מהו גילו של הילד – האם הוא קטין או בגיר ומה מקור חיוב האב במזונותיו?
לעניין זה ראה: עמ"ש (מרכז) 56871-01-16 מ.ז.כ. נ' ע.ז.כ.[פורסם בנבו] (פס"ד מיום 28.2.2017); תמ"ש (ת"א) 29511-09-13 פלוני נ' אלמונים, [פורסם בנבו] (פס"ד מיום 27.5.2015 ).
32. הפסיקה קבעה, לא אחת, כי יש לנקוט בהליך טיפולי מקדים קודם בירור התביעה; וכדברי כב' השופט רובינשטיין ב פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו] (פס"ד מיום 15.7.2010):
"אין חולק, כי שלילה (ואף הפחתה) של מזונות, אינה יכולה להיות "הקו הראשון" של התמודדות עם ילדים המסרבים לשמור על קשר עם הוריהם.."
33. א. במקרה שלפנינו, המורכבות והקושי בקיום המפגשים בין הקטינה לאביה נבחנו על
ידי בית המשפט בשנים האחרונות, במסגרת מספר הליכים שיזם האב במטרה לקיים קשר יציב ובריא עם בתו ובמטרה לקיים עמה מפגשים ישירים ושוטפים, ללא נוכחות האם. במסגרת זו, הצדדים עברו אבחונים והערכות על ידי גורמים מקצועיים שונים ונעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לקיים המפגשים בין הקטינה לאביה באמצעות "מרכז הקשר".
ב.מהדיווחים שהוגשו לבית המשפט, עולה כי חרף המאמצים הרבים שהושקעו בנושא, מפגשים רבים בין הקטינה לאביה לא התקיימו, בין בשל ביטול המפגשים מצד האם ובין בשל אי רצונה של הבת לקיים המפגש. עוד עולה מהדיווחים, כי גם כאשר התקיימו מפגשים בין הקטינה לאביה, היו אלה מפגשים קשים וטעונים רגשית, שבמהלכם הרשתה לעצמה הקטינה להתנהג ולדבר אל אביה בגסות ובאופן פוגע ומעליב. בשלב מסוים אף הופסקו המפגשים כליל ביוזמת האם.
34. טענותיה של האם בדבר מסוכנותו של האב נבחנו לעומקן ונדחו על ידי כל הגורמים המקצועיים שהיו מעורבים בנושא:
א.שירותי הרווחה ב-- הביעו בתסקיר מיום 8.2.2016 את התרשמותם, כי האב נראה שקול ומאוזן מבחינה נפשית וכי התנהגות הקטינה כלפי אביה נעוצה בחוסר האמון של האם כלפי האב ובמסרים שהיא מעבירה לקטינה.
ראה עמ' 6 לתסקיר המציין: הילדה מגלה רגשות אמביוולנטיים כלפי האב בביקורים וקיים רושם חזק שאינה מבטאת דיעה עצמאית ואמיתית אלא שהיא מושפעת מאימה, איתה היא מזדהה ואף מגוננת עליה".
ב.האבחון היסודי והמעמיק שנערך לצדדים ב"מכון פסגות לטיפול והכשרה" (להלן: "מכון פסגות"), אישש את התרשמות שירותי הרווחה. בעוד שהאב תואר בדו"ח האבחון כשקול וכבעל אישיות נורמטיבית בסה"כ, האם תוארה בו כמורכבת, כבעלת נטייה להקצנה וכבלתי שקולה במצבים רבים.
בהתייחס לאב נכתב בדו"ח כך:
"נראה כי האישיות של צ. בשלה דיה ומשאביו הפנימיים מאפשרים לו תפקוד מעשי בהתאם לגיל ורמתו השכלית. כמו כן נראה כי צ. צפוי לתפקוד הולם במצבי לחץ הדורשים פתרונות קונקרטיים. הוא צפוי להפגין עמדה אקטיבית ולחפש פתרונות אלטרנטיביים בעת הקושי. כמוזכר, לעיל בוחן המציאות תקין, אם כי הופך לשברירי במצבים רגשיים ובינאישיים מורכבים. יכולתו להתמודד עם מצבים מעורפלים, רבי משמעות ומורכבים מהבחינות הרגשיות והבינאישיות, נמוכות יחסית. נראה כי במצבים מסוג זה הוא חש מבולבל ואמביוולנטי מאוד. הוא צפוי להתלבטויות, קושי להביע עמדה חד משמעית ולהכריע בין חלופות...
