-
התובעת ילידת 1954, הגישה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף, בעוולת הרשלנות על פי פקודת הנזיקין כנגד עירית נתניה בטענה כי בתאריך 25.9.12, נפלה ונחבלה בעת שערכה קניות בשוק העירוני.
בכתב ההגנה הוכחשו הנסיבות ואחריות העיריה ונשלחה הודעה לצד שלישי כנגד החברה עימה התקשרה הנתבעת לצורך ביצוע עבודות ניקיון ותחזוקה בשוק העירוני.
בכתב ההגנה של הצד השלישי נטען כי האירוע התרחש כתוצאה מרשלנות התובעת ו/או המודיעה אשר קבעה את התנאים בחוזה ההתקשרות לעניין מספר עובדי הניקיון.
בהתאם להסדר דיוני, הנכות הרפואית הצמיתה בתחום האורטופדי הינה בשיעור 15% (פגיעה ברגל ימין).
הצדדים חלוקים בשאלת הנסיבות, האחריות וגובה הנזק.
-
נסיבות אירוע התאונה:
התובעת מתארת בסעיף 3 לתצהיר עדות ראשית כי ביום התאונה 25.9.12, ערב יום כיפור: "... כשאני הולכת בשביל של השוק הישן, פתאום החלקתי על משהו חלק ביותר, לא ראיתי מה זה, פרי או ירק. ההחלקה היתה מאוד מהירה, מרוב שהיה חלק איבדתי שליטה ונפלתי. כשהחלקתי ונפלתי, הרגשתי כאב כל כך חזק בירך ימין שלא יכולתי לקום וראיתי מסביבי על הרצפה המון לכלוך."
התובעת מציינת בתצהירה כי התקשרה לבן שלה ולאחיה אשר הגיעו למקום והזמינו עבורה אמבולנס אשר פינה אותה לחדר המיון של בי"ח "מאיר" בכפר סבא.
במהלך החקירה הנגדית נשאלה התובעת כיצד התנהלה עובר לפגיעה וענתה כי ביום האירוע נעלה נעליים סגורות, נפלה כתוצאה מליכלוך שהיה במקום ולא כתוצאה מסחרחורת (עמ' 8 ו- 9 לפרו').
בנה של התובעת טוען בתצהיר עדות ראשית כי בערב יום כיפור התקשרה אליו התובעת וסיפרה לו שהחליקה: "... על משהו חלק שהיה בשוק ושהיא לא יכולה לקום מהרצפה." (סעיף 3 לתצהיר).
הבן הגיע לשוק, ראה את אימו ישובה על כיסא כשהיא סובלת מכאבים עזים: "מסביבה רצפת השוק היתה מאוד מלוכלכת. הלכלוך בעיקרו כלל ירקות או קליפות".
(סעיף 5 לתצהיר).
האח של התובעת הוזעק אף הוא למקום ומתאר בתצהיר עדות ראשית: "בגלל שאני גר קרוב לשוק, ברח' רזיאל 23 בנתניה, ישר הלכתי לשם. ...
... הגעתי לשוק הישן וראיתי את אחותי יושבת על כסא וסובלת מכאבים, כשהיא בקושי יכלה לשבת ישר על הכסא וממש בכתה מהכאב. ...
אני זוכר שהיה המון לכלוך על הרצפה מסביב לאחותי והיו המון אנשים בשוק."
(ראה סעיפים 3-5 לתצהיר).
העד מוסיף כי חזר למקום האירוע כשעתיים לאחר התאונה וצילם את התמונות שצורפו לתצהירו: "אציין כי כשהגעתי למקום נפילתה של אחותי, הרצפה הייתה מלאה בלכלוכים, הרבה מעבר ללכלוכים שנראים בתמונות." (סעיף 6 לתצהיר).
-
מטעם הנתבעת הוגש תצהיר של מיכאל מנשרוב, מנהל השווקים בעירייה.
העד מצהיר כי לצורך ביצוע עבודות הניקיון בשוק, התקשרה העירייה עם חב' שלג לבן (צד ג') המפעילה צוות של עובדי ניקיון בשוק, ולאחר שעות הפעילות, דואגת לניקוי כל מעברי השוק באמצעות מכונת קיטור; בנוסף העירייה מעסיקה פקחים מטעמה המסיירים בשוק בשעות הפעילות ומפקחים על עבודות חב' הניקיון.
