המנהל המיוחד טען שכל הסכום שנפסק לחייב צריך להגיע לנושים אך השופט קבע כי רק הרכיב של אובדן הכנסה שייך להם ואף הלך כברת דרך נוספת לקראת החייב.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע הכריע לאחרונה בגורלם של פיצויים שנפסקו לפושט רגל בעקבות תאונת דרכים קשה. השופט ישראל פבלו אקסלרד דחה את טענת המנהל המיוחד וגרושתו של החייב כי מלוא הכספים שייכים לנושים תוך שהבהיר כי בהתאם להלכה הפסוקה הם זכאים רק לרכיב אובדן ההכנסה. בנוסף הוא החליט להקל על החייב ולהפחית עוד 50 אלף שקלים למימון הוצאותיו המשפטיות. בסופו של דבר יקבלו הנושים 306 אלף שקלים ואילו החייב כ-142 אלף שקלים.
ב-2008 נפצע החייב באורח קשה בתאונת אופנוע שהוכרה כתאונת עבודה, ונקבעה לו נכות של 89% בביטוח לאומי.
בעקבות תביעה שהגיש לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נפסקו לו פיצויים של כ-2 מיליון שקלים שמתוכם הופחתו תגמולי ביטוח לאומי שקיבל בסך של כ-1.4 מיליון שקלים. בהמשך, בעקבות ערעור שהגישה חברת הביטוח לבית המשפט העליון הופחתו 180 אלף שקלים מסכום הפיצוי הכולל.
מאחר שהיה בפשיטת רגל נשאלה השאלה למי צריכה לשלם חברת הביטוח את הפיצויים. המנהל המיוחד וגרושתו של החייב טענו כי מדובר בכספים שהוטלו עליהם עיקולים ועל כן הם הפכו לנכס רגיל שיש להעביר לקופת פשיטת הרגל. עוד נטען כי ממילא רוב הפיצויים שנפסקו לחייב הם בגין אובדן הכנסה, ולפי ההלכה של בית המשפט העליון מ-2019 מדובר בכספים ששייכים לנושים.
החייב טען כי ההלכה לא חלה על המקרה. עם זאת, הוא ציין שהוא מוכן לתרום לקופה אך לא את כל הסכום כיוון שהוא זקוק למימון טיפולים רפואיים.
על כן, הוא ביקש לקבל לפחות 300 אלף שקלים, תוך שהזכיר כי בהחלטה קודמת כבר הועברו לקופה 150 אלף שקלים. עוד ציין החייב כי רוב הפיצויים שנותרו בידיו הם דווקא עבור הרכיבים של כאב וסבל והוצאות רפואיות, ועל כן לא שייכים לנושים לפי ההלכה.
עניין של חישוב
השופט ישראל פבלו אקסלרד הבהיר כי ההלכה של בית המשפט העליון חלה על המקרה כיוון שניתנה לפני פסק הדין הסופי בתביעת הפיצויים של החייב. מלבד זאת, השופט ציין ההלכה ביטאה ממילא מצב משפטי קיים, שכן עוד לפניה הוא עצמו קבע שפיצוי על אובדן כושר השתכרות הוא למעשה תחליף שכר שמאפשר להגדיל את התשלומים לנושים.
מצד שני השופט לא קיבל את טענת המנהל המיוחד בדבר העיקולים שהוטלו עוד לפני שהחייב זכה בפיצויים, תוך שהדגיש כי פיצויים נזיקיים לא שקולים לנכסים שהיו בבעלות החייב במועד בו הוטל עיקול. הובהר, כי נקודת המוצא לפי ההלכה היא שרק רכיב אובדן ההכנסה מתוכם שייך לקופת פשיטת הרגל.
לפיכך, השופט קבע כי למעשה המשימה היחידה היא לגזור רכיב זה מסך הפיצויים הסופי שחברת הביטוח צריכה לשלם לחייב שעומד על 447,958 שקלים.
לאחר עריכת תחשיב קבע השופט כי 79.5% מסכום זה נפסק עבור הפסד השתכרות. מאחר שבהחלטה הקודמת כבר הועברו לקופה 150 אלף שקל – היתרה לתשלום היא 206,126 שקלים. עם זאת, השופט החליט ללכת לקראת החייב ולהפחית עוד 50,000 שקל לצורך מימון הוצאות ההליך בבית המשפט העליון.
לפיכך, בסיכומו של דבר הקופה זכתה בעוד 156 אלף שקל ואילו לחייב נותרו כ-142 אלף שקלים.
- ב"כ החייב: עו"ד שירן שושני
- ב"כ המנהל המיוחד: עורך דין אהוד שמואל
- ב"כ גרושתו של החייב: מיכאל אבירם, עורך דין פשיטת רגל
- ב"כ כונס הנכסים הרשמי: עו"ד יעקוב רהט
* עו"ד אילנית דרמר רונן מייצגת בתיקי פשיטת רגל, הוצאה לפועל וחדלות פירעון
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.