פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

1.לפנינו ערעור על החלטת המשיב מיום 25.7.2021, שלפיה נקבע כי החבלה שנגרמה למערער ביום 22.9.2019 במהלך שירותו המשטרתי, אינה עונה להגדרת "חבלת שירות" על פי תיקון מס' 29 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 (להלן "חוק הנכים" או "החוק").

2.להלן העובדות הצריכות לענייננו:

המערער יליד שנת 1982. משנת 2011 ועד למועד הגשת הערעור הוא שירת כלוחם קרבי ומפקד במשמר הגבול, ובשנים האחרונות במג"ב איו"ש – פלוגת חברון, גזרת מערת המכפלה.

3.ביום 22.9.2019 בהיותו מפקד בגזרת מערת המכפלה, ותוך כדי משמרת כחפ"ק בשטח, הוא נדרש לעבור בין עמדות בגזרת הפלוגה, ולוודא כי השוטרים שבעמדות נמצאים ברמת כוננות מבצעית וכי העמדות עצמן מוכנות כנדרש לכל אירוע מבצעי שיכול להתרחש בגזרת הפלוגה.

תוך כדי מעבר מעמדה לעמדה, התנפלו עליו לפתע שני כלבים משוטטים, ובניסיון לברוח מהם, הוא החל בריצה שבמהלכה מעד ונפגע בידו השמאלית (הנסיבות הנ"ל תיקראנה להלן "האירוע").

4.המערער התפנה ממקום האירוע לקבלת טיפול רפואי ראשוני בקופת חולים בקרית ארבע, ומשם פונה לבית חולים "שערי צדק" בירושלים, שם נבדק ואובחן אצלו שבר בראדיוס הדיסטלי עם הטיה דורסלית ביד שמאל. בעקבות זאת, הוא נזקק לטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, היה נתון באי כושר עבודה ממושך, ונותרו לו הגבלות משמעותיות בתפקוד היד על פי הנטען.

5.ביום 4.3.2020 הגיש המערער בקשה להכרת זכות נכה על פי חוק הנכים בגין הפגימה ביד שמאל.

6.ביום 25.7.2021 דחה המשיב את הבקשה. במכתב הדחייה נכתב, בין היתר, כדלקמן:

"על פי תיקון מספר 29 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, חוק הנכים יחול על חבלה של משרת קבע רק אם אירעה בפעילות או באימון לפעילות כאמור או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי/הביטחוני.

על פי הנתונים שבידנו לרבות מסמכי הבקשה שהוגשו על ידך, החבלה שנגרמה לך אינה עונה להגדרה זו.

לאור האמור בקשתך להכרה נדחית על הסף..."

על החלטה זו הוגש הערעור המונח בפנינו.

7.במהלך הדיון נתבקש המשיב לגבש את עמדתו לגבי התשתית העובדתית הנטענת על ידי המערער במסגרת ערעור זה, ומשלא ניתנה על ידו תשובה עניינית חרף אורכות רבות שניתנו לו, קבענו ביום 19.12.2023 כי הנסיבות המתוארות בסעיפים 2 ו-3 לכתב הערעור אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים, ובהתבסס עליהן תידון השאלה המשפטית שעולה מההחלטה נשוא הערעור, והצדדים נתבקשו להגיש את סיכומיהם בכתב, וכך היה.

8.דיון

לאחר שעיינו בחומר הראיות ושקלנו את טענות הצדדים כפי שעלו בסיכומיהם, הגענו למסקנה כי דין הערעור להתקבל. להלן נימוקינו:

בסעיף 1 לחוק הנכים, הוגדרה "נכות" (לאחר תיקון מס' 29) כדלקמן:

"נכות" – איבוד הכושר לפועל פעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, או פחיתתו של כושר זה, שנגרמו לחייל או לחייל משוחרר כתוצאה של אחת מאלה:

(1)חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות; [ההדגשה אינה במקור]

"חבלת שירות" הוגדרה בחוק כדלקמן:

"חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי"

מיום 27.4.2017

תיקון מס' 29

ס"ח תשע"ז מס' 2592 מיום 29.12.2016 עמ' 239 (ה"ח 1083)

הוספת הגדרת "חבלת שירות"

המערער טוען כי האירוע נופל תחת הגדרת "חבלת שירות" שכן הוא אירע בעת פעילות מבצעית, ולחילופין, בנסיבות הייחודיות לשירות המשטרתי. לעומתו טען המשיב כי אין המדובר ב"פעילות מבצעית" אלא בפעילות שגרתית של איש קבע שאירעה במהלך משמרת עבודה שגרתית.

9.מבין שתי העמדות הנ"ל, הננו מאמצים את עמדתו של המערער.