השוק הוא מקום אשר מטבע הדברים מתפזרים בו מוצרי מזון בין הדוכנים והעירייה ציפתה את כל רצפת השוק בחומר מיוחד שמטרתו להקטין את סכנת ההחלקה.
(ס' 5-7 לתצהיר).
צד ג' נטלה על עצמה את האחריות החוזית המלאה לכל נזק שיגרם לרבות לגוף וכן התחייבה לשפות את העירייה בשל כל סכום שתחוב עקב כך (ראה הנספחים לתצהיר).
בחקירה נגדית לב"כ התובעת, מבהיר העד כי מבדיקה שערך, האירוע לא דווח למוקד העירייה ולכן לא חקר את האירוע. (עמ' 12 לפרו').
העד מסביר כי בערב חג, עובדים ארבעה פקחים שדואגים לסדר ונקיון, מניעת רוכלות ואירועים חריגים, בתגבור עובדים מהשיטור העירוני. (עמ' 13 לפרו').
לעד הוצגו התמונות שצרפה התובעת לתצהירה והעד מאשר כי יש על הרצפה את הציפוי למניעת החלקות כפי שפורט בתצהירו. (עמ' 14 לפרו').
בחקירה נגדית לב"כ צד ג' מסביר כי מידי יום הוא מגיע לשוק ומתדרך את הפקחים בנוגע לשגרת היום ואירועים חריגים. ביום האירוע (ערב החג) לא היה בשוק.
המנהל של חב' שלג לבן דואג לחלוקת העובדים בין הדוכנים וכל עובד אחראי לאזור מסוים. (עמ' 14-15 לתצהיר).
-
מטעם צד ג' הוגש תצהיר של דרור אשוול, סמנכ"ל תפעול בחב' שלג לבן.
בתצהירו נטען כי במסגרת הסכם שנחתם בין העירייה לבין חב' שלג לבן, העירייה היא שקובעת את מספר עובדי הניקיון שיהיו בשוק על פי שיקולים כלכליים.
החברה דואגת להצבת עובדי הניקיון ומנהל משמרת מטעמה, בהתאם לקביעת העירייה. (ס' 3-5 לתצהיר).
בחקירה נגדית לב"כ התובעת העיד כי המפקחים מטעם העירייה הם האמונים על היקף העבודה בשוק ומיקום העובדים וההנחיות ניתנות למנהל העבודה מטעם החברה.
כאשר נשאל איך בדיוק נעשה הפיקוח של העירייה על עובדי הניקיון ענה: "זה אני לא יכול לתת תשובה". (עמ' 16 לפרו').
בחקירה נגדית לב"כ הנתבעת נשאל לגבי כמות העובדים בשוק במשמרות השונות לפי החוזה בין הצדדים ולא ידע לתת תשובה לגבי סדר העבודה של העובדים. (עמ' 17 לפרו').
מטעם צד ג' הוגש תצהיר נוסף של יעקב וישנוביצקי, אחראי ניקיון בשוק מטעם חב' שלג לבן.
במועד האירוע עבד העד במשמרת ערב (13:00-שעה לפני כניסת החג) ופיקח על עבודות הניקיון של עובדי החברה.
העד טוען כי האירוע לא מוכר לו וכי לא ראה ביום האירוע שום התרחשות חריגה.
אם היה מתרחש אירוע חריג, הוא היה מדווח עליו לעירייה כפי שנדרש לעשות.
במשמרת ערב, מוצבים בשוק 8 עובדים (לפי קביעת העירייה) המחולקים בשוק.
בערב החג, היתה כמות זהה של עובדים. העובדים דואגים לניקיון כל דבר שנפל על הריצפה. בנוסף לעובדי החברה, מסתובבים בשוק פקחים מטעם העירייה שהיו מדווחים לעד על לכלוך/מפגע ונותנים דו"חות לדוכנים האחראים ללכלוך. (ס' 2-8 לתצהיר).
ב"כ התובעת שאל את העד בחקירה נגדית לגבי מספר העובדים בשוק ביום חול ובערב חג, שעות העבודה ואופן ביצועה (עמ' 18-19 לפרו').
בחקירה נגדית לב"כ הנתבעת מאשר העד כי בערבי חג יש יותר עבודה, יותר לכלוך על רצפת השוק ולכן הם מבקשים עובדים נוספים.
תפקידו של העד הוא לסייר בין העובדים ולטפל בפניות של העירייה (עמ' 19-20).
