זומן לשימוע, התפטר - והתחרט. זכאי לפיצויים?

המאבטח לשעבר טען שהלכה למעשה הוא פוטר כך שמגיעות לו זכויות סוציאליות בשווי מאות אלפי שקלים. בית הדין לעבודה דחה את הטענה

בית הדין לעבודה בתל אביב דחה כמעט לחלוטין תביעה כספית על סך 580,000 שקל שהגיש מאבטח לשעבר נגד חברת השמירה בה הועסק. במוקד התביעה נטען כי הודעת ההתפטרות ששלח הייתה רק בתגובה לכך שכבר זומן לשימוע לפני פיטורים, כך שיש לראותו כמפוטר הזכאי לשלל זכויות סוציאליות. השופטת אריאלה גילצר-כץ דחתה את הטענה.

באוקטובר 2010 החל התובע לעבוד בחברת השמירה כמאבטח. לאחר כתשע שנות עבודה הוא זומן לשימוע, בין היתר על רקע חשד לדיווחי שעות כוזבים. עוד באותו היום ועוד לפני ישיבת השימוע, הגיש העובד לחברה את התפטרותו. בהמשך הוא חזר בו, אך החברה סירבה להשיבו לשורותיה.

בתביעה שהגיש נגדה טען העובד כי מכתב ההתפטרות נשלח בשעת כעס, על רקע היחס המשפיל שקיבל מהחברה לאורך שנות עבודתו. בהקשר לכך הוא סיפר, בין היתר, כי החברה הציבה אותו לשמירה ביום כיפור באתר זבל מצחין, וכי בשמירה אחרת חולדה נשכה אותו והוא נזקק לחיסון.

לשיטתו, הוא פוטר ולא התפטר, ולכן זכאי לתשלומים שונים מהחברה כגון פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ודמי הבראה בשווי מאות אלפי שקלים.

מנגד טענה החברה שהעובד התפטר. לדבריה, יומיים אחרי ההתפטרות הגיע העובד למשרדי החברה, יצר שם מהומה וקילל את המנהלים, עד שאלה נאלצו להזעיק את המשטרה כדי לפנותו משם. בנסיבות אלה, נטען, ברור שאין לראותו כמי שביקש לחזור בו מההתפטרות, ויש לדחות את התביעה.

לא התפטרות ראשונה

השופטת גילצר-כץ קבעה שנוסח מכתב ההתפטרות ("מגיש בזאת את התפטרותי", "חסכתי מכם את השימוע") אינו מותיר מקום לספק שהעובד התפטר ולא פוטר. לדבריה התובע סבל בעבר מהתפרצויות זעם רבות, וזו לא הפעם הראשונה שהתפטר ואז ביקש לחזור בו.

בעבר הוא שלח למעסיקה מכתב עם הכותרת "לכפויי הטובה שלום רב" תוך שקילל והאשים את הנתבעת בגניבה, ובעלי החברה סיפר כי התובע אף גידף אותו ואת בנותיו, ואיחל לו לחלות בסרטן. השופטת קבעה כי העובדה שהחברה הסכימה לקבל את העובד חזרה לשורותיה אחרי התקריות הללו, מעידה על התנהלות תקינה מצדה.

עוד ציינה השופטת כי העובד אפילו זומן כבר בעבר לשימוע בגלל דיווח שעות כוזב, והחברה נתנה לו הזדמנות נוספת והמשיכה להעסיק אותו.

בנסיבות אלה, קבעה השופטת, חזרתו של העובד מהתפטרותו האחרונה אינה כנה. יתרה מכך, השתוללותו במשרדי החברה סמוך לאחר ההתפטרות מלמדת שמכתב ההתפטרות לא נשלח ב"עדנא דרתחא" (מצב שמאפשר מבחינה משפטית לעובד לחזור בו מהתפטרות הנעשית בשעת כעס).

השופטת הוסיפה כי מעדות העובד עצמו עולה שהוא הגיע באותו יום למשרדים בשביל לקחת תלוש משכורת ולא כדי לבקש לחזור לעבודה.

בסופו של יום קבעה השופטת שמלבד 9,724 שקל המגיעים לתובע עבור פדיון חופשה והחזרי שכר בהפסקות – יש לדחות את יתר רכיבי התביעה.

• ב"כ העובד: עו"ד אליאור בורפקר
• ב"כ החברה: עו"ד מיטל דקל

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.