פלוני נ' האפוטרופוס הכללי במחוז דרום ואח'

בקשת מר י.ח. למינוי תומך בקבלת החלטות עבורו על ענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים.

על הכף מונחות מן העבר האחד, בקשת המבקש למינוי רעייתו, הגב' ד.א.ח , כתומכת בקבלת החלטות עבורו על כלל ענייניו. מן העבר השני, טענות משפחת המקור של מר י.ח. בדבר כוונות רעייתו לנצלו כלכלית והשגות על טיב הקשר שבין השניים, כמו גם חששות שהביעו גורמי הרווחה על התנהלותם הכלכלית.

במרכז ההליך מחלוקות פנים משפחתיות קשות בין המבקש ורעייתו לבין משפחת המקור של המבקש. יתכן ומחלוקות אלה, על אודותיהן יורחב בהמשך, אמנם החלו מתחושת חוסר אמון של איש ברעהו על רקע היכרות שטחית. אולם במרוצת הזמן מחלוקות אלה (גם לאחר ניסיון גישור שלא צלח), נטועות בעומק עולמם של שתי משפחות . יכול ולא קלה תהא כברת הדרך שיידרשו הצדדים לעבור, מהתבצרות נוקשה בעמדות לעבר פיוס משפחתי ולו חלקי. אך כברת דרך זו הכרחית, כדי ליתן מעט מנוח למי שבעל כורחו ובשל מצב רפואי פתאומי השתנו חייו מן הקצה אל הקצה.

לנוחות הקריאה, מעתה יכונו בעלי הדין ובני משפחתם בשמותיהם הפרטיים.

רקע כללי ודיוני

1. י', כבן 59, נשוי לד'. בשנת 2017 עבר י' אירוע מוחי בעקבותיו הפסיק לעבוד והחל בהליך שיקומי ממושך שעדיין נמשך. י' נותר בעיקר עם פגיעה מוטורית ושפתית, מתקשה בביטוי רצונותיו כראוי בדיבור ובכתיבה. קודם לכן, י' עבד כשכיר במפעל "ברום" במשך כשלושים שנה.

    

   לי' הייתה דירה בבעלותו ברחוב XXX ב XXX, עוד טרם נישואיו (להלן: "הדירה ברח' XXX").

    

   י' וד' טוענים כי החלו לנהל קשר זוגי במשך כשלוש שנים קודם לאירוע המוחי שעבר.

    

   ביום 3.5.18 נישא י' לד' ועבר להתגורר עימה ועם ששת ילדיה (מתוך שבעת ילדים) בביתה שבXXX. דירתו של יW הושכרה בסמוך לכך. בשלהי שנת 2020, כך נראה, עברו י' וד' להתגורר בדירה שכורה, מרווחת יותר, במושב XXX (העמוד הראשון להסכם השכירות צורף במסגרת נספח "ג" לסיכומיו).

    

2. לכתב הטענות צורפו ממצאי איבחונים שונים שנערכו לי', אליהם אתייחס בהמשך, אשר בעיקרם מלמדים על קושי שפתי ברובו שאינו פוגע ביכולת של י' לאינטראקציה ותקשורת בתיווך תואם. כל זאת בלא שנמצא כי קיימת פגיעה משמעותית ביכולת ההבנה ו/או בכושר השיפוט של י' ובאופן שאינו מצריך מינוי אפוטרופוס עבורו.

    

3. ביום 19.8.19 הוגש תסקיר העו"ס לסדרי דין הגב' מ.ש.. לתסקיר קדם דיווח חסוי של העו"ס לסדרי דין מיום 18.4.19 שיוותר חסוי .

    

   בתסקיר תואר, בין היתר, כי על רקע נישואיו של י' לד' ארע נתק משפחתי בין י' לאחיו ואימו. הועלו האשמות מצידם שד' מונעת קשר שלו עימם ועל כוונותיה לנצלו כלכלית, לרבות השגות על טיפולה בו שלא הוביל לטענתם להטבה במצבו המוטורי והתקשורתי.

    

   לעומתם, ד' טוענת דווקא שמניעי משפחתו של י' כספיים וכי היא אינה מונעת קשר ביניהם.

    

   בתסקיר הועלו תהיות בדבר התנהלותה של ד' נוכח פערים שעלו בתיפקודה אל מול קידום טובתו של י'.

    

   כך תואר, כי לצד טיפול מסור שנמצא כי ד' מעניקה לי' בכל הנוגע לצרכיו הפיזיים, לרבות ליווי בהליך השיקומי ובדאגה לשילובו בטיפולים שונים, הובע רצון מצד ד' להעביר את י' למסגרת חוץ ביתית אלא שבסופו של דבר חזרה בה. כך גם תואר, כי על אף סכומי כסף נכבדים שקיבל י' בשל האירוע המוחי שעבר לא דאגה ד' להפנותו לטיפולי שיקומיים שונים שהיה בהם לקדמו כדוגמת טיפולי פיזיותרפיה וקלינאות תקשורת. דווח, כי לי' אין חדר פרטי בדירתה של ד' כי אם מיטה בנישה שנוצרה בחלל בו נבנתה מחיצת גבס. כל זאת, כשברקע לי' דירה בבעלותו ושכר הדירה בגינה מועבר לחשבונה הפרטי של ד'.

    

   בנוסף לכך, בהיבט הכלכלי דווח בתסקיר, כי אל מול הכנסות גבוהות של י' נמצאו משיכות כספים בסכומים חריגים של מאות אלפי שקלים מחשבונו כשעל הפרק גם הועלתה כוונה של ד' למכור את הבית שבבעלות י' ואת ביתה שלה לשם רכישת בית משותף לשניהם.

    

   לבד מכך, בתחום הרגשי ובמיצוי הקשר של י' עם משפחתו עלה כי רק בעקבות מעורבות גורמי הרווחה החל שיתוף פעולה של ד' לקידום תהליך לחידושו.

    

   בסיכומו של דבר, התרשמות גורמי הרווחה היתה, כי י' מצוי בקונפליקט נאמנויות בגין געגועיו לאימו ואחיו ורצונו בקשר עימם לבין נאמנותו לרעייתו. קונפליקט שתואר בתסקיר, כי לווה מחד בשלילה מוחלטת של י' לקשר עימם ומנגד בבכי ממושך של כאב סביב עניין זה.

    

   להערכת גורמי הרווחה, חידוש הקשר בין י' ומשפחתו יחול באופן האופטימלי ביותר לכשיתקבל "אור ירוק" לכך מרעייתו ובאמצעות הליך גישורי שיטלו בו חלק כלל המעורבים. הליך שבסופו של יום דווח כי לא צלח.

    

   בתסקיר הומלץ, על מינויה של ד' כתומכת בקבלת החלטות על ענייניו האישיים והרפואיים של י' ואילו בתחום הרכושי, לאור חשש לאפשרות קיומם של יחסי תלות בין י' לד' הומלץ על מינוי גורם חיצוני של המרכז הישראלי לאפוטרופסות וזאת כאפוטרופוס זמני למשך 12 חודשים. כן הומלץ, להורות על איסור דיספוזיציה זמני ביחס לזכויות י' בדירתו.

    

   במתייחס לעמדת י' וד' להמלצות, צוין בין היתר בתסקיר, כי ד' הדגישה שמנויה כתומכת בקבלת החלטות מתמקד בפן הכלכלי ואילו בעניינים אחרים פועלת גם ללא צורך במינוי. כן הובאה בתסקיר התנגדותם למינוי אפוטרופוס חיצוני לענייני הרכוש אף שהסכימו לקבל ייעוץ פיננסי.

    

    

4. בדיון שהתקיים ביום 20.8.19 נכחו י' וד' שניהם. הוריתי, בין היתר על צירופם של כלל בני משפחתו מדרגה ראשונה של י' להליך וניתנו הוראות בדבר צירוף אסמכתאות בנוגע לנעשה בכספיו של י' והטיפולים השיקומיים שהוא נדרש להם תוך שהובהר, כי יישקל מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט. יתרה מכך, הוטל צו איסור דיספוזיציה על זכויותיו של י' בדירת המגורים שברחוב XXX.

    

5. בהחלטה מיום 21.8.19 משהוברר, כי זכויותיו של י' בדירה נמכרו במסגרת הסכם מכר נושא תאריך 23.7.19 לצד שלישי הוריתי, בין היתר כי צו איסור הדיספוזיציה הארעי שניתן יוותר על כנו ואסרתי על י' או ד' לערוך כל דיספוזיציה בכספים אשר יכול ויתקבלו בגין הסכם המכר וככל שאלה התקבלו אצל איזה מבאי כוחו של י', הוריתי שהכספים לא יועברו לי' או לד' בלא החלטה שיפוטית.

    

6. בהחלטה מיום 25.8.19 לאור הסכמתה של ד', ניתן צו איסור דיספוזיציה על זכויותיה בדירתה שלה (גוש XXX חלקה XX תת חלקה XX והנכס הידוע כגוש XXX חלקה XX תת חלקה XX).

    

7. ביום 5.9.19 הוגש על ידי העו"ס לסדרי דין דיווח חסוי שיוותר חסוי ובמקביל לו, הוגשו על ידה מכלול האסמכתאות בהיבט הכלכלי שהובאו לעיונה במסגרת הכנת התסקיר ובכלל זה תדפיסי חשבונות הבנק של י' וד' והסכם ממון שנערך ביניהם ואושר לאחר נישואיהם.

    

   ביום 23.9.19 הוגשו תצהירים ואסמכתאות מטעם י' וד', בהתאם להוראות החלטתי בדיון דלעיל.

    

8. ביום 4.11.19 הוגשה עמדה ראשונה של בת משפחתו של י' , אחותו- הגב' ר.ח. (להלן: "ר'") במסגרתה הובעה התנגדות נחרצת של משפחת המקור של י' למינוי ד' כתומכת בקבלת החלטותיו. תחת זאת, עתרה ר' למנות איזה מבני משפחתו וכן למנות אפוטרופוס חיצוני או איזה מבני משפחתו של י' כאפוטרופוס לרכושו ולחילופין, ככל שתמונה ד' כתומכת בקבלת החלטות, למנות בנוסף גם מי מבני משפחתו כתומך בקבלת החלטות עבורו.

    

9. בדיון שהתקיים ביום 1.12.19 דווח כי הליך הגישור שהחל בין הצדדים לא צלח. בהחלטתי בדיון הובהר, בין היתר, כי בכוונת בית המשפט למנות מומחה בתחום הרפואה וניתנו למבקש ולד' הוראות גם בנוגע להצגת התנהלותם הכלכלית מאז הדיון הקודם.

    

10. בהחלטתי מיום 12.12.19 מניתי את ד"ר גיא אור כמומחה מטעם בית המשפט באשר לשאלת מצבו הבריאותי של המבקש ויכולתו להביע דעתו על כלל ענייניו. בכלל זה לסוגיות, האם יש מקום למינוי אפוטרופוס עבורו על איזה מענייניו והאם יש מקום למינוי בעל תפקיד שישמש לתמיכה בקבלת החלטות עבורו וככל שכן, באילו עניינים.

     

    חוות דעת המומחה הוגשה ביום 30.6.20. ביום 17.9.20 הוגשו תשובות המומחה לשאלות הבהרה מצד ר'.

     

11. בהחלטה מיום 30.8.20 הוריתי על ביטול צו איסור דיספוזיציה שניתן ביחס לדירת המבקש ברח' XXX וכן על הפקדת כספי התמורה בגין מכירת הדירה, ככל שהסכם המכר יצא מן הכוח אל הפועל, בנאמנות עד להכרעה בהליך.

     

12. בדיון שהתקיים ביום 20.10.21 נחקר המומחה בלבד שעה שאיזה מהצדדים לא עמד על חקירת בעלי הדין ו/או העו"ס לסדרי דין. בדיון נכח מטעמה של ר' מר ש.ב.ש, אחיהם של ר' והמבקש, לאחר שנבצר מר' להתייצב בשל מצבה הרפואי. בהמשך לכך, ניתנה לצדדים שהות להגשת סיכומים בכתב. לבקשת המבקש התרתי לו בהחלטתי מיום 16.3.21 להגיש סיכומי תשובה. משהוגש מכלול סיכומי הצדדים (האחרון שבהם ביום 6.4.22), יש להכריע בתובענה.

     

    תמצית טענות הצדדים

13. המבקש עותר בסיכומיו, למינוי רעייתו כתומכת בקבלת החלטות עבורו. כן עותר לשחרור כספי מכירת הנכס שברח' XXX שהופקדו בנאמנות, להסרת צו איסור דיספוזיציה שהוטל על זכויות רעייתו בדירתה וכן לחיוב אחותו ר' בהוצאות כבדות גלל ניהול ההליך כנגדו.

     

    לטענת המבקש, בקשתו הפשוטה ורצונו הברור והחד משמעי הינם במינוי רעייתו כתומכת בקבלת החלטות עבורו. זאת בהיותו אדם שאינו זקוק לאפוטרופוס אשר ערכם של עצמאותו וחירותו יקרים עבורו מפז. לטענת המבקש, כשירותו המשפטית לא נפגעה ובידי רעייתו לסייע לו בקשייו בהיותה מטפלת בו ודואגת לצרכיו, לרבות השיקומיים באופן מסור ומעורר כבוד.

     

    לשיטתו, יש במסקנות חוות דעת המומחה להסיר כל חשש שריחף מעל סוגיה זו. המבקש מעוניין שיניחו לו ולרעייתו לחיות כזוג, ככל הזוגות, ללא מסגרת מפקחת או התערבות זרה.

     

    המבקש תיאר בסיכומיו, כי הוא ורעייתו שכרו שירותיו של יועץ כלכלי לשיפור והתייעלות התנהלותם ולהסדרת התחייבויות כספיות וכל רצונם כעת הוא להשלים מכירת נכסיהם כדי לרכוש בית קרקע בבעלות משותפת לטובת רווחתו.

     

    למבקש טענות כלפי אחותו ר' שלעמדתו עשתה כל שלאל ידה כדי לערער את כשירותו ואף דיברה בשם משפחתו בלא שאיזה מהם הביע כל עניין בהליך (להוציא האח ש' שהתייצב מטעם ר' לדיון חקירת המומחה). כל זאת, שעה שעד למועד הגשת התובענה גם לא הוגשה כל תובענה יזומה מצד משפחתו ככל שאלה סברו כי זקוק למינוי אפוטרופוס ובשים לב כי עיקר טענות ר' מופנות דווקא להיבט הכלכלי ולא לניהול ענייניו האישיים והרפואיים.

     

    כן, למבקש טענות כנגד המלצות תסקיר העו"ס לסדרי דין, ובכלל זה למינוי אפוטרופוס עבורו שאין להן אחיזה בשלל התיעוד הרפואי שהוגש לבית המשפט ובלא שבוצע כל ביקור או בדיקה משלימים ואף לא ניתנה התייחסות נוספת של העו"ס לסדרי דין גם לא על רקע המסמכים ואסמכתאות שצרף בהליך בהיבטים הכספיים והשיקומיים.

     

14. ב"כ היועמ"ש בסיכומיו, סבור שיש למנות לי' אפוטרופוס חיצוני לענייני רכוש בהתאם לסעיף 33 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות המאפשר מינוי אפוטרופוס גם לאדם בעל יכולת קוגניטיבית לקבל החלטות בעצמו בהיותו מתקשה לנהל את ענייניו.

     

    לעמדת ב"כ היועמ"ש, ד' אינה מנהלת את רכושו של י' לטובתו וקיים חשש לא מבוטל שלאחר שד' תמכור את דירתו של י', הוא ימצא עצמו ללא דירה ויושם במסגרת חוץ ביתית. ב"כ היועמ"ש הדגיש, כי תסקיר העו"ס לסדרי דין נערך בתפקידה כזרועו הארוכה של בית המשפט ואינו מוטה לצד מסוים עת הובאה במסגרתו תמונה מורכבת ביחס להתנהלות של ד'.

     

    לשיטתו, גם חוות דעת רפואיות שהוגשו בהליך מלמדות על קושי של י' לנהל או להבין סכומי כסף גבוהים ויש לחשוש האם מסוגלותו של י' לקבל החלטות תעמוד במבחן המציאות במצבים מורכבים כמכירת הבית. כך, חוות דעת פסיכיאטריות מיום 18.2.18 ומיום 2.4.18 מלמדות כי אף שי' מסוגל לקבל החלטות הוא אינו מבין את המשמעויות הכספיות לפרטיהן. כך, גם ד"ר גיא אור שמונה כמומחה לא מתכחש לכך שי' אינו מכיר בדיוק סכומי כסף וכי קיימת לקות קוגניטיבית מסוימת אף אם לא היה בה לפגום פגימה של ממש ביכולת התובנה השיפוטית של י'.

     

15. ר' בסיכומיה עותרת למינוי אפוטרופוס לרכושו של י' שיהא מבני משפחתו או גוף חיצוני מפוקח לשם מיצוי זכויותיו וצמצום פגיעה אפשרית ברווחתו כלכלית ולחילופין, למינוי איזה מבני משפחתו כתומך בקבלת החלטות בנוסף לד' על מנת לוודא כי ההחלטות שמתקבלות משקפות את טובתו.

     

    לעמדת ר' בסיכומיה, שהוצגה גם כעמדת משפחת המקור של י' (עת בדיון מיום 1.12.19 טעם בא כוחו של ר' שבאמתחתו יפויי כוח של רב אחיו של י'), הוצגה התנגדות נחרצת למינוי ד' כתומכת בקבלת החלטות. נטען כי ד' ניצלה ומנצלת את מגבלותיו של י' לסיפוק צרכיה הכלכליים וצורכי ילדיה.

     

    לטענת ר', בין י' לד' קיימים יחסי תלות. ד', הובילה לנתק של י' ממשפחתו והוא תלוי כל כולו בה וברצונה שלה אם יסופקו לו צרכיו הפיזיים והטיפוליים אם לאו. לבד מכך, אף שקלה להעביר את י' למסגרת חוץ ביתית.

     

    ר' נסמכת על תסקיר העו"ס לסדרי דין בו תוארה התנהלותה של ד', שלא פעלה כמצופה מרעייה דואגת ועשתה בכספיו כבשלה והשתמשה בי' כ"ספונסר" לכל דבר ועניין, לרבות למימון חופשות ורוקנה את חשבון הבנק שלו, לרבות פרעון של תוכנית חיסכון ושיפוץ של דירתה.

     

    לר' טענות כנגד תהליך הכנת חוות דעת המומחה ויכולתו המקצועית ליתן מענה לסוגיות שנתבקש לבחון. לטענתה, מחקירת המומחה עולה כי הוא אינו מבין את המטריה ובכלל זה מהי הגדרתו של תומך בקבלת החלטות ולמעשה, לא ידע לבצע מבדקים רלוונטיים לבירור הסוגיות שהונחה לבחון. יתרה מכך, המומחה גם תישאל את ד' במסגרת עריכת חוות הדעת בלא שניתנה לו הוראה לעשות כן ובכך חרג מתפקידו. כל זאת, בנוסף לכך שהשמיט מידע רלוונטי.

     

    ר' הדגישה בסיכומיה חשיבות הקשר בין י' למשפחתו אשר דאגה לו ולרווחתו במשך כל חייו וכי קשר דם זה הינו חזק לטענתה, מכל קשר הסכמי מאוחר יותר שבין י' לד'.

     

    דיון והכרעה

     

16. במוקד ההליך שתי שאלות מרכזיות. האם מצבו של י' מצריך מינוי אפוטרופוס עבורו? ככל שהתשובה לכך תימצא שלילית- מהי המידה הראויה בהתערבות ברצונו של מי שכשרותו לקבל החלטות על ענייני חייו קיימת ונוכחת?

     

17. לאחר שעיינתי במכלול החומר המצוי בתיק; שקלתי טענות הצדדים ושמעתי חקירת המומחה, שוכנעתי כי יש להיעתר באופן עקרוני לבקשת המבקש למינוי רעייתו כתומכת בקבלת החלטות עבורו, בלא צורך במינוי אפוטרופוס על איזה מענייניו. לצד זאת, לאור מורכבות ההתנהלות הכלכלית שהיתה נחלת המבקש ורעייתו כמו גם מורכבות מצבו של המבקש, וכמצוות הוראות סעיף 33א(3) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מצאתי להטיל לצד זאת מגבלות מסוימות על יכולתו של המבקש להתנהל באופן עצמאי כלכלית, ללא בקרה שיפוטית ומעורבות גורמי הרווחה והבקרה השונים. בכך יימצא האיזון הראוי לטעמי בין הרצון שלא להתערב ככל שניתן באוטונומיה – הן של הפרט להתנהל כהבנתו והן של התא המשפחתי הגרעיני – ובין הדאגה לכך שהתנהלות כלכלית בלתי אחראית תותיר את המבקש בעתיד למול שוקת שבורה ביכולתו להתנהל כלכלית באופן עצמאי, ללא תמיכה משפחתית או ציבורית. אנמק להלן.

     

     

     

     

    הדין החל

     

18. על פי סעיף 33 (א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות") בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס בין היתר "...לאדם אחר שאינו יכול , דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לעניניו, כולם או מקצתם, ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו...".

     

    ככלל, אפוטרופוס מתמנה כאשר שוכנע בית המשפט בדבר היעדר היכולת של מי שמונה לו אפוטרופוס, לנהל איזה מתחומי חייו (לעניין זה השוו: הפרק השלישי לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות).

    לעומת זאת, ככל שאדם יכול עם קבלת תמיכה לקבל החלטות בקשר לענייניו בעצמו, בידי בית המשפט למנות לו תומך בקבלת החלטות (השוו: סעיף 67ב. לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות).

    מינוי אפוטרופוס לאדם לא ייעשה בנקל.

     

    שכן על פי הוראות סעיף 33 א.(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות:

    "לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם בגיר לפי סעיף 33(א)(4), אלא אם כן ראה כי התקיימו כל אלה:

    1)בלא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם;

    2)לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי ייפויי כוח מתמשך שערך האדם בעניינים שלגביהם מתבקש המינוי;

    3)לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב". (הדגשה שלי ב.ש.)

     

    במיוחד במקרים שאינם מובהקים, מצווה בית המשפט לבחון האם לא ניתן להשיג את התכליות

    שלשמן מראש נטען כי קיים צורך במינוי אפוטרופוס, בדרך מידתית יותר. ברוח זו אדרש לבחינת

    מצבו הרפואי של י' ונפקותו על יכולתו לדאוג לענייניו.

     

    מצבו הרפואי של י'

     

19. כאמור, י' עבר אירוע מוחי בשנת 2017. לכתב הטענות צורפו מסמכים רפואיים למכביר בדבר בדיקות רפואיות ואיבחונים שעבר י' אותם צרף בתמיכה לבקשתו למינוי ד' כתומכת בקבלת החלטות עבורו. אביא את עיקרי הדברים שנכתבו במסגרתם.

     

    ביום 18.2.18 נבדק י' ע"י הפסיכיאטר ד"ר נ.ג.. במכתבו צוין, בין היתר, כי לא נמצאה אבחנה פסיכיאטרית למעט בתחום הקוגניטיבי. בין היתר צוין כי י' "מסוגל לקבל החלטה ביחס לרצונו להינשא לבת הזוג, למכור דירה ויחד איתה לרכוש בית קרקע והקושי הקוגנטיבי איננו מפריע בשיקול הדעת למטרה זו". בתוך כך גם צוין, כי "לצורך החלטה על נישואים רכישת בית הוא מסוגל להחליט להביע הסכמה מודעת, להבין את המשמעות, אם כי לא מבין את המשמעויות הכספיות לפירטיהן".

     

    בסיכום איבחון מיום 26.3.18 שנערך לי' ע"י קלינאית תקשורת הגב' ח.ל. צוין, בין היתר, כי לי' "תפקוד הבנה שמיעתית ברמה גבוהה עם קושי ניכר בהבעה המילולית". כן נכתב כי "י' מתקשר בצורה ברור מאד באמצעות תקשורת תומכת וחלופית (תת"ח) מג'סטות והבעות פנים ללוח תקשורת ואמצעים טכנולוגיים יומיומיים. מתוכנן רכישה ושימוש בתכנת תת"ח "טאצ'צ'אט". דרך תת"ח י' מביע את רצונותיו, כוונותיו, והסכמתו באופן ברור מאד".

     

    ביום 2.4.18 נבדק י' ע"י ד"ר ה. ש. בבדיקה פסיכיאטרית בשאלת כשירותו לקבל החלטות. בין היתר צוין כי "אין תיעוד של תסמיני הפרעה נפשית גם בעברו או בבדיקות שונות שעבר ובשום שלב לא מצאתי עדות כלשהיא לפגיעה בשיפוטו... בבדיקתי ידע מר ח' להגיד שיש חלוקת רכוש והסכם ממון, הגם שאינו חושב שהוא נחוץ. הוא מבין ויודע מה היקף רכושו (מציין את הסכום שיש בעו"ש כעת, בתכנית חיסכון, את הסכום שמקבל מידי חודש בשל מחלתו ויודע להגיד שיש קרנות פנסייה אולם לא יודע מה הסכום המופקד בהן)... סיכום הדברים אם כן הוא שהפגיעה העיקרית של מר ח' היא בתחום השפתי ובעיקר בהפקת שפה מילולית, גם אם קיימת פגיעה קוגנטיבית, ובהחלטה יש כזו, הרי שאינה משמעותית או בעלת תפקיד באשר לשיפוטו ויכולת הבנתו את מעשיו ומכיוון שנתבקשתי אדגיש כי אין כל פגיעה בשיפוטו בכל הקשור לנישואיו. הוא מבין את המשמעות, והוא מוכן לכל אלו ומתוך הבנה וזאת משום דבקותו באמונתו וברצונו לנהוג ע"פ ההלכה...

     

    לסיכום:

    לא מצאתי עדות לפגיעה בשיפוט ואיני מוצא כל מניעה פסיכיאטרית לקבלת החלטות ובכלל זה ההחלטה בדבר נישואיו.

    באשר למינוי אפוטרופוס-יש בהחלט צורך בתמיכה שכן יש קושי בהפקת שפה מילולית והעברת מסרים ברורים לאלו שאינם מתחום הרפואה. בהחלט אפשר שיוכל להסתפק בתת"ח ואימוני תקשורת ושפה עם קלינאית תקשורת".

     

    בסיכום יעוץ נוירופסיכולוגי מיום 4.4.18 שנערך ע"י הפסיכולוגית השיקומית הגב' א.ה. נכתב בין היתר, כי תפקודי השפה של י' אמנם לקויים אך ניתן לנהל אינטרקציה ותקשורת עימו במידה ומסתייעים בתיווך תואם. "י' הראה יכולת מרשימה ליצור תקשורת טובה על אף המגבלות הקשות... הוא הראה יכולת להביע הסכמה וחוסר הסכמה, להביע העדפות ולבצע בחירות. לגבי הקשר הזוגי, הוא הבהיר שברצונו לשאת את ד' לאישה, שהוא שואף לגור בבית משותף ב XXX ושהוא מבין שרכושו יהיה גם שלה".

     

    לצד מסמכים רפואיים שצרף י' באופן יזום לבקשתו, מונה בהליך כאמור, על פי החלטתי מומחה מטעם בית משפט.

