובין מוחסנים מן המחסן בלי תשלום מכס לשם הצגתם ברבים או למטרה דומה, לתקופה ובכמויות שאישר המנהל, ובלבד שתינתן ערובה להחזרת הטובין או לתשלום המכס.
86. דוגמאות מטובין מוחסנים
רשאי גובה המכס להתיר ליבואן ליטול מטובין מוחסנים דוגמאות בשיעור צנוע ללא רשמון, ופרט למכס העשוי לחול לבסוף על החסר מן הכמות שהוחסנה לראשונה - אף ללא תשלום מכס.
87. טיפול בטובין כשהם במחסן
גובה המכס יכול להרשות לבעל טובין מוחסנים או למי שבידו השליטה עליהם, למיינם, להפרידם, לארזם ולשוב לארזם, ולעשות בהם כל השינויים, הסידורים והמיונים החוקיים הדרושים לשמירתם או להכשרתם למכירה, למשלוח ולכל עשיה חוקית בהם, ויכול הוא גם להרשות שחלק מן הטובים שהופרד כאמור ושאיננו שווה במכס החל עליו, יושמד ללא תשלום מכס עליו.
88. הערכה שניה של טובין מוחסנים
טובין מוחסנים שהם חבי-מכס לפי הערך והורעו תוך כדי החסנה, מותר להעריך אותם שנית לפי בקשת בעל הטובין, והמכס ישולם לפי התוצאות, ובלבד שגובה המכס משוכנע שהורעו דרך מקרה.
89. טובין שאינם שווים במכס החל עליהם
(א) המנהל רשאי להביא לידי השמדת טובין מוחסנים אם לפי דעת גובה המכס אין הם שווים במכס החל עליהם, ורשאי הוא לוותר על המכס.
(ב) בעל טובין שהושמדו ישלם לבעל רשיון המחסן, או לגובה המכס אם היו הטובין במחסן המכס, את כל התשלומים החלים עליהם ושאינם מכס.
90. טובין העלולים להתלקח או להתפוצץ
(א) טובין העלולים בנקל להישרף, להתלקח או להתפוצץ אסור להחסינם אלא ברשות גובה המכס.
(ב) טובין כאמור שגובה המכס לא הרשה להחסינם, מותר להפקידם במקום בטוח שאושר על ידיו, וכל זמן שהם מופקדים שם יש לראותם כאילו הם במחסן המכס וגובה המכס רשאי למכרם בתום ארבעה-עשר יום, אם לא נפדו כהלכה.
(ג) הוצאות סילוקם של הטובין, הבטחתם, וההשגחה והשמירה עליהם עד למכירתם ייזקפו כנגד הטובין.
91. רשמון על טובין מוחסנים
טובין מוחסנים מותר לרשמם -
(1) לצריכה בארץ;
(2) לייצוא;
(3) לסילוק אל מקום אחר לשם החסנה.
92. המנהל רשאי לוותר על מכס של טובין מוחסנים שאבדו או שהושמדו
טובין שהוחסנו או שנרשמו להחסנה או למסירה מן המחסן, ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, אם בהיותם באניה ואם בשעת סילוקם, הנחתם או קבלתם למחסן ואם בתוך המחסן, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.
93. טובין מוחסנים שאבדו או הושמדו בעת מסירה או טעינה
טובין שנרשמו כהלכה למסירה מן המחסן לשם סילוקם, או לשם ייצוא, ואבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע, בין בשעת מסירה ובין בשעת טעינה, רשאי המנהל לוותר על המכס החל עליהם או להחזיר את המכס ששולם עליהם, כולו או מקצתו.
94. החסנה להלכה
טובין שנרשמו להחסנה, בין לאחר ייבואם ובין לאחר סילוקם, ולפני שהוחסנו למעשה באו לרשמם לצריכה בארץ, לייצוא או לסילוק, יש לראותם כמוחסנים להלכה, ומותר למסרם לצריכה בארץ, לייצוא או לסילוק כאילו היו מוחסנים למעשה.
סימן ב': מחסני המכס
95. מחסני המכס
(א) הממשלה רשאית, בצו, לקבוע מחסני מכס.
(ב) טובין שהוחסנו או שהופקדו במחסן-מכס, תשולם עליהם אגרה לפי הדירוג שנקבע.
(ג) המנהל רשאי לוותר על אגרה, כולה או מקצתה, אם הורעו הטובין או אבדו או הושמדו מחמת מאורע שלא ניתן למנוע או במקרים אחרים שנקבעו.
96. מותר להפוך מחסן רשוי למחסן מכס
המנהל רשאי, בצו, לקבוע שמחסן רשוי יהיה למחסן מכס, בכפוף לכל תנאי שנקבע בצו.
97. זמן תשלום האגרה
כל האגרות ישולמו לפני סילוק הטובין.
98. סמכות למכור
טובין שנרשמו ברשמון שנקבע, להפקדה במחסן מכס ולא סולקו משם כדין תוך שנה אחת מיום שהופקדו, רשאי גובה המכס למכרם.
99. תשלום היטלים
המנהל רשאי לא להרשות מסירת טובין שהופקדו במחסן מכס, עד שלא קיבל הוכחות מניחות את הדעת ששולמו דמי ההובלה וההנחת החלים על אותם טובין.
פרק ששי: ייצוא טובין
סימן א': יצוא אסור ויצוא מוגבל
100. סמכות לאסור יצוא
הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר, ייצואם של טובין או של סוג טובין מישראל, או משטח או ממקום שבישראל בין ביבשה, בין בים ובין באויר, ורשאית היא בצו זה לפרט את הטובין או סוג הטובין, בין דרך כלל ובין במיוחד, וכן לאסור, להגביל או להסדיר בו את הייצוא בין לכל מקום ובין לארץ מיוחדת או למקום מיוחד.
101. יצוא אסור
לא ייצא אדם טובין שייצואם אסור.
102. יצוא מוגבל
לא ייצא אדם טובין שיצואם מוגבל או מוסדר אותה שעה על פי פקודה זו או על פי כל חיקוק אחר בר-תוקף, אלא לפי ההגבלות וההסדר החלים עליהם.
סימן ב': סדרי-ייצוא
103. רישום ליצוא
לפני שמעלים טובין אל אניה, קרון-רכבת, או כלי-הובלה אחר לשם יצוא יש לרשמם לשם יצוא כדרך שנקבעה לכך.
104. טובין שנעצרו ממשלוח
טובין שהיו רשומים ליצוא ולא נשלחו באניה, ברכבת או בכלי הובלה אחר כאמור ברשמון, יודיע בעל הטובין על כך מיד לפקיד המכס ויתקן את הרשמון; ואם היו הטובין חבי-מכס יש להחסינם מיד במחסן או לרשמם שנית לשם יצואם לאחר מכן.
105. תעודות וערובות
גובה המכס רשאי לדרוש מבעל הטובין להגיש לו תעודות לטובין שנרשמו ליצוא, ואם היו הטובין חבי מכס, רשאי גובה המכס לדרוש מבעל הטובין ערובה שהטובין יונחתו או יימסרו במקום שנרשמו לו, או שיינתן הסבר עליהם להנחת דעתו של גובה המכס.
106. קיבולו של כלי שיט בטובי יצוא מסויימים
טובין שהוחסנו במחסן, או שמתכוונים לתבוע עליהם הישבון, או שיש לשטען אותם - אין ליצאם בכלי שיט שקיבולו פחות מששים טונות רשומות.
107. טובין חייבים בטעינה מרציף או ממקום מאושר
טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס והמיועדים לייצוא בדרך הים או להסעה לאורך החוף, וכן טובין שמתכוונים לתבוע עליהם הישבון, לא יוטענו על אניה אלא במישרין ברציף, או ממקום מאושר אחר, או לאחר שהובאו במישרין משם אל האניה בסירה רשויה או בארבה רשויה.
108. יצוא בדרך היבשה או האויר
(א) טובין המיועדים ליצוא בדרך היבשה שלא ברכבת, או ליצוא בדרך האויר, יש להביאם לבית המכס הסמוך ביותר למקום היצוא.
(ב) אם בית המכס אינו על הגבול יש להוביל את הטובין, לאחר בדיקה, אל הגבול בנתיב שנקבע לכך, ללא סטיה ממנו, וליצאם משם.
(ג) טובין נתונים לפיקוח רשות המכס המוצאים ברכבת יש לשלוח אותם בקרון חתום כראוי בידי רשות המכס.
(ד) כלי הובלה המייצא טובין ביבשה או באויר מותר לדרוש עליו מצהר יציאה.
109. תעודת מפדה
קברניט של אניה לא יפליג עם אנייתו משום נמל בלי שקיבל מגובה המכס תעודת מפדה.
110. קנס בעד הפלגה שרירותית
אניה שהפליגה מנמל בישראל ולא עצרה בתחנות שקבע המנהל לנחיתת פקידי המכס או לעריכת בדיקה נוספת שלפני הפלגה ישלם הקברניט עשרים לירות; הפליגה אניה מנמל או ממקום אחר כשפקיד-המכס או עובדי מדינה אחרים נמצאים בתוכה וההפלגה היתה שלא בהסכמתם ישלם הקברניט מאה לירות.
111. דרישות שיש למלאותן לפני קבלת תעודת המפדה
לפני שתינתן תעודת מפדה ימסור קברניט או בעל האניה תסקיר-יציאה ראוי כפי שנקבע, ישיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות עובדיה, נוסעיה, צידתה ומסעה ויגיש תעודות בענין האניה ומטענה; ואם היה כלי השיט פחות משל 300 טונות רשומים - יגיש לקצין המכס מצהר יציאה.
112. מסירת מצהר
בכפוף להוראות סעיף 111, חייב הקברניט, בעל האניה או סוכנה, למסור לגובה המכס את מצהר-היציאה תוך 24 שעות לאחר גמר המפדה, או תוך מועד מאוחר מזה ככל שירשה המנהל.
113. טעינת טובין שלא פורטו
לא יניח הקברניט להטעין על האניה טובין שלא פורטו או שלא אוזכרו במצהר - היציאה, אלא לאחר שנתמלאו התנאים שנקבעו בסעיף 103; אין הוראה זו חלה על מטען לואי של נוסעים.
114. תיקון מצהר יציאה
(א) גובה המכס רשאי להתיר לקברניט או לבעל האניה לתקן כל טעות גלויה בגופו של מצהר או למלא כל חסר, שהם לדעת גובה המכס פרי מקרה או היסח הדעת; התיקון יהיה בהגשת מצהר מתוקן או מצהר-מילואים, וגובה המכס רשאי, אם ייראה לו, לגבות בעדו את האגרה שנקבעה.
(ב) פרט לאמור בסעיף קטן (א) אין לתקן מצהר יציאה.
115. תנאים לפדיה
לא תינתן תעודת מפדה לאניה אלא לאחר שניתן הסבר כראוי, להנחת דעתו של גובה המכס, על מטענה ועל צידתה שהובאו מנמלים זרים, ולאחר שנתמלאו כראוי שאר הדרישות החוקיות בנוגע לאניה ולמטענה הנכנס והיוצא.
116. יש לעצור את האניה בתחנת המעלה הנכונה
אניה כשהיא מפליגה מנמל, חייב קברניטה, אם נדרש לכך, לעצרה בתחנת המעלה שנקבעה לאותו נמל, ולהקל בכל אמצעי סביר את עלייתו של פקיד המכס אל האניה, וכל זמן שפקיד המכס נמצא באניה במילוי תפקידו לא יפליג הקברניט באנייתו מהנמל בלי הסכמתו.
117. הקברניט חייב הסבר על טובין חסרים
קברניט של אניה לאחר מפדה חייב -
(1) להגיש את תעודת המפדה, אם נדרש לכך על ידי פקיד מכס;
(2) ליתן הסבר, להנחת דעתו של גובה המכס, על טובין שפורטו או שאוזכרו במצהר היציאה ואינם מצויים באניה.
118. איסור על פריקת טובי יצוא שלא ברשות
טובין שהטעינום ליצוא, בדרך הים או היבשה או האויר, אין לפרקם אלא ברשות גובה המכס.
119. תעודת הנחת
היצואן חייב, אם נדרש לכך על ידי המנהל, להגיש תעודה מאת פקיד המכס הראשי בנמל היעוד, להוכחה שהטובין שהיו נתונים לפיקוח רשות המכס הונחתו באותו נמל כראוי, בהתאם לרשמון היצוא, ורשאי גובה המכס שלא להתיר לאותו יצואן ליצא טובין אחרים הנתונים לפיקוח רשות-המכס, אם לא המציא תוך מועד סביר את תעודת ההנחת של טובין שיצא קודם לכן, או אם לא נתן הסבר על הטובין, להנחת דעתו של גובה המכס.
פרק שביעי: צידת-אניה
120. השימוש בצידת אניה
צידת אניה, בין שהטעינוה בנמלי חוץ ובין בנמלי ישראל, לא ישתמשו בה אלא הנוסעים והצוות או לשירותי האניה בלבד, אלא אם כן נרשמה לצריכה בארץ או אם נקבעו הוראות אחרות בענין זה.
121. השימוש בצידת אניה
לא ישתמשו בצידת אניה בניגוד לסעיף 120 ולא יפרקוה ולא ינחיתוה אלא ברשות גובה המכס.
122. הנחת צידת אניה
צידת אניה שהטעינוה ממחסן בלי תשלום-מכס, או בהישבון, תישאר חתומה בחותם המכס כל זמן שהאניה היא בנמל או במקום אחר בישראל, או כל זמן שהיא עוברת מנמל או ממקום אחר בישראל למשנהו עד להפלגתה הסופית למסע חוץ.
123. עודפי צידת אניה מותר להנחית ברשות
עודפי צידת אניה מותר, ברשות גובה המכס, לרשמם כדרך שרושמים סחורה או להחסינם במחסן על מנת שישמשו צידת אניה בעתיד.
פרק שמיני: תשלומי-מכס
124. הזמן הקובע לגבי שיעור המכס (תיקון: תשכ"א, תשנ"ה)
(א) מכס ישולם לפי תעריף שהוא בר תוקף בשעת התשלום; התשלום ייעשה בדרך שתיקבע בתקנות.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המכס על יבוא טובין בדואר חבילות, ישולם לפי תעריף שהוא בר תוקף בשעת שומת המכס כפי שהורה פקיד המכס המוסמך בבית הדואר.
(ג) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיפים 140 או 160ב.
125. משקלות ומידות
מקום שהמכס מוטל לפי המשקל או לפי המידה, ייקבעו משקלם או מידתם של הטובין לפי המשקלות והמידות שאושרו על ידי רשות המכס.
126. המכס - לפי חישוב יחסי
מקום שהמכס מוטל לפי כמות, משקל, גודל או ערך מסויימים, יהא המכס שיוטל על כמות, משקל, גודל או ערך גדולים יותר או קטנים יותר, מחושב לפי חשבון יחסי.
