הפיצוי נפסק במסגרת תביעה אזרחית נגררת להרשעה. בפסק הדין נכתב כי ״התובעת חוותה השפלה וניצול דווקא ממי שהיה אמור לטפל בה ושבו ובכוחותיו נתנה אמון רב״
ב-2013 פנתה אישה נשואה לרב על מנת שיסייע לה בקושי שחוותה. הוא ביקש ממנה בשיחת וידאו להתפשט ולגעת בעצמה מולו. בגין המעשים התנהל נגדו הליך פלילי שבסופו הורשע במעשה מגונה בנסיבות אינוס והוטל עליו מאסר ופיצוי של 25,000 שקל למתלוננת. בהמשך הגישה הנפגעת תביעה אזרחית. בית המשפט קבע שהיא סובלת בנכות נפשית וחייב את הרב לשלם לה 470,000 שקל בנוסף לפיצוי שנקבע בהליך הפלילי.
הרב שימש בין השנים 2000-2015 כראש ישיבה בצפת. על פי כתב האישום בו הורשע הוא ניצל את מעמדו כדי לבצע עבירות מין בתשע נשים שפנו אליו מתוקף מעמדו הדתי-רוחני, בהן התובעת.
התובעת סיפרה שהיא אישה מאמינה ונשואה. במהלך שנת 2013 פנתה יחד עם בעלה לרב והוא הנחה אותה לבצע מה שכינה ״טיפולי הרפיה״.
במסגרת זו הוא פנה אליה בשיחת צ׳ט ואמר לה להפעיל את המצלמה. לבקשתו, היא התפשטה מול המצלמה ונגעה בגופה.
מתסקיר שהוגש בהליך הפלילי עלה כי הרב רכש את אמונה של התובעת וניצל את מעמדו לביצוע מעשים מגונים בהסכמה לכאורה שהושגה במרמה באצטלה של תיקון רוחני. ״הפגיעה הבולטת ביותר נובעת מההתפכחות וההבנה, כי התובעת הולכה שולל על ידי אדם בו נתנה אמון מלא וראתה בו דמות בעלת סמכות רוחנית ודתית משמעותית״, נכתב בתסקיר.
התובעת ביקשה מבית המשפט לדון בתביעתה כתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים ולאמץ את הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי.
לטענתה, במעשיו פגע הנתבע באוטונומיה שלה תוך פגיעה בכבודה כאדם וכאישה. היא הדגישה כי ראתה בנתבע רב מכובד, מקובל וידוע בקהילה אשר שמו יצא לפניו, ונתנה בו אמון בלתי מסויג. בגין הפגיעה המינית הקשה, נגרם לה נזק נפשי.
הנתבע טען כי התובעת היא זו שיזמה וחיפשה את הקשר עמו והתפתחה ביניהם מערכת יחסים אינטימית בהסכמתה וביוזמתה הבלעדית.
הוא לא הכחיש שהורשע בהליך הפלילי אך טען כי ״קיימות סיבות שונות ומרובות שהביאו אותו להודות בכתב האישום״ ואין לראות בהודאתו בהליך הפלילי כהודאה בעובדות בהליך האזרחי.
מסווה של טיפול
אך השופטת עירית הוד מבית המשפט המחוזי בנצרת אימצה את העובדות שנקבעו בהליך הפלילי וקבעה שהן מבססות אחריות נזיקית של הנתבע כלפי התובעת. היא קבעה כי הנכות התפקודית של התובעת עומדת על 15%.
בהתאם פסקה השופטת לטובת התובעת פיצויים על טיפולים והוצאות בעבר ובעתיד וכן עבור עזרת צד שלישי. בהקשר כתבה השופטת כי התובעת נזקקה לעזרה רבה של בני המשפחה בעקבות המשבר שחוותה בשל מעשי הנתבע שהשפיעו על התנהלות ועל התנהלות התא המשפחתי.
בנוסף פסקה השופטת פיצוי על הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד. הפיצוי על כאב וסבל הועמד על 230,000 שקל. בהקשר זה כתבה השופטת כי ״אין צורך להכביר במילים אודות הכאב והסבל שהם מנת חלקה של התובעת שחוותה פגיעות מיניות במסווה של סיטואציה שהיא חוותה אותה כטיפולית״ וכי אין ספק שמעשי הנתבע אף פגעו בכבודה של התובעת ובאוטונומיה שלה על גופה, במיוחד שהמעשים בוצעו במסגרת של "טיפול" תוך ניצול יחסים של רב כלפי מאמינה בו.
בסיכומו של דבר חייבה השופטת את הנתבע לפצות את התובעת ב-470,000 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בשיעור 17% והוצאות של 4,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד דקלה טוטיאן
- ב״כ הנתבע: עו"ד וסים דראושה מטעם הסיוע המשפטי
עו"ד אלעד ג'ובני
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.