שתי בקשות: בקשה לאישור תכנית פירעון ומתן הפטר מותנה לחייב, ובקשת גרושת החייב להורות על תשלום דמי מזונות מקופת פשיטת הרגל.
1.אשר לבקשה לאישור תכנית פירעון. התכנית המוצעת היא תוספת תשלום של 50,000 ₪ לקופת פשיטת הרגל וזאת ב – 25 תשלומים בסך של 2,000 ₪ כל אחד, כאשר סכום זה ישולם בנוסף לסכומים שכבר נצברו בקופת פשיטת הרגל ובנוסף לסכומים שעתידים להיות מועברים לקופה ממימוש נכס מקרקעין שהיה בבעלות החייב וגרושתו (שאף היא היתה מצויה בהליכי חדלות פירעון).
2.התכנית האמורה מוסכמת על החייב, על הנאמן ועל הכנ"ר. לדיון התייצבו שני נושים, גרושת החייב ומר חברון. בתום הדיון, ולאחר שמר חברון שמע את נימוקי הנאמן התומכים באישור התכנית, הודיע כי הוא מסיר התנגדותו ומסכים לתוכנית המוצעת. גרושת החייב הודיעה כי היא עומדת על התנגדותה. יתר הנושים לא התייצבו לדיון אף שזומנו כנדרש, כך שגרושת החייב היא הנושה היחידה המתנגדת כיום לאישור תכנית הפירעון.
3.יש לציין כי מדובר בדיון שני בו מבקש החייב לאשר את תכנית הפירעון, כאשר גם לדיון קודם התייצבו הגרושה ומר חברון שהודיעו על התנגדותם לתכנית. בתום הדיון קבעתי כי טרם בשלה העת לגיבוש תכנית, בין היתר מחמת מחדלי החייב והתנהלותו בהליך, ומאחר וחסרים נתונים ואינפורמציה. שונה המצב כיום, ולאחר ששקלתי בכלל טענות הצדדים אני סבורה כי יש מקום לאשר את התוכנית, כאשר עם סיומה יוכל החייב לפתוח דף חדש.
4.החייב הוא יליד 1974, אולם למרות גילו, מצבו מורכב. החייב מרצה כיום מאסר בעבודות שירות אותן הוא עתיד לסיים בחודש דצמבר שנה זו, כאשר לדברי החייב, לאור מצבו הבריאותי והסגרים שהוטלו עקב התפשטות נגיף הקורונה מועד סיום העבודות מתעכב. בחודש ספטמבר השנה עבר החייב אירוע מוחי ומצבו הבריאותי אינו טוב. במהלך ההליך מומש נכס שהיה בבעלות החייב וגרושתו ואין לחייב נכסים נוספים מהם יוכלו נושים להיפרע. ההליך מתנהל זה מספר שנים, צו כינוס ניתן ביום 13.07.16 וביום 26.02.17 הוכרז החייב כפושט רגל. במהלך ניהול ההליך התנהלות החייב לא היתה תקינה, הוא הסתיר מהנאמן אינפורמציה, והטעה לגבי שהייתו בכלא. בגין התנהלות זו, התחייב החייב לשלם לקופת הנושים סכום של 50,000 ₪, שכבר שולם. הנאמן בחן את התנהלות החייב והגיע למסקנה כי כיום החייב עושה כמיטב יכולתו כדי למלא אחר חובותיו בהליך, מצבו מורכב מאוד, ומכאן המלצתו לאפשר לחייב לסיים את ההליך.
5.הגרושה מתנגדת לאישור התכנית מאחר והחייב אינו משלם את מזונות הילדים כפי שאלו נקצבו במהלך ההליך. החייב אינו כופר בטענה זו אך טוען כי למרות מאמציו אין ידו משגת. החייב טוען עוד כי יש לשנות את הקציבה, בין היתר בשל ניכור הורי מתמשך ומאחר והגרושה נטלה לעצמה סכום של 500,000 ₪ שהחייב הפקיד בידה עבור מזונות הילדים. הגרושה מודה כי נטלה את הכספים, אך טוענת כי הכספים ניתנו לילדים במהלך חיי הנישואין ללא כל קשר למזונות שהושתו על החייב. מדובר במחלוקת עמוקה בין החייב לגרושה, ולאחרונה הגיש החייב תביעה לבית משפט לענייני משפחה, בה הוא טוען כי יש להפחית ולבטל את החיוב במזונות.
6.אין להתעלם ואיני מתעלמת ממחדלי החייב ביחס לתשלום המזונות, מחדלים בגינם בין היתר בדיון קודם נדחתה בקשת החייב למתן הפטר מותנה. עם זאת, בנסיבות שבפני, לאור מצבו המורכב של החייב, כאשר בכל מקרה לא יינתן הפטר מחוב מזונות, כאשר הערכאה בה ראוי לברר את מכלול המחלוקות בין החייב לגרושה הוא בית משפט לענייני משפחה, איני סבורה כי יש במחדלי החייב כדי להצדיק אי מתן הפטר.
