השאלה:
האם יש ליתן היתר נישואין לקטינה בת 17 שנים?
הרקע העובדתי והשתלשלות דיונית:
- הגב' אלמונית עתרה בשם בתה הקטינה פלונית (להלן: "הקטינה") ליתן לה היתר נישואין דחוף כך שתוכל להינשא לבחיר לבה ביום 30/1/18 (מועד שנקבע לנישואיהם).
החתן המיועד, פלוני, יהיה במועד החתונה בן 19 וארבעה חודשים (להלן:"החתן") כפי שנטען בבקשה.
- המשפחה משתייכת למגזר החרדי ומתגוררת בעיר *** טוענת, כי לא ידעה בתמימותה שעל פי הדין ישנה מגבלה להינשא מתחת לגיל 18 ורק כאשר הגיעה להירשם לנישואין במועצה הדתית התחוור לה הדבר. עוד נטען, כי גם החתן והוריו לא היו מודעים למגבלה חוקית זו, ברם גם כאשר נודעה להם המגבלה ניתנה ההסכמה של משפחת החתן להינשא ונקבע מועד לחתונה (30/1/18).
- עם הגשת התובענה הוזמן תסקיר סעד ממקום מגורי הקטינה שהוגש ובצדו נספח חסוי שאינו לעיון מי מהצדדים.
- במקביל, הודיע כב' הרב ***, רבה הראשי של *** כי הוא מכיר אישית את המשפחה ופורש חסותו עליה. כבוד הרב, הלוקח אחריות על עצמו, ללוות את הזוג בשנים הראשונות בכל המובנים. עוד מתחייב הרב להצמיד לזוג משפחה מכובדת העוסקת בחינוך, שתהיה צמודה אליהם בשנים הראשונות.
- מאחר ומדובר בבעלי דין דתיים ומחשש שמא גם אם יינתן היתר נישואין לקשר זה תילכד ו/או תעוגן הקטינה באם לא יותרו הנישואין, ביקש בית המשפט האפשרות לבחון עריכת הסכם קדם נישואין שיאושר בבית הדין הרבני האיזורי ואשר יבטיח שחרור קל יותר מקשר הנישואין במקרה שבו תחפוץ בכך הקטינה ככל שתחפוץ בעתיד וככל שיינתן לה ההיתר המבוקש. ביום 31/12/2017 הוגשה לתיק ביהמ"ש הודעה על חתימת הצדדים על הסכם קדם נישואים. כן צורפה הודעה כי ישנם 7 עדים ביניהם הרב ***, המוכנים לחתום על הצלחת נישואי הצדדים.
- בנוסף, מינה בית המשפט אפוטרופא לדין לקטינה מטעם הלשכה לסיוע משפטי במחוז צפון אשר נפגשה עמה סמוך למועד הדיון ומסרה עמדה.
עמדת בני המשפחה:
- כאמור, הקטינה הינה בגיל 17 ומספר ימים ובמועד החתונה העתידה תהיה בת 17 וחודש בלבד. אם הקטינה טענה, כי בקרב המגזר החרדי הכלל הוא שאין להיפגש עם החתן ובטח לא לקבוע מועד לחתונה לפני קבלת רשות מההורים, ואילו בעניינם קרה דבר בלתי צפוי למשפחה, הכלה נפגשה עם החתן בבית הכלה, כי אביה של הכלה הוא המורה של החתן. לביסוס הטענה כי מדובר בעניין שנפל גם על המשפחה בהפתעה צורפו תצהירים של הקטינה, החתן המיועד וההורים משני הצדדים.
- המבקשת מציינת בבקשתה, כי החתונה נקבעה כבר לתאריך 30/01/2018 וכי פנייתה לביהמ"ש נועדה למצוא פתרון ולשמור על שלומה של הקטינה ועל החלטתה של הקטינה להתחתן ולחיות עם בחיר ליבה.
- עוד נטען בבקשה, כי המשפחות מבוססות ויכולות להחזיק את הקטינה והחתן המיועד על מנת שיסיימו לימודיהם והם יתמכו בהם חומרית ורגשית.
- אם הקטינה טוענת, כי לא נהוג לדחות חתונות במגזר הדתי וכי כבר הוצאות הזמנות לחתונה לאורחים מחו"ל ותיגרם עוגמת נפש רבה לכל הצדדים באם לא תיענה הבקשה בחיוב.
עמדת העו"ס לסדרי דין:
- ביום 19/12/2017, בהתאם להחלטת ביהמ"ש, הוגש תסקיר העו"ס לסדרי דין. התסקיר מבוסס על מפגש עם המבקשת ובתה, והחתן ואמו. אלו הפרטים החשובים העולים מהתסקיר:
11.1. הקטינה סולקה מבית הספר הדתי בו למדה לאחר שהחליטה להינשא מאחר שאין זה מקובל בבית הספר שנערות נישאות עוד בתקופת היותן תלמידות וכיום היא עובדת כמטפלת במעון יום בטיפול בפעוטות. לדברי העו"ס, לא ברור האם הקטינה מתכוונת להשלים הלימודים לאחר הנישואין אם לאו.