     

    חוות דעת המומחה

     

20. חוות דעת המומחה הוגשה כאמור, ביום 30.6.20. לבקשת המומחה, הופנה י' לצורך הכנת חוות הדעת לאיבחון נוירופסיכולוגי במכון "מרכז אביב" כבדיקת עזר.

     

21. בחוות הדעת הובאו חלקים מסיכום אותה הערכה נוירופסיכולוגית שבוצעה לי' במסגרתו של הסיכום נכתב בתמצית, כי לאור קשיים נרחבים של י' בהפקת שפה ובהעברת מסר, לא ניתן היה להעביר לי' חלק ניכר מן המבחנים הנכללים באבחון נוירופסיכולוגי וגם במבחנים שניתן היה להעביר לי' נדרשו התאמות רבות כך שהערכה שבוצעה אין בה כדי להעיד על סך יכולותיו, כישוריו וקשייו של י' אלא זו התמקדה בהערכת תפיסת המציאות של י' ויכולתו לקבל החלטות.

     

    בהערכה שבוצעה נעשה שימוש במבחנים שכללו: ראיון קליני; שאלון בק להערכת דיכאון (BDI) ; תת המבחן מטריצות מתוך סוללת WAIS III להערכת זיכרון; שאלון לדירוג שיטיון קליני (CDR) .

     

    תואר בחוות הדעת כי במעמד האבחון י' "התמצא בזמן ובמקום למעט טעויות שנבעו מקשיי שליפה אשר נפתרו לאחר מתן אפשרות בחירה או רמז פונמי, היה בקיא בפרטים בסיסיים על עצמו ועל החברה".

     

    בפרק הדיון ביחס לאיבחון שבוצע נכתב בין היתר, כי י' "... התמצא בזמן, במקום ובסיטואציה האבחונית, הבין מה נדרש ממנו, ענה על שאלות בחיוב או בשלילה באופן עקבי ותואם, והביע בבירור את רצונו וכוונותיו. לעתים הגיב בתסכול כאשר לא הצליח להעביר מסר מסוים, אך נעזר בהקלדה במכשיר הפלאפון שברשותו או באשתו, אך התנהל באופן תואם לחלוטין לאורך האבחון כולו. על אף קיומם של ליקויים חמורים שהקשו על י' במטלות האבחון, ומקשים עליו גם בחיי היומיום (ובעיקר זיכרון, חישוב ופתירת בעיות), ניכר כי קיימות גם יכולות שמורות, וכי ההתמצאות, תפיסת המציאות ויכולת השיפוט שלו תקינות. לסיכום, על אף קיום קשיים קוגניטיביים וקשיי שפה בולטים, לא נמצאה עדות לפגיעה בשיפוט או ביכולת קבלת ההחלטות של י'...".

     

    בפרק "דיון, סיכום ומסקנות" שבחוות הדעת נקבע בין היתר כי למרות פגיעה מוטורית, ליקוי שפתי ולקויות בתפקוד הקוגניטיבי לא נמצאה פגיעה משמעותית ביכולת ההבנה, השיפוט והרציה של י':

     

    "3. ... בבדיקתו על ידי הוא לא נמצא כסובל מהפרעה פסיכוטית, לא מהפרעה אפקטיבית מז'ורית, לא מהפרעת חרדה ובוחן המציאות שלו נמצא תקין. גם התנהגותו היתה עניינית ונינוחה, ללא ביטויים בולטים של פגיעה בתפקוד האישיותי.

     

    4. אם כך, למרות המגבלה השפתית הגדולה, ולמרות חסרים קוגניטיביים מסוימים, הוא התמצא והבין את המדובר, ניתן היה לעשות אתו קומוניקציה והוא ידע לבטא באופן ברור את רצונו.

     

    5. יש לציין כי בודקים אחרים שבדקוהו לאחר האירוע המוחי שעבר, כמפורט בתיעוד שהועבר לעיוני, התרשמו באופן דומה.

     

    6. לפיכך, אני סבור כי למרות הפגיעה המוחית שנגרמה באירוע המוחי שעבר, הנבדק מסוגל להתמצא, לקבל החלטות ולהביע דעתו על כלל ענייניו, כולל ענייניו הכספיים ובהם גם מכירת דירתו. על כן, במצבו הנוכחי של הנבדק אינני סבור שיש מקום למנות עליו אפוטרופוס.

     

    7. יחד עם זאת, לאור קשייו לבטא עצמו, אני סבור שיש מקום למנות תומך בקבלת החלטות וזאת על מנת לסייע לנבדק לקבל מידע מגופים וצדדים שונים הנוגעים לו, לסייע לו בביטוי רצונותיו והחלטותיו, ולבצע עבורו, בהתאם לבקשותיו, פעולות לשם מימוש החלטותיו ומיצוי זכויותיו. להבנתי, הנבדק מעוניין כי אשתו היא זו שתמונה כתומכת בקבלת החלטותיו. מתוך ממצאי בדיקתי והתרשמותי מיחסיהם של הנבדק ואשתו איני רואה מניעה לכך ואני אף סבור שהדבר נכון".

     

    ראשית, אדרש לטענות ר' כנגד הליך הכנת חוות הדעת ומסקנותיה.

     

     

    האם נפלו פגמים בהליך עריכת חוות דעת המומחה?

22. לטענת ר', כאמור, המומחה אינו מבין את המטריה ובכלל זה מהי הגדרתו של תומך בקבלת החלטות ולמעשה, לא ידע לבצע מבדקים רלוונטיים לבירור הסוגיות שהונחה לבחון. יתרה מכך, המומחה גם תישאל את ד' במסגרת עריכת חוות הדעת בלא שניתנה לו הוראה לעשות כן ובכך לדידה חרג מתפקידו. כל זאת, בנוסף לכך שהשמיט מידע רלוונטי שהתקבל במהלך האיבחון במתייחס לשיחתו עם ד'.

     

23. כשלעצמי, לא מצאתי כי נפלו פגמים בחוות דעת המומחה, בטח לא פגמים שיש בהם לרדת לשורשן של מסקנות חוות הדעת או לקעקע את ממצאיה.

     

    סעיפים 6-7 לחוות הדעת נותנים מענה כדבעי לרכיבים הדרושים בעיקרם על פי דין לבחינת שאלת אפשרות מינוי אפוטרופוס לאדם ומהו תפקידו של תומך בקבלת החלטות.

     

    אמנם בחקירתו המומחה קישר בין תומך בקבלת החלטות למונח "יפויי כוח מתמשך" (ראו: עמוד 21 ש' 20-25 לפרוטוקול מיום 20.10.21) שאינו קשור לענייננו אך אין בכך כדי לפגום בתהליך האבחוני שנערך לי' שבסופו של דבר כלל מסקנות בדבר יכולתו לדאוג לענייניו, להביע רצונו ובמתייחס לכושר השיפוט שלו המהווים מסד לבחינת שאלת הצורך במינוי אפוטרופוס עבורו (מכל מקום, בהקשר זה השוו: סעיף 67 ב. (ו)(5) בדבר קישור אופציונלי בין המונחים).

     

    אף מעבר לכך, צוין בחוות הדעת כי בהערכה הנוירופסיכולוגית, קשיים מוטוריים לא אפשרו עריכת חלק ניכר מהמבחנים וזו התמקדה בהערכת תפיסת המציאות של י' ויכולתו לקבל החלטות בעצמו. זהו, למעשה, כך נראה, העיקר בבחינת אפשרות מינוי אפוטרופוס לאדם.

     

    באשר לטענת ר' כי המומחה חרג מתפקידו בשיחה שקיים עם ד' בגינה אף לא הציג תיעוד, מצאתי כי יש בהנמקות המומחה בחקירתו כדי להניח את הדעת בסוגיה זו.

     

    המומחה הבהיר בחקירתו כי ערך את הבדיקה לי' בנפרד כשד' ממתינה מחוץ לחדר הבדיקה וכי ראיין את ד' כחלק מבדיקה רפואית בכלל ופסיכיאטרית בפרט החשובה לגיבוש מסקנותיו (ראו: עמוד 1-17 לפרוטוקול) וכדבריו:

    "...עניין שלי הוא לא לקבל גרסאות הרי יכולתי בבדיקה לדבר עם אשתו ולהתרשם מכל מיני דברים, זה לא שאני לוקח אותה ואז לוקח את הגרסה שלה המטרה שלי איננה להכריע לגבי גרסה או שאלות דיון אלא להבין מה מצב נפשי של הנבדק זו מטרת הבדיקה. לצורך זה אדם שיום יום מדבר איתו. גם ציינתי בעמ' 8 מה קורה במציאות איך הם מתנהל ים אחד עם השני צפיתי בזה גם בחדר ההמתנה מבלי שהם יראו להבין את יכולתו ואיך הם מתבטאות...

     

    .... השיחה עם אשתו היתה קשורה כדי להבין את הקומוניקציה ביניהם". (ראו: עמוד 17 ש' 18-24 וש' 31 לפרוטוקול).