-
טיעוני ב"כ הצדדים בסיכומים בכתב:
ב"כ התובעת טוען כי התובעת הוכיחה את גרסתה, עדותה היתה אמינה, לא נסתרה בחקירה נגדית ונתמכה בעדים אשר הגיעו למקום התאונה מיד לאחר התרחשותה.
נטען כי העירייה והצד השלישי הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהן כאשר לא נקטו באמצעים סבירים למניעת המפגע והפרת החובה היא שגרמה לנזק.
אין להטיל על התובעת אשם תורם בשל הפתאומיות בה ארעה התאונה.
התובעת זכאית לפיצוי בגין הפסד הכנסה מלא לעבר ולעתיד בהתאם לנכות תפקודית של 100%; הפסדי פנסיה; הוצאות רפואיות ונסיעה; עזרת צד ג'; כאב וסבל.
ב"כ הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה. התובעת לא הוכיחה את נסיבות נפילתה, מדובר בעדות יחידה שנמצאו בה סתירות ואין כל אחריות על הנתבעת אשר פעלה אף מעבר לנדרש לשמירת הביטחון, הנקיון והתחזוקה במתחם השוק.
לחילופין, אם תתקבל התביעה, יש להטיל את האחריות על הצד השלישי האחראי על פי החוזה לביצוע עבודות הניקיון וקיימת מחויבות חוזית מוחלטת לכל נזק שיגרם לגוף או לרכוש, לרבות חובת שיפוי הנתבעת על כל סכום שתחוב.
לעניין הנזק, נטען כי אין קשר בין האירוע הנטען לבין כושר ההשתכרות ואין מקום לפיצוי בראשי הנזק הנוספים.
הצד השלישי טוען בסיכומים כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכחת עצם התרחשות האירוע, לא הוכח מפגע שגרם לנפילתה ואף לא קיומה של רשלנות מצד מי מהצדדים.
בהתאם לחוזה ההתקשרות היקף עובדי הניקיון היה בשיקול הדעת הבלעדי של העירייה לרבות השיטה והפיקוח על הנעשה בשוק בכל הקשור לניקיון ולתחזוקה.
בנוסף נטען כי אין להחיל את סעיף השיפוי כאשר מדובר בהתנהלות עצמאית של המזמין.
-
דיון והכרעה:
בתום שמיעת הראיות, עיון בכתבי בית דין על נספחיהם, בפרוטוקול ובסיכומי הצדדים, נדרשת הכרעה באשר לתשתית העובדתית בבסיס כתב התביעה, שאלת האחריות וגובה הנזק.
עדותה של התובעת בבית המשפט הייתה מהימנה, גרסתה לא נסתרה בחקירה נגדית בכל הנקודות המהותיות השנויות במחלוקת, ואף נתמכה בעדות אחיה ובנה שהוזעקו למקום מיד לאחר קרות האירוע וראו אותה יושבת כאובה על כיסא ומסביבה לכלוך רב.
"ש. בתצהירך את אומרת שאת לא יודעת על מה החלקת, אני מבין שאת לא יודעת על מה החלקת?
ת. ליכלוך היה המון.
...
ש. היו הרבה אנשים בשוק?
ת. היו הרבה אנשים היו, היה ליכלכוך המון, קודם שאני נפלתי ורואה ליכלוך.
ש. רק אחרי שנפלת ראית שהיה ליכלוך?
ת. אבל היה ליכלוך, באמת היה פתאום נפלתי.
ש. מתי ראית שהיה ליכלוך לפני שנפלת או אחרי?
ת. היו הרבה אנשים והיה ליכלוך אח"כ ראיתי במקום זה היה יותר מידי. גם קודם לפני שנפלתי ראיתי שהיה ליכלוך. גם אחרי."
(ראה עמ' 8-9 לפרו').
גרסת התובעת מצאה חיזוק גם בתיעוד רפואי:
סיכום אשפוז מרכז רפואי גריאטרי נתניה מיום 12.11.12 נרשם: "ב- 25.09.2012 אושפזה לב"ח מאיר לאחר נפילה עם חבלת רגל ימין. (...בזמן הליכה בשוק)".
עדות התובעת מתיישבת עם התמונות שהוגשו לתיק בימ"ש וסומנו ת/1-ת/4 אשר צולמו סמוך למועד האירוע ותומכות חזותית במפגע שגרם לתאונה.
