נפילת טיל בזמן השירות הצבאי הובילה להכרה בנכות נפשית

ההליך

מדובר בערעור על החלטת המשיב מיום 3.7.22 בה נדחתה בקשת המערער להכרת זכות נכה ביחס לתסמונת OCDבנימוק שעל בסיס החומר העובדתי והרפואי שעמד בפניו ולרבות חוות הדעת של ד"ר רוזיצקי, לא היה קשר בין התסמונת האמורה לאירוע מ-12/2008.

לטענת המערער מחלתו הנפשית נגרמה או הוחמרה תוך כדי ועקב השירות בחודש 12/2008, בעוד שהמשיב חולק על כך כאמור בהחלטתו האמורה.

 המערער הסתמך בין השאר על תצהירו מיום 28.07.2020 (הוגש ביום 6.2.2023), וחוות דעת המומחה המשלימה של המומחה מטעמו ד"ר אריאל זילברשטיין מיום 23.4.23 , (צורפה לנימוקי הערעור, הוגשו ביום 21.5.23 ) והחומר העובדתי והרפואי שהוצג על ידיו.

השאלות העומדות לדיון הן: האם יש בחומר העובדתי והרפואי כדי להוכיח ברמה מאוד מתקבלת על הדעת שהתקיים קשר סיבתי רפואי עובדתי וקשר סיבתי משפטי בין מחלתו הנפשית הנטענת של המערער ובין האירועים בשירות.

הראיות

1. העובדות

   המערער אמר בתצהירו מיום 28.07.2020 (הוגש ביום 6.2.2023) שעם פרוץ מבצע עופרת יצוקה חווה מצוקה נפשית חריגה, כאשר רקטה נפלה בסמוך לבסיסו בנמל אשדוד הגיע למקום וחטף חרדה מפני דליפת חומרים במסוכנים בנמל בו שירת. לאחר אירוע זה, החמיר מצבו הנפשי באופן משמעותי, היה חרד, פחד להגיע לבסיס, הופיעו אצלו מחשבות של איבוד שליטה וחשש למגע עם חומרים פוספטיים חשש מקבל הרעלה, פחד מחומרים מסוכנים, פחד לשמוע אמבולנס, לא היה מסוגל לתפקד, מחשבותיו חזרו לאירוע הטיל. לאחר פגישתו עם קב"ן ביקש, להוריד את משימת השמירה, פסיכולוג אבחן אותו כנמצא במשבר, אובחן על ידי הפסיכיאטר ד"ר רזניק כבעל קווי אישיות המנעותית וסכיזואידית בעקבות נפילת הטיל, פחד להגיע לבסיס, הופיעו אצלו מחשבות של אבדן שליטה ופחד מחומרים פוספטיים והרעלה, פחד לשמוע אמבולנס, אי יכולת לתפקד ומחשבות על אירוע הטיל, פסיכולוג שאבחן אותו כמי שנמצא במשבר, אך לא פסיכוטי. בחודש מאי 2009 אובחן ע"י הפסיכיאטר ד"ר רזניק כבעל קווי אישיות המנעותיים וסכיזואידים, בהערכה מורחבת על אמו ואובחן כפסיכודינמי. ב-9/2009 התרשם ד"ר רזניק כי יש תהליך התחלה של מצב פסיכוטי, ובאבחון פסיכודיאגנוסטי היו מרכיבים של הפרעות חשיבה שחיזקו את הרושם שמדובר בהפרעה פסיכוטית פעילה. שוחרר מהצבא בשל הפרעת הסתגלות וב-2/2010 נבדק ע"י פסיכיאטר שהתרשם מהפרעת חרדה קלה, זמן מה לאחר מכן אובחן אצל פסיכיאטר כסובל מחרדה ו,OCD- במפגש עם קב"ן ניכר אצלו ליקוי בשיפוט חברתי, שוחרר מצה"ל בתאריך 24.11.2011 עם פרופיל 64. מצבו הנפשי הגיע למצב שהיה צריך טיפול נפשי כמעט כל יום. לאחר שחרורו המשיך בטיפולים פסיכולוגיים, חרדותיו התגברו, הופיעו אצלו מחשבות טורדניות, התקשה להחזיק מעמד במקום עבודה, אינו לומד, אינו מתפרנס ומטופל בציפרלקס וזיפרקסה. בשנה האחרונה היה בטיפול ומעקב פסיכיאטרי. המשיך בלימודים, עשה פרזנטציה, בפיזיקה ומתמטיקה וקיבל ציונים טובים. עבר לכיתה רגילה כי היה קשה לו באנגלית, הפערים הלכו וגדלו, היה בכיתת מופת מאוד תחרותית. בלימודים עשה מעט פחות אבל קיבל ציונים טובים, תעודת הבגרות שלו הייתה בממוצע גבוה. בעופרת יצוקה היה עושה שמירות ותורנויות במטבח ועבודות משרדיות, היו אז טילים והיה לחץ גדול. למרות הלחץ והחרדה הוא רצה להיות קרבי, למרות שלא הייתה כיפת ברזל. אמו ביקשה שישרת בתפקיד מנהלי. באבחון פסיכודיאגנוסטי היו מרכיבים של הפרעות חשיבה שחיזקו את הרושם שמדובר בהפרעה פסיכוטית פעילה. הוא שוחרר מהצבא בשל הפרעת הסתגלות וב-2/2010 נבדק ע"י פסיכיאטר שהתרשם מהפרעת חרדה קלה, ב-5/20109 אובחן אצל פסיכיאטר כסובל מחרדה וOCD-. במפגש עם קב"ן היה ניכר אצלו ליקוי בשיפוט חברתי אך אישרו לו לחזור לשירות, ולא הייתה אבחנה ברורה. אביו נפטר בגיל 13, הייתה לו תחושת אבל, היה מאוד קשור לאביו הקב"ן אמר שהיה בדיכאון אך לא היה מדובר בדיכאון ממש אלא "שביזות", כמו מצב לאחר דיכאון, כי דיכאון נמדד לאורך זמן, והוא הצליח להגיע לאחר תקופה של חודש חודשיים. בעופרת יצוקה היה עושה שמירות ותורנויות במטבח ועבודות משרדיות. בזמן עופרת יצוקה היו טילים והיה לחץ גדול. למרות הלחץ הוא רצה להיות קרבי למרות שהיה בחרדה. בזמן עופרת יצוקה היה לחץ גדול. הוא בא ממשפחה שכולה, אביו נפטר ואמו ביקשה שישרת בתפקיד מנהלי. כמוכן אמר שלאחר מות אביו הוא התבגר.

