- פסק דין זה עניינו הכרעה בתביעת התובעת כנגד הנתבעת, שהינה נכדתה.
- התובעת עותרת בתביעתה לקבלת הסעדים הבאים:
2.1 ביטול הסכם המתנה להעברת הזכויות בבית מגורי התובעת לבנה ש' ז"ל.
2.2 קבלת מלוא התמורה שהתקבלה ממכירת העסק והרכב.
2.3 חיוב הנתבעת בהעברת סכום חודשי קבוע לתובעת משך כל חייה ונשיאה במלוא צורכי התובעת כפי שתידרש מעת לעת.
- עיקרי העובדות
3.1 התובעת ילידת 1944, אלמנה, המתגוררת בגפה בדירה, שברחוב ב', ת', שתיקרא להלן: "דירת המגורים".
3.2 התובעת ובעלה צ' ז"ל, שייקרא להלן: "המנוח" הקימו לפני כ 60 שנה קו לחלוקת דברי מאפה, שייקרא להלן: "העסק".
3.3 לתובעת ולמנוח נולדו 3 ילדים: ח', כ' וש' ז"ל, אשר נפטר ביום 31.10.19, וייקרא להלן: "ש'".
3.4 ביום 9.10.13 חתמו התובעת והמנוח על הסכם מתנה, בו העבירו את כל זכויותיהם בדירת המגורים, ללא תמורה, לבנם ש'.
3.5 ביום 30.10.19 נפטר ש', באופן פתאומי, מדום לב בהיותו כבן 53.
3.6 עד למועד פטירתו של ש' לא הועברו בטאבו זכויותיהם של התובעת והמנוח בבית המגורים לש'.
3.7 שעה שהתובעת קיבלה את הידיעה על פטירת בנה, לקתה התובעת בהתקף לב ואושפזה בבית החולים.
3.8 לאחר הלוויה, שעה שהתובעת שהתה עדין בבית החולים, פנתה התובעת לעורכת הדין, אשר ערכה את הסכם המתנה והודיעה לה שהיא חוזרת בה מהסכם המתנה.
3.9 למרות הודעה זו העבירה עורכת הדין ביום 2.12.19, כחודשיים לאחר פטירת המנוח, את זכויות התובעת והמנוח בטאבו על שם ש' וביום 31.5.20 העבירה עורכת הדין את זכויותיו של ש' לבתו, היא הנתבעת, שהינה היורשת של אביה.
3.10 ביום 20.11.19 נמכר העסק לצד ג'.
- העסק
4.1 להלן פירוט העובדות הבאות, הנוגעות לעסק:
4.1.1 בשנת 1961 הקימו המנוח והתובעת עסק לחלוקת דברי מאפה, בו רכשו דברי מאפה ממאפיות גדולות, אותם מכרו, בין היתר, לבתי קפה, מכולות, מסעדות באזור תל אביב, רמת גן, בת ים וחולון.
4.1.2 במהלך השנים עבדו ובעסק ש' ובני משפחה נוספים.
4.1.3 בשת 1998 חלה המנוח בסוכרת, בעטיה עבר תחילה כריתה של בוהן כף רגלו ולאחריה כריתת החלק התחתון של רגלו, ובהמשך כריתה עד הברך, כשהבן ש' לקח חלק משמעותי בניהול העסק והמנוח המשיך לעסוק בצד הניהולי. .
4.1.4 ביום 30.6.2017 נפטר המנוח ובהתאם לצו ירושה, שהוצא ביום 2.1.2018, חולק עיזבונו מחצית לתובעת ומחצית לשלושת ילדיו, כשהילדים ח' וכ' נתנו את הסכמתם שחלקיהם בעיזבון אביהם יועבר במלואו לתובעת.
4.1.5 לאחר פטירת המנוח המשיך ש' להפעיל את העסק והכנסות העסק הועברו לחשבונו ושימשו לצרכיו של ש' ולמימון כל צרכיה של אמו התובעת כגון: תשלום חשבונות הבית, קניות, העברת סכום חודשי למחייתה, למימון צרכיה הרפואיים, הוצאות הפנאי ועוד.
4.1.6 ביום 30.10.19 נפטר ש' וביום 20.11.19 נמכר העסק לצד ג' תמורת סך של 145,000 ₪ ואחר כך נמכר גם הרכב.
4.1.7 כספי תמורת העסק, הרכב והכספים שנגבו מלקוחות העסק, לאחר פטירת ש', הועברו במלואם לנתבעת.
4.1.8 לאחר פטירת ש' התחייבה הנתבעת כלפי התובעת שתמשיך לתמוך בה, כשם שאביה עשה כל חייו ואף כתבה לתובעת את הפתק הבא שיצוטט במלואו:
"סבתא יקרה,
- הכסף של הקו כל חודש יפרש בלי צורך לבקש סכום שנקבע יחד.
- במידה וצריך כסף לבדיקות/תרופות אין סיבה לדאוג.
דואגים לך תמיד.
אפחד לא מוציא אותך מהבית.
- יש לך מקום לחיות בו.
- יש לך כסף בכל חודש.
- יש לך כל מה שצריך.
אין סיבה לדאוג".
4.1.9 משך 14 חודשים העבירה הנתבעת לתובעת סך של 2,600 ₪ ובחודש ינואר 2021 הפסיקה לעשות כן.
4.2 טענות הצדדים
4.2.1 טענות התובעת
- התובעת טוענת, שהעסק היה שייך לה, וכי הנתבעת לא יכלה, על דעת עצמה, למכור את העסק ולקחת לעצמה את מלוא התמורה, שהתקבלה מהעסק.
- עוד טוענת התובעת שהעסק שימש לפרנסתו של ש' ולפרנסתה ולכן ביקשה מהנתבעת שלא למכור את העסק אלא להמשיך ולהפעילו באמצעות פועל בשכר, על מנת שיישאר לה מקור פרנסה, אך הנתבעת התנגדה ומכרה את העסק.
- כן טוענת התובעת, שהנתבעת התחייבה כלפיה שכספי תמורת העסק ישמשו לכלכלתה ולהוצאותיה ובמשך 14 חודשים העבירה לה הנתבעת סך של 2,600 ₪, למרות שהוצאותיה היו גבוהות פי כמה וכי בחודש ינואר 2021 בחרה הנתבעת להפר את התחייבותה, כשהתובעת נותרה ללא כל מקורות הכנסה וללא חסכונות, למעט קיצבה מהמל"ל, שאינה מכסה את הוצאותיה ואין באפשרותה לכלכל את עצמה ולשלם את הוצאותיה ובכללן הוצאותיה הרפואיות, בהיותה חולת סרטן העור הנזקקת לטיפולים תקופתיים.
4.2.2 טענת הנתבעת
- הנתבעת טוענת מנגד, שהעסק הועבר לאביה, עוד בחיי המנוח בשל מגבלות המנוח וכי כספי מכירת העסק שייכים לה מכוח היותה היורשת היחידה, על פי דין, של אביה.
- כן טוענת הנתבעת, שהעסק נמכר, בהסכמת התובעת, ובנוכחותה.
- עוד טוענת הנתבעת, שכיוון שידעה שמשך כל חייו דאג אביה לכל הוצאותיה של התובעת והתובעת ידעה שרצונו של אביה שתמשיך לדאוג לסבתה, היא העבירה לתובעת, מתוך אהבה ודאגה ולא מתוך חובה, משך 14 חודשים, סך של 2,600 ₪ והפסיקה לעשות כן משהרגישה שהתובעת מנסה לסחוט אותה כדבריה.
4.3 דיון
4.3.1 הנטל להוכיח שהעסק נותר בבעלות התובעת מוטל על שכמי התובעת אשר לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה.
4.3.2 מהראיות שהובאו בפניי עולה שעם פטירתו של המנוח, ש' הוא זה אשר עבד בעסק, ניהל אותו וקיבל את כל הכנסות העסק ונהג בעסק כבעל העסק.
4.3.3 עוד עולה מהראיות, שהיות וש' המשיך את העסק שהקימו הוריו, אשר היה מקור פרנסתם היחיד של התובעת והמנוח, ש' קיבל על עצמו לדאוג לכיסוי הוצאותיהם מהכנסות העסק ולאחר מות אביו המנוח דאג ש' לכלכלתה של התובעת והוצאותיה עד יום מותו.
4.3.4 הוכח שמשך כל חייו דאג ש' לצורכי הוריו ולטיפול בהם וכי עובדות אלו היוו את הבסיס להענקת דירת המגורים, בהעברה ללא תמורה.
4.3.5 הוכח שסמוך לאחר מותו של ש' נמכר העסק לצד ג', כשהתובעת, למרות רצונה שלא למכור את העסק, נכחה במועד המכירה.
4.3.6 בנסיבות דנן, העובדה שכספי העסק שימשו לכיסוי כלכלתה של התובעת והעובדה שהנתבעת התחייבה כלפי התובעת לדאוג לכלכלתה, כפי שעשה אביה בחייו, אך לאחר 11 חודשים הפסיקה לעשות כן, אין בכוחן לבסס התחייבות, שאינה מוגבלת בזמן, של הנתבעת לדאוג לכלכלת התובעת, שכן לא הוכחה כדבעי התחייבות הנתבעת לכלכל את התובעת עד סוף ימיה.
4.3.7 ברם, לעובדות אלו יש משקל רב כאשר תיבחן השאלה האם התובעת הייתה זכאית לבטל את הענקת המתנה.
- העברת הזכויות בדירת המגורים
5.1 עיקרי העובדות
5.1.1 ביום 9.10.13 חתמו התובעת והמנוח על העברת זכויותיהם בדירת המגורים, ללא תמורה, לבנם ש' .
5.1.2 בסעיף 2 להסכם נקבע:
"מובהר כי הזכויות בדירה טרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין ע"ש המוכר, וכי עם סיום פירעון החוב למנהל תוך חודשים ספורים, הן תרשמה ישירות ע"ש הקונה, כפוף להערת אזהרה לטובת המוכר, לפיה המוכר יתגורר בדירה עד ליום פטירתו ו/או עד ליום בו יחפוץ, המאוחר שביניהם, ולקונה לא תהיה רשות לפנותו מכל סיבה שהיא.
הסכמת המוכר לפנות את הדירה בחייו ולמסור את החזקה בה לידי הקונה תיעשה בחתימתו על תצהיר בפני עורך דין ובחתימתו על בקשה לביטול הערת האזהרה.
למרות המוסכם לעיל, מובהר כי אשפוז המוכר במוסד סיעודי יהווה עילה לביטול הערת האזהרה. ההערה תבוטל ע"י חתימת הקונה על בקשה לביטולה, כשאליה יצורף תצהיר בעניין האשפוז יחד עם אישור המוסד, בחתימת הרופא, אשר יאשר את עצם האשפוז".
( הדגשה שלי א.ז.ר.).
5.1.3 בסעיף 5 ו. להסכם נקבע כי:
"לחתום על הערת אזהרה לטובת המוכר, לפיה המוכר יכול להתגורר בדירה עד למועד פטירתו ו/או עד למועד בו יחפוץ ו/או עד לאשפוזו במוסד סיעודי. כמפורט בסעיף 2 לעיל, המאוחר מבין כל האפשרויות, ושלא תהיה לו כל זכות לפנותו מכל סיבה שהיא, כפוף למפורט בסעיף 2 לעיל.
5.1.4 בסעיף 6 להסכם נקבע כי:
"ב"כ הצדדים עו"ד ל' ב', מק', ת', טל. 00, נייד 00 תטפל בביצוע העסקה ובקבלת המסמכים והאישורים הנדרשים להעברה, לרבות:
- אישורי מס שבח ורכוש.
- אישור עירייה (כולל היטל השבחה), כפוף למפורט בסעיף 4 ב' ו-5 ד'.
- ייפוי כח בלתי חוזר לרישום העברת הזכויות ולפעול בשם המוכר, לשם ביצוע כל הוראה מהוראות חוזה זה". (הדגשה שלי – א.ז.ר.).
5.1.5 באותו מועד חתמו התובעת והמנוח על ייפוי כוח בלתי חוזר לביצוע ההעברה.
5.1.6 לאחר חתימה על מסמכי ההעברה ללא תמורה הוגשו דיווחים לרשויות המס ונעשו פעולות לצורך היוון החכירה.
