בענין הקטינים:
1. א' ילידת 2014
2. ב' ילידת.2016
3. ג' יליד 2017
לפני בקשה לאשר מעבר שלושה קטינים כבני 4, שנתיים וחצי ושנה, ממקום מגוריהם הנוכחי
באשקלון, לעיר עפולה, המרוחקת כ- 182 ק"מ.
- המבקשת והמשיב ניהלו מערכת יחסים במסגרתה נולדו שני ילדים, קטינים א' ו- ב'.
ביום 14.2.2016 נישאו הצדדים ומנישואין אלו נולד ילד נוסף, הקטין ג'.
ילדי הצדדים הינם כבני 4, שנתיים וחצי ושנה (להלן: "הקטינים").
- הצדדים התגוררו עד לאחרונה תחת קורת גג אחת, אולם עתה הפרידו מגוריהם ופניהם לפירוד.
- לטענת המבקשת, במהלך החיים המשותפים המשיב נהג כלפיה באלימות, היא חשה בודדה, ללא עזרה ותמיכה וכעת גמרה אומר לשים קץ למסכת החיים האומללה.
המבקשת רוצה להעתיק מקום מגוריה מאשקלון ולעבור להתגורר אצל אביה, בעפולה ומכאן בקשתה לאשר העתקת מקום מגוריהם של שלושת הקטינים, ביחד עמה.
- המשיב מתנגד לבקשה.
- ביום 22.7.2018 התקיים דיון בבקשה, בעלי הדין נחקרו וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהן בע"פ ומכאן החלטה זו.
טענות הצדדים בתמצית
- טענות המבקשת
א. המבקשת טוענת כי המשיב חדל לשלם הוצאות אחזקת הבית ושכה"ד ולפיכך היא והקטינים עומדים בפני שוקת שבורה, תחת איום ממשי להיוותר ללא קורת גג.
ב. המבקשת מגדלת, מחנכת ומפרנסת את הקטינים, כאשר המשיב אינו מסוגל ליטול חלק בנטל הגידול ולכן היא מבקשת להעתיק מקום מגוריה לאזור מגורי משפחתה המורחבת, שם יש בידה לקבל עזרה ותמיכה נפשית ורגשית, על מנת לאפשר לה ללמוד ולהתפרנס.
ג. בדיון 22.7.2018 הבהירה המבקשת כי בעפולה מתגוררים אביה, בנות דודות וחברות ואילו באשקלון אין לה אפילו חברה אחת והיא חשה בודדה.
ד. המבקשת טוענת כי אין לה גיבוי כלשהו מהמשיב ביחס לטיפול בקטינים והדבר פוגע ביכולתה להשתלב בשוק העבודה.
ה. המבקשת טוענת כי אין לה כל ביטחון כלכלי, לצדדים חובות גדולים והמעבר לעיר עפולה יאפשר לה להתפתח נפשית ורגשית.
ו. לטענת המבקשת, שעה שמדובר בילדים מקטני קטנים ללא חברים הרי שבקלות ניתן לנייד אותם מעיר לעיר והם לא ייפגעו מניתוק כזה או אחר מרשת חברתית.
- טענות המשיב
א. המשיב טוען כי הקטינים קשורים אליו מאוד ויש לו היכולת והרצון לדאוג לילדיו.
לטענתו, מעניק לקטינים ערכים חינוכיים ומסורתיים והוא דמות דומיננטית בבית.
ב. המשיב אוהב ודואג לילדיו, מפרנס אותם ודואג למלוא צרכיהם.
ג. הקטינים מתגוררים עם הוריהם מזה 4 שנים בעיר אשקלון ומשולבים במסגרות חינוך באשקלון ואין לנתקם כיום ממקום מגוריהם.
ד. בדיון 22.7.2018 הצהיר המשיב כי נוכח שעות עבודתו כנהג משאית הוא מוכן להתחייב ולקחת חלק בנטל הטיפול בילדים החל מסיום שעות עבודתו בשעה 14:00 או 15:00.
המשיב התחייב כי החל מהמועד שבו המבקשת תחל לעבוד, הוא יישא בנטל גידול שווה של הקטינים גם בחופשת הקיץ (ראה סיכומי באת כוחו בעמ' 20 שורות 20-21).