7.נימוק נוסף בגינו מתנגדת הגרושה למתן הפטר לחייב קשור בבקשתה הנוספת, להורות על תשלום דמי המזונות מתוך קופת פשיטת הרגל, בקשה בגינה היא מבקשת להותיר את החייב בהליך כך שהיא תוכל להמשיך ולגבות את מזונות הילדים מקופת פשיטת הרגל. לבקשה זו אדרש להלן, לענייננו אציין כי אין לקבל את טענת הגרושה כי יש להותיר את החייב בהליך אך ורק כדי שיהיה בידה מקור לתשלום חוב המזונות. ככל ויש חוב מזונות, וטענות הצדדים עתידות להתברר בבית משפט לענייני משפחה, הוא אינו מופטר, והחייבת תוכל לנקוט בהליכים על פי דין.
8.מתסקיר הנאמן ומהדיון שהתנהל עולה כי מצבת החובות טרם התגבשה סופית, לגבי חלק מתביעות החוב מתנהלים הליכים בבית משפט ולא ברור מתי יסתיימו. עם זאת, מקובלת עלי טענת הנאמן כי אין עוד להמתין עם אישור התכנית, מאחר והפרמטרים הנלקחים בחשבון הן יכולותיו של החייב ונכסיו, כאשר לעניין זה נראה כי ההליך מיצה עצמו, ויש לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו.
9.התכנית גובשה על ידי החייב והנאמן, וב"כ כנ"ר סבור כי התכנית סבירה ויש לאמצה. כאמור, למעט הגרושה יתר הנושים אינם מתנגדים לאישורה.
10.אשר לבקשה לתשלום המזונות מקופת פשיטת הרגל. הגרושה טוענת כי הילדים זכאים למזונותיהם, ומאחר ומצבו של החייב אינו מאפשר לו להתפרנס, יש להורות על תשלום המזונות מתוך הכספים הצבורים בקופת פשיטת הרגל. לביסוס טענתה מפנה הגרושה לפסק דינה של כב' השופטת וילנר ברע"א 892/18 פלוני ואח' נ. פלוני. החייב, הנאמן וכנ"ר מתנגדים לבקשה, והתנגדותם מקובלת עלי.
11.גם אם בנסיבות מתאימות רשאי בית משפט להורות כי דמי מזונות שוטפים ישולמו מקופת פשיטת הרגל, הנסיבות בפני אינן מצדיקות מתן הוראה מעין זו. מהחומר בפני עולה כי הגרושה עובדת, וגם אם לאחרונה פוטרה (לטענתה) ממקום עבודה, יש לה פוטנציאל השתכרות לא מבוטל, ואין כל מניעה כי תממשו. הגרושה מתגוררת בבית רחב ידיים, בן שתי קומות וחצר, עם מימוש הנכס שהיה בבעלותה ובבעלות החייב שולמו לה ישירות 120,000 ₪ לדיור חלופי, ולא שוכנעתי כי מצבה מצדיק תשלום המזונות מתוך הכספים הצבורים בקופה על חשבון הנושים.
12. הבקשה האחרונה היא לשינוי קציבת המזונות שנקבעה לפני מספר שנים, ותוספת קציבה בגין מדור. לא מצאתי להיעתר גם לבקשה זו. כאמור, בין הצדדים מתנהלים הליכים בבית משפט לענייני משפחה, מצבו הבריאותי של החייב הורע לאחרונה, ואף ב"כ הגרושה טען בפני כי הגרושה מודעת לכך שאין בידי החייב לשלם את מזונות ילדיו. בנסיבות אלו, ודאי שאין מקום להעלות את סכום המזונות שנקצב.
13.לאור האמור בקשות הגרושה להעלות את דמי המזונות שנקצבו ולהורות על תשלום המזונות מקופת פשיטת הרגל, נדחות. הבקשה לאישור תכנית פירעון נעתרת, ואני מורה כדלקמן:
14.ניתן לחייב הפטר מותנה מכל חובות בני תביעה שנוצרו טרם מועד מתן צו הכינוס, כפוף לסעיף 69 לפקודה וכפוף לכך שהחייב יוסיף וישלם לקופה סכום של 50,000 ₪, מעבר לסכומים ששולמו או התקבלו או עתידים להתקבל לקופת פישטת הרגל, בין כתוצאה מימוש נכסי החייב, ובין מכספים שישולמו לחייב על ידי מל"ל בגין תביעת חוב שהגיש.
סכום זה ישולם ב – 25 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 2,000 ₪ כל תשלום החל מחודש ינואר 2021 ואילך.
החייב רשאי להקדים תשלומים ופטור מהגשת דוחות, אלא כנגד דרישה.
מאחר וכמפורט לעיל, לא מן הנמנע כי יינקטו עוד הליכים ויידרש שיתוף פעולה מטעם החייב, אני קובעת כי כחלק מתכנית הפירעון, על החייב לשתף פעולה עם הנאמן ולחתום על כל מסמך שיידרש.
לאחר השלמת התכנית יגיש הנאמן פסיקתא מתאימה לחתימה.
מזכירות תמציא לצדדים עותק החלטה זו.
ניתנה היום, י"ז כסלו תשפ"א, 03 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.
