ג' נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

מונחת לפניי בקשה החייב והמשיבים 1 עד 3 להכריע בגורלם של כספי פיצויים המגיעים לחייב בעקבות תאונת דרכים קשה שעבר. החייב נפצע קשה בתאונה ונגרמו לו אחוזי נכות גבוהים. בית המשפט המחוזי פסק לחייב סכום העולה על שני מיליון ₪, ממנו יש להפחית את תשלומי המל"ל בעבר ובעתיד, והסכום הופחת ב-180,000 על ידי בית המשפט העליון.

רקע ופסקי הדין בתביעת הפלת"ד, בקצרה 

1. החייב נפצע בתאונת אופנוע בשנת 2008. פציעתו הייתה קשה. נקבע כי הייתה זו תאונת עבודה והמל"ל הכיר בנכות בשיעור של 89%.

    

2. החייב הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה לפי חוק הפלת"ד (ת.א. 9760-02-11). ביום 29/8/18 ניתן פסק דין (כב' השופט אליהו בכר) בו נפסק לחייב פיצוי בסכום של 2,067,015 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 100,000 ₪. להלן נתונים מפסק הדין, אשר יסייעו בידי בהכרעה במחלוקת שבין הצדדים: מתוך סכום הפיצוי הנ"ל, סך של 1,644,725 הנו פיצוי בגין הפסד שכר בעבר ופגיעה בכושר ההשתכרות בעתיד; סכום של 422,290 ₪ הוא פיצוי בשל נזק שאינו נזק ממון (כאב וסבל), עזרת הזולת, הוצאות נסיעה לטיפולים והוצאות רפואיות (הרכיבים מפורטים בפסק הדין); סכום ניכויי המל"ל אותם יש להפחית מפסק הדין נגד הפול הוא 1,439,957 ₪.

    

3. המשיב 4 הגיש ערעור לבית המשפט העליון ובהסכמת הצדדים ניתן פסק דין המפחית את הסכום הכללי של הפיצוי ב-180,000 ₪.

    

4. עם הגשת הערעור ביקש המשיב 4 לעכב את ביצוע ספק הדין, בקשתו התקבלה חלקית ובית המשפט העליון הורה על עיכוב ביצוע, למעט סכום של 300,000 ₪. בעקבות מחלוקת שנתגלתה בין הצדדים באשר לשאלה האם יש לשלם הסכום הנ"ל לקופת פשיטת הרגל, לחייב או לגרושתו, ניתנה על ידי החלטה לפיה סכום של 150,000 ₪ שולם לקופה וסכום זהה לחייב, ממנו שילם החייב לבא כוחו בהליך הנזיקין סכום של כ-50,000 ₪.

    

5. משניתן פסק הדין בערעור לבית המשפט העליון, נוצר הצורך להכריע בשאלת גורלם של הכספים אשר המשיב 4 חויב לשלם לחייב.

    

   תמצית טענות הצדדים

6. החייב טוען כי ההחלטה הראשונה של בית המשפט העליון (נראה כי כוונתו היא ההחלטה לעכב באופן חלקי את הביצוע של פסק הדין של בית המשפט המחוזי) התקבלה לפני הלכת קוגן (ע"א 5613/17 בני קוגן ואח' נגד וינר ואח' (פורסם בנבו, 17/1/19) ולכן אין לה תחולה במקרה דנן. יחד עם זאת, מוכן היה החייב להעשיר את הקופה בסכום מסוים. לטענת החייב, הצורך שלו בטיפולים רפואיים אינו מאפשר לו להעשיר את הקופה בסכומים נוספים על הסכום של 150,000 ₪ שכבר שילם למעשה. החייב מבקש ללמוד מהוראת בית המשפט העליון אשר עיכב ביצועו של פסק הדין של בית המשפט המחוזי למעט סכום של 300,000 ₪, לצורך טיפולים לחייב, כי לכל הפחות על החייב לקבל סכום כזה.

    

    

7. מוסיף החייב וטוען כי הפיצוי שנפסק לו בשל הפסד כושר השתכרות בעבר ובעתיד מקוזז רובו על ידי תשלומי המל"ל וכי יתרת הפיצוי היא בגין כאב וסבל והוצאות רפואיות. לשיטת החייב, לאור פסק הדין של בית המשפט עליון, יש להפחית את הסכום של 180,000 ₪ מהפיצוי שאמור החייב לקבלת בגין הפסדי השתכרות.

    

8. המנהל המיוחד טוען מצדו כי משהוטלו על כספי הפיצוי עיקולים של ידי נושים שונים, לרבות גרושת החייב, הרי הכספים שנפסקו לחייב פסקו מהיות פיצויים והפכו להיות נכס של החייב, ככל נכס אחר. הנאמן מסתמך על סעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] ועל החלטה שניתנה על ידי בתיק פש"ר53322-07-15 וסילב נגד הכונס הרשמי.

    

9. לעניין טענת החייב באשר להחלטת כב' השופטת ברק-ארז לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, טען המנהל המיוחד כי ההחלטה לא נגעה לשאלת החלוקה בין החייב לבין קופת הנשייה אלא רק למערכת היחסים שבין המשיב 4 לחייב. לכן, אין אחיזה לטענת החייב כי לכל הפחות מגיע לו סכום של 300,000 ₪.

