החלטה בעניין צמצום זכות עיון במסמכי המנוח בתיק עזבון

לפניי בקשת המבקשים למתן צו להסרת חיסיון בנקאי על חשבונות המנוחים, המנוח ס'ד' ז"ל (להלן: "המנוח ס'") והמנוחה נ'ד' ז"ל (להלן: "המנוחה נ'").

כפי שיפורט להלן, בחרתי שלא לקבל את בקשת המבקשים להגיש תגובה לתגובת המשיב.

רקע כללי

1. המנוח ס' והמנוחה נ' (להלן: "המנוחים") הינם הוריהם של המשיב 3 ועוד חמישה ילדים נוספים, ביניהם המנוח י'ד' ז"ל (להלן: "המנוח י'").
2. הגב' צ'ד', משיבה 2, הינה אלמנתו של המנוח י' (להלן: "צ'") והמשיבות 3-9 הינן בנותיהם. המשיבות 2-9 הינן יורשותיו של המנוח י' בהתאם לצו הירושה שניתן ביום 4.1.09.
3. המנוחה נ' נפטרה ביום 14.-- המנוח ס' נפטר ביום 20.-- והמנוח י' נפטר ביום 08.--.
4. המבקשות טוענות בתביעתן כי מגיעות להן זכויות לאחר פטירת המנוחים מכוח חלקו של המנוח י' בירושת המנוחים.
5. ביום 1.4.24 בתום ישיבת ההוכחות, התרתי לצדדים להגיש בקשות בתוך 14 יום, טרם הגשת סיכומיהם.

הבקשה

6. ביום 15.4.24 הגישו המבקשים בקשתם, בה ביקשו צו להסרת חיסיון למסמכים הבאים:

1. לדפי חשבון בנק ויתרות בבנק של המנוחה נ' בחשבון בנק --- בסניף --- בבנק --- וזאת מיום 14.1.07 ואילך. המבקשים ציינו כי בקשה זו מוגשת בהסכמת המשיב.
2. לקבל דפי חשבון בנק ויתרות בבנק של המנוח ס' בחשבון בנק --- בסניף --- בבנק --- מיום 14.1.07 ואילך. המבקשים ציינו כי לבקשה זו לא ניתנה הסכמת המשיב.
3. לקבל דפי חשבון בנק ויתרות בבנק של המנוח ס' בחשבון בנק --- בסניף --- בבנק ---, מיום 14.1.07 ואילך. המבקשים ציינו כי לבקשה זו לא ניתנה הסכמת המשיב.

7. המבקשים טענו בבקשתם כי התנגדותו של המשיב למבוקש היא על מנת להסתיר מביהמ"ש את סכום הכספים שלקח המשיב מחשבון הבנק של המנוח ס' לשם בניית הבית שלו במושב ---, עובדה בה הודה, לטענתם, המשיב, בחקירתו הנגדית ואולם כעת הוא מנסה להסתיר זאת.
8. המבקשים הודו כי בתכתובת שניהלו בניהם ב"כ הצדדים, הסכים המשיב למתן צו להסרת חיסיון חשבונות המנוחים לתקופה של שבע שנים ממועד פטירת כל אחד מהמנוחים.
9. המבקשים טענו, כי מבוקש ליתן צו להסרת חיסיון מחודש 1/2007 בשל העובדה שהמנוח י' נפטר ביום 08.--, אמו, המנוחה נ' נפטרה ביום 14.-- ואביו, המנוח ס', נפטר ביום 20.--. על כן טענו, כי המנוחים נ' וס' היו בני זוג נשואים שחלה עליהם הלכת השיתוף בין בני זוג בהתחשב בגילם ובמועד נישואיהם (לפני 1974), כך שיש חשיבות ליתרות בחשבונות הבנק של המנוח ס' בעת פטירת המנוחה נ', ואף שבע שנים קודם לכן.
10. לטענתם, דווקנות השבע שנים ממועד פטירת המנוח ס', אליה טוען המשיב, הינה סתמית, שהרי המספר שבע לקוח מחוק ההתיישנות, אלא שחוק ההתיישנות אינו מביא במניין הימים תקופה בה המבקשות היו קטינות או תקופה בה לא התגבשו כל עילות התביעה.

