פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

מונחת לפנינו תביעה להכרה בירידה בשמיעה וטנטון כפגיעה בעבודה כהגדרתה בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – (להלן-החוק). התביעה נדחתה על ידי הנתבע במכתבו מיום 27.1.2019 בהעדר חשיפה לרעש מזיק, בהעדר ירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור בשיעור של 20 דציבל לפחות בשתי האוזניים, ולגבי הטנטון גם בהעדר ירידה בשמיעה בתדירויות הגבוהות בשיעור של 25 דציבל לפחות בשתי האוזניים והעדר טנטון תמידי. המחלוקת בפנינו, בשלב זה, לצורך הכרעה בדבר הצורך במינוי מומחה רפואי נסובה על השאלה האם התובעת נחשפה לרעש מזיק כנדרש בסעיף 84א(א)(1) לחוק.

מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית ותצהיר משלים של התובעת בעצמה. בנוסף, זומנו לעדות מטעמה גב' מ' ר', ששימשה כאחראית על התובעת בחלק מתקופת העבודה בחברת XXX בע"מ ובחברת XXX בע"מ (מחודש 10/2017 ועד לחודש 1/2019) ומר ר' ה', הבעלים של חברת XXX, אשר לא התייצב לדיון. מטעם הנתבע זומן לעדות מר ל' ס', הבעלים של חברת XXX בע"מ. התובעת נחקרה בפנינו בחקירה נגדית וגב' ר' ומר ס' נחקרו בחקירה ראשית ונגדית. לאחר תום שמיעת העדויות, הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

ואלו העובדות הרלוונטיות:

התובעת, ילידת 1976, עבדה בשיווק ומכירות טלמרקטינג מחודש 11/2016 ועד לחודש 2/2019. בהתאם לדו"ח תקופות עיסוק ועדות התובעת בחקירתה הנגדית, התובעת עבדה מיום 1.11.2016 ועד ליום 31.5.2017 בחברת XXX בע"מ. בתקופה מיום 1.6.2017 ועד ליום 31.8.2017 עבדה בחברת XXX בע"מ. בתקופה מיום 1.10.2017 ועד ליום 30.4.2018 בחברת XXX בע"מ. בתקופה שמיום 1.5.2018 ועד ליום 31.1.2019 בחברת XXX בע"מ.

במהלך עבודתה בתקופה כאמור, התובעת השתמשה בקביעות וברציפות במהלך כל שעות העבודה באוזניות.

התובעת עבדה 5 ימים בשבוע, 6 שעות ביום כולל חצי שעת הפסקה. לעיתים, עבדה התובעת שעה נוספת.

עבודת התובעת בוצעה בחדר צפוף יחד עם עובדים נוספים. בחברת XXX החלה התובעת לעבוד במחלקת המכירות בחדר בו עבדו כ – 10 נציגות, שישבו במרחק של 2 – 3 מטר בין אחת לשנייה, כאשר כל אחת מהנציגות מתקשרת ללקוחות פוטנציאליים ומציעה את השירותים ששווקו על ידי החברה. לאחר זמן קצר, עברה התובעת למחלקות אחרות, שם העבודה בוצעה בחדר קטן וצפוף בו ישבו כ – 3 נציגות עם הפנים לקיר. הנציגות לרבות התובעת היו מחוברות לאוזנייה של חייגן אוטומטי וברגע שהלקוח עונה הן שואלות שאלות, ממלאות טפסים וכשהשיחה מתנתקת החייגן ממשיך לשיחה הבאה. במהלך יום עבודה, ביצעה התובעת בין 250 – 300 שיחות, כאשר כל שיחה נמשכה בין 2 – 3 דקות.

התובעת נאלצה להגביר את עוצמת הקול באוזניות עד למקסימום על מנת להתגבר על רעש צלצולי הטלפון וקולות הנציגות שהיה ברקע וכדי שתוכל להאזין ולהבין את השיחה הנכנסת דרך האוזניות.