בנסיבות, שוכנעתי לקבוע כי התובעת נפלה ונחבלה בגין הלכלוך הרב ברצפת השוק באזורי המעברים בין הדוכנים, אשר מהווה מפגע בטיחותי ומכשול להולכי הרגל ולציבור הצרכנים.
-
המסגרת הנורמטיבית:
על פי הפסיקה, רשות מקומית נושאת בחובת הזהירות כלפי המשתמשים במרחב הציבורי שנמצא תחת שליטתה (ע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זהר; ע"א 343/74 גרובנר נ' עיריית חיפה; ע"א 4597/91 קיבוץ אפיקים נ' כהן).
נקבע כי רשות מקומית אינה חייבת להימצא בכל אתר ואתר ולא כל מפגע ברשות הרבים מקים עליה חבות, אולם עליה להראות שהיא נוהגת ונוקטת באמצעים סבירים כדי לאתר ליקויים כאמור ולתקנם (ראו ע"א 144/60 מדינת ישראל נ' חואטי; ע"א (מחוזי י-ם) 6259/05 ברמן נ' עיריית אשדוד; ע"א (מחוזי תל אביב) 2203/00 הדר חברה לבטוח בע"מ ואח' נ' משולם).
מארג הראיות מטעם הנתבעת והצד השלישי משקף אמצעי זהירות אשר ננקטו על מנת לקיים תחזוקה סבירה ותקינה במתחם השוק העירוני.
הנתבעת דאגה לציפוי רצפת השוק בחומר מיוחד למניעת החלקה; התקשרה עם חברת ניקיון (צד ג') ואף קבעה את סדרי העבודה (שעות המשמרת ומספר עובדי הניקיון) – במהלך שעות הפעילות ובסיומה חברת הניקיון דואגת לניקוי כל מתחם השוק.
בנוסף לעובדי הניקיון, העירייה מעסיקה פקחים מטעמה המסיירים בשוק, מבצעים סריקות, מפקחים על מצב הניקיון, תוך תיאום עם מנהל משמרת של הצד השלישי.
מערך הניקיון והפיקוח יכול ויתנו מענה סביר והולם בשגרת ימי פעילות, אך אין בהם די כאשר מדובר בערב חג או בסוף שבוע, בשים לב לכמות האנשים הגדולה באופן משמעותי וכך גם מטבע הדברים, מענה שונה משמעותית בהיקפו למצב התחזוקה.
התאונה נשוא התביעה ארעה בערב יום כיפור ועדי ההגנה והצד השלישי ערים היטב לצורך להיערך אחרת מיום שגרתי כמו גם לנקוט באמצעי זהירות מוגברים.
ראה התייחסות לצורך בתוספת תגבור בכוח אדם ובציוד בפרוטוקול:
סמנכ"ל התפעול של צד שלישי, דרור אשוול העיד: "הייתי משלים להם עובדים, במקרה ומנהל שוק היה מבקש תגבור לקראת סופי שבוע לקראת חגים היה מבקש לתגבר." (עמ' 16 לפרו').
העד יעקב וישנוביצקי, אחראי ניקיון בשוק מטעם צד שלישי, משיב בחקירה נגדית:
"ש.אתה מציין בסעיף 6 לתצהירך שבערבי חג היתה נוכחות מוגברת של קונים בשוק?
ת.כן.
ש.אתה מציין שמספר עובדי הנקיון נשאר אותו הדבר?
ת.כן.
...
ש. בימים של ערב חג נכון שאנשים שמגיעים לשוק הם יותר לחוצים, יש יותר לכלוך?
ת.כן.
ש. האם בערבי חג אתם מבקשים עובדים נוספים כי אתם לא עומדים בעומס?
ת. כן.
ש. בערב יום כיפור היה צורך בעובדים נוספים?
ת. כן. לא ביקשתי אני לא יכול לבקש, זה לא תפקיד שלי. לפעמים נותנים יותר".
(עמ' 18-20).
-
אין חולק כי התובעת נפגעה כתוצאה מהחלקה על מפגע בשוק העירוני.
בהתאם להלכת ועקנין (ע"א 145/80), חיי היומיום מלאים סיכונים, וכאשר מדובר בסיכונים סבירים, חיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון.
לא כך הם פני הדברים כאשר מדובר במתחם של שוק עירוני הכולל דוכנים פתוחים, אשר מעצם טבעו מהווה חלל שיש להקפיד הקפדה יתרה על סילוק/מניעת סיכון או מפגע בשים לב לקיומו של סיכון מוגבר בנסיבות.