     

    יתרה מכך, סבורני כי בהליך דנן דווקא הייתה קיימת חשיבות יתרה גם בשיחה של המומחה עם ד', שהרי חלק מהתהיות שהועלו גם ע"י ר' וגם ע"י גורמי הרווחה נגעו לטיב הקשר ביניהם אשר כחוט השני בתיעוד הרפואי שצורף לבקשה וגם בחוות הדעת אינו מלמד על קשר כוחני או פוגע. גם המומחה בחקירתו העיד "לגבי התרשמות מה שהתבוננתי הבדיקה נעשתה לפני שנה וחצי ממה שאני זוכר ומעלה מתוך הכתוב לא היה ביניהם יחס שהיא מחליטה עליו אלא מנסה להבין מה הוא צריך" (ראו: עמוד 19 ש' 8-9 לפרוטוקול). בחוות הדעת נכתב כאמור מפורשות כי להתרשמות המומחה מיחסיהם של י' וד' אין מניעה והדבר אף נכון למנותה כתומכת בקבלת החלטות עבורו.

     

24. אל מול מסקנות המומחה והתיעוד הרפואי הנרחב שצרף המבקש לבקשתו התומכים כולם במסקנה כי המבקש אינו זקוק לאפוטרופוס, עומדת המלצה מהמלצות התסקיר שהוגש למינוי גוף חיצוני כאפוטרופוס לרכושו של י'. המלצה בה מצדד ב"כ היועמ"ש. למעשה, קיים מתח מסוים בין עמדת המומחה לבין המלצות התסקיר שלשניהם כידוע משקל סגולי נכבד.

     

25. במתח המסוים שקיים בין המלצת התסקיר למינוי אפוטרופוס לענייני רכוש בידי גוף חיצוני לבין אי מינויו של אפוטרופוס, סבורני כי יד מסקנות חוות הדעת על העליונה. מבלי להמעיט ממעמדו של התסקיר וחשיבותו, התסקיר במקרה דנן מהווה נדבך מרכזי בתמונה הכוללת שהונחה בנקודה מוקדמת בזמן. משקלו של התסקיר יגבר ככל שנידרש לשאלה האם יש להטיל פיקוח מסויים על יכולתו של י' להתנהל כלכלית, כתוצאה מלקחי העבר, אולם כאמור בשאלה האם יש למנות בעל תפקיד אשר ייטול מי' את חירות הבחירה באופן משמעותי יותר, יש להעדיף ולבכר את ממצאי חוות הדעת.

    יותר מאשר התרשמות חותכת וחד משמעית הועלו בתסקיר תהיות של ממש אלה מול אלה ביחס להתנהלות ד' וטיב הקשר שבין י' לבינה. הוצגו רשמים חיוביים בעיקרם גם מטיפול מסור מצידה של ד' בי' לצד תהיות באשר למהות הקשר הזוגי ; אי הנעה מספקת של הליך השיקום של י' וההתנהלות במישור הכלכלי כמו גם דאגה ביחס למצבו העתידי של י' ככל שמניעה של ד' הינם כלכליים.

     

    אלא, שתסקיר זה הונח ביום 18.8.19 ומאז לא הוגש כל תסקיר משלים או עדכון נוסף של העו"ס לסדרי דין המלמד על כך שההתרשמות שהונחה נותרה כשהייתה.

     

    בדיון שהתקיים כאמור ביום 20.8.19 הפנתה דווקא העו"ס לסדרי דין את עיקר המשקל מהשאלה האם קיימת ככלל הבנה מלאה של י' לשאלה האם יש מצידו של י' הסכמה חופשית? אלא שלטעמי, השאלות הללו היו ונותרו שלובות זו בזו.

     

    המענה לתהייה שהציגה העו"ס לסדרי דין בדיון מיום 1.12.19 בדבר יכולתו של י' ליישם ולבצע החלטות (ראו: עמוד 10 ש' 1-4 לפרוטוקול) מונח לא בשלילת רצונותיו ובהתערבות חריפה יותר באוטונומיה שלו דוגמת מינוי אפוטרופוס לאיזה מענייניו, אלא בבניית מעטפת ליווי ולו בשנים הקרובות גם לשם כך.

     

    שכן מצבו הרפואי של י' כפי שהונח במכלול החומרים הרפואיים וחוות הדעת שהוגשו מלמד על יכולת להתמצא, לקבל החלטות ולהביע דעה גם בעניינים אישיים וגם בעניינים כספיים, לרבות בקשר עם מכירת דירתו.

     

    אמנם, באבחון שאוזכר בחוות הדעת צוין כי י' אינו מכיר בדיוק את שיעור התמורה שקיבל עבור דירתו שנמכרה וציין כי מדובר בתשלום בסך 75,000 ₪ וגם במכתבו של ד"ר נ.ג. מיום 18.2.18 שצורף לבקשת המבקש צוין כי אינו מבין את המשמעויות הכספיות לפרטיהן, אלא שלצד זה, באיזה המסמכים הרפואיים, לרבות חוות הדעת לא נשללה יכולתו לקבל החלטות גם במישור הכלכלי.

     

    יתרה מכך, על פי מכתבו של ד"ר ה.ש. מיום 2.4.18 צוין כי י' הבין וידע למסור נתונים כספיים של עו"ש, תוכנית חיסכון וידע לומר שיש לו קרנות פנסיה גם אם לא ידע מהו הסכום המופקד בהן. זאת, באופן אשר שולל במידה רבה את האמור לעיל.

     

     

    אין לכחד, כי לי' קשיים תפקודיים ניכרים אך אין בהם כדי לשלול ממנו להביע רצונו. גם בחוות הדעת צוין, כי י' כמעט ואינו יכול להפיק מילים. אולם בה בעת הצליח לתקשר באמצעות מחוות, דרך כתיבה במכשיר הטלפון הנייד, דרך סימון באמצעות ידיו, או זיהוי מילים ומספרים שנכתבו על דף ובחירה בהן, וזאת בבהירות (ראו: עמוד 7-8 לחוות הדעת וגם עמוד 19 ש' 21-30 לפרוטוקול).

     

26. גם בית המשפט התרשם מי' באופן בלתי אמצעי בשיחה עימו בדיון שהתקיים ביום 20.8.19 אז י' לא דיבר, סימן שאינו יכול לכתוב "...וכאשר בית המשפט שואל את המבקש האם אני יודע מה מבקש המבקש מסמן על רעייתו ומצביע עליה ועליו.

     

    לשאלת בית המשפט מי פועל בחשבון שלך המבקש מסמן שנינו.

     

    לשאלת בית המשפט מי משתמש בכרטיס האשראי המבקש מסמן שרעייתו וגם בכספומט משתמשת רק רעייתו. לשאלת בית המשפט האם לגברת יש ייפוי כוח בחשבון שלך המבקש משיב שכן..." (ראו: עמוד 4 ש' 6-13 לפרוטוקול הדיון מיום 20.8.19).

     

    על אף קשיים נכבדים בשיחה, י' הביע דעתו במחוות ברורות. כך גם בדיון שהתקיים ביום 1.12.19 אז ביקש באמצעות סימנים שתמונה רק רעייתו (ראו שם: עמוד 9 ש' 5 לפרוטוקול). יוזכר, כי גם ערכאה מקבילה בבית הדין הרבני האזורי בXXX מצאה לנכון, כאמור, ליתן תוקף משפטי להסכם ממון שנערך בינו לבין ד' לאחר שנישאו.

     

27. לא פחות חשובה מכך העובדה, שר' או מי ממשפחת המקור של י' לא פנה בבקשה יזומה למינוי אפוטרופוס בעניינו ככל שלשיטת איזה מהם י' אינו יכול לדאוג לענייניו או שצרכיו אינם מטופלים כראוי. עמדתה זו של משפחת המקור הוצגה רק לאחר צירופה של ר' כמשיבה בהליך. הדברים אומרים דרשני.

     

28. בסיכומו של עניין, הגעתי כאמור לכלל מסקנה שמצבו של י' אינו מצריך מינוי אפוטרופוס . לצד זאת, כפי שי' עצמו מבקש, יש בהחלט מקום למינוי תומך בקבלת החלטות עבורו וזאת לנוכח קשייו האובייקטיביים לבטא עצמו בעל פה ובכתב, לבטח אל מול גופים ורשויות. זאת, כאמור, לאור בקשתו היזומה שלו על בסיסה החל ההליך דכאן למינוי תומך בקבלת החלטות עבורו.

     

    מכאן, לשאלת זהותו של התומך ושאלת הפיקוח על מלאכתו של התומך.

     

    זהות תומך ההחלטות

29. בבחינה זו כרוכה השאלה האם הונחה תשתית ליחסי ניצול או תלות בקשר של ד' וי'? שאלה זו קשורה אינהרנטית לזהות התומך בקבלת החלטות שימונה. בסופו של יום סבורני שהתשובה לשאלה זו שלילית.

     

    למסקנתי, טענות ר' ליחסי תלות בין י' לד' ותהיות שהועלו ע"י העו"ס לסדרי דין במישור זה, לא חצו את הסף הראייתי לקביעה כי מארג יחסיהם של השניים הוא פועל יוצא של מזימת ד' לנצלו כלכלית גרידא. זאת, גם אם בבסיסן מצויים גם סימני שאלה משמעותיים בדבר התנהלות כלכלית לא אחראית.