127. מתי המכס לפי הכמות הגדולה יותר
טובין הנמכרים או המוכנים למכירה כבעלי שיעור או כמות גדולים משהם למעשה, או שמקובל שהם טובין כאלה, המכס עליהם יוטל לפי הגודל או הכמות הגדולים יותר.
128. (בוטל) (תיקון: תשנ"ה)
129. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשכ"ג, תשנ"ח)
בסעיפים 129 עד 134א -
"טובין מוערכים" - הטובין שיש לקבוע את ערכם לצורך מכס;
"טובין זהים" - טובין הזהים לטובין המוערכים מכל בחינה שהיא, לרבות במאפייניהם הפיסיים, באיכותם ובמוניטין שלהם, ובלבד שיוצרו באותה מדינה שבה יוצרו הטובין המוערכים; לעניין זה -
(1) הבדלים צורניים מזעריים לא יפסלו טובין המקיימים את תנאי ההגדרה, בכל מובן אחר, מלהיחשב זהים;
(2) לא יראו טובין הכוללים מרכיב ישראלי כטובין זהים;
"טובין דומים" - טובין, אשר אף שאינם זהים לחלוטין לטובין המוערכים, נתקיימו בהם כל אלה:
(1) הם יוצרו באותה מדינה שבה יוצרו הטובין המוערכים;
(2) הם בעלי מאפיינים דומים לטובין המוערכים ועשויים מחומרים דומים, המאפשרים להם תיפקוד דומה וחלופיות מבחינה מסחרית;
(3) הם אינם כוללים מרכיב ישראלי;
לעניין קביעת הדמיון לטובין המוערכים יובאו בחשבון, בין היתר, איכות, מוניטין וסימן מסחרי;
"מרכיב ישראלי" - הנדסה, פיתוח, עבודת אמנות, עבודת עיצוב, תכניות או סקיצות, שנעשו בישראל;
"ייצור" - לרבות גידול וכריה;
"מישור מסחרי" - סיטונות, קימעונות, מכירה באמצעות סוכן בלעדי, וכיוצא באלה;
"יחסים מיוחדים" -
(1) יחסים בין צדדים לעסקת ייבוא שמתקיים בהם לפחות אחד מאלה -
(א) אחד מהצדדים לעסקה הוא נושא משרה בעסקו של האחר; לעניין זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, מנהל אחר הכפוף במישרין למנהל הכללי, וכל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה;
(ב) הצדדים לעסקה מוכרים על פי דין כשותפים לעסקים;
(ג) הצדדים לעסקה הם עובד ומעביד;
(ד) אדם כלשהו הוא בעלים, שולט או מחזיק, בחמישה אחוזים או יותר מזכויות ההצבעה או מהמניות בכל אחד מהצדדים לעסקה, במישרין או בעקיפין;
(ה) אחד מהצדדים לעסקה שולט באחר, במישרין או בעקיפין;
(ו) הצדדים לעסקה נשלטים בידי צד שלישי, במישרין או בעקיפין;
(ז) הצדדים לעסקה שולטים ביחד בצד שלישי, במישרין או בעקיפין;
(ח) הצדדים לעסקה הם קרובי משפחה; לעניין זה, "קרוב משפחה" - בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, הורה של בן-הזוג, צאצא, צאצא של בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה;
(2) לעניין הגדרה זו יראו אדם כשולט באחר כאשר הוא מצוי בעמדה חוקית או מעשית המאפשרת לו להגביל או לכוון את פעילותו;
(3) סוכן בלעדי, מפיץ בלעדי או בעל זכיון בלעדי, בעסקו של אחר, יהא תיאור היחסים ביניהם אשר יהא, יראו כאילו מתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים רק אם מתקיים לגביהם לפחות אחד התנאים שבפסקה (1);
"שימוש עצמי" - אחד מאלה:
(1) שימוש בטובין שייבא יחיד לצרכיו או לצורכי בני ביתו;
(2) נתינה במתנה של טובין שייבא יחיד, לצרכיו או לצורכי בני ביתו של יחיד אחר;
"שימוש מסחרי" - שימוש שאינו שימוש עצמי.
130. דרכי קביעת ערכם של טובין מוערכים (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ח)
ערכם של טובין מוערכים ייקבע כלהלן -
(1) לפי ערך עסקה שבה נרכשו, מחושב לפי הוראות סעיף 132;
(2) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (1) - לפי ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים, מחושב לפי הוראות סעיפים 133א ו-133ג;
(3) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (2) - לפי ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים, מחושב לפי הוראות סעיפים 133ב ו-133ג;
(4) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (3) - לפי מחיר מכירה בישראל, מחושב לפי הוראות סעיף 133ד;
(5) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (4) - לפי ערך מחושב, בהתאם להוראות סעיף 133ה;
(6) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי פסקה (3), ועל אף שניתן לקבוע את ערך הטובין לפי הוראות פסקה (4) - לפי הוראות פסקה (5) תחילה, וזאת בהתאם לבקשת היבואן ובאישור גובה המכס;
(7) בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקאות (1) עד (6) - לפי הוראות סעיף 133ו;
131. קביעת ערכם של טובין שחלפה שנה מעת ייבואם (תיקון: תשכ"ב, תשל"ט, תשנ"ח)
(א) ערכם של טובין מוערכים שחלפה שנה משעת ייבואם כאמור בסעיף 144 בטרם נפדו מפיקוח רשות המכס, ייקבע לפי הוראות סעיף 130 החל מהוראת פסקה (2), והוראת פסקה (1) לא תחול.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי המנהל, על פי בקשת היבואן ומנימוקים שיירשמו, להורות כי ערכם של טובין כמשמעותם בסעיף קטן (א) ייקבע לפי הוראות סעיף 130, החל בהוראת פסקה (1).
132. ערך עסקה (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ח)
(א) ערך עסקה הוא המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין, בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל (להלן - מחיר העסקה), בתוספת ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133, ובלבד שהתקיימו כל התנאים המנויים בסעיף קטן (ב).
(ב) ערך עסקה ייקבע לפי סעיף קטן (א) רק בהתקיים כל אלה:
(1) אין הגבלות באשר למכירת הטובין או לשימוש בהם בידי היבואן, למעט -
(א) הגבלות המוטלות או הנדרשות בישראל על פי דין;
(ב) הגבלות לגבי האזורים הגאוגרפיים שבהם מותר למכור את הטובין;
(ג) הגבלות שאינן משפיעות באופן משמעותי על ערך הטובין;
(2) מכירת הטובין או מחירם אינם כפופים לתנאי או לתמורה כלשהם שלא ניתן לאמוד את ערכם לצורך קביעת ערך הטובין;
(3) לא ניתן ליחס למוכר הטובין, בין במישרין ובין בעקיפין, כל חלק בתקבולים הצפויים ממכירת הטובין או משימוש בהם על ידי היבואן, למעט ההוצאות והסכומים המפורטים בסעיף 133, אם אינם כלולים במחיר העסקה מלכתחילה;
(4) (א) אין יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן;
(ב) היו יחסים מיוחדים בין המוכר ליבואן - ערך העסקה לא הושפע מאותם יחסים; לעניין זה, יראו את ערך העסקה כאילו לא הושפע מיחסים מיוחדים אם הוכיח היבואן שערך העסקה קרוב, ככל האפשר, לאחד מהערכים המפורטים להלן -
(1) ערך העסקה במכירתם לייצוא לישראל של טובין זהים או דומים, ליבואנים שאין ביניהם לבין המוכר יחסים מיוחדים;
(2) ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות סעיף 133ד;
(3) ערך טובין זהים או דומים שנקבע לפי הוראות סעיף 133ה;
(ג) סבר המנהל כי ערך העסקה הושפע מיחסים מיוחדים, יודיע על כך ליבואן ויתן לו הזדמנות להשמיע בפניו את טענותיו.
(ג) עסקה שלא מתקיים לגביה אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) לא תשמש לקביעת ערכם של טובין לפי סעיף 130.
(ד) בקביעת ערך עסקה לא תובא בחשבון ריבית על פי הסדרי מימון שעשה היבואן בקשר לייבוא הטובין, אם נתקיימו כל אלה:
(1) דמי הריבית נפרדים ממחיר העסקה;
(2) הסדרי המימון נעשו בכתב;
(3) היבואן הוכיח, אם נדרש לעשות זאת, שהטובין אכן נמכרים במחיר שהוצהר עליו כמחיר העסקה וכי שער הריבית המוצהר אינו עולה על הרמה המקובלת בעסקאות דומות במדינה שבה ניתן המימון, בעת שנעשה הסדר המימון.
(ה) הנחות במחיר טובין שיינתנו לאחר פדייתם מפיקוח רשות המכס, לא יובאו בחשבון לעניין קביעת ערך העסקה של אותם טובין.
133. התוספות למחיר העסקה לעניין קביעת ערך העסקה (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ח, תשס"א)
(א) לצורך קביעת ערך העסקה כאמור בסעיף 132, ייווספו למחיר העסקה אך ורק ההוצאות והסכומים המפורטים להלן, אם אינם כלולים בו מלכתחילה, כשהם מחושבים על יסוד נתונים אובייקטיביים הניתן לאומדן -
(1) ההוצאות ששילם הקונה או שעליו לשלמן הקשורות בקניית הטובין כלהלן -
(א) עמלות ודמי תיווך למעט עמלות קניה; לעניין זה, "עמלות קניה" - תשלומים שמשלם היבואן לסוכנו תמורת שירותי הייצוג בקניית הטובין שהסוכן מעניק לו בחוץ לארץ;
(ב) עלות כלי הקיבול הנחשבים לעניין המכס כחלק בלתי נפרד מהטובין;
(ג) עלות האריזה לרבות עלות העבודה ועלות חומרי האריזה;
(2) הערך היחסי של השירותים ואמצעי הייצור המפורטים להלן, שסיפק היבואן, במישרין או בעקיפין, ללא תמורה או במחיר מוזל, בקשר לייצורם ולמכירתם לייצוא של הטובין -
(א) חומרים, מרכיבים, חלקים ופריטים דומים, הכלולים בטובין;
(ב) כלים, תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור הטובין;
(ג) חומרים שנצרכו והתכלו בייצור הטובין;
(ד) הנדסה, פיתוח, עבודת אמנות, עבודת עיצוב תכניות וסקיצות, שנעשו מחוץ לישראל, ונדרשו בייצור הטובין;
(3) תמלוגים ודמי רשיון המתייחסים לטובין, שהיבואן חייב בתשלומם, במישרין או בעקיפין, כתנאי למכירת הטובין בישראל על ידו;
(4) ערכו של כל חלק שניתן ליחסו למוכר, במישרין או בעקיפין, בתקבולים הצפויים מכל מכירה של הטובין או משימוש בהם, שבוצעו לאחר מכירתם לייצוא לישראל;
(5) העלויות שלהלן הכרוכות בהבאת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא -
(א) עלות ההובלה של הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא למעט עלויות כאמור שנגרמו עקב נסיבות מיוחדות שאין ליבואן שליטה עליהן והמנהל קבע שאין לכלול אותן בערך העסקה; המנהל רשאי לקבוע כללים ותנאים לענין זה, לרבות סוגי טובין, סוגי הובלות ושירותים אחרים;
(ב) תשלומים עבור טעינה, פריקה וטיפול, הקשורים בהובלת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא, ובכלל זה אגרות סבלות, אגרות סוורות ואגרות רציף;
(ג) עלות הביטוח.
(ב) בהעדר נתונים אובייקטיביים הניתנים לאומדן לצורך חישוב הוצאה או סכום כלשהם מן המפורטים בסעיף קטן (א), שהוצאו במסגרת עסקה, לא תשמש העסקה האמורה לקביעת ערכם של טובין לפי סעיף 130.
133א. ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ח)
לעניין סעיף 130(2) -
(1) ערך עסקה שבה נרכשו טובין זהים יחושב לפי הוראות סעיף 132;
(2) עסקה שבה נרכשו טובין זהים תשמש לקביעת ערכם של הטובין המוערכים אם נתקיימו כל אלה:
(א) הטובין הזהים יוצאו לישראל באותה עת שבה יוצאו הטובין המוערכים, או בסמוך לאותה עת;
(ב) העסקה שבה נרכשו הטובין הזהים התבצעה באותו מישור מסחרי שבו התבצעה העסקה בטובין המוערכים ובכמויות דומות; בהעדר עסקה כאמור - עסקה שבה נרכשו טובין זהים במישור מסחרי שונה מהמישור המסחרי שבו נרכשו הטובין המוערכים או בכמויות שונות, ובלבד שההבדלים שניתן ליחסם למישור המסחרי או לכמויות נלקחו בחשבון לצורך התאמת ערך העסקה; ההתאמה תתבסס על ראיות מוכחות המצביעות באופן ברור על סבירות ההערכה ודיוקה.
133ב. ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים (תיקון: תשכ"ב, תשנ"ח)
(1) ערך עסקה שבה נרכשו טובין דומים יחושב לפי הוראות סעיף 132;
(2) עסקה שבה נרכשו טובין דומים תשמש לקביעת ערכם של הטובין המוערכים אם נתקיימו כל אלה:
(א) הטובין הדומים יוצאו לישראל באותה עת שבה יוצאו הטובין המוערכים, או בסמוך לאותה עת;
(ב) העסקה שבה נרכשו הטובין הדומים התבצעה באותו מישור מסחרי שבו התבצעה העסקה בטובין המוערכים ובכמויות דומות; בהעדר עסקה כאמור - עסקה שבה נרכשו טובין דומים במישור מסחרי שונה מהמישור המסחרי שבו נרכשו הטובין המוערכים או בכמויות שונות, ובלבד שההבדלים שניתן ליחסם למישור המסחרי או לכמויות, נלקחו בחשבון לצורך התאמת ערך העסקה; ההתאמה תתבסס על ראיות מוכחות המצביעות באופן ברור על סבירות ההערכה ודיוקה.
133ג. כללים לקביעת ערך עסקה של טובין זהים או דומים (תיקון: תשנ"ח)
לעניין סעיף 130(2) ו-(3) -
(1) נמצא יותר מערך עסקה אחד של טובין זהים או טובין דומים, לפי העניין, שמתקיימות לגביהם הוראות סעיפים 129 עד 133ט, ייקבע ערך הטובין המוערכים לפי הנמוך מבין הערכים שנמצאו;
(2) במקרים שבהם ההוצאות המפורטות בסעיף 133(א)(5) נכללות בערך העסקה, תתבצע התאמה, לשם התחשבות בהבדלים משמעותיים בהוצאות האמורות, הנובעים מהבדלים במרחק או באופן ההובלה, בין ערך העסקה של הטובין הזהים או הדומים, לפי העניין, לבין ערך העסקה של הטובין המוערכים.
