כל חייב שנפתח נגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל, הידועה גם כ"לשכת האכיפה והגבייה", בין בגין שטרות שלא שולמו ובין בגין פסק דין, רשאי לטעון כי שילם לזוכה את החוב כולו או מקצתו. טענה זו נקראת "טענת פרעתי". מקורה של "טענת פרעתי" הוא בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל ולאחר הגשתה ידון בה רשם ההוצאה לפועל ויקבע, האם יש לסגור את התיק או לקזז את החלק אשר שולם זה מכבר. יש להגיש את הבקשה בצירוף תצהיר, שיאמת את העובדות הנטענות בה.
להבדיל מבקשות אחרות, אותן על החייב להגיש במועדים מסוימים וקבועים, בקשה מסוג "טענת פרעתי" אינה מוגבלת במועדים ואינה כבולה לציר הזמן של ביצוע התיק בלשכת האכיפה והגבייה. ניתן להגישה בכל עת, שכן, פירעונו של החוב הנטען על ידי החייב מייתר את הצורך בהמשך הליכי הגבייה כנגדו. יהא תאריך הפירעון אשר יהא, הרי שהוא "מנקה" את החייב מחובו. עותק מהבקשה יועבר גם לבעל החוב ולבא-כוחו, הרשאים להגיש תגובה מטעמם בתוך עשרים יום. לאחר מכן החייב רשאי להגיש תשובה לתגובה תוך עשרה ימים.
ביורוקרטיה, ביורוקרטיה, ביורוקרטיה
אין חובה לשכור את שירותיו של עורך דין לצורך הגשת הבקשה, אך כדאי לציין שהגשת הבקשה ללא סיוע משפטי עלולה להביא לדחייתה מטעמים פרוצדוראליים-בירוקרטים, גם אם היא צודקת ונכונה. גם אם הבקשה צלחה את מבחן הבירוקרטיה, הרי שעדיין יש לשכנע את רשם ההוצאה לפועל בדבר נכונות ואמיתות הטענות, ולצלוח את חקירתו של עורך-הדין של הזוכה שלרשותו זכות החקירה על התצהיר שצורף לבקשה.
עצם הגשת הבקשה בטענת פרעתי אינה מעכבת את הליכי הגבייה בתיק. על מנת לעכבם יש צורך בהגשת בקשה נפרדת לעיכוב ההליכים בתיק עד להכרעה בבקשה.
לאור ריבוי המקרים בהם חייבים רבים ניצלו את טענת פרעתי כדי להעלות טענות קלושות ותלושות מהמציאות, שנטענו ללא כל אסמכתא ומבלי שהוכחו, הוסיף המחוקק בשנת 2008 סנקציה "עונשית", לפיה רשם, שמוצא לנכון לדחות את הבקשה, רשאי להטיל על החייב תשלום הוצאות מיוחדות בכל מקרה בו נמצא כי לא היה בסיס לטענות שהועלו במסגרת הבקשה. יוצא אפוא, שחייב שהגיש בקשה מסוג זה ללא תימוכין ומבלי שיצליח להוכיח את טענותיו מסתכן גם בתשלום הוצאות לזוכה, בנוסף לתשלום החוב.
בבואו לדון בבקשה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לזמן את הצדדים לדיון בפניו, אך אפשר והעניין יוכרע רק על סמך הבקשה והתגובה לה. נטל השכנוע, אם כן, הוא על החייב. עם זאת, ישנם מקרים בהם עובר נטל ההוכחה אל כתפי הזוכה, שיאלץ להוכיח כי החוב לא שולם. מקרים אלה נפוצים בעיקר כשמדובר בגופים גדולים, כמו תאגידים או בנקים, שהאסמכתאות לתשלום החוב נמצאות בשליטתם או בידיעתם.
נקודה חשובה לציון: גם במקרה חריג של שיהוי בפתיחת התיק ו/או בנקיטת הליכי גבייה בתיק קיים, כאשר אין הסבר מניח את הדעת באשר לשיהוי הבלתי סביר, יועבר נטל ההוכחה אל כתפי הזוכה.
גם חוב הוא לא סוף העולם
פתיחת תיק הוצאה לפועל עשויה לגרום לעוגמת נפש רבה ולהוצאות מרובות, בנוסף לעובדה שהחוב צומח במהרה, באחוזים אסטרונומיים כמעט, מרגע פתיחת התיק. על מנת להימנע מאי הנעימות הכרוכה בהליכי גבייה, יש להקפיד ולהסדיר את ענייני הכספים ללא שום דיחוי. לא מומלץ להתעלם מההתראות בגין החובות ובוודאי לא ממכתבים משפטיים, המתריעים בפני הגשת החוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. מומלץ, כמובן, לפנות ליעוץ משפטי ראוי על מנת להקל על הקשיים ועל אי הנעימות, ולא להתפתות לסיכונים הכרוכים בייצוג עצמי.
- הכותב הוא עו"ד העוסק, בקניין רוחני, הוצל"פ וסדר דין אזרחי
- המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור
למדור: הוצאה לפועל
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין