אנו אוסרים פרסום שמותיהם של המתלוננים (ראו בסעיף 5 לכתב האישום המתוקן במ/1) וכן אוסרים פרסום של כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותם.
הנאשמים קיימו הליך גישור ובמסגרתו גובש הסדר הטיעון (במ/2) שלפיו גובשה הסכמה לעיקר הענישה, וזאת תפורט בהמשך. הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן (במ/1) והורשעו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ונשיאת נשק (ראו הכרעת-דין בעמ' 61 לפרוטוקול מיום 08.06.2024).
במסגרת הסדר הטיעון (במ/2) סוכם שיופקד פיצוי לנפגעי העבירה בסכום כולל של 350,000 ₪, וזה אכן הופקד, כאשר נאשם 1 הפקיד סך של 195,000 ₪ ואילו נאשם 2 הפקיד סך של 155,000 ₪. כמו כן סוכם, שעל נאשם 1 יוטלו 8 שנות מאסר בפועל החל מיום 24.08.2022, הוא יום מעצרו, ועל נאשם 2 יוטלו 5.5 שנות מאסר בפועל, החל מיום מעצרו – 24.08.2022, הוא יום מעצרו. כמו כן סוכם שיוטל עונש של מאסר על תנאי. ב"כ הצדדים לא ביקשו שיוטל קנס.
ב"כ הצדדים בטיעונם, לאור העובדה שמדובר בהסדר טיעון "סגור", פטרו את בית-המשפט מלנמק את גזר-דינו בהתאם לתיקון 113.
שקלנו לנאשמים לחומרה את עצם העבירות שביצעו כמפורט בעובדות כתב האישום המתוקן (במ/1) כאשר בליבת כתב האישום המתוקן עומדים למעשה סעיפים 7, 9 ו-10 – ובקצרה, היורה כיוון את האקדח, וכשהוא בטווח קצר מאוד מהמתלוננים, ירה כדור שפגע בפלג הגוף העליון של נ', ולאחר מכן ירה פעם נוספת לעבר פלג הגוף העליון של ע', וירה פעם נוספת לעבר ע' ונ', הכל על דעתם ובידיעתם של הנאשמים. הנאשמים והאחר נמלטו. הנאשמים החביאו את האקדח ואת המחסנית. ובסעיף 10 לכתב האישום המתוקן (במ/1) מפורטים הנזקים הגופניים שנגרמו לע' ולנ', פסקה ראשונה בסעיף 10 פירוט לגבי ע' ופסקה שנייה באותו סעיף פירוט לגבי נ'. לגבי ע' רק נאמר שהוא הובהל לבית-חולים מונשם ומורדם, סובל מפצעי ירי בחזה וביד. לגבי נ' רק נאמר, בלי למצות את הכתוב, שהוא סבל מפצע ירי בבטן, פגיעות מרובות בחלל הבטן, עבר ניתוח וטופל במחלקת טיפול נמרץ.
עינינו הרואות, עצם העבירות שביצעו הנאשמים, לא כל שכן לאור התיאור העובדתי שבכתב האישום המתוקן (במ/1), אלה מדברים בעד עצמם לחומרה. לכך נוסיף את הנזקים הגופניים המפורטים כאמור, ואת ההכרח בהרתעה מפני ביצוע מעשים כאלה, הן כלפי הנאשמים והן כלפי אחרים.
בצדק ציינה התובעת את היות המעשים מתוכננים, בשכונת מגורים, כשלמעשה הירי פגע במי שלא היו מטרה (ראו לעניין זה את סעיף 1 לכתב האישום שמדבר על ר' ולא על נ' וע').
לכך נוסיף בעניינו של נאשם 1 את עברו הפלילי, כאשר רשומים לחובתו מספר גזרי-דין, בעיקר בעבירות סמים ואלימות, והוטלו עליו בעבר עונשי מאסר בפועל, כאשר בעיקר עונש מאסר בפועל של 9 שנים, בין השאר בגין עבירת הריגה.
עוד לחומרה, ובעניינו של נאשם 2 הבאנו לתשומת ליבנו וקראנו את אסופת המסמכים ת/2 כאשר המסמך הראשון הוא מכתב אישום מנפגע העבירה, ואנו מפנים תשומת לב לדבריו שהוא הובהל לניתוח חירום שבו נאלצו הרופאים לפתוח לו את הבטן ולהציל אותו מדימום פנימי, ונציין גם את הסיוטים שהוא טוען להם, ואת השפעת האירוע והפציעות על מצבו הרגשי, ועל ההשפעה על כל בני הבית. כמו כן הוא סיפר לגבי טיפול שהוא מקבל, כמפורט בחלק התחתון של אותו מכתב.
אנו מפנים תשומת לב גם למסמכים הרפואיים שצורפו, לרבות זה מיום 07.08.2024, והמסמך שמדבר על סיכום מבית-חולים בילינסון, שמספר את שארע לנ', כמו גם שאר המסמכים באותה אסופה.
עוד לחומרה נציין את עניינו של ת', כאשר ת' לא נפגע פיזית על פי עובדות כתב האישום המתוקן (במ/1) ואולם אנו מפנים לעיל לדברי התובעת בעניינו, ואכן חלק מסכום הפיצוי נורה שיועבר אליו גם כן.
ולשיקולים לקולא: בראש ובראשונה הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן (במ/1) היינו לקחו אחריות. נכון ציין הסנגור לנאשם 1 שלמעשה הפיצוי, לא כל שכן בסכום אשר הופקד, מבטא ביטוי חזק את לקיחת האחריות, ואת הבעת החרטה, ואולם אנו מציינים בראש ובראשונה את ההודיה. כפי שציינה התובעת, הודיה זו חסכה את עדותו של אותו עד ראיה, שאף הגיע לבית-המשפט כדי להעיד, ונחסכה עדותו ואין צורך להכביר מילים בעניין זה כשיקול לקולא. נוסיף ונאמר, שהתובעת אמרה, ובצדק בתחילת דבריה, שהשיקול הראשון בהגעה להסדר הטיעון, הסדר טיעון סגור, הוא השיקול הראייתי והתובעת פירטה את דבריה. אין חולק לגבי חשיבות שיקול זה בדרכנו לאימוץ הסדר הטיעון. נכון שקלה התובעת את הרצון לחסוך מעד הראיה את עדותו. התובעת גם הפנתה תשומת לב, כפי שאף אנו פירטנו לעיל, לנזקיהם של נפגעי העבירות, וגם בצדק ציינה גם היא את סכום הפיצוי הכולל – 350,000 ₪, שהוא אכן סכום מאוד משמעותי. כמו כן, התובעת הפנתה תשומת לב לכך שמבחינת עונשי המאסר בפועל אשר גובשו בהסדר הטיעון הסגור, עונשי מאסר אלה הם לא עונשים קלים, והם עולים בקנה אחד עם מתחמי הענישה בעבירות מהסוג הזה. עוד הפנתה תשומת לב התובעת את הצורך לעשות אבחנה בין נאשם 1 לנאשם 2 – בנוסף לכך שלנאשם 1 עבר פלילי, וכאמור לא מבוטל, ואילו לנאשם 2 אין עבר פלילי, התובעת גם הפנתה תשומת לב לאבחנה ביניהם לגבי רכיב ואופן ביצוע העבירות.
לא פחות חשוב מכך הוא, כפי שציינה התובעת, שההסדר הוא על דעת נפגעי העבירות והדברים פורטו בדברי התובעת, וגם את זאת אנו מביאים בחשבון.
מתוך דברי הסנגורים נוסיף ונאמר את דבריו של הסנגור לנאשם 1, כאמור, נטילת האחריות, הבעת החרטה, הפקדת הפיצוי המשמעותי, ונכון ציין ב"כ נאשם 1 את התיקון המשמעותי בכתב האישום לעומת כתב האישום המקורי, כמפורט על ידו. הסנגור לנאשם 1 הפנה תשומת לב לרצונו של נאשם 1 לעשות תפנית בחייו, כאשר נאשם 1 הוא בן כ-51 שנה, אב לשלושה ילדים, שתי בנות קטינות מתוך שלושה ילדים אלה, ורוצה לצאת לדרך חדשה. הסנגור ציין שנאשם 1 משמש תומך במסגרת מעצרו, למרות היותו בסטטוס של עצור.
ב"כ נאשם 2 הפנה תשומת לב לכך שנאשם 2, בן כ-30 שנה, הוא ללא עבר פלילי, היה לוחם בצנחנים, זהו מעצרו הראשון, ולא פחות חשוב מכך, אנו מציינים שיהא זה מאסרו הראשון בבית-הסוהר. שני הנאשמים ביקשו להשתלב בתוכניות טיפוליות בבית-הסוהר (הסנגור לנאשם 2 אף הפנה תשומת לב למחלתו של אביו של נאשם 2).
נאשם 1 דיבר בבית המשפט ואמר, שהוא כבר בן 51, עוד מעט סבא, בתו צריכה להתחתן, הוא לקח אחריות, הוא רוצה לקבל טיפול בבית הסוהר, ומקווה לא להגיע למקומות כאלה יותר. נאשם 2 כאמור בן 30 שנה, הביע חרטה, לקח אחריות גם בדבריו האלה בבית המשפט, ציין שזהו מאסרו הראשון, מאסר ממושך, הוא צעיר, הוא רוצה להקים משפחה ורוצה טיפול כדי לא לחזור למקומות כאלה.
ידועה פסיקת בית-המשפט העליון בכל הקשור לאימוץ הסדרי טיעון – אלא אם מדובר במקרה נדיר ויוצא דופן במיוחד, הכלל הוא שיש לאמץ הסדרי טיעון. זאת לא כל שכן כאשר מדובר בתיק כמו זה שבפנינו שהסדר הטיעון בו גובש לאחר הליך גישור ממושך וממצה, והצדדים סיכמו על עונשים סגורים. כמובן שלא ראינו בהסדר שבפנינו חריגה, היינו משמעותית כזו או בכלל שבעטיה יש מקום שלא לאמץ את ההסדר.
לאור כל האמור לעיל, אנו רואים לאמץ את הסדר הטיעון ולגזור על הנאשמים את העונשים כפי שסוכמו בו (אנו מפנים למעט התיקונים אשר מופיעים בפרוטוקול היום כהשלמה להסדר הטיעון שגובש בין הצדדים, תיקונים כמובן על דעת באי-כוח הצדדים והנאשמים היום באולם).
אנו גוזרים אפוא על הנאשמים פלוני (נאשם 1) ואלמוני (נאשם 2) את העונשים הבאים:
מאסר בפועל –
על נאשם 1 - אנו מטילים 8 שנות מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו – 24.08.2022.
על נאשם 2 - אנו מטילים 5 וחצי שנות מאסר בפועל, שיימנו מיום מעצרו – 24.08.2022.
מאסרים על תנאי –
12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שכל אחד מהנאשמים לא יישא בעונשו זה אלא אם עבר תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירה של אלימות פיזית נגד הגוף, או עבירת נשק, והכל מסוג פשע, לרבות ניסיון.
8 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שכל אחד מהנאשמים לא יישא בעונשו זה אלא אם עבר תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו עבירה של אלימות פיזית נגד הגוף, או עבירת נשק, והכל מסוג עוון, לרבות ניסיון.
פיצוי –
הנאשמים ישלמו פיצוי לנפגעי העבירה ע', נ' ות' בסכום כולל של 350,000 ₪ - סכום זה כבר הופקד בקופת בית-המשפט.
חלוקת הפיצוי לכל אחד מנפגעי העבירה תהיה כדלקמן:
לת' סך של 40,000 ₪, לנ' סך של 200,000 ₪ ולע' סך של 110,000 ₪ (ראו את הנאמר בהקשר זה בעמ' 63 לפרוטוקול מהיום).
התביעה תעביר למזכירות בית-המשפט תוך 7 ימים מהיום את פרטיהם של שלושת נפגעי העבירה, כדי שסכומי הפיצוי אכן יגיעו אליהם.
אנו ממליצים שלנאשמים יינתן טיפול בבית הסוהר, והכל בהתאם לנהלי שב"ס.
הוסברה לנאשמים זכותם לערער על פסק-הדין תוך 45 ימים מהיום.