פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין שניתן בערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים קבע כי עניינו של המערער יוחזר לדיון בפני וועדה בהרכב חדש. בנוסף נקבע בפסק הדין כי "למען הסר ספק מובהר, כי פרוטוקולים של וועדות קודמות לרבות פרוטוקולים בבתי הדין ופסקי דין לא יעמדו בפני הוועדה בהרכבה החדש". למרות קביעה ברורה וחד משמעית זו של בית הדין, המסמכים האמורים הונחו כולם לפני הוועדה שהתכנסה לאחר פסק הדין.

האם יש להחזיר את עניינו של המערער לדיון בוועדה בהרכב חדש נוכח הפרה זו של הוראות פסק הדין המחזיר, חרף העובדה שהערעור הוגש בחלוף כ-11 חודשים מתום המועד להגשתו? זו השאלה העומדת לדיון בהליך זה.

רקע כללי ועיקר טענות הצדדים

1. המערער יליד 1987, נפגע ביום 14.08.18 בתאונת דרכים בדרך לעבודה.

    

2. המערער הגיש לבית דין זה שני הליכים משפטיים על החלטות של וועדות רפואיות לעררים שניתנו בעניינו, אשר הסתיימו שניהם בהסכמות שניתן להן תוקף של פסק דין. לענייננו רלבנטי פסק הדין שניתן ביום 21.4.21, במסגרת ההליך השני שהגיש המערער, ב"ל 71233-11-20 (להלן – פסק הדין המחזיר), אשר קבע כי:

   "בהסכמת הצדדים עניינו של המערער יוחזר אל ועדה לעררים בהרכב חדש ושונה מהרכבה מיום 1.11.20, על מנת שתדון מבראשית בערר המערער על החלטת הדרג הראשון מיום 7.8.2019. למען הסר ספק מובהר, כי פרוטוקולים של וועדות קודמות לרבות פרוטוקולים בבתי הדין ופסקי דין לא יעמדו בפני הוועדה בהרכבה החדש.

   המערער יוזמן לועדה ויורשה לטעון בפניה ולהציג כל מסמך רפואי מוקדם ליום 1.11.20. החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת".

    

3. ועדת הערר התכנסה מכוח פסק הדין המחזיר ביום 6.7.21 ודחתה את הערר.

    

4. הערעור שבנדון הוגש ביום 3.8.22. לטענת המערער, פרוטוקול הוועדה נשלח אליו כשלושה שבועות לאחר התקיימותה, אולם הוא לא כלל את הנספח עם רשימת המסמכים המלאה שעמדה בפני הוועדה. נספח זה הובא לידיעתו, כך נטען, רק בסמוך למועד הגשת הערעור, במסגרת תביעת פיצויים כנגד מבטחת הרכב שהשתתף בתאונה במהלכה התקבל התיק המלא של המערער במוסד לביטוח לאומי. בנסיבות אלה טוען המערער כי העילה להגשת הערעור נולדה רק בחודש אוגוסט 2022, וכי אף מטעמי צדק יש מקום לקבל את הבקשה להארכת המועד להגשת הערעור.

    

5. המשיב טען בכתב התשובה אשר הגיש כי דין הערעור להידחות על הסף מחמת התיישנות, שכן הוגש בחלוף למעלה משנה ממועד שיגור ההודעה על החלטת הוועדה אל המערער ובא כוחו. המשיב הוסיף וטען כי אף אם תתקבל גרסת המערער לאירועים, לא ברור מדוע לא פעל מידית על מנת לקבל את הפרוטוקול המלא של הוועדה והבהיר כי עמודי הפרוטוקול ממוספרים ולכן קל היה לראות כי הומצא פרוטוקול חלקי, לו כך היה הדבר. המשיב לא הגיב כלל לגופן של הטענות במסגרת כתב התשובה ולא התייחס לפגם שנטען כי נפל בהחלטת הוועדה.

   לאחר דיון ההערכה המוקדם המערער הגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, מלווה בתצהיר. המשיב שב בתגובה על עמדתו כי דין הערעור להידחות מחמת התיישנות. לטענת המשיב המערער לא הצביע בבקשתו על טעמים מיוחדים להארכת המועד כפי שנדרש בהתאם להלכה הפסוקה, גרסתו לא עקבית ומגלמת בחובה סתירות משמעותיות וסיכויי הערעור לבדם לא יכולים לעמוד כטעם מיוחד להארכת המועד, אלא יש להצביע על נסיבות אובייקטיביות שמנעו מהמבקש להגיש את הערעור. גם בתגובה זו לא טען המשיב דבר לגופו של הפגם שנטען כי נפל בהחלטת הוועדה. לאחר דברים אלה, הודיע ב"כ המשיב כי הוא מבקש לחקור את המערער על תצהירו.

