ביום 5.10.21 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניין היחיד. במסגרת הצו הועמד התשלום החודשי על סך 1,100 ₪ ועו"ד אסיא סיון מונתה כנאמנת לניהול הליך חדלות הפירעון.
ביום 31.10.22 הוגשה הצעת ממונה המפרטת את נתוניו האישיים של היחיד, מתייחסת לנסיבות היווצרות החובות ולהתנהלות היחיד בהליך זה.
בדיון מיום 9.11.22 , לאחר שנשמעו דברי היחיד בנוגע לקורות חייו המורכבים, נסיבות ההסתבכות והשינוי שעשה באורחות חייו, נקבע צו לשיקום כלכלי במסגרתו חויב להוסיף לקופת ההליך סכום של 39,600 ₪ בפריסה ל-36 תשלומים חודשיים בסך 1,100 ₪.
ביום 3.3.24 הוגשה מטעם היחיד בקשה לשינוי הצו לשיקום כלכלי שניתן ומתן הפטר לאלתר. בבקשה צוין כי בחודש פברואר 2024 התגלה בגופו של היחיד גידול ממאיר וכתוצאה ממצבו הרפואי הוא אינו יכול לעבוד ולהמשיך בתשלום בהתאם לתכנית השיקום שנקבעה, בנוסף, צויין כי היחיד הגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה להכרה בנכות כללית.
בהחלטה שניתנה נקבע כי התיעוד שצורף לבקשה אינו מצדיק את שינוי הצו לשיקום כלכלי בשלב זה וכי על היחיד לפנות לממונה בבקשה לשינוי צו התשלומים שנקבע בעניינו.
היחיד פעל כאמור ובהחלטת הממונה מיום 27.3.24 הופטר היחיד מהתשלום החודשי לחודשים מרץ-מאי 2024.
בחודש יוני 2024 נקבעה בעניין היחיד נכות זמנית בשיעור 100% ואובדן כושר תעסוקה מלא לתקופה מיום 1.2.24 ועד 1.10.25. לכן חידש היחיד את בקשתו לשינוי הצו לשיקום כלכלי ומתן הפטר לאלתר.
בעלות התפקיד הודיעו על הסכמה לבקשה, בכפוף להמצאת דו"ח מסלקה פנסיונית לצורך איתור נכסים פיננסיים המוקנים לקופת ההליך.
בהחלטה מיום 9.7.24 ניתנה לנושים אפשרות להתייחס לבקשה והיחיד נדרש להמציא את הנתונים החסרים לנאמנת.
הנושה מקס איט אשראים בע"מ הודיע על התנגדות לבקשה.
נטען כי אי כושר מלא אינה מקנה הפטר לאלתר באופן אוטומטי. לטענת הנושה, היות שמדובר בנכות זמנית בלבד, יש להאריך את תקופת תכנית הפירעון כך שהיחיד ישלם את יתרת התכנית בפריסה ארוכה יותר.
הנאמנת עדכנה כי ליחיד קרן השתלמות פעילה בחברת מנורה מבטחים בה נצבר 22,547 ₪, והיא תהפוך "נזילה" ביום 31.1.27.
היחיד עתר להותיר את הסכום הצבור בקרן ההשתלמות בידיו. במסגרת בקשתו תיאר היחיד את מצבו הרפואי והסביר כי הוא עומד לפני ניתוח להסרת הגידולים שנמצאו בגופו והוא זקוק לכל כוחות הנפש להתמודד עם מחלתו. בנסיבות המתוארות ביקש היחיד כי כספי קרן ההשתלמות יישארו ברשותו.
בעלות התפקיד התייחסו לבקשה זו וטענו כי על פי הפסיקה, כספים המצויים בקופת גמל ונועדו להבטיח בטחון כלכלי לאדם עם פרישתו, נהנים מהגנה "חזקה" במסגרת הליכי חדלות פירעון. מאחר שקרן השתלמות אינה כוללת כספים המיועדים לקצבה, חלה על כספים אלה הגנה 'מרוככת' בלבד ונימוקי היחיד אינם מצדיקים הותרת הכספים בידיו. עם זאת הותירו בעלות התפקיד את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.
היחיד יליד 1961, גרוש ואב ל-5 בגירים. מצבת החובות שאושרה במסגרת ההליך עומדת על סך 219,113 ₪. לאור מצבו הרפואי של היחיד ונסיבותיו האישיות, נקבעה בעניינו תכנית שיקום במסגרתה חויב להוסיף לקופה סך של 39,600 ₪. עד לגילוי מחלתו הנוכחית של היחיד בחודש פברואר 2024, עמד היחיד בהוראות הצו לשיקום כלכלי. עם גילוי מחלתו של היחיד הופטר היחיד מן התשלום החודשי עד למועד הגשת בקשתו הנוכחית למתן הפטר לאלתר.
ליחיד נקבע היעדר כושר עבודה מלא ונראה כי כל הכנסותיו כיום נובעות מקצבת נכות המשולמת לו מטעם המוסד לביטוח לאומי. נוכח מחלתו של היחיד ומצבו המתואר כיום, אין לו אפשרות לעבוד לפרנסתו. בנסיבות אלה הוא זכאי לפטור מן התשלום החודשי שנקבע במסגרת הצו לשיקום כלכלי (רע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 11.2.20) בס' 15).
אמנם, כטענת הנושה מקס איט אשראים בע"מ, קביעת המוסד לביטוח לאומי בעניין היחיד אינה מקנה ליחיד זכות להפטר אוטומטי (ע"א 1656/23 אוחיון נ' הכונס הרשמי (פורסם במאגרים, 28.05.2023) בס' 9).
עם זאת, לאור הנתונים המוצגים, אפילו שמדובר בקביעה זמנית בלבד, נוכח טיב המצב המתואר בפן הרפואי ובשים לב לגילו של היחיד וקורותיו, אני סבורה כי יש מקום לקבל את הבקשה ומקובלת עליי עמדת בעלות התפקיד כי בנסיבות אלה יש מקום לשנות את הצו לשיקום כלכלי שניתן בהליך ולהורות על מתן הפטר לאלתר ליחיד בהתאם לסעיף 167 לחוק.
בנוגע לכספים הצבורים בקרן ההשתלמות, לטעמי יש מקום להעביר כספים אלה לטובת קופת ההליך. נתתי דעתי לעמדת בעלות התפקיד כי כספים אלה נהנים מהגנה 'מרוככת' בהתאם לסעיף 228 לחוק.
אמנם, בהתאם לסעיף 228 לחוק ופסיקת בית המשפט העליון בע"א 5033/18 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ נ' לוי (פורסם במאגרים,02.02.2020) כספים הצבורים בקופת גמל הינם כספים המוגנים מפני מימוש במסגרת הליכי חדלות פירעון. כספי תגמולים מוגנים לחלוטין ממימוש כל עוד טרם הגיע מועד תשלום הקצבה (שם בס' 27-26) בעוד כספי הפיצויים זוכים להגנה 'מרוככת' (שם בס' 31-29), כאשר שאלת מימושם כפופה לשיקולים שהגדיר בית המשפט העליון (שם בס' 39-36).
ההלכה האמורה התייחסה להבחנה בין כספי תגמולים לכספי פיצויים ואינה עוסקת בכספים המופרשים לקרן השתלמות. קרן השתלמות הינה מנגנון חיסכון נפרד אשר מופרש לקופה נפרדת. הכספים המופרשים לתגמולי פנסיה וקופת פיצויי פיטורים מופרשים בדרך כלל לאותה קופה כאשר מטרתם לשמש אדם למחייתו בהגיעו לגיל פרישה. בהקשר זה כספי הפיצויים יכולים לשמש כחלק מן החיסכון הפנסיוני של החוסך בהגיעו לעת פרישה (ככל שלא נפדו עד לאותו שלב).
שונים פני הדברים כאשר עסקינן בכספי קרן השתלמות, אשר אינה אלא מנגנון חסכון מיטיב במובנים מסויימים, על פני שיטות חיסכון אחרות, נזילה אחת לשש שנים ועומדת לרשות החוסך לשימושים שונים.
מסיבה זו, לטעמי, קרן השתלמות אינה זוכה להגנה הקבועה בסעיף 228 והינה חלק מנכסיו של היחיד אותם יש להקנות לקופת ההליך. ככל שהיחיד מבקש להשאיר חסכון זה ברשותו, עליו להגיש בקשה בהתאם לסעיף 156(ד) לחוק. קביעה דומה המבוססת על הוראות פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] נקבעה בפש"ר (נצ') 13885-12-15 יונטייב נ' הכונס הרשמי (פורסם במאגרים, 14.8.2022) בפס' טז-כד.
בעניינו, היחיד הגיש בקשה כאמור. על אף ההתחשבות במצבו האישי של היחיד כיום, ובאיזון המתבקש בין אינטרס היחיד לאינטרס הנושים בהליך , אני סבורה כי יש מקום להקנות את הכספים הללו לקופת ההליך ואסביר.
היחיד טוען כי הוא נדרש לכל משאביו הנפשיים להתמודדות עם מחלתו הנוכחית.
ראש וראשונה, יש לאחל ליחיד רפואה שלמה ולקוות כי יחלים במהרה.
עם זאת, יש לזכור כי מדובר בכספים הנזילים רק בשנת 2027 . לא ברור כיצד יש בהם לסייע להתמודדות הנדרשת במצבו כיום.
בנוסף, יש לתת את הדעת לעובדה שהיחיד מקבל הפטר לאלתר ובכך מתקצרת משמעותית תקופת תכנית השיקום שנקבעהה בעניינו, כלומר הנושים יזכו לקבלת סכום מינורי מתוך תכנית אשר מלכתחילה נקבעה על הצד המקל. לכן, הכספים בקרן ההשתלמות יכפילו את הסכומים שייצברו בקופת ההליך ומימושם יועיל לנושים . תוצאה זו תיצור את האיזון המתבקש בין ההתחשבות במצבו של היחיד והרצון לשקמו אל מול החובה להתחשב גם באינטרס הנושים ולהשיא את הגבייה עבורם.
על כן, אני מורה על מתן צו שיקום כלכלי במסגרתו יינתן ליחיד צו הפטר.
צו זה בא במקום תכנית השיקום שנקבעה ביום 9.11.22 .
למען הסר ספק, הכספים שהצטברו בקופת ההליך עד כה ישמשו לתשלום הוצאות ההליך, שכר בעלי התפקיד ודיבידנד לנושים.
הכספים הצבורים בקרן ההשתלמות המנוהלת על שם היחיד בחברת מנורה מבטחים הינם נכס המוקנה לקופת ההליך ויועברו לקופת ההליך במועד הנזילות. הנאמנת תוודא הביצוע בפועל.
בהתאמה, ניתן ליחיד צו הפטר חלוט מחובות בני תביעה.
ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.
כל ההליכים שנפתחו כנגד היחיד בטרם מתן צו לפתיחת הליכים, ייסגרו. במידה וקיימים באותם תיקים חייבים נוספים, שם היחיד ייגרע מהם.
כל ההערות והעיקולים אשר הוטלו על זכויות היחיד ונכסיו בכל טריבונל שהוא מבוטלים וכן כל ההגבלות שהוטלו מכוח צו פתיחת ההליכים בעניינו מבוטלות, לרבות צו עיכוב היציאה מן הארץ.
אני מאשרת תשלום שכר השגחת הממונה וכן את שכר טרחת הנאמנת, מע"מ והוצאות בהתאם לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019 ובהתאם להנחיות הממונה.
ככל שתיוותר יתרה בקופת הנשייה, היא תשולם כדיבידנד לנושים.
עם השלמת ביצוע הפעולות כאמור לעיל, תשוחרר הנאמנת מתפקידה.
ניתן היום, י"א חשוון תשפ"ה, 12 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