     

    אלא שלסימני שאלה אלה ניתן יהא ליתן מענה מידתי יותר המביא בחשבון מחד גם את רצונו של י' ומאידך צופה פני עתיד באופן שיקשה על האפשרות לפיה התנהלות כלכלית בלתי אחראית תעמיד את י' בעתיד בפני שוקת שבורה.

     

    זאת, לא בשלילת זהותו של התומך המבוקש על ידי י' (ובכך להתעלם מרצונו של י' כפי שהביעו לא פעם), כי אם בהנחת תשתית לבקרה, דיווח ופיקוח על התנהלות כלכלית כפי שעוד אפרט.

     

30. כאמור, להתרשמות גורמי הרפואה, הן במסמכים שצורפו לבקשה העיקרית והן בחוות דעת המומחה, הקשר הזוגי שבין ד' לי' אינו כוחני או מושתת על תלות בתהליך קבלת ההחלטות של י'. כפי שבחר המומחה לתאר בחקירתו : "...אם תלוי אומר שהוא צריך תמיכה אז הוא צריך תמיכה ואם תלוי זה אומר שהוא לא יכול להחליט לבד ולא יודע מה הוא רוצה זה לא מה שאני התרשמתי... לא היה ביניהם יחס שהיא מחליטה עליו אלא מנסה להבין מה הוא צריך" (ראו: עמוד 19 ש' 3-10 לפרוטוקול ; הדגשה לא במקור – ב.ש).

     

    אמנם התרשמתי שלכל הפחות עד תחילתם של ניהול ההליכים לפני י' וד' אמנם "הלכו על חבל דק" בהתנהלותם הכלכלית. אולם התנהלות זו, כך נראה, לא חרגה מגדריה של התנהלות כלכלית לא אחראית דיה. בהקשר זה יצוין, כי עוד בדיון שהתקיים ביום 20.8.19 הצהירה ד' כי מתוכננת להם פגישה עם יועץ פיננסי וד' עצמה לא הכחישה כי ההתנהלות הכלכלית היתה נגועה בפזרנות (ראו: עמוד 5 ש' 3-9 לפרוטוקול הדיון מיום 20.8.19).

     

    לממצאים ומסקנות אלה הגעתי בין היתר תוך בחינת התנהלות בני הזוג בהיבט שיקומו של י', כמו גם בהיבט הכלכלי. לאלה אדרש להלן.

     

    התנהלות ד' וי' בפן השיקומי ובפן הכלכלי

    הליך שיקומי

31. ביום 1.9.19 הוגש תצהירם של י' וד' לו צורף תיעוד נכבד מגורמי טיפול בדבר הליך שיקומי שעבר י' ב"XXX" בשנת 2018 וטיפול במרכז שיקומי "XXX" שהחל בשנת 2017 והוסיף להתקיים גם בשנת 2019 ; טיפול אצל קלינאית תקשורת בשנים 2018-2019 וטיפולי פיזיותרפיה שהחלו בשנת 2019. קרי, הוצג תיעוד בגין הליך שיקומי שהחל עוד קודם להגשת התובענה והוסיף להתקיים גם במהלך ניהול ההליך, עת התווספו גם טיפולים של קלינאית תקשורת ופיזיותרפיה שעל החסר בהם עמדה העו"ס לסדרי דין בתסקירה.

     

    יתרה מכך, בתצהיר המבקש שהוגש ביום 11.12.19 הוצג תיעוד בעניין קידום הליכי קבלת מכשיר טאצ' צ'ט שנועד להקל על המבקש ביצירת תקשורת.

     

    גם לסיכומיו צרף המבקש תיעוד מיום 13.10.21 במתייחס לטיפולים המוענקים לי' במרכז XXX החל מיום 21.6.21 (צורף לסיכומיו במסגרת נספח "ב") ואישור משרד הבריאות בדבר זכאותו של י' למכשיר ניידות ואסמכתא בדבר אישור רכב ניידות למי שאינו נוהג (צורפו לסיכומיו במסגרת נספח "ג").

     

32. יוזכר שוב, כי לצד השגות ר' וסימני השאלה שהוצגו בתסקיר ביחס להתנהלות ד' בדאגה לקידום י' בפן השיקומי, כאמור לא הונחה כל בקשה יזומה מצד ר' או מצד מי ממשפחת המקור של י' ביחס לטיפול בלתי נאות בי' עובר לפתיחתו של הליך זה. משמעות הדברים, דומני, ברורה דיה.

     

33. מבלי להקל ראש במתואר בתסקיר ביחס לתנאי הלינה של י' בביתה של ד', בו תואר מתגורר בנישה שנבנתה ממחיצת גבס, הרי שבתסקיר תואר כי ד' ציינה שגם היא ישנה בסלון הואיל ושישה מילדיה מתגוררים עימה כך שתנאים אלה היו למעשה נחלתם של השניים, ולא נחלתו של י' בלבד.

     

34. מכל מקום, דומה כי תנאי המחייה של י' וד' עברו שינוי עת בסיכומיו ציין המבקש כי השניים עברו בינתיים להתגורר בדירה שכורה במושב לרווחתו מחודש נובמבר 2020 (ראשיתו של הסכם השכירות צורף במסגרת נספח "ג" לסיכומיו). אנו רואים, כי מצב הדברים אינו סטאטי והן לפני ניהול ההליך והן במהלכו, הצביעו י' וד' עצמה על דינמיות במאמציהם להעניק גם לי' תנאים שיקומיים ופיזיים הולמים.

     

    אף האפשרות שהועלתה בתסקיר מצד ד' להעברתו של י' למסגרת חוץ ביתית בשל התמודדות עם מצבי זעם מצידו לא קרמה עור וגידים, עת הובהר בתסקיר כי ד' חזרה בה. הראיה היא שבמשך השנים שחלפו המשיכו י' וד' לחיות יחדיו תחת קורת גג אחת. ספק אם אפשרות שכזו שעמדה לפני שנים, באופן זמני, על הפרק יש בה ללמד על כוונות עתידיות של ד', כפי שב"כ היועמ"ש בסיכומיו מבקש לעשות. זאת – במיוחד מקום בו ב"כ היועמ"ש עצמו למעשה עותר אך למינוי אפוטרופוס חיצוני לרכושו של י' ולא לענייניו האישיים או הרפואיים.

     

    התנהלות כלכלית

35. אין חולק כי בין י' וד' נערך הסכם יחסי ממון שאושר בבית הדין הרבני האזורי בXXX ביום 11.2.19 , לאחר נישואיהם (העתק ההסכם צורף ע"י העו"ס לסדרי דין ביום 5.9.19).

     

    במסגרת הוראות ההסכם נקבע, בין היתר, כי דירתה של ד' תיוותר בבעלותה והיא תוכל לעשות בה כרצונה וגם דירתו של י' תיוותר בבעלותו והוא יוכל לעשות בה כרצונו.

     

    באשר לזכויות הצדדים נקבע בזו הלשון:

     

    "5. זכויות הבעל: כל הזכויות של הבעל הנובעות ממקום עבודתו הן זכויות שצבר והן זכויות עתידיות שיצבור, הן כספים או פיקדונות, זכויות ממנויות מכל סוג שהוא, או שכר או מתנה, או מציאה או עסקה או ירושה שיקבל מכל מקור שהוא ובכל צורה שהיא,

     

    הן זכויות, חשבונות גמל, קופות השתלמות, קרנות הן מחברת ברום והן מהמוסד לביטוח לאומי וכל זכות שהיא, יוגדרו כרכוש משותף ולאישה תהיה חלק בהן ויהיה איזון מלא על פי החוק ולכל המשתמע מזה.

     

    6. זכויות האישה: כל הזכויות של האישה ממקום עבודתה יוגדרו כרכוש משותף ולבעל יהיה חלק בהן ויהיו ברי איזון כפי החוק".

     

    בהסכם נקבע כי הוא בא במקום הסכם ממון קודם שנערך בין הצדדים (סעיף 9 להסכם).

     

36. על פי הוראתי, ביום 1.9.19 הוגש בין היתר תצהיר של ד' באשר להתנהלות הכספית בכספיו של י' החל מהתקופה הסמוכה לפתיחת ההליך.

     

    בתצהיר מוצגים על ידי ד' נתונים שאינם מאירים את התנהלותם הכלכלית באור חיובי. אולם חרף המשמעות הלא פשוטה שניתן היה לייחס להתנהלותה של ד', היא לא היססה להציג את התנהלותה בשקיפות, תוך שימוש במילים "בזבוז" ו"פזרנות". דומה כי גם ד' עצמה נטלה אחריות על התנהלות העבר ואף ציינה כי שכרו את שירותיו של יועץ פיננסי כדי לשפר את התנהלותם הכלכלית.

     

    על פי הנתונים שהוצגו בתצהיר, י' וד' מתנהלים בחשבון בנק בבנק טפחות על שם ד' ובחשבון בנק משותף בבנק לאומי על שם ד' וי' ; חשבון שבמקורו היה רק על שם י' אליו הצטרפה על פי הצהרתה כשותפה רק סביב חודש יולי 2019.