    

6. בדיון הערכה מוקדמת שהתקיים ביום 4.5.23 נחקר המערער על תצהירו. מהחקירה עלה כי ההחלטה התקבלה אצל המערער לאחר כ-3 שבועות, אין לו אסמכתא על משלוחה לבא כוחו וכי למיטב זכרונו עיין בהחלטה ברפרוף על מנת לראות "שורה תחתונה, הקביעה הסופית" והוא אינו יודע לומר כמה עמודים בדיוק אחזה ההחלטה (עמ' 2 שורה 29 עד עמ' 3 שורה 18).

    

7. בתום הדיון ניתנה המלצת בית הדין (כב' הרשמת עידית צימרמן) לפיה: "בית הדין סבור כי בנסיבות החריגות של המקרה הנדון בו בניגוד מוחלט להוראות פסק הדין המחזיר עמדו המסמכים וההחלטות הקודמות בתיק בפני הוועדה ונוכח הספק בדבר המצאת רשימת המסמכים למערער ולבא כוחו ספק שצריך לעמוד לטובת המבוטח, הנסיבות הללו כולן מהוות טעם מיוחד למתן אורכה להגשת הערעור ואף מצדיקות החזרת התיק לוועדה בהרכב שונה על מנת לקיים את הוראות פסק הדין המחזיר שהופרו. ב"כ המשיב מתבקש לבדוק האם ניתן לפעול בהתאם להמלצת בית הדין ולהודיע דבר בתוך 14 ימים".

    

8. לאחר שתי בקשות ארכה, הוגשה ביום 3.7.23 הודעה לקונית מטעם המשיב כי הוא עומד על טענת ההתיישנות.

    

9. בנסיבות אלה ניתנה החלטת בית הדין שהורתה על הגשת סיכומים והבהירה כי "נוכח העובדה שהתקיים דיון הערכה מוקדמת וניתנה המלצת בית הדין בשאלת הארכת המועד כמו גם לגופו של ערעור, הצדדים רשאים להתייחס בסיכומיהם גם לשאלת הארכת המועד וגם לערעור לגופו ולאחר מכן יועבר התיק למתן פסק דין על יסוד כלל החומר הקיים בו".

    

10. בתאריך 20.8.23 הגיש המערער את סיכומיו וטען, בין היתר, כי לא ייתכן שהועדה תהיה ניטראלית כאשר הנתבע הציג בפניה מסמכים שנאסרו להצגה באופן מפורש בפסק הדין המחזיר; ב"כ התובע פנה עם גילוי המחדל בבקשה לתקן את העוול שנגרם למערער והמשיב לא ענה לפניות; עילת התביעה נולדה רק במהלך חודש 8/22 אז התגלה דבר הצגת המסמכים האסורים לוועדה הרפואית; הנסיבות החמורות בהן הוצגו לוועדה מסמכים שאסור היה לגלותם מצדיקים את השבת ההליך לוועדה בהרכב חדש; המערער עתר שבא כוחו יהיה נוכח בוועדה לרבות בשלב הסיכום.

     

11. בסיכומיו טען המשיב שמעדות המערער עולה כי טענותיו לגבי פרוטוקול חלקי שנשלח אליו הן עדות מפי השמועה, כי הוא הודה בחקירתו שקיבל את החלטת הוועדה כעבור שלושה שבועות ולכן אין מחלוקת כי הבקשה הוגשה באיחור של 11 חודשים וכי גם אם יתקבלו טענות המערער ביחס לקבלת פרוטוקול חלקי, לא עולה מכתבי הטענות כי המערער נקט פעולה כלשהי כדי לקבל את הפרוטוקול המלא, חרף העובדה שבכותרת כל עמוד בהחלטת הועדה, מצוין מספר העמוד. עוד נטען כי יש לדחות את הטענות לפיהן המשיב לא הוכיח כי המציא את החלטת הוועדה במלואה למערער, שכן הנטל להוכיח אחרת מוטל על המערער בעוד שלמשיב עומדת חזקת תקינות המנהל.

    המשיב לא טען דבר לגופו של ערעור, לא הכחיש כי עמדו לפני הוועדה המסמכים שבית הדין הורה כי לא יעמדו לפניה ולא טען כי מדובר בפגם שאינו מצדיק החזרה לוועדה.

     

    דיון והכרעה

12. המועד הקובע להגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית נקבע בתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), תשל"ז-1977. על פי תקנה 2 לתקנות אלו, המועד להגשת ערעור לבית הדין לעבודה על החלטת ועדה רפואית לעררים, הוא 60 ימים מהמועד שבו נמסרה ההחלטה למערער.

     

13. בהתאם לפסיקה, בית הדין מוסמך להאריך את המועד שנקבע להגשת ערעור על החלטת ועדת ערר, מכוח תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב- 1991 (עב"ל (ארצי) 33351-11-12 דולאני נ' המוסד לביטוח לאומי (26.9.2017) (להלן: עניין דולאני).

    אשר לשיקול הדעת אשר על בית הדין להפעיל נקבע בעניין דולאני, בין היתר, כי:

     

    "תקנה 125 לתקנות קובעת כי בית הדין או הרשם רשאים להאריך את המועד "מטעמים מיוחדים שיירשמו". כבר נפסק כי אין בנמצא, בחוק או בפסיקה, רשימה סגורה של טעמים העולים כדי "טעם מיוחד" וכי ספק אף אם ניתן לגבש נוסחה נוקשה אשר כוחה יפה לכל המקרים. אשר על כן, יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו הוא. עוד נקבע כי יכול שסיכויי הערעור יעלו כדי "טעם מיוחד" להארכת המועד. על פי ההלכה הנוהגת בבית דין זה, את תקנה 125 לתקנות יש לפרש "מתוך גישה סלחנית ההולמת את יעודו של בית הדין לעבודה"

     

14. בענייננו עולה, כי נפל פגם משפטי חמור בהתנהלות הוועדה, עת הונחו בפניה מסמכים שלפי החלטתו הברורה והחד משמעית של בית הדין לא צריכים היו להיות מונחים בפניה. המשיב לא טען אחרת. תוצאה זו, אף אם מקורה בטעות, ויובהר כי המערער לא הניח יסוד לסברה אחרת, מהווה גם הפרה בוטה של הוראות פסק הדין המחזיר.

     

15. זאת ועוד. בהתאם לפסיקה, מצב בו בעל דין טעה ביחס למצב משפטי או עובדתי יכול לעלות גם הוא במקרים מסוימים כדי טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור. כפי שצוין בבר"ע (ארצי) 17062-06-13 יוסף עאמר - אבראהים נאזם אבראהים (09.07.2013):

     

     

     

    "...טעם מיוחד קיים אף במקרה בו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, כלול בקטגוריה זו, ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה, טעות הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה" [ראו: ע"א (עליון) 6842/00 ידידיה - קסט לעיל]."

     

16. בענייננו המחלוקת בין הצדדים היא האם כגרסת המערער, נשלח אליו פרוטוקול בלי הנספח בו מצוינים המסמכים שעמדו לפניי הוועדה ולכן לא יכול היה לדעת על אודות הפגם המשפטי שנפל בהחלטתה, או כטענת המשיב, המערער לא הוכיח שהפרוטוקול לא נשלח במלואו בעוד למשיב עומדת חזקת תקינות המנהל ואף אם היה נשלח פרוטוקול חסר, היה על המערער לפנות ולבקש את הפרוטוקול המלא.

    אף אם נקבל את גרסת המשיב לדברים ונניח כי הטעות נופלת לפתחו של המערער, מדובר בטעות שאיננה טעות "מובנת מאליה, הניתנת לבדיקה שגרתית שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה" כקביעת בית המשפט העליון המאוזכרת לעיל. זאת מכיוון שמבוטח רשאי וצריך לצפות שהרשות תקיים אחר הוראות פסק הדין המחזיר במלואן.

    ויובהר. אין באמור לעיל כדי לגרוע מאחריות המבוטח לקרוא את ההחלטה במלואה, ומובן שלו היה עושה כן יכול היה גם להבחין בחסרונו של עמוד בפרוטוקול כטענתו, נוכח העובדה שהפרוטוקול ממוספר. כך או כך אף אם הטעות נופלת לפתחו של המערער, אין זו טעות מובנת מאליה.

     

17. על כן, לנוכח סיכויי הערעור הטובים באופן מובהק, הנסיבות החריגות של הפרת הוראות פסק הדין המחזיר ומהותה של הטעות כפי שפורטו לעיל, ולאחר ששקלתי גם את משך האיחור בהגשת הערעור, מצאתי כי מתקיימים טעמים מיוחדים להארכת מועד להגשת הערעור בהתאם לתקנות.