11.2. העו"ס סבורה, כי בהתבוננות דרך פרספקטיבה התפתחותית עולה כי הקטינה אינה עומדת במשימות גיל ההתבגרות שהן רכישת חינוך פורמלי והשלמת משימות של מיומנות ואימון בקבלת החלטות ורכישת אוטונומיה ונפרדות מן ההורים ובהחלטה להינשא היא מבצעת משימות אלו באופן חטוף עם השלכות לעתיד.
11.3. הקטינה סיפרה לעו"ס, כי כבר מגיל צעיר מבצעת היא את כל עבודות משק הבית וסבורה, כי תוכל לעשות כן למשק בית עצמאי שתקים עם בחיר לבה. היא אינה צופה קשיים או מריבות עם בן הזוג ואם תהיינה מריבות, בכל פעם "מישהו אחר יוותר". לגבי שאלת הצורך בהדרכה, מסרה כי היא קוראת את ספרי הרב הרוש לתחזוק הנישואין.
11.4. העו"ס מתארת את הקשר בין הקטינה לבין החתן המיועד מעיני הקטינה "כאהבה ממבט ראשון". העו"ס אמנם מתרשמת, כי אכן הקטינה מאוהבת בבחיר לבה, ברם הגיל הצעיר נותן אותותיו בעמדות מאוד אוטופיות על נישואין ועל החיים בכלל. לשיטת העו"ס ישנו פער בין השבריריות הפנימית של הנערה לבין הבטחון המופרז אותו היא מפגינה.
11.5. לגבי בחיר לבה של הקטינה ומשפחתו, הללו מוכרים לשירותי הרווחה על רקע בקשת עזרה כלכלית בעבר וההתרשמות היא מבחור נחמד ונעים הליכות שהתפתחותו הרגשית משקפת את גילו הצעיר אל מול ההתמודדות עם הקמת משפחה. משפחתו תומכת בנישואין.
11.6. בצד החיוב והתמיכה בעניין ציינה העו"ס התרשמותה משתי המשפחות ומכך שהן תתמוכנה בנערה ובבחיר לבה, ברם לדבריה, אין ספק שלהצלחת הנישואין נדרשים בני זוג בשלים העומדים איתן על רגליהם החזקות (ולא נשענים על אחרים). שני בני הזוג הודיעו כי ידברו ויתייעצו עם גורמים בקהילה שינחו אותם בנישואין.
11.7. בסיכום קובעת העו"ס, כי לא מצאה באף אחד מטעמי הבקשה כאלה המצדיקים מתן היתר נישואין והפרת החוק.
- חשוב לציין, כי מונח בפני בית המשפט דו"ח חסוי שהוגש לעיוני על ידי העו"ס ואשר יש לו משמעות רבה בכל הנוגע להתייחסות בית המשפט לסוגייה שלפניו. מפאת הפרטיות של מי מהצדדים איני רואה לנכון לחשוף האמור בדו"ח במסגרת ההנמקה ופסק הדין, ברם אציין כי לקחתי את כל האמור בו לתשומת לבי והמעוניין לערער יוכל להפנות ערכאת הערעור לכך. עוד אציין, כי ראיתי חשיבות לברר האם המידע נשוא הדו"ח הסודי ידוע לבחיר לבה של הקטינה ולמשפחתו ועלה בבירור כי אכן כך (הדבר רלבנטי גם לצורך מניעת טענות אפשריות על פי הדין העברי לנישואי מקח טעות או לטענות מום וכיו"ב טענות בהליכי גירושין). לפיכך, הדו"ח הסודי נמסר לעיון ב"כ המבקשות, ב"כ היועמ"ש ולעיון האפוט' לדין ללא נוכחות הצדדים ולאחר העיון בדו"ח הסודי והתייעצות מחוץ לאולם הדיונים, נמסר לבית המשפט כי המידע נשוא הדו"ח הסודי הינו מידע שידוע ל"חתן" ולמשפחתו וכן נמסר על ידי ב"כ המבקשות והאפוט' לדין, כי ניתן למנף את ההליך במובן זה שהקטינה נכונה להשתלב בטיפול מתאים (במכוון אין בית המשפט מרחיב בנושא מפאת פרטיותה של הקטינה).
עמדת ב"כ היועמ"ש:
- ב"כ היועמ"ש טען, כי בבקשה לא פורטו נסיבות מיוחדות העשויות להצדיק מתן היתר והפנה את ביהמ"ש להנחיות שניתנו מטעם ב"כ היועמ"ש בענין זה כאשר סעיף 10 להנחיות קובע כי נקודת המווצא היא כי עפ"י החוק נישואי בוסר הינם אסורים וכי הוא יתנגד לכל בקשה למתן היתר לנישואי קטינה, פרט למקרים בהם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מתן היתר. בסעיפי החוק פורטו השיקולים המרכזיים למתן היתר:
- השיקול המכריע הניו טובת הקטינה, כאשר נישואי בוסר אינם טובים לקטינה.
