ביהמ"ש המחוזי נצרת, שופטת עירית הוד: פס"ד במסגרת תביעה נגררת להליך פלילי בעניין עבירות מין שנגרמו מראש קהילה (ת"א 39266-05-18)

רקע

1. התובעת אישה מאמינה, נשואה.
2. התובעת הגישה תביעה לפיצוי בגין נזק נפשי שנגרם לה בשל עבירת מין שביצע בה הנתבע ששימש כראש ישיבה ורבה של קהילה בצפת בין השנים 2000-2015.
3. בגין עבירה זו הורשע הנתבע בביצוע מעשה מגונה בנסיבות אינוס והוטל עליו עונש מאסר בפועל ופיצוי כספי לתובעת בסך 25,000 ₪. יצוין, כי הנתבע הורשע בגין פגיעה בשמונה מתלוננות והתובעת שלפני היא אחת המתלוננות.

העובדות הצריכות לעניינו

4. הנתבע שימש בין השנים 2000-2015 כראש ישיבה בעיר צפת. על פי כתב האישום המתוקן בו הורשע הנתבע, הוא ניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו כדי לבצע עבירות מין במספר נשים שפנו אליו מתוקף מעמדו הדתי – רוחני.
5. במהלך שנת 2013, יצר הנתבע מצג בפני התובעת ובעלה, כי ביכולתו לעזור ולהדריך את התובעת. התובעת פנתה לנתבע באמצעות כתובת המייל שהנתבע העביר לבעלה והתכתבה איתו. הנתבע הנחה את התובעת לבצע מה שכינה "טיפולי הרפיה".
6. במהלך שנת 2013, פנה הנתבע לתובעת בשיחת צ'ט ואמר לה להפעיל את המצלמה ולבקשתו, התובעת התפשטה מול המצלמה ונגעה בגופה.
7. מהתסקיר שהוגש בעניינה של התובעת בהליך הפלילי עולה, כי הנתבע רכש את אמונה של התובעת והיווה עבורה דמות סמכותית דתית. הנתבע ניצל את מעמדו ואת האמון שניתן בו לשם ביצוע מעשים מגונים בתובעת בהסכמה לכאורה שהושגה במרמה באצטלה של תיקון רוחני. הפגיעה הבולטת ביותר נובעת מההתפכחות וההבנה, כי התובעת הולכה שולל על ידי אדם בו נתנה אמון מלא וראתה בו דמות בעלת סמכות רוחנית ודתית משמעותית, דבר המעצים את תחושת האשם וערעור הבטחון בעצמה ובאחרים. מן התסקיר עולה הפער בין מעמדו הרוחני הגבוה של הנתבע, שרכש את אמונה של התובעת לבין ההכרה בפגיעה שגרם לה. הנתבע אמנם לא הותיר צלקות פיזיות בגופה אך הותיר צלקות גדולות בנפשה.

טענות התובעת

8. התובעת מבקשת מבית המשפט לדון בתביעתה כתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים ויש לראות את הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי כאילו נקבעו במשפט האזרחי בהתאם לפקודת הראיות.
9. במעשיו פגע הנתבע באוטונומיה של התובעת תוך פגיעה בכבודה כאדם וכאישה. מעשיו של הנתבע מקיימים את יסודות עוולת התקיפה כמשמעותה בפקודת הנזיקין. במעשיו של הנתבע מתקיימת עוולת הרשלנות ומעשיו אף מהווים הטרדה מינית.
10. התובעת מבקשת לפצותה בגין כל הנזקים שנגרמו לה .
11. התובעת שמה מבטחה בנתבע אותו ראתה כרב מכובד, מקובל וידוע בקהילה אשר שמו יצא לפניו, ונתנה בו אמון בלתי מסויג.
12. בגין הפגיעה המינית הקשה, נגרם לתובעת נזק נפשי.
13. התובעת עותרת לפיצוי עבור הפסד שכר בעבר, הוצאות לרבות נסיעות לטיפולים, להליך המשפט ולפרקליטות וכן פיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק למניעת הטרדה מינית. זאת ועוד, היא עותרת לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה, פיצויים עונשים, פיצויים מוגברים, וכאב וסבל.