תגובת המשיב

11. המשיב בתגובתו ביקש לדחות הבקשה או לחלופין לדחות את הבקשה ככל שעולה על תקופת ההתיישנות (7 שנים) ביחס למועד פטירת כל אחד מהמנוחים.
12. המשיב טען כי לא הודה במסגרת עדותו או חקירתו הנגדית כי לקח כספים מחשבון הבנק של המנוח ס' לבניית ביתו הפרטי, והבהיר מדוע המבקשים הוציאו דבריו מהקשרם.
13. המשיב טען כי בנה ביתו במשק, לאחר שהוא הוכר הן בסוכנות היהודית, הן ברשות מקרקעי ישראל והן באגודה החקלאית, כבן ממשיך יחד עם רעייתו ---, וזאת לאחר שחלפו למעלה מ-20 שנה מיום ביטול הזכות לבן ממשיך ע"י המנוח י' וצ'.
14. כן טען, כי אין שום משמעות להלכת השיתוף בין המנוחים משעה שלא הוגשה תביעה ולא נטענה טענה זו ע"י המבקשות בשם עיזבון המנוחה נ' נגד עיזבון המנוח ס' ולהיפך.
15. בנוסף טען, כי לכל השנים שקדמו לפטירת המנוחה נ' אין משמעות שהרי המנוחים לא נפרדו אלא המשיכו לחיות חיים משותפים עד לפטירת המנוחה נ', כך שאי הגשת תביעה מכוח הלכת השיתוף בחייו של המנוח ולהיפך, יש בכך כדי ויתור הדדי מכללא, ודי בכך כדי למנוע העלאת טענה או הגשת תביעה מכוח הלכת השיתוף. עוד טען כי המבקשים לא טענו לאי כשירות מי מהמנוחים או כי המשיב נטל כספים מחשבונות המנוחים.
16. המשיב טען כי המועד להתגבשות כספי העזבון הינו מועד פטירת המוריש, דהיינו המנוח ס', כאשר כל אדם בחייו רשאי לעשות ברכושו ובכספו כראות עיניו, כך שבמועד הפטירה מצולם מצב וישנה הקפאה של נכסי העיזבון.
17. המשיב טען כי צרף לתיק המוצגים מטעמו את מצב חשבון הבנק של שני המנוחים במועד פטירתם, וניתן ללמוד מכך מה היה סכום הכסף בחשבון כל אחד המנוחים.
18. כן טען, כי משעה שניתן צו ירושה מתוקן ביום 13.7.22 היו רשאים המבקשים לפנות לבנקים בהם התנהלו חשבונות המנוחים ולקבל את יתרת הכספים בכל אחד מהחשבונות ולהצליבם עם הנתונים שהוצגו ע"י המשיב.
19. המשיב טען כי הסכמתו להסרת חיסיון חשבונות המנוחים 7 שנים לפני מועד פטירת כל אחד מהמנוחים, מאזנת בין הצורך בשמירת על פרטיות המנוחים לבין נקודת החפיפה בכל הנוגע להלכת השיתוף, כאשר מועד פטירת המנוחה חופף בתוך 7 השנים לפני מועד פטירת המנוח, בפרק זמן של 13 חודשים.

