בקרי נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים ואח'

ביום 22.6.2020 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

עו"ד שמואל מיכאל מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון.

במסגרת הצו הוטל על היחיד תשלום חודשי מדורג בסך 150 ₪ מיום 22.6.2020 ו- 600 ₪ מיום 10.10.2020.

סך תביעות החוב שאושרו על-ידי הנאמן עומד על 225,562 ₪ כחובות כלליים.

מהצעת הממונה שהוגשה לפי סעיף 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "החוק" ו- "הצעת הממונה" בהתאמה) עלה כי היחיד שיתף פעולה בחקירתו, הגיש דוחות ועמד בתשלומים החודשיים שהושתו עליו.

הממונה הציע ליתן צו שיקום כלכלי שלפיו יוסיף היחיד לקופת הנשייה סך של 36,000 ₪ אשר ישולמו ב- 36 תשלומים חודשיים שווים על סך 1,000 ₪ כ"א. בנוסף, ימומשו קרן השתלמות וקרן פנסיה (פיצויים) בסך כולל של 25,579 ₪.

קרנית הגישה התנגדות להצעת הממונה. תביעת החוב של קרנית שאושרה עומדת על 169,772 ₪ ומקורה בחוב של היחיד שנוצר כתוצאה מתאונת דרכים בעת שנסע ברכב ללא ביטוח. עיקר טענת קרנית נוגעת לכושר השתכרותה של בת זוגו של היחיד שאינה עובדת ולנסיבות יצירת החובות. לטענת קרנית, יש להעמיד את כושר השתכרותו של בת הזוג על 5,300 ₪, ולהשית על היחיד צו תשלומים שיעמוד על 2,500 ₪ לחודש ולקבוע כי תקופת התשלומים לא תפחת מ- 72 חודשים לאור נסיבות יצירת החובות העולות כדי חוסר תום לב לפי סעיף 163(ג) לחוק.

הנאמן המליץ מלכתחילה להעמיד את התשלום החודשי על סך של 1,200 ₪ למשך 36 חודשים. לאור התנגדות קרנית, חזר הנאמן על המלצתו זו, והמליץ כי לאור נסיבות יצירת החוב, שעיקרו בחוב לקרנית בשל נהיגה ללא ביטוח, ייפרס התשלום על 60 חודשים.

היחיד טען כי גם אם יילקח בחשבון כושר השתכרותה של בת הזוג, הרי שבניכוי סכום בסיסי של הוצאות בסך 7,500 ₪, על צו התשלומים לעמוד על סך של 790 ₪. מעבר לכך נטען כי הארכת משך תקופת התשלומים תסכל את מטרת השיקום העומדת ביסוד ההליך.

כעולה מהצעת הממונה, כושר ההשתכרות של היחיד עומד על 5,600 ₪. לדברי הנאמן כושר השתכרותה של בת הזוג של היחיד הובא בחשבון, אם כי, לא נלקח בחשבון כושר ההשתכרות המלא, בין היתר לאור האזור בו גרים בני הזוג (ראס אל עמוד).

מקובלת עלי הטענה כי יש לקחת בחשבון לצורך חישוב דמי מחיה גם הכנסה רעיונית של בן הזוג, והדבר אף מבוצע בפועל ונלקח בחשבון בהצעות הממונה לשיקום כלכלי. כפי שצוין בחדלפ (י-ם) 50314-09-19 שאדי מלכייה נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז ירושלים, (3.12.20) (להלן: "מלכייה"), אין בכך כוונה כי בן הזוג צריך לעבוד כדי לשאת בחובות בן הזוג החייב, אלא שעל בן הזוג להשתתף בהוצאות משק הבית, באופן שתיוותר בידיו של היחיד הכנסה פנויה גדולה יותר שתופנה לקופת הנשייה.

יחד עם זאת, מקובלת עלי גם עמדת הנאמן כי בקביעת כושר ההשתכרות, בין של היחיד ובין של בן הזוג, יש לקחת בחשבון גם מאפיינים תרבותיים. אעיר כי להבדיל מן המקרה שנדון בפרשת מלכייה הנ"ל אליו הפנתה קרנית, עיקר החוב של היחיד לא נובע מהוצאות משק הבית המשותף.