5.1.7 עד לפטירתו של ש' ביום 30.10.19 לא הועברו הזכויות ע"ש ש' בטאבו ונותרו רשומים על שם התובעת והמנוח ולא נרשמה הערת אזהרה בהתאם להסכם המתנה.
5.1.8 עורכת הדין הודתה בתצהירה, שיומיים לפני שש' נפטר הוא סיפר לה על רצונו למכור את בית המגורים ולרכוש שתי דירות: האחת עבורו והשנייה למגורי אמו.
5.1.9 עם היוודע הבשורה המרה על פטירת ש' לקתה התובעת בהתקף לב ואושפזה בבית חולים, כשמבית החולים טלפנה התובעת, בנוכחות כלתה, לעורכת הדין אשר ערכה את הסכם המתנה וביקשה ממנה לבטל את הסכם המתנה ולא להשלים את רישום הזכויות בדירת המגורים בטאבו על שם ש' ועורכת הדין הודתה בחקירתה הנגדית בקבלת הודעת התובעת.
5.1.10 למרות הודעת התובעת, על ביטול המתנה, פעלה עורכת הדין להשלמת רישום הזכויות בבית המגורים בטאבו על שם ש' וביום 2.12.19 נרשמו הזכויות בטאבו על שם ש'.
5.1.11 ביום 20.5.20 הוצא צו ירושה לעיזבונו של ש', בו בתו הנתבעת הינה היורשת היחידה וביום 31.5.20 הועברו זכויותיו של ש' בדירת המגורים על שם הנתבעת מכח צו הירושה.
5.2 המחלוקת
5.2.1 השאלה העומדת להכרעה היא האם התובעת הייתה רשאית לבטל את הענקת המתנה ומשכך הענקת המתנה בטלה.
5.2.2 עסקינן ב"התחייבות למתן מתנה" וזאת לאור מועד הודעת התובעת והתנהלותה הפסולה של עורכת הדין לאחר קבלת הודעת התובעת על ביטול המתנה, כפי שיובהר להלן.
5.3 התנהלות עורכת הדין לאחר פטירת ש'
5.3.1 בסעיף 6 להסכם המתנה נכתב במפורש כי:
"ב"כ הצדדים עו"ד ל' ב'.... תטפל בביצוע העסקה...", משמע עורכת הדין הייתה באת כוחה של התובעת וש'.
5.3.2 בעמ' 55 לחקירתה הנגדית ביום 4.6.23 הודתה עורכת הדין שהינה קרובת משפחה של אם הנתבעת וכי הייתה גם חברה קרובה של ש'.
5.3.3 עורכת הדין הודתה הן בתצהיר עדותה הראשית והן בחקירתה בביהמ"ש שמיד לאחר פטירתו של ש' ושעה שהתובעת הייתה מאושפזת עדיין בבית חולים הודיעה לה התובעת, שברצונה לבטל את הסכם המתנה והורתה לה שלא להמשיך בהליכי הרישום על שם ש'.
5.3.4 לתובעת ולעורכת הדין גרסאות שונות לגבי תשובת עורכת הדין להודעת ביטול המתנה, שכשהתובעת וכלתה העידו שעורכת הדין אמרה לה שיהיה בסדר ושהתובעת תתרכז בהחלמתה ואילו עורכת הדין טוענת שאמרה לתובעת שלא ניתן לבטל את המתנה.
5.3.5 בנסיבות דנן, איני צריכה להכריע גרסתו של מי אמינה, כשלמעלה מן הצורך אציין שעדות התובעת והכלה בנקודה זו אמינות בעיני על פני עדותה של עורכת הדין וכי התובעת סמכה על דברי עורכת הדין, כשמאחורי גבה דאגה עורכת הדין לרשום את הזכויות בטאבו.
5.3.6 בנסיבות דנן, משהודיעה התובעת שברצונה לבטל את ההעברה, ללא תמורה, החלטתה של עורכת הדין להשלים את רישום העברה בטאבו למרות התנגדות התובעת הינה התנהלות פסולה, בייחוד לאור העובדה שעל פי הסכם המכר עורכת הדין הינה באת כוחה של התובעת ובייחוד כשעורכת הדין יודעת שהשלמת רישום בית המגורים בטאבו על שם ש' יכולה להפוך את ההעברה מהתחייבות למתן מתנה להעברה שהושלמה, על כל המשתמע מכך לגבי זכות החזרה.
