בניגוד לדעת המומחה: ועדת ערר קבעה שהשירות בצנחנים גרם לטנטון

חייל השתחרר מהצבא כשהוא סובל מירידה בשמיעה וטנטון. קצין התגמולים סירב להכיר בטנטון אך החייל הגיש ערר שהתקבל

ועדת ערר מכוח חוק הנכים קיבלה לאחרונה ערר שהגיש חייל לשעבר שסובל מליקויים בשמיעה. קצין התגמולים הכיר בירידה בשמיעה אך לא בטנטון והוועדה מינתה מומחה מטעמה. המומחה קבע שהחייל אכן סובל מטנטון אך החמרה משמעותית בליקוי נגרמה רק אחרי השירות כך שאין קשר סיבתי. וועדת הערר הבהירה כי בשלב זה יש להכיר בקשר הסיבתי ואת שיעור הנכות יש להותיר לוועדה רפואית.

החייל התגייס בשנת 2011 לחטיבת הצנחנים והשלים את שירותו בתפקיד קשר מח"ט. לטענתו, שירותו היה רצוף ברעשים כבדים של ירי וקולות פיצוץ, לרבות אירוע בו נפל אחד מאטמי האוזניים שלו במהלך מטווח. החייל תמך את עמדתו בחוות דעת מומחה מטעמו, אשר קשר את הליקויים בשמיעה שהתגלו אצלו לאירועי השירות.

מנגד, בבדיקה על ידי המומחה מטעם קצין התגמולים, מצא האחרון כי אצל החייל התגלתה החמרה בפגיעה בשמיעה לאחר השחרור, ולפיכך הוא סבר שאין לקשור בין בעיות השמיעה לשירות. בעקבות ההליך המשפטי הסכים קצין התגמולים להכיר בליקוי בשמיעה אך סירב להכיר בטנטון. 

לנוכח הפער בין עמדות המומחים מונה מומחה מטעם הוועדה. המומחה קבע שהחייל אכן סובל מנכות מסוימת בגין פגיעה בשמיעה (ליקוי שכאמור קצין התגמולים הכיר בו בסופו של דבר), אולם לשיטתו אין קשר סיבתי בין הטנטון והשירות.

המומחה הסביר שלפי תקנות הנכים יש צורך בליקוי בתדר מסוים כדי להכיר בנכות בגין טנטון, והחייל לא הגיע לרף הזה בבדיקות שנעשו במהלך השירות.  

הוא הוסיף כי בבדיקה מאוחרת שנעשתה כבר אחרי השחרור החייל עמד בסף הנדרש, אך מכיוון שהשמיעה אינה מתדרדרת כל עוד אין נזק נוסף, סביר להניח שהיו גורמים אחרים שהחמירו את הטנטון ואינם קשורים לשירות. 

הוכיח קיומה של נכות

ועדת הערר שבבית משפט השלום בחיפה, בראשות השופט אבישי קאופמן, קיבלה את הערר. הוועדה ציינה כי אף שאין לחלוק על קביעת המומחה מבחינה רפואית, מבחינה משפטית התוצאה שונה.

הוועדה כתבה כי שעה שהמומחה מצא שהמערער אכן סבל מטנטון עוד במועד שחרורו מהשירות, אין מקום לערבב מין שבאינו מינו ולקבוע כי המערער אינו סובל מהליקוי רק מפני שלפי תקנות הנכים יש להעמיד את שיעור נכותו על 0%. בשלב זה יש לקבוע שהמערער סובל מטנטון שנגרם עקב השירות הצבאי, וככל הנראה החמיר מאוחר יותר.

הוועדה הדגישה שהמומחה אישר כי המערער החל לסבול מטנטון במהלך ועקב שירותו הצבאי. לפיכך, מעת שהוכח קיומה של נכות אין עוד מקום להידרש לשיעורה, שכן מלאכה זו שמורה לוועדה רפואית וחורגת מסמכותו של קצין התגמולים.

"המערער הוכיח קיום 'נכות' כהגדרתה בחוק הנכים, עקב טנטון שנגרם עקב ובמהלך השירות. האופי המדויק של אותה נכות, כמו גם 'תרגומה' לשיעור נכות כזה או אחר לפי תקנות הנכים נתון לסמכות וועדה רפואית לפי החוק" כתבה הוועדה והוסיפה כי "אפשר והוועדה הרפואית תמצא כי הנכות כפי שהתגבשה במועד הקובע היא בשיעור אפס, וכי ההחמרה המזכה באחוזי נכות אחרים בגין טנטון אינה קשורה לשירות, אולם נושא זה כלל אינו לפתחנו".

לפיכך קבעה הוועדה שהמערער אכן סובל מטנטון וקיים קשר סיבתי בין תנאי שירותו לבין הנכות. את שיעור הנכות שיש לייחס לשירות תקבע ועדה רפואית מטעם קצין התגמולים.

קצין התגמולים חויב בשכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.

• ב"כ המערער: עו"ד מוניר ח'יר
• ב"כ המשיב: עו"ד דפנה קלמר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.