     

18. לעניין טענת המשיב בסיכומיו לפיה בניגוד לקביעת בית הדין הארצי בעניין דולאני, סיכוייו הטובים של הערעור לא יכולים להוות בפני עצמם טעם מיוחד להארכת מועד להגשתו וכי קבלת טענה כאמור תהיה מנוגדת לאינטרס הציבורי ולפסיקת בית המשפט העליון בבש"מ 2889/10 עו"ד אמיר בן-צור נ' עיריית הוד השרון (08.08.2010), אציין, כי עיון בפסק הדין בעניין בן צור, שניתן בדן יחיד, מלמד כי אמנם צוין בו כי סיכוייו של ההליך נשוא הבקשה להארכת מועד שנקבע על ידי חיקוק, הינו רק אחד מן השיקולים לבחינת קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד, אולם לא נדונה בו וממילא לא הוכרעה בו באופן מנומק השאלה האם ובאילו נסיבות יכול שיקול זה להוות שיקול מכריע להארכת המועד.

     

19. בית הדין הארצי לעבודה חזר והבהיר לעומת זאת, כי סיכויי ההליך עשויים לעלות בפני עצמם כדי טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור, לרבות במקרה הספציפי של הארכת מועד להגשת ערעור על החלטה של וועדה רפואית לעררים, והבהיר כי הדבר עולה עם גישתו הסלחנית של בית הדין לעבודה בפירוש תקנה 125 לתקנות (ראו למשל, מלבד בעניין דולאני שצוטט לעיל, גם בע"ר (ארצי) 13636-09-23 רינת קניזו - Drar Tesfamichael (27.09.2023)).

     

20. בנסיבות אלה מובן כי כאשר סיכויי הערעור טובים באופן מובהק, למשל עת אין למשיב, רשות ציבורית החבה בחובת הגינות למבוטחיה, כל טענת הגנה מלבד טענת החריגה ממועדים והפגם המשפטי שנפל בהחלטת הוועדה הוא פגם חמור, כבענייננו, יכול וסיכויים אלה יהוו טעם מיוחד העומד בפני עצמו להארכת מועד להגשת הערעור - הכל כמובן בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה וכל זאת בבחינת למעלה מן הדרוש מאחר שלסיכויי הערעור מצטרפים בענייננו טעמים מיוחדים נוספים, כמפורט לעיל בהרחבה.

     

21. נוכח כל המפורט לעיל, יש מקום להאריך את המועד להגשת הערעור עד מועד הגשתו בפועל.

     

22. אשר לגופן של טענות, נוכח מהות הפגם שנפל בהחלטה ובהעדר טענות בעניין זה מטעם המשיב, אין צורך לדון בשאלה האם החלטת הוועדה בטלה מעיקרה או ניתנת לביטול, כך או כך יש להשיב את עניינו של המערער לדיון בפני הרכב חדש, כמצוות פסק הדין המחזיר. יצוין, כי איני סבור שיש מקום לקבל את בקשת ב"כ המערער להורות על נוכחותו גם בשלב הסיכום, בייחוד כאשר מדובר בוועדה בהרכב חדש.

     

23. אשר על כן, עניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכב חדש ושונה מהרכבה מיום 1.11.20 ומיום 6.7.21, על מנת שתדון מבראשית בערר המערער על החלטת הדרג הראשון מיום 7.8.19. למען הסר ספק מובהר כי פרוטוקולים של וועדות קודמות לרבות פרוטוקולים בבתי הדין ופסקי דין לא יעמדו בפני הוועדה בהרכבה החדש. המערער יוזמן לוועדה ויורשה לטעון בפניה ולהציג כל מסמך רפואי מוקדם ליום 1.11.20. החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת.

24. אשר להוצאות הערעור. נוכח הפגם החמור שנפל בהחלטת הוועדה ובהתחשב בכלל נסיבות המקרה היה מקום להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש עוד בטרם התקיים הדיון. בנוסף, בפרוטוקול דיון ההערכה המוקדמת ניתנה המלצה מנומקת אשר נדחתה על ידי המשיב ללא כל הנמקה. על כן ונוכח התוצאה אליה הגעתי ישתתף המשיב בהוצאות שכ"ט המערער בסך 5,000 ₪.

     

25. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

     

    ניתן היום, י' חשוון תשפ"ד, (25 אוקטובר 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.