    

10. גרושת החייב טענה וטענות רבות נגד החייב אך רובן ככולן אינן נוגעות למחלוקת אשר מונחת להכרעה כאן. היא אמנם טענה לקיומן של המחאות חוב לטובתה ולטובת בנק לאומי, ממנו נטלו היא והחייב הלוואות בזמנן, אך היא אינה מבקשת במסגרת טיעוניה למחלוקת שלפניי כל טענה אופרטיבית בעניין זה אלא מצטרפת לבקשת המנהל המיוחד להעביר את כל סכום הפיצוי לקופת פשיטת הרגל, תוך שגם היא מסתמכת על הלכת קוגן.

     

    דיון והכרעה 

11. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי שיש להיעתר לבקשת החייב (למעשה גם לבקשת האחרים) באופן חלקי, על פי חישוב שייערך על ידי.

     

12. לא אוכל לקבל את טענת החייב כי הלכת קוגן אינה חלה במקרה הזה. פסק הדין הסופי ניתן על ידי בית המשפט העליון וזה ניתן לאחר שנקבעה הלכת קוגן. הלכה זו גם באה להכריז על מצב משפטי לעניין הסכומים להן זכאית קופת פשיטת רגל של חייב, אשר גם זכאי לפיצויי נזיקין בשל הפסד הכנסות. עוד לפני הלכת קוגן הבעתי לא אחת את דעתי כי כאשר חייב מקבל פיצוי בשל אבדן כושר השתכרות, הדבר מצביע על יכולת להגדיל את התשלום החודשי. (ראה למשל פשר (ב"ש) 21837-01-05 נאור בר-גיל נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 13/4/17)). על כן, באופן עקרוני, פיצוי לו זכאי החייב בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, מקומו בקופת פשיטת הרגל. בהתאם לעיקרון זה, יערך החישוב בהמשך הדברים.

     

13. לא אוכל גם לקבל את טענתו של המנהל המיוחד כי משהוטלו עיקולים על הכספים, הרי אלה אינם עוד כספי פיצוי אלא ככל סכום אחר שבבעלות החייב, הוא נכס של החייב המוקנה לנאמן. במקרה דנן, העיקולים הוטלו לפני שנקבעה זכאותו של החייב לפיצוי, דהיינו, לפני פסק הדין של בית המשפט המחוזי. אין עסקינן בסכום כסף שהחייב היה זכאי לו וזה עוקל אך נושה המעקל טרם הספיק להשלים את העיקול על ידי העברת הכספים אליו.

     

14. לטעמי, הדברים במקרה שלפניי אינם מורכבים. נקודת המוצא הנה תחולה של הלכת קוגן – פיצוי בשל אבדן הכנסה בעבר ובעתיד הנו נכס של הנאמן.

     

15. השאלה שעלינו לשאול את עצמינו הנה: מתוך הפיצוי לו זכאי החייב מהמשיב 4, מהו הסכום שיש לייחס להפסד השתכרות ומהו הסכום שיש לייחס לרכיבים שלא מוקנים לקופה, כגון כאב וסבל, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה לטיפולים ועזרת הזולת.

     

16. לחייב נקבע בבית המשפט המחוזי פיצוי בסך 2,067,015 ₪. מתוך הסכום הזה, 1,644,725 ₪ הינן הפסדי השתכרות ו-422,290 ₪ הוא סכום הפיצוי בגין כאב וסבל, עזרת הזולת, הוצאות נסיעה לטיפולים והוצאות רפואיות. מסכומים אלה נגזור את שיעור הפסדי ההשתכרות מתוך כלל סכום הפיצוי: X100=79.5%2,067,015 X 1,644,725/422,290. במילים אחרות, מכל שקל שנפסק לחייב על ידי בית המשפט, 79.5% הימנו הוא בגין הפסד השתכרות.

     

17. סכום הפיצוי בבית המשפט המחוזי הופחת ב-180,000 ש"ח, כך שהפיצוי הכולל, לפני הפחתת מל"ל, עומד על 2,067,015-180,000=1,887,015. מסכום זה יש לנכות תשלומי מל"ל בסך 1,439,057 ש"ח והתוצאה היא 447,958. זה סכום הפיצוי שמגיע לחייב, לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון, מהמשיב 4. מתוך הסכום הנ"ל 79.5% הנם בגין הפסד השתכרות, דהיינו, סכום של 356,126 ₪. על חשבון הסכום הזה קיבלה קופת פשיטת הרגל 150,000 ₪ כך שהיתרה לתשלום לקופה הנה 206,126 ₪.

     

18. מצאתי לנכון להפחית מהסכום הנ"ל סכום של 50,000 ₪ בגין הוצאות משפטיות של החייב בבית המשפט העליון ועל מנת להקל על החייב. על כן, מתוך יתרת הפיצוי, ישולם לקופה סכום נוסף של 156,000 ₪.

     

19. המנהל המיוחד יגיש נוסח צו לחתימה.

     

    מזכירות בית המשפט תשלח החלטה זו לצדדים.

     

     

     

     

    ניתנה היום, ג' אייר תש"פ, 27 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.