אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב.א. נ׳ קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

ב.א. נ׳ קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

תאריך פרסום : 21/12/2022 | גרסת הדפסה

ע"נ
בית משפט השלום חיפה ועדות הערעור מכוח חוק הנכים
51518-09-19
09/11/2022
בפני ההרכב:
1. השופט אבישי קאופמן (יו״ר)
2. ד״ר נעמי אפטר
3. ד״ר אלכסנדר קורת


- נגד -
מערער:
ב.א.
עו"ד מוניר ח'יר
משיב:
קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום
עו"ד דפנה קלמר
פסק דין
 

המערער בהליך דנן השיג על החלטת המשיב מיום 23 ביולי 2019, לפיה אינו סובל "מנכות שמיעתית וטנטון" עקב תנאי שירותו הצבאי. ייאמר מיד כי במהלך ההליך הסכים המשיב לקבל כי המערער סובל מפגיעה בשמיעה, כך שהמחלוקת בין הצדדים נותרה סביב שאלת הטנטון.

 

המערער התגייס בשנת 2011 לשירות בחטיבת הצנחנים והשלים את שירותו בעוצבת חירם בתפקיד קשר מח"ט. לטענתו שירותו היה רצוף ברעשים כבדים של ירי וקולות פיצוץ, לרבות אירוע בו נפל אחד מאטמי האוזניים שלו במהלך מטווח. המערער תמך את עמדתו בחוות דעת מומחה מטעמו, ד"ר סעב באסם, אשר קשר את הליקוי לאירועי השירות. מנגד, בבדיקה על ידי המומחה מטעם המשיב, ד"ר ראובן בן טובים, מצא האחרון כי אצל המערער התגלתה החמרה בפגיעה בשמיעה לאחר השחרור, ולפיכך סבור המשיב כי אין לקשור אותה לשירות. (המשיב הוסיף והעלה טענות כנגד חשיפת המערער לרעש, אך משהסכים כאמור להכיר בנכות בשל הפגיעה בשמיעה, חזר בו למעשה מטענות אלה).

 

מפאת הפער בין עמדות המומחים מטעם הצדדים התמנה ד"ר אריה גורדין כמומחה מטעם הוועדה. מומחה הוועדה קבע כי המערער אכן סובל מנכות מסוימת בגין פגיעה בשמיעה, וכאמור לעיל המשיב הסכים לקבל ממצא זה ולהכיר בנכות זו של המערער ולהפנותו לוועדה רפואית. כפי שיוסבר בהמשך, המומחה שלל בחוות דעתו קשר סיבתי בין הטנטון והשירות. לפיכך, לבקשת המערער נחקר ד"ר גורדין על חוות דעתו בדיון שנערך בפנינו ביום 15.5.20222. לאחר מכן הגישו הצדדים את סיכומיהם כשהאחרון הוגש בחודש ספטמבר 2022.

 

כאמור לעיל, המחלוקת היא בשאלת הטנטון, ולמען הדיוק בשאלת התנאים הדרושים להכרה בטנטון כנכות הנובעת מהשירות.

מומחה הוועדה, ד"ר גורדין קיבל כי קיים קשר סיבתי-עובדתי בין שירותו של המערער לטנטון, אך שלל נכות לפי סעיף טנטון מכיוון שהמערער לא הדגים בבדיקות בעת שירותו כי ספי השמיעה שלו הם לפחות 25 דציבלים לתדרים באורך 3000-4000 הרץ. כך הסביר לוועדה ד"ר בעדותו:

יש לו ליקוי שמיעה בתדר גבוה באוזן שמאל, לפחות בבדיקה האחרונה זה היה יותר משמעותי, שבד"כ לא מורגש בחיי היומיום וכן יכול לגרום לטנטון, אבל התקנה שמשרד הביטחון קבע היא שצריך ליקוי בתדר מסוים כדי להכיר בנכות ואצלו זה לא קיים.

(עמ' 5 לפרוטוקול בשורות 15-18)

 

המומחה הסביר כי בבדיקה מאוחרת, משנת 2019, המערער עמד בסף זה, אך מכיוון שלא ניתן לייחס החמרה בהפרעות שמיעה לגורם אשר אדם כבר לא בא עמו במגע, יש לשלול את קיומו של קשר סיבתי-עובדתי בין השירות לטנטון. ד"ר גורדין הסביר במפורש כי:

"חייב להיות נזק נוסף לאוזן. זה יכול לנבוע מרעש, תרופות, חבלה. מגוון סיבות יכולות לפגום. נכון שנזק שנגרם לפני מספר שנים השמיעה לא מידרדרת כל עוד אין נזק נוסף"

(עמ' 6 לפרוטוקול בשורות 32-33).

 

לכן, אליבא דד"ר גורדין הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לטנטון ניתק.

 

מצאנו את ד"ר גורדין כמומחה אמין, מנוסה ומקצועי שהשיב לשאלות המערער באופן מדויק ומרחיב. הגם שדומה כי מבחינה רפואית אין לחלוק על קביעתו של המומחה, הרי אנו סבורים כי מבחינה משפטית התוצאה היא שונה.

