משרדנו הוקם בשנת 1996 מאז צבר מאז ניסיון רב בתחום דיני המשפחה.
לעו"ד בלס ניסיון עשיר בניהול אלפי תיקים בתחום הכוללים הופעות בבתי משפט לענייני משפחה ובבתי דין רבניים, ערעורים בערכאות השונות ועוד.
עו"ד בלס השיג תקדימים רבים ובפרט תקדים בנושא מזונות קטינים שניתן בשנת 2002 וכן צבר פרסומים בעיתונות והתראיין בתכניות רדיו.
עורכי דין נוספים במשרד:
עו"ד שרית הדר סבח - מקרקעין.
עו"ד שרית הדר סבח אחראית על מחלקת המקרקעין והחוזים במשרד הכוללת גם כינוס נכסים תוך מתן דגש על יחס אישי ומסור ללקוחות המשרד.
תחומי העיסוק במשרד:
- גירושין
- הסדרי ראיה
- מזונות
- צו הרחקה
- הסכם ממון
- הסכם גירושין
- חלוקת רכוש
- הסכם חיים משותפים
- צוואות וירושות
- מקרקעין
- כינוסי נכסים
במהלך עבודתו כעורך דין, השיג עורך הדין בלס מספר תקדימים חשובים בתחום דיני המשפחה והיבטים שונים של תהליך הגירושין:
תקדים בתחום חלוקת רכוש: אישה תקבל מחצית מדירת המגורים גם אם היא נרכשה על ידי הבעל עוד לפני הנישואין - הכלל המנחה בהסדרת חלוקת הרכוש המשותף בעקבות גירושין הוא שהרכוש המחולק הוא זה שנצבר במהלך חיי הנישואין ולא רכוש שהיה שייך לאחד מהצדדים טרם הנישואין.
עם זאת, רכוש שבו ניתן להוכיח שהייתה לגביו כוונת שיתוף, דהיינו שהייתה כוונה שהוא יהפוך לרכוש משותף של שני הצדדים, כן ייחשב כרכוש משותף גם כאשר הוא היה שייך לאחד מהצדדים לפני הנישואין. כאשר מדובר בנכסים פרטיים יש להוכיח שאכן נעשו צעדים שונים שמבטאים את כוונת השיתוף של הנכסים הפרטיים הללו והכללתם ברכוש המשותף המשפחתי.
בשנת 2006 בתיק גירושין שנידון בפני השופטת אסתר שטיין בבית המשפט לענייני משפחה ובו ייצג עורך דין בלס את האישה, היא קיבלה מחצית מדירת המגורים למרות שהבעל היה הבעלים של הדירה לפני הנישואין, זאת על אף למרות שלא הוכח כי אכן נעשו צעדים מובהקים להכללת הדירה, הנכס הפרטי, אל הרכוש המשותף של בני הזוג.
בית המשפט קבע כי חיי הנישואין מעצם טבעם הם חיים של שיתוף, על כן דירת המגורים היא חלק מהשיתוף הזה. "בהקשר המשפחתי, התחושה השיתופית מגבשת תפישה רכושית בבחינת 'שלי שלך ושלך שלי' כך שההבחנה בין נכסים פרטיים ונכסים משותפים הולכת ומטשטשת.
המאמץ המשותף איננו מסתכם במאמץ כלכלי אלא אף במאמץ המשותף הנוגע ליצירת קן משפחתי, גידול הילדים וניהול חיי המשפחה. כיוון שדירת המגורים היא חלק מרכזי ביצירת הקן המשפחתי הרי שהלכת השיתוף חלה עליה מעצם טבעם של חיי הנישואין.
תקדים בתחום מזונות: קביעת סכום מזונות מינימאלי לילד.
בשנת 2003 ייצג עורך הדין בלס בפני השופטת יהודית שטופמן, אישה שערערה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על גובה המזונות שנקבעו לבנה בהחלטת בית המשפט לענייניי משפחה. השופטת קיבלה את הערעור וקבעה שסכום המינימום למזונות, ללא מדור וחינוך, הוא 1150 ₪. רף המינימום צמוד למדד ולכן הוא עלה מאז הקביעה התקדימית אבל גם כיום סכום המינימום למזונות מתבסס על התקדים שאותו השיג עורך דין בלס. הלכה זו ידועה בשם "הלכת בן עמי" והיא משמשת עד היום כבסיס לקביעת סכום המזונות. הרעיון העומד מאחורי קביעה זו הוא ש"ישנם צרכים הכרחיים של קטין אשר אינם דורשים ראיות מפורטות משהם בידיעה הכללית השיפוטית" ולכן ישנו סכום מינימאלי של מזונות שאיננו דורש דיון.