הכרעה בעניין מזונותיהם של חמישה קטינים

עליי להכריע בעניין מזונותיהם של חמישה קטינים. שניים מהם בני מתחת לגיל שש, ושלושת

האחרים מעל לגיל 6 (בני שמונה וחצי עד 14).

השתלשלות דיונית

1. בתאריך 30.5.16 הגישה התובעת בקשה לצו הגנה ראשון בתיק ה"ט 60997-05-16, כשהייתה בחודש השישי להריונה מאז ועד שובה של התובעת לבית מגורי הצדדים, התקיימו מספר דיונים ואף הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בנוגע לצו זה. למרות הפשרה עליה הסכימו הצדדים בסיועו של בית המשפט המחוזי, בסופו של דבר, האם נאלצה להתפנות למקלט לנשים מוכות שם שהתה תקופה במשך חצי שנה. בזמן שהותה של התובעת במקלט לנשים מוכות ,ילדה היא, את ילדתם החמישית של הצדדים.

2. בתאריך 13.2.17, הגישה התובעת בקשה לצו הגנה בתיק ה"ט   26672-02-17  ולאחר שבית המשפט שמע את המבקשת עצמה , ואת העובדות הסוציאליות אשר התלוו אליה לדיון , הגב' .... והגב' ...., נקבע דיון במעמד הצדדים ליום  06.03.17. במהלך הדיון בית המשפט הקשיב ארוכות  לצדדים, חקר כל אחד מהם, וכן נדרש לסיכומיהם. בתום הדיון, נפסק כי המבקשת תשוב עם הקטינים אל בית הצדדים והוצא כנגד המשיב צו הרחקה.

3. עוד לפני כן, ביום 08.08.16 נפסקו לארבעה קטינים דמי מזונות זמניים בסך כולל של 4,500 ₪ , הכוללים את כל רכיבי המזונות לרבות אחזקת המדור והוצאות החינוך.

4. לאחר שנולדה בתם החמישית של הצדדים ביום 27.08.16, הוגשה בקשה לפסיקת מזונותיה הזמניים וביום 28.03.17 נפסקו מזונות זמניים על סך 900 ₪ עבורה ובסך הכול, 5,400 ₪ עבור חמשת הקטינים.

טענות האם

5. טוענת האם כי תלוש המשכורת של האב, מופק על ידי אחיו של האב,  ואינו משקף את גובה

הכנסתו האמתי של הנתבע. כמו"כ טוענת האם כי עסק ה.... אשר התנהל מביתם הוא בבעלות הנתבע , ולא כפי שטוען הנתבע כי העסק הוא בבעלות אחיו.

עוד טוענת האם כי הסדרי השהות של האב, אינם כוללים לינה באמצע השבוע אלא שהייה בת כמה שעות פעמיים בשבוע, וכן בכל שבת שנייה. זאת ועוד, את הבת הצעירה ביותר האב איננו לוקח כלל ללינה, ולא ברור אם בכלל.

טענות האב

6. האב טען בפני, במסגרת סיכומיו, כי זמני השהות שלו עם הקטינים הינם זמני שהות נרחבים, וככאלו, יש בהם כדי להשפיע על גובה דמי המזונות. לאור זאת, לשיטתו של האב, עליו לשאת "בסכום המינימאלי המקובל, באופן שישקף את צרכיהם האמתיים של הקטינים ואת יכולתו של הנתבע, תוך החלה שוויונית של מזונות הקטינים גם על אימם התובעת" (מתוך כתב ההגנה).  ב"כ האב, הדגישה טענה זו תוך שהיא מפנה אל  הלכת 919.

דיון והכרעה

7. סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 (להלן: "חוק המזונות"), קובע:

"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלו".

בעניינינו מדובר באב ואם יהודיים ולפיכך, החיוב במזונות הילדים הינו על-פי הדין העברי.

8. כאמור חמשת הקטינים אשר בפניי נחלקים לשתי קבוצות גיל בהתאם להלכת בע"מ 919/15 (להלן- "הלכת 919"). שני "קטני קטינים" אשר גילם מתחת לשש, ושלושה קטינים , מעל גיל שש.

9. חבותו של אב יהודי לשלם מזונות הכרחיים בגין קטינים שהינם מקטני קטינים הינה מוחלטת, אף אם לקטינים מקורות פרנסה אחרים. לעומת זאת האם, פטורה ממזונות אלה בין אם היא עשירה ובין אם היא עניה.

ראו לענין זה דבריו הנחרצים של כבוד השופט נ. סולברג בהלכת 919:

"נזכור ונזכיר: טרם נשלמה המלאכה. ראשית, פסק דין זה מסדיר באופן חלקי בלבד את סוגיית מזונות הילדים, ואינו מתייחס לתשלום מזונות ילדים בגילאי 6-0, חובה שעודנה מוטלת במלואה על כתפי האב, תהיינה נסיבות העניין אשר תהיינה".

10. מאחר ומדובר בפסיקת מזונות עבור קטינים הרי שהפסיקה קבעה כי גם במקרים, בהם לא כל הצרכים הוכחו, על פי ידיעה כללית שיפוטית הם עומדים על סך של 1600 ₪ לא כולל הוצאות מדור וחינוך.

               לעניין זה ראו:    ע"מ (י-ם) 789/05 ע. ד. נ' ע. י. {פמ"מ – 16/1/2006}).

                                             ועמ"ש (ת"א) 46291-01-16 פלונית נ' פלוני {פמ"מ – 9/10/2017}).

11. על הצרכים ההכרחיים יש להוסיף את חלקם היחסי של הקטינים בעלות המדור של ההורה המשמורן, הכוללת את שכר הדירה ואת עלויות אחזקת הדירה, ששיעורו נקבע בהתאם למספר הקטינים.

לענין זה ראו: ע"א 764/87 אוהר נ' אוהר {פמ"מ – 31/12/1987}).

12. מעבר למזונות ההכרחיים, שהם בגדר חיובו המוחלט של האב מתחת לגיל שש, שני ההורים חייבים במזונות מ"דין צדקה", באופן שהחלוקה ביניהם תיקבע על-פי יכולתם הכלכלית ושיעורי השתכרות שלהם מכלל המקורות, לרבות שכר עבודה.

13. על פי הלכת 919, בבוא בית המשפט לפסוק את מזונותיו של קטין, עליו לאזן באופן ראוי בין ארבעה משתנים:

א.           צרכי הקטינים על פי רמת החיים שחיו בה ערב הפירוד ואף להבחין בין צרכים תלויי שהות הכוללים מדור ואחזקתו, לצרכים שאינם תלויי שהות וצרכים חריגים.

ב.            יכולותיהם הכלכליות של כל אחד מהורי הקטינים. בהקשר זה יודגש כי אין מדובר אך ורק על הכנסותיהם הפנויות של ההורים, אלא על בית המשפט לקבוע יכולת כלכלית מכלל המקורות העומדים לרשות כל אחד מההורים.

ג.            היחס בין יכולותיהם הכלכליות של ההורים, זה מול זה.

ד.            חלוקת זמני השהות בפועל של כל אחד מההורים ובהתאם להם, לחלק ביניהם את ההוצאות תלויי השהות על פי יחס יכולתם הכלכלית של שני ההורים וקביעת גובה החיוב בהתאם.

ראו לענין זה: עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ. ב. נ' א. ב. {פמ"מ – 20/12/2017}16.     

14. בבואי לקבוע את מזונותיהם של חמשת הקטינים אשר בפניי, בודקת אני את התא המשפחתי הספציפי ובוחנת את מכלול הנסיבות הפרטניות של המשפחה, וזאת על-מנת לחלק את הנטל באופן שיאזן בין ההורים. מלאכת האיזונים מתבצעת כאשר עקרון על מנחה אותה והוא, טובת הקטינים ורווחתם. מעקרון על זה, נגזרים עקרונות משנה כמו דאגה לרווחת ההורים אשר נושאים בעול פרנסת וגידול הקטינים, איזון בין היכולות לבין הדרישות,  ומניעה, ככל האפשר, של יצירת "בית עני" ו"בית עשיר", וכן הלאה.

זמני השהות

15. זמני השהות בין האב לקטינים, עליהם אין מחלוקת הינם שני לילות מתוך 14 ימים ועוד פעמיים באמצע השבוע ללא לינה.

16. על פי זמני השהות אשר מתקיימים בפועל, ארבע קטינים מתוך חמשת הקטינים לנים אצל האם 12 לילות מתוך 14 לילות, ואילו הקטנטנה שטרם מלאו לה שנתיים, אינה לנה אצל האב כלל, לפחות לא בשלב זה.

17. נוכח הפער הגדול בין זמני השהות של האב עם הקטינים, לבין זמני השהות של האם עם הקטינים, מאליו ברור כי האם, שהינה המשמורנית בפועל, (תביעת המשמורת נדונה בבית הדין הרבני והצדדים לא הביאו בפני בית המשפט כי ניתן פסק דין סופי בעניין המשמורת), משמשת כהורה האחראי לכל צורכי הקטינים.  תוצאה נוספת מתבקשת אל נוכח נסיבות אלה היא, כי אין להבחין בין הוצאות תלויי השהות לבין ההוצאות שאינן תלויי שהות ולכל היותר יש להתחשב בהוצאות תלויי השהות בנוגע לשני לילות מתוך 14 ימים עבור ארבעה קטינים מתוך החמישה.

צרכיהם של הקטינים

18. בסעיף 67 לכתב התביעה, אשר התעדכנו בסיכומי האם פורטו צרכי הקטינים כדלקמן:

א. כלכלה (כולל מזון וחומרי ניקוי) – 1,450 ₪ לכל קטין . כל עוד הבית לא נמכר ומשולמת משכנתא,  מבקשת התובעת כי במלוא חיוב המשכנתא יישא האב.

ככל והבית יימכר, מבקשת האם לשכור יחידת דיור עם חמשת הקטינים שעלותה נעה בין 4,500 – 9,000 ₪, התובעת עותרת כי מאחר שעניינו בחמישה קטינים, יישא הנתבע בהוצאות שכ"ד בין 60%-70%, ובהוצאות הבית יישא ב- 70%.

ב. עוד עותרת התובעת לחייב את הנתבע ב- 70% מהוצאות הרפואיות של הקטינים.

מדור                                   1,581             ₪ לפי .50% מגובה תשלום המשכנתא.

אחזקת מדור                      994                ₪ לפי 50% מגובה התשלומים.

ביגוד והנעלה                      2,050             ₪.

משחקים וצעצועים            1,050             ₪.

דמי טיפול                          1,200              ₪.

נסיעות                               1250               ₪.

מוצרי הגיינה

(לרבות טיטולים)                 750                 ₪.

קופת חולים                       500                 ₪.

ג. כלכלה ומזון – האם העריכה כי עלויות הכלכלה, כולל מזון וחומרי ניקוי, אותן היא מוציאה בעבור הקטינים, נאמדות בכ –  7,250 ₪ לחודש. הוצאות אלו נתמכו בקבלות וחשבוניות שונות שהציגה.

ד. טוענת האם כי היא זכאית לקבל "דמי טיפול" בגין הטיפול בקטינים.

ה. מדור ואחזקתו – הקטינים מתגוררים עם אמם בבית פרטי המאכלס באופן מרווח את כל חמשת הקטינים אשר הנו בבעלותם המשותפת של שני ההורים בגין משכנתא הרובצת עליו הם אמורים לשלם סך של    כ- 3,500 ₪ בחודש .

האם עתרה לחיוב האב בדמי מדור בשיעור של 50%  מעלות המשכנתא, כל עוד הבית בבעלותם ובשיעור של 50% משכר דירה בסך של  5,000   ₪ כאשר הבית יימכר ותאלץ היא לשכור דירה אשר תכיל את חמשת הקטינים באופן דומה לבית בו גרים הם כיום.

               ו. האב לא הביא כל ראיה על הוצאות  בגין מדור שכן גם כאשר הוא שוהה עם ארבעה מחמשת הקטינים בסוף שבוע ארוך פעם בשבועיים , הוא עושה את סוף השבוע אצל הוריו והוא אף לא טען ולא הביא כל אסמכתא על הוצאות אותן הוא מוציא על הקטינים כאשר שוהים הם אצלו.

               ז. נסיעות- 1,250    ₪ בהקשר זה אני מוצאת לציין כי מאחר ועל פי החלטה מיום 12.6.17, על פיה ההורים יחלקו בזמני השימוש שלהם ברכב המשפחתי, הרכב עומד מושבת שכן האב אינו מעבירו "טסט" ואף נמנע מלהעביר לאם את רישיון הרכב על מנת שהיא תוכל לבצע את מבחן הרישוי לרכב. התוצאה היא כי האם נאלצת להיגרר ממקום למקום עם חמישה קטינים באמצעות תחבורה ציבורית או טרמפים. מנגד, האב העיד כי הוא עושה שימוש ברכב של חבר ואף לדיון הגיע עם הרכב הזה.

ראו עמוד 46  שורות 31-33 לעדות האב ביום  2.1.18:

"הילדים, זה יפריע לי להסדרים.. לשאלה איך הגעתי לפה, קודם אענה לשאלה הקודמת..   הגעתי עם רכב אחר. רכב של חבר. לשאלה איזה רכב, ..... זה נקרא, שנת ....... לשאלה איך קוראים לחבר, חבר שלי, ..... לשאלה מה מספר הרישוי, לא יודע. לשאלה מתי לקחתי ממנו את הרכב, מתי שאני צריך אותו, לדברים שלי, אני לוקח. לשאלה איך אני מגיע לעבודה וחזרה, אני ישן ב......."

דיון לעניין צרכי הקטינים

19. מקורם של דמי הטיפול הוא במשפט העברי (ראה: תמ"ש (ת"א) 104840/00 ב. א. נ' ב. א. {פמ"מ – 21/7/2003}). הוצאות הטיפול בקטינה מהווה חלק ממזונותיה וככאלו, הם חלים על האב, בוודאי כאשר החיוב הוא מקטני קטנים.

ככל שהקטין בו יש לטפל הינו בגיל צעיר יותר, גובה הפסיקה יהיה גבוה יותר. (ראה: ע"א

180/80 תמיר נ' תמיר, לד(4) 499 {פמ"מ – 3/9/1980}). מטרת דמי הטיפול היא לפצות את האם עבור טיפולה הישיר, או עבור הוצאותיה לטיפול חיצוני כמו גם מטפלת.

20. בהקשר זה אומר כי בנסיבות בהן האם היא זו המטפלת בקטינים מתחת לגיל שש, גם אם מדובר בשובם מהמסגרות החינוכיות, הרי שיש בכך משום הסבר להבדל בין מזונות קטינים שמתחת לגיל שש לבין מזונות קטינים שמעל לגיל שש, ככל שמדובר במשמורת שאינה משותפת.

הכנסות הצדדים

הכנסת האם –

21. האם עובדת כ.... והכנסותיה בממוצע על פי האסמכתאות אשר הציגה מגיעות לסך של כ- 1,800 ₪ נטו.  יודגש כי מאחר ועבודת האם הופסקה לפרקים בשל לידות, שהייה במקלט לנשים מוכות ואף טיפול בחמישה ילדים באופן כמעט בלעדי, הרי שאין היא משתכרת באופן רציף ומסודר, אולם על פי עדויות שני הצדדים, כך היה גם עובר לסכסוך בין הצדדים כאשר הם חיו במשותף.

כמו כן מקבלת האם קצבת ילדים לחמישה ילדים בסך של כ- 1200 ₪. לפיכך, סך הכנסתה מגיע לכ- 3,000 ₪ בחודש.

הכנסת האב –

22. לטענת האב הוא עובד כשכיר בחברה של אחיו אשר שמה  ........ בע"מ ושכרו משם הינו בסך של 6,000 ₪ נטו בחודש. מתלושי השכר אותם צירף האב,  עולה כי ממוצע שכרו עומד על 5,916 ₪ לחודש, נטו.

23. אציין כי האב לא צירף תלושי שכר מלאים כנדרש על-פי תקנות סדר הדין האזרחי אף הרצאת הפרטים אשר הוגשה על-ידי האב, נעדרה כל פרטים בסיסיים הנדרשים. מכאן, שמסקנתי לעניין הכנסתו, נגזרת מאותם תלושי שכר שצורפו.

24. זאת ועוד, הוכח לי, כי בנוסף להכנסתו של האב מעבודתו ....... עבד האב בחברת .......ועל פי מסמכים שהואיל להגיש לאחר שנחשפה עובדה זו, עולה כי השתכר שם כ 580 ₪ נוספים וכן עד למועד בו פינה את הבית על מנת שהאם תשוב אליו עם חמשת הקטינים ניהל משם עסק למסחר ...., עסק שטרם הסכסוך שני הצדדים ניהלו אותו יחדיו.

25. בעניין זה אציין כי האב טען כי גם העסק אותו ניהלו מהבית, הנו בבעלות אחיו אולם ממכלול הראיות שהובאו בפני, גרסת האם על פיה העסק הוא עסק שבבעלות הצדדים והם סחרו ב.... מתוך ביתם, היא זו המהימנה בעיניי.

26. אין זה סביר כי הצדדים יעמידו את כל הקומה העליונה בביתם לצורך סחורה אשר עמדה למכירה מבלי לקבל כל דמי שכירות בגין אחסנת הסחורה, גם אם מדובר באחיו של האב.

אף אין סבירות בגרסת האב על פיה, האם תעבוד בעסק ה.... באופן יומיומי ללא כל תמורה, בשביל גיסה.

27. לחיזוק גרסתה של האם, הציגה היא עותקי חשבוניות שהוצאו על .... שנרכשו, אמצעי פרסום של עסק ה.... והצטרפותם של נתונים אלה הביאה אותי לכלל מסקנה כי עסק ה.... הנו עסק בבעלות הצדדים וכי לאב הכנסות נוספות ממנו מעבר לתלוש השכר אותו הוא הציג.

28. זאת ועוד, גם העסק ........ הנו עסק משפחתי, בו עובד האב. על פי התרשמותי, אין הוא עובד ככל עובד זר בעסק. תלושי השכר נערכים על ידי אחיו של האב וככאלה, גובהם מוכתב על ידו. בחינת הוצאות הצדדים כפי שהוכחו לי לעומת הכנסת האב על פי המסמכים שהוצגו להוכחת השתכרותו מעלה תהיות רבות בנוגע למהימנות גרסתו של האב בנוגע להכנסתו. 

29. הוכח לי כי כלכלתה של משפחה בת שש או שבע נפשות בבית פרטי ביישוב ........הגיעה לסך של הוצאות בגובה של 11,000 ₪-15,000 ₪ בחודש (ראו: עמוד 26 לפרוטוקול- שורה אחרונה) כמו גם רכישת טרקטורון בסך של 50,000 ₪ רק לשם שעשוע בשעות הפנאי (נתון שאין מחלוקת לגביו), ללא ספק מעידים על רמת חיים גבוהה מהממוצע ובאופן וודאי, גבוהה מהכנסות האב על פי תלושי השכר, כפי שהובאו על ידו.

30. לכך יש להוסיף את עדותה של האם שהיתה מהימנה עליי כי במהלך החיים המשותפים הם היו משלמים עבור מוצרים שצרכו והוצאות במזומן . ראו עדות האם מיום 23.4.17, בעמוד 25 שורות 8-31. וכן בפרוטוקול מיום 2.1.18 עמוד 31, שורות 8-12:

ת. הוא הצהיר שקיבל.. הייתה תקופה שקיבל על הנייר 5,000, אבל בתכלס קיבל בשחור יותר. לא יודעת בדיוק כמה. אח"כ קיבל העלה רשמית ל-6,000 וקיבל יותר שחור. ככה זה ב-...., הרבה בשחור. היינו משלמים במזומן חשמל, ביגוד, הנעלה, הרבה מזומן. הוא היה מנהל הכספים, לא ידעתי כמה בדיוק, מה מי מו..

31. לזאת יש להוסיף את העובדה כי הצדדים הפעילו עסק למכירת .... דרך הבית אשר על פי עדותה של האם, אשר כאמור היתה מהימנה עליי, הרוויחו משם עשרות אלפי שקלים בחודש. לעומת עדות האם, עדות האב השתנתה מעדות לעדות.

               פעם העיד:

"....לשאלה מי קנה את ה...., היא ואני והיו עוד הזמנות, היה עזרה. היה יתרון כזה, ואני אסביר, אמרנו בוא נקים עסק, נראה איך הולך. אח שלי אמר לי שהוא יעזור לי, שהוא ייתן לי ויעזור לי להקים. ראו פרוטוקול מיום 23.4.17, שורות 29-30.

ולאחר מכן בהמשך דבריו בעמוד 27 שורות 5-6 טען כי:

".... מהעסק לא שייך לי או לה, אלא לאחי ששילם על העסק. היא מכרה הרבה ....   שתראה הכנסות גם".

32. מאחר והגעתי לכלל דעה, כי האב לא חשף בפני בית המשפט את כלל הכנסותיו מכל מקורותיו. הרי שבאופן זהיר אני קובעת כי שכרו של האב מכל מקור עומד על סך של 12,000 ₪ נטו בחודש.

33. משכך קבעתי, הרי שיחס ההכנסות הפנויות בין הצדדים הוא כמפורט להלן:

3,000 ₪ בחודש לאם – המהווים 20% מכלל  הכנסות הצדדים.

               12,000 ₪ לאב המהווים 80% מכלל הכנסות הצדדים.

34. על הצדדים לשאת במשכנתא בסך של כ-3,500 בחודש. ובמידה ויימכר הבית, ייאלץ כל אחד מהם לשכור דירה. האם תזדקק לדירה אשר תכיל שש נפשות ואילו האב יזדקק לדירה אשר תכיל נפש אחת ותוכל להלין עוד חמישה ילדים בשני לילות מתוך 14 בשבועיים.

35. מנגד בזמן בו יימכר הבית תאלץ האם לשכור דירה, של לפחות חמישה חדרים על מנת להשכין בה שש נפשות.

36. עלותה של דירה בת חמישה חדרים תעלה לפחות כ- 5,000 ₪ לחודש. מאחר וכאמור הפער בין זמני השהות לרבות מספר הלינות בחודש, בין האב לבין אלה של האם הוא כה גדול, הרי שעל האב להשתתף בחלקם של חמישה קטינים בעלות מדורה של האם בשיעור של 80% מעלות שכר דירה שלא תעלה על 5,000 ₪ וזאת בהתאם ליחס בין הכנסותיהם.

דיון ואיזון

37. על פי כל אשר הובא לעיל, עתה, כל שנותר לי הוא לשוב ולאזן בין צרכיהם של חמשת הקטינים אשר בפני, לבין יחס הכנסותיהם של שני הוריהם, גם אל מול יחסי זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מהוריהם, לצורך קביעת חלוקת הנטל, ולהגיע לאותו סכום בו יהא על האב לשפות את האם, אשר יהווה את השתתפותו שלו במזונות הקטינים בגין צרכיהם.

38. כל זאת, עליי לעשות לצורך קביעת מזונותיהם שני הקטינים מקטני קטינים עד הגיעם לגיל 6, וכן, לקבוע את מזונותיהם של שלושת הקטינים אשר גילם מעל 6 ואף להשוות את מזונותיהם של קטני הקטינים בעת הגיעם לגיל 6 לאלה של שלושת אחיהם הבוגרים יותר.

39. בענין זה אני מוצאת להביא את חוות הדעת של כב' הש' פוגלמן בהלכת 919/15:

"וגם זאת יש לומר. אין מדובר בקביעת נוסחאות אריתמטיות נוקשות הקושרות בין הכנסות ההורים והיקף המשמורת הפיזית המסורה לכל אחד מהם לבין שיעור המזונות. פסיקת המזונות לעולם לא תסמוך אך על "המספרים היבשים" – אם לעניין נתוני ההשתכרות של ההורים, אם לעניין יחס השהייה אצל כל אחד מהם. בטרם יפסוק באופן סופי את סכום המזונות על בית המשפט להוסיף ולהתבונן היטב על התא המשפחתי שלפניו ועל נסיבותיו הפרטניות, ולהבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר תנאים אלה. הקביעה תהיה נטועה תמיד במכלול נסיבות העניין, כששיקול העל המנחה אותה הוא טובת הילד ורווחתו בבתי שני ההורים".

40. במקרה שלפני, משמדובר בחמישה קטינים, בגילאים שונים, כאשר הצעירה שבהם אפילו עוד לא לנה אצל אביה, אין אפשרות ואף אין זה סביר וראוי לערוך חישוב אריתמטי מדויק לשם קביעת חלוקת החיוב במזונותיו של כל אחד מחמשת הקטינים.

41. שגרת יומם של חמישה קטינים הינה מורכבת, דינמית ומשתנה בכל יום מחדש. כאשר הורה אחת מגדלת אותם באופן בלעדי 86% מהזמן, הרי שבמסגרת השיקולים שעל בית המשפט לשקול קיימים שיקולים שלא ניתן לחשב אותם, כמו ההתגייסות שנדרשת מאם המגדלת חמישה קטינים באופן כמעט בלעדי, היערכות הגובה ממנה מחירים שלא ניתן לאמוד. בין אם מדובר בלילות ללא שינה, בימי מחלה של חמישה קטינים, או אפילו ההתארגנות היומיומית הנדרשת מדי בקר לצורך הכנתם של חמישה קטינים למוסדות החינוך בהם הם לומדים, כמו גם הדאגה להכנת שיעורי הבית ולמידה למבחנים של כל החמישה.

42. האנרגיות שיש להשקיע בהכנת ארוחות לחמישה קטינים, הסעה לחוגים או הסעה לחברים, איננה ניתנת לכימות. עם זאת היא קיימת בפועל ויש להביאה בחשבון במסגרת השיקולים שעל בית המשפט לשקול.

43. בסופו של יום, גם כשהקטינים שוהים 14% מהזמן אצל אביהם, האם משמשת כהורה המארגן, או "מפקדת" ההערכות היומיומית הנדרשת לניהול חייהם של חמישה קטינים אחראית עליהם 100% מהזמן, גם בזמן בו הם שוהים אצל האב. לצורך החידוד אוסיף כי אין מדובר ב"גזברית" בלבד.

44. תוצאת האחריות ההורית המוגברת של האם במקרה שלפני, היא כי גם כאשר הקטינה בת השנתיים תחל ללון אצל אביה, לא תהיה לכך משמעות מבחינת המזונות אשר ייקבעו בפסק דין זה.

סיכום והכרעה

45. לאור כל האמור לעיל אני קובעת כי צורכי חמשת הקטינים מגיעים לסך של 1200 ₪ לחודש עבור כל אחד מהם וזאת ללא השתתפות האב ברכיב מדורם.

46. מאחר ומדובר בדמי משכנתא חודשיים בסך של כ- 3,500 ₪ בלבד, כל עוד לא יימכר הבית יחלקו הצדדים בדמי המשכנתא באופן שהאם תישא בשיעור של  20% ממנה בסך של 700 ₪ ואילו האב יישא בשיעור של 80% ממנה בסך של 2,800 וזאת בהתאם ליחס ההכנסות ביניהם.

47. לפיכך, האב ישלם עבור מזונותיהם של שני הקטינים אשר גילם מתחת לגיל 6 סך של 1200 ₪ מדי חודש.

עבור כל אחד מהקטינים אשר גילם מעל גיל 6 ישלם האב סך של 960 ₪ מדי חודש וזאת מאחר והאם תשתתף בשיעור של 20% מההוצאה עבור צורכיו של כל אחד מהם.

בנוסף ישלם האב לידי האם סך של  2800 ₪ עבור חלקם של הקטינים במדור כל עוד היא והקטינים גרים בבית. בחלוקה לחמישה עבור כל אחד מהקטינים, התשלום בגין מדור יעמוד על סך של 560 ₪.

