אחרי שבנה נפטר ביקשה התובעת לבטל את המתנה. עורכת הדין לא הקשיבה לה, והדירה נרשמה ע"ש בתו כיורשת שלו. מה קבע בית המשפט?
דרמה בבית המשפט למשפחה בתל אביב: אישה הרשומה בטאבו כבעלת דירה מסוימת הפסידה אותה לטובת סבתה. השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר התרשמה שרישום הנכדה כבעלים נולד בחטא מצד עורכת הדין, אשר לא שעתה לבקשת הסבתא לבטל את המתנה אחרי מות בנה. בנסיבות אלה נקבע שמדובר בהתחייבות בלבד לתת מתנה, אשר ניתן לחזור ממנה נוכח הרעה במצבה הכלכלי של הסבתא.
תחילת הפרשה באוקטובר 2013 אז חתמו התובעת (80) ובעלה על הסכם להעברת דירתם לבנם, חינם אין כסף. לימים הבעל נפטר ובהמשך, שש שנים לאחר חתימת ההסכם, הלך לעולמו גם בנה של התובעת מדום לב. כתוצאה מהבשורה המרה על מות בנה עברה אף התובעת אירוע לבבי, בגינו אושפזה בבית החולים.
עוד בהיותה מאושפזת טלפנה התובעת לעורכת הדין שערכה את הסכם המתנה, וביקשה ממנה לבטלו מבלי להשלים את רישום הדירה בטאבו על-שם בנה המנוח. ואולם חרף זאת, עורכת הדין פעלה בניגוד למבוקש והשלימה את הרישום בטאבו. כחודש לאחר פטירת המנוח הנכס נרשם על-שמו, ובחלוף חצי שנה הועבר הבית בטאבו על-שם בתו כיורשת.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט במרץ 2021 עתרה הסבתא, שמתמודדת כיום עם סרטן העור, לבטל את המתנה. לשיטתה, הגם שהרישום בטאבו הושלם על-שם נכדתה היה זה בניגוד לרצונה, ויש לראות בעסקה רק כהתחייבות לתת מתנה, כאילו טרם נגמרה ברישום. בנסיבות אלה טענה הסבתא כי החוק מאפשר להתחרט על ההתחייבות בהינתן תנאים מסוימים, כגון הרעה במצבו הכלכלי של נותן המתנה, דבר שלדבריה מתקיים במקרה זה.
מנגד טענה הנכדה שאין הצדקה לבטל את המתנה לאביה, ומשכך על התביעה להידחות.
הגיעה לפת לחם
השופטת ז'יטניצקי רקובר קבעה שהתנהלות עורכת הדין, שהיא קרובת משפחתה של אם הנכדה וחברה קרובה של אביה המנוח, הייתה בלתי תקינה. "משהודיעה התובעת שברצונה לבטל את ההעברה ללא תמורה, החלטתה של עורכת הדין להשלים את רישום ההעברה בטאבו למרות התנגדות התובעת הינה התנהלות פסולה", כתבה.
משהוכח כי הודעת ביטול המתנה נעשתה טרם רישום הדירה בטאבו על-שם המנוח ובהמשך על-שם בתו, קבעה השופטת שיש לראות בעסקה כ"התחייבות לתת מתנה" שניתן לחזור ממנה בהתאם לעילות הקבועות בסעיף 5 לחוק המתנה, ביניהן הרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן.
בהקשר לכך התרשמה השופטת כי מאישה הרגילה לרמת חיים גבוהה שכוללת בילויים ומסעדות, הגיעה התובעת לפת לחם ונותרה בחוסר כל, תוך שהיא מתקיימת מקצבת שאירים זעומה. בפסק הדין צוין אמנם שעקב מות בנה קיבלה התובעת 105 אלף שקל מביטוח החיים, אלא שלדברי השופטת מדובר בסכום ה"מיועד ליום סגריר", שהתובעת לא יכולה להשתמש בו להוצאותיה השוטפות.
לזאת צירפה השופטת את העובדות שהתובעת נדרשת לשאת בעלויות של טיפולים הנוגעים למחלתה, ושהיא ובעלה מלכתחילה התכוונו להעניק את הדירה לבנם תחת ההנחה שהוא ידאג לכל צרכיהם עד מאה ועשרים – כאשר הן מותו בטרם עת, והן סירוב בתו לתמוך בה, שינו את המצב לחלוטין והותירו אותה מול שוקת שבורה.
לפיכך השופטת קבעה שהרישום בטאבו לטובת הנכדה יבוטל והדירה תירשם על-שם הסבתא. בתוך כך חויבה הנכדה לשלם לסבתה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 50 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אמיר לוי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד איילת בן גור כהן
עו"ד מירב בלאיש
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.