בחינת המלצת הנאמן מלמדת כי נלקחה בחשבון הכנסה רעיונית של בת הזוג, אם כי, כאמור, לא במלואה, בין היתר, גם לאור מאפיינים תרבותיים. המלצת הנאמן להעמיד את התשלום החודשי על 1,200 ₪ מקובלת עלי בנסיבות העניין, ומשכללת נכונה את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, ביניהם, את כושר ההשתכרות של בת הזוג. על כך ניתן ללמוד מן העובדה שגם המלצת הנאמן וגם המלצת הממונה, מתייחסות לתשלום חודשי הגבוה מן התשלום שהושת על היחיד בצו לפתיחה בהליכים. שקלתי גם את העובדה כי הוצאות המחיה שנלקחו בחשבון במסגרת הצעת הממונה הועמדו על סכום מינימלי של כ- 5,800 ₪, שעה שהיחיד נשוי ולו שני ילדים קטינים.

ספק בעיניי אם נסיבות יצירת החוב לקרנית, שהיא הנושה העיקרית, עולות כדי חוסר תום לב שיש בו כדי להצדיק הארכת משך תקופת התשלומים. הוראת סעיף 163(ג) לחוק מתייחסת בעיקרה למקרים שבהתקיימם מתן צו שיקום כלכלי ליחיד יביא למצב שבו יוצא חוטא נשכר (ר' לעניין זה עא 7092/13 ד.מ. נ' י.מ., (12.10.15)). להבדיל מהמקרה שנדון בחדלפ (חי') 30917-12-19 אלמוג מתוק משה נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז חיפה והצפון, (28.1.21) אליו הפנתה קרנית, אין טענה כי היחיד הפיק רווח כלכלי מאותה הנהיגה ללא פוליסת ביטוח. לפיכך, איני סבורה כי המקרה נופל לאחד מסעיפי המשנה שבסעיף 163(ג). יחד עם זאת, בהסתמך על סעיף 163(ה) מצאתי ליתן לנסיבות יצירת החובות ביטוי כלשהו בהארכה קצרה של משך תקופת התשלומים.

במכלול האמור, ולאחר שנתתי דעתי גם לשיקול בדבר שיקומו של היחיד, ניתן בזה צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161לחוק בתנאים המפורטים להלן:

• תשלומים לקופת הנשייה- על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 50,400 ₪, שישולמו ב-42 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 1,200 ₪ כל אחד.

• נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – הנאמן יפעל למימוש קרן ההשתלמות וקרן הפנסיה (פיצויים) לטובת קופת הנשייה. היחיד ישתף פעולה בכל הנדרש לשם כך.

• בהתאם להצעת הממונה, ליחיד אין נכסים נוספים למימוש. בעניין זה חלסעיף 164לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

   

תחולת ההגבלות – ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הצו לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצו לשיקום כלכלי. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה על חדלות פירעון לביטול הגבלות לפיסעיף 143לחוק או להתלייתן לפיסעיף 169לחוק.

בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהיה היחיד פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאםלסעיף 174לחוק.

ההפטר לא יחול על חובות המנוייםבסעיף 175לחוק. ככל שתביעת החוב של המרכז לגביית קנסות כוללת גם רכיב של קנס פלילי, הרי שרכיב זה לא ייכלל במסגרת ההפטר.

הפרת תנאי תכנית הפירעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן:

• הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים:

  1. היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;

  2. היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;

  3. היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;

  4. היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;

  5. ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –

     • מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

     • נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;

     • מקורו בחובת תשלום פיצויים לפיסעיף 77לחוק העונשין;

  6. היחיד ביצע פעולה כאמורבסעיפים 219עד221לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;

  7. ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.

      

• הגדלת סכומי התשלומים – בית המשפט יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.

   

• הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש של הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף169לחוק.

   

• ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף176לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועיםבסעיף 183לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

   

• הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאםלסעיף 346לחוק.

   

• הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

   

הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתם של היחיד בתנאיו.

הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד. לחילופין, הממונה יגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ד' אדר תשפ"א, 16 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.