     

    בתדפיסי חשבון הבנק של י' בבנק לאומי מחודש אפריל 2018 נראים חיובים ומשיכות בסכומים שבין מאות שקלים לאלפי שקלים כמעט מדי יום ביומו. חלקם בסכומים גבוהים במיוחד מדי חודש. כך למשל רק בחודש אוקטובר 2018 לבדו סך החיובים עמד על כ- 80,000 ₪ במצטבר. נכון ליום 31.12.18 עמדה יתרת חשבונו של י' על יתרה שלילית בסך כ-21,000 ₪.

     

    לעומת זאת, יתרת החובה בחשבון הבנק של ד' עמדה נכון ליום 23.8.19 על כ-13,000 ₪ על פי תדפיסי חשבון הבנק שצרפה. בהם גם נראה תקבול בסכום של 100,000 ₪ והפקדה במזומן בסכום של 8,000 ₪ בחודש אוקטובר 2018 שלא הוברר פשרם.

     

    בתדפיסי חשבון בנק דואר של ד' (חשבון שלישי במספר), שתיעוד בגינו צורף אך ע"י העו"ס לסדרי דין עמדה יתרת זכות על כ- 2,900 ₪ נכון ליום 10.6.19.

     

    דומני שלא ניתן לחלוק שהתנהלות כלכלית זו, בשנת 2018, לא עמדה בהלימה לגובה הכנסתם המשותפת של י' וד' בסך של כ-22,000 ₪ לחודש, המורכבת מהכנסת י' בסך כ-6,200 ₪ ממקום עבודתו האחרון וכ-8,300 ₪ מתשלומי המוסד לביטוח לאומי ועת שכרה החודשי ד' בגין עבודתה העומד בסכום של כ-5,200 ₪.

     

    כל זאת גם בהביאי בחשבון, כי לצדדים היתה הכנסה נוספת למשך שנה ועד ליום 15.8.19 בסכום של 2,700 מדמי שכירות שהופקד לחשבונה של ד' בגין השכרת דירתו של י', שבינתיים נמכרה.

     

    יתרה מכך, בתדפיסי חשבון הבנק של י' שהציגה העו"ס לסדרי דין ביום 5.9.19 מופיע כי לזכות י' הועברו בחודש מרץ 2018 כספים בסכום מצטבר של כ-350,000 ₪ מחברת "XXX" עת לי' גם היה פקדון שנפרע בחודש מאי 2018 בסכום של 200,000 ₪ ; פקדון נוסף שנפרע בחודש ספטמבר 2018 בסכום של 80,000 ₪ ועוד פקדון שלישי במספר שנפרע בחודש אוקטובר 2018 בסכום של כ-60,000 ₪.

     

    בחודש יולי 2019 יתרת החובה בחשבון הבנק של י' שהפך משותף עם ד' עמדה על כ-

    23,000 ₪. בהקשר זה אעיר, כי דווקא השיתוף בחשבון עם ד' משמש כחרב פיפיות לטענה לפיה מאחורי הקשר שבין ד' ובין י' מזימה של ד' לנצלו כלכלית. שכן בעצם צירופה של ד' לחשבון ובו יתרה שלילית נטלה על עצמה ד' גם חשיפה לחיובים אל מול התאגיד הבנקאי לפחות.

     

    תצהירה של ד' כלל גם הערכה כספית של הוצאות חגים בסכום של כ-60,000 ₪, בהתחשב בכך שמתגוררים עימם גם שישה מתוך שבעת ילדיה של ד' ; שבעה נופשים באילת בתקופה של כשנה וחצי בסכום של כ-25,000 ₪ עבור כל נופש ; שלוש טיסות של ד' לחו"ל באותה תקופה בסכום של 15,000 ₪ כלל טיסה ; החזר הלוואות של כל אחד מהצדדים עת החלק הארי של ההלוואות הינו לחובת י' בסכום של מעל 5,500 ₪ לחודש ותשלומי שכר טרחה עבור הליכים משפטיים שמנהל י' בסכום מצטבר של כ-40,000 ₪.

     

    גם תוארו בתצהיר עלויות שיפוץ דירתה של ד' ורכישת רהיטים בסכומים נכבדים של כ-140,000 ₪ במצטבר.

     

    מנגד, הוצאותיו הרפואיות החודשיות השוטפות של י' על פי הפירוט שהוצג בתצהיר אינן עומדות על סכומים גבוהים במיוחד. כך צוין כי עלות תרופות הינה 1,500 ₪ לחודש ועבור טיפולים בXXX לכל היותר כ-700 ₪ לחודש (על פי דו"ח תשלומים מרוכז שלXXX מיום 7.3.19 שצורף לתצהיר כנספח "ב").

     

37. גם אם נכון אני להניח, כי י' נשא בהוצאות לא מבוטלות של טיפולי פוריות, ייצוג משפטי והוצאות רפואיות נוספות על אלה השוטפות, עדיין, קשה שלא להתרשם כי ההתנהלות הכלכלית היתה נגועה בפזרנות יתרה.

     

    אלא שלאחר שמיעת הראיות וכמפורט לעיל, לא מצאתי בפזרנות זו משום ניצול מזימתי של ד' את מצוקתו של י' אלא כי אם התנהלות נהנתנית ובלתי אחראית ביחס לכספים. התנהלות שגם ד' וי' הבהירו כי מצריכה תיקון ולשם כך גם שכרו שירותיו של יועץ כלכלי.

     

    כאשר בית המשפט צריך לשקול מחד את ההתנהלות הפזרנית שהיתה נחלת העבר ומאידך את נטילת האחריות הן של י' והן של ד' במטרה לשנותה, לטעמי יש ליתן ולו בשלב זה בכורה לנטייה שלא להתערב באוטונומיה של הפרט (אשר ככלל נמצא שאינו זקוק לאפוטרופוס) ושל התא המשפחתי יתר על המידה. התערבות, אשר עלולה גם להוביל לתוצאות בלתי רצויות בכל הנוגע לשרידותו של התא המשפחתי.

     

38. בנוסף, לטעמי, עיקר החשש ביחס למסת רכושו העתידית של י' אינו נעוץ בכספי התמורה של דירתו שנמכרה. על פי המפורט בתצהיר שווי דירתה של ד' הינו 1,000,000 ₪ בניכוי המשכנתא ואילו שווי דירתו של י' בניכוי המשכנתא והלוואות עומד על כ-250,000 ₪ בלבד.

     

    כך נראה, שעיקר כספיו של י' כיום, אינם מכספי דירתו שנמכרה. התמורה בגינה אמנם עמדה על 750,000 ₪ אלא שלאחר ניכוי הלוואות ומשכנתא יוותר סכום שהינו פחות ממחצית שיעור התמורה שנתקבלה (יתרת הלוואות ומשכנתא וכן הסכם המכר צורפו ע"י המבקש ביום 21.8.19). אדרבא, בהקשר זה, עומדת גם הצהרתה של ד', כי הזכויות בבית המשותף החדש שיירכש מכספי המכירה של דירות שניהם יירשמו במשותף על שם שניהם, באופן שיש בו כדי להסיר את העוקץ מחששות בקשר עם כך.

     

    יוצא מכך, שעיקר מסת כספיו של י' אשר יש מקום לבחון האם ובאיזו דרך הפנימה גם ד' את הצורך בהתנהלות כלכלית אחראית אף לטובתו של י', מצויה כפי הנראה דווקא בהכנסתו החודשית השוטפת ומזכויותיו הסוציאליות עתידיות.

     

39. כפי שהבהרתי, אף שאמנם למסקנתי מצבו של י' אינו מצדיק מינוי אפוטרופוס על ענייניו ; ושעה שי' עצמו בבקשתו למינוי תומך בקבלת החלטות עבורו מבהיר למעשה, כי הוא מודע לצורך בליווי תומך ; ומשלא מצאתי כי קיימת הצדקה מספקת לשלילת רצונו במינוי רעייתו ד' כתומכת בקבלת החלטות עבורו ; סבורני כי נסיון העבר מחייב שלצד כיבוד רצונו זה, יש לייצר עבור השניים מעטפת ליווי חיצונית תומכת וזאת לנוכח התנהלותם הכלכלית של י' וד' בעבר.

     

    למעטפת זו ניתן לטעמי למצוא בסיס מספק בהוראתו היסודית של סעיף 33א(3) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, כמפורט לעיל, הימנה תיגזרנה הגבלות נקודתיות על התנהלותו הכלכלית של י' לשם בקרה על אודותיה, בצירוף ההנחיות המתאימות לתומך ההחלטות, כנגזרת של הוראות סעיף 67ב ו – 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

     

40. מצבו הרפואי של י' מצריך היערכות כלכלית גם בראייה ארוכת טווח. שכן ספק בעיניי האם מעורבות קצרה של יועץ כלכלי שאת שירותיו שכרו ד' וי' וגם סיום העסקתו הינו במידה רבה תחת בחירתם, די בה כדי לייצר הרגלי התנהלות כלכלית נבונים של ד' וי' לצורך שינוי של ממש. שינוי שהוא הכרחי במערך ההוצאות וההתחייבויות הכספיות של השניים.

     

    אף המינוי של ד' כתומכת בקבלת החלטות עבור י' אינו מרחף בחלל ריק. גם למינוי זה יצק המחוקק תוכן של ממש לרבות גדרי סמכותו של תומך בקבלת החלטות והאיסור החל עליו לקבל החלטות בשם האדם שהוא מסייע לו (השוו: סעיף 67 ב. (א) ו-(ג) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות).