טענות הנתבע

14. דין כל טענה שברפואה שאינה נתמכת בחוות דעת להידחות.
15. עובדות כתב התביעה מלמדות על התיישנות האירועים הנטענים והמוכחשים. טענה שנזנחה בהמשך.
16. הנתבע אינו מכחיש את הקשר עם התובעת, אולם קשר זה לא נמשך תקופה ארוכה כנטען. הנתבע נתן לתובעת ייעוץ וטיפולי הרפיה לפי בקשתה ובידיעת בעלה. התובעת היא זו שיזמה את הקשר עם הנתבע וחיפשה את הקשר איתו.
17. אשמה המכריע של התובעת או רשלנותה התורמת ניתקו קשר סיבתי אפשרי בין המיוחס לנתבע לאירועים מושא כתב התביעה. יש לקבוע חלוקת אחריות בין הנתבע לגורמים אחרים שלא נתבעו לנזקים לכאורה שטוענת להם התובעת המוכחשים.
18. הנתבע אינו חולק, כי הורשע במסגרת עסקת טיעון על פי כתב אישום מתוקן, אולם אין לראות בהרשעתו כהודאה בעובדות להן טוענת התובעת. קיימות סיבות שונות ומרובות שהביאו אותו להודות בכתב האישום המתוקן. הסכמת הנתבע להסדר טיעון נעשתה מטעמים פרקטיים, הלכתיים וטעמים אישים שאינו מעוניין לפרטם.
19. הנתבע אינו מכחיש, כי ניסה לסייע לתובעת להפחית רמות חרדה בטכניקות הרפיה, כאמור על פי בקשתה. מערכת היחסים בין הנתבע לתובעת התפתחה ליחסים אינטימיים בהסכמתה וביוזמתה הבלעדית.
20. הנתבע מכחיש את הנזקים הנטענים וטוען, כי הם מופרזים. הנתבע שילם לתובעת פיצויים במסגרת גזר הדין. ככל שייקבע שעליו לשאת בתשלום פיצוי כלשהו, יש לנכות את הפיצוי שהושת עליו במסגרת גזר הדין.

מצבה הרפואי של התובעת

21. התובעת הגישה חוות דעת פסיכיאטרית מטעמה בגין הנזק הנפשי שנגרם לה ממעשיי הנתבע. המומחית קבעה לתובעת נכות נפשית בשיעור 40%. כן קבעה המומחית, כי התובעת זקוקה לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי לצורך איזון מצבה הנפשי ויש להפנותה לשירותי השיקום של משרד העבודה והרווחה.
22. הנתבע הגיש חוות דעת מטעמו של פסיכולוג קליני. המומחה העריך את הנכות של התובעת בשיעור של 15%.
23. לאור הפערים בין חוות דעת מטעם הצדדים, מיניתי ביום 3.8.20 מומחית מטעם בית משפט לבחינת מצבה הנפשי של התובעת ושכרה הושת על הנתבע.
24. בדיון שהתקיים ביום 20.12.20 התברר, כי לא נעשתה כל פנייה מצד הנתבע למומחית מטעם בית משפט. באותו דיון הגיעו הצדדים להסכמה, כי הנכות הרפואית של התובעת תעמוד על 25% ללא צורך במינוי מומחה מטעם בית משפט, כאשר לכל אחד מהצדדים הזכות לטעון להיבט התפקודי ולפיכך, ביקשו לבטל את מינוי המומחית מטעם בית משפט. הסכמת הצדדים באשר לשיעור הנכות הרפואית קיבלה תוקף של החלטה.