ה. המשיב טוען כי ניסיונות המבקשת להשתלב בשוק העבודה לא היו כנים ורציניים, שכן כל הקטינים היו מסודרים במסגרת חינוך עד השעה 17:00 וככל שהמבקשת חפצה לצאת לעבוד, יכלה לעשות זאת.
המבקשת לא בדקה אפשרויות למקומות עבודה באשקלון, לא בדקה אפשרויות קידום, יציאה לקורסים ולמידת מקצוע באזור הדרום.
ו. המבקשת והמשיב הינם זוג צעיר, אמו של המשיב עוזרת להם, נוהגת להזמינם להתארח אצלה בשבתות ואף יכולה לדאוג לקטינים לאחר שעות עבודתה.
בנוסף, המבקשת נעזרת גם באחיו של המשיב וחברתו.
דיון והכרעה
- סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962 קובע:
"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".
בסעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962, נקבע כי ככלל, על שני ההורים לפעול בכל עניין הנתון לאפוטרופסותם, עליהם לפעול בהסכמה, לרבות קביעת מקום מגוריו של הקטין. בהמשך, בסעיף 25 לחוק הנ"ל, נקבע כי בהעדר הסכמה, בית המשפט יכריע במחלוקת בהתאם לעקרון טובת הילד. בחלק גדול מהמקרים, ההכרעה היא בבחינת הרע במיעוטו. ראו: רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה(2) 321, 330; עמ"ש (י-ם) 516/09 פלונית נ' אלמוני, [פורסם בנבו] בפסקה 8 לפסה"ד מיום 20.5.10 והערעור בבע"מ 5072/10 [פורסם בנבו] מיום 26.10.10.
- עקרון טובת הילד, הוא מונח עמום, שיש ליצוק אליו תוכן מעת לעת על פי הנסיבות והתנאים המשתנים. בכל מקרה, כל החלטה שתתקבל והנוגעת לשינוי מקום מגורים חייבת להבטיח את המשך הקשר בין הקטינים לבין ההורה השני.
ראו: בע"מ 8132/08 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] מיום 12.10.2008.
- כאשר בית המשפט דן במחלוקת הנוגעת לשינוי מקום מגורים, נקבעו מספר מבחנים על מנת לסייע לקבוע את טובת הקטין הרלוונטי: דעת הקטין הרלוונטי, איכות הקשר בין כל אחד מן הקטינים לבין כל אחד מן ההורים, האפשרות לשמור על קשר עם ההורה שאינו משמורן ונכונות ההורה המשמורן לסייע בשמירת קשר עם ההורה שאינו משמורן.
(ראו רע"א 4575/00, שם [פורסם בנבו] בעמוד 333. במספר מקרים אף נקבע כי יש לבחון גם את הקושי שנגרם להורה המשמורן מבקש המעבר, שכן טובת הקטין לפעמים קשורה באופן הדוק למצבו הרגשי של ההורה המשמורן. ראו דנ"א 9201/08 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] בפסקה 16 לפסה"ד מיום 5.4.2009 וראו גם בע"מ 9358/04 פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו] מיום 2.5.05).
- לאחר ששקלתי ובחנתי את טענות הצדדים ועמדתם הן במסגרת כתבי הטענות והן במסגרת דיון 22.7.2018, לא מצאתי שמעבר המגורים נכון לעת הזו, יהיה לטובת הקטינים ועל כן לא מצאתי לאשר את מעבר הקטינים להתגורר בעפולה.
- א. לצערי התרשמתי במהלך הדיון כי לפני שני צעירים, שאורח חייהם התאפיין
במעברים ובחוסר יציבות.
ב. לא זו בלבד שבני הזוג אינם יציבים בהחלטתם להפרד, אלא שמגבלותיהם המשפחתיות והכספיות, אינן מאפשרות להם לקבל החלטה בצורה מושכלת והם למעשה מתנהלים עפ"י גחמות וכעסים.
ג. התרשמתי מבני זוג צעירים, המגדלים 3 ילדים צעירים מאד שנולדו בפרק זמן מאד קצר, בלא מסגרת שתתמוך בטיפול בתא משפחתי כה תובעני.
ד. בני הזוג וחלק מהקטינים (טרם הולדת הבת השלישית) כבר ביצעו מעבר מגורים לעפולה, לפני זמן לא רב, מעבר שהסתיים במפח נפש גדול ובמסע שעבר דרך 3 תחנות.
ה. לאחר נסיון מגורים קצר בבית אביה של התובעת, נאלצו לעזוב ולכתת רגליהם לדירת אימה של התובעת באשדוד, שם עזבו בתוך שבוע ומשם עברו לדירת מגורי הוריו של הנתבע באשקלון, שם שהו פרק זמן של מספר חודשים וגם במקום זה לא הסתדרו ועברו הלאה לדירה שכורה משל עצמם באשקלון
- א. אין חולק, כפי שעולה מכתבי הטענות, כי במהלך 6 שנים של חיים משותפים,
הצדדים מתגוררים בבתים הוריהם, כל פעם נעים ונדים לפרקי זמן קצרים, מצפון הארץ דרומה ומדרום לצפון וכעת עומד על הפרק מעבר מגורים נוסף.
ב. גם לפני שנישאו הצדדים התגוררה המבקשת אצל בת דודתה בעיר עפולה, לשם נהג המשיב להגיע על מנת לבקר את הבת הבכורה, בהמשך הסכימה המבקשת לעבור להתגורר עם המשיב באשקלון כדי לנסות לבנות תא משפחתי. המבקשת הרתה בשנית ולאחר לידת הבת השנייה הסכימה להינשא למשיב.
כחודש לאחר שנישאו עברו הצדדים להתגורר בעפולה ושם עברו 4 מעברי מגורים עם 2 ילדים רכים, כשהם עצמם מטלטלים ומטלטלים יחד עימם את הילדים כמפורט לעיל.
- למרבה הצער לא התרשמתי כי לתובעת תכנית מסודרת שיכולה להצליח, שכן התכנית הזו לעבור לעפולה, כבר נכשלה פעמיים, כאשר ניסתה לבצע אותה יחד עם שותף בוגר ולא השתכנעתי כי תצליח בתכניתה זו , לבד בלא תמיכת הנתבע.
- שני הצדדים מאשרים כי מצבם הכלכלי אינו שפיר וניכל כי על רקע קושי כספי אירע המשבר הזוגי.
- האב בעצמו הבהיר כי נוכח חובות הצדדים הוא נאלץ לעבוד שעות נוספות.
האם הוכרזה כפושטת רגל.
אם כיום הצדדים יחד מתקשים לנהל משק בית משותף, קל וחומר כי מעבר המבקשת לדירה שכורה ועצמאית, יכביד ויעמיס עליה יותר, מבחינה כלכלית.
- מדובר בשלושה קטינים רכים בשנים והעובדה כי קיים פער גילים קטן ביניהם מחייבת תשומת לב ואינטנסיביות בגידול ובטיפול בהם וסבורני כי לשם כך נחוצה קירבה פיזית במגוריהם למקום מגורי אביהם.
משעה שאין כל אפשרות כלכלית לצדדים להחזיק אפילו דירה אחת באשקלון, איני רואה כל אפשרות כי האב יעבור אחרי הקטינים לעפולה והצדדים יחזיקו שם שתי דירות שכורות.
אין לי ספק כי זמינות ההורים, נכון לעת הזו, תושג רק כאשר האם והקטינים ימשיכו להתגורר בסמוך \בקרבת מקום מגורי האב.
על האב לוודא כי , כפי שהצהיר, יוכל לסייע לאם בטיפול וגידול הקטינים והאם תוכל לצאת לשוק העבודה וכך יוכלו להצטמצם בעיותיהם הכלכליות של הצדדים.
- לא שוכנעתי כי דווקא בעיר עפולה תהיינה למבקשת אפשרויות תעסוקה מגוונות לעבודה על פני אפשרויות תעסוקה באזור הדרום וממילא זו הבהירה כי בכוונתה לעבוד תמורת שכר מינימום וכי הקושי המרכזי הוא בטיפול בקטינים בהעדר סיוע מהאב.
בכל הכבוד, לא שמעתי תכנית ראויה ומסודרת כיצד בעפולה תתאפשר לתובעת אפשרות תעסוקה בהיותה אם המגדלת לבד 3 פעוטות רכים בשנים.
אם האם אינה מצליחה לצאת לעבודה כאשר האב מתגורר עימה, כיצד תצליח לעשות זאת במרחק 182 ק"מ ממנו?