...התפיסה העצמית של צ. עם גוון חיובי בסה"כ. על אף שהוא נחווה כאדם מתלבט, נראה כי הוא די בטוח בעצמו ומסוגל לזהות בתוך עצמו חלקים חיוביים. הוא שואף לחוזק וכוח ונראה כי קשה לו להיות בעמדה של חלש ופאסיבי, ומכאן הנטייה שלו לפעול ולהיות אקטיבי ופעיל...
"במישור הבינאישי נראה כי צ. צפוי לגלות רגישות ואמפטיות כלפי זולתו. להערכתנו צ. אינו צפוי לפעול באופן פוגעני באחר, אך יתכן ויחשב ויורגש על ידי הזולת כלא רגיש די הצורך בשל קונפליקטואליות פנימית שלו סביב מידת הקרבה ממנו. המיומניות החברתיות צפויות לאפשר לו לפתח קשרים חיוביים אך לא קרובים מידי...
לסיכום: בד"כ אנשים עם פרופיל תפקודי ואישיותי של צ. צפויים להיות שקולים די הצורך במעשיהם ובסגנון התגובות שלהם. הם צפויים לגלות רגישות ואמפטיה כלפי הסובבים אותו אך עלולים גם לגרום לתחושה של תסכול וכעס אצל אחר על רקע קונפליקטאליות סביב מידת הקרבה שמעוניינים בה." (הדגשה בקו תחתון לא במקור – מ.ד.)
בהתייחס לאם נכתב בדו"ח כך:
"תפקודה השכלי של א. בטווח הנורמה. לא נצפו הפרעות בתפיסה ובחשיבה פורמלית. עם זאת, נראה כי חשיבתה, תהליכי קבלת החלטות, דפוסי תקשורת בינאישית והתנהלות באופן כללי מושפעים יתר על המידה מתפיסת העולם, רגשות מציפים, והשלכות הקשורות לחוויות מוקדמות. נראה כי לא. כוחות מספיקים לקבל החלטות שקולות הקשורות לחיי יום יום ומצבים ברמת מורכבות בינונית, לכל היותר מהבחינה המעשית, כשהיא מצליחה להימנע ממעורבות רגשית במצב. עם זאת, גם במצבים ניטראליים יחסית היא עלולה להגיב באופן בלתי צפוי ומבלבל את הזולת... התקבל הרושם כי א. נוטה למעורבות רגשית אינטנסיבית כמעט בכל התרחשות בינאישית, היא מוצפת בהם בעצמה, מציפה מבלבלת ומתקשה לנהל יחסים רציפים ושקולים לאורך זמן...
..התקבל הרושם כי הרגשות והצרכים אשר מובילים את א. בהתנהלותה בעולם ובקשרים בינאישיים - צורך בשליטה, בהפגנת כוח, ותחושה שהיא "מעל" האחר. נטייה זו לגרנדיזוזיות בתפיסה עצמית, הגנתית בטבעה ומאפשרת לה לשמור על תחושה של פוטנטיות וערך עצמי סביר. הגרנדיוזיות "מחפה" על תחושה עמוקה יותר של רייקנות, חשש מבדידות והרגשה שהיא נחותה ביחס לאחרים ו"נתונה" בידיהם. מערך המשאבים הפנימיים מוגבל ומצומצם.
..ביחסים בינאישיים ואינטרקציות שלה עם העולם א. מרגישה צורך לשלוט להוביל ולקבוע כללים גם כשכללים אינם בקנה עם מה שנדרש ממנה. היא מתחילה קשר מנטיה להלל את הזולת אך די מהר מתאכזבת ואז הופכת לתוקפנית כלפי מי שהיה אידיאלי כמעט לפני כן.
לסיכום: התקבל הרושם כי מדובר באישה בעלת מבנה אישיות בלתי בשל, בעיקר בהתנהלות ביניאישית. התקבל הרושם כי לא. הפרעת אישיות גבולית המאופיינת בתפיסת עולם דיכוטומית, נטיה לראיה בסגנון "שחור לבן" ויחסים בסגנון "אידאליזציה-דוואלציה". העולם הפנימי שלה מוצף, היא חשה צורך לשלוט כדי להימנע ממצוקה וכאב נפשי שנגרם על ידי אחרים". (הדגשה בקו תחתון לא במקור – מ.ד.)