- מנהגי העדה אינם שיקול הגובר על טובת הקטינה.
- הסכמת הקטינה אינו שיקול מספיק.
- הסכמת ההורים אינו טעם מספיק לקבלת הבקשה.
- ההכנות לנישואין ובכלל זה ההוצאות הכרוכות אינם טעם למתן היתר.
- בהסתמך על האמור בתסקיר הסעד סבור ב"כ היועמ"ש, כי אין נסיבות המקרה מצדיקות חריגה מהכלל ומתן היתר נישואין.
עמדת האפוטרופא לדין:
- האפוטרופא לדין פגשה בקטינה, התרשמה ממנה עמוקות כי היא משוכנעת שטובתה היא להינשא והיא אף תמכה בעתירתה זו מהטעמים הבאים:
15.1. על בית המשפט לבחון בבואו לבדוק את הנסיבות המצדיקות היתר נישואין, את עיקרון טובת הנערה, כאשר הדבר הקשור בנורמטיביות של הנערה, התנהגותה, התנהגות בן זוגה ובכל אלה לא נפל רבב. לא מדובר במשחות מצוקה, לא מדובר בבריחה ממצב כלכלי או משפחתי כזה או אחר.
15.2. לקטינה בשלות או בגות והובלה כעולה גם מדברי מחנכות וצוות בית הספר בו למדה. כדברי האפוט' לדין:
"לאחר שיחה והתרשמות עם הנערה עם הבחור עם ההורים, התרשמתי מילדה בוגרת מאוד, יצרתי קשר עם גורמי החינוך שבה היא למדה, עם מנהלת בית הספר, המורות שלה, תיארו אותה כאחראית, בוגרת, כריזמטית, כשהיא רוצה ומחליטה היא עומדת מאחורי המילים שלה, היא הובילה מהליכים בבית הספר, היא נראית עדינה ונעימה היא ילדה עם יסודות, היא ללא מפחדת לעמוד מול הנהלת בית הספר, להיות הדוברת של האחרות, מבחינת הבשלות הן תיארו את העובדה שכבר בשנה שעברה היא לא בקטע של הלימודים היא רוצה להקים בית, היא תעשה את זה ותעמוד..."
15.3. כיום הקטינה נאלצה לעזוב את לימודיה אך השתלבה מיידית במעגל העבודה ובפעוטון בו היא מועסקת ממלאת מקום של גננת שנאלצה לעזוב והיא מטפלת ב-6 ילדים כאשר האחראית סיפרה לאפוט' לדין על שביעות רצון יוצאת דופן מהתנהלותה של הקטינה כמטפלת.
"שוחחתי גם עם מי שפלונית עובדת אצלם בפעוטון, אחראית הפעוטון תיארה בפני נערה שלי דבריה "הלוואי וגננות אחרות אצלי במערכת היו כמו פלונית " , היא אומרת שאחת המטפלות המובילות עזבה לבית שמש, הם נשארו ללא מענה, לא הייתה להם ברירה אלא לקבל את פלונית, לא היו להם ציפיות ממנה, הופתעו לראות ילדה שלוקחת אחריות על הילדים, היא אחראית על קבוצה של 6 ילדים, היא לוקחת אחריות, לא צריך להגיד לה מה לעשות, היא עושה מה שנדרש ממנה".
15.4. האפוט' לדין העידה על עצמה שהיא מדריכת כלות ועל כן נפגשת לא אחת בנערות או עלמות צעירות המבקשות להינשא בקהילה הדתית והיא התרשמה גם באופן אישי מבגרותה ונחישותה של הקטינה להינשא ולהקים בית לא רק כחלק מהתאהבות בבחיר לבה אל כמי שיש לה תוכנית לקדם את חייה במסלול זה בהתאם למציאות החיים בה גדלה הערכים שקיבלה בביתה, המסורת והמנטליות והיא נתמכת מאוד בידי בני משפחתה למקרה של קשיים בנישואין.
15.5. ביקשתי לבחון עם האפוט' לדין עד כמה הרצון להינשא הוא של הקטינה ועד כמה מושפע מלחצי הסביבה ולדבריה הרצון בה מתוך תוכה והאינדיקציה לכך נלמדת לא רק מהתרשמות האפוט' לדין מהקטינה אלא גם מהתרשמות דברי גורמי החינוך בבית הספר בו למדה וגורמים חיצוניים אחרים שמספרים על בגרותה של הנערה.
15.6. בסופו של טיעון עמדה האפוט' לדין על הנזקים העלולים להיגרם מאי מתן היתר לנערה והכתמתה בחברה החרדית כמי שסיכלה שידוך, הכתמה שעלולה להקשות על שידוך עתיד ועל נזקים נפשיים ורגשיים מיידיים וארוכי טווח שעלולים להיגרם לקטינה.
המסגרת הנורמטיבית:
- על הסוגיה שבפניי חולשות הוראות חוק גיל הנישואין תש"י – 1950 (להלן : "החוק").
- ביום 2.2.13 תוקן חוק גיל הנישואין (תיקון מס' 6) וגיל הנישואין המזערי הועלה מ- 17 שנים ל- 18 שנים. יחד עם זאת הוסמך כאמור בית המשפט על פי סעיף 5(א) לחוק להתיר נישואי קטינה, ובלבד שמלאו לה 16 שנים וקיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין או הקטינה המצדיקות מתן היתר שכזה. בכל הנוגע לשאלה מהן הנסיבות שמצדיקות מתן היתר שכזה, לא נקבע הדבר במפורש בחקיקה והמחוקק הותיר המלאכה בידי בית המשפט.
- עפ"י סעיף 5(ב) לחוק אין חובה להכריע בבקשה זו לאחר קבלת תסקיר עו"ס לפי חוק גיל נישואין, כאשר המדובר בקטין שכבר מלאו לו 17 שנים. במקרה זה הוגשה הבקשה ביום 4/12/2017 (26 יום לפני שמלאו לקטינה 17 שנים), כאשר מועד החתונה נקבע ליום 30/01/2018 ולכן, הוריתי לעו"ס ממחלקת הרווחה, להגיש תסקיר סעד.
- פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה קובעת, כי תיקון מספר 6 לחוק מביא למעשה לצמצום שיקול דעתו של ביהמ"ש בעניין התרת נישואי קטינים וכי מתן ההיתר הינו בבחינת החריג ((ראה גם: פסק דינו המקיף של חברי כב' השופט מרדכי (מוטי) לוי בתיק ה"נ (תל אביב) 53956-11-16 ש.פ. נ' היועמ"ש ניתן ביום 3/2/17 ופורסם במאגרים הממוחשבים). באותה פסיקה כבר רוכזו ונותחו בהרחבה כל הטעמים שהובאו כהצדקות להעלאת גיל הנישואין לגיל 18 שנים לרבות עמדות כל הגורמים (גם גורמים דתיים וגם גורמים התומכים בזכויות ילדים ובזכויות נשים).
- הכל סבורים איפוא, כי הסיבה והתכלית העלאת גיל הנישואין נועדה למנוע פגיעה בקטין/ה מנישואי בוסר בהיבטים שונים של חייו/חייה (בעיקר היבטים התפתחותיים).
- יפה אמר חברי, כב' השופט לוי כי "הפתרון הקל, שאינו בהכרח דרך המלך, לדחות הבקשה בקביעה שכך מורני החוק כלשונו. החוק הריבון מדבר בשפה ברורה ועל כן אין להרהר אחריו. יחד עם זאת, אותו חוק עצמו ציווני בסעיף 5(א) להפעיל את שיקול דעתי בקיומן של נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת קטין/קטינה".
- ואם בנסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין עסקינן, ראוי להביא בהקשר זה ההנחיות של היועמ"ש לעו"ס בהכנת תסקירי סעד בעניינים מסוג זה כפי שהוגש על ידי האפוט' לדין:
"אמות מידה ושיקולים שצריכים להנחות את מגישי התסקירים לבתי משפט בנושאי נישואי קטינות:
- מדיניות המשרד מכוונת על ידי הנאמר בחוק, דהיינו: שאין להתיר את נישואי הקטינות אלה במקרים חריגים.
- המצבים בהם אין להמליץ על נישואי קטינות:
- כאשר הנערה נמצאת במצב של חוסר תפקוד חמור, עם אלמנטים של הדרדרות, עזובה והתפתחות קשה ועזובה מינית והפרוגנוזה לזה שלילית.
- כאשר בן זוגה נידון או עלול להיות נידון למאסר. כאשר נמצא שלבן הזוג רישום פלילי 0ר"פ), או פעילות פלילית שהם משמעותיים למעשה בהווה.
- כאשר נמצא שלבן הזוג רישום תפקודי לקוי מבחינה תעסוקתית, חברתית ונפשית.
- המצבים בהם ניתן להמליץ על נישואי קטינות:
- כאשר במהלך החיים של הנערה היה והינו נורמטיבי בסביבה הטבעית (לימודים, עבודה), ואין לה ביות התנהגות חריגות.
- כאשר לפי שיקול דעתו של פקיד הסעד יש לנערה רמת בשלות המאפשרת לה לבחון, להבין ולפעול במצבים של חיי נישואין ואימהות.
- כאשר מהלך חייו של בן הזוג הינו נורמטיבי בסביבתו הטבעית (לימודים עבודה, בעיות התנהגות לא חריגות שירות צבאי או חלופי תקין).
- כאשר לבני הזוג בסיס כלכלי סביר לחיים משותפים.
- כאשר לבני הזוג פתרון מגורים סביר. אם פתרון זה כרוך במגורים עם הורים של אחד מהם, חייב להיות קשר חיובי בים כל אחד מבני הזוג להורים המארחים.
- כאשר לפי שיקול דעתו של פקיד הסעד מערכת ההתייחסות ההדדית בין בני הזוג עונה לציפיות נורמטיביות המקובלות בסביבתם הטבעית.
התסקיר יתייחס למידת קיומה של סביבה משפחתית תומכת רגשית ופיזית."
מן הכלל אל הפרט:
- אפתח ואציין, כי כל טעמי הבקשה בכתב אכן אין בהם די כדי להוות לפי החוק טעם המצדיק היתר נישואין בגילה של הקטינה ואילו היו רק טעמים אלה עומדים בפניי הייתי דוחה את הבקשה ביתר קלות.
- עם זאת, כאשר מגיע אנוכי לבחון את טובת הקטינה, איני יכול להתעלם מנסיבות חייה, מרצונה החופשי והגלוי והתרשמותי ממנו ומבחינת החלופות האפשריות מבחינתה, במקרה של דחיית הבקשה. בהקשר זה לקחתי לתשומת לבי גם הדיווח החסוי וזאת לאחר התייעצות גם עם פסיכולוג יחידת הסיוע.
- הטעמים שבסופו של יום מטים את הכף לעבר היענות בחיוב לתובענה הינם בתמצית אלה:
24.1. רצון מוחלט, ברור, פנימי ועצמאי של הקטינה להינשא לבחיר לבה.
24.2. התרשמות בית המשפט כי הנישואין במקרה הנוכחי עדיפים על פני אי מתן היתר מבחינת תוצרי ההליך עבור הקטינה.
24.3 התמיכה הנטענת הן של בני המשפחות, הן של הקהילה ובפרט לקיחת אחריות על ידי כב' הרב *** בנסיבות בהן נכרת הסכם קדם נישואין שאושר בבית הדין הרבני האיזורי בחיפה ומקל משמעותית על הקטינה לצאת מקשר הנישואין במקרה של משבר חמור חלילה שיניע אותה לעשות כן.
24.4. רצון הקטינה להמשיך בחייה, להשלים לימודים, לפעול לקבלת רישיון נהיגה, לעבוד ולסייע בפרנסת הבית ובצד כל אלה לקיים משק בית עצמאי.
24.5. המידע החסוי ובפרט העובדה שהוא ידוע לבני המשפחה וכן נכונות נטענת של הקטינה לקבל טיפול מתאים.
24.6. הליווי של הקטינה בידי "משפיעה" מהקהילה, מדריכת כלות והסתייעות בגורמי טיפול.
24.7. הרושם, כי מדובר בקטינה שבכל זאת באופן השוואתי לבנות גילה (גם מהקהילה ממנה היא מגיעה) מגלה אחריות, תכנון ותפיסות בוגרות ואולי בשלות יותר.
24.8. האחריות וההתנהלות הבוגרת שהקטינה סיגלה לעצמה כבר בהיותה קטינה ו/או תלמידה ו/או בת להוריה (בכל אחת מהמסגרות), הגם שלכך מחירים לא פשוטים (של אבדן או חוסר בחווית ילדות והתבגרות.
24.9. החשש מפני נזקים קשים ביותר לשמה ולתדמיתה ולנפשה של הקטינה באם הנישואין לא יותרו, לא יתקיימו והיא תוכתם בקהילה כמי שלא התאפשר לה או כמי ש"סיכלה" שידוך.
24.10. העובדה כי למעט סוגיית הבשלות, לא מתקיים אף אליבא דעו"ס והנחיות ב"כ היועמ"ש לעיל כל תנאי "מהלאו" ומתקיימים כל תנאי "ההן" שבהנחיות להגשת תסקירים בעניין זה.
- איני מוצא צורך לפרט בהרחבה כל נימוק ונימוק וסבור שהצטברותם יחד וכוחם המצרפי הם אלה שמבססים קבלת התביעה בחיוב.
- עם זאת פטור ללא פירוט לא ניתן ועל כן אוסיף בכל זאת מספר מילים: ראשית רצון הקטינה כפי שמצא ביטוי בתסקיר, בדברי האפוטרופא לדין ובדברי הנערה בדיון שנערך היום תומכים בכך כי מדובר ברצון חופשי, משוחרר מלחצים הנובע מהתאהבות בבחיר לבה. הגם שהנערה משתייכת לעדה החרדית והגם שאין לי ספק שיש משקל משמעותי לעמדות הגורמים השונים בקהילה בה היא מתגוררת, לא השפעות אותם גורמים הם אלה שגרו לה להינשא, אלא אותה תחושת התאהבות מחד ורצון "לחיות כגדולה ובוגרת" ולמעשה רצון לממש חלום אוטופי של הקטינה אודת הנישואין הם אלה העומדים בבסיס רצונה.
