לפסק הדין בעניין ע.א. נ' ד"ר מ.ב. ואח'
בני דודים ראשונים נישאו ובשנת 1994 הביאו לעולם ילד בעל מום. כעת, הם ובנם תובעים את הצוות הרפואי ואת משרד הבריאות על רשלנות רפואית, משום שאלו לא הפנו את ההורים לייעוץ גנטי על אף היותם בני דודים. האם הצוות הרפואי התרשל?
ההורים ביחד עם בנם, הגישו תביעתם לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע כנגד הצוות הרפואי ומשרד הבריאות, בטענה שאלו התרשלו בכך שלא הפנו את ההורים, בני דודים, לייעוץ גנטי ולמעשה נמנעו מלערוך להם בדיקה יסודית בדבר קיומן של מחלות גנטיות במשפחתם.
לטענתם, בדיקה מקיפה הייתה חושפת את מומו של הילד, תסמונת Bardet Biedl, המאופיינת בריבוי אצבעות, השמנת יתר, פיגור שכלי ואף עיוורון. לדברי התובעים, לו היו מתוודעים לקיומו של המום, היו בוחרים להפסיק את ההריון.
לטענת הנתבעים, הנורמה הרפואית בשנות התשעים לא דגלה במתן ייעוץ גנטי רק בשל הקרבה המשפחתית של ההורים בהיעדר תסמין חשוד נוסף. הנתבעים הפנו אצבע מאשימה לעבר האם בטענה שלא גילתה לצוות הרפואי על קיומן של מחלות גנטיות במשפחה.
בנוסף, לדברי הנתבעים, האם נמנעה ממסירת המידע כאמור גם במסגרת ייעוץ גנטי שניתן לה בהריונות נוספים לאחר ההריון הנדון, ואף שמומו של התובע היה ידוע. כמו כן, טענו כי האם סירבה לבצע בדיקות חודרניות לשם איתור מומים וכן לבירור גנטי, שדווקא אינו כרוך בבדיקות מסוג זה.
לבסוף, טענו הנתבעים כי גם אם היה המום מאותר, לא היו התובעים מבצעים הפלה, כמו גם שעל התביעה חלה התיישנות.
בפסק דינו, ציין השופט שלמה פרידלנדר את תדריך משרד הבריאות משנת 1993 להפניה לייעוץ גנטי למניעת מחלות תורשתיות ומשפחתיות, ממנו עולה כי נישואי קרובים כשלעצמם מגבירים את הסיכון למומים בעובר, מה שהופך את הייעוץ הגנטי לאופציה שיש לקחת בחשבון.
השופט קבע התרשלות ללא הוצאות
השופט קבע כי חלק מהנתבעים המהווים חלק מהצוות הרפואי התרשל באי הפניית ההורים לייעוץ גנטי ובאי ייזום דיון עמם בדבר האפשרות הזו, כאשר ייעוץ גנטי היה צפוי להוביל, דרך בירורים נוספים, לאבחון טרום לידתי של מומו של התובע. כך הייתה נפתחת בפני ההורים האפשרות לבצע הפלה.
עם זאת, קיבל השופט את טענות הנתבעים ושוכנע כי ההורים לא היו מבצעים הפלה גם אם היה מתגלה מום בעובר.
לאור זאת, קבע השופט כי לא התקיים קשר סיבתי בין אי ביצוע ההפלה לבין התרשלותם של חלק מהנתבעים, כמו כן חלה התיישנות על התביעה, ומשכך נדחתה התביעה, מבלי שנפסקו הוצאות.
לדברי עו"ד יעל ארניה ממשרד עורכי דין רוט ארניה ושות' העוסק בתביעות רשלנות רפואית, מבסס פסק הדין את אחריות הצוות הרפואי לכוון את המשפחה לייעוץ גנטי כאשר ישנה קרבה משפחתית בין ההורים, ולהעמיק בבירור הגנטי על מנת לשלול מומים.
"ביהמ"ש הטיל על הצוות הרפואי חובה פטרנליסטית לדלות מההורים מידע באופן אקטיבי גם ללא שיתוף פעולה מלא", מוסיפה עו"ד ארניה, "בקביעת התרשלותו של הצוות הרפואי באי ייזום חקירה אקטיבית והכוונה לבירור גנטי, בשל קרבת משפחה, יוצק ביהמ"ש תוכן מעשי אל הצורך הכללי בהתייחסות לקרבת משפחה בין ההורים".
לפסק הדין בעניין ע.א. נ' ד"ר מ.ב. ואח'
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.