אחריות העירייה כמו גם אחריות קבלן הניקיון קמה בין השאר לאור הקביעה לעניין עצם קיומו של מפגע החורג מתחזוקה רגילה ביום חול, כאשר לא עלה בידי העירייה להוכיח קיומו של אותו מנגנון פיקוח אפקטיבי המופיע בתנאי ההתקשרות אך מסתבר כי לא יושם בפועל.
אחריות חב' הניקיון קמה בין השאר משהוכח קיומו של המפגע ולא באה ראייה כי במועד הרלוונטי נשמרו סדרי הניקיון הקפדניים שתוארו בעדויות.
-
בחינה מושכלת של הנסיבות המייחדות את האירוע נשוא התביעה, בהינתן טיב המפגע ומיקומו אל מול מעשיה ומחדליה של העירייה בכל הקשור באמצעים לאיתור ותחזוקה לצורך מניעת נזק- מובילה למסקנה בדבר קיומה של חובת זהירות קונקרטית כלפי התובעת אשר הופרה וגרמה לנזק.
על הנתבעת היה לקבוע נוהל ברור לעבודות הניקיון בערבי חג/סופי שבוע ומועדים אחרים בהם כמות האנשים בשוק גבוהה יותר ויש צורך בהיערכות מוגברת מיום רגיל.
היווצרות כמות גדולה יותר של לכלוך בשוק, כאשר ההיערכות של צוות הניקיון (על כל גורמיו) נותרת זהה להיערכות ביום חול, יוצרת סיכון בלתי-סביר להחלקה/נפילה של הולכי הרגל הקונים בשוק עמוס וסואן.
הדברים מתחזקים כאשר לעירייה ישנה אפשרות לשנות את מספר העובדים בתעריפים שונים בהתאם למועדים, כפי שהוסדר בחוזה בינה לבין הצד השלישי.
-
אשם תורם:
לצורך בחינת האשם התורם יש להציב את מעשה הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה כדי להשוות ולהעריך את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד.
המבחנים המקובלים לקביעת שיעור האשם התורם הם מבחן האשמה המוסרית ומבחן האחריות היחסית של הצדדים. ראה: ע"א 417/81 מלון רמאדה שלום נ' אמסלם ; ת"א (י-ם) 6043/01 יואב נגד המועצה האזורית גזר).
בנסיבות העניין, היה על התובעת אשר מכירה היטב את השוק ונתיביו, כמו גם את עומסי התנועה בהלימה לימי הפעילות, לנקוט במשנה זהירות ולשים לב למקום ואופן הליכתה על מנת למנוע נפילה.
מאותם טעמים שנקבעו באשר לאחריות המוגברת של הנתבעת בנסיבות מועד האירוע, המולת הקונים והתנהלות תנאי המסחר בערב חג, מוטלת אחריות מוגברת גם על התובעת.
לפיכך מצאתי לקבוע אשם תורם בשיעור 40%.
-
ההודעה לצד שלישי:
הצד השלישי, קבלן אשר זכה במכרז של העירייה למתן שירותי ניקיון כמפורט בחוזה ההתקשרות שצורף להודעה לצד שלישי.
בהתאם לתנאים מדובר ברחובות ובשטחים הציבוריים, לרבות מפרט שירותים במתחם השוק העירוני (ראה פרק ב' המתייחס לפירוט משמרות; ניקיון יומי; שטיפה באמצעות מכונת קיטור; הצבת מספר העובדים, מנהל עבודה; אופן ביצוע הניקיון במתחם השוק וברחובות הסמוכים).
בפרק 2 של הסכם ההתקשרות שכותרתו "ביצוע שירותי הניקיון" ישנה התייחסות מפורשת לעניין האחריות והפיקוח של העירייה: "נציג הרשות המזמינה רשאי, לפי שיקול דעתו הבלעדי להרחיב ו/או לצמצם את היקף השירותים שהוזמנו מהקבלן...או על ידי צמצום או הרחבה של היקף שירותי הניקיון ..." (ראה סעיף 2.20).
בפרק 4 שכותרתו "אחריות וביטוח" נקבע בין הצדדים כי הקבלן צד ג' יהיה אחראי באחריות מלאה לכל ובגין כל תאונה או נזק לגוף ו/או לרכוש אם נגרמו ברשלנותה לרבות חובת השיפוי לעירייה, קרי אין חובת שיפוי כאשר האחריות לאירוע הינה בגין רשלנות הנתבעת (העירייה).