- האזנתי לדברי הקטינה באולם הדיונים בנפרד וללא נוכחות של מי מהצדדים כדי להתרשם ממנה. התרשמותי היא, כי הנערה אכן מאוהבת בבחיר לבה וסבורה באמת ובתמים, כי הוא האדם המתאים לקיים עמו מסגרת של נישואין. הקטינה רואה עצמה כבוגרת אך אין לי ספק כי היא עדיין נערה או עלמה צעירה שאכן לא השלימה הליכי ההתבגרות כמצופה מכל נערה בת גילה (כנטען בתסקיר – אך היא גם אינה מעוניינת להשלימם כיתר חברותיה). הקטינה מבקשת לבסס בשלותה להינשא על רכיב האחריות שהיא חשה כלפי סביבתה ונתנה דוגמאות של טיפול במשק הבית ובאחיה או אחיותיה הקטנים כאשר אמה חלתה. לדבריה, היא שונה מרוב בנות גילה, הואיל והיא חושבת על העת על עתידה ועל מסגרת של נישואין ולא על בילוי או פנאי או סיפוקים של כאן ועכשיו ובכך היא למעשה מי שהקדימה את התבגרותה כעולה מדבריה. הקטינה סיפרה כי בכוונתה להשלים לימודיה בבית ספר מתאים ב*** ולהמשיך לעבוד ולקיים משק בית עצמאי עם בן הזוג. כן טענה כי אם תהיינה בעיות בזוגיות, הרי שתוכל להיתמך ולהסתייע "ממשפיעה" בקהילה שהיא מדריכת הכלות שלה. כמו-כן, הציגה היטב את האפשרות שבמקרים של התנגשות אינטרסים ("מריבה") מי מהצדדים יידרש לעשות ויתורים מאחר וזהו מחיר הזוגיות והמשפחתיות. היא אכן מציירת את הנישואין בצבעים אוטופיים למדי כאמור בתסקיר הסעד אך כשעימתתי אותה עם טענה זו הסבירה, כי הדבר מבוסס על היכרותה את עצמה ואת בחיר לבה עמו היא מתראה או מתקשרת על בסיס יומיומי. היא מוסרת כי התפיסה האוטופית לעניין חיי הנישואין נובעת מהיכרותה את עצמה ואת הקשר עם בן הזוג. היא אמנם אולי לא רואה כיצד מריבה או קרע ביחסים ישפיע עליה אך מנגד מסרה הצעות להתמודדות שהן בוגרות יחסית, כמו הסתייעות באנשי מקצוע וכמו הגעה לפתרון מוסכם באם מי מהצדדים למריבה יוותר על חלק מטענותיו ודרישותיו (להבדיל למשל מתשובות קיצוניות אחרות שניתן להעלות על הדעת או היעדר תשובה ברורה).
- בנוסף, וכאמור אני מנוע מלפרט בהרחבה, ברם סבורני, כי טוב יהיה לקטינה באם תינשא ותגור עם בחיר לבה בדירה משלהם ואו אז, יסייעו הנישואין והמעבר למגורים נפרדים לטיפול בסוגייה נשוא הנספח החסוי. הוא הדין לעניין מינוף ההליך לכך שהקטינה תטופל בידי גורם מקצועי. כיום הקטינה עדיין קטינה ובית המשפט יכול ליתן החלטות בעניינה, כמובן שבהסכמתה (החלטות שלא נוגעות לנישואין, אלא לפרמטרים אחרים בחייה). בעוד מספר חודשים עם בגירות הקטינה, "כוח" זה לא יהיה קיים. על כן אם ניתן למנף את ההליך, לגייס הקטינה להתבוננות פנימית ולמהלך טיפולי כיום, יהיה בכך אך כדי לסייע ולחזק (לא מדובר במהלך טיפולי שלטעמי קשור לנישואין אלא לעיבוד אישי של הקטינה).