133ד. קביעת ערך טובין על פי מחיר מכירה בישראל (תיקון: תשנ"ח)
לעניין סעיף 130(4) -
(1) באין אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי סעיף 130(1) עד (3), וטובין זהים או דומים לטובין המוערכים נמכרים בישראל באותו מצב שבו יובאו - יחושב ערך הטובין המוערכים לפי סעיף זה, בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין הזהים או הדומים לראשונה לאחר הייבוא, בכמות המצרפית הגדולה ביותר, בעת ייבוא הטובין המוערכים או בסמוך לכך, לבני אדם שאין יחסים מיוחדים ביניהם לבין המוכר בישראל, בניכוי סכומים אלה:
(א) העמלות המשתלמות בדרך כלל או שהוסכם לשלמן, או התוספות שנהוג בדרך כלל להוסיפן בחישוב הרווח, והוצאות כלליות, בקשר עם מכירות של טובין מיובאים באותה רמה או מאותו סוג בישראל;
(ב) ההוצאות הרגילות של הובלה וביטוח והוצאות נלוות, הנוצרות בדרך כלל בישראל;
(ג) עלויות הכרוכות בהבאת הטובין לנמל הייבוא או למקום הייבוא, כמפורט בסעיף 133(א)(5);
(ד) מכס ומסים אחרים שיש לשלמם בישראל עקב ייבוא הטובין או מכירתם;
(2) לא נמכרו טובין זהים או דומים בעת ייבוא הטובין המוערכים או בסמוך לכך - יחושב ערך הטובין המוערכים כאמור בפסקה (1), אך בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין הזהים או הדומים בישראל באותו מצב שבו יובאו, במועד הקרוב ביותר לאחר ייבוא הטובין המוערכים, ובלבד שטרם חלפו 90 ימים ממועד הייבוא של הטובין המוערכים;
(3) לא נמכרים טובין זהים או דומים בישראל באותו מצב שבו יובאו - יחושב ערך הטובין המוערכים, אם ביקש זאת היבואן, כאמור בפסקה (1), אך בהתבסס על המחיר ליחידה שבו נמכרים הטובין האמורים לאחר עיבוד נוסף, בכמות המצרפית הגדולה ביותר, לקונה בישראל שאין בינו ובין המוכר בישראל יחסים מיוחדים, תוך ניכוי הערך המוסף הנובע מהעיבוד האמור; הערך המוסף יחושב על בסיס נתונים אובייקטיביים הניתנים לאומדן;
(4) מכירה בישראל של טובין זהים או דומים, לאדם שסיפק, במישרין או בעקיפין, ללא תמורה או במחיר מוזל, אחד מן המרכיבים המפורטים בסעיף 133(א)(2), לשימוש בקשר עם ייצורם ומכירתם לייצוא של הטובין האמורים, לא תשמש לקביעת ערכם של טובין מוערכים לפי סעיף זה.
133ה. קביעת ערך מחושב (תיקון: תשנ"ח)
לעניין סעיף 130(5) -
(1) ערכם של הטובין המוערכים ייקבע לפי ערך מחושב שהוא סך כל הערכים שלהלן:
(א) עלותם או ערכם של חומרים וייצור או כל עיבוד אחר, המשמשים בייצורם של הטובין המוערכים, לרבות עלות המרכיבים המפורטים בסעיף 133(א)(1), בפסקאות משנה (ב) ו-(ג);
(ב) סכום השווה לרווחים ולהוצאות הכלליות שיש בדרך כלל במכירות של טובין ברמתם או מסוגם של הטובין המוערכים, הנעשות בידי יצרנים במדינת הייצוא לשם ייצוא לישראל;
(ג) העלויות הכרוכות בהבאת הטובין המוערכים לנמל הייבוא או למקום הייבוא כמפורט בסעיף 133(א)(5);
(2) אדם שאינו תושב ישראל, לא יחויב להמציא חשבונות, רשומות או מסמכים אחרים, לשם בדיקה, ולא יחויב להתיר גישה אליהם, לצורך קביעת ערך מחושב; ואולם, המנהל רשאי לאמת במדינה אחרת מידע שסיפק יצרן טובין, לשם קביעת ערך מחושב, בהסכמת אותו יצרן, לאחר מתן הודעה מוקדמת ראויה לרשות המוסמכת במדינתו של היצרן, ומשלא התנגדה הרשות האמורה תוך זמן סביר.
133ו. קביעת ערך במקרים אחרים (תיקון: תשנ"ח)
(1) אין אפשרות לקבוע את ערך הטובין המוערכים לפי סעיף 130(1) עד (6) - ייקבע ערכם תוך שימוש באמצעים סבירים העולים בקנה אחד עם העקרונות וההוראות שנקבעו בהסכם גאט"ט, משנת 1994 ובהסכם בדבר יישום סעיף VII להסכם גאט"ט, משנת 1994, כפי שבאו לידי ביטוי בסעיפים 129 עד 133ט;
(2) ערך הטובין המוערכים לפי סעיף זה לא ייקבע על יסוד אחד מאלה:
(א) המחיר לצרכן של טובין מייצור מקומי;
(ב) שיטה המורה על קביעת ערך למטרות מכס לפי הגבוה משני ערכים נתונים;
(ג) מחירם של הטובין בשוק המקומי במדינת הייצוא;
(ד) עלות הייצור, למעט ערך מחושב שנקבע לטובין זהים או לטובין דומים לפי סעיף 133ה, ולעניין זה, יראו טובין כטובין זהים או כטובין דומים אף אם לא יוצרו באותה מדינה;
(ה) מחירם של הטובין לייצוא אל מדינה שאינה מדינת ישראל;
(ו) ערך מינימלי למטרות מכס;
(ז) ערכים שרירותיים או פיקטיביים;
(3) מבלי לגרוע מהוראות פסקה (1), רשאי המנהל, לשם יישום הוראות סעיף זה, להיעזר בשיטות הערכת הטובין המפורטות בסעיף 130 גם אם לא ניתן למלא אחר כל תנאיהן.
133ז. קביעת ערך של טובין שניזוקו לפני פדייתם (תיקון: תשנ"ח)
ערכם של טובין שניזוקו לפני פדייתם מפיקוח רשות המכס ייקבע לפי שיטות ההערכה הקבועות בסעיף 130, תוך התחשבות בירידת ערך הטובין המוערכים כתוצאה מן הנזק; נקבע ערכם של טובין שניזוקו לפי הוראות סעיף זה, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף 150(1).
133ח. מסירת פירוט חשבון ליבואן (תיקון: תשנ"ח)
המנהל ימסור ליבואן הודעה בכתב על ערך הטובין שנקבע לפי הוראות סעיפים 130 עד 133ז, לפי העניין, ועל השיטה שלפיה נקבע הערך האמור; לבקשת היבואן, ימסור לו המנהל בכתב גם את פירוט החישוב.
133ט. תחולה לגבי טובין שיובאו לשימוש מסחרי (תיקון: תשנ"ח)
הוראות סעיפים 129 עד 133ח יחולו רק לגבי טובין שיובאו לשימוש מסחרי.
134. סמכות המנהל להתקין תקנות לצורך הערכה (תיקון: תשנ"ח)
(א) המנהל רשאי להתקין תקנות להפעלת הסעיפים 129 עד 133ט, וביחוד כדי לחייב כל אדם הקשור ביבוא טובין לישראל לספק למנהל, בצורה שידרוש, כל ידיעה הנחוצה לדעתו, בשביל הערכה נכונה של הטובין וכן פנקסי-חשבונות וכל תעודה אחרת המתייחסים לקניית הטובין, ייבואם או מכירתם על ידי אותו אדם.
(ב) העובר על תקנה שהותקנה על פי סעיף זה, דינו - קנס מאה לירות על כל עבירה.
134א. ערך טובין שיובאו לשימוש עצמי (תיקון: תשנ"ח)
ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי, בין במטען נלווה ובין בדרך אחרת, יחושב בהתאם לתקנות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.
135. (בוטל) (תיקון: תשכ"ה)
136. שיעור המכס על חלק מן השלם
טובין שהם חבי-מכס לפי הערך והם מורכבים משני חלקים נפרדים או יותר, כל חלק מהם, אף שיובא בנפרד, יוטל עליו מכס לפי השיעור החל על הטובין השלמים.
137. (בוטל) (תיקון: תשכ"ה)

138. מדידה לצורך חישוב המכס
טובין שהם חבי-מכס לפי המידה יש לסוורים, לערמם, למיינם, לשימם במסגרת או להניחם בכל דרך אחרת, לפי דרישת גובה המכס ועל חשבון בעל הטובין, כדי לאפשר מדידתם ומיפרטם; היו הטובין נמדדים בצובר, תיקבע המידה לפי מלוא היקפם של הסור או של הערימה.
139. ערכם של טובין שנמכרו על ידי רשות המכס
טובין שהם חבי-מכס לפי הערך ונמכרו באחת ממכירות רשות המכס, מותר לראות את המחיר שנתברר במכירה זו כערכם של הטובין.
140. תשלום המכס על טובין שנכללו בתסקיר ולא הוצגו
טובין חבי-מכס שנכללו בתסקיר של כלי-הובלה ולא הוצגו לפני פקיד-המכס, ישלם בעל כלי-התובלה, קברניטו, מפקדו או סוכנו, את המכס עם דרישתו של גובה המכס ולפי שומתו ובשיעור שהיה בר-תוקף בשעת מסירת התסקיר על הטובין, אלא אם כן ניתן הסבר עליהם, להנחת-דעתו של גובה המכס.
141. עשיה בטובין שיובאו כשהם פטורים ממכס
(א) טובין שיובאו לארץ כשהם פטורים ממכס מחמת היותם רכוש של צבא-הגנה לישראל או של פקיד קונסולרי, סוכן מסחרי, חברה, פירמה או כל מוסד או אדם אחר שהיו אותה שעה, לפי כל חיקוק בר-תוקף בעניני מכס, בעלי זכות-יתר ליבא טובין אלה בלי מכס, והוצאו הטובין לרשותם של חברה, פירמה, מוסד או אדם אחר שאינם זכאים ליבא אותם טובין בלי מכס, ינהגו בהם לפי כללים אלה:
(1) היה המכס לפי תעריפו בשעת הוצאה מכס לפי הערך, יהיו הטובין חבים במכס לפי הערך על ערכם בשעת הוצאה ומכס זה יוטל עליהם;
(2) היה המכס לפי תעריפו בשעת הוצאה מכס לפי שיעור קצוב, והוכח להנחת-דעתו של המנהל, כי מצב הטובין הורע מיום שיובאו, יהיו חבים בסכום שהוא ביחס לערכם בשעת הוצאה כיחס שבין הסכום שיש להטיל לפי אותו שיעור קצוב לבין ערכם בשעת ייבואם ומכס זה יוטל עליהם; לא הוכח כאמור, יהיו חבים במכס לפי השיעור הקצוב שנקבע להם ומכס זה יוטל עליהם.
(ב) כל המוציא טובין כאמור בסעיף קטן (א), ימסור למנהל פרטים על כך וישלם את המכס העשוי לחול עליהם לפני הוצאתם.
(ג) שר האוצר רשאי לפטור מהמכס החל לפי סעיף זה, מכולו או ממקצתו, ובתנאים שקבע, מכוניות-נוסעים שנציג דיפלומטי או נציגות דיפלומטית של מדינה אחרת העבירה אותה לזולתם, במידה שאותה מדינה גומלת פטור כזה למדינת ישראל.
142. דוגמאות
דוגמאות קטנות מתוך צובר של טובין הנתון לפיקוחה של רשות-המכס מותר, לפי תנאים שנקבעו, למסור בלי תשלום מכס.
143. שינוי בהסכם אגב שינוי במכס
אם לאחר שהוסכם על מכירתם או על מסירתם של טובין כשהמכס עליהם משולם, ולפני שנרשמו הטובין לצריכה בארץ, חל במכס הנגבה שינוי הנוגע לאותם טובין, יהא ההסכם נתון לתנאים שלהלן, אם אין בו הוראה אחרת מפורשת בכתב:
(1) היה השינוי הטלת מכס חדש או הגדלת המכס הקיים, יכול המוכר, לאחרי ששילם את המכס החדש או המוגדל, להוסיף את ההפרש על המחיר המוסכם;
(2) היה השינוי ביטול המכס או הקטנתו, יכול הקונה לנכות מן המחיר המוסכם את ההפרש שבא מחמת השינוי.
144. מועד ייבואם של טובין
מקום שהיה דרוש, לענין דיני המכס, לקבוע בדיוק אימתי חלה שעת ייבואם של טובין, יראו כשעת הייבוא את זמן כניסתה של האניה המביאה את הטובין לתחומי אותו נמל שבו יש למסור, לפי הסדר הראוי, תסקיר על האניה ולפרוק את הטובין, ואם יובאו הטובין שלא בדרך הים, יראו בשעת הייבוא את הזמן שבו חצו הטובין את הגבול.
145. גיבוי המכס
למדינה יהיה עכבון ראשון ועדיף על טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, יהא נשגרם אשר יהא, להבטחת תשלום המכס והתשלומים החלים עליהם, יהא החייב בתשלומם אשר יהא, והקנסות שתשלומם על השוגר או על הנשגר.
146. מסירת חשבון מכר עם הרשמון (תיקון: תשנ"ה)
(א) עם הרשמון על הטובין יש להגיש את כל חשבונות המכס, שטרי-הביטוח, שטרי-המטען, שטרי-החבילות, המכתבים והתעודות האחרות הנוגעים למשלוח הטובין והמראים את ערכם במקום-קנייתם, ואת דמי ההובלה, הביטוח ושאר התשלומים שעליהם.
(ב) בטובין שייבואם או ייצואם טעון היתר או רשיון יש להגיש עם הרשמון גם את ההיתר או הרשיון.
(ג) רשאי המנהל לדרוש שעם חשבון-המכר המקורי יוגש לו העתק חתום בידי הנשגר או בידי בעל הטובין או בחותמתם; במקרה זה תעכב רשות-המכס בידיה את חשבון המכר המקורי, ותחזיר את ההעתק לבעליו לאחר שנפדו הטובין.
(ד) המסמכים והתעודות המפורטים בסעיף זה יוגשו בדרך שתיקבע בתקנות.
147. פרטים שהם חובה בחשבונות מכר
חשבונות-המכר ותעודות-הלואי שלהם בנוגע לטובין שיובאו יכללו את הפרטים שנקבעו, והמנהל רשאי לסרב לקבל חשבון או תעודה שאין בהם פרטים אלה.
148. המרת מטבע-חוץ לצורך הערכה (תיקון: תשכ"ב, תשל"ח)
מקום שמחיר הטובין או כל סכום אחר שיש להביאו בחשבון לענין דיני המכס אינו נקוב במטבע ישראלי, יחושב במטבע ישראלי לפי הכללים שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
149. המנהל רשאי ליטול טובין בתשלום ערכם המוצהר או ליטול מכס בעין
(א) מקום שהמכס הוא לפי הערך ויש למנהל יסוד להניח שהערך המוצהר על ידי היבואן או על ידי סוכנו הוא נמוך מדי, רשאי המנהל ליטול את המכס בעין, או ליטול, במסירת מודעה תחילה ליבואן או לסוכנו, את הטובין בתשלום ערכם כאמור ותוספת של חמישה אחוזים.