דחיית בקשת המבקשים להגיש תגובה לתגובת המשיב

20. כחודש לאחר שהוגשה תגובת המשיב, הגישו המבקשים, בקשה להגיש תגובה לתגובת המשיב, אליה צירפו תגובתם ללא אישור בית המשפט. התגובה הוגשה ללא תצהיר תמיכה בעובדות.
21. לאחר עיון בבקשת המבקשים ובתגובת המשיב, אני דוחה את בקשת המבקשים ולא מתירה להם להגיש תגובה לתגובה.
22. המבקשים בחרו להגיש עמדתם שהובאה בתגובה ללא קבלת רשות מבית המשפט וללא פירוט הסיבות בגינן הם מבקשים מבית המשפט להגיש תגובה לתגובה.
23. התרשמתי כי תגובת המשיב לבקשה לא העלתה נושא, אשר לא היה ידוע למבקשים עת הגישו בקשתם, כאשר יודגש כי טרם הוגשה בקשת המבקשים, התכתבו ב"כ הצדדים ביניהם וידעו מה עמדת המשיב ביחס לבקשתם. בנסיבות אלה, ונוכח עקרון סופיות הדיון, לא ראיתי לנכון לאפשר למבקשים להגיש תגובתם, אשר מועלות בה טענות עובדתיות ללא צירוף תצהיר תומך. הזכות להשיב לתגובה (תקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984) הושמטה בתקנות סדר הדין, תשע"ט-2018, ולא בכדי.

דיון והכרעה

הפסיקה המתאימה לענייננו

24. המבקשים, יורשי המנוח י', ביקשו כי יינתן צו להסרת חיסיון בנקאי של המנוחים ס' ונ' מיום 14.1.07, דהיינו למעלה משנה טרם נפטר המנוח י', בעוד המשיב ביקש לדחות בקשתם ולקבוע לכל היותר כי גילוי המסמכים ייעשה שבע שנים טרם פטירת המנוח ס' והמנוחה נ'.
25. מידע בנקאי הינו מידע סודי ופרטי המוגן בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות"). חובת הסודיות מקימה מאליה בנסיבות של יחסי בנק-לקוח, חיסיון על מסירת מסמכים ודפי חשבון לצד ג' (תמ"ש (טבריה) 38691-12-10 ג.ק נ' י.ק (07.08.2011)).
26. עם זאת, ברע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 764 (1993) (להלן: "עניין סקולר") נקבע כי הזכות לפרטיות, חרף היותה זכות חוקתית - אינה בבחינת ערך מוחלט - אלא בבחינת חיסיון יחסי, אותו יש לאזן על פי מידת הפגיעה בכל אחד מן האינטרסים המתנגשים. (ראו בהקשר זה גם בע"מ 3542-04 פלוני נ' פלונית (20.6.05).
27. ברמ"ש (חיפה) 4885-12-23 א' ב' נ' ג' ד' (11.3.24) (להלן: "רמ"ש 4885-12-23"), קבע בית המשפט בהקשר הלכת סקולר כדלקמן:

"לאחר פסיקת בית המשפט העליון בעניין סקולר, היו שהציעו לצמצם את קביעת בית המשפט העליון להקשר הייחודי הנדון שם בנוגע לזכות העיון בחשבונות הבנק לאחר הכרזתם של הצדדים כיורשים (מיכאל בירנהק, "זכויות המתים וחופש החיים", עיוני משפט, כרך לא (תשס"ח-תשס"ט) 57). על כן, כאשר מדובר בנושא שיש לו נגיעה לנכסי העיזבון - רשאים היורשים לוותר על זכות הנפטר לפרטיות על מנת לברר היקף ונכסי העיזבון במלואם".

28. לעניין תקופת הגילוי, התייחס בית המשפט ברמ"ש 4885-12-23, שעניינו היה בחינת תוקפה של צוואה, כאשר נטענת טענת השפעה בלתי הוגנת, כדלקמן:

"אשר לתקופת הגילוי, יש לזכור כי יש להבחין על ציר הזמן בין מידע הדרוש לשם בחינת טענת השפעה בלתי הוגנת לבין בחינת כשירות המנוחה לערוך צוואה ולהבין את משמעותה. במקרה הראשון הבחינה נעשית לאורך תקופה שקדמה לעריכת הצוואה, ופעמים היא משתרעת על פני חודשים ולפעמים אף שנים, בעוד שהשניה מכוונת למועד עריכת הצוואה, ובסמוך לפניו.