- בכל הנוגע לבגרותה ובשלותה הנפשית והרגשית של הקטינה אני מסכים עם חלק מדברי העו"ס לסדרי דין ועם חלק פחות; אין ספק שהקטינה צובעת את חיי הנישואין "בוורוד" ובגוונים אוטופיים ופוטרת בקלות מדי אפשרות של קיום בעיות בזוגיות. בל נשכח, כי היא מעולם לא התנסתה בקשר כה אינטנסיבי עם בני המין האחר, בוודאי לא מגורים משותפים ואין דומה קשר חברי כזה או אחר לקשר של נישואין ומגורים יחדיו. עם זאת את "הבשלות" יש לפרק למספר גורמים ולבחון אותה לאחר מכן כמכלול בצד פרמטרים אחרים היכולים להעיד על בגרות וגיבוש זהות; אוסיף עוד, כי התרשמות העו"ס מדברי הקטינה ייתכן ואין בהם די כדי לקבוע (לצרכי הליך מסוג זה) באופן נחרץ עמדה הן לעניין "הבשלות" הרגשית והן לעניין פרמטרים אחרים בהליך ההתבגרות וגיבוש הזהות של הקטינה ומוצע להבא לשקול גם שימוש באמצעים אחרים זולת הריאיון של העו"ס, כגון שימוש בשאלון, דבר שלא אורך זמן ממושך או מצריך משאבים מיוחדים ויכול להעניק לעו"ס ולבית המשפט אמצעים נוספים לאמדן "הבשלות" הזהות ובגרות ההתייחסות של הקטינה לסוגיה שלפנינו ולעניינים אחרים בחייה (ראו למשל בהקשר זה ראיון הזהות של מרסיה: Marica, J.E., Waterman, A.S., Matteson, D.R.,) Archer, S.L., & orlofsky, J.L. (1993). Ego identity: A handbook for Psychosocial research. New york: Springer- verlag.). המדובר על שאלון נרחב ביותר המתפרס כמעט על כל תחומי החיים ובוחן את התייחסות הקטין לעצמו ולסביבתו את העקביות בתשובותיו, את הראיה העתידית שלו, את זהותו ופרמטרים נוספים. הראיון שואל על תעסוקה וחינוך בהווה ובעתיד, זוגיות, על הכוונה להינשא והמניעים לה, על הורות עתידית, על קונפליקטים אפשריים בין חיי נישואין לקריירה ועל התמודדות עם קונפליקטים בתחומים אלה. כן מוצע לשתף את בית המשפט במניעים שהביאו העו"ס למסקנתה זו והשוואת ההתייחסות לקטינה לקבוצת השווים, קבוצת בנות גילה.
29.1 ביתר פירוט נראה, על פניו, כי תסקירים רבים או הערכות עו"ס את בשלות קטינה בת 17 להינשא יגיעו לכדי קביעות דומות לענין אופן תפיסת חיי הנישואין בעיקר כאשר הקטין הוא על סיפם של הנישואין שהם אירוע מרגש, ייחודי ומשמח המציף את אותו נער או נערה. הנכון הוא לא רק לבחון את האוטופיה של המועמד להינשא והמעוניין בכך אלא לבחון גם התנהלות הנערה בעבר בתחומי החיים השונים וכן לעשות זאת באופן השוואתי לבני גילה תוך התייחסות להקשר החברתי-תרבותי ממנו באה הקטינה. כן חשוב לבחון באמצעות הקטינה, כפי שעשתה גם העו"ס באופן חלקי באמצעות מענה הקטינה לשאלות שהופנו אליה, את התייחסות הקטינה אל עצמה, התייחסותה למשפחתה, התייחסותה למשברים אפשריים בעתיד וכיו"ב
29.2. בשלות משמעותה גם יכולת הקטינה ליטול על עצמה מחוייבות ואחריות ובהקשר זה דומה מהדיווחים של כל הגורמים, כי מדובר בקטינה אחראית ומחוייבת יותר ובוודאי לא פחות ממי מאחיותיה הבגירות או כמו מטפלת שהיא מחליפה במעון היום בו היא עובדת. לא מדובר במי שמתכוונת להינשא ולהתרכז במטלות משק הבית בלבד או במי שהנישואין יפגעו בתחומי האחריות והמחוייבות שנטלה על עצמה (כלפי עצמה וכלפי חוץ).
29.3. לקטינה עצמאות פונקציונאלית בכך שיש לה יכולת לארגן ולנהל ענייניה האישים ללא עזרת ההורים ולקבל החלטות באופן עצמאי (ראה טיפולה באחים ואחיות כשאמא חלתה, התייחסותה לטיפול רגשי בעבר, נכונותה להיעזר "במשפיעה", דבריה בפניי כי בחיר לבה הוא אכן בחירתה שלה ולא של בני המשפחה או שידוך "עיוור". קיים היבט של עצמאות בהתנהלות הקטינה שראוי להערכה מיוחדת וגם מצביע על בשלות יחסית שאין לכל נערה בת גילה. היבט זה מצא ביטוי גם בתכנון הכלכלי של הנישואין (התייחסות הקטינה לשכרו של בעלה, לשכרה שלה ולעזרה בדיור שהובטחה על יד כב' הרב ***).
29.4. אמנם ישנה הזדהות של הקטינה עם ערכי המשפחה והשקפות הוריה ברם אני סבור, כי מדובר בקטינה שלא תוכל בעתיד להפגין תמיכה בערכים ואמונות מובחנות מאלו של ההורים או של משפיעים אחרים על חייה. דוגמא לכך היא ההובלה החברתית בבית הספר ויכולת מנהיגות כמו גם התעמתות (חיובית) עם גורמי סמכות. כן עולה מהתסקיר עצמו, כי האם עצמה הופתעה מקשרים חבריים שהיו לקטינה עם בני המין האחר בגילאים צעירים יותר וגם כאן ניתן ללמוד על קטינה בטוחה בעצמה בהקשר הזוגי או לכל הפחות בטוחה בעצמה שהבחירה הנוכחית היא נכונה וטובה עבורה וזאת ללא קשר לכך שגם הוריה סבורים כך.
