א' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

לפנַי בקשת החייב לשנות את צו התשלומים שנקבע בעניינו בצו הכינוס (בסך 450 ₪ בחודש), כך שהחייב לא ישלם עוד תשלומים חודשיים כלל, למחוק את חוב הפיגורים שצבר עד כה בהליך ולתת לו הפטר לאלתר.

עסקינן בחייב שצו הכינוס בעניינו ניתן ביום 29.11.2017. החייב צובר מחדלים משמעותיים בהליך. בין היתר, הוא אינו מגיש דוחות למנהל המיוחד באופן מלא ואינו משלם את תשלומיו כסדר. שלוש פעמים כבר התרה בית המשפט (כב' השופטת ש' גלר) בחייב כי אם לא יסיר את מחדליו, במועדים שקבע, יבוטל ההליך.

טענות הצדדים

החייב הוא אסיר משוחרר משנת 2014, נרקומן לשעבר. הוא גרוש ואב לארבעה ילדים קטינים ומתגורר בדיור ציבורי. לטענת החייב כל פרנסתו מבוססת על קצבת הבטחת הכנסה. לדבריו הוא חי מהיד לפה ומתקיים בצמצום ובהתאמה להכנסתו הנמוכה. לטענתו אין ולא היו לו נכסים. אמנם החייב מקפיד לדבריו להתייצב בלשכת התעסוקה על מנת לחפש עבודה ומגלה נכונות לעבוד, אלא שנוכח עברו הפלילי המכביד והיותו מכור לשעבר לסמים, לא נמצא עד כה עסק שמוכן לקבלו לעבודה.

עוד טוען החייב כי הוריו המנוחים הלכו לבית עולמם מבלי שהותירו אחרים נכסים כלשהם, אלא רק חובות ואין אפוא טעם שיפעל לקבלת צו ירושה בעניינם.

החייב סבור כי שילוב הקביעות ברע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי (11.2.2020) (להלן: עניין לשצ'נקו) עם הקביעות בעע"ם 3554/19 משרד הבינוי והשיכון נ' אלבז (31.5.2020) (להלן: עניין אלבז) מוביל למסקנה כי, כאשר אין לחייב הכנסה יתרה על קצבת הביטוח הלאומי נוצרת חזקה חלוטה בדבר מיצוי כושר ההשתכרות שלו, אין תועלת בהמשך הליכי פשיטת רגל בעניינו וראוי הוא לזכות בהפטר לאלתר.

המנהל המיוחד מתנגד לבקשת החייב. עמדתו היא כי בקשה זו מנוגדת לשתי החלטות שיפוטיות מפורשות שנתנה כב' השופטת ש' גלר, האחת מיום 9.1.2020 והשניה מיום 31.5.2020 (כפי שצוין למעלה ישנה למעשה החלטה נוספת בעניין זה, מיום 21.4.2020). בהחלטות אלה הורה בית המשפט לחייב להסיר את מחדליו בהליך, להסדיר פיגורים ולפעול למיצוי כושר השתכרותו. המנהל המיוחד סבור כי אין אפשרות לסטות מהחלטות אלה של בית המשפט שלא על דרך של נקיטת הליך ערעורי.

עוד סבור המנהל המיוחד כי ההלכה בעניין אלבז נתנה בנוגע לזכאות לשכר דירה ולא בהליכי חדלות פירעון, במסגרתם יש לשקול שיקולים שונים, וכן כי מתן הפטר לחייב שאינו עובד ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה חוטא למטרת ההליך במובן זה שמותיר בידי החייב לבדו את המפתחות להצלחה בהמשך דרכו. הלכה למעשה, צפוי חייב כזה לשוב למעגל חדלות הפירעון.

זאת ועוד, בחקירתו מסר החייב למנהל המיוחד כי הוא נוהג להתקין מערכות שמע בכלי רכב מבלי לדווח על פעילות זו לרשות המסים. גרסה זו מלמדת על קיום כושר השתכרות ומחדדת את הצורך החיוני בעמידה על מיצוי יכולת ההשתכרות של החייב במקרה דנן.

החייב הגיב על תשובת המנהל המיוחד. במסגרת זו טען החייב, בין היתר, כי אין לשעות לטענה הפרוצדוראלית שהעלה המנהל המיוחד, שכן החלטות בית המשפט לפשיטת רגל פתוחות מטבע הדברים לעיון מחדש, ומכל מקום מאז החלטות בית המשפט חל שינוי נסיבות משמעותי שבא לידי ביטוי בעיקר בפסיקת בית המשפט העליון בעניין לשצ'נקו ובעניין אלבז.

כונס הנכסים הרשמי סבור כי לא ניתן להיעתר לבקשה במתכונתה הנוכחית. הוא הפנה להחלטת כב' השופט ע' גרוסקופף ברע"א 6256/20 ורולקר נ' כונס הנכסים הרשמי (3.11.2020) (להלן: עניין ורולקר), בה הובהר כי זכאותו של חייב לקבלת קצבת הבטחת הכנסה אינה יוצרת את אותה חזקה חלוטה של מיצוי כושר השתכרות, אלא הגורם האמון על קביעת גובה התשלום החודשי הוא בית המשפט של פשיטת הרגל, ולא קביעה מינהלית כזו או אחרת.