במצב דברים זה, כאשר הנטל להוכיח שהמצווה עשה את צוואתו מחמת השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען זאת, יש לאפשר את העיון בתדפיסי הבנק אשר יוכלו לסייע לצורך בחינת טענותיה של המבקשת. יחד עם זאת יש להבהיר, כי זכות העיון אינה גורפת ועליה להתמקד בטווח זמנים סביב מועד עריכת הצוואה שנערכה ביום 15.01.2014".

29. במקרה זה מבוקש להסיר חיסיון משלושה חשבונות, חשבון המנוחה נ', חשבון המנוח ס' בבנק ---, חשבון אליו הוכנס המשיב וכן חשבון בנק נוסף של המנוח ס' בבנק ---.
30. בתמ"ש (קריות) 16753-12-20 ל.פ נ' ד.ל (1.6.21) קבעתי במקרה בו דובר על בקשה לגילוי דפי חשבון בנק של צד להליך כדלקמן:

"עיון במסמכים בנקאיים, ובמיוחד דפי פירוט חשבון, כרוך בפגיעה בפרטיות בעל החשבון, ויש להביא זאת בחשבון. עם זאת, כאשר בעל החשבון שממנו מתבקש הגילוי הוא בעל הדין במשפט, לא מתעוררת שאלה של חיסיון בנקאי, והכללים החלים על הבקשה לגילוי מסמכי הבנק דומים לכללים החלים על כל בקשת גילוי (ראו הלכת סקולר לעיל). אשר על כן, כל הנוגע לטענות לפגיעה בפרטיות של הנתבע 3, הרי שממילא לא מדובר בצד ג', אלא בעל דין בהליך, ובשל כך, על בית המשפט לבחון האם הבקשה לגילוי מסמכי הבנק נחוצה ומידתית."

31. נקודת המוצא לעניין גילוי ועיון במסמכים דוגלת בגילוי מרבי ורחב ככל הניתן של העובדות הרלוונטיות למחלוקת לצורך חשיפת האמת. נקודת מוצא זו נשענת על העקרונות הכלליים עליהם מושתתת מערכת המשפט, לרבות עיקרון עשיית הצדק ועל הצורך לשמור על האיזון הקיים בין האינטרס הפרטי לבין האינטרס הציבורי ולהבטיח את תקינותה של המערכת החברתית כולה (ב"ש 298/86 ציטרין נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב, מא (2) 337, 358 (1987); רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם נ' גלעד, מט (2) 516, 522 (1995); רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, מט (4) 54, 61 (1995)).
32. לעניין גילוי מסמכים בהליך בבית משפט לענייני משפחה, התייחס כב' השופט שרעבי ברמ"ש (חיפה) 6139-06-18 אלמוני נ' אלמונית (27.6.2018) בו קבע:

"...הליכי גילוי מסמכים אינם יכולים להפוך ל"מסע דיג". לכן לא יינתן צו גילוי אם ברור כי הגילוי לא יועיל למבקש. יחד עם זאת הרלוונטיות תיבחן בצורה מרחיבה, במובן זה שיש לגלות כל מסמך שעשוי לקדם את עניינו של בעל הדין.

יחד עם זאת יש לבחון שמא ללא גילוי המסמכים הנדרשים לא יוכל המבקש להוכיח טענותיו, ודי בכך כדי להצדיק את גילוי המסמכים. אין מקום לסרב לבקשה לגילוי מסמכים כאשר הסירוב עלול למנוע מבעל דין מלהוכיח טענה, או אף אם הסירוב אך יקשה עליו להוכיחה.

כאשר ביהמ"ש לענייני משפחה נדרש להורות על גילוי מסמכים עליו לשקול, בכל מקרה, האם ההליך דרוש בנסיבות העניין, כמו גם את האיזון הנכון בין הצרכים הדיוניים לבין זכותם של בעלי הדין לפרטיות. לא ניתן לשלול באופן מוחלט את הליך הגילוי מחמת הזכות לפרטיות. ממילא הדיון בביהמ"ש לענייני משפחה נערך בדלתיים סגורות והמסמכים אינם נחשפים לציבור, דבר המצמצם את עוצמת הפגיעה בפרטיות.

