בערב יום כיפור החליקה תושבת העיר נתניה באמצע השוק העירוני ההומה, ונפגעה ברגלה. לאחרונה קיבל בית המשפט בנתניה את תביעתה לפיצויים כנגד העירייה וחברת הניקיון. השופטת: היווצרות כמות גדולה של לכלוך בשוק יוצרת סיכון בלתי-סביר.
בית משפט השלום בנתניה קיבל תביעה נזיקית שהגישה תושבת העיר כנגד עיריית נתניה לאחר שנפלה במהלך קניות בערב יום כיפור ונפגעה ברגלה. העיריה בתגובה שלחה הודעת צד ג' לחברת הניקיון שנשכרה לאותו מקום. אלא שהשופטת חנה שניצר-זאגא התרשמה כי מדובר במחדל של השתיים באותה מידה וחייבה אותן בפיצויים.
התביעה הוגשה באוקטובר 2014 , בה סיפרה התובעת כיצד החליקה בערב יום כיפור של שנת 2012 ונחבלה ברגלה בעת שערכה קניות בשוק העירוני. לכתב התביעה צירפה התובעת חוות דעת רופא שלפיה נגרם לה שבר במפרק בגינו נאלצה לעבור ניתוח והליך שיקומי ארוך. בהמשך, בהתאם להסדר דיוני בין הצדדים, הועמדה הנכות הרפואית של התובעת על 15%.
התובעת סיפרה כי לא ברור לה על מה בדיוק החליקה אך מדובר כנראה בירק או פרי כלשהו. לטענתה, העירייה הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כאשר לא נקטה באמצעים סבירים למניעת הלכלוך שגרם לנזק.
העירייה מצידה הכחישה את הנסיבות וניסתה להתנער מאחריותה, בכך ששלחה הודעת צד שלישי כנגד חברת הניקיון "שלג לבן", עימה התקשרה בחוזה לצורך ביצוע עבודות ניקיון בשוק העירוני.
"שלג לבן" טענה כי האירוע התרחש כתוצאה מרשלנות התובעת ומרשלנות העירייה, שקבעה את התנאים בחוזה ההתקשרות לעניין מספר עובדי הניקיון על פי שיקוליה הכלכליים.
לא יום רגיל
לאחר בחינת מארג הראיות הסיקה השופטת חנה שניצר-זאגא כי העירייה נקטה באמצעי זהירות על מנת לקיים תחזוקה סבירה במתחם השוק העירוני. עם זאת, לטעמה של השופטת, היות שמדובר היה בערב יום כיפור היה על הנתבעות להיערך אחרת ולנקוט באמצעי זהירות מוגברים, ולא להתנהל כביום שגרתי רגיל.
השופטת הסבירה בהקשר זה כי אחריות העירייה, כמו גם אחריות חברת הניקיון, קמה בין השאר לאור הקביעה לעניין עצם קיומו של מפגע החורג מתחזוקה רגילה ביום חול. העירייה לא הוכיחה קיומו של אותו מנגנון פיקוח אפקטיבי ביום האירוע, וחברת הניקיון לא הוכיחה כי במועד הרלוונטי נשמרו סדרי הניקיון הקפדניים.
"היווצרות כמות גדולה יותר של לכלוך בשוק, כאשר ההיערכות של צוות הניקיון (על כל גורמיו) נותרת זהה להיערכות ביום חול, יוצרת סיכון בלתי-סביר להחלקה/נפילה של הולכי הרגל הקונים בשוק עמוס וסואן", כתבה השופטת בפסק הדין, תוך שהטילה את חלוקת אחריות באופן שווה בין העירייה לבין החברה.
יחד עם זאת השופטת סברה כי היה על התובעת, שמכירה היטב את השוק ונתיביו, לנקוט במשנה זהירות ולשים לב למקום ואופן הליכתה. בשל כך היא הטילה עליה אשמה תורמת בשיעור של 40%.
מכאן פנתה השופטת לבחון את שאלה היקף הנזק, ועל בסיס הנכות שנקבעה כאמור העמידה את סך הפיצויים על שיעור של 73,000 שקלים. הפיצוי נפסק בין היתר עבור כאב וסבל והוצאות רפואיות.
לפיכך, לאחר ניכוי אשמת התובעת חויבה העירייה לשלם לה 43,800 שקלים בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7,446 שקלים. במקביל חויבה "שלג לבן" לשלם לעירייה מחצית מסכומי הפיצוי וההוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד אמיר לוי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד צבי רוטמן
- ב"כ צד ג': עו"ד צבי יעקובוביץ
עו"ד אליעזר ויטנר
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.