יתרה מכך, בנסיבות בהן החייב מחפש עבודה ברי כי אין הוא נעדר כושר השתכרות לחלוטין כפי שנקבע בעניין לשצ'נקו, החייב לא הציג אסמכתאות המעידות על כך שלא יעלה בידו בעתיד לשוב למעגל העבודה, והפתרון הראוי בנסיבות העניין הוא להורות לחייב ולמנהל המיוחד לבוא בדברים לגיבוש מתווה מוסכם שיאפשר לחייב להתגבר על המחדלים שנוצרו ובד בבד לסיים את ההליך.

דיון והכרעה

עיינתי בבקשה ובסבב התגובות ובאתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אקדים ואומר כי לא ראיתי לקבל את טענת המנהל המיוחד המבקש לחסום את החייב מלהגיש בקשות דוגמת זו הנוכחית מן הטעם שבית משפט זה כבר הורה לו לפעול על מנת למצות את כושר השתכרותו.

החלטות בית המשפט בעניינים אלה הן החלטות ביניים מובהקות ומטבע הדברים רשאי בית המשפט לסטות מהן מטעמים מבוררים. יתרה מכך, בהתאם לסעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, רשאי בית המשפט "לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו". פשיטה שאין לשנות או לבטל החלטות כלאחר יד, אלא שבענייננו טען החייב לשינוי נסיבות הנובע מהתפתחויות בהלכה הפסוקה לאחר מתן ההחלטות על ידי בית המשפט.

לא מצאתי אפוא מניעה דיונית לדון בבקשת החייב.

טענתו המרכזית של החייב היא, כאמור, כי מן העובדה שמקבל הוא הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי יש להסיק, כמסקנה חלוטה, שהוא ממצה את כושר השתכרותו.

טענה זו אין לקבל.

בעניין ורולקר נדרש בית המשפט העליון לשאלת הקשר בין ההלכה שנפסקה בעניין לשצ'נקו להלכה שנפסקה בעניין אלבז, וקבע שהגם כי הסתמכות על זכאותו של אדם לקצבת הכנסה מהמל"ל היא דרך המלך להוכחת מיצוי כושר השתכרותו לעניין בחינת זכאותו לדיור ציבורי, בתחום חדלות הפירעון בית המשפט מכריע בהתאם לראיות ולטיעונים שבאו לפניו, ואינו כבול לקביעות המל"ל שנתנו לצורך קביעת זכאותו של החייב לדיור ציבורי או לנוהל הדיור הציבורי.

על כן, העובדה כי חייב מקבל הבטחת הכנסה מהמל"ל אינה יוצרת חזקה חלוטה בדבר מיצוי כושר ההשתכרות שלו לצרכי הליכי חדלות פירעון, ומכאן שיש לדחות את טענתו המרכזית של החייב.

על אף האמור לעיל, ברי כי היותו של אדם זכאי להבטחת הכנסה מהמל"ל היא ראיה רלבנטית למיצוי יכולת כושר ההשתכרות שלו, כפי שאף נקבע בעניין ורולקר, אולם זו צריכה להישקל יחד עם יתר הראיות והנתונים העומדים לפני בית המשפט.

בענייננו שלנו מדובר אמנם בחייב שלא שפר עליו גורלו, הוא היה מכור לסמים וריצה עונשי מאסר עד לשנת 2014. כושר ההשתכרות של חייב כזה ודאי נפגע, אולם קשה להלום מצב שאדם כבן 39, שאינו חולה, לא ישתלב בעבודה משום סוג רק בשל עברו. אין זה מפתיע, אפוא, כי בחקירתו לפני המנהל המיוחד אמר החייב כי הוא נוהג להתקין מערכות שמע בכלי רכב מבלי לדווח על כך לרשות המסים.

יתרה מכך, מקובלת עליי עמדת המנהל המיוחד כי בנסיבות כאלה מתן הפטר לאלתר לחייב אינה משרתת את מטרות הליך פשיטת הרגל (אף לא את מטרת שיקום החייב), ולמעשה מותירה בידי החייב את המפתחות להצלחה בהמשך דרכו: ירצה – יעבוד וישתקם, ימצה את פוטנציאל השתכרותו ותיקבע בעניינו תכנית פירעון שתיטיב גם עם נושיו; לא ירצה – ימשיך לקבל הבטחת הכנסה מהמל"ל, לא ישתקם ואף יזכה להפטר לאלתר.

אשר על כן דין הבקשה להידחות, וכך אני עושה.

מדובר בתיק ישן שיש לקדם. קובע אפוא דיון להכרעה בגורל ההליך ביום 29.11.2021 בשעה 12:00. החייב יזמן נושים כדין. המנהל המיוחד יגיש דוח מסכם עד 14 ימים טרם הדיון. טוב יעשו הצדדים אם יידברו ביניהם לצורך הגעה למתווה מוסכם, בהתאם להצעת ב"כ הכנ"ר.

ניתנה היום, ו' אדר תשפ"א, 18 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.