כידוע, תיקון מס' 29 לחוק הנכים ערך אבחנה בין חייל בשירות חובה או חייל במילואים לבין חייל בשירות קבע או איש כוחות הביטחון, בכל הנוגע לתנאי הזכאות להכרה על פי החוק. בעוד שלחייל בשירות חובה או במילואים די להוכיח כי נגרמה לו "חבלה" במהלך ועקב שירותו הצבאי על מנת לזכות בהכרה על פי החוק, על משרת קבע להוכיח כי החבלה שנגרמה לו היא "חבלת שירות" על פי הגדרתה בחוק כמצוטט בסעיף 8 לעיל.

מטרת המחוקק היתה לצמצם את מעגל הזכאים מכח החוק באופן שההכרה תחול על משרתים שנפגעו בנסיבות בעלות אופי צבאי או ביטחוני במהותן, להבדיל מנסיבות בעלות אופי אזרחי, תוך הענקת אפיק חליפי למשרתי הקבע אשר לא נכנסים בדלת אמותיו של החוק, להכיר בהם, על ידי המוסד הביטוח הלאומי, כנפגעי תאונת עבודה ענף נכות עבודה, בשונה מהמצב ערב התיקון, לפיו הם היו זכאים להכרה בענף נכות כללית בלבד. על תכלית התיקון והתהוותו, הננו מפנים לפסק הדין המקיף שניתן בע"ו (י-ם) 54306-11-20 פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון האגף לשיקום נכים (13.4.2021) (להלן "פסק דין פלוני").

יוצא אפוא כי לאחר תיקון מס' 29, ובהיותו משרת קבע, על המערער להוכיח כי הפגיעה ביד נגרמה אגב פעילות מבצעית או אגב אירוע שנסיבותיו ייחודיים לשירות המשטרתי, על מנת לזכות בהכרה על פי חוק הנכים.

10.כאמור, המערער נפגע במהלך מילוי תפקידו כחפ"ק בשטח, תוך כדי מעבר בין עמדות, במטרה לוודא את המוכנות המבצעית של העמדות הנ"ל לכל אירוע שיכול להתרחש בגזרת הפלוגה. לדידנו, הפעילות הנ"ל הינה פעילות מבצעית לכל דבר לעניין חרף היותה פעילות שגרתית כטענת המשיב. לחילופין, הפעילות הנ"ל הינה פעילות ייחודית במהותה ואופייה לשירות המשטרתי שבו משרת המערער.

11.המשיב טען כי המערער נפגע תוך כדי מעבר בין העמדות בעקבות תקיפה כלבים, שהינו אירוע נפוץ בחיים האזרחיים ושאינו ייחודי לשירות הביטחוני. אולם, עובדה זו אינה גורעת מהמסקנה כי עסקינן בחבלה אגב פעילות מבצעית או אגב פעילות בעלת אופי ייחודי לשירות המשטרתי, אף אם החבלה נגרמה כתוצאה ישירה מתקיפת הכלבים, אירוע שאינו ייחודי לשירות הביטחוני. בהקשר זה הננו מפנים לדברים שנכתבו בפסק דין פלוני בהתייחס לחלופה השלישית בהגדרת "חבלת שירות"; "אירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי" כדלקמן:

"דומה כי החלופה השלישית שמצאה את דרכה להגדרת "חבלת שירות", היא בת דמותו של המינוח "ייחודיות ומיוחדות" שבשירות הצבאי או הביטחוני. שתי החלופות הנוספות עניינן בהכרה בפגיעה אגב פעילות מבצעית. נראה שבכך ביקש המחוקק להבהיר ולהרחיב את מעגל הזוכים להכרה, כך שזה יכלול כל מי שנפגע במהלך פעילות מבצעית או באימון לקראתה, אף אם החבלה עצמה ארעה כתוצאה מפעולה שיתכן שאינה ייחודית ומיוחדת לשירות הביטחוני. כך, חייל שימעד במהלך פעילות מבצעית כתוצאה מהיתקלות במהמורה יזכה להכרה על אף שניתן להיתקל במהמורה גם בהליכה בחיים האזרחיים, ובדומה יזכה שוטר להכרה אם נפגע בנסיבות דומות במהלך סיור רגלי כשוטר סיור"

למותר לציין כי הדברים הנ"ל יפים הם לענייננו.

12.לאור האמור הננו קובעים כי החבלה ביד שמאל ממנה סובל המערער הינה חבלה שנגרמה לו אגב פעילות מבצעית, או לחילופין אגב אירוע שאופיו ונסיבותיו ייחודיים לשירות המשטרתי, ולפיכך, היא עונה על הגדרת "חבלת שירות" המזכה בהכרה על פי חוק הנכים.

13.התוצאה היא אם כן, שהננו מקבלים את הערעור, ומורים על ביטול החלטת המשיב נשוא הערעור מיום 25.7.2021.

14.המשיב ישלם למערער שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ד חשוון תשפ"ה, 25 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.