ממועד בו תשכור האם דירה ישלם הוא עבור מדורם של הקטינים סך של  4000 ₪ ובחלוקה לחמישה קטינים ישלם סך של 800 ₪ עבור מדורו של כל אחד מהם.

48. התוצאה היא כי עבור הקטינים שגילם מתחת לשש ישלם האב סך של 1760 ₪ עבור מזונות ומדור כל עוד הם גרים בבית. וסך של 2000 ₪ כשיעזבו את הבית והאם תשכור דירה.

בהגיע כל אחד מהקטינים לגיל שש, ישלם עבור כל אחד מהם סך של 1520 ₪ בגין מזונות ומדור כל עוד הם גרים בבית. וסך של 1760 ₪ ממועד בו יעזבו את הבית וישכרו דירה. סכומים אלה ישולמו  אף עבור כל אחד משלושת הקטינים אשר גילם מעל גיל 6 (להלן-דמי המזונות).

49. דמי המזונות ישולמו על-ידי האב בכל 1 לחודש ומראש, עד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 או עד סיום בחינת הבגרות האחרונה, לפי המאוחר מבין השניים (להלן –מועד הבגירות). בתקופת שירות החובה (צבאי, או לאומי) יעמדו דמי המזונות על 1/3 מדמי המזונות ששולמו עד מועד הבגירות.

50. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע במועד מתן פסק הדין ויעודכנו אחת ל-3 חודשים, ללא הפרשים רטרואקטיביים בין תקופה אחת לרעותה.

51. כל הוצאה רפואית שאינה כלולה בסל הציבורי תשולם על ידי ההורים באופן שהאב ישלם 60% ממנה ואילו האם 40%.

52. בכל הוצאה בגין חינוכם של הקטינים שמוגדרת כחובה על ידי המוסד החינוכי בו יתחנכו כל אחד מחמשת הקטינים, יישאו ההורים במשותף באופן שהאב ישלם 60% ממנה ואילו האם 40%. כמו כן באותו שיעור יחלקו ההורים בהוצאה עבור חוג אחד לכל ילד, וכן בהוצאה עבור קייטנה בחופשת הקיץ בעלות ציבורית לכל ילד. כן יישאו ההורים באותו יחס בשיעורים פרטיים במידת הצורך. בהעדר הסכמה, ה"צורך" ייקבע על ידי היועצת או היועץ בבית הספר בו ילמדו.

53. מצאתי לשנות את שיעור ההשתתפות של כל אחד מההורים בנוגע להוצאות המפורטת בסעיף 52 דלעיל, מאחר ובתשלום המזונות אשר נפסק יש כדי להקטין את פער ההכנסות בין ההורים. יחד עם זאת לנגד עיניי עמדה המציאות על פיה יכולתה של האם לעבוד ולפתח קריירה מוגבלות נוכח העובדה שהיא מטפלת באופן מוגבר בחמשת ילדי הצדדים, לעומת יכולתו של האב לצמוח מבחינה מקצועית ולהגדיל את הכנסותיו, שכן, הוא נהנה מזמן רב של שעות בהן הוא יכול לעבוד.

54. סכום שלא שולם במועדו יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק, בין היום שנועד לתשלום לבין הפירעון המלא בפועל.

55. מאחר וקצבת הילדים מאת המוסד לביטוח לאומי חושבה כחלק מהכנסותיה הפנויות של האם, הרי שמאליו ברור כי היא תשולם לידי האם, לרבות מענק הלימודים שתקבל היא מהמוסד לביטוח לאומי, מדי שנה.

56. בשים לב לאופן התנהלותו הדיונית של האב כפי שפורטה לעיל, והתוצאה אליה הגעתי, יישא האב בהוצאות האם בסך 15,000 ₪ אשר ישולמו עד לתאריך 15.08.18, כשסך זה נושא הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו המלא בפועל.

ניתן היום,  י"ב אב תשע"ח, 24 יולי 2018, בהעדר הצדדים.