(ב) תשלום הערך המוצהר, כאמור, והחזרת המכס ששולם על הטובין, ייעשו תוך שלושים יום לאחר הצהרתו של היבואן או של סוכנו.
150. החזרת מכס ששולם (תיקון: תשכ"א)
המנהל רשאי להחזיר מכס או לוותר על תשלומו, כולו או מקצתו, באחת מאלה:
(1) הטובין אבדו, הושמדו, ניזוקו או נעזבו לרשות המכס, בין בעודם בפיקוחה ובין לפני כן; ובלבד שלא תוגש תביעה להחזרה או לויתור אחרי שסולקו הטובין מפיקוח רשות-המכס;
(2) הטובין סולקו מפיקוח רשות המכס ותוך ששה-חדשים לאחר סילוקם נתגלו בהם אי-התאמה לתנאי-המכר או ליקוי שהיו קיימים בהם בשעת סילוקם; ובלבד שהתביעה על החזרה או ויתור הוגשה מיד לאחר הגילוי האמור והוכח, להנחת דעתו של גובה המכס, כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי-התאמתם לתנאי-המכר או לגילוי ליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי-ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי.
151. (בוטל) (תיקון: תשכ"ח)
152. אין החזרה עקב שינוי מכס
הוקטן סכום המכס המשתלם על חפץ מסויים, מחמת שרשות-המכס שינתה מדרכה בסיווגו או במיונו של אותו חפץ, אין השינוי מזכה אדם לקבל בחזרה משהו ממכס ששולם לפני שהשינוי נכנס לתקפו.
153. תשלומים על טובין שחזרו ויובאו לישראל
טובין, בין שנעשו או יוצרו בישראל ובין שלא בישראל, והם לפי סוגם או הגדרם מעין הטובין שמכס חל עליהם, והטובין יוצאו מישראל וחזרו ויובאו אליה ונרשמו לשימוש בה, והוכח, להנחת-דעתו של המנהל, שהמכס או הבלו שניתן להטיל על אותם טובין לפני ייצואם שולם כהלכה, בין לפני הייצוא ובין לאחריו, ולא ניתן הישבון עליו בשעת הייצוא או שהישבון שניתן עליו הוחזר למנהל, ינהגו בהם כך:
(1) אם הוכח עוד, כאמור, שלא חל בחוץ-לארץ שום תהליך בטובין אלה, יהיו פטורים ממכס או מבלו בשעת רישומם לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה; אלא שאם בשעה שנרשמו כאמור היה שיעור הבלו או המכס, הכל לפי הענין, הניתן להטיל על טובין באותו סוג או הגדר גדול מן השיעור ששולם עליהם אם בתור בלו ואם בתור מכס בשעת ייבואם ורישומם לראשונה, הכל לפי הענין, יהיו מחוייבים בשיעור שהוא כהפרש שבין השיעור שלפיו חושב המכס או הבלו ששולם עליהם קודם לכן ובין השיעור המחייב בשעת הרישום לשימוש בישראל אחרי שהוחזרו אליה;
(2) אם הטובין בשעה שנרשמו לשימוש בישראל לאחר שהוחזרו אליה היו לפי סוגם או הגדרם טובין החבים במכס לפי הערך, ואם הוכח עוד, כאמור, כי בחוץ-לארץ חל בטובין אלה תהליך של תיקון, חידוש או שיפור, אלא שלא חל כל שינוי בצורתם או בתכונתם, יהיו הטובין חבים במכס כאילו כל ערכם הוא כשיעור השבח שלהם בגלל התהליך האמור, ואם הוסכם לשלם סכום מסויים בעד ביצוע אותו תהליך, יהיה סכום זה ראיה לכאורה על שיעור השבח, אך זה לא יגרע מסמכותו של המנהל לפי דיני המכס בקביעת ערך הטובין לשם שומת המכס לפי הערך החל עליהם; ואולם אם בשעה שנרשמו כאמור היה שיעור הבלו או המכס, הכל לפי הענין, שניתן להטיל על טובין מאותו סוג או הגדר, גדול מן השיעור ששולם עליהם אם בתור בלו ואם בתור מכס, בשעת ייבואם ורישומם לראשונה, הכל לפי הענין, יהיו מחוייבים, בנוסף על המכס לפי ערך שיש לשלם לפי שיעור השבח כאמור בסעיף-קטן זה, גם בבלו או במכס שיחושבו לפי סעיף-קטן (א), כאילו לא חל בהם בהיותם בחוץ-לארץ שום תהליך של תיקון, שינוי או שיפור.
154. סכסוך בנוגע לתשלום המכס
(א) התגלע סכסוך בנוגע לסכום המכס או לשיעור המכס המשתלם על טובין מסויימים, או בנוגע לחבות הטובין במכס לפי דיני המכס, רשאי בעל הטובין לשלם אגב מחאה את הסכום הנדרש על ידי גובה המכס, וסכום ששולם בדרך זו ייחשב לגבי בעל הטובין כשיעור המכס הנכון המשתלם על הטובין, כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת בתובענה שהוגשה לפי סעיף זה.
(ב) בעל הטובין רשאי, תוך שלושה חדשים מיום התשלום, להגיש תובענה נגד הממשלה להחזרת הסכום ששילם כאמור, כולו או מקצתו.
(ג) אין להגיש תובענה להחזרת כל סכום לפי סעיף זה, אלא אם לפני התשלום נכתבו ברשמון הטובין המלים "שולם אגב מחאה" ונחתמו בידי בעל הטובין או בידי סוכנו.
155. (בוטל) (תיקון: תשכ"ח)
פרק תשיעי: הישבון וכניסה זמנית
156. הישבון בטובין שלא חל בהם תהליך ייצור (תיקון: תשכ"א)
(א) טובין שיובאו - חוץ מטובין שיוצאו בצובר - והם מיוצאים תוך ששה חדשים מיום סילוקם מפיקוח רשות-המכס, יותר עליהם הישבון של תשעים אחוז מסכום המכס ששולם עליהם, ובלבד שהוכח להנחת-דעתו של גובה המכס, כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי-התאמתם לתנאי-המכר או לגילוי ליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי-ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי.
(ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה לייצוא הטובין כאמור בסעיף קטן (א) עד לשנה מיום סילוקם מפיקוח רשות-המכס; ובאישור שר האוצר רשאי הוא להאריך לתקופה נוספת.
(ג) רשאי המנהל, באישור שר האוצר, להתיר במקרים מיוחדים או בסוג מיוחד של מקרים, הישבון של יותר מתשעים אחוז מסכום המכס ששולם על טובין כאמור בסעיף קטן (א).
157. הישבון מיוחד על רכב שיובא על-ידי תייר (תיקון: תשכ"א, תשנ"ה)
(א) תייר שייבא מכונית או אופנוע וייצאם תוך תקופה מסויימת מיום הייבוא כמפורש להלן, יותר לו הישבון באחוזים מסכום המכס ששולם עליהם כמפורש בצדה של אותה תקופה:
התקופה הישבון
תוך שנה 100%
לאחר תום שנה אך לא יאוחר משנתיים 90%
לאחר תום שנתיים אך לא יאוחר משנתיים ושלושה חדשים 60%
לאחר תום שנתיים ושלושה חדשים אך לא יאוחר
משנתיים וששה חדשים 40%
לאחר תום שנתיים וששה חדשים אך לא יאוחר
משנתיים ותשעה חדשים. 20%
(ב) התרת הישבון כאמור בסעיף קטן (א) מותנית במסירת הצהרה בידי התייר בשעת היבוא, הכל כפי שייקבע בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ג) "תייר" לענין סעיף זה - אדם שנכנס לישראל על פי אשרה ורשיון לישיבת-מעבר, לישיבת-ביקור או לישיבת-ארעי כמשמעותם בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.
158. תביעות הישבון
תביעת-הישבון לפי הסעיפים 156 ו-157 יש להגיש לגובה המכס בטופס שנקבע.
159. הצהרת התובע הישבון
(א) התובע הישבון על טובין לפי סעיפים 156 ו-157 יצהיר בגופה של התביעה, שהטובין יוצאו ושהוא היה בשעת ייצואם זכאי להישבון.
(ב) שמו של התובע יצויין בתביעה וחתימתו בגוף התביעה על קבלת הסכום תהא ראיה מספקת על תשלום ההישבון; אלא שאם הועברה בינתיים התביעה לאחר לא תהא חתימת התובע ראיה כאמור, אלא אם יש כנגדה חתימתו של המחזיר בתביעה.
160. הישבון בטובין שחל בהם תהליך ייצור (תיקון: תשכ"א, תשל"ו)
טובין מכל סוג או הגדר שיוצרו בישראל והם מיוצאים לחוץ-לארץ, או שאינם מיוצאים אבל הם מן הסוג שיבואו פטור ממכס או שחל עליהם פטור ממס קניה אם הם נמכרים לעולה כמשמעותו בתוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937, רשאי שר האוצר, בצו, להתיר על כל טובין ששימשו לייצורם, או על מקצתם, הישבון מן המכס המוטל עליהם ולפרט את התנאים שלפיהם יש ליתן את ההישבון; שיעור ההישבון ייקבע בצו, באחוזים מהמכס ששולם על הטובין ששימשו לייצור כאמור או בדרך אחרת שיקבע שר האוצר.
160א. (בוטל) (תיקון: תשל"ו)
160ב. דין טובין שהותר עליהם הישבון (תיקון: תשכ"א)
(א) נתן שר האוצר צו על טובין כאמור בסעיף 160, רשאי המנהל -
(1) להרשות הוצאת אותם טובין מפיקוח רשות-המכס לפני תשלום המכס המוטל עליהם;
(2) לדחות את המועד לתשלום המכס על אותם טובין, כולו או מקצתו, בין בערובה ובין ללא ערובה ובתנאים שייראו לו.
(ב) דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור בסעיף-קטן (א), והחייב בתשלום המכס לא הוכיח לפני המועד הנדחה כי נתמלאו תנאי ההישבון לגבי אותם טובין, כולם או מקצתם, רשאי המנהל לדרוש את המכס, כולו או מקצתו, בין לפי התעריף שהיה בר-תוקף בשעת הדחיה ובין לפי התעריף שהוא בר-תוקף בשעת התשלום, הכל לפי שיקול-דעתו של המנהל.
(ג) דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור בסעיף-קטן (א) ולא שולם המכס במועד שקבע המנהל, תיווסף עליו, מהיום שבו הוצאו הטובין מפיקוח רשות-המכס, ריבית בשיעור החוקי המקסימלי שנקבע על פי חוק הריבית, תשי"ז-1957, אולם המנהל רשאי, אם ראה סיבות מיוחדות, להקטין את הריבית או לוותר עליה; דין הריבית כדין המכס שעליו היא נוספה.
160ג. החלפת טובין שהותר עליהם הישבון (תיקון: תשכ"א, תשל"ו)
(א) המנהל רשאי להתיר הישבון כאמור בסעיף 160, כולו או מקצתו, על טובין שיובאו לישראל, אם בעלם השתמש במקומם בטובין ישראליים מאותו סוג או הגדר לייצור של מוצרים שיוצאו, או שלא יוצאו אבל הם מן הסוג שיבואו פטור ממכס, ובלבד שעל הטובין ששימשו לייצור ניתן צו לפי הסעיפים האמורים.
(ב) לא יינתן הישבון לפי סעיף-קטן (א) בסכום העולה על סכום המכס ששולם או שחייב אדם לשלם על הטובין שיובאו.
(ג) שר האוצר רשאי לקבוע תנאים וסייגים למתן ההישבון לפי סעיף זה.
161. הגבלה לתשלום תביעת הישבון
(א) שום תביעת הישבון לא תשולם אלא בהסכמת המנהל, זולת אם הוגשה לתשלום שלושה חדשים מיום שהטעינו את הטובין לשם יצוא.
(ב) המנהל רשאי לאסור על תשלומו של הישבון, כולו או מקצתו, אולם לא עד כדי לשלול מאדם את הסעד שהוא זכאי לו לגבי ההישבון.
162. הכנסת טובין בלא תשלום מכס (תיקון: תשכ"א)
(א) הממשלה רשאית, בצו, להרשות לטובין מסויימים כניסה זמנית בלא תשלום מכס, אם הטובין מיובאים רק כדי ליצר בהם בישראל מוצרים או מצרכים שיש ליצאם, או בעיקר למטרה זו.
(ב) התנאים לייבוא כאמור יהיו כפי שנקבעו.
(ג) המנהל רשאי להרשות לטובין מסויימים כניסה זמנית ללא תשלום מכס בתנאים שייראו לו, אם הוכח, להנחת-דעתו, שהם יובאו כדי להשתמש בהם לאריזת טובי-יצוא, או לשם עיבודם, תיקונם, חידושם, הצגתם ברבים או למטרה דומה ושיוצאו מישראל לאחר הטיפול או השימוש כאמור.
162א. אי-התרת רשימון (תיקון: תשכ"א)
דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור בסעיף 160 ולא שולם המכס או הריבית כפי שקבע המנהל, רשאי גובה המכס שלא להתיר כל רשימון על טובין אחרים של החייב עד אשר שולמו המכס והריבית.
162ב. תקנות (תיקון: תשכ"א)
שר האוצר רשאי להתקין תקנות לביצוע הישבון לפי פרק זה ולהבטחת הכנסות המדינה, לרבות תקנות המסמיכות פקיד-מכס לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה הדרושה למנהל, כדי לקבוע אם שולם מכס על הטובין שעליהם הוגשה התביעה או אם נדחה תשלומו וכי יגיש לו פנקסי-חשבונות או כל תעודה אחרת בנוגע לאותם טובין.
162ג. ענשים ועבירה על תקנות (תיקון: תשכ"א)
העובר על תקנה שהותקנה לפי פרק זה, דינו - קנס 1000 לירות על כל עבירה או פי-שלושה מסכום ההכנסה שנמנעה או עלולה היתה להימנע מאוצר המדינה כתוצאה מהעבירה, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
פרק עשירי: סחר החוף
163. אניות חוף
אניה שהיא סוחרת או משייטת או הולכת מנמל או ממקום שבישראל אל נמל או אל מקום שבישראל, ואינה סוחרת או משייטת או הולכת אל נמל או אל מקום שמחוץ לישראל, יש לראותה כעוסקת בשיוט חופי וכאניית-חוף לענין פקודה זו.
164. אניית חוף לא תוטען בים ולא תסטה מקו מסעה
קברניטה של אניית-חוף לא יניח להכניס טובין מאניה אחרת לאנייתו על פני הים או להוציא שם טובין מאנייתו לאניה אחרת, אלא ברשות גובה המכס; וכן לא יניח לאנייתו לסטות ממסעה, אלא אם היה אנוס לעשות זאת בכוח נסיבות שאין למנוע אותן או נסיבות שניתן עליהן בהזדמנות ראשונה הסבר, להנחת-דעתו של גובה המכס.
165. בעל אניה רשאי למסור תסקיר
בעל אניה המועסקת בסחר החוף רשאי, ברשות גובה המכס, למסור תסקיר במקומו של הקברניט על בוא האניה ועל צאתה, ובעל אניה כזאת, המוסר תסקיר, יהא כפוף לכל הוראה וצפוי לכל עונש הקבועים בפקודה זו לגבי קברניט האניה.
166. פרטים על המטען
קברניט של אניית-חוף או בעל האניה ימסור לגובה המכס פרטים על כל מטען הנמצא בה.
167. הסדר סחר החוף
(א) הממשלה רשאית, בצו, לאסור, להגביל או להסדיר הובלה חופית של טובין או של סוג-טובין מסויים, בכפוף להוראות שבצו כזה, ובאין מניעה מצד ההקשר, יהא כל מקום שהפקודה מדברת ביבוא או ביצוא אסורים, מוגבלים או מוסדרים, כולל את הטובין שהובלתם החופית אסורה, מוגבלת או מוסדרת באותו צו.
(ב) סחר החוף בכללו יוסדר, בכל הנוגע לרשות-המכס, בדרך שנקבעה ולפיה יש לנהל פנקסים, להראות תעודות ולהגיש רשמונות.
פרק אחד-עשר: סוכנים
168. סוכנים מורשים
(א) כל בעל טובין רשאי לקיים הוראות פקודה זו על ידי סוכן מורשה כדין.
(ב) סוכן מורשה כאמור, יכול שיהיה אדם המועסק על ידי בעל הטובין בלבד או עמיל-מכס בעל רשיון כשר לפי פקודת עמילי המכס; ואולם מטען-לואי של נוסעים רשאי לפדות כל מי שהופקד עליהם.
169. יש לראות הרשאה
כל פקיד-מכס רשאי לדרוש מסוכן שיראה הרשאה בכתב מן האדם שמטעמו הוא פועל, לפי דבריו, ואם לא הראה הרשאה כזו, רשאי פקיד-המכס שלא להכיר בסוכנותו.
171-170. (בוטלו) (תיקון: תשנ"ה)
פרק שנים-עשר: סמכויותיהם של פקידי-מכס
172. סמכותם של פקידי-מכס לגבי אניה שלא נעצרה לפי הדרישה
מפקד של כלי-שיט שבשירות המדינה או שבשירות רשות-המכס לאחר שהעלה והניף את הדגל הנכון או דגל רשות-המכס, וכן הקצין הממונה על כלי שיט כאמור, רשאי לרדוף אחר אניה בתוך מימי חופין של ישראל, שלא נעצרה לאחר שנדרשה כדין, באיתות או בדרך אחרת, לעשות זאת, והוא רשאי, לאחר יריה לאות אזהרה, לירות אל האניה או לתוכה כדי להכריחה להיעצר.
173. פקידי-מכס רשאים לעלות לאניה המשוטטת ליד החוף
(א) קצין כמוגדר בסעיף 172 רשאי לדרוש מאת קברניט של אניה בתוך מימי-חופין של ישראל להפליג משם; ובין שדרש להפליג ולא הפליגה מיד ובין שלא דרש רשאי הוא לעלות אליה ולחפש בה, או להביאה אל נמל ולחפש בה שם.
(ב) גובה המכס רשאי לחקור את כל הנמצאים באניה כאמור ועליהם להשיב על שאלות בדבר האניה, מטענה, צוות-עובדיה, הצידה שבה וקו-מסעה ולהראות תעודות בנוגע לאניה ולמטענה.
174. סמכות לבדוק טובין
פקיד-מכס רשאי, על אחריותו של בעל הטובין, לפתוח אריזות או לדרוש מבעל הטובין שהוא יפתח אותן; ורשאי הוא לבדוק, לשקול, לסמן ולחתום טובין הנתונים לפיקוח המכס, והוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות לסילוק הטובין אל מקום הבדיקה, יחולו על בעל הטובין.
175. הסמכות לעלות אל אניה ולחפש בה
פקיד-מכס רשאי -
(1) לעלות אל אניה או לחפש בה;
(2) להבטיח טובין שבאניה.
176. עליה אל אניה
הסמכות הנתונה לפקיד-מכס לעלות אל האניה כוללת את השהיה בה; ורשאי גובה המכס להציב בה פקיד-מכס והקברניט יהיה חייב ליתן לאותו פקיד-מכס חינם מקום-לינה מתאים ומזון מתאים ומספיק.
177. חיפוש
הסמכות של פקיד-מכס לחפש נתונה לו לגבי כל חלק של אניה, כלי-הובלה או כלי-רכב של מסילת-ברזל וכוללת את הסמכות לפתוח כל אריזה, מגרה או מקום ולבדוק כל טובין.
178. חסימת טובין
סמכותו של פקיד-המכס להבטיח טובין כוללת גם הגפתם של כוות ופתחים אחרים המוליכים לבטן האניה, נעילתם של טובין, חיתומם, סימונם וכל דרכי-הבטחה אחרים וכן סילוקם למחסן המכס.
179. אסור לשבור חותמות וכיוצא בהן כשהטובין נתונים לפיקוח רשות-המכס
כל הגף, מנעול, סימן או חותמת שנתן פקיד-מכס על טובין או על דלת, כוה, פתח או מקום אחר שבתוך אניה או כלי-הובלה או כלי-רכב של מסילת-ברזל, אין לפתחם, לשנותם, לשברם או למחקם אלא על פי רשות, כל זמן שהטובין שהובטחו או שמתכוונים להבטיחם באחת הדרכים האמורות נתונים לפיקוח רשות-המכס.
180. אסור לשבור חותמת וכיוצא בהן באניה שבנמל בישראל המיועדת לנמל אחר בה
כל הגף, מנעול, סימן או חותמת שנתן פקיד-מכס על טובין או על דלת, כוה, פתח או מקום, מתוך כוונה להבטיח צידה של אנית שהגיעה לנמל בישראל מנמל-חוץ ופניה מועדות לנמל אחר בישראל - אין לפתחם, לשנותם, לשברם או למחקם אלא על פי רשות; נכנסה אניה לנמל כשנעשה בה אחת מאלה בניגוד להוראות סעיף זה יהא הקברניט אשם בעבירה על פקודה זו.
181. פקיד-מכס רשאי לסייר
פקיד-מכס וכל אדם העוזר על ידו כשהוא ממלא תפקידו רשאים לסייר ולעבור באופן חפשי בכל חלק משפת-ים או על פני מסילת-ברזל או על פני חופם של נמל, מפרץ, ימה או נהר, או לאורך כביש או מסלול-רכבת או על פני קרקעות.
182. כלי שיט שבשירות מותר לקשור בכל מקום
פקיד-המכס הממונה אותה שעה על כלי-שיט המועסק בשירות רשות-המכס רשאי לגרור כלי-שיט זה על פני כל חלק משפת-ים או על פני חופם של נמל, מפרץ, ימה או נהר, ולקשור אותו שם לכל זמן שייראה לו דרוש.
183. הרשות לחקור נוסע
אדם הנמצא באניה או בכלי-הובלה אחר, או שייתכן כי נחת או יצא מהם, רשאי פקיד-מכס לשאול אותו, אם יש לו על גופו או בחזקתו או במטענו טובין חבי-מכס או טובין שייצואם או ייבואם נאסר, הוגבל או הוסדר בדרך אחרת.
184. עיכוב חשוד וחיפוש על גופו (תיקון: תשנ"ו)
(א) היה לשוטר או לפקיד-מכס יסוד סביר לחשוד שאדם נושא שלא כדין טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס, או טובין שיבואם או יצואם אסור, מוגבל או מוסדר בדרך אחרת, רשאים הם לעכב את החשוד ולחפש על גופו כאמור בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969; חיפוש על גופו של חשוד ייעשה בידי בן מינו.
(ב) היה לפקיד-מכס, הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס, יסוד סביר לחשוד כי אדם עבר עבירה על פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973, רשאי הוא, לאחר שביקש את הסכמתו לכך, לערוך בגופו של החשוד חיפוש חיצוני, אולם לא ייערך חיפוש חיצוני כהגדרתו בפסקאות (2) עד (5) בגופו של מי שלא נתן את הסכמתו לכך בכתב.
(ג) חיפוש לפי סעיף קטן (ב) ייעשה רק אגב כניסתו של אדם לתחנת גבול, שהייתו בה או יציאתו ממנה; בכפוף להוראות סעיף זה יחולו על חיפוש כאמור הוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996.
(ד) לענין הפעלת הסמכויות לפי סעיף קטן (ב) יהיו לפקיד מכס הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס הסמכויות הנתונות לשוטר, ולפקיד-מכס בכיר יהיו הסמכויות הנתונות לקצין משטרה כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996.
(ה) בסעיף זה -
"חיפוש חיצוני" - כל אחד מאלה:
(1) בחינה חזותית של גופו העירום של האדם, לרבות צילומו;
(2) לקיחת חומר מעל הגוף;
(3) בדיקה על העור;
(4) מתן דגימת רוק;
(5) מתן דגימת שתן;
"פקיד-מכס הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס" - פקיד-מכס שמונה ליחידה האמורה על ידי מנהל המכס בהסכמת שר המשטרה, לאחר שקיבל הכשרה מתאימה שקבע מנהל המכס;
"פקיד-מכס בכיר" - פקיד-מכס שהוא אחד מאלה:
(1) ממונה על יחידת סמים בתחנת גבול;
(2) ראש היחידה הארצית ללוחמה בסמים וסגניו;
(3) ראש תחום מבצעים ביחידה הארצית ללוחמה בסמים;
(4) ראש תחום מודיעין ביחידה הארצית ללוחמה בסמים;
"תחנת גבול" - תחנת גבול שקבע שר הפנים בצו לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
185. הרשות לחפש בכלי הובלה
פקיד-מכס או שוטר רשאים, על יסוד חשד סביר, לעצור כלי-הובלה ולחפש בו, כדי להיווכח אם מצויים בו שלא בדין טובין חבי-מכס או טובין שייבואם נאסר, הוגבל או הוסדר בדרך אחרת, ועל הנהג לעצור את כלי-ההובלה ולאפשר חיפוש כזה כל אימת שפקיד-מכס או שוטר ידרוש זאת ממנו.
186. שימוש פקיד-מכס בסמכויות שוטר (תיקון: תשנ"ו)
לשם מניעת עבירות על דיני המכס או לשם גילוין, רשאי פקיד מכס להשתמש בסמכויותיו של שוטר, כולן או מקצתן, בין בדרך כלל ובין במקרה מסויים או בסוג מסויים של מקרים. אולם חיפוש בגופו של אדם ייעשה רק לפי סעיף 184.
187. פקיד רשאי לחפש בחצרים אחרי טובין מוברחים (תיקון: תשכ"ד)
(א) פקיד-מכס או שוטר רשאי בכל עת, ללא צו, להיכנס לחצרים ולכל מקום אחר ולחפש בהם, אם יש לו יסוד לחשוב שיימצאו בהם טובין מוברחים או אסורים והוא רשאי לתפוס טובין אלה ולהרחיקם משם; אולם הרשות להיכנס ולחפש אין כוחה יפה לגבי בית-מגורים, אלא אם נתקבל תחילה צו על כך מאת שופט של בית-משפט שלום.
(ב) במקרה של התנגדות יהא פקיד-המכס או השוטר רשאי לפרוץ כל דלת ולסלק בכוח כל מכשול או מפגע העומדים על דרכו בכניסתו, בחיפושו או בתפיסתו.
188. הרשות לתפוס אניה או טובין שחולטו
(א) פקיד-מכס, שוטר או קצין בצבא-הגנה לישראל רשאי לתפוס בין בים ובין ביבשה כל אניה, כל כלי-הובלה וכל טובין שהם מחולטים או שיש לו יסוד סביר לחשוב שהם מחולטים.
(ב) טובין שנתפסו יובלו למחסן-המכס הקרוב ביותר או למקום מבטחים אחר, כפי שיורה גובה המכס.
189. הרשות לדרוש עזרה
כל התופס כדין לפי דיני המכס רשאי לדרוש מכל אדם הנמצא במקום לעזור לו בכך, והאדם חייב להגיש את העזרה שנדרשה.
190. יש למסור הודעה על תפיסה (תיקון: תשס"ג)
(א) אניה, כלי-הובלה או טובין שנתפסו בתור מחולטים ולא היו הקברניט או הבעל נוכחים בשעת התפיסה, חייב התופס למסור לקברניט או לבעל או לסוכן של התפוס, הודעה בכתב על התפיסה ועל סיבתה, בין במסירה אישית ובין במכתב אליו שנשלח בדואר, או שנמסר, למקום מגוריו או עסקו הידועים לאחרונה; וכל אניה, כלי-הובלה או טובין שנתפסו יראו כמוחרמים, אם האדם שמידו נתפסו או בעל התפוס לא מסר לגובה-המכס במקום הקרוב ביותר, תוך חודש מיום התפיסה, הודעה בכתב שהוא תובע את התפוס; אולם אם היו הטובין שנתפסו דבר האבד או בעל חיים חי, רשאי גובה המכס למכרם או להשמידם מיד גם אם הם טרם מוחרמים.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל להורות לגבי סוגי טובין מסוימים, כי אם האדם שמידו נתפסו הטובין כאמור בסעיף קטן (א) או בעל התפוס לא ימסור הודעה בכתב בתוך שבעה ימים מיום התפיסה כי הוא תובע את התפוס, יראו את הטובין שנתפסו כמוחרמים.
191. מותר להחזיר תפוס אם ניתנה ערובה
המנהל יכול להרשות שכל אניה, כלי-הובלה או טובין שנתפסו יימסרו לידי התובע, לאחר שנתן ערובה על תשלום שוויים אם יוחרמו.
192. הנוהל לאחר תפיסת הטובין
(א) אניה, כלי-הובלה או טובין שנתפסו על ידי פקיד-מכס ומסר בעל התפוס לגובה המכס תביעה עליהם, רשאי גובה המכס להוסיף ולהחזיק בתפוס ולעשות אחד משני אלה -
(1) לא לנקוט הליכים להחרמת התפוס אלא לדרוש מהתובע, בהודעה חתומה בידו, שיגיש נגדו תובענה להחזרת התפוס, ואם לא עשה זאת התובע תוך חדשיים מיום מתן ההודעה, יראו את התפוס כמוחרם ללא צורך בהליכים נוספים;
(2) להביא בעצמו לידי הגשת תובענה להחרמת התפוס.