 

כידוע, תפקידן של ועדות הערר הפועלות לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959, הוא להכריע במחלוקות משפטיות ובעיקר לקבוע האם משפטית יש לראות במערער כבעל נכות. שאלת כימות הנכות מוכרעת על ידי הוועדות הרפואיות ולפי המבחנים שנקבעו בתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל-1969 (להלן: "תקנות הנכים"). שעה שד"ר גורדין מצא כי המערער אכן סבל מטנטון עוד במועד שחרורו משירות צבאי, אין מקום לערבב מין בשאינו מינו ולקבוע כי המערער אינו סובל מפגימה רק מאחר שלפי תקנות הנכים יש להעמיד את שיעור נכותו על 0%.

 

ייתכן מאוד כי הנימוקים שהובילו את ד"ר גורדין למסקנתו גם יובילו את הוועדה הרפואית לאמוד את שיעור נכותו של המערער על 0%. קביעתו של ד"ר גורדין כי הפגיעה בשמיעה אצל המערער החמירה לאחר השחרור, ולפיכך הקשר הסיבתי להחמרה נותק, לא נסתרה. אך בשלב זה לא ניתן לכחד כי המערער סובל מפגימה בדמות טנטון שנגרמה בעטיו של שירותו הצבאי, וככל הנראה החמירה מאוחר יותר. כידוע, הכרה בזכות לפי חוק הנכים דורשת קיום "נכות" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, המגדיר נכות - "...איבוד הכושר לפועל פעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, או פחיתתו של כושר זה".

 

המומחה, ד"ר גורדין, אישר כי המערער החל לסבול מטנטון במהלך ועקב שירותו הצבאי. לפיכך, מעת שהוכח קיומה של נכות כאמור, אין עוד מקום להידרש לשיעורה בהתאם לסעיף כזה או אחר בתקנות הנכים, שכן מלאכה אחרונה זו שמורה לועדה רפואית מכוח החוק, וחורגת מסמכותו של המשיב. ראו למשלרע"א 5857/20קצין התגמולים נ' פלוני ואת ע"ו (מחוזי חיפה) 15843-01-21).

 

משמעות האמור בחוות דעתו של ד"ר גורדין, אשר לא מצאנו סיבה לסטות ממנה, היא שהמערער הוכיח קיום "נכות", כהגדרתה בחוק הנכים,  עקב טנטון, שנגרם עקב ובמהלך השירות.האופי המדוייק של אותה נכות, כמו גם "תרגומה" לשיעור נכות כזה אחר לפי תקנות הנכים, נתון לסמכות וועדה רפואית לפי החוק. כאמור לעיל, אפשר והוועדה הרפואית תמצא כי הנכות כפי שהתגבשה במועד הקובע היא בשיעור אפס, וכי ההחמרה המזכה באחוזי נכות אחרים בגין טנטון אינה קשורה לשירות, אולם נושא זה כלל אינו לפתחנו.

 

יפים הדברים שנפסקו מפיו של בית המשפט המחוזי בחיפה בע"ו 68685-07-20 בעניין דומה. גם שם המומחה מטעם הוועדה קבע כי המערער סובל מטנטון אך קבע כי אין לייחס את הטנטון לשירות הצבאי מכיוון שהמערער לא עמד במבחנים הקבועים בתקנות הנכים, אך בית המשפט המחוזי קבע כי:

"משכך, קריאה נכונה של חוות דעת ד"ר ולדנר מלמדת שד"ר ולדנר סבר שלמערער נכות שנגרמה במהלך השירות ועקב השירות. ספקותיו של ד"ר ולדנר כפי שהובעו בחוות הדעת הינן רק בנוגע לדרגתה של אותה נכות על פי האמור בתקנות. כאמור, עסקינן בשני מונחים נפרדים ושונים שעל פי החוק נדונים ומוכרעים על ידי גורמים שונים: קיומה של הנכות מוכרעת על ידי המשיב וערעור על הכרעתו מופנה לוועדה. קביעת דרגתה של אותה נכות נקבעת על ידי ועדה רפואית הכוללת מספר מומחים רפואיים מטעם המשיב."

 

לאור האמור לעיל, אף אין מקום להיזקק לטענות הצדדים בדבר השוני בין תקנות הנכים ותקנות הביטוח הלאומי לעניין הכרה בטנטון כנכות. תקנות הנכים מכירות בטנטון כמזכה רק כשזה מלווה לפגימה אחרת בשמיעה בעוד שתקנות הביטוח הלאומי מכירות בטנטון כנכות בפני עצמה. כאמור, אין בכך צורך בעניינו שעה שאין אנו בוחנים את שיעור הנכות כלל אלא רק עוסקים בקיומה.

 

לאור כל השיקולים שנסקרו דלעיל מצאנו כי המערער אכן סובל מפגימה בדמות טנטון וכי התקיים קשר סיבתי-עובדתי וקשר סיבתי-משפטי בדמות גרימה בין תנאי שירותו של המערער לבין נכותו. את שיעור הנכות עצמה אנו מניחים בפני הוועדה הרפואית מטעם המשיב.

 

המשיב יישא בהוצאות המערער בגין שכר טרחת המומחה מטעמו, חלקו בשכר טרחת מומחה הוועדה ושכר עדותו בפנינו (הכול כנגד קבלות), ובנוסף בגין שכר טרחת בא-כוחו בסך 4,000 ₪.

 

ניתן היום, 9 נובמבר 2022.

 

תמונה 4

 

תמונה 2

 

תמונה 3

אבישי קאופמן, שופט יו"ר הוועדה

 

דר' אלכסנדר קורת, חבר הוועדה

 

דר' נעמי אפטר, חברת הוועדה

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