- איני מתיימר להכיר הקטנה לפני ולפנים ואין די בדיון משפטי, יסודי ככל שיהיה או תסקיר מפורט ככל שיהיה כדי לדעת ברמת הוודאות הגבוהה ביותר שאכן לא נעשית במתן ההיתר טעות שהיא בבחינת "בכייה לדורות עבורה".
- בהקשר זה נדרש אני לבחון גם את החלופות, קרי לשאול עצמי מה יעלה בגורלה של הקטינה אם לא יינתן היתר הנישואין. האם אז תקודם טובת הקטינה? סבורני כי הסבירות לכך קטנה יחסית:
31.1. ראשית, הקטינה כבר סולקה ממסגרת לימודית ולא תושב אליה ככל הנראה גם אם לא תינשא (אם צוות בית הספר סבור שקטינה נשואה או מאורסת עלולה להשפיע לרעה על חברותיה, מה יחשוב אותו צוות על מי שהתארסה, הייתה בקשר עם המאורס ובסופו של יום לא נישאה...?).
31.2. שנית, הקטינה הזקוקה לטיפול מתאים ככל הנראה לא תעבור אותו אם לא תינשא, להבדיל מהסבירות הגבוהה יותר שזה יקרה כעת לאור המינוף שניתן לכך על ידי ההליך השיפוטי.
31.3. שלישית, אם לא תינשא, הקטינה תישאר לגור עם הוריה באותה סביבה (מפנה לנספח החסוי).
31.4. רביעית, הדחייה של הנישואין תגרום עוגמת נפש לקטינה ולבני המשפחות ותעיב על תחושת האופוריה בה שרויים כיום. אין לבית המשפט כל ערובה כיצד תנהג הקטינה בנסיבות של מפח נפש זה או כיצד הדבר ישפיע על המשך התפתחותה, גיבוש זהותה והתייחסות לעצמה, למשפחות ולמערכות קביעת נורמות.
אציין בהקשר זה כי כאמור, סיפור סיבת הנישואין כפי שצוין בבקשה הינו כי הקטינה נפגשה עם החתן בביתה, וזו חריגה מכללי המשפחות הדתיות. נוכח האמור מיהרו הצדדים בגיבוי הוריהם לסגור את כל ענייני החתונה. בשל ההכנות וידיעת הסביבה אודות האמור סולקה הקטינה מביה"ס בו למדה והחתן עזב את הישיבה בשל ההכנות לחתונה. אלא שמדברי הקטינה בפניי במהלך הדיון, עלה נתון נוסף והוא החשש מפני הכתמה של הקטינה כמי שהכשילה שידוך. הקטינה סיפרה כי על בחיר לבה מופעלים לחצים להינשא בהקדם שכן לא נהוג ולא טוב לבני הזוג להעמיד עצמם בסיטואציה בה הם עלולים להתפתות ולחטוא בנגיעה וכיו"ב. על כן הוקצב לבחיר לבה 3 חודשים להינשא שאם לא כן עלול השידוך הנוכחי להתבטל והקשר יופסק. בנסיבות שכאלה, חוששת הקטינה מהכתמתה בחברה החרדית בה היא חיה שכן היא תיחשב למי שהכשילה שידוך. לדבריה הסטיגמה שתדבק בה עלולה למנוע ממנה שידוך ראוי בעתיד. דברים אלה קיבלו בסיס בדברי אביו של החתן שמסר כי הם פועלים לפי הנחיות האדמו"ר בקהילתם וזה אסר על המשך קשר זוגי של החתן המיועד אלא אם כן יינשאו הוא והקטינה. ללא נישואין, אמור היה בחיר לבה של הקטינה להיפרד ממנה או להפסיק להיות עמה בקשר ולתור אחר שידוך אחר. נימוק זה הוא למעשה נימוק על דרך השלילה, כלומר, אם לא יינתן ההיתר לנישואין עלולים שני הצדדים (הנערה ובחיר לבה) להיפגע ולהיות מוכתמים בקהילתם.
- משהגעתי למסקנה כי ייטב לקטינה להינשא בנסיבות העניין מאשר לבטל הנישואין (קרי לא ליתן ההיתר), אני רואה לנכון להורות כדלהלן:
32.1. ניתן בזה היתר נישואין לקטינה מהטעמים המיוחדים שצוינו.
32.2. הקטינה מחוייבת בהסכמתה להשתתף בטיפול מתאים והאפוט' לדין תודיע על כך תוך 60 יום לאחר סגירת התיק.
- המזכירות תמציא לצדדים ולעו"ס ותסגור את התיק ללא צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ב טבת תשע"ח, 09 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.