5.3.7 בנסיבות אלו, משהוכח שהודעת ביטול המתנה נעשתה טרם רישום הזכויות בטאבו על שם ש', כשהפעולות שנעשו אחר כך על ידי עוה"ד אסור היה לעשותן עסקינן ב"התחייבות לתת מתנה", כשזו לא הושלמה כשעילות החזרה ממנה קבועות בסעיף 5 לחוק המתנה.
5.4 התחייבות לתת מתנה
5.4.1 עסקינן בהקניית זכות במקרקעין, כשסעיף 7 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 קובע שעסקת מקרקעין טעונה רישום וכל עוד לא הסתיימה ברישום, רואים אותה כשהתחייבות לעשיית עסקה.
5.4.2 לגבי זכות החזרה מהתחייבות לתת מתנה קובע סעיף 5(ג):
"מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם הייתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן".
5.4.3 בהתקיים האמור בסעיף 5(ג) לחוק המתנה רשאי מעניק המתנה במקרקעין לחזור בו מהתחייבותו אפילו אם ויתר על זכות זו בכתב ואפילו אם מקבל המתנה שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות וזאת בשל הוכחת התנהגות מחפירה של מקבל המתנה או הרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של נותן המתנה". ראו ע"א 1516/99 לוי ואח' נ' חיג'אזי (פ"ד נה פד 7 2001) 763 ואילך.
5.5 הרעה ניכרת במצבו הכלכלי של הנותן
5.5.1 יאמר מיד שבמקרה דנא הוכחה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של התובעת.
5.5.2 הן התובעת והן העדים מטעמה ואף הנתבעת עצמה העידו שעד לפטירתו של ש' דאג ש' לשלם מהכנסות העסק את כל הוצאותיה של האם, הוצאות החזקת הבית, כלכלתה, בילויים ואף התחייב לתקן את ביתה, הזקוק דחוף לשיפוץ.
5.5.3 ראה עדותה בחקירתה הנגדית מיום 26.4.2, עמ' 18 שורות 3-7:
"ת. תראי אני קיבלתי מש' מה שהייתי צריכה הוא טיפל בי בכל דבר והוצאות של התרופות, הוצאות של הבילויים, הוצאות של ביגוד, הוצאות של כלכלה בבית וגם נסיעות לחו"ל.
ש. אז כל הדברים האלה שאת מדברת זה היה מכסף שלא?
ת. לא, זה הכל היה מהעסק".
5.5.4 התובעת הוכיחה, שעם פטירתו של ש', מכירת העסק ונטילת מלוא התמורה על ידי הנתבעת, נותרה התובעת בחוסר כל, עם קצבת שארים בסך 3,200 ₪, בלא כל אמצעים כספיים לכלכל את עצמה ולשלם את הוצאות מחייתה. כשהחלק שקיבלה התובעת מביטוח החיים של ש' בסך 105,000 ₪ מיועד ליום סגריר והתובעת אינה יכולה להשתמש בסכום זה שהינו כל כספה להוצאותיה השוטפות.
5.5.5 זאת ועוד, התובעת הוכיחה שאינה אישה בריאה וכי בגין סרטן העור, ממנו סובלת, עליה לעבור טיפולים תקופתיים של לייזר, כשעלות הטיפול עליה.
5.5.6 הן התובעת והן העדות מטעם התובעת וכן הנתבעת עצמה ואמה העידו כולן שבשל מצבה הכספי של התובעת נזקקו להביא לתובעת אוכל וביצעו עבורה קניות.
5.5.7 המצב הכספי אליו נקלעה התובעת עם פטירתו של ש' ומכירת העסק, תואר ע"י בת זוגו לשעבר של ש', בחקירתה הנגדית, עמ' 12 שורה 27 ועד עמ' 13 שורה 20:
"ש. בסעיף 21 כשפלונית הגיעה לפת לחם תסבירי מתי היא הגיעה לפת לחם ואיך זה קרה? מתי היא הגיעה לפת לחם?
ת. מהרגע שש' נפטר אין כלום. אין כסף, חשבון הבנק אוטומטית אי אפשר למשוך כספים וגם אם אלמונית רצתה היא אמרה שהיא לא יכולה לתת, שאין לה. היא הורגלה לחיות ברמת חיים גבוהה וזהו מאותו רגע אין לה איך לעשות קניות ומה שיכולתי עזרתי ואם זה בשבעה, אם זה בכל מהלך ההוצאות של האבל, לאמא אין, לאחים אין, לאף אחד אין, אלמונית לא הסכימה להוציא שקל מכיסה. זה היה עלי לעזור לפלונית. זה הוטל עלי. פלונית הייתה כמו אמא שלי וסבתא לילדים שלי. הילדים שלי קראו לה סבתא פלונית וקשה לראות אישה שהייתה הולכת לקוסמטיקאית ומטפלת בעצמה ומארחת בבית ואפילו אנשים זרים ברחוב היא הייתה מכניסה הביתה לגמרי. זאת פלונית.
ש. תגידי לי בעניין פת הלחם את מודעת לכספי הביטוח 105,000 ₪ שהיא קיבלה מהביטוח?
ת. ברור היא וצ' היו המוטבים בביטוח. ששמעתי את זה אמרתי לה ש' אפילו מלמעלה שומר עליך כי פתאום כמו מתנה מקבלים את הביטוח. בא סוכן ביטוח ואומר לנו שזה שלה.
ש. על הכספים שאלמונית הייתה מעבירה לה מדי חודש את יודעת?
ת. כן. שמעתי 2,600 ₪.
ש. ממי שמעת?
ת. מפלונית. אני בקשר יום יומי עם פלונית, ה-2,600 ₪ זה לא יצא מכיסה. זה ניתן ממכירה של עסק, עסק ששייך לפלונית ולצ', שנמכר ולא היה צריך להימכר בפרוטות ומהפרוטות האלה לא רצו לתת לה את הסכום בבת אחת אלא לחלק לה מדי חודש בחודשו וככה יהיה שקט 4 שנים לתת לה 2,600 ₪. אישה שרגילה הייתה לחיות מ-7,000-8,000 ₪ וזאת מחוץ למסעדות, פינוקים ובילויים והיא הייתה חלק מאיתנו כמו אמא שלי, לכל מקום".
5.5.8 בשל מצבה הכלכלי הקשה הבטיחה הנתבעת לתובעת שתדאג להעביר לה, מדי חודש, סכום שיוסכם מהכספים שקיבלה הנתבעת מהעסק, כשבפועל למרות שהתובעת הציגה הוצאות בסך 7,500 ₪, החליטה הנתבעת, על דעת עצמה, להעביר לתובעת 2,600 ₪ לחודש בלבד וזאת משך 14 חודשים, כשבחודש ינואר 2021 החליטה לחדול מהעברת הכספים.
5.5.9 חשוב לחזור ולציין, שהתובעת העידה ועדותה לא נסתרה, שהיא והמנוח החליטו להעניק לש' את דירת מגוריהם במתנה מתוך הנחה שש' ידאג לכל צורכיהם עד מאה ועשרים, כשפטירתו של ש' וסירובה של הנתבעת לתמוך בתובעת שינו את המצב לגמרי והותירו את התובעת מול שוקת שבורה.
5.5.10 העסק ממנו קיבלה התובעת את כל הוצאותיה נמכר על ידי הנתבעת, כשהנתבעת קיבלה את מלוא כספי תמורת העסק ובחרה להפסיק לתמוך בתובעת.
5.5.11 בנסיבות אלו, הוכחה הרעה ניכרת במצבה הכלכלי של התובע, המזכה אותה בביטול המתנה.
- סיכום
6.1 לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:
6.1.1 רישום הזכויות בבית המגורים על שם הנתבעת בטאבו יבוטל.
6.1.2 הזכויות בבית המגורים ירשמו בטאבו על שם התובעת.
6.1.3 אני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות התובעת ושכר טרחת עו"ד בסך של 50,000 ₪.
6.1.4 פסק הדין יישלח לצדדים והתיק ייסגר.
6.1.5 ניתן לפרסום, תוך השמטת הפרטים המזהים.
ניתן היום, כ"ד תמוז תשפ"ד, 30 יולי 2024, בהעדר הצדדים.