ראיות הצדדים

25. מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובעת ושל בעלה. בנוסף צורפו מסמכים. מטעם הנתבע לא הוגשו ראיות. התובעת ובעלה נחקרו על תצהיריהם. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון ומסקנות

26. אחריות הנתבע הוכרעה במסגרת ההליך הפלילי שהתנהל נגדו. התובעת הגדירה את תביעתה כתביעה הנגררת להרשעה בפלילים. המהות היא הימנעות מניהול הליכים משפטיים מיותרים לגבי עובדות שהוכרעו בפסק דין חלוט. מאחר והנתבע כאמור הורשע בגין מעשיו כלפי התובעת, אזי אף חל בנסיבות העניין סעיף 42 א. לפקודת הראיות [ נוסח חדש], התשל"א- 1971. אי לכך, אני מאמצת את עובדות כתב האישום בהן הורשע הנתבע ביחס לתובעת שלפני וקובעת, כי יש בעובדות אלו כדי להקים אחריות בנזיקין של הנתבע כלפי התובעת.
27. כאמור, הצדדים הסכימו להעמיד את נכותה הרפואית הנפשית של התובעת על שיעור של 25%, כאשר כל צד שומר על זכותו לטעון להיבט התפקודי.
28. לאחר ששמעתי את התובעת ובשים לב לנסיבות התיק שלפני, מצאתי בנסיבות לקבוע, כי הנכות התפקודית של התובעת נמוכה מהנכות הרפואית המוסכמת ואני מעמידה אותה על שיעור של 15%.

גובה הנזק

הוצאות בגין טיפולים ונסיעות לעבר

29. לאחר שקילה, בשים לב שאכן התובעת עברה טיפול אצל פסיכולוגית במשך תקופה העולה על שנה יחד עם זאת בהיעדר כל קבלה על הוצאות שנגרמו לתובעת בגין הטיפולים אותם היא קיבלה, וכאמור מדובר בנזק מיוחד שעל התובעת הנטל להוכיחו בצירוף אסמכתאות, מצאתי לפסוק על דרך האומדנא פיצוי בגין החזר הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר בסך 10,000 ₪.

הוצאות בגין טיפולים לעתיד

30. לאור העובדה שלא מצאתי כל המלצה על קבלת טיפול באופן קבוע ולאור הטיפולים אותם קיבלה התובעת בעבר, קובעת פיצוי לתובעת בגין טיפולים בעתיד על דרך האומדנה על סך 40,000 ₪.

עזרת צד שלישי לעבר ולעתיד

31. לאחר שקילת העדויות שלפני והמסמכים שצורפו, מצאתי, כי התובעת נזקקה לעזרת צד שלישי מוגברת מעבר לעזרה רגילה של בני משפחה בעקבות המשבר שחוותה בשל מעשי הנתבע שהשפיעו על התנהלותה ועל התנהלות התא המשפחתי. אני מעריכה את הפיצוי בגין ראש נזק זה לעבר ולעתיד באופן גלובאלי בסך 50,000 ₪.

הפסד השתכרות לעבר

32. מצאתי בנסיבות שהוצגו לפני לפסוק לתובעת פיצוי גלובאלי בגין הפסד השתכרות לעבר בסך 20,000 ₪.

הפסד השתכרות לעתיד

33. בנסיבות שלפני מצאתי לקבוע סכום גלובלי בגין ראש נזק זה בסך של 120,000 ₪, כ- 50% מחישוב אריתמטי של הכפלת השכר האחרון אותו השתכרה התובעת בנכות התפקודית אותה קבעתי ובמקדם היוון מתאים. סכום זה כולל בחובו גם פגיעה אפשרית בתנאים הסוציאליים ופנסיה.

כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה

34. תחת כותרת ראש נזק זה, התובעת עותרת לפיצוי בגין מספר ראשי נזק של פגיעה באוטונומיה, כאב וסבל, פיצויים מוגברים ולחלופין פיצויים ללא הוכחת נזק לפי החוק למניעת הטרדה מינית.
35. ברי, כי אין צורך להכביר במילים אודות הכאב והסבל שהם מנת חלקה של התובעת שחוותה פגיעות מיניות במסווה של סיטואציה שהיא חוותה אותה כטיפולית. התובעת חוותה השפלה, ניצול דווקא ממי שהיה אמור לטפל בה ושבו ובכוחותיו נתנה אמון רב ובלתי מסויג שיעזור לה במצוקותיה והיווה עבורה סמכות דתית.
36. עדות התובעת הותירה עלי רושם אמין.
37. אין ספק שמעשי הנתבע אף פגעו בכבודה של התובעת ובאוטונומיה שלה על גופה, במיוחד שהמעשים בוצעו במסגרת של "טיפול" תוך ניצול יחסים של רב כלפי מאמינה בו ובחוכמתו הרבה לסייע לה והתלות שהרגישה התובעת בנתבע.
38. התובעת עותרת כאמור לפיצוי נפרד בגין הפגיעה באוטונומיה שלה, מצאתי, כי ממילא הפגיעה באוטונומיה מגולמת בתוך הפיצוי בגין נזק לא ממוני.
39. לאחר ששקלתי את שיעור הנכות הרפואית כתוצאה ממעשיי הנתבע, את מעשי הנתבע, כי הורשע באירוע אחד בלבד ללא שהיה מגע פיזי בין התובעת לנתבע וכי התקשורת איתו הייתה מקוונת ואת כל נסיבות התיק שלפני ולאחר שהתרשמתי מעדות התובעת שלפני, אני פוסקת לתובעת פיצוי בגין ראש נזק לא ממוני בסך של 230,000 ₪.

פיצויים עונשיים

40. כנגד הנתבע נוהל הליך פלילי במסגרתו הוא הורשע ונידון למאסר בפועל וכן לתשלום פיצוי. מטרת הפיצויים העונשיים הושגה במסגרת ההליך הפלילי. הרציונל של פיצויים עונשיים הוא "עונשי והרתעתי". תכליות אלו מושגות במסגרת ההליך הפלילי. כפי שכבר נפסק, במקרה שנגזר עונש בהליך פלילי, אזי ייפסקו פיצויים עונשים במסגרת תביעה אזרחית רק במקרים חריגים. מטרת התביעה שלפני היא השבת המצב לקדמותו ופיצוי על הנזק שנגרם לתובעת ולא הענשת הנתבע, דבר שנעשה במסגרת ההליך הפלילי. בנסיבות אלו, גם איני מוצאת לנכות את סכום הפיצוי ששולם לתובעת במסגרת ההליך הפלילי מסכום הפיצוי כאן, מאחר וכאמור נועד לתכלית שונה מראשי הנזק שקבעתי במסגרת פסק הדין כאן.

סיכום

41. הנתבע ישלם לתובעת פיצוי בגין מעשיו בסך 470,000 ₪. בגין הנזקים שנגרמו וייגרמו לה כתוצאה ממעשיו.
42. סכום הפיצוי ששולם לתובעת במסגרת ההליך הפלילי לא ינוכה מהסכום האמור, כך גם לא תרומות למינהן שקיבלה התובעת שמהן לא אמור ליהנות הנתבע. זאת ועוד, ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור 17% מסכום הפיצוי וכן הוצאות משפט הכוללות החזר אגרת בית משפט ועלות חוות דעת מטעם התובעת בסך 4,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.
43. לבקשת התובעת בסעיף 41 לסיכומים מטעמה, מתירה לפרסום את פסק הדין ללא שם התובעת ופרטים מזהים נספים כמבוקש. מצאתי, כי לפרסום נודעת חשיבות רבה גם להטבת מצבה הנפשי של התובעת וגם לעודד נפגעים אחרים להתלונן או לתבוע בגין נזקים שנגרמו להם.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום,  כ"ז תשרי תשפ"ב, 03 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.