פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בערעור שהוגש על ידי חברה אשר מכרה מניות בחברת מזון, חוזר על העיקרון הבסיסי הידוע: תושב ישראל חייב במס הכנסה בישראל על כלל הכנסותיו, בין אם הופקו בישראל ובין אם מחוצה לה, בין אם החברה רשומה בארץ ובין אם במדינה זרה. כל עוד הפעילות העיקרית מבוצעת מבית היזמים בישראל וכל עוד מרכז חייהם מצוי בישראל, אזי ההכנסה חייבת בדיווח ובמס בישראל.
הלכה זו נפסקה בעבר לפחות פעמיים, אלא שכאן הושם דגש על מבחן השליטה והניהול בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות. בעידן הכפר הגלובלי לא תמיד ניתן להסיק מהיכן מתבצעת השליטה בחברה, ותושב ישראל, הטוען כי ניהל את החברה מחו"ל, צריך להוכיח כי אכן שהה בחו"ל שהייה של ממש וניהל ותפעל את עסקיו משם.
יזמי אינטרנט: היזהרו!
האינטרנט מהווה כר פעולה נוח ליזמים ישראלים להשגת רווחים: בין באמצעות הסכמי התקשרות עם אתרי אינטרנט (affiliate), במסגרתם הם מקבלים עמלות על העברת גולשים לאתרים (traffic), בין באמצעות מכירה של שטחי פרסום באינטרנט ובין בכל דרך אחרת. במרבית המקרים העסקאות מתבצעות מול אתרי אינטרנט זרים וקהל גולשים זר, כשגם עמלות השיווק וההפניה משולמות ליזמים במטבע זר. כל אלו עלולים ליצור את התחושה שההכנסה אינה חייבת במס בישראל.
אלא שגם אם חברה תירשם כתושבת חוץ במקלט מס וגם אם חשבון הבנק שלה ייפתח בחו"ל, היא עדיין תושבת ישראל, כל עוד בעלי המניות בה חיים ופועלים מישראל. אם יטען בעליה שהפעילות העסקית אינה מחויבת במס בישראל עליו להציג הוכחות: שותף שהוא תושב זר, המחזיק למעלה מ-25% ממניות החברה ותורם לפעילות החברה; חברי דירקטוריון פעילים שאינם ישראליים; התקשרויות עם יועצים וקבלני משנה זרים; פעילות מקומית מישראל שהיא טכנית במהותה (שיווק, שירות טכני) ושמשולם עליה שכר בנפרד ועוד כהנה וכהנה.
בהתאם לכך, רבים מהיזמים בוחרים להקים את החברה במקלטי מס או במדינות בעלות שיעורי מס נוחים, החתומות עם ישראל על אמנת מס, כשוויץ, מלטה וסינגפור. הם מקפידים גם על שהות מרבית בחו"ל ועל תיעוד הפעילות העסקית המתרחשת שם, כמו חתימה על חוזים, ישיבות דירקטוריון, התקשרויות שונות וכו'.
לא לפלילים
על מנת לסייע ליזמים ישראליים בהתמודדות מול רשויות המס, יש להבין תחילה מהי הפעילות הספציפית של כל יזם ויזם ולהקיש את חשיפות המס העולות מן הפעילות ואת חובות הדיווח החלות עליו בישראל. לאחר מכן ניתן לבחון פתרונות מס אפשריים ולגיטימיים, כמו הוצאת השליטה והניהול מחוץ לישראל, פעילות במסגרת חברה ישראלית וקבלת מע"מ בשיעור אפס, פניה להכרה כמפעל מועדף במסגרת החוק לעידוד השקעות הון וכיוצא באלה.
על כל פתרון כזה להיות מגובה בליווי מקצועי בצורת מזכר מס או חוות דעת משפטית, המכשירים את הפעילות מבחינה חוקית ומונעים טענות פליליות כלפי היזמים. כמובן שבשלב האחרון יש ליישם את תכנון המס בפועל וללוות את היזמים מהבחינה המיסויית.
לא מהמרים עם רשות המיסים
למותר לציין, כי יזמים, שהצהירו שחברתם תושבת חוץ גילו שיש לכך השלכות מרחיקות לכת. מלבד הקנסות השונים שהוטלו עליהם, בנוסף לתשלום המס המלא, הם נוכחו לדעת שלא תמיד אפשר להתחמק מכתב אישום פלילי בגין העבירות המנויות בחוקי המס, כגון אי הודעה על תחילת פעילות עסקית, אי הגשת דוחות מס בישראל, עריכת דו"ח מס שגוי או העלמת מס מכוונת. העונש על כל אלה נע בין שנה עד שבע שנות מאסר.
טענות הגנה אפשריות במקרים כאלה הן חוסר ידיעה ופעילות - אמנם חוצת גבולות - שנעשתה בתום לב. כדאי להציג הוכחות על פעילות ללא רווח, על כך שלא נמשכו כספים לצרכים פרטיים, ולשלם את מלוא המס בישראל.
יזמי אינטרנט ואחרים: אם עולה בכם החשש לתכנון מס שאינו לגיטימי בפעילותכם העסקית, מומלץ לשקול קבלת ייעוץ מקצועי מעורך דין בתחום המיסים ובמקרה הצורך פנייה לגילוי מרצון לרשות המסים, על מנת לקבל חסינות מפני עונשים פליליים ולהסדיר את חבות המס האזרחית בגין השנים שחלפו ובגין הפעילות העתידית.
לקריאת פסקי הדין המופיעים במאמר:
* הכותב הוא עו"ד ורו"ח העוסק בדיני מיסים.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
למדור: מיסים
אתר המשפט הישראלי פסקדין
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין