הנתבעת עותרת לדחיית התביעה.
שאר טענות הצדדים תועלנה במסגרת פסק הדין.
-
בסיכומיו רשם התובע כי התביעה היא גם כנגד אטיאס, ברם, כפי שהובהר לעיל החלטת כב' השופט שביון מדברת בעד עצמה (סעיפים 4-3 מיום 9.2.21):
"3...כלומר, כאשר ניתן לתקן פגמים שנפלו בכתב התביעה ראוי להורות על תיקון כתב התביעה על פני מחיקתו על הסף.
4. מעיון בכתב התביעה עולה, כי הטענות הכלולות בו והמתייחסות לנתבע ובכלל זאת הטענות לפיהן הנתבע שימש דירקטור, בעלים יחיד ובעל השליטה בנתבעת או אי תשלום נטען של זכויות עבודה, אין בהן כדי להצדיק את הרמת מסך ההתאגדות או לבסס אחריות אישית. מעבר לאמור לא נטענה כל טענה המצדיקה את הרמת מסך ההתאגדות כנגד הנתבע או חיובו האישי ובכלל זאת טענות שהועלו במסגרת התגובה לבקשה כגון העסקה אישית או משותפת וניכוי כספים ואי העברתם לקרן הפנסיה."
-
התובע לא הגיש כתב תביעה מתוקן ולכן, לא ברור מדוע נהג התובע כפי שנהג בסיכומיו בהוספת אטיאס לכותרת הסיכומים.
עבודת התובע
-
התובע ביצע עבודתו במשמרות בסופ"שים אך גם במהלך השבוע, למעט ימי חמישי שהיו ימי חופשיים עבור התובע.
-
הנתבעת צירפה לתצהיר גילוי המסמכים דו"חות נוכחות. התובע דיווח על שעות עבודתו:
"עו״ד בורפקר : מי קבע את הנוהל של המקום?
העד, מר אטיאס: הלקוח, צריך אישור מהלקוח לשים שעון נוכחות, אני לא יכול לבוא ולהשתלט ללקוח על מקום מסוים,
עו״ד בורפקר : מה הסיבה שלא צירפת אף ראיה על הדבר הזה?
העד, מר אטיאס: כי לא נתבקשתי, כל אחד דיווח לעצמו את השעות שלו,
עו״ד בורפקר : תאמר לי בבקשה, האם זה נכון שפלוני היה שולח לכם פקסים?
העד, מר אטיאס: כן יכול להיות, אני מניח שכן, הפקידה מטפלת בזה."
(עמ' 9 לפ' שורות 36-30)
-
אם כן, הנתבעת הסתמכה על דיווחי התובע ואין בכך פגם:
אשר למעסיק, משעובד מסר למעסיקו דיווח בזמן אמת אודות היקף עבודתו מצופה מהמעסיק לבחון בזמן אמת אם דיווחי העובד משקפים נכוחה את היקף עבודתו בפועל. זאת ועוד. ככל שבזמן אמת סבור המעסיק שהדיווחים אינם משקפים את היקף עבודת העובד – עליו ליתן לו הודעה מתאימה בזמן אמת, כשאז ניתן לקיים שיח מושכל אודות מהימנות הדיווח. עם זאת, כאשר העובד דיווח בזמן אמת, והמעסיק לא הקפיד על בחינת דיווחיו בזמן אמת הרי שטענתו אודות היקף עבודה שונה מזה המדווח צריכה להיות מבוססת על ראיה של ממש.
(עע (ארצי) 15071-09-22 קומיי פרוטאין מחזור (1993) בע"מ - מאיר סעד בוטה, ניתן ביום 19.7.23. שם סעיף 56).
האם התפטר התובע?
-
התובע זומן לשימוע ליום 10.12.19:
"נמסר בהודעת ווצאפ
הנדון: הזמנה לשימוע
1. החברה שוקלת לסיים העסקתך זאת מהסיבות כדלקמן:
-
דיווח שעות כוזב.
-
הנך מדבר ומתבטא בצורה מזלזלת וזאת בלשון המעטה כלפי הנהלת החברה.
-
הנך מוציא לשון הרע, דיבה ושררה על החברה.
-
הנך מאיים בכל פעם שהנך עובד על נטישת עמדה אם עובד אחר יאחר להחליף אותך.
2. אי לכך הנך מוזמנן בזאת להתייחס לנושא/לטעון כנגד פיטוריך, אם רצונך בכך, בשימוע שיתקיים ביום- שלישי בתאריך- 10.12.19 בשעה- 13:00 במקום- משרדי החברה בפני האנשים- ליאור אטיאס - מנכ"ל , יוסי מזרחי - סמנכ"ל.
3. לאחר השימוע, יישקל נושא סיום העסקתך ותינתן לך החלטה בנושא.
4. זכותך לצרף לשימוע נציג מטעמך/ נציג מטעם ההסתדרות שיהיה נוכח איתך במהלך השימוע.
5. באם לא תוכל להגיע ותרצה לשנות את תאריך ושעת השימוע יש להודיע על כך 24 שעות מראש ובכתב.
6. לידיעתך."
(נספח ד' לכתב ההגנה – מסמך מיום 8.12.19)
-
אולם בטרם הגיע מועד השימוע שלח התובע פקס לנתבעת:
"לאור ביטחון
הנני פלוני אלמוני ת ז XXXXXXX
מגיש בזאת את התפטרותי 8/12/2019
נ.ב.
חסכתי מכם את השימוע
הכדור בידכם אפשר לעשות גמר
חשבון בטוב ואפשר בפחות טוב
המלצה חמה ממני
תבחרו באופציה הראשונה"
(נספח ה' לכתב ההגנה, פקס מיום 08.12.2019)
-
משכך ברי כי התובע התפטר.
-
זאת ועוד, ביום 10.12.19 הגיע התובע למשרדי הנתבעת, החל השתולל וקילל ויצר מהומה עד שהנתבעת נאלצה להזמין משטרה. לא הובאה ראיה להזמנת המשטרה ע"י הנתבעת אך התובע לא הכחיש זאת.
-
זו לא הייתה הפעם הראשונה שהתובע התפטר. גם ביום 10.6.19 התפטר התובע וחזר בו ביום 2.7.19 (נספחים ב (1) וב(2) לתצהיר הנתבעת).
-
הנתבעת הבינה כי למרות הבטחותיו של התובע, הוא ממשיך להתנהג בצורה מבזה ומשוללת כל רסן, מכפיש את שמה של החברה ואת עובדיה. כך למשל, התובע כתב מכתב לנתבעת שכותרתו "לכפויי הטובה שלום רב" תוך שהוא מאשים את הנתבעת בגניבה ומקלל את הנתבעת (נספח ג' לתצהיר הנתבעת). העובדה שהנתבעת שבה והחזירה את התובע לעבודה, מעידה על התנהלות תקינה מצידה של הנתבעת.
-
לתובע היו התפרצויות זעם רבות.
-
התובע התפטר מספר פעמים מהנתבעת אולם לאחר מכן היה מתחרט, בא ומבקש לחזור אל עבודתו בנתבעת והנתבעת מחלה לו בכל פעם:
העד, מר אטיאס: תסתכל לבד על כל הודעות ההתפטרות שלו והביטול שלהם, שאפשרנו לו לחזור כמה פעמים,
...
עו״ד בורפקר : השאלה היא רק תענה לי בכן או לא, היו אנשים נוספים שראו שאתה מתנהג בצורה נעימה ובהגינות ובאדיבות האם היו אנשים, זאת השאלה?
העד, מר אטיאס: ודאי,
עו״ד בורפקר : מה השמות שלהם תן לי שמות?
העד, מר אטיאס: יוסי הסמנכ"ל, הפקידות שהיו,
עו״ד בורפקר : שמות?
העד, מר אטיאס: רויטל שירן פקידות שהיו,
עו״ד בורפקר : מה הם ראו, מה עשית לו שהתייחסת בהגינות ובאדיבות?
העד, מר אטיאס: הם אמרו לי, למה אתה כל הזמן מוותר לו, שאז אתה מאפשר לו להמשיך לעבוד, במקום להביא מישהו אחר ויהיה לך יותר שקט."
(עמ' 10 לפ')
האם חזר בו התובע מהתפטרותו האחרונה?
-
ביום 13.12.19 שלח התובע מכתב לנתבעת בו ביקש לחזור בו מהתפטרותו.
-
בתאריכים 13.12.19, 14.12.19, 18.12.19, 25.12.19, 4.1.20 ביקש התובע מהנתבעת לשבצו (תצהיר גילוי מסמכים מיום 11.9.20).
-
השתכנענו כי התובע לא באמת ובתמים רצה לחזור לעבוד אצל הנתבעת אלא שקיבל ייעוץ משפטי ובקשתו הייתה מהשפה אל החוץ:
העד, מר אלמוני: כן, מה אני צריך מעסיקים כאלה, כן ואז יוסי עוד פעם במנטרה שלו, ׳קפה קפה׳ כן, זה היה סוג של מעגל כזה,
עו״ד דקל: לא כתבת בתצהיר, שיוסי במנטרה שלו ׳קפה קפה׳ רצה להחזיר אותך לעבודה אחרי המכתב הזה?
העד, מר אלמוני: לא כתבתי, אבל אני אומר את זה עכשיו ורבלית.
עו״ד דקל: אז למה להתפטר ולא לבוא לשימוע?
העד, מר אלמוני: אין לי כבוד לאנשים שגונבים אותי חודש אחרי חודש בפנים, זה כבר לא גניבה זה גזל, אז יורד לך הכבוד יורד, אני לא חשבתי על כאילו בית המשפט מה יהיה הלאה, אז הוא חשב על זה, אני לא חשבתי על זה,
עו״ד דקל: אז התפטרת מהעבודה?
העד, מר אלמוני: סוג של כן.
(עמ' 6 לפ').
היטיב לתאר אטיאס את התנהלות התובע לאחר התפטרותו:
"העד, מר אטיאס: כעסתי שהוא בא והתפטר באותו שנייה ואחר כך חזר והתפטר וחזר ותעתע במערכת ושיגע את כל המערכת שלנו וגייסנו ועוד פעם הוא בא ובכה והתנצל שוב חוזר, כל ההתנהלות שלו הייתה בצורה מאוד ורבלית מאוד ברברית מאוד בצורה לא נאותה ולא מכבדת אפילו הוא קילל אותי ואת הבנות שלי שיהיה לי סרטן וכל מיני דברים כאלה לא נעימים, אז בוודאי שאני אכעס עליו, הכעס שלי התבטא בצורה של זימון לשימוע ושל הזמנתי לו משטרה כמובן באותו יום."
(עמ' 9 שורות 22-16)
-
איננו סבורים כי זהו מקרה של עידנא דריתחא. על פי ההלכה, על מנת שייקבע שהעובד אומנם התפטר חייבת להיות ודאות כי אמנם התכוון העובד לסיים את העבודה אצל מעבידו ונתן ביטוי חד-משמעי לכוונתו להביא את יחסי העבודה לידי גמר (מנחם גולדברג דיני עבודה, דצמבר 2005, כרך שני, פרק 30, עמ' 4). בפסיקה נקבע כי הדיבור המביא את היחסים לידי סיום חייב להיות ברור, ומשום כך אין "לתפוס" עובד (או מעסיק) במילתו כשהודיע על התפטרות (או פיטורים במקרה שעסקינן במעביד) בעת עידנא דריתחא (שם, עמ' 5) – מתוך רוגז או בעיצומה של מריבה.
דין זה חל בפסיקה לגבי מעביד שמפטר, אך חל גם על עובד שמתפטר. אומנם אמירה על סיום יחסי העבודה , יש לפרשה כפשוטה, אלא אם כן יוכח שהדברים נאמרו בלא כוונה לתוצאה, וצד לא יהיה כבול בדברים שאמר "בעידנא דריתחא".
על פי הפסיקה נקבע, כי אם ההתפטרות הייתה בעידנא דריתחא, יש לבחון האם הודיע העובד על חזרתו מדבריו בתוך זמן קצר , ואז למעשה הודעת ההתפטרות מבוטלת.
-
בענייננו, לנוכח השתוללותו של התובע במשרדי הנתבעת כבר אינה באה בגדר עידנא דריתחא. אילו רק היה מתפטר התובע לאחר זימונו יכול היה לחזור בו, ברם התנהגותו במשרדי הנתבעת – שליחת מכתב עוד טרם קרות אירועים אלו כאשר הוא הכתיר את המכתב לנתבעת במילים "לכפויי הטובה שלום רב" (נספח ג' לכתב ההגנה – מיום 17.11.19). זה אינו בא בגדר עידנא דריתחא.
-
זאת ועוד, בעת שהגיע למשרדי הנתבעת כלל לא ביקש לחזור לעבודה, אלא הגיע לקחת את משכורתו:
עו״ד דקל: אתה זוכר שהיא שיומיים אחרי זה הגעת לחברה?
העד, מר אלמוני: ברור.
עו״ד דקל: הגעת כדי לבקש את המשכורת, נכון?
העד, מר אלמוני: כשאת מגיעה למשמרת שלך בבוטקה ואת רואה חבילה של תלושי משכורת עם סיכת ביטחון עם הצ'ק ואת מדפדפת לראות פלוני אלמוני ואת לא רואה, את מבינה שזה בגלל הימים האחרונים, מה ביקשתי את ההשלמה למשכורת שלי, על זה, אבל זה שיטה אצלו, אז כן על זה הגעתי למשרד אחרי זה, למחרת או משהו, אבל זו שיטה אצלו, כי אני עבדתי עם עוד שומרים שמי שיש פיצוץ ורואים שהוא הולך לעזוב הוא לא מקבל את המשכורת האחרונה, הוא לא מקבל,
עו״ד דקל: אז הגעת ב-10 לדצמבר
...
העד, מר אלמוני: בבקשה תשאלי מה שאת רוצה.
עו״ד דקל: אז ב-10 הגעת, כדי לקבל את המשכורת שלך בחזרה לקבל אותה?
העד, מר אלמוני: ב- 10 ראיתי שאין לי משכורת, עקב הפיצוץ איתו וגם לא כול כך התפלאתי, התעצבנתי לא התפלאתי, אבל כי אני מכיר את הנפש, אני לא יודע אם ב-10 הגעתי או ב-11, 12, אבל זה אחרי ה-10 בטוח.
עו״ד דקל: אני אומרת לך שהגעת ב-10,
העד, מר אלמוני: סבבה.
עו״ד דקל: ואתה מאשר שכשהגעת ב-10, לא ביקשת לחזור לעבודה?
העד, מר אלמוני: ביקשתי את המשכורת שלי, לא הייתי מקבל אותה גם כבוד השופטת ואני הזעקתי ורציתי והתקשרתי ומה לא ואין שום כלום, עד היום שלא ערבתי את עו"ד, פתאום אני מקבל את המשכורת שלי בדואר רשום, אבל מה כשאני מבקש אני לא יכול לקבל?
עו״ד דקל: אתה זוכר שבאותה פגישה, אתה כבר אמרת לליאור, שכבר מצאתי עבודה אחרת?
העד, מר אלמוני: את רוצה להראות לו שכאילו את לא תלויה בו והכל בסדר, שומרת פאסון בקיצור, אם זה נכון או לא, שיהיה נכון למה אני צריך להתבייש במשהוא.
(עמ' 6 לפ')
...
"עו״ד בורפקר : תאמר לי בבקשה כן, האם זה נכון כשפלוני הגיע אליך למשרד, הוא כאב וביקש ממך שתביא לו את התלוש משכורת, את הצ'ק נכון?
העד, מר אטיאס: מגיע ישר בהתקפות כעס, זעם, מהתפרצויות והכל מופיע בתיעוד בהקלטה,
עו״ד בורפקר : או-קיי ואני חוזר על השאלה, מה הוא ביקש?
העד, מר אטיאס: ביקש לקלל.
עו״ד בורפקר : הוא לא ביקש את המשכורת שלו?
העד, מר אטיאס: קיבל אותה באותו רגע שהוא נכנס.
עו״ד בורפקר : יש לך מצלמות במשרד נכון?
העד, מר אטיאס: כן."
(עמ' 12 לפ')
-
קבענו כי התובע התפטר ולפיכך השאלה האם הנתבעת העסיקה עובד אחר או לא, אינה רלוונטית.
התובע הוזמן לשימוע בטרם התפטר
-
במהלך תקופת עבודתו נוהלו עם התובע שיחות.
-
אנו נותנים אמון בדברי אטיאס וכן כעולה מההתכתבויות כי לתובע היו פרצי זעם ואלימות מספר פעמים לא מבוטל וכמו כן היו לו הפרות משמעת חמורות ביניהן דיווחים כוזבים בדבר שעות עבודה, נטישת עמדת שמירה, איומים וגידופים כלפי עובדי החברה וכלפי אטיאס.
-
כך למשל, ביום 25.10.2018 נערך לתובע שימוע בגין דיווח כוזב של 14.5 שעות עבודה בגינם קיבל התובע שכר מבלי שעבד. הנתבעת הסכימה להמשיך ולהעסיק את התובע חרף הפרת משמעת זו נתנה לו הזדמנות נוספת (פרוטוקול ראיון יזום - נספח א' לתצהיר הנתבעת):
התובע אישר כי נוהלו עמו שיחות:
עו״ד דקל: זה מסמך שצורף כנספח א' לתצהיר של הנתבעת, זו שיחה שנוהלה איתך באוקטובר 2018, אתה זוכר שניהלו איתך שיחה?
העד, מר אלמוני: אני לא זוכר תאריך מסוים, אבל כן היו שיחות.
עו״ד דקל: שיחה באוקטובר 2018, לגבי דיווח כוזב של שעות העבודה?
העד, מר אלמוני: בטח זוכר.
עו״ד דקל: אתה זוכר מה היה במעמד השיחה?
העד, מר אלמוני: הכל אני זוכר,
עו״ד דקל: תספר לי.
העד, מר אלמוני: אני תמיד התעקשתי לקבל את השכר שלי ותפסת אותו באיזשהו נקודה, אני עבדתי בשתי העבודות אצלו ובעוד חברה ובחגים התבלבלו לי השעות, התבלבלו לי השעות ואז בסוף החודש אמרתי יואו איך אני משחזר את השעות האלה עכשיו וניסיתי לעשות כמו פאזל, או-קיי אם לא עבדתי שם אז עבדתי פה וזה ובאותו חודש קיבלתי 2222 משכורת, שזה המגיע לי אולי כפול 3 ופה היה הפיצוץ בינינו והחוצפן הזאת מאיים עליי, אתה עושה דו"ח מזויף, כאילו שעות מזויף הוא האשים אותי,
עו״ד דקל: אבל הדיווח היה לא נכון?
העד, מר אלמוני: הדיווח היה לא נכון, הוא דאג להעלים מהבוטקה את היומן, דאג שלא יהיה שעון נוכחות שלא יהיה אפליקציה עם כל החברות עובדות עם אפליקציה, אני מתחיל משמרת אני מסיים משמרת כלום לא היה בבוטקה שום דבר או-קיי, אז חובת ההוכחה עוד עליי,
עו״ד דקל: הדיווח היה לא נכון, אולי המילה כוזב קצת מלהימה אותך, הדיווח היה לא נכון וניהלו איתך שיחה על הדיווח הזה,
העד, מר אלמוני: בעל כורחי הדיווח היה לא נכון, כן, בעל כורחי ברור אני מנסה לחשוב פאזל, כשאין לי שעון נוכחות בבוטקה אין לו כלום.
עו״ד דקל: איפה זה כתוב בתצהיר שלך, שאין שעון נוכחות, שהעלימו את היומנים, שאין לך איך לדווח על כניסה ויציאה, איפה כל זה כתוב בתצהיר שלך?
העד, מר אלמוני: סליחה שלא כתבתי זה, לא הוספתי את זה, סליחה אבל זה פה.
(עמ' 4 לפ')
אם כן, התובע אישר כי דיווח דיווח כוזב אודות שעות העבודה.
-
התובע אישר שקיבל את הזימון לשימוע:
עו״ד דקל: נספח ד׳, אתה מכיר את ההזמנה הזו לשימוע?
העד, מר אלמוני: כן אני זוכר משהו שהזמינו אותי לשימוע,
עו״ד דקל: אתה הצהרת שאתה קיבלת אותה בהודעה מיוסי, אתה זוכר?
העד, מר אלמוני: כן.
עו״ד דקל: אתה קראת את הזימון לשימוע, כשקיבלת אותו?
העד, מר אלמוני: כן.
(עמ' 5 לפ')
-
התובע הודה כי דיבר בצורה מזלזלת:
עו״ד דקל: אתה קראת את הזימון לשימוע, כשקיבלת אותו?
העד, מר אלמוני: כן.
עו״ד דקל: והסכמת אם מה שכתוב שם?
העד, מר אלמוני: שזייפתי שעות, לא ממש לא.
עו״ד דקל: אבל עברנו על זה שכן הייתה טעות בדיווח והייתה שיחה באוקטובר על זה?
העד, מר אלמוני: אז זייפתי בלשון שגיא נאור זייפתי, בסדר,
עו״ד דקל: מה לגבי, מדבר ומתבטא בצורה מזלזלת?
העד, מר אלמוני: מודה.
(עמ' 5 לפ')
אם כן, התובע זומן כדין על בסיס נימוקים עניינים.
תלושי שכר
-
התובע טען כי תלושי שנת 2017 הם פיקטיביים אך הודה כי קיבל תלושי שכר מידי חודש בחודשו:
עו״ד דקל: אתה קיבלת את התלוש מהודק לצ'ק כל חודש?
העד, מר אלמוני: אני קיבלתי את המשכורת שלי האחרונה, רק אחרי שעירבתי את אליאור בורפקר העו"ד שלי, רק אז קיבלתי את המשכורת שלי, כשאני זעקתי והתקשרתי בוואטסאפ, הם לא התייחסו אלי אפילו, אפילו לא היה תגובה,
עו״ד דקל: לא מדברת על החודש האחרון, בזמן העבודה קיבלת את הצ'ק של המשכורת מעודק לתלוש?
העד, מר אלמוני: כן.
עו״ד דקל: וטרחת לקרוא את התלושים לעיין בהם?
העד, מר אלמוני: כן
עו״ד דקל: ובטח שראיתי שאתה מקבל עבור שעות נוספות.
העד, מר אלמוני: המתנות אני מקבל מתנה 45 שקל, איזה שאול אחד שעבד אצלו בשחור קיבל איזה 200 שקל, אני לא יודע איך, זה לא הסתדר לי.
...
"העד, מר אלמוני: כשאת מגיעה למשמרת שלך בבוטקה ואת רואה חבילה של תלושי משכורת עם סיכת ביטחון עם הצ'ק ואת מדפדפת לראות פלוני אלמוני ואת לא רואה, ...
...
עו״ד דקל: לא מדברת על החודש האחרון, בזמן העבודה קיבלת את הצ'ק של המשכורת מהודק לתלוש?
העד, מר אלמוני: כן."
(עמ' 6 לפ')
-
תלושי השכר נמסרו לתובע בזמן אמת וגם בחודש 12/20 נסרקו תלושי השכר לתיק ביה"ד והתובע צפה בהם (ביום 6.11.20). כמו כן, בתצהיר גילוי מסמכים מיום 23.12.20 צורפו תלושי השכר. התלושים אכן לא צורפו לתצהירים, אך הם סרוקים בתיק והתובע היה מודע להם ובוודאי שאינו יכול לטעון אחרת. אם כן, בידי התובע היו תלושי השכר אף טרם הגשת תצהיריו אך בחר שלא להגיש תחשיבים (התובע הודה כי הם נמסרו לו אחרי הבקשות שהוגשו על ידו לקבלת תלושי השכר).
לא הוכח כי תלושי השכר פיקטיביים. לא הוכח כי קיימת אי התאמה בין הסכומים ששולמו לסכומים שנרשמו בתלושי השכר. חסר בתשלום שכר או ניכויים השינויים במחלוקת אינם מובילים למסקנה כי התלושים פיקטיביים.
-
לא מצאנו כי מדובר בתלושים פיקטיביים אף מבלי לקבל את טענת הנתבעת כי בשל שחזור התלושים חסרים בהם שמות חלק מרכיבי השכר. עיון בתלושי השכר לשנת 2017 מעלה כי ברור שמדובר ברכיבי גמול שעות נוספות ונרשם 125% ו- 150% (רק חסרות המילים שעות נוספות או שעות שבת או שעות נוספות בשבת (175%):
"עו״ד בורפקר : גברתי אני מפנה לגלמ״ס שהגישו הנתבעים ב-23.12 לתלושים משנת 2017, אני מציג לך את התלושים, יש סיבה שאנחנו רואים תשלומים לאורך שנת 2017 ואין שום הסבר על מה התשלומים ועל מה ההורדות, שהתובע למעשה מקבל או מחויב בגינם, אתה רואה את השורות הריקות שאין שום טקסט, יש מספרים, מה התשובה?
העד, מר אטיאס: כנראה שברגע שמשחזרים את אותו דף כדי להוציא אחורה, ..."
(עמ' 10 לפ')
"עו״ד דקל: נשאלת גם על התלושים של שנת 2017, שהיו שם רכיבים שלא הוכתרו בכותרת שלהם, והתחלת להסביר ולא סיימת?
העד, מר אטיאס: כן ברגע שמחליפים שנה, עוברים איזשהם נתונים במערכת של שכלולים, אתם יכולים אפילו אפשר להביא להוציא מהם איזשהו אישור על זה וזה אין בעיה, רכיבים לפעמים לא עוברים או משהו כזה, הסכומים כן נשארים, אבל הרחיב מה שכתוב בצד לא עובר, אבל בתלוש המקורי שהוא קיבל כל חודש והוא גם הודה פה שהוא קיבל כל חודש, היינו מביאים להם את התלושים וזה שהוא לא שמר אותם, או שהוא שמר אותם ולא רוצה להציג אותם, זה כבר עניין שלו, אבל הרכיבים האלה משולמים, אפשר גם לראות לפי הדוח שעות נוכחות ומול התלוש ולראות בעצם על מה זה."
(עמ' 16 לפ')
חופשה
-
בחודש 10/19 עמדו לזכות התובע 53.04 ימי חופשה ובחודש 11/19 עמדו לזכותו 54.96 ימי חופשה. בחודש 12/19 שולמו לתובע 21.25 ימי חופשה וימי חופשה הנותרים אופסו. טוענת הנתבעת כי היא הייתה רשאית לאפס את יתרת ימי החופשה, ברם, היה עליה להתריע בפני התובע כי היא מתעתדת לאפס את ימי החופשה. לא הוצגה התראה כזו בטרם מחיקת ימי החופשה או התראה המחייבת את התובע לצאת לחופשה:
"העד, מר אטיאס: לא הבנתי מה הקשר בין ימי החופשה, לשוטרים, לא מצליח להבין את זה, אני אענה לבית המשפט לענייני חופשה, מי שמבצע את התלושי שכר, זה רואה חשבון, חשבת שכר שמתמקצעים בעניינים האלה, למיטב ידיעתי והבנתי, יש מועד מסוים שאסור לצבור יותר מדי ימי חופשה או משהו כזה, על פי צו הרחבה יותר משנתיים לא זוכר בדיוק מה זה, אין לי פה את התלוש הקודם, אני לא יודע איפה התלוש, כך שאני לא יכול לראות, כל הימים שלו הוא קיבל את הכל בצורה מסודרת, גם בתלוש שכר קבוע של 21 ימי חופשה הוא קיבל אותם בכסף וזה מצוין בתלוש את הימים שנותרו לו ואם תסתכלו בתלוש אחרוה,
עו״ד בורפקר : אז מה אתה טוען, שזה הנהלת חשבונות עשתה טעות?
העד, מר אטיאס: יכול להיות שזה סוף שנה, כנראה הורידו לו את הימי צבירה, הוא לא יכול לצבור לעד ימי חופשה."
(עמ' 15 לפ' שורות 39-28)
-
משכך, הנתבעת נותרה חייבת לתובע 33.71 ימי חופשה שהם 7,853 ש"ח (232.96 * 33.71).
מתנות לחגים
-
כעולה מתלושי השכר שהוצגו התובע קיבל שי לחג (10/19,4/19, 3/18,9/18, 4/17, 4/16, 10/16 וכו'). היה על התובע להפנות את בית הדין באלו חודשים על פני שנות עבודתו לא קיבל שי לחג.
-
אי לכך, דין רכיב תביעה זה להידחות.
תוספת ותק
-
הנתבעת טוענת שכיוון שלא עבד במשרה מלאה לא מגיעה לתובע תוספת ותק. ברם כבר נפסק כי אם עובד במשמרות ארוכות אף אם בפועל לא עבד משרה מלאה, אז משרתו תחושב יחד עם השעות הנוספות:
השאלה בה עלינו להכריע בהקשר זה היא האם יש לכלול בהיקף משרתם של המדריכים את כל שעות עבודתם בפועל (כולל את השעות הנוספות). זאת בשים לב לאופי עבודת המדריכים אשר עבדו משמרות ארוכות במיוחד ובהן גם משמרות בימי המנוחה.
במקרה שלפנינו, מחד, המדריכים תוגמלו עבור השעות הנוספות בשכר העולה על שכרם הרגיל, ומאידך השעות אותן עבדו בפועל אינן עולות על משרה מלאה ונראה שהמדריכים זכאים לצבור זכויות סוציאליות עד למשרה מלאה. לפיכך, וכל אימת שלא עבדו המדריכים יותר ממשרה מלאה כל שעות עבודתם יובאו במניין השעות לצורך חישוב היקף המשרה.
(ע"ע (ארצי) 56763-05-17 פנחס אפרימוב - הרשות לשיקום האסיר, ניתן ביום 23.8.18. שם סעיפים 67 - 69).
-
התובע לא הפנה את בית הדין על בסיס אלו הוראות צו ההרחבה הוא זכאי לתוספת ותק. יפים הם לעניינינו דברי נשיא בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (כתוארו היום), כב' השופט פרנקל:
"בתביעתו לתוספת ותק מסתמך התובע על הוראות סעיף טו' לצו ההרחבה בענף השמירה מיום 31.7.73 הקובע כדלקמן: "המעביד ישלם לכל עובד, למעט עובדי אבטחה, תוספת ותק שנתית בשיעור 20 אגורות ליום לכל שנת עבודה, עד למכסימום של 2 לירות ליום לאחר 10 שנות עבודה. תוספת הותק לעובדי אבטחה תהיה בשיעור של 8 לירות בעד כל שנת עבודה עד למכסימום של 80 לירות לאחר 10 שנות עבודה. על סכומים אלו יש להוסיף תוספת יוקר ...".
מן האמור לעיל עולה כי המדובר בתוספת הנקובה בלירות ישראליות שלא עודכנה במהלך השנים, שעל התובע להוכיח את ערכה כיום, אם בכלל (ע"ע 43772-08-11 שפלב נ' אבידר שמירה וניקיון (24.12.12); סע"ש (אזורי ת"א) 25256-10-13 ארי אברהם נגד אגודת השומרים בע"מ, - (9.1.17)). בנוסף, נפנה אל הוראות צו ההרחבה בענף השמירה מיום 21.6.09, שהרחיב הוראות ההסכם הקיבוצי שמספרו 7041/2008 מיום 2.11.08, המלמד על ביטול תוספת זו. התובע הפנה אל הוראות החשב הכללי מיום 25.7.07, שלטענתו תומכת בתביעתו ברכיב זה (סעיף 22 ז' בתצהיר התובע), מלשונה של הוראת החשב הכללי, עולה כי זו נועדה להסדיר זכויות העובדים המועסקים על ידי קבלני שירותים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך ועל כן זו אינה רלוונטית לענייננו.
(סע"ש (באר שבע) 26053-09-15 אלכסיי זבודובסקי - חברת קבוצת השומרים שמירה ובטחון בעמ, ניתן ביום 5.11.18).
-
נוכח כל האמור, דין רכיב תביעה זה להידחות.
פיצויי פיטורים והלנת פיצויי פיטורים
-
הנתבעת טענה כי הפרישה לתובע פיצויי פיטורים (% 1/3 8). הנתבעת מצדה צירפה פירוט דו"חות של איילון מיטב פנסיה, קרנות השתלמות של מגדל, הפקדות מעסיק למיטב דש גמל ופנסיה והראל ביטוח ופיננסים. עיון בדו"ח הפקדות מעלה כי הופרשו לפיצויים % 1/3 8 או בקירוב אולם התובע לא הוכיח תביעתו אריתמטית. משכך דין טענה זו להידחות.
הפרשות פנסיוניות
-
הנתבעת הפנתה את בית הדין להליך שהתנהל בתיק ק"ג 38057-01-19 שעסק בתביעה הנוגעת לחברת הראל מול הנתבעת והתייחסה לחודשי עבודתו של התובע משנת 2015 ועד שנת 2018 ובמסגרת פסק הדין שילמה הנתבעת לתובע סך של 801.89 ₪. אין מדובר בהרחבת חזית אלא גילוי נאות מצדו של התובע כי קיבל כספים. התובע לא טרח לקזז סכום זה בסיכומיו.
-
התובע הגיש ביום 24.1.23 דו"חות עדכניים והנתבעת הגישה דו"חות במסגרת גילוי המסמכים מטעמה. יוער כי לא ברור מדוע הצדדים לא צירפו מסמכים אלו לתצהיריהם. כך או כך, הנתבעת הפרישה את הכספים (גם על השעות הנוספות) ואף שילמה כספים בעבור התובע בגין הפנסיה במסגרת ההליך דלעיל.
-
התובע לא הגיש תחשיב כיצד חישב רכיב תביעה זה ולכן, דין רכיב תביעה זה להידחות.
דמי הבראה
-
התובע קיבל דמי הבראה בתלושי השכר. הנתבעת טוענת כי שילמה 8,398 ₪. התובע טוען לחוב בגין דמי הבראה בסך 50,000 ₪, ללא פירוט וללא חישוב. ביה"ד אינו משמש כלבלרם של הצדדים וברי כי סכום זה מופרז. הנתבעת הפנתה לתלושי השכר בהם שולמו דמי הבראה.
-
לאור האמור לעיל, דין רכיב תביעה זה להידחות.
דיווחים לביטוח לאומי
-
לא ברורה טענתו של התובע בדבר אי דיווחים לביטוח לאומי שכן הופרשו כספים לביטוח לאומי או למצער לא הוכח אחרת.
הודעה על תנאי העסקה
-
הנתבעת הציגה הסכם עבודה וטופס הודעה על תנאי העסקה (נספח ז' לכתב ההגנה):
"עו״ד דקל: אז עבדת תקופה ארוכה באור ביטחון?
העד, מר אלמוני: 10 שנים,
עו״ד דקל: זה הסכם העבודה שלך בחברת אור ביטחון, אתה מכיר את ההסכם הזה?
העד, מר אלמוני: אז אם את מחזירה אותי 10 שנים אחורה, אז אם זה ההסכם שבו התקבלתי לעבודה, אז אני לא זוכר אותו.
עו״ד דקל: זו החתימה שלך?
העד, מר אלמוני: כן, דומה מאוד.
עו״ד דקל: וכשהתקבלת לעבודה, אתה זוכר שחתמת על הסכם?
העד, מר אלמוני: 10 שנים אחרוה, אני לא זוכר.
עו״ד דקל: אז יכול להיות שחתמת על הסכם?
העד, מר אלמוני: ייתכן כן."
(עמ' 2 לפ' שורות 37-27)
-
אם כן, התובע חתם על הסכם עבודה אשר מקיים את הכללים של מתן הודעה על תנאי העסקה.
האם הוטלה על התובע עבודה נוספת, והאם זכאי לתשלום בגינה?
-
התובע טוען כי הוטלה עליו עבודה נוספת של שיבוצי העובדים למשמרות:
"עו״ד דקל: איך קיבלת את סידורי העבודה?
העד, מר אלמוני: מפקח אחד מחליט בווואצאפ, מפקח אחד מחליט בעל פה, מפקח שלישי מתקשרת יום ביומו,
עו״ד דקל: את סידורי העבודה קיבלת מהמפקחים בחברה?
העד, מר אלמוני: לא, היה גם תקופה בחגים, שהכל היה מתערבב, בגלל זה רוצה בבית בחג וזה, אז הטילו עליי, ביקשו ממני שאני אעשה והיה אפילו איימו עליי, אם אני לא אעשה את מה שהם רוצים,
עו״ד דקל: אז זה היה רק בחגים?
העד, מר אלמוני: בעיקר, שם זה התחיל.
עו״ד דקל: אז איך אם אתה צריך לחלק, אתה טוען שהיו תקופות שהן בעיקר בחגים, שאתה עשית את סידורי העבודה?
העד, מר אלמוני: האיומים והכל ולמה אם אתה לא תעשה אנחנו נעשה, זה התחיל בחג, אחד החגים הגדולים, זה התחיל שם ואחרי זה ראו כי טוב ורצו שאני אמשיך עם זה, כי זה מוריד להם מהראש.
עו״ד דקל: אבל גם השבת לשאלה, שהיית מקבל את סידורי העבודה מהמפקחים?
העד, מר אלמוני: תקופה מאוד קצרה,"
(עמ' 3 לפ')
-
התובע לא הביא ולוּ ראשית ראיה כי אכן בוצעה על ידו עבודה נוספת בנתבעת. משכך, נדחה רכיב תביעה זה.