מדו"ח מכון פסגות בהתייחס לבת עולה כי זו נמצאת בקונפליקט נאמנויות משמעותי שבעטיו
היא מבטאת ניכור כלפי אביה וכי האם מחזקת עמדה זו אצל הקטינה באמצעות יחס שלילי
קיצוני כלפי האב.
לגבי הבת נכתב כך:
"תפקודה השכלי של ג. בטווח הנורמה מוערך כממוצעי לפחות. הפוטנציאל השכלי שלה להערכתנו גבוה יותר אך לא ממומש על רקע רגשי וסביבתי.
התקבל הרושם כי מדובר בנערה צעירה מוצפת רגשית, מתוחה מאוד ומתקשה לווסת את עצמה גם במצבים ניטרליים יחסית. ג. נמצאת בפתח גיל ההתבגרות, תקופה עוצמתית המאופיינת בחוסר יציבות רגשית מובנית ותהפוכת רגישיות משמעותיות המביאות להתהוות אישיות עצמאית ובוגרת. ג. באה לתקופה זו כשהיא "מצויידת" ומוצפת על ידי תכנים וצרכים רגשיים ראשוניים בלתי מסופקים ו"מהדהדים" המשפיעים על תפקודה ומתבטאים בהתנהגות עוצמתית ובלתי מותאמת. להערכתנו ג. מספרת את סיפור מצוקתה באמצעות התנהגות הפגנתית, תוקפנית ואף מתריסה שפעמים רבות באופן בלתי מותאם למצב הנתון...
מערך המשאבים הפנימיים של ג. מצומצם והיא בעלת כוחות אגו מועטים אל מול עומס רגשי כבד עמו מתמודדת מגיל צערי לנוכח קונפליטקט מורכב וארוך טווח בין הוריה...
..התקבל הרושם כי בין ג. לא. קשר הדוק עם גוון סימביוטי אך גם לא בריא מהבחינה הרגשית. נראה כי ג. "משמשת" עבור א. סוג של "אובייקט" דרכו היא חיה ומקנה משמעות לחיה. אין לשלול התנהגות מניפולטיבית רגשית מצד האם כלפי הבת. ג. מצידה קשורה מאוד לא. אך חשה מוגבלת ומנסה ל"השתחרר" מקשר שמגביל אותה רגשית. הדרך שהיא "בוחרת" (באופן לא מודע כמובן) התנגדות מופגנת על גבול ההתרסה... להערכתנו כדי שההתפתחות הרגשית של ג. תתרחש בהתאם לגיל, האם ובת זקוקות דחוף להתערבות טיפולית משותפת שתאפשר תהליכי הפרדה רגשית בהתאם לשלב ההתפתחותי של ג....ללא התערבות כזו קיים סיכון להתפתחות רגשית ואישיותית פתולוגית של ג....
התקבל הרושם כי לג. תסמונת ניכור הורי כלפי האב. תסמונת זו מאופיינת בסירוב של הילד (לעיתים קרובות הפגנתי), להיות בקשר עם האחד מההורים. על פי ספרות מקצועית התסמונת הזו מופיעה אצל ילדים אשר הוו הסתה כנגד הורה מנוכר. עם זאת חשוב לציין כי קיומה של התסמונת עדיין שנוי במחלוקת בקרב אנשי מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה והמשפט. חשוב לציין כי גם ללא הגדרה "רשמית" לחוויות של ג. כלפי אביה, לא ניתן להתעלם מעובדה שג. דוחה את אביה, התנהגותה כלפי בלתי מקובלת חברתית והיא מסרבת בהפגנתיות לקשר עמו".
בסיכום הבדיקה צוינו הדברים כך:
"צ. בעל אישיות נורמטיבית בסה"כ. בד"כ אנשים עם פרופיל תפקודי ואישיותי כמו של צ. צפויים להיות שקולים די צורך במעשיהם ובסגנון והתגובות שלהם. הם צפויים לגלות רגישות ואמפטיה כלפי סובבים אותו אך עלולים גם לגרום לתחושה של תסכול וכעס אצל אחר על רקע קונפליקטואליות סביב מידת הקרבה שמעונינים בה.
אישיות של א. מורכבת מאוד ובלתי בשלה להערכתנו. נראה כי לא. הפרעת אישיות גבולית עם קווים נרקסיסטיים והיסטוריונים. נצפתה נטיה להקצנה בתיאור חוויות, קושי לתפוס מרחק מהגירוי הנתון, נטייה למעורבות לא מוווסתת וככל הנראה בלתי שקולה במצבים רבים... .
