החלטה המכירה בפציעה בדרך לעבודה כתאונת עבודה

ביום 26.6.2021 יצא התובע מביתו על מנת להגיע למשמרת בעבודתו כאח מוסמך בבית החולים מעייני הישועה. התובע נפל במדרגות היורדות מחוץ ובצמוד לביתו אשר בקומה השלישית של הבניין בו הוא גר עם הוריו. הצדדים חלוקים ביחס לשאלה האם מדובר בתאונת עבודה.

לאחר שבחנו את כלל חומר הראיות שלפנינו ואת טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את עמדת התובע לפיה מדובר בתאונה שאירעה בדרך לעבודה. להלן נפרט נימוקינו.

גדר המחלוקת בין הצדדים

1. סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק) קובע כי רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם –

   "אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;"

2. אין חולק שהתובע, יליד 1983, אח מוסמך, נפל במדרגות חיצוניות לביתו כשהוא בדרכו למשמרת בבית חולים מעייני הישועה (ראו עמ' 3, ש' 22) (להלן – הנפילה). בין הצדדים מחלוקת בשאלה האם נפל בשטח ביתו או ברשות הרבים, שכן רק כאשר אירעה התאונה ברשות הרבים היא תיכנס בגדרי סעיף 80(1) לחוק (עב"ל (ארצי) 39853-12-15 איילת מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, 5.12.2018).

3. לטענת התובע, הוכח שנפל בגרם מדרגות חיצוני לבניין מגוריו. בבניין ארבע קומות, הוריו של התובע מתגוררים בשתי הקומות הראשונות ושתי הקומות העליונות נבנו על ידי התובע. המדרגות נבנו על ידי התובע ואביו, מתוך רצון משותף לכניסות נפרדות לכל בית. התובע ואביו משלמים ארנונה לרשות המקומית, בהתאם לחלקם היחסי בבניין. אביו של התובע זכאי להנחה רק על חלקו (200 מ"ר מתוך 380 מ"ר). חשבון המים משולם על ידי אביו במלואו, מחמת קושי לחלקו מול הרשות, אך התובע משלם לאב את חלקו היחסי. משיצא התובע מדלת ביתו עומדת לו החזקה כי עבר לרשות הרבים. על הנתבע הנטל לסתור חזקה זו והוא לא עמד בכך. משהוכח שכל יחידת דיור מתנהלת בפני עצמה, הרי שהמדרגות מהוות שטח משותף שהתובע אינו שולט בו באופן בלעדי.

4. לטענת הנתבע, לא הוכח כי הנפילה אירעה ברשות הרבים. הנתבע מפנה לכך שבכל הרישומים הראשונים של התובע, לרבות טופס התביעה ותעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, אין אזכור למקום הנפילה ויש לפרש זאת לחובת התובע. גם כאשר הוגש טופס בל 250, ארבעה חודשים לאחר הנפילה, נרשם שהתובע נפל במדרגות ללא ציון מיקום המדרגות. מסמכים רפואיים מזמן אמת לא מספקים מידע ביחס לנפילה ברשות הרבים. במכתב השחרור ממיון אף נרשם שהתובע נפל בגרם מדרגות בביתו. יש להעדיף רישום זה על פני כל גרסה מאוחרת יותר; בהודעה לחוקר אמר התובע שנפל בעד שירד ממדרגות ביתו ולדבריו מדובר במדרגות המקשרות בין בית הוריו בקומה השנייה לבין ביתו בקומה השלישית. מדובר בשטח פרטי והתובע אינו משלם שכירות להוריו. לטענת התובע כי מדובר בשטח משותף - לא הוצגה ראיה. התובע העיד שהוא בנה את ביתו מכספיו, כאשר השטח רשום על שם הסב, ואת המדרגות בנה יחד עם אביו - כך שמדובר בשטח פרטי. מנסח הטאבו שהגיש התובע עלה כי במועד הנפילה היה הבית שייך לרשות הפיתוח, מבלי שהיה רשום על שם הסב. אביו של התובע משלם לבדו את הארנונה בגין הבית כולו.

   דיון והכרעה

5. התובע מתגורר כאמור בבניין הבנוי על שטח המוחזק על ידי משפחתו המורחבת מזה שנים. בשטח בנוי בניין בן ארבע קומות. בשתי הקומות התחתונות גרים הוריו של התובע ואילו התובע ומשפחתו גרים בקומה השלישית. הקומה הרביעית מכילה שטחי שירות המשותפים לשתי המשפחות. אין חולק שהתובע נפל במדרגות הלולייניות החיצוניות לבניין – תחילתן בשטח החניה של הבניין וסופן בקומה העליונה של הבניין (מוצג ת/2).

6. במסגרת חקירתו הנגדית התבקש התובע לסמן על גבי ת/2 את מקום הנפילה (עמ' 7, ש' 48) והוא סימן את החלק התחתון של המדרגות, היינו מתחת לדלת הדירה בקומה השלישית בה הוא גר ומעל קו הקרקע. המיקום אותו סימן התובע מתיישב עם עדותה של אמו, גב' פלונית, אשר עמדה ובישלה במטבח ביתה, בקומה השנייה, כאשר שמעה את חבטת הנפילה. היא יצאה ומצאה את התובע בחלק התחתון של המדרגות, כדבריה: "יצאתי החוצה מהמטבח, הסתכלתי מהמרפסת, ראיתי שהוא שוכב, ירדתי מהמדרגות ישר" (עמ' 10, ש' 54, ההדגשה הוספה). נציין בהקשר זה כי התרשמנו שעדויות התובע ואמו היו עדויות מהימנות ואף כי מדובר בבעלי עניין בתוצאת ההליך, לא מצאנו יסוד לפקפק באמינותם.

7. אנו קובעים אפוא כי הוכח שהתובע נפל במדרגות החיצוניות לביתו, המשותפות לו ולהוריו, לאחר שכבר ירד מגובה הקומה השנייה (אף שלנוכח האמור להלן, ספק אם יש למיקום הנפילה לאורך המדרגות נפקות לענייננו).

8. על פי ההלכה תאונה שאירעה מחוץ לדלת ביתו של המבוטח, בדרכו לעבודה, היא תאונת עבודה, אלא אם יוכח שלמבוטח "השליטה המלאה על סיכוני הדרך" (עב"ל (ארצי) 17778-04-20 אליהו דהן - המוסד לביטוח לאומי, 8.3.2021, פסקה 20). מבחן השליטה על סיכוני הדרך אינו מבחן קנייני אלא מבחן של שליטה (עב"ל (ארצי) 43918-12-19 מרים גנון – המוסד לביטוח לאומי, 13.10.2020). כאשר מדובר בבית פרטי המחולק ליחידות דיור נפרדות, בדומה למקרה שלפנינו, "יש לבחון האם כל יחידת דיור מתנהלת בפני עצמה, ובכלל זה האם מדובר במשק בית נפרד. ככל שיתברר כי ביחידת הדיור קיים משק בית נפרד אין הצדקה כי את האחריות לסיכונים המצויים בשטח המשותף יישא הדייר או הבעלים שכן הוא אינו שולט בסיכונים המצויים בשטח באופן בלעדי" (עב"ל (ארצי) 35789-10-21 המוסד לביטוח לאומי – נאיל ארפאעיה, 17.4.2022, פסקה 28).

9. במקרה הנדון אין חולק – והנתבע לא ניסה להוכיח אחרת – כי התובע גר עם אשתו וילדיו בקומה שלישית ואילו הוריו גרים בקומות הראשונות, תוך שכל משפחה מנהלת משק בית עצמאי. ככל שלא די בכך, הרי שהתובע הוכיח שנפל בגרם המדרגות הנמוך מהקומה השנייה, היינו – חלק אשר משותף בוודאות לתובע ולהוריו ולכן לא ניתן לקבוע כי השליטה בו נתונה לתובע באופן בלעדי.

10. לפיכך, אנו קובעים כי נפילת התובע במדרגות החיצוניות לדלת ביתו, המשותפות לו ולהוריו, המנהלים משק בית עצמאי, נכנסת בגדר הוראת סעיף 80(1) לחוק.

11. הצדדים יודיעו בתוך 21 ימים עמדתם ביחס לצורך במינוי מומחה רפואי.

     

    ניתן היום, ד' חשוון תשפ"ה, (05 נובמבר 2024), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

     

    נציגת ציבור עובדים הגב' אלינורה ויינטרוב		מיכל נעים דיבנר, שופטת אב"ד		נציג ציבור מעסיקים מר שלום נויפלד