- 19. לצערי לא התרשמתי כי המבקשת אכן יכולה להישען על רשת משפחתית יציבה בעיר עפולה, אביה הינו נכה העובד לפרנסתו בשעות אחה"צ ולא נראה כי קיימים בני משפחה אחרים אשר מסוגלים לתמוך בה, כלכלית ו\או רגשית.
התובעת הבהירה כי אינה מקיימת קשר תקין עם אימה מאז ילדותה ונוכח זו, הבחירה
לפני כמה שנים לעבור להתגורר עם אימה, רק מראה עד כמה היתה נואשת לאחר
שנאלצה לעזוב את בית אביה בעפולה.
- ביהמ"ש אינו יכול לאפשר לקטינים לעבור ניסיונות קשים וכושלים ויש להבטיח להם לכל הפחות יציבות על דרך של קביעת מקום מגוריהם נכון לעת הזו ועד לשינוי הנסיבות, בעיר אשקלון, קרוב למקום מגורי אביהם.
- עוד מצאתי להעיר כי חרף טענת המבקשת כי בכוונתה לעבור להתגורר אצל אביה, היא העידה כי לא מעוניינת להתגורר עמו לאורך זמן אלא לשכור דירה, כאשר הדבר כרוך בהוצאות שכ"ד ואחזקת מדור, כפי שמתקיים ממילא היום, גם באשקלון.
המבקשת עצמה אישרה כאמור, כי בעבר, עת התגוררה אצל אביה, ביקש האחרון
להוציאה מביתו, על אף שהייתה מטופלת אז בשני קטינים וזו הסיבה לכך שנאלצת
לעבור להתגורר אצל אמה, באשדוד.
- מהעדויות עולה כי המבקשת נעזרת דווקא במשפחתו המורחבת של המשיב המתגוררת באשקלון או בסביבה.
על אף הצהרת המבקשת כי אין לה אף אחד באשקלון, העידה כי מצויה בקשר מיוחד עם חברתו של אח המשיב, אשר שמרה במועד הדיון על ילדיהם של הצדדים והתברר כי הן דואגות ועוזרות זו לזו (עמ' 17 שורות 16-20).
- לפיכך התרשמתי כי העוגן המשמעותי הם דווקא הוריי האב, שם התגוררו הצדדים כארבעה חודשים ועזבו מטעמי נוחות, שכן התובעת סירבה להמשיך ולהתגורר עימם שכן הם מנהלים אורח חיים דתי והיא חילונית.
- באיזון הכולל בין רצון האם לעבור לעפולה על מנת לנסות להשתלב בשוק העבודה שם, לבין טובת הקטינים, ברור כי יש להעדיף את טובת הקטינים. טובתם היא כי שני ההורים שלהם ימשיכו ויהיו זמינים עבורם ונוכחות שני הוריהם בחייהם תהא עד כמה שניתן, במידה שווה ובמעורבות מקסימאלית.
במצב דברים שבו יורחקו הקטינים מרחק 182 ק"מ מאביהם ואימם תצא לשוק העבודה ותותיר אותם ברשות הסבא, ייחשפו הקטינים לנזק נפשי קשה ומיותר, בהעדר קשר עם אביהם מולידם וסביר להניח בהעדר קשר עם אימם נוכח קשיי הפרנסה שהיא צפויה לשקוע בהם, כמפרנסת יחידה.
- לפיכך, טובת הקטינים היא שלא לאפשר, בשלב זה, את המעבר לעפולה.
לאור האמור, העתירה להעתקת מקום מגורי הקטינים לעיר עפולה, נדחית.
- כמובן שמצופה כי האב ימצא את הדרך להקדיש יותר שעות לילדיו, תוך מתן אפשרות לתובעת לצאת ולהשתלב בשוק העבודה כך שיוכלו להתמודד עם קשיי הפרנסה בצורה יותר טובה.
- בכך מסתיים בירור ההליך שבכותרת.
- בנסיבות העניין, נוכח מצבם הכלכלי של הצדדים והעובדה כי המבקשת מיוצגת מטעם הלשכה לסיוע משפטי, לא יינתן צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.
סוגיית המשמורת תמשיך להתברר בתיק הקשור, בתלה"מ 13699-03-18.
ניתנה היום, י"ג אב תשע"ח, 25 יולי 2018, בהעדר הצדדים.