   בחקירתו הנגדית אישר המערער שאביו נפטר בגיל 13, והוא הרגיש תחושת אבל. הוא היה מאוד קשור לאביו, ואפילו אצל בניה עמית הקב"ן אמר שהיה בדיכאון אך לא היה מדובר בדיכאון ממש אלא ב"שביזות", כמו במצב לאחר דיכאון, כי דיכאון נמדד לאורך זמן והוא הצליח להגיע לאחר תקופה של חודש חודשיים. הוא המשיך בלימודים, עשה פרזנטציה, בפיזיקה ומתמטיקה וקיבל ציונים טובים. אישר שעבר לכיתה רגילה כי היה קשה לו באנגלית עוד לפני כן, והפערים הלכו וגדלו, וגם כיתת המופת מאוד תחרותית. המוטיבציה שלו לא ירדה ואפילו עלתה. בלימודים עשה מעט פחות אבל קיבל ציונים טובים והבגרות שלו הייתה בממוצע גבוה.

   במבצע עופרת יצוקה היה עושה בשמירות ותורנויות במטבח ובעבודות משרדיות, היו טילים והיה לחץ גדול. למרות הלחץ והחרדה שהייתה לו, הוא רצה להיות קרבי למרות שהיה בחרדה. בזמן מבצע עופרת יצוקה היה לחץ גדול ולא הייתה כיפת ברזל. הוא בא ממשפחה שכולה, אביו נפטר ואמו ביקשה שישרת בתפקיד מנהלי. כמוכן אמר שלאחר מות אביו הוא התבגר.

    

2. חוות דעת המומחים

   המומחה מטעם המערער, ד"ר אריאל זילברשטיין, כתב בחוות דעתו (צורפה לנימוקי הערעור שהוגשו ביום 6.2.2023) שהמערער התגייס לשירות מתוך בריאות נפשית ופיזית שלמה, נקבע לו פרופיל 97, היה מיועד לשירות קרבי, אך הואיל והיה בן למשפחה שכולה עבר טירונות כלל צה"לית, ולאחר הטירונות שובץ בחיל הים בבסיס אשדוד כעוזר קצין אג"ם ובשל קשייו בעבודות מחשב עבר לשרת בביטחון מידע. מספר שבועות לאחר מכן פרץ מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה, ביום הראשון למבצע נורו רקטות רבות לאזור אשדוד. המערער חש מתח נפשי רב סביב האזעקות הרבות שנשמעו, חש בסכנת חיים ממשית. ביום הראשון למבצע נפלה רקטה סמוך לבסיס בו שירת המערער באשדוד. לאחר ששמע קול נפץ גדול ונאמר לו שיש חשש לדליפת חומרים מסוכנים בנמל. המערער חש פניקה, כשנאמר לו שיש חשד לדליפת חומרים מסוכנים בנמל, והוא מיהר לשטוף את ידיו ופניו. מאותו יום חל שינוי במצבו הנפשי, נפגש עם הקב"ן ועם הפסיכיאטר הצבאי ולבסוף שוחרר זמנית לשנה. בתום זמניות הפרופיל הועלה הפרופיל וחזר לשירות.

   עם שובו המשיך לסבול ממצוקה נפשית רבה, המשיך בפגישות ברה"ן ופניות בשאלות שונות, כמו אם יש דברים מסוכנים ופנה למפקדו בשאלות חוזרות- האם יש דברים מסוכנים בנמל, האם ידוע לו על דליפת חומר מסוכן, עד לשחרורו עם פרופיל 21.