ראו לענין זה: רע"א  6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן בע"מ [פורסם בנבו] (25.12.07);רע"א 2376/13 רמי לוי בע"מ נ' דהן ואח' [פורסם בנבו] (8.7.13);

בע"מ 4738/13  פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (3.9.13);רע"א 6753/14  סופר נ' פרל ואח' [פורסם בנבו] (20.1.15)".

33. בזיקה למתן צו להסרת חיסיון בנקאי בענייני משפחה הוסיפה וקבעה הפסיקה לא רק את החשיבות בעשיית הצדק כאינטרס המצדיק התגברות על החיסיון, אלא גם את תרומת המידע החסוי לגילוי האמת וחשיבות מיצוי הדין. על כן נקבע, כי לבית המשפט זכות מוכרת לצוות על המצאת מסמכים בנקאיים חרף החובה לשמור על סודיותם, אם שוכנע שהחומר רלבנטי לבירור המשפט, וכי אין דרך אחרת להגיע לחקר האמת אלא בגילויו (ראו: בע"מ 3542/04 סלס נ' סלס, (20.06.2005)).

מהכלל אל הפרט

34. לא התרשמתי כי המבקשים הציגו טעם המצדיק בחינת זכויות המנוחים בחשבונות הבנק שפורטו בבקשה ולמשך מלוא התקופה אליה התייחסו המבקשים בבקשתם, דהיינו למשך קרוב ל-17 שנה.
35. המבקשים לא הוכיחו נסיבות של הברחת כספים בין המנוחים או של המשיב, חוסר כשירות או חשד אחר המצדיק בחינת זכויות המנוחים לתקופה הארוכה המבוקשת.
36. ראיתי טענות המבקשים לעניין הודאת המשיב כי נטל כספים מחשבונו של המנוח ס' לצורך בניית ביתו. לא התרשמתי כי כך הדבר. במועד הדיון הבהיר המשיב כי חרף היותו שותף בחשבונו של אביו המנוח, לא נטל מחשבונו של המנוח כספים והעביר לחשבונו, יחד עם זאת העיד המשיב כי השתמש בכספים וטען כי השתמש בכספים לצרכים הבאים: "הבנייה של הבית, תפעול, ולכלכל אותו בכל מיני דברים וקניות".
37. התרשמתי כי בתשובתו זו טוען המשיב כי הוציא כספים מהחשבון לצרכי המנוח ס' וביתו (של המנוח ס') וקריאת המשפט בצורה שונה, מוציאה את המשפט מהקשרו. מסקנתי זו מתחזקת גם נוכח העובדה כי בתצהיר העדות ראשית של המשיב טען האחרון בסעיף 100 כי בנה עבור אביו המנוח יחידת מגורים בקומת העמודים בביתו של המנוח, על מנת לאפשר לו תנאים טובים יותר. נוכח האמור לעיל, לא התרשמתי כי על סמך המשפט שאמר המשיב בחקירתו הנגדית ניתן להסיק את המסקנות להן טוענים המבקשים בבקשתם.
38. בטוחה אני כי לוּ היה ב"כ המבקשים שואל את המשיב בעת חקירתו הנגדית לאיזה בית הוא מתכוון, היה המשיב מבהיר כי מדובר בבניית ביתו של המנוח ס', אשר המשך המשפט התייחס אליו. יודגש כי בכתבי הטענות שהגישו הצדדים לא נטענה טענה בעניין הברחת נכסים ולא התרשמתי כי בשלב זה, ללא ראיה של ממש, יש מקום להעלאת טענה זו כבסיס לבקשת גילוי מסמכים מורחבת.
39. בנוסף, יובהר, כי לוּ המנוח ס', היה רוצה לסייע לבנו בכספים לצורך בניית ביתו, כאשר לא נטען כנגד המנוח כי איננו כשיר לעשות כן, הרי שזכותו של המנוח לעשות כן משמדובר בכספים שלו, לגביהם מעולם לא הוצגה לו דרישה ממי מיורשי בנו המנוח י'. המנוח ס', שכשרותו מעולם לא נשללה ממנו (ולא נטען כנגדה), היה בעל החשבון ויכל לפקח בכל רגע נתון על התנהלותו, בעיקר כאשר מדובר על תקופה של למעלה מ-7 שנים טרם פטירתו ויש להניח כי מצב בריאותו היה תקין.
40. ראיתי טענות המבקשים בעניין הלכת השיתוף בין בני הזוג, ולא מצאתי בהן הצדקה להתיר את בחינת חשבונות הבנק של המנוחים החל משנת 2007 כבקשת המבקשים אלא לכל היותר התרשמתי כי יש לבדוק מה היה מצב החשבון של שני הצדדים במועד פטירתם, כאשר בין מועד פטירת שני המנוחים הנ"ל חלפו שש שנים.
41. יודגש כי לא מצאתי חשיבות למועד פטירת המנוח י' במקרה זה, וזאת, כאמור, נוכח העובדה כי לא נטען ע"י מי מהמבקשים כי במקרה זה הייתה השפעה בלתי הוגנת על המנוחים, חוסר כשרות או כל טענה אחרת בגינה יש לבחון את חשבונות הבנק שלהם לתקופה כה ארוכה ולא מידתית.
42. בהתאם לכל האמור לעיל, אני מקבלת בקשת המבקשים באופן חלקי בלבד ובהתאם להסכמתו של המשיב, דהיינו התרשמתי כי יש להתיר את גילוי חשבונות הבנקים של שני המנוחים לתקופה של שבע שנים טרם פטירתם.
43. התרשמתי כי בחינת חשבונות הבנק של שני המנוחים לתקופה של שבע שנים טרם פטירתם הינה מידתית וסבירה ומאפשרת למבקשים לבחון במועד פטירתה של המנוחה נ', מה היה מצב החשבון של המנוח ס', וכך לא נפגעת טענתם של המבקשים כי בין שני המנוחים חלה חזקת השיתוף.
44. לא התרשמתי כי למבקשים טעם המצדיק את גילוי העתק דפי חשבון הבנק של שני המנוחים לתקופה ארוכה יותר.
45. אשר על כן אני סבורה שיש הצדקה להורות על גילוי המידע המבוקש, אולם יש להגביל את התקופה כך שהיא תתחיל שבע שנים טרם פטירת כל אחד משני המנוחים.
46. אשר על כן הבקשה מתקבלת חלקית ואני מורה כדלקמן:

1. אני מורה על צו להסרת חיסיון לדפי חשבון בנק ויתרות בבנק של המנוחה נ' בחשבון בנק מס' --- בסניף --- בבנק --- וזאת מיום 14.1.2007 ואילך.
2. אני מורה על צו להסרת חיסיון לדפי חשבון בנק ויתרות בבנק של המשיב והמנוח ס' בחשבון מס' --- בסניף --- בבנק --- מיום 2013.-- ואילך. נוכח היות המשיב שותף בחשבון, על המשיב להמציא מסמכים אלה למבקשים.
3. אני מורה על צו להסרת חיסיון לדפי חשבון בנק ויתרות בבנק של המנוח ס' בחשבון בנק מספר --- בסניף --- בבנק ---, מיום 2013.-- ואילך.

47. המבקשים יישאו במלוא ההוצאה הכספית, הכרוכה בקבלת דפי החשבון המבוקשים.
48. המבקשים ימציאו פסיקתא מתאימה לחתימתי.
49. בנסיבות העניין, ולא בלי התלבטות, איני מוצאת לנכון לחייב מי מהצדדים בהוצאות המשפט של הבקשה לבדה, ואלו יילקחו בחשבון בפסק הדין בהערכת ההתנהלות הכוללת בתיק.
50. ההחלטה תהיה מותרת לפרסום בהשמטת פרטים מזהים ותיקוני הגהה.

המזכירות תדוור את ההחלטה לב"כ הצדדים, ותסגור הבקשות שבכותרת.

ניתנה היום, ט"ו סיוון תשפ"ד, 21 יוני 2024, בהעדר הצדדים.