(ב) אם תוך שלושה חדשים לאחר קבלת התביעה של התפוס לא דרש גובה המכס מהתובע להגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א)(1), אף לא הביא בעצמו לידי הגשת תובענה כאמור בסעיף-קטן (א)(2), יימסר התפוס לידי התובע.
193. העשיה באניות ובטובין מוחרמים (תיקון: תשס"ג)
אניה, כלי הובלה או טובין מוחרמים, רשאית רשות המכס למכרם או להשמידם או לעשות בהם כדרך שהורה המנהל.
194. מסירת טובין שנתפסו
נתפסו טובין על ידי אדם שאיננו פקיד-מכס, יש להעבירם מיד לבית-המכס הקרוב ביותר ולמסרם שם לידי פקיד-מכס.
195. מאסר חשודים בהברחה
פקיד-מכס או שוטר רשאים, ללא צו, לאסור כל אדם שיש להם יסוד סביר להאמין שהוא אשם בהברחה או בהובלה שלא כדין או בהחזקה של טובין מוברחים או בנסיון לעשות אחת העבירות האלה או בהיותו מעורב בעשייתה.
196. הגשת מסמכים וכו' במקרה של תפיסה
הודיעו לגובה המכס שטובין הוברחו, או שהוצהר על ערכם כחסר, או שנרשמו שלא כדין, או שעסקו בהם שלא כדין, או שיש כוונה לעשות בהם אחת מאלה, וכן אם נתפסו טובין או נעצרו - חייב בעל הטובין, מיד לאחר שנדרש לכך על ידי גובה המכס או פקיד-מכס אחר, להגיש ולמסור לו כל הפנקסים והתעודות המתייחסים לאותם טובין, או לטובין אחרים שיבא או יצא תוך חמש השנים שקדמו בסמוך ליום-הדרישה כאמור, וכן להגיש לגובה המכס או לפקיד-מכס אחר לבדיקה, כל הפנקסים והתעודות שיש בהם רישום או תזכורת הנוגעים באיזה אופן שהוא לטובין אלה, וליתן להם או למורשיהם לענין זה לעשות העתקים או נסחים מאותם פנקסים או תעודות.
197. גובה המכס רשאי לעכב מסמכים
גובה המכס רשאי לכלוא או לעכב בידו כל מסמך שהוגש לו בענין רשמון או שיש להגישו לפי פקודה זו, אלא שכל מי שיש לו זכות למסמך זה אלמלא הכליאה או העיכוב, זכאי לקבל העתק ממנו מאושר על ידי גובה המכס כהעתק נכון, והעתק כזה יתקבל לראיה בכל בתי-המשפט ותקפו כתקפו של המקור.
198. גובה המכס רשאי לדרוש הוכחות נוספות או רשמון נכון
רשאי גובה המכס לדרוש מבעל טובין שיוכיח בהצהרה או בהגשת-תעודות שהוא בעל הטובין, כטענתו, ושתיאורם או רישומם לשם תשלום מכס או למטרות שבגללן נתבע פטור ממכס הם כהלכה, ורשאי גובה המכס לסרב למסור את הטובין או להתיר כל רשמון עליהם עד שתובא לפניו הוכחה כאמור.
199. דוגמאות
רשאי פקיד מכס ליטול דוגמאות מן הטובין שבפיקוח רשות המכס לכל מטרה שיש בה צורך לדעת גובה המכס, ורשאי הוא להסתייע בהן, או לעשות בהן באופן שנקבע, ואין לשלם בעד דוגמאות אלה.
200. המנהל רשאי ליתן רשיונות לסחור עם אניות
רשאי המנהל ליתן, בתנאים שנקבעו:
(1) רשיון לאנשים שבחוף לסחור באניה;
(2) רשיון למכור לאנשים הבאים לבקר באניה שבנמל כל טובין המובלים באניה לשם מכירה לנוסעיה;
(3) רשיון למכור מן האניה קרח ומזון טרי.
200א. עיכוב טובין מפרים (תיקון: תש"ס, תשס"ב, תשס"ח2)3
(א) מצא המנהל בדרך של קבלת הודעה כאמור בסעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים, או סעיף 69א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן - פקודת סימני מסחר), או בדרך אחרת כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר, ינקוט צעדים כדלקמן:
(1) יורה לעכב את שחרור ההעתקות או הטובין, שנטען לגביהם שהם מפרים (להלן - טובין מפרים), ל-3 ימי עבודה; המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את העיכוב כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 3 ימים;
(2) יודיע בכתב למי שלדעתו הוא בעל הטובין המפרים לכאורה על עיכוב שחרורם בצירוף העתק ההודעה אם ניתנה, והעתק הערבות העצמית;
(3) יודיע לבעל זכות היוצרים או לבעל סימן המסחר (להלן - בעל הזכות), שעוכבו הטובין המפרים ויקבע את סכום הערבות הבנקאית שעליו להפקיד לפי סעיף קטן (ג), וזאת נוסף על הערבות העצמית לפי סעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים או 69א לפקודת סימני מסחר, כאשר ניתנה הודעה;
(4) יודיע לבעל הזכות על עיכוב שחרור הטובין המפרים, וכי העיכוב יבוטל לאחר 3 ימי עבודה מיום העיכוב אם לא יפקיד את הערבות או הערבויות שנדרש להפקיד, ולאחר 10 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה על העיכוב אם לא יגיש תובענה לבית המשפט.
(ב) המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה להגשת התובענה האמורה בסעיף קטן (א)(4) ב-10 ימים נוספים.
(ג) בתוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב יגיש בעל הזכות למנהל ערבות בנקאית בסכום שקבע המנהל לפי סעיף קטן (א)(3), שיש בו כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב.
(ד) עם הפקדת הערבות לפי סעיף קטן (ג) ימסור המנהל לבקשת בעל הזכות דוגמאות מהטובין המפרים המעוכבים כאמור, לצורך בדיקתם וכן את שמו ומענו של יבואן הטובין המפרים; הוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות להעברתן של הדוגמאות אל מקום הבדיקה יחולו על בעל הזכות.
(ה) המנהל יבטל את עיכוב הטובין המפרים אם עד תום התקופות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא פעל בעל הזכות כאמור בהם.
(ו) שר האוצר רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה ובכלל זה אגרות שעל המבקש לשלם.
200ב. שחרור ערבויות (תיקון: תש"ס)
המנהל יחזיר למפקיד הערבות את הערבויות שהופקדו על ידו כמפורט להלן ובהתאם לנסיבות:
(1) אם דחה את הבקשה לעיכוב שפורטה בהודעה כאמור בסעיף 200א(א) - בתום שלושה חודשים ממועד הדחיה אם לא הוגשה תביעה משפטית על ידי היבואן בשל נזק שנגרם לו כתוצאה מהעיכוב עד תום התקופה האמורה;
(2) אם עוכב שחרור הטובין המפרים כאמור בסעיף 200א ובוטל העיכוב - בתום שלושה חודשים מיום שחרור הטובין המפרים, אם לא הוגשה תביעה משפטית על ידי היבואן בשל הנזק שנגרם לו כתוצאה מהעיכוב עד תום התקופה האמורה;
(3) אם נדחתה התובענה כאמור בסעיף 200א(א)(4) בידי בית המשפט בפסק דין סופי, והיבואן או מי מטעמו אישר בכתב כי אין לו ולא תהיה לו כל טענה או תביעה בכל הקשור לעיכוב הטובין המפרים, או לנזק שנגרם לו בשל כך - בתום שלושה חודשים מיום דחיית התובענה;
(4) לפי הוראות בית המשפט.
200ג. ייבוא וייצוא אסורים (תיקון: תש"ס)
דין טובין מפרים שיובאו לארץ כדין טובין שייבואם וייצואם אסור לפי פקודה זו.
200ד. ייבוא אישי (תיקון: תש"ס)
סעיפים 200א עד 200ג לא יחולו על טובין מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129.
200ה. שמירת דינים (תיקון: תש"ס)
הוראות סעיפים 200א עד 200ד באות להוסיף על סמכויות המנהל לפי כל דין.
201. הגנה לפקיד-מכס
לא ישא פקיד-מכס באחריות לתפיסת טובין לפי פקודה זו אם היה טעם סביר לאותה תפיסה; ובמקרה שתובע זוכה להשיב לעצמו אניה, כלי-הובלה או טובין שנתפסו או את דמי-מכרם, ונמצא שהיה טעם כאמור, ישמש הממצא תריס בפני הליך נגד פקידי-מכס שהיו מעורבים בתפיסה.
202. קנס בשל התנהגות רעה
פקיד מכס שמשכורתו השנתית בלי הקצובות היא פחותה מ-300 לירות, רשאי המנהל להטיל עליו בשל רשלנות, התנהגות רעה, איחור או הפרת משמעת קנס שלא יעלה על שכר שלושה ימים.
פרק שלושה-עשר: חילוטין ועונשין
סימן א': חילוטין
203. חילוט כלי שיט (תיקון: תשס"ג)
(א) אלה כלי-שיט שיחולטו למדינה אם אין הקיבול הרשום שלהם עולה על 250 טונות:
(1) כלי-שיט ששימש בהברחה, או ששימש ביודעין להוביל שלא כדין טובין מוברחים או מחולטים;
(2) כלי-שיט שנמצא במימי-חופין של ישראל ולא נעצר כדי לאפשר את העליה אליו לאחר שנדרש כדין לעשות כן;
(3) כלי-שיט השוהה במימי-חופין של ישראל ואינו מפליג מיד לאחר שנדרש לכך על ידי מפקד או ממונה על אניה שבשירות המדינה או על ידי פקיד-מכס;
(4) כלי-שיט שממנו הושלכו, או שופכו או הושמדו טובין מתוך כוונה למנוע תפיסתם בידי רשות-המכס;
(5) כלי-שיט שנמצא בתחומו של נמל כשהוא טעון מטען, ואחר כך נמצא שאין בו מטען, או שיש בו נטל סתם או שמטענו חסר ואין בידי הקברניט להסביר את השינוי הסבר כדין;
(6) כלי-שיט הנמצא במימי-חופין של ישראל ויש בו מחיצות-מרמה, חרטומי-מרמה, דפנות-מרמה, תחתיות-מרמה או מקומות חשאיים או מוסווים שהוכשרו להעלמת טובין, או שיש בו חור, צינור או כל אמצעי אחר שהוכשרו להנחת טובין.
(ב) אניה שהקיבול הרשום שלה עולה על 250 טונות, והיו מחלטים אותה אילו היה הקיבול הרשום שלה 250 טונות או פחות, רשאי המנהל להטיל על בעל האניה קנס בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, או פי שלושה מסכום מסי היבוא שנחסכו או שאמורים להיחסך, הגבוה מביניהם ומותר לעצור את האניה עד שישולם הקנס או עד שתינתן ערובה לשילומו.
(ג) כלי-הובלה שאינו כלי-שיט ושימש בהברחה, או שימש ביודעין להוביל שלא כדין טובין מוברחים או מחולטים, יחולט למדינה.
203א. דרישת קנס ותשלומו וערעור עליו (תיקון: תשס"ג)
(א) קנס ישולם, לפי דרישת המנהל בכתב, בתוך שלושים ימים מיום קבלת הדרישה; הדרישה תוצא לאחר שהודע למי שאליו נועדה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.
(ב) לא שולם הקנס במועד, ייווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
(ג) (1) על דרישה לתשלום קנס ניתן לערער לפני בית משפט שלום בתוך שלושים ימים מהיום שהודע על הטלת הקנס.
(2) אין בהגשת הערעור כדי לעכב את תשלום הקנס, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(3) התקבל הערעור, יוחזר סכום הקנס וייווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(4) על החלטת בית משפט השלום בערעור ניתן לערער ברשות לפני בית המשפט המחוזי, שידון בערעור בדן יחיד.
204. חילוט טובין (תיקון: תשנ"ה)
ואלה טובין שיחולטו למדינה:
(1) טובין מוברחים;
(2) טובין שיובאו בהפרת איסור, הגבלה או הסדר, ואולם טובין שייבואם נאסר או הוסדר לפי צו ושנשלחו לשם ייבואם לישראל לפני שנודע לשולח דבר הצו ולפני שעבר זמן סביר כדי שהידיעה תגיע לנמל-השליחה, אין לחלטם אלא שיש לייצאם בחזרה או לעשות בהם בדרך שיאשרנה המנהל, הכל לפי ראות עיני המנהל;
(3) טובין שיובאו בכלי-שיט או בכלי-הובלה האסורים בייבוא טובין;
(4) טובין חבי-מכס שנמצאו בכלי-שיט או בכלי-הובלה השוהים באחד המקומות שלא כדין;
(5) טובין שנמצאו בכלי-שיט או בכלי-הובלה לאחר שהגיעו לנמל או למקום אחר והטובין לא פורטו, או לא נזכרו, במצהר-כניסה או בהצהרה ואינם מטען-לואי של הצוות או של הנוסעים, ולא ניתן עליהם הסבר להנחת-דעתו של גובה המכס;
(6) טובין שהצובר שלהם פורק שלא כדין;
(7) טובין שטלטלום או שינו אותם או נגעו בהם שעה שהם נתונים לפיקוח רשות המכס, זולת אם נעשה הדבר על פי רשות ולפי פקודה זו;
(8) טובין שעל פי הוראות פקודה זו יש לסלקם או לטפל בהם באחת הדרכים ולא עשו כן;
(9) טובין שעליהם נמסרו, נעשו או הוגשו רשמון, חשבון-מכר, הצהרה, תשובה, אמרה, מצג או תעודה שהם כוזבים או שהם מטעים במזיד לגבי פרט מסויים;
(10) מטען של כלי-שיט המשוטט ליד החוף ואינו מפליג מיד לאחר שנדרש לכך על ידי מפקד או ממונה על כלי-שיט שבשירות המדינה או על ידי פקיד-מכס;
(11) טובין שאינם מטען-לואי של נוסעים, ונמצאו באניה לאחר מפדה, ולא פורטו, או לא נזכרו במצהר-היציאה ולא ניתן עליהם הסבר להנחת-דעתו של גובה המכס;
(12) טובין האסורים ביצוא שהוכנסו לכלי-שיט או לכלי-הובלה, או שהובאו לרציף או למקום אחר, על מנת לייצאם, וכן טובין שייצואם הוגבל או הוסדר והם הוכנסו לכלי שיט או לכלי-הובלה או הובאו לרציף או למקום אחר אגב הפרת הגבלה או הסדר, על מנת לייצאם;
(13) טובין חבי-מכס שהוצפנו בכל דרך שהיא כדי להשתמט מתשלום מכס;
(14) אריזה שהצפינו בה טובין שלא פורטו ברשמון או שנארזה בדרך העלולה להטעות את פקיד-המכס;
(15) טובין חבי-מכס שנמצאו בהחזקתו או במטען-לואי של אדם שיצא או נחת מכלי-שיט או מכלי-הובלה, או שנכנס לישראל בדרך אחרת, והוא אמר שאין בהחזקתו טובין חבי-מכס בכלל, או לא גילה בתשובה לשאלותיו של פקיד-מכס שכל הטובין האמורים הם בהחזקתו או במטען-הלואי שלו;
(16) טובין שהוצעו למכירה בתור טובין אסורים או מוברחים;
(17) טובין שהוחסנו ואחר כך שוטענו או נרשמו לשם יצוא על כלי-שיט שהקיבול שלו פחות מששים טונות רשומות או שנרשמו למשלוח בכלי-שיט כזה.