     

    משכך, דומני כי דווקא במישור היחסים הזוגי והמשפטי שייווצר עם המינוי, על י' וד' שניהם לקבל ליווי והכוונה ליצירת התנהלות כלכלית נכונה.

     

41. לבד מכך, סבורני כאמור שהצרת צעדיו של י' באופן נרחב כאדם שכשירותו לנהל את ענייניו קיימת גם אם לצד במגבלותיו, משמעה התערבות שאינה מידתית בחירותו של אדם לקבל החלטות בקשר עם ענייניו ; זאת גם אם פעמים החלטות אלה מובילות לטעות או נשענות על שיקול דעת לא מבוסס דיו. שכן אין לך התנהלות אנושית חפה מטעויות – לרבות טעויות בשיקול דעת.

     

    הרצון לשלול לחלוטין את רצונו של י' ובכך למנות עבורו אדם אחר שיתמוך בקבלת החלטותיו, במקום לנסות להכווין ולפקח על התנהלותם של ד' ושל י' , הוא שעלול להבנתי בשלב זה לייצר התערבות בלתי מידתית גם בכבודו של י', גם באוטונומיה שלו לקבל החלטות מקום בו נשלל הצורך שלו במינוי אפוטרופוס וגם באוטונומיה של התא המשפחתי שהוא מקיים עם רעייתו, ד'. מנגד, וכפי שהובהר לעיל לא פעם, נסיון העבר ביחס להתנהלותם הכלכלית של י' וד' מלמד שלכל הפחות בעתיד הנראה לעין יהא מקום לייצר, בחסות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מנגנונים לדיווח ולפיקוח על התנהלותו הכלכלית של י', לצד מינויה של ד' כתומכת קבלת החלטות עבורו.

     

42. מצאתי לנכון להידרש בהקשר זה גם למשמעותה בפועל של עתירת בא כח היועמ"ש למינוי אפוטרופוס חיצוני רק לרכושו של י', מקום בו הוא עצמו מכיר בכך שאין צורך במינוי אפוטרופוס לעניינים אישיים או רפואיים. זהו, לכאורה, הפתרון ה"קל". אולם משמעותו של פתרון זה למעשה, היא שלילת חירותו הכלכלית של י' מקום בו ספק רב אם זו תעלה בקנה אחד לא רק עם כבודו ועם האוטונומיה שלו, כפי שפורט לעיל, כי אם גם עם המאמצים השיקומיים שמצווים אנו כחברה, ללוות ולתמוך בי' בהקשרם.

     

    לא נכון בעיני להורות על מינוי אפוטרופוס לענייני רכוש תוך שיכולת הבחירה של י' תישלל, ולמעשה תסליל את התנהלותו לעתיד ; זאת באופן אשר יגביל ויתייג אותו לשנים ארוכות, בטרם מוצו כלל האפשרויות השיקומיות, ההכוונתיות וההדרכתיות בהקשרו של מי שאך לפני שנים מספר היה בריא ויש להניח שכלל לא העלה על דעתו את קורותיו היום.

     

    כזכור, לא בכדי מורנו המחוקק כי לא ימונה אפוטרופוס לבגיר אלא אם, בין היתר: "... לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב.... " (סעיף 33א(א)(3) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות).

     

    לא בכדי אף קבע המחוקק, כי "... נוסף על האמור .... לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו אך מסוגל לקבל החלטות בקשר אליהם, אלא בנסיבות מיוחדות ולאחר שנוכח שאין מי שמוכן ומסוגל לסייע לו לדאוג לענייניו בלא מינוי כאפוטרופוס..." (סעיף 33א(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות).

     

    בענייננו, לא הונחה לפני תשתית של ממש לקבוע כי י' אינו מסוגל לקבל החלטות באופן גורף בקשר לענייניו – גם הרכושיים. ד' נכונה לסייע לי' לדאגה בענייניו.

     

    האם במצב דברים שכזה יש לנקוט בפעולה הקיצונית של מינוי אפוטרופוס לענייניו הרכושיים של י', חלף פעולה בחלופה פוגענית פחות? האם אמנם יש מקום להתעלם מהאפשרות שד', אשר "היכתה על חטא" ומבקשת לקבל לידיה ולידי י' כלים להתנהלות כלכלית נכונה יותר, תיפסל לעתיד כמי שאיננה מסוגלת לסייע לי' לדאוג לענייניו? האם יש מקום שהמדינה תנקוט בהליכים אשר יכול וגם כלכלית לא יסייעו לי' (בהינתן שכר טרחתו של אפוטרופוס חיצוני) וגם מינהלית יכול ויחייבו תשומות פיקוח נרחבות יותר, במקום נטילת אחריות של המדינה על הליך להכוונה ולסיוע לבני הזוג במוקדי הקושי שלהם? לטעמי, לבטח שבשלב זה, יש להשיב על מכלול שאלות אלה בשלילה.

     

43. חלף האמור, וכפועל יוצא מכלל האמור לעיל, מצאתי שיהא זה נכון ללוות את מינויה של ד' כתומכת בקבלת החלטות גם בהוראות נוספות בדבר שילובם של ד' וי' בהכוונת כלכלית תומכת ; בהצגת דיווחים עתיים לעו"ס לסדרי דין ולמשרדי האפוטרופוס הכללי בדבר הכנסות והוצאות לשנים הקרובות ; ובהגבלת אפשרותו של י' לעשות שימוש בכספים המשולמים לחשבון הבנק שלו באופן ששימוש מעל שיעור מסוים שאקבע יצריך אישור מטרים של בית משפט למשך השנים הקרובות.

     

44. במכלול האמור, לאחר ששוכנעתי כי מצבו של י' אינו מצריך מינוי גורף של אפוטרופוס על איזה מענייניו ; עת מצאתי לנכון לקבל בקשתו למינוי ד' רעייתו כתומכת בקבלת החלטות עבורו ; ומנגד לנוכח התמונה הכוללת של התנהלותם הכלכלית של י' וד' בעבר אשר מצריכה מתן הוראות מלוות, אני מורה כדלקמן:

     

    • אני ממנה בזה את ד' רעייתו של י' כתומכת בקבלת החלטות עבורו על כלל ענייניו.

       

    • כפועל יוצא, אני מורה על ביטול צווי איסור דיספוזיציה שהוטלו על זכויותיה של ד' במקרקעין ומתיר שחרור כספי התמורה בגין מכירת דירתו של י' המוחזקים בנאמנות וזאת לחשבונו של י' עצמו.

       

    • אני מורה לי' וד' להגיש דיווחים עתיים לעו"ס לסדרי דין ולמשרדי האפוטרופוס הכללי בצירוף אסמכתאות של מכלול חשבונות הבנק שעל שמו (לרבות חשבונות משותפים לו ולאחרים), ביחס לנתוני הכנסות והוצאות ויתרות חשבונות הבנק בכל 4 חודשים וזאת למשך 5 השנים הבאות.

       

    • אני מורה לעו"ס לסדרי דין לשלב את ד' וי' בתוכנית ליווי להכוונה להתנהלות כלכלית נכונה.

       

    • אני קובע, כי כל משיכה מחשבון בנק שעם בעליו נמנה י' בסכום העולה על 15,000 אלף ₪ מצריכה אישור מקדים של בית המשפט בכפוף להגשת בקשה מתאימה. תוקף הוראה זו למשך 5 שנים מהיום.

       

      אני מורה לי' ולד' לרשום ללא דיחוי הערה מתאימה בדבר הגבלה זו אצל כל תאגיד בנקאי בו מתנהל חשבונו של י', ולהציג אישור על רישום זה לב"כ היועמ"ש תוך 30 יום. במקביל, רשאי ב"כ היועמ"ש להציג הוראה זו לתאגיד הבנקאי באופן עצמאי.

       

    • כמובן, שככל שב"כ היועמ"ש יתרשם בזמן אמת על פי דיווחים שיקבל מהעו"ס לסדרי דין ו/או האפוטרופוס הכללי כי התנהלותם של י' ו/או של ד' ממשיכה להיות פזרנית ולא אחראית – או לחילופין משקפת נסיון לעקוף את ההגבלה שבסעיף ה' לעיל - בידו לפנות בבקשה מתאימה למינוי תומך בקבלת החלטות חיצוני בענייני הרכוש או בכל בקשה אחרת כהבנתו.

       

45. על אף התוצאה אליה הגעתי והתרשמותי כי ההליך הממושך שבחרה ר' לנהל בעיקר כנגד י' לא היה הכרחי ותחת זאת הכרחי היה דווקא לשקם המערך המשפחתי הכולל, לא מצאתי מקום לחייב בהוצאות . זאת על מנת לאפשר פתח, ולו מסוים, לאפשרות של איחוי הקרע המשפחתי שיש להניח שמעיב גם הוא על איכות חייו של י'.

     

    פסק הדין מותר בפרסום בהשמטת מלוא פרטיהם המזהים של הצדדים ובאי כוחם.

     

    המזכירות תמציא את העתק פסק הדין לצדדים, לעו"ס לסדרי דין ולמשרדי האפוטרופוס הכללי ותסגור את התיק.

     

    ניתן היום, א' סיוון תשפ"ב, 31 מאי 2022, בהעדר הצדדים.