-
מצבר הראיות בתובענה ובהליכי צד ג' עולה כי האחריות לתחזוקה ומניעת מפגעים הייתה מוטלת על חב' הניקיון (צד ג') מכוח ההסכם שנחתם בינה לבין הנתבעת (העירייה) כאשר גם לנתבעת אחריות לפקח על עבודת צד ג' ולוודא כי היא מתבצעת בפועל כהלכה.
אין מחלוקת עובדתית כמשתקף מכלל העדויות כי בשטח השוק העירוני היו בכל הזמנים הרלוונטיים עובדים/פקחים הן מטעם הנתבעת והן מטעם הצד השלישי.
לפיכך ובנסיבות, במידתיות הנדרשת ובאיזון הראוי מצאתי לקבוע חלוקת אחריות שווה בין הנתבעת לבין צד שלישי.
-
גובה הנזק הנכות הרפואית והשלכותיה:
לכתב התביעה צורפה חוו"ד של אורטופד הקובעת כי התובעת נפגעה בפרק ירך ימין כתוצאה מנפילה בשוק בנתניה ונגרם לה שבר במפרק בגינו עברה ניתוח קיבוע, טופלה בפיזיותרפיה ובמשככי כאבים ולאחר תקופת שיקום והחלמה : "בצילומי הביקורת הודגמה עמדה טובה של השבר", נותרה מעבר לכאבים מגבלה בעמידה והליכה ממושכת.
בהתאם להסדר הדיוני כאמור, הנכות הרפואית הצמיתה הינה בשיעור 15%.
בחינת ההשלכה התפקודית נגזרת בהתאם לעקרונות הפיצוי בדיני הנזיקין, השבת מצב לקדמותו וחובת הקטנת הנזק.
מכלל הראיות בשקלול נתוני טיב הפגיעה והיקפה, גילה של התובעת, עברה הרפואי והתעסוקתי, כישוריה ונסיבותיה האישיות – מצאתי לקבוע כי הגריעה מכושר ההשתכרות אינה עולה על שיעור הנכות הרפואית.
התובעת עבדה עובר לאירוע התאונה במשרה חלקית כמטפלת בקשישים והשתכרה כ-1,500 ₪ בחודש, נקבעה תקופת אי כושר מלא בגין הטיפול הרפואי והשיקומי של כחודשיים ומעבר לתקופה זו, תקופת אי כושר חלקי בהתאם לשיעור הנכות הרפואית.
לא שוכנעתי לקבל את טיעוני ב"כ התובעת לקביעת פיצוי בגובה של 100% נכות תפקודית כאשר מתיק המוצגים של צד ג' עולה כי אין רצף של עבר תעסוקתי, היו תקופות בהן שולמו דמי אבטלה מטעם המל"ל והתובעת אף מקבלת תגמולים במסגרת נכות כללית משנת 1999 בגין רקע רפואי ונפשי שאינו קשור לאירוע נשוא התביעה.
-
ראשי הנזק:
בהתאם להלכה פסוקה יש להוכיח את עצם קיומו של הנזק המיוחד, את גובהו והיקפו הנטען והפנייה לתחשיב נזק אינו תחליף לראייה קבילה.
התובעת זכאית לפיצוי בגין הפסד הכנסה מלא וחלקי לעבר וכן לפיצוי בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד באומדן גלובלי על דרך האומדנה - בסך כולל של 18,000 ₪.
כמו כן זכאית התובעת לפיצוי בגין הוצאות ועזרת צד ג' בתקופה הסמוכה לתאונה בסך של 5,000 ₪ וכן פיצוי בגין כאב וסבל בהתחשב בשיעור הנכות הרפואית בתקופת האשפוז והשיקום בסך של 50,000 ₪.
סה"כ פיצוי בסך 73,000 ₪.
מסכום הפיצוי יש לנכות אשם תורם כפי שנקבע בפסק הדין, היתרה הינה בסך 43,800 ₪.
-
אשר על כן, מחייבת את הנתבעת עיריית נתניה לשלם לתובעת את הפיצוי בסך 43,800 ₪ בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 17% ומע"מ.
בהודעה לצד שלישי מחייבת את צד ג' שלג לבן בע"מ לשלם לנתבעת סך של 21,900 ₪, בצירוף הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 17% ומע"מ.
ניתן היום, י"ג אלול תשע"ז, 04 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.