205. שומת רכוש שנתפס
הוגשה תובענה לחילוט כלי-שיט, כלי-הובלה או טובין שנתפסו לפי דין המכס, יש להגיש אותה שעה שומה על כלי השיט, כלי-ההובלה או הטובין התפוסים ערוכה בידי פקיד-המכס, או בידי אדם אחר שהממשלה הסמיכה אותו לכך; השומה תקויים בשבועה ותהא סופית לענין קביעת ערכם של כלי השיט, כלי-ההובלה או הטובין לצרכי שיפוט.
206. אריזות וטובין שהוחרמו
(א) חילוטם של טובין חל גם על האריזה המכילה את הטובין וחילוטה של אריזה לפי סעיף 205 חל גם על כל הטובין שבה.
(ב) חילוטו של כלי-הובלה חל גם על כל טובין של אותו בעל המובלים באותו כלי-הובלה.
סימן ב': עונשין
207. התכנסות לשם הברחה
שני אנשים או יותר שנתכנסו להבריח טובין או למנוע תפיסתם של טובין מוברחים או לחלצם לאחר שנתפסו, דינם - מאסר שלוש שנים.
208. תפיסה בקנוניה, שיחוד פקיד-מכס, חילוץ טובין או השמדתם ומניעת תפיסתם
אלה דינם מאסר שלוש שנים או קנס 500 לירות או שני הענשים כאחד:
(1) פקיד-מכס או שוטר שתפס בקנוניה כלי-שיט, כלי-הובלה או טובין הצפויים לחילוט או מסר אותם או עשה סידורים למסרם או להימנע מתפיסתם, או שקשר קשר עם אדם אחר, או שהסכים עמו בשתיקה, לייבא או לייצא טובין במטרה לתפוס כלי-שיט, כלי-הובלה או טובין ולקבל פרס על אותה תפיסה, או שנמצא מעורב בהברחתם של טובין במטרה כזו;
(2) הנותן שוחד, פרס או גמול לפקיד-מכס, או מביא לידי נתינתם, וכן המציע או מבטיח לפקיד-מכס לתת לו אחד מאלה או להביא לידי נתינתם, או העושה עמו קנוניה, והכל מתוך כוונה לשדלו בכל דרך שהיא להזנחת תפקידו, וכן המנסה - באיומים, בדרישות או בהבטחות - להשפיע על פקיד-מכס במילוי תפקידו;
(3) המחלץ טובין שנתפסו, והמשפך טובין, משברם או משמידם, והמשמיד תעודות המתייחסות אליהם, בין שעשה כך לפני תפיסת הטובין ובין לאחריה, במטרה למנוע את תפיסתם או הבטחתם או למנוע הוכחת-עבירה.
209. יריה על כלי שיט של רשות המכס וכו'
אלה דינם מאסר חמש עשרה שנה:
(1) היורה אל כלי שיט שבשירות רשות-המכס;
(2) היורה אל פקיד-מכס בשעת מילוי תפקידו;
(3) הפוצע פקיד-מכס או מטיל בו מום בשעת מילוי תפקידו.
210. סילוק טובין חבי מכס או השמדתם
(א) אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 500 לירות;
(1) המסלק טובין חבי-מכס ממחסן בלא רשותו של פקיד המכס המוסמך או בלא תשלום מכס או בלא ערובה לשילומו;
(2) המשמיד במזיד טובין שהוחסנו כהלכה;
(3) התוקף פקיד-מכס, או אדם אחר המועסק כהלכה במניעת הברחה, המתנגד להם או המפריע להם אגב שימוש בכוח או באלימות בשעת מילוי תפקידם.
(ב) נתחייב פקיד-מכס בדין על עבירה לפי סעיף קטן (א)(2) לא ישולם מכס על אותם טובין והממשלה רשאית לצוות על תשלום פיצויים מתוך הכנסות המדינה.
211. הברחה (תיקון: תשס"ג)
(א) אלה דינם מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ובהחזקת טובין מוברחים אף תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין:
(1) המבריח טובין;
(2) המחזיק טובין מובחרים או טובין שייבואם אסור ולא הוכיח שיש לו הצדק כדין להחזיקם;
(3) מי שבהחזקתו או במרותו או בפיקוחו טובין שייצואם אותה שעה אסור או מוגבל או מוסדר והוא מתכוון להבריחם או יודע שיש כוונה להבריחם.
(א1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר 5 שנים או קנס בסכום של פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ובהחזקת טובין מוברחים גם תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין.
(ב) קברניט או בעל כלי-שיט או כלי-הובלה המשתמש, או המניח ביודעים להשתמש, בכלי-שיט או בכלי-הובלה שלו להברחת טובין, או להובלה שלא כדין של טובין מוברחים או מחולטים, דינו - הענשים שנקבעו בסעיף קטן (א).
(ג) נעברה העבירה הנזכרת בסעיף קטן (א)(3) במצב-מלחמה שמדינת ישראל מעורבת בה, מותר להגדיל את העונש כדי מאסר שנתיים או קנס של 500 לירות.
212. עבירות מכס אחרות (תיקון: תשכ"א)
(א) אלה דינם מאסר שנתיים או קנס 500 לירות או שני הענשים כאחד:
(1) המשתמט מתשלום מכס שיש לשלמו;
(2) המשיג הישבון שלא הגיע לו על פי דין;
(3) המכין, המעביר או המציג תעודה שהיא, כביכול, חשבון-מכר אמית ולמעשה איננו כזה;
(4) המגיש רשמון כוזב או לא נכון בפרט מסויים;
(5) המביא לישראל טופס או נייר אחר הנחזה כטופס שאפשר לכתוב תרפו ולהשתמש בו כחשבון-מכר של טובין הבאים מארצות-חוץ, או המחזיק טופס או נייר כאמור ולא הוכיח שיש לו הצדק כדין להחזיקו;
(6) המוסר בהצהרה או בתעודה שהוגשו לפקיד-מכס אמרה שאינה נכונה או שאינה מדוייקת בפרט מסויים, או המגיש או המוסר לפקיד-מכס הצהרה או תעודה שיש בהם אמרה כזו;
(7) המוציא מרשותו טובין שנפטרו ממכס מחמת שיובאו בשביל צבא-הגנה לישראל, או בשביל מוסד או אדם הזכאים לייבא טובין אלה בלא מכס, ומעבירם לכל חברה, פירמה או אדם שאינם זכאים לייבא אותם טובין בלי מכס, ולא הודיע תחילה למנהל על פרטי העברה זו;
(8) המשנה במרמה תעודה או מסמך או המזייף חותם, חתימת-יד, ראשי תיבות או סימנים אחרים של פקיד-מכס, או שפקיד-מכס משתמש בהם, לאימות מסמך או שטר או להבטחת טובין או לכל מטרה אחרת בניהול ענינים הנוגעים לרשות-המכס;
(9) המטעה פקיד-מכס בפרט מסויים העלול לפגוע במילוי תפקידו;
(10) המטלטל טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, המשנה אותם או הנוגע בהם, שלא על פי רשות;
(11) המסרב להשיב, או נמנע מהשיב, על שאלות, או המסרב להגיש, או נמנע מהגיש תעודות;
(12) המוכר טובין, או המציג אותם למכירה, או המחזיק אותם לשם מכירה או לשם מסחר באניה שבנמל, והטובין לא פורטו בתסקיר של האניה לפי סעיף 53;
(13) המוכר טובין, או המציע אותם למכירה, בתור טובין מוברחים או שייבואם אסור.
(ב) שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכויותיו של אדם הפועל מכוח רשיון שניתן לו בהתאם לסעיף 200.
213. ניכוי קנס
כל קנס שהטיל בית-משפט באישום מכס, או שהטיל המנהל לפי הוראות סעיף 231, יראוהו כקנס שהוטל במשפט פלילי ויהא ניתן לגיבוי בעיקולם ובמכירתם של מקרקעין או של מטלטלין.
214. עונש כללי
כל העובר על הוראה מהוראות פקודה זו ולא נקבע לה בפקודה עונש אחר, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס 100 לירות או שני הענשים כאחד.
215. הוראות מיוחדות בענין טובין שייבואם אסור
(א) העושה אחד המעשים המנויים להלן בטובין שייבואם אסור או מוגבל או מוסדר וסעיף זה חל עליהם, אשם בעבירה על פקודה זו:
(1) המחזיר טובין כאמור באניה ולא הוכיח שיש לו לכך הצדק סביר;
(2) המבריח, או המנסה להבריח, לישראל טובין כאמור;
(3) המחזיק טובין כאמור לאחר שהוברחו לישראל ולא הוכיח שיש לו לכך הצדק כדין;
(4) מסייע, מעודד, מייעץ, או המביא להברחת טובין כאמור לישראל, או שנמצא מעורב ביודעין בהברחה כאמור;
(5) הנמנע מגלות לפקיד-מכס, לפי דרישתו, ידיעה שיש לו, או שבכוחו להשיג, בנוגע להברחת טובין כאמור לישראל או לכוונת הברחה כזאת;
(6) המפרסם, המוכר, המציע למכירה, המפיץ או המעתיק פרסום שייבואו נאסר לפי סעיף 40(ב) או נסח מפרסום כזה.
(ב) סעיף זה יחול על כל טובין שייבואם אסור, מוגבל או מוסדר והממשלה הכריזה בצו שהסעיף יחול עליהם.
(ג) נעברה עבירה על סעיף זה במצב-מלחמה שמדינת ישראל מעורבת בה, יגדל העונש למאסר שנתיים או לקנס 500 לירות.
216. חובה למסור למשטרה פרסום אסור
(א) פרסום שייבואו נאסר לפי סעיף 40(ב), או נסח מפרסום כזה, שנשלח לאדם בלי ידיעתו, או בלי שהיה שותף בידיעה, או בתשובה להזמנה שהזמין לפני תחילת תקפו של האיסור על יבוא הפרסום, ימסור האדם את הפרסום או את הנסח לשוטר הממונה על תחנת המשטרה הקרובה ביותר, מיד, אם ידע את תכנו, או מיד לאחר שנודע לו תכנו, ואם הגיע הפרסום או הנסח להחזקתו לפני שניתן צו האוסר על ייבואו, ימסור אותם כאמור מיד לאחר שניתן תוקף לצו כזה; לא עשה האדם כן, אשם בעבירה על פקודה זו.
(ב) מי שמילא אחרי הוראות סעיף קטן (א) או שנתחייב על עבירה לפיו, אין לחייבו על ייבוא הפרסום או הנסח או על החזקתו.
217. אחריות לעונש ביחד ולחוד
הוטל עונש על מספר אנשים, שחבו בעונש ביחד ולחוד, יהא כל אחד מהם צפוי לכל העונש.
218. מסייעים ומעודדים
המסייע, המעודד, המייעץ או המביא לביצוע עבירה על פקודה זו, או המעורב בו על ידי מעשה או מחדל, בכל דרך שהיא, אם במישרין ואם בעקיפין, רואים אותו כאילו עבר אותה עבירה ויהא בר-עונשין בהתאם לכך.
219. נסיון
נסיון לעבור עבירה על פקודה זו, ייענש כאילו נעברה העבירה.
220. עונש פי שלושה מערך הטובין
מקום שהעונש שנקבע בפקודה זו הוא פחות מפי-שלושה מערך הטובין שנעברה בהם עבירה בצירוף פי שלושה מהמכס החל עליהם, יהיה הקנס המכסימלי פי שלושה מערך הטובין בצירוף פי שלושה מהמכס החל עליהם.
221. העונש - בנוסף על חילוט
כל הענשים הם בנוסף על חילוט.
222. ערך הטובין לענין עונש
בכל אישום-מכס או הליך בעניני-מכס שהבסיס לחישוב העונש הוא ערך הטובין, יהא הערך שוויים של מיטב הטובין מאותו סוג ששולם המכס עליהם, כפי שהיו נמכרים בתל-אביב-יפו בשעת ביצוע העבירה או בסמוך לה, ואפילו נתחייב העונש במקום אחר שבישראל.
223. היה לנאשם חיוב קודם מותר לאסרו
נתחייב אדם בדין על עבירה לפי פקודה זו שדינה עונש ממון אך לא מאסר של שנתיים או יותר, ונתגלה שאדם זה נתחייב בדין לפי אחד מדיני המכס תוך חמש השנים שקדמו לחיוב, רשאי בית המשפט להענישו, בין במקום עונש ממון ובין בנוסף עליו, במאסר שנתיים, עם מתן זכות להשתחרר מן המאסר בתשלום עונש הממון או בלי זכות כזו.
פרק ארבעה-עשר: אישומי-מכס
224. הגדרה
אישומים על עבירות לפי פקודה זו, וכל הליך לשם גיבוי מכס או ענשים, או לשם החרמה או חילוט של כלי-שיט, כלי-הובלה או טובין נקראים להלן "אישומי-מכס".
225. כיצד מגישים אישום
(א) אישומי-מכס ניתנים להגשה בשם היועץ המשפטי של הממשלה או בשם המנהל, בצורת תובענה, כתב-אישום או הליך מתאים אחר, בבית-המשפט שיש לו שיפוט באותו ענין.
(ב) זכות הערעור תהיה לפי התקנות בדבר ערעורים במשפטים פליליים.
(ג) היתה ההחלטה שמערערים עליה מתייחסת למכס או לקנס שניתן להטיל על כלי-שיט, כלי-הובלה או טובין, חייב המערער להפקיד בבית-המשפט, עד לבירור הערעור, את הסכום שיש לשלמו לפי ההחלטה; אלא שאם היה הסכום עולה על 500.- לירות, יכול בית המשפט המוסמך לדון בערעור להרשות את הגשת הערעור בהפקדת סכום קטן מהסכום המשתלם לפי ההחלטה.
226. התיישנות באישומי מכס
אישומי-מכס ניתנים להגשה תוך חמש השנים הסמוכות לאחר יום ביצוע העבירה.
227. חסינות לעדים
עד מטעם היועץ המשפטי לממשלה או מטעם המנהל באישום מכס, אין כופים אותו לגלות את העובדה שקיבל ידיעה או את טיבה של הידיעה או את שמו של מוסר הידיעה, ופקיד מכס המעיד אין כופים אותו להמציא תסקירים שהכין או שקיבל בסוד בתוקף תפקידו הרשמי או שיש בהם ידיעות סודיות.