ג. הרשימה כנערה מוצפת רגשית, בעלת אישיות שברירית, פגיעה ובלתי בשלה לגיל. היא מתקשה לווסת את עצמה, נוטה לפעול באופן אימפולסיבי. לא ברור איך תפקודה בביה"ס אך נראה כי ג. נמצאת בקונפליקט נאמנויות משמעותי המקשה עליה להיות בקשר עם שני הורים במקביל. כדי לשרוד רגשית היא מבטאת ניכור כלפי אביה וסירוב לקשר עמו. האם מחזקת את העמדה הזו להערכתנו ביחס שלילי קיצוני כלפי האב."
35. א. בהמשך להמלצות בדו"ח שהוגש ע"י מכון פסגות ונוכח כלל הנתונים, הופנו הצדדים
להמשך ההליך הטיפוי במכון "שלם" .
ב. ביום 25.12.2017 הונח בפני בית המשפט דיו"ח ממכון "שלם" אשר נערך ע"י ד"ר שרי מרדכי, פסיכולוג קליני בכיר.
ג.בדו"ח זה ציין דר' שרי כי נפגש עם האם, האב והבת, תוך גם קיום מפגש משותף של ההורים וציין כי:
במפגש עם האם – זו מסרה כי הבת מתנגדת באופן נמרץ לכל מפגש עם האב. לדברי האם עצם העיסוק בעניין מכניס את הבת למצוקה קשה. האם גם ציינה כי היא אינה יכולה לסייע בתהליך.
בפגישה עם הבת – זו הביעה התנגדות נחרצת לחדוש הקשר עם האב. היא העלתה זכרונות מוקדמים ולא נעימים בחוויותיה. הבת ציינה כי הסכימה להיפגש עם הפסיכולוג אך כדי לומר לו הדברים וציינה כי אם מטרת המפגשים תהא לצורך חדוש הקשר עם האב היא תסרב להשתתף בהם.
בפגישה עם האב - התרשם הפסיכולוג כי מצב רוחו של האב ירוד וכי לדידו "אין סיכוי לחידוש הקשר", אולם זה הסכים לקיים מפגש נוסף בין האם לאב. במפגש נוסף זה חזרה האם וציינה כי הבת מתנגדת למפגשים עם האב והיא ציינה כי היא "לא תכריח את ג.". האב בשלב זה חזר לעמדתו כי "אין טעם להמשיך ולנסות" וכי הוא מעדיף להמתין כי הבת תשנה את עמדותיה בעתיד.
36. בסיכום הדו"ח ציין ד"ר שרי כי נוכח עמדת האב ולנוכח חוסר המוכנות של האם להוות גורם אקטיבי במהלך טיפול אין הוא מוצא מקום להתחיל במהלך אשר היתכנותו בשלב זה נמוכה ביותר.
37. משכך, ועם "תום" ההליך הטיפולי – נדרשת אני להכרעה בעתירת האב לביטול חיובו במזונות הבת ונוכח סרבנות הקשר , כאמור.
38. א. האם מצידה שוללת כל אחריות ל"סרבנות הקשר" של הבת וטוענת כי אין לה כל
אחריות לכך אלא שזו תוצאה של התנהלות האב.
ב. נראה מהדוחות שבאו בפני בית המשפט ועדויות הצדדים כי אישיות האם,
התנהגותה והמסרים השליליים שהטמיעה בבת לאורך השנים, בצורה שיטתית, אקטיבית ובוטה, הם שגרמו לסרבנות הקשר הקשה והבוטה מצדה של הקטינה והם שהביאו להתשת האב ולכך שנואש מתקוותו לקיים עם בתו, בעת הזו, מערכת יחסים נורמטיבית.
ג. התרשמתי גם מהאם באופן בלתי אמצעי וזאת מהעדות ודבריה באולם בית המשפט. לטעמי, לענין הקשר בין הבת לאביה פיה וליבה של האם אינם שווים. מחד מציינת היא כי היא מכירה בחשיבות הקשר שבין הבת לאביה ושהיא מוכנה לפגישות בין האב לבת אך בפועל היא מדברת באב סרה באזני הבת, מקטינה את דמותו תוך פוגענות באשר להפרעה הנפשית ממנה הוא סובל ולקיחת מקרים טריוויאליים בעבר כדוגמאות להזנחת האב את בתו תוך שתוף הבת בהם.
ראה למשל: בסעיף 2 לכתב ההגנה שהגישה האם בתביעה לקביