1.הצדדים היו בני זוג שהתגרשו בחודש 7/22. מנישואי הצדדים נולדו להם 3 ילדים והגדול ביניהם הינו הילד י. א. יליד 2012 (להלן: "הילד ו/או י.") שהינו נשוא הבקשה המונחת בפני.
2.במסגרת הליכי הגירושין ערכו הצדדים הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פס"ד ביום 15/2/24. בהתאם להסכם הגירושין נקבע, כי המשמורת על הילדים תהיה משותפת. סוגיית מסגרות החינוך של הילדים לא הוסדרה במסגרת הסכם הגירושין עליו חתמו הצדדים.
3.הצדדים חיו כבני זוג חרדים. בטרם גירושי הצדדים בחרה הנתבעת באורח חיים חילוני לחלוטין והתחילה לנהל זוגיות עם בת זוג. הנתבעת עזבה את אורחות החיים הדתיים וכיום מתגוררת עם בת זוגה בעיר *** כאשר מעבר זה נעשה ואושר ע"י ביהמ"ש. האב יש לציין נשאר באמונתו ותחת אורחות החיים הדתיים. בין ההורים מתקיימת חלוקת זמני שהות שווים.
4.הצדדים בתיק זה חלוקים לעניין המשך המסגרת החינוכית של י. בשנת הלימודים הקרובה. לצורך מתן הכרעה במחלוקת שבין הצדדים לעניין המסגרת החינוכית שיש לשלב בה את הילד, ביהמ"ש הורה לעו"ס המטפלת להגיש תסקיר בעניין ולשמוע את עמדתו של הילד.
5.העו"ס המטפלת בשלכת הרווחה שמעה את הילד והתרשמה, כי עסקינן בילד נעים הליכות, וורבאלי, חכם ונראה כפי גילו והוא שיתף פעולה באופן מלא עם העו"ס והתייחס לכל שאלות העו"ס באופן מלא, ענייני ומנומק. העו"ס ממליצה כי הילד ישולב בבית ספר ביוטכנולוגי בהתאם לרצונו.
6.כיום מתחנך הילד בבית ספר *** שהוא אינו חרדי אלא דתי, אולם בתקופה זו, ומאחר והילד אמור לעלות לכיתה ו' צריך לעבור מסגרת חינוכית בחטיבת הביניים. הילד שיתף כי הוא רשום היום בבית ספר *** הביוטכנולוגית (להלן: "ביוטכנולוגי") ו-*** ישיבתי (להלן: "ישיבתי"). הילד התקבל בשני בתי הספר לאחר שעבר את מבחני הקבלה. הילד מעוניין להתחנך בבית הספר הביוטכנולוגי ולא בישיבתי.
7.האם מבקשת להעביר את הילד ולרשמו לבית הספר הביוטכנולוגית והאב מסרב ומבקש לרשום את הילד בבית ספר ישיבתי על מנת שהילד ימשיך לקבל חינוך דתי. יש לציין ולהדגיש כבר בשל זה כי עסקינן בשני בתי ספר שהם דתיים, אלא שרמת החינוך הדתי בישיבתי גבוהה יותר מהביוטכנולוגי ובבית הספר הישיבתי אין אפשרות ללמוד ביוטכנולוגיה.
8.הילד שיתף את העו"ס, כי הוא נחשף לתחום שנקרא ביוטכנולוגיה לפני שנתיים ומאז הוא מאוד מתעניין ואוהב אותו ואף סיפר כי קרא ספר בתחום, נחשף לתחום המדעים, כימיה, מדעי מחשב, סייבר, טכנולוגיה תחום שמעניין אותו ודיבר בתשוקה רבה על תחום זה. הילד עוד שיתף, כי גם בכיתה זו מלמדים לימודי קודש, אך משלבים גם את תחום המדע, לעומת בית ספר ישיבתי שמוקדש בעיקר ללימודי קודש שהוא לא מעוניין בו. לדברי הילד בבית ספר ישיבתי חזק מאוד בתורה ובלימודי קודש ולא מאפשר לו לימודים שהוא אוהב ורוצה.
9.לעניין אורח חייו הוא מסר כי הוא והאחיות שלו מנהלים אורח חיים דתי וכי הוא ואחיותיו דתיים בכל מקום ובעיקר בבית האב. הילד מסר כי הוא מסתדר בשני הבתים, חרף אורחות החיים השונים בין האב לבין האם.
10.האם כאמור מבקשת שהילד יתחנך היכן שהוא רוצה וחפץ ולכן עותרת לקיים את רצונו ולשלבו בבית הספר הביוטכנולוגי. לשיטת האם כל הילדים צריכים יציבות בחייהם לא רק בחינוך אלא גם עקביות במסרים שההורים מוסרים לילדיהם. האם מוסיפה, כי האב הוא זה שרשם את הילד לשתי המסגרות, גם ביוטכנולוגי וגם ישבתי ולטענת האם, האב אפשר לילד בחירה והילד רוצה את המסגרת הביוטכנולוגית ולא את הישיבתי.
11.האם רוצה שהילד יתחנך היכן שהוא רוצה וחפץ ומוסיפה, כי המסגרת הביוטכנולוגי היא מסגרת שמתאימה לו יותר והוא רוצה ללמוד בה ושילובו לא יפגע בלימודי תורה שכן גם מסגרת זו הינה מסגרת דתית תורנית בה לומדים רק בנים אך כולל תחומי מדע שהילד חפץ ללמוד.
12.האב מתנגד להמלצת העו"ס וטוען, כי אין לקבל את רצונו של הילד, אלא יש צורך בבחינת טובתו של הילד. לטענתו רצונו של הילד ברור אולם על ביהמ"ש לבחון האם רצונו מתיישב עם טובתו. לטענתו, על ביהמ"ש להתייחס להשלכות הצפויות מהעברת מסרים ע"י האם שכן עסקינן בילד שהינו רק בן 12.
13.לטענתו, טרם מתן הכרעה בהעברת הילד מסגרת חינוכית, יש להתייחס בכובד ראש לעובדה כי עובר לגירושין הצדדים והילדים חייו והתחנכו במסגרת חרדית והאם בחרה לשנות את אורח חייה מהקצה אל הקצה דבר אשר השפיע על מצבם הרגשי של הילדים. לטענתו, היום יש פערים משמעותיים בין אורח חייה של האם לבין החינוך והלך הרוח בבית ספרו של הילד כאשר החינוך שמקבל היום בבית הספר בו הוא מתחנך הוא זרם ציוני דתי בעוד האב הינו חרדי והאם כיום חילונית.
14.לטענת האב, יש גם להתייחס לעובדה, כי הילד נמצא במשמורת משותפת של ההורים ובית האב הוא הבית הדומיננטי עבורו ולכן יש הכרח בהלימה בין אורח חייו לבין חינוכו וזאת על מנת למנוע קונפליקטים בעולמו הפנימי של הילד ולדאוג ליצירת יציבות בכל אורחות חייו. כמו כן טוען האב, כי הילד מתחנך כיום במסגרת חינוכית דתית ברמה תורנית סבירה וטובתו מחייבת כי יישמר הרצף באורח חינוכו. עוד מוסיף האב, כי יש חשיבות רבה ביצירת קביעות, יציבות ושגרה בחיי הילד תוך מניעת זעזועים וקונפליקטים בין מקום חינוכו ואורח חייו.
15.החלטות בעניין חינוך הילדים הקטינים מהוות חלק מהכרעות שעל הורים לקבל במהלך השוטף של גידול ילדיהם, גם לאחר פרידתם (סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962). משלא צלחה דרכם לעשות כן – יכריע ביהמ"ש בעניין, בהתאם לעקרון טובתם של הקטינים (שקבוע מפורשות בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962). מדובר בעיקרון על של טובת הילדים ולא בכדי נקבע בפסיקה, כי גם בנושא קביעת מקום חינוך, כבכל נושא הכרוך בסוגיית המשמורת, יכריע ביהמ"ש בהתאם לעקרון העל בדבר טובתם של קטינים.
16.יחד עם זאת, אין ספק כי המגמה הרווחת כיום בהלכה הפסוקה, הינה לשמוע את עמדת הקטינים בעניינים מסוג אלו. טובת הקטינים אינו כבר השיקול היחיד והעיקרי שיש לקחת אותו בחשבון בעת הכרעה בעניינים שקשורים להם, כאשר מדובר בקטינים המסוגלים והמעוניינים להשתתף בהליך של בחירה באמצעות הבעת רצון, ובעניינו ביחס למסגרת החינוך.
17.בהכרעות הנוגעות לילדים, עלה רצונו של הילד למדרגת על חוקתית במסגרת השיקולים ששוקל בית המשפט, ובנסיבות מסוימות, הפך הדבר לשיקול קובע בהכרעה השיפוטית. כמובן שלא תמיד רצון הקטינים מתיישב עם טובתם ולכן בסופו של יום ההכרעה נתונה לביהמ"ש לאחר שקילת כלל השיקולים הרלוונטיים.
18.הדברים מקבלים כיום ביטוי בעיקר כאשר הגיעו המקרים לבירור שיפוטי בפסיקה בהכרעה בין חינוך דתי לבין חינוך חילוני. במקרים מסוג אלו שהונחו בפני ביהמ"ש מצאו בתי המשפט כי יש ליתן משקל רב ומשמעותי לרצונם של הקטינים. הפסיקה בעניין זה רבה וענפה.
19.טובתו של הילד במקרה שבפני היא חשובה ומורכבת, וזאת בעיקר בשל אורח חייו, כאשר הילד ואחיותיו, חיים בשני עולמות, אחד זרם דתי חרדי בבית האב והשני זרם חילוני בבית האם, כאשר האם מנהלת זוגיות עם בת זוג. ההחלטה להעביר את הילד מסגרת חינוכית חדשה הינה משמעותית ובעלת השלכות עומק על חייו, עתידו והתבגרותו של הילד.
20.לאחר עיון בטיעוני הצדדים, תסקירי לשכת הרווחה, ולאחר ששמעתי את הצדדים וב"כ, ולאחר בחינה ושקילה מעמיקה, וכאשר לנגד עיניו של ביהמ"ש עומדת בראש ובראשונה טובתו של הילד, נחה דעתי כי יש לכבד את רצונו של הילד ולהעבירו למסגרת חינוכית ביוטכנולוגית, ואבאר.
21.ראשית, בכל הנוגע לרצונו של הילד, שהביע באפון חד משמעי כי הוא רוצה להשתלב בבית הספר הביוטכנולוגי, אין ספק שרצון זה מתיישב עם טובתו, שהינו כאמור אחד השיקולים העיקריים שיש לשקול בהכרעות מסוג אלו. כיום ידוע, כי רצון הילד הינו אחד השיקולים המרכזיים בקבלת החלטות הנוגעות לעתידו. הפסיקה, החקיקה, ועדות בדיקה ומחקרים בעשורים האחרונים העבירו באופן ברור את כובד המשקל מכלל ההכרעה של טובת הילד ומתחשבים בצורה כבדת משקל ברצון הילד. במקרה המונח בפני בית המשפט אינו יכול להישאר אדיש לרצונו של הילד או להתעלם ממנו.
22.שנית, הילד נשמע ע"י העו"ס, ומדבריו ביהמ"ש מתרשם, כי עסקינן בילד נחוש ונחרץ, המבקש לכבד את רצונו לעבור למסגרת לימודית בה הוא חפץ וזאת לאחר שבדק מסגרת זו, בחן אותה ומצא כי היא מתאימה לכישוריו. מדובר בהחלטה עצמאית שלו, ולא בעקבות הסתה או השפעה או לחץ של מי מההורים. החלטת הילד הינה החלטה עצמאית משלו, וחלק מהליך התבגרות שלו.
23.שלישית, הילד הוא בגיל 12 כיום והיוזמה לשנות את המסגרת החינוכית באה ממנו ולא מאמו. מדובר בילד נבון וחכם אשר משקיע בלימודיו, ולפי הדיווחים החינוכיים שהועברו ללשכת הרווחה, הילד הוא נעים הליכות, מגיע בצורה סדירה לבית הספר, דייקן בהגשת עבודות, מטלות, משימות והכנת שיעורי בית. מדובר בילד מאוד חכם אשר קיבל ציונים גבוהים ובעיקר הישגיו מרשימים במקצועות מדעים ומתמטיקה.
24.רביעית, הילד גם מודע לשני העולמות שהוא חיי בהן והוא אף מוכן לחיות בשני עולמות אלו, אורח חייו של אביו הדתי החרדי ואורח חייה החילוני של אמו. הילד אף ציין, כי שילובו בבית הספר הביוטכנולוגי לא ירחיק אותו מהדת וגם לא מאביו, כיוון שרמת הדת במסגרת בה הוא יהיה תואמת את רצונו.
25.חמישית, ובמסגרת השיחה שניהל הילד עם העו"ס, הדגיש, כי הוא רוצה לממש את שאיפותיו הלימודיות בתחום הביוטכנולוגיה ומצפה ומאמין כי יתחיל את לימודיו בשנת הלימודים הקרובה בתחום זה. הילד אף מוסיף, ובניגוד לעמד האב, כי שני הוריו תומכים בעמדתו להשתלב בבית הספר ביוטכנולוגי.
26.ששית, יש לציין ולהדגיש, כי שני ההורים תמכו ברישום הילד לבית הספר הביוטכנולוגי. האב כאמור הוא זה שרשם את הילד בשתי המסגרות וזאת לאור רצון הילד ותמיכת האם. דבר זה מאפשר לילד זכות בחירה בין שתי המסגרות ולכן לא ברור כיצד האב טוען כי ילד בגיל 12 אינו יכול להחליט על מסגרת החינוך בה הוא אמור להתחנך.
27.שביעית, התנגדות האב למסגרת בה הילד חפץ להשתלב ואי עתירה לבקשתו, עלולה לאכזב את הילד ולגרום לו למפח נפש, דבר שללא כל ספק תהיה לו הלשכות שליליות על התבגרותו ועתידו. אי עתירה לבקשת הילד עלול לגרום לו תסכול וייאוש והילד עלול לסבול ואף יתחיל אצלו רגרסיה במוטיבציה שתוביל לתהליך של רגרסיה מבחינה חינוכית, לימודית וחברתית, אך גם להשפעה קשה על יחסיו עם האב שעה שהוא זה שייתפס בעיניו כמי שפגע ומנע ממנו להשתלב בתחום בו הוא רוצה ומעוניין.
28.שמינית, ביהמ"ש מתרשם מילד חכם, נחרץ ונחוש אשר יודע מה הם רצונותיו ושאיפותיו, הן בעניין עתידו הלימודי והן בעניין לימודי קודש. בעניין זה יש לציין ולהדגיש כי גם בית הספר בו אמור להירשם הילד, אינו ברמת דת ותכני קודש כפי שהאב היה רוצה שהילד יתחנך, אולם מדובר במסגרת שהינה תורנית דתית. מסגרת זה לא תרחיק את הילד מאביו, כנטען ע"י האב.
29.בטרם סיום, מצאתי לציין כי בטרם ניתנה החלטה, נעתרתי לבקשת האב לפנות לשני מנהלי בתי הספר על מנת לקבל מידע אודות הרמה הדתית של שני בתי הספר, תכנית הלימודים של שתי המסגרות ואחוז התפלגות הרישום של בני כיתתו של הילד, אולם ולדאבון הלב, לא נתקבלה שום עמדה ממנהלי בית הספר, כאשר החלטת ביהמ"ש בעניין, נמסרה במסירה אישית ע"י האב.
30.בסופו של דבר ולאחר בחינת מכלול הנסיבות, ומאחר וביהמ"ש חייב להכריע בסוגיה זו לקראת שנת הלימודים הקרובה, תוך הסתמכות על האמור בתסקיר הסעד ודוחות החינוכיים שהוגשו ממסגרת החינוך בה מתחנך הילד כיום, ולאחר שימוש בכל כללי ההכרעה, ובבחינת טובת הילד ורצונו, ביהמ"ש סבור כי בנסיבות המקרה יש לבכר את רצון הילד, להעניק לו משקל עיקרי ולאפשר לילד לממש רצונותיו ושאיפותיו באמצעות שילובו בבית הספר הביוטכנולוגי.
31.אשר על ולאור כל האמור לעיל, אני קובע כי הילד ישתלב בשנה"ל הקרובה במסגרת בית הספר הביוטכנולוגי "***" ב- ***.
32.בנסיבות העניין, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין ההורים, איני עושה צו להוצאות.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, י"ז תמוז תשפ"ד, 23 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
