החלטה בבקשת נושה לפתוח בהליכים לאכיפת חוב מזונות

תוכן

א.מבוא1

ב.תמצית הטענות העיקריות1

ג.בדיון2

ד. ההכרעה2

ה. תמצית הנימוקים להחלטה3

ה(1) זכות הנושה לבקשה צו פתיחת הליכים וקיום חדלות פרעון3

ה(2) אין בסיס סטטוטורי בסעיף 109 לחוק להחרגה אפריורית של זכות נושה לפתוח הליך בגין חוב מזונות. הפטר נועד להבטיח תשלום ולא למנוע ממנו ואין המדובר בחוב שהוא בהכרח בר הפטר3

ה(3)  חשיבות שיקול התועלת בקיום הליך שנבחנת ביחס לכל אחת ממטרות החוק3

ה(4) במקרה של חוב מזונות שיקול התועלת עשוי להצדיק שימוש בכלים המיוחדים שבהליך, ובהמשך לאור הממצאים שיהיו יבחן המשך ההליך4

ו.מן הכלל אל הפרט4

ז.סוף דבר4

 א.מבוא 

1. מחלוקת סביב בקשת נושה, הזכאית למזונות למתן צו פתיחת הליכים שהוגשה נגד היחיד, בהתאם לסעיף 109 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018(להלן: "החוק"). 

   ב.תמצית הטענות העיקריות 

2. הנושה - מבקשת לפתוח את ההליכים כנגד היחיד על בסיס הטענות העיקריות הבאות.

3. לטענת הנושה, ליחיד חוב כלפיה, על פי פסק דין חלוט שפסק לה מזונות בסכום החורג מהרף הקובע לצורך חזקת חדלות פירעון בסעיף 110 (להלן: ''פסק הדין''). באופן קונקרטי המדובר בסכום חוב ששיעורו בעת הגשת הבקשה הגיע לסכום של 1,244,000 ₪. לבקשתה, צורף גם פסה"ד של בית המשפט המחוזי בתל אביב בהליך שמספרו XXXX שאישר הסכם גירושין שבו התחייב היחיד הן לתשלום המזונות, והן לגבי זכויות במשק במושב מסוים. ( כמפורט בבקשה במושב XXX הידוע כמשק מספר XX בגוש XXXX ובחלקה XX)

4. הנושה מתארת שעד עתה נכשלו כל ניסיונותיה לגבות את מרבית החוב . בקשתה מתייחסת באורח כוללני להליכים שהתנהלו בבית המשפט לענייני משפחה ולהליכי הגביה בהוצאה לפועל שלא הניבו את התוצאה המיוחלת ולטענתה אף נתקלו בהתנגדות אלימה( סעיף 16) . המבקשת טוענת כי המדובר ביחיד המתואר כאדם מתוחכם וערמומי שפועל למניעת הגביה. לטענתה ננקטו אלימות כנגד אחיה שניסה לסייע לה . והיחיד אלים שאף ריצה מאסר ( סעיף 16) .

5. המבקשת טענה גם כי ליחיד זכויות במשק ( סעיף 7) . לפי טענתה נודע לה שהיחיד מתפרנס מעבודות עפר בטרקטור הרשום על שם אשתו הנוכחית.

6.   היחיד- מתנגד לפתיחת הליכים נגדו לבקשת נושה . ודוק היחיד לא כפר בכך שפסק הדין קבע שעליו לשלם מזונות ושלא שילם את חוב המזונות , ושהוא מתגורר במשק שבו נתנו למבקשת זכויות, אך התנגד לפתיחת הליכים נגדו מחמת הטענות העיקריות הבאות: א. בראש וראשונה היחיד הפנה למצבו האישי .הוא לטענתו לא עובד, אלא מתפרנס רק מקצבת אזרח ותיק ,ולוקה בבריאותו ( ס' 1-2 ו24 ) ב. המשיב לא כפר בכך שמאז 1996 כלל לא שילם מזונות ( ס' 4 ) אך לטענתו זה חובו היחיד ( חוב יחיד בשיעור רב). ג. היחיד טען באופן מודגש ונחרץ שחוב המזונות אינו בר הפטר( סעיף 7) בנוסף הציגו כחוב עבר ישן שיש זכאים לו שהינם בגירים שלא צד לבקשה . ד. המשיב מתאר כי היו הליכים נוספים בבית המשפט לענייני משפחה ובהוצאה לפועל. הוא בין היתר טען שזכויותיו במשק עברו לאשתו השנייה שממנה התגרש בינתיים וכי העברת זכויות לידיה היו מכוח פסק בורר ולא באופן פיקטיבי ( סעיפים 15-17) ה. היחיד מתאר כי ניסיון לכינוס נכסים בתיק ההוצאה לפועל נכשל בשים לב להיות הנכס רשום על שם אשתו השניה . ו. לטענתו גרושתו הסכימה להקצות לו חדר בביתה ( סעיף 23) המבקשת היא הנוהגת בחוסר תום לב כלפיו ז. המשיב לא כפר בכך שהה במאסר אך ציין שדובר בשנים שבין 2003-2008 ולטענתו מאז השתקם ולא נהג באלימות ולא יצר חובות.ח. לטענתו המבקשת עצמה נוהגת בחוסר תום לב בין היתר כי לא פרטה את כל ההליכים המשפטיים ביניהם.

7. הממונה הביע עמדה לפיה ספק אם יש לקבל את הבקשה. ודוק הממונה לא כפר בקיום חזקת חדלות פירעון, אך למעשה ציין שקיים ספק אם יש טעם בקיום ההליך זאת כי המדובר בחוב שהוא לא בר הפטר, לנוכח טענת היחיד שאינו בעל זכויות במשק . עם זאת ציין בין היתר שלא קיבל לידיו מידע הנוגע לפסק הבורר(ע' 3 וע' 5 לפרוטוקול) .

    

   ג. תמצית הטענות העיקריות בדיון 

    

8. בדיון נשמעו הצדדים כמפורט בפרוטוקול .ובלא למצות אציין נקודות עיקריות כדלהלן:

9. ב"כ הנושה   טען שהתקיימו התנאים לפתיחת הליך. לטענתו היחיד, יכול לפרוע חובותיו גם כי בניגוד להצהרותיו הוא בעל נכס המהווה כשלעצמו מקור מספיק לפרעון .לשיטתו לא חל סעיף 286 לחוק .הוא ציין שהיחיד לא הכחיש את חוב (ע' 1) . בהמשך טען בין היתר שמהנאמר בדיון לדבריו למד לראשונה על עיקול והעלה לגביו טענות מסוימות ( ע'4)

10. ב"כ היחיד טענה שאין מקום להתיר את פתיחת ההליכים . היא בין היתר כפרה בעובדות להן טען ב"כ הנושה .לטענתה ב"כ הנושה בחר שלא לשתף במידע הנוגע להליכים הקודמים שלפיהם המשק שייך לגרושתו השניה של היחיד ולא לו עצמו )ע 1) .לטענתה, החוק מתייחס לשאלה האם יש תועלת בהליך ובמקרה זה היא בין בהליך תועלת כי החוב אינו בר הפטר וגם כי נכשלו ניסיונות להיפרע בהליכים קודמים. לטענתה המדובר במלחמות מיותרות(ע' 1- 2) . יוער כי בדבריה התייחסה לכך שזכויות עודן על שם היחיד אך טענה שלא התאפשר להעבירו לשם גרושתו עקב עיקול הרשום למרות פסק דין שאומר מפורשות שהנכס שלה בלבד. (ע'3) לטענתה, לא צפויה תועלת בהליכי החדלות גם בשים לב שלא נמצא טעם למינוי ב"כ היחיד ככונס בהוצל"פ . היא ציינה שהיחיד חדשות לבקרים נכנס למאסר בגין חוב המזונות

    . ציינה שהיה נתק בין היחיד למשפחתו במשך שנים מול ולאחרונה הם נפגשים. ב"כ היחיד גם טענה שהיחיד נחקר"עשרות פעמים במסגרת ההוצאה לפועל" (ע'3) ובהמשך דבריה הציעה ל ל"היכנס לנט לראות על מה מדובר " (ע' 4)

11. ב"כ הממונה  ציינה ב"שורה התחתונה " שלא תתנגד לצו וזאת למשמע חילופי הדברים בדיון. יצוין שבפתח דבריה אישרה קיימת לכאורה עילה לפתוח בהליך לפי סעיף 110 ושלא בצעו חקירה (ע' 3) בהמשך ובשים לב לחילופי הדברים ורסיסי המידע בדיון, הביעה העמדה לפיה ישא לאפשר בדיקה של הדברים שיכולה להיעשות רק במסגרת צו לפתיחת הליכים בשים לב לסעדים היחודיים הקיימים אך רק בפקודת חדלות פרעון בהם סעיף 220 או סעיף 221

    ד. ההכרעה

12. לאחר שעיינתי במסמכים, שהגישו הצדדים ובחנתי את טענותיהם - ראיתי ,בנסיבות שלפני אכן להורות על פתיחת הליכים לבקשת זכאית למזונות . ולא לסגור בפניה מראש, את שער הכניסה באופן שימנע ממנה את השימוש בכלים המיוחדים שעשויים להניב לה תועלת בהליך זה . לאחר שיפתחו ההליכים ובשים לב לממצאים שיעלו ייבחן ההמשך שלהם .

     

    ה. תמצית הנימוקים להחלטה

     ה(1) זכות הנושה לבקשה צו פתיחת הליכים וקיום חדלות פרעון 

13. ראשית, ועל כך אין חולק קיימת לנושה זכות על פי סעיף 109 לחוק להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ( בקשת נושה ) .

14. שנית, במקרה שלפני על פניו, התרשמתי שמתקיימים התנאים הנדרשים לפתיחת הליכים לבקשת הנושה כלפי היחיד חדל הפירעון . דומה, שעצם חדלות הפירעון לא במחלוקת ובכל אופן הוכחה לאחר שפסק הדין לא נפרע .פסק הדין בו מדובר הוא ברף כספי הגבוה פי כמה מ"הרצפה" הנדרשת להחלת חזקת חדלות פירעון בסעיף 110(א)(3) לחוק . יתירה מכך , מתגובת היחיד עולה טענתו שאין ביכולתו לפרוע את חובותיו, הן לפי המבחן התזרימי והן לפי המבחן המאזני, הקבועים בסעיף 2 לחוק. בכך אופן ברור ש היחיד לא עמד בתנאי סעיף 110 (ג) לחוק, על מנת לסתור את חזקת חדלות הפירעון אלא להיפך ביסס אותה .

    ה(2) אין בסיס סטטוטורי בסעיף 109 לחוק להחרגה אפריורית של זכות נושה לפתוח הליך בגין חוב מזונות. הפטר נועד להבטיח תשלום ולא למנוע ממנו ואין המדובר בחוב שהוא בהכרח בר הפטר 

15. שלישית כעולה מהוראה ברורה בס' 109(א) לחוק אין בו סייג סטטוטורי לפיו הנועל בהכרח את הדלת להליכים דווקא כלפי זכאית למזונות .

16. רביעית , אכן חוב מזונות הנובע מפסק דין כנקודת מוצא אינו בר הפטר אך זאת כדי להבטיח את תשלום המזונות מתוך התחשבות באנטרס הנושה הזכאית למזונות ולא כדי לאפשר ליחיד להמשיך לחמוק ממנו. כעולה מהצעת החוק :" מתן ההפטר נועד לאפשר ליחיד לצאת לדרך חדשה. זאת אף במחיר של פגיעה בזכותם של הנושים. ואולם קיימים חובות שהאינטרס בתשלומם גובר על האינטרס שבמתן אפשרות ליחיד לצאת לדרך חדשה.חובות אלה הם חובות שבבסיסם עומדים שיקולים ערכיים אחרים המצדיקים את שימורם לאחר ההפטר גם במחיר הפגיעה ביכולת השיקום של היחיד " ( ראו בהצעה ע' 191 ) סגירה אוטמטית של הליך בתחילתו, עלולה שלא לשרת את האנטרס שבתשלום החוב של המזונות ועל כך ראו בהמשך בהתייחסות לשיקולי התועלת בהליך .

17. ובכל אופן, נקודת המוצא אינה בהכרח נקודת הסיום כי ס' 175 לחוק מקנה מידה של שיקול דעת בנוגע להפטר מחוב מזונות שלא בהכרח יופטר . עיון בפסיקה מצביע על כך שהתקיימו הליכי חדלות פירעון רק עקב חוב מזונות כשלעצמו ולבדו אף אם אז המעוניין בהם היה היחיד שחב במזונות .הליכים נפתחו לצורך בחינה מעמיקה של העובדות והשוו כב' השופט ריבלין בע"א 1003/09יוסף מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי(נבו 04.01.2010)‏‏ ( להלן:"עניין מקבילי") בו נאמר גם כדלהלן " אמנם, סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 מורה כי צו הפטר אינו מפטיר חייב מחבות לפי פסק-דין שניתן בתובענת מזונות, אולם הוראה זו כפופה לשיקול-הדעת של בית-המשפט והיא הנותנת, שבמקרה זה, ראוי בשלב זה שלא לסגור את הדלת בפני המערער ולאפשר בחינה מעמיקה של עניין זה בבוא העת." 

18. בדומה לא ראיתי בעצם העובדה שבמוקד מדובר בחוב מזונות גבוה לסגור את הדלת בפני הנושה שלדאבונה נותרה ברעבונה למזונות על אף קביעת הערכאה המוסמכת ובעת שהיא כורעת תחת העול .

19. חמישית, דומני שתוצאה זאת , מתיישבת גם עם העובדה שלחוב המזונות נמצאה חשיבות ייחודית . בכך שלצד האינטרס האישי הלגיטימי של הזכאית למזונות הודגשה "חשיבותו החברתית של מוסד המזונות ומשמעותו הייחודית של חוב המזונות בהיותו מגלם "כשל מוסרי" של החייב כלפי הסמוכים על שולחנו, ראו כב' השופט מינץ בע"א 4739/22אליעזר בירן נ' המוסד לביטוח לאומי(נבו 28.09.2022)‏‏ בקשר להפטר ממזונות.

20. אציין שלא מצאתי בנסיבות הפרטניות אינדיקציה לחוסר תום לב בפניית הנושה לאחר שנכשלו כל ניסיונות הגביה בהם נקטה בעבר .

    ה(3)  חשיבות שיקול התועלת בקיום הליך שנבחנת ביחס לכל אחת ממטרות החוק

21. שישית ,לצד האמור לעיל לצורך החלטה הנוגעת לניהול הליכים של חדלות פירעון יש , כמובן, חשיבות לשאלה האם אכן גלומה בהם "תועלת" . שיקול התועלת מבצבץ בהוראות חוק שונות ונזכר בפסיקה למשל באסמכתאות הבאות : א. כב' השופט מינץ רע"א 8131/17 רונן מזרחי נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (נבו 14.11.2017)( להלן:" עניין מזרחי") ( פסקה 18) שהתייחס לכך שעשויה להיות לנושה תועלת דווקא בחדל"פ כשהיא אינה מצויה בהליכי הוצל"פ רגילים. ב. כב' השופטת קיראון ברחד"פ (מחוזי חיפה) 57250-06-22מרק חנוכייב פרנזנק נ' הממונה על חדלות פירעון - מחוז חיפה והצפון(נבו 20.02.2023)‏ ג. לבחינת תועלת ביחס למטרות החוק והתחשבות באינטרס הציבורי ראו ברחד"פ (מחוזי באר שבע) 27668-11-22מנשה רסולי נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחוז באר שבע והדרום(נבו 22.02.2023)‏‏ ( להלן:"עניין רסולי") ).ד. הבחינה היא בשים לב לנסיבות הפרטניות ויתכן ביטול הליך לאחר שימצא שאין בו תועלת ראו כב' השופט מינץ בע"א 4707/18יצחק לופו נ' עו"ד שי גרוס, הנאמן(נבו 18.06.2018)‏‏( להלן:"עניין לופו") ה. עוד ראו עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים 123 (2019) ( להלן:"מאור") 

22. שביעית - התועלת לצדדים נבחנת ביחס נבחנת ביחס לכל אחת מהתכליות המנויות במטרת החוק ובהן גם כעולה מסעיף1 ( 2):" להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;" מטרת השיקום של היחיד מרכזית אך לא בלעדית .יוער בהקשר זה שאף יתכן שהליך שמלכתחילה נחזה כפחות מועיל ליחיד לפי תפיסתו עשוי להיות אם ישתף בגדרו פעולה מיטיב עימו .

    ה(4) במקרה של חוב מזונות שיקול התועלת עשוי להצדיק שימוש בכלים המיוחדים שבהליך,  ובהמשך לאור הממצאים שיהיו יבחן המשך ההליך

23. שמינית- לטובת קידום תועלת לנושה מקנה חוק חדלות פירעון "ארגז כלים מיוחדים" הכוללים גם סמכויות חקירה נרחבות לגילוי נכסים, או לביטול עסקאות לגריעה מקופת הנשייה.ויפים לעניין זה דברים שנאמרו באסמכתאות הבאות : א בעניין  מזרחי בפסקה 18 "עם זאת, בכוחו של הנושה לנקוט בהליכי פשיטת רגל נגד החייב, במקום שבו הליכי ההוצאה לפועל מתבררים כבלתי יעילים עבורו. זאת למשל כאשר לחייב אין נכסים שמהם ניתן להיפרע. כך גם, במסגרת הליכי פשיטת רגל נהנה הנושה ממנגנונים מורכבים שיש בהם כדי להרחיב את טווח הנכסים מהם הוא יכול להיפרע. בעוד שהמנגנונים הקיימים בחוק ההוצאה לפועל מטילים מגבלות על החייב מכאן והלאה (למשל, הגבלות שניתן להטיל על חייב מכוח סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל), המנגנונים המתקדמים בפקודת פשיטת הרגל מאפשרים ביטול פעולות שבוצעו בתקופה שקדמה למועד פשיטת הרגל. כך למשל קיים מנגנון ביטול הענקות שנעשו בידי פושט הרגל בשנים שקדמו למועד שבו הוכרז פושט רגל (סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל); מנגנון ביטול העדפות מרמה שבוצעו בשלושת החודשים שקדמו להכרזה (סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל); מנגנון ביטול המחאות לא רשומות שנעשו קודם להכרזה כאמור (סעיף 97 לפקודת פשיטת הרגל). על כן, גם סביר שנושה יבחר לנקוט בהליכי פשיטת רגל נגד חייב במיוחד כאשר עולה חשד להברחת נכסים ב. ראו גם במאור עמוד 133.

    ו.מן הכלל אל הפרט

24. מכל האמור לעיל, ובלי להביע עמדה נחרצת לגבי המשך ההליכים סברתי שיש טעם בשלב זה בפתיחתם לנושה שהיא הזכאית למזונות משום התועלת שעשויים להסב לה הכלים המיוחדים הגלומים בהליכים הללו לאחר שבמשך שנים נכשלו כל ניסיונותיה להיפרע מחוב מזונות גדול שיחיד שלא שילם גם מאז 1996 . מקובלת עלי עמדת הממונה כמפורט בעמוד 5 לפרוטוקול.

25. מובן, שלאחר הפעלת הכלים המיוחדים, הנאמן והממונה יבחנו את התועלת ויחוו עמדתם אם יש להמשיך בהליכים שהתוחלת בהם ,בשלב זה, מצויה בספק כעולה מעמדת הממונה . לשון אחרת, עשה מאמץ לבירור הספק בהליכים שלפרקים מניבים תועלת גם ליחיד עצמו, ולפרקים מתברר שאין להמשיך בהם כפי שהתברר בעניין לופו רק לאחר שהוגש תסקיר .

    ז.סוף דבר 

26. לאור כל האמור, מצאתי לקבל את הבקשה ומכוח סמכותי לפי סעיף 116 לחוק, אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד. הצו יינתן לפי טופס 9 לתקנות.

27. בנוסף בשים לב לנסיבות מצאתי להפנות תשומת לב היחיד לצורך לשתף פעולה עם הנאמן, גם לטובת שיקומו הכלכלי שלו .

     

    ניתנה היום, י"ב ניסן תשפ"ג, 03 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.

     

     

    אילן בן-דור, שופט