התובעת השתמשה באוזניות דואליות ומיקרופון שהיו מחוברים למחשב באמצעות USB מדגם Microsoft lx3000 למעט בתקופת עבודתה בחברת XXX במהלכה השתמשה באוזניה על אוזן אחת ומיקרופון שהיו מחוברים לטלפון חכם. האוזניות היו עם בורר עוצמה שמאפשר לשלוט בעוצמת הרעש המופק מהאוזניות.

בחדרים בהם עבדה התובעת לא בוצעו בדיקות רעש וכן לא בוצעו מדידות רעש לעבודה באוזניות. יצוין כי ביום 24.11.2020, במהלך ניהול התיק, פנה ב"כ התובעת למוסד לבטיחות וגהות בדרישה למתן חוות דעתו בנוגע לרמות הרעש אשר מופקים מהאוזניות בהן השתמשה התובעת. בתגובה נמסר לב"כ התובעת שעל מנת שתינתן חוות דעת של המוסד לבטיחות וגיהות קיים צורך בפנייה מטעם המוסד לביטוח הלאומי. לטענת ב"כ הנתבע הוא פנה למוסד לבטיחות וגהות וגם למשרד העבודה ונמסר לו שאין להם אפשרות טכנית ומעשית לבצע מדידות רעש של האוזניות.

בשנת 2018 התחילה התובעת לסבול מירידה בשמיעה וטנטון.

תמצית טענות הצדדים

לטענת התובעת, ליקוי השמיעה והטנטון נגרמו בשל תנאי עבודתה והחשיפה לרעש מזיק לנוכח השימוש באוזניות. התובעת עבדה עם אוזניות אשר ממקדות ומרכזות את הרעשים באוזניים ועל מנת לשמוע את השיחה הנכנסת היא הייתה חייבת להגביר את עוצמת הקול. עוצמת הרעש אליו נחשפה היא עוצמה העולה על הערכים המותרים. שכן, להבדיל מחשיפה לרעש בחלל פתוח, החשיפה לרעש שמופק מהרמקולים של האוזניות מוחדר ישירות לחלל האוזן כך, שאנרגיית הקול מתרכזת באוזניים. התובעת צירפה לתצהירה מאמרים מהם עולה כי קיים קשר סיבתי בין שימוש באוזניות בעבודת הטלמרקטינג לבין ירידה בשמיעה. עוד נטען, שיש לראות בסירוב הנתבע לפנות למוסד לבטיחות וגיהות על מנת שיחווה את דעתו לבצע בדיקות בנוגע למפלס הרעש באוזניות בהם השתמשה התובעת, כהימנעות בעל דין מלהביא ראיה שאילו היא הובאה, היא הייתה פועלת נגדו. התובעת, אם חד הורית, אשר נושאת לבדה בעול המשפחה ואין באפשרותה לממן חוות דעת פרטיות. כך גם, לא בכדי נמנע הנתבע מלהציג את תוצאות בדיקת השמיעה שביצעה התובעת באוניברסיטת חיפה. על כן, יש להורות על מינוי מומחה רפואי שיקבע האם הליקוי השמיעתי נובע מחשיפה לרעש מזיק או מגורמים אחרים.

12.מנגד, לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה משום שהתובעת לא נחשפה לרעש מזיק בעבודתה ומשכך, יש לדחות גם את התביעה לטנטון. נטל ההוכחה בדבר החשיפה לרעש מזיק חל על התובעת. התובעת לא הגישה לבית הדין מדידות רעש כלשהן. בהתאם להוראות החוק והתקנות (תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), תשמ"ד – 1984), חשיפה לרעש מזיק הינה של לפחות 8 שעות לעוצמת רעש של 85 דציבל, בעוד שהתובעת עבדה בין 6 – 7 שעות לכל היותר במשמרת, כך שמדובר בחשיפה שאינה עולה על החשיפה המותרת בהתאם לתקנות. בכל מקרה, באוזניות בהן השתמשה התובעת הותקן מיקרופון מבודד רעשים. כך גם, לתובעת הייתה שליטה על עוצמת השמע. הנתבע הוסיף, שבניגוד לטענות התובעת, אין חזקה שכל צליל או דיבור הבוקע מאוזניות הוא מזיק.