228. הוכחת תקנות וכו'
הגשת "רשומות" שיש בו צו או תקנה הנחזים כנתונים על פי פקודה זו, או הגשת מסמך שאושר על ידי גובה המכס כהעתק או כנסח נכון של צו או תקנה שניתנו על פי פקודה זו, תהא ראיה לכאורה שהצו או התקנה ניתנו ושהם בניתוקף.
229. חובת הראיה
נתעוררה שאלה באישוםמכס, או בהליך לפי סעיף 192 להחזרת אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו על ידי פקיד מכס, אם המכס על טובין שולם או לא, או אם טובין יובאו לישראל, או יוצאו ממנה, או הובלו לאורך החוף, או נפרקו או הוטענו, כדין, חובת הראיה שהמכס שולם או שהעשיה בטובין כאמור היתה כדין, תחול באישום-מכס על הנאשם ובהליך כאמור - על התובע.
230. כוחה של הרשעה ככוחו של חילוט
מקום שעשיית העבירה גוררת אחריה חילוט אניה, כלי-הובלה או טובין, ההרשעה על עבירה זו או פסק הדין או ההחלטה של בית המשפט לגבות כל חלק של קנס הכרוך בעשיית אותה עבירה, יפעלו כהחרמת האניה, כלי-ההובלה או הטובין שבהם נעברה העבירה.
פרק חמישה-עשר: הוראות שונות
231. סמכות לכפר על עבירות
(א) עבירה או כל מעשה שנעשו, או שיש חשד שנעשו, בידי אדם נגד הוראות פקודה זו, המנהל וכל פקיד-מכס אחר שהממשלה הסמיכה אותו לכך בצו, רשאי לכפר עליהם על ידי שיקבל מאותו אדם תשלום כסף שלא יעלה על עונש הממון המכסימלי שהוא עשוי להתחייב בו על פי פקודה זו בשל אותה עבירה או בשל אותו מעשה.
(ב) היו כלי שיט, כלי הובלה או טובין או דברים אחרים צפויים לחילוט על פי פקודה זו בשל עבירה או מעשה שנעשו בהם, וכופר על העבירה או על המעשה כאמור, המנהל או הפקיד המכס המוסמך רשאים לחלטם.
(ג) שולם הכופר האמור למנהל או לפקיד המכס המוסמך, אין לנקוט עוד כל הליך בנוגע לאותה עבירה או לאותו מעשה כנגד האדם שכופר לו, ואם הוא במשמורת יש לשחרר אותו.
231א. תחולת הוראות מחוק מע"מ (תיקון: תשל"ב, תשמ"ו, תשנ"ה, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ו)
הוראות סעיפים 1א(א), 100, 103, 106, 106ב, 108(ב), 135 ו-142 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין מכס על פי פקודה זו.
231א1. דרכי גביה (תיקון: תשס"ג, תשס"ו)
פקודת המסים (גביה), תחול על גביית מס ואגרה המוטלים לפי פקודה זו, וכל סכום המוטל לפי סעיפים 83, 84, 203(ב), 203א(ב) ו-231ג, וניתן גם לגבותם בדרך של תובענה אזרחית.
231ב. (בוטל) (תיקון: תשל"ב, תשמ"ו)
231ג. קנס מינהלי לענין טובין שיובאו בדואר (תיקון: תשל"ב, תשמ"ו, תשס"ו)
(א) יובאו טובין באריזה בדואר ונתקיימו בהם, לדעת המנהל, התנאים שבסעיפים 39(ב) או 204(9), רשאי המנהל לקבל מהנמען, בהסכמתו, בנוסף למכס החל על הטובין - כפל המכס, אך לא יותר מ-1,000 שקלים חדשים, במקום לחלטם.
(ב) (בוטל)
(ג) שילם אדם כפל מכס כאמור בסעיף זה, יחולו הוראות סעיף 231(ג) כאילו שולם כופר ולא יראו בכך הרשעה לשום דבר וענין.
232. תקנות (תיקון: תשס"ד)
שר האוצר רשאי להתקין תקנות בבל דבר שפקודה זו מחייבת או מתירה לקבוע ובכל הנוגע לביצוע פקודה זו או לניהול כל ענין הנוגע לרשות המכס, ובמיוחד תקנות הקובעות:
(1) התנאים שלפיהם מותר מעבר טובין דרך ישראל;
(2) האגרות שיש לשלם בעד בדיקת טובין, רשיון, תעודה או טופס שהוצאו על פי פקודה זו ובדרך כלל;
(3) ההיטל שיש להטיל בעד החסנת טובין במקום שהוא בפיקוח רשות המכס;
(4) התנאים שלפיהם אפשר להביא לישראל או להוציא ממנה טובין שיש עליהם הסכם עם ממשלת ארץ אחרת;
(5) השיטה שלפיה יש להרשות כניסה זמנית של טובין ללא תשלום מכס;
(6) הפרס שיש ליתן למי שמוסר ידיעה על עבירות-מכס או למי שתופס טובין מוברחים;
(7) השיעורים המכסימליים שמותר להטיל בעד סבלות של טובין במקום שהוא בפיקוח רשות המכס.
233. אניות שבשליחות חייבות בתסקיר
אדם שבידו הפיקוד על אניה שבשליחות מדינת ישראל או בשליחות מדינה זרה ויש באניה טובין שהוטענו בחוץ-לארץ ואינם צידת האניה, חייב, לפי דרישת המנהל או פקיד מכס שהוסמך על ידיו -
(1) למסור בכתב מיפרט של כמות הטובין האלה, סימניהם ומספריהם, שמות שוגריהם ונשגריהם והצהרה על אמיתות הדברים;
(2) להשיב על שאלות ביחס לטובין אלה.
234. סמכות לחפש באניות שבשליחות
אניות שבשליחות מדינת ישראל או בשליחות מדינה זרה ויש בהן טובין שהוטענו בחוץ-לארץ ואינם צידת האניה, רשאי פקיד מכס שהוסמך לכך במיוחד לעלות אליה ולחפש בה כמו בכל אניה אחרת, ורשאי להביא את הטובין אל החוף ולהניח אותם במחסן מכס.
235. פרס בעד עצירת מבריחים
פקיד מכס או אדם אחר העוצר אדם הצפוי למעצר לפי כל דין מדיני המכס והעצור הורשע בדין, רשאית הממשלה להעניק לעוצר פרס שייראה לה, ובלבד שלא יעלה על 25.- לירות בעד כל אדם שנעצר כך.
236. (בוטל) (תיקון: תשס"ג)
237. מותר להחזיר את התפוס ולהמתיק ענישה
מקום שנתפס דבר או שחל או הוטל קנס או עונש אחר, רשאית הממשלה להורות על החזרת התפוס, בין שכבר הוחרם ובין אם לאו, או לוותר על הליכים או להמתיק את הקנס או את העונש או למחול עליו.
238. מחסנים קיימים לפי הסכם
כל מחסן שהיה לו רשיון ביום תחילתה של פקודה זו עקב הסכם שריר עם מדינת ישראל, וכל מחסן שנוסד וקיבל רשיון לאחר תחילתה של פקודה זו עקב הסכם כאמור, יראוהו כמחסן רשוי לפי פקודה זו לכל תקופת אותו רשיון ויהא חייב תשלום אגרה בהתאם לתנאים שבהסכם כאמור.
239. המנהל רשאי לקבוע טפסים
המנהל רשאי, בצו, לקבוע צורתם של שטרי התחייבות, תעודות וכתבים הדרושים לביצוע פקודה זו, ורשאי לעשות בטפסים אלה שינויים והוספות.
239א. חובת הראיה (תיקון: תשנ"ה)
בהליכים שסעיף 229 לא חל עליהם, הטוען ששילם את המכס המגיע או שהגיש רשמון כדין או שהותרו טובין כדין, עליו הראיה.
239ב. פטור מחתימה (תיקון: תשנ"ה)
(א) רשמון, תעודה וכל מסמך המוצאים על פי חוק זה, ששמו או תוארו של המוציא מצוינים בהם, אינם טעונים חתימת ידו.
(ב) שר האוצר רשאי לקבוע סוגי רשמונים, תעודות ומסמכים אשר סעיף קטן (א) לא יחול עליהם.
240. דרישות בנוגע לטפסים
(א) היה טופס שנקבע מכיל, בדרך הערה או בדרך אחרת, הוראה ברורה או רימוז בדבר דרישותיה של רשות המכס בנוגע לאחד הענינים האמורים להלן, יש לראות אותן דרישות כאילו נקבעו, ואלה הענינים:
(1) צבע הטופס או מידתו;
(2) מספר ההעתקים של התעודות שיש להגיש;
(3) טיבן או צורתן של ידיעות שיש להמציא לרשות המכס;
(4) פעולה שהנוגע בדבר או מורשהו חייב לעשות בעיסקה שבה משמשת התעודה;
(5) קבלות שפקידי אניה, פקידי רכבת או בני אדם אחרים צריכים לחתום עליהן לשם הוכחה שהטובין המתוארים בטופס נתקבלו להובלה או למטרה אחרת.
(ב) המנהל רשאי לדרוש העתקים מטופס שנקבע, בנוסף על מספר ההעתקים הנקוב בטופס.
(ג) נקבעו טפסים שהם שונים מן הטפסים הקיימים, רשאי המנהל להתיר לזמן שייראה לו את המשך השימוש בטפסים הקיימים.
241. מכירת טובין
מכירת טובין על ידי רשות המכס תיעשה לפי התנאים שנקבעו, ובדמי המכר יש לעשות בדרך שנקבעה.
_________________________________
1 דמ"י תשי"ז, 39; ס"ח תשכ"א, 28; תשכ"ב, 82; תשכ"ג, 78; תשכ"ד, 140; תשכ"ה, 118; תשכ"ח, 157; תשל"ב, 16; תשל"ו, 17, 294; תשל"ח, 36; תשל"ט, 149; תשמ"ו, 36, 275; תשנ"ה, 353, 360; תשנ"ו, 145; תשנ"ח, 24; תש"ס, 54; תשס"א, 45; תשס"ב, 424, 465; תשס"ג, 433; תשס"ד, 111; תשס"ו, 309; תשס"ח, 48ג.
2 סעיף 5 לחוק לתיקון דיני הקנין הרוחני (תיקוני חקיקה), התשס"ב-2002 (ס"ח תשס"ב, 425) קובע לגבי תיקון סעיף 200א:
"5. תחולה והוראת מעבר
(א) חוק זה יחול, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), על בקשות לרישום פטנטים או להארכת תוקף של פטנט רשום לפי חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, לרישום מדגמים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים, ולרישום סימני מסחר לפי פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972, שהוגשו החל ביום פרסומו של חוק זה.
(ב) על בקשות כאמור בסעיף קטן (א) שהוגשו בתקופה שבין כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000) עד יום פרסומו של חוק זה, יחולו הוראות חוק זה, לפי הענין, ובלבד שטרם נרשם הפטנט או המדגם או סימן המסחר על שם גורם אחר בפנקס המתנהל לפי החוקים האמורים, עד יום פרסומו של חוק זה.
(ג) על בקשות כאמור בסעיף קטן (א) שהוגשו עד יום כ"ב בטבת התש"ס (31 בדצמבר 1999) יחול הדין הקודם, לפי הענין."
3 סעיפים 71, 77 ו-78 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (ס"ח תשס"ח, 48ג) קובעים:
"71. תיקון פקודת המכס - מס' 23
בפקודת המכס, בסעיף 200א(א)-
(1) ברישה, במקום "בסעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן - חוק זכות יוצרים);
(2) בפסקה (1), במקום "ההעתקות" יבוא "העותקים";
(3) בפסקה (3), במקום "סעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא סעיף 65 לחוק זכות יוצרים.
77. תחילה
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה).(החוק פורסם ביום 25.11.2007).
78. תחולה והוראות מעבר
(א) הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י).
(ב) זכות יוצרים לפי הוראות פרק ב' לחוק זה לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה - הדין הקודם), ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שביום התחילה ואילך יתקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף 8, או מכוח צו לפי סעיף 9.
(ג) על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם.
(ד) עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה עותק מפר לעניין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו בסעיף 10 (ה) לפקודת זכות יוצרים כנוסחו ערב יום התחילה.
(ה) הוראות סעיפים 33 עד 36 לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה הוראות הדין הקודם.
(ו) הוראות סעיף 37 לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה הוראות הדין הקודם.
(ז) הוראות סעיף 54 לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור לעניין זה הוראות הדין הקודם.
(ח) זכות יוצרים להשכרה כאמור בסעיף 11(7), ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000).
(ט) לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911, שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם.
(י) לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול ההגדרה "מפיק" שבסעיף 1, ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים,.1911."
_______________________________________________________________
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
אזור המרכז
ערים נוספות
אזור הצפון
ערים נוספות
אזור הדרום
ערים נוספות
אזור השפלה והסביבה
ערים נוספות
ירושלים והסביבה
ערים נוספות
אזור השרון והסביבה
ערים נוספות
יהודה ושומרון
אילת
חיפה והקריות
ראשי
דף בית - פסקדין
חיפוש במאגרים
המגזין
חקיקה
פייסבוק
שרות לקוחות
תנאי שימוש אודות
תחומי משפט במגזין
דיני חוזים ייפוי כוח מתמשך משפט מסחרי ניכור הורי דיני עבודה תביעות ביטוח ונזקי רכוש פלילי מקרקעין ונדל"ן דיני צרכנות ותיירות בנקים קניין רוחני דיני משפחה דיני חברות הוצאה לפועל רשלנות רפואית נזקי גוף ותאונות מיסים תעבורה צבא ומשרד הבטחון ביטוח לאומי תמ"א 38 לשון הרע חדלות פירעון אזרחויות ואשרות ירושות וצוואות
עורכי דין לפי תחום
דיני חוזים ייפוי כוח מתמשך משפט מסחרי גישור עסקי הדין האמריקאי דיני תעופה מטבעות דיגיטליים אשרות עבודה דיני עבודה תביעות ביטוח ונזקי רכוש פלילי מקרקעין ונדל"ן דיני צרכנות ותיירות קניין רוחני דיני משפחה דיני חברות הוצאה לפועל רשלנות רפואית נזקי גוף ותאונות תקשורת ואינטרנט מיסים תעבורה חוקתי ומנהלי גישור ובוררויות צבא ומשרד הבטחון ביטוח לאומי תמ"א 38 פשיטת רגל תביעות ייצוגיות לשון הרע דיני ספורט אזרחויות ואשרות אזרחות זרה ודרכון זר ירושות וצוואות נוטריון
שיתופי פעולה
ערוץ המשפט באתר ynet ערוץ המשפט באתר mako התאחדות בוני בארץ עוקץ ייעוץ seo : שמוליק דורינבאום
כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