הפסקות
-
הנתבעת לא הוכיחה כי אכן ניתנו הפסקות לתובע וכי אכן היה מישהו שהחליף את התובע בעת ההפסקה:
"עו״ד בורפקר : מי החליף אותו, מה השם שלו?
העד, מר אטיאס: אחד העובדים."
(עמ' 9 לפ' שורה 55-54)
משכך, התובע זכאי להחזר שכר בגין ההפסקות שקוזזו.
-
התובע טוען בסיכומיו כי בשנת 2015 הורד לתובע 1,075 ₪ בגין הפסקות, בשנת 2016 הורד סך של 554 ₪ ובשנת 2017 הורד סך של 242 ₪.
אנו מקבלים תחשיבים אלו אם כי לא מצאנו התאמה מוחלטת לסכומים שהופיעו לראשונה בסיכומים. על הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,871 ₪.
הודעה מוקדמת
-
התובע טען לזכאות להודעה מוקדמת בסך 10,000 ₪. התובע הוא זה שהתפטר והיה עליו ליתן הודעה מוקדמת. הנתבעת קיזזה משכרו של התובע את דמי ההודעה המוקדמת (6,057 ₪).
חגים
-
התובע הגיש הודעה לנט המשפט ביום 18.2.20 ובה פירוט חגי ישראל אשר לטענתו התובע עבד. עיון ברשימה מעלה כי אין התאמה בין רשימה זו לדו"חות הנוכחות (לדוגמא 25.9.14, 5.9.15, 28.9.15, 15.9.15, 22.9.17 , 19.9.18, 24.9.18). בחלק מהתאריכים של החגים המופיעים בנספח, התובע כלל לא עבד בהם (על פי דו"חות הנוכחות). על פי תלושי השכר התובע קיבל תמורה בגין עבודה בחגים. קיימת התאמה בין דו"חות הנוכחות לתלושי השכר בכל הנוגע לעבודה בחגים.
נסיעות
-
כעולה מתלושי השכר שולמו לתובע דמי נסיעות (213 ₪). נשכך, נדחה רכיב תביעה זה.
פקסים
-
לא ברור מכוח מה זכאי התובע להשבת כספים בגין שליחת פקסים לנתבעת. ראשית, לא הוצגו קבלות. שנית, מדוע היה צורך בשליחת פנסים כאשר ניתן לשלוח את המסמך באמצעות הודעת וואצאפ?!
-
אומנם התובע טען כי נחסם ע"י הנתבעת או מי מטעמה:
"עו״ד בורפקר : האם אי פעם חסמת את פלוני בוואטסאפ?
העד, מר אטיאס: לא זוכר, יכול להיות,
עו״ד בורפקר : האם יכול להיות שיוסי חסם אותו בוואטסאפ?
העד, מר אטיאס: לא יודע.
עו״ד בורפקר : הבנתי אני מציג לך, אתה משתמש בוואטסאפ, נכון?
העד, מר אטיאס: כן.
עו״ד בורפקר : אתה בקיא בוואטסאפ או לא בקיא?
העד, מר אטיאס: לא יודע מה זה בקיא, שולח הודעות וזהו.
עו״ד בורפקר : אם חוסמים אותך, אתה יודע לזהות מתי חוסמים אותך?
העד, מר אטיאס: יש רק v אחד."
(עמ' 11 לפ')
ברם התובע לא הוכיח טענתו ולא את המועד בו נחסם והנפקות המשפטית לשאר לרכיבי תביעה זו.
התעמרות
-
התובע טען לאלימות ואיומים מצדו של מפקח הנתבעת ("דודו"). אך לא פירט לעניין זה בכתב התביעה. התובע לא הביא ולוּ ראשית ראיה להתעמרות כנגדו ע"י הנתבעת או מי מטעמה (החולדה שנשכה את התובע או הצבתו ביום כיפור באתר זבל, התעמרות, איומים). אף בכתב התביעה לא ניתן פירוט כלל.
בעל דין הנמנע מלהביא ראיה הנמצאת בחזקתו ניתן להסיק מכך כי לו הובאה הראיה, היה בה כדי לפעול כנגדו (ע"א 548/78 נועה שרון ואח' - יוסף לוי פ"ד לה(1), 736; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ - סלימה מתתיהו ואח' פ"ד מה(4), 651; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ - טלקאר חברה בע"מ פ"ד מד(4), 595). מהימנעות התובע למסור ראיות אלו לבית הדין, אני מסיקים כי מסירת ראיות אלו היה בה כדי להזיק לתובע.
-
לא זו אף זו, לתובע טענות באשר להתנהגותו של ליאור אטיאס לפיהן בזמן עבודתו נהג בו בזלזול אולם התובע לא הוכיח כלל טענתו ואף ביקש מאטיאס בכל פעם לשוב ולעבוד אצל הנתבעת אחרי התפטרויותיו.
-
מכך, דין רכיב תביעה זה להידחות.
סוף דבר
-
התביעה מתקבלת בחלקה.
-
הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:
דמי חופשה שנתית סך של 7,853 ₪ והחזר בגין קיזוז הפסקות בסך של 1,871 ₪.
הסכומים דלעיל, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.1.20 ועד התשלום בפועל.
-
לא מצאנו מקום לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט ומשמרבית התביעה נדחתה.
ערעור בזכות לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.
ניתן היום, כ"ד אב תשפ"ג, (11 אוגוסט 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
גב' אורנה רזניק
נציגת ציבור עובדים
|
|
אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה
|
|
מר יעקב אורנשטיין,
נציג ציבור מעסיקים
|