באשר לטענת התובעת בנוגע לבדיקת השמיעה שבוצעה לתובעת באוניברסיטת חיפה – הבדיקה אינה נמצאת בידי הנתבע ואין מדובר בהעלמת ראיה. עוד נטען שטענה זו אינה רלוונטית לשלב העובדתי.

דיון והכרעה

13.סעיף 84א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן- החוק), קובע כך :

"(א)אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);

(2)כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3)הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה-

...

(ב)רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

(1)כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;

(2)הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

14. בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) התשמ"ד-1984 שהותקנו מכח סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה (להלן – התקנות), הוגדר "רעש מזיק" כ"רעש שמפלסו גבוה מהערכים המותרים בתקנות אלה העלול לגרום לנזק בריאות לעובד החשוף במקום עבודתו" ובתקנה 2 ובתוספת השניה נקבע משך זמן החשיפה המירבי במהלך יום העבודה. למותר לציין כי על פי התוספת השניה חשיפה לרעש מזיק קיימת גם ביום עבודה מקוצר בן 6 או 7 שעות בהתאם למפלס הרעש. לפיכך, על מנת לקבוע האם התובעת נחשפה לרעש מזיק כאמור בתקנות, יש צורך בידיעת מפלס הרעש במקום העבודה של התובעת, שעיקרו הרעש המופק מן האוזניות.

     

15. בעב"ל (ארצי) 717/08 אודת פאנוס נאסר - המוסד לביטוח לאומי (10.12.2009) (להלן: עניין פאנוס) נקבע כי כאשר המעסיק לא מילא את חובתו לערוך בדיקות תקופתיות של רמות הרעש במפעלו, או כאשר מדובר בעובד שעבד במקום עבודה שבו כלל לא מוטלת חובה לערוך בדיקות כאלו על פי התקנות וכאשר על פי חומר הראיות עולה כי אכן העובד נחשף לרעש במקום העבודה, יש למנות מומחה רפואי על מנת שיקבע האם הליקוי בשמיעה הוא תוצאה של חשיפה לרעש מזיק בעבודה אם לאו. ככל שהמומחה יקבע כי אין מדובר בליקוי שמיעה מושרה רעש – התביעה תידחה וככל שיימצא קשר סיבתי רפואי בין החשיפה לרעש לבין ליקוי השמיעה, על בית הדין להמשיך ולבדוק את קיומם של יתר התנאים המנויים בסעיף 84א' לחוק.

     

16. בענייננו, שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל הראשוני להוכיח כי עבדה ברעש מזיק באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי. אומנם, התובעת לא הציגה בפנינו ראיה המלמדת על חשיפה לרעש מזיק כהגדרתו בתקנות. עם זאת, הואיל וממכלול הראיות עלה שבמהלך עבודתה בטלמרקטינג בתקופה מחודש 6/2016 ועד לחודש 2/2019 התובעת נחשפה לרעש כאשר עבודתה בוצעה בחדר קטן וצפוף עם רעשי רקע של צלצולי טלפון וקולות הנציגות, דבר שחייב אותה להגביר את עוצמת הקול באוזניות כדי שתוכל להאזין לשיחות עם הלקוחות, הרי שעל פי המגמה בפסיקה, המומחה הרפואי יכול לסייע בהסרת ספק המתעורר בשלב העובדתי בנוגע לחשיפה לרעש מזיק כאמור בתקנות ובפרט על רקע המאמרים שצורפו על ידה . לכך נוסיף, שהתובעת ניסתה לפעול לצורך ביצוע מדידות רעש לסוג האוזניות בהן השתמשה בעבודתה וזאת באמצעות המוסד לבטיחות ולגהות.

     

17. החלטה בדבר מינוי מומחה תינתן בנפרד.

     

     

    ניתנה היום, ח' סיוון תשפ"ג, (28 מאי 2023), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

     

     

     

     

     

     

     

    מר דוד כהן נציג מעסיקים		איריס רש, שופטת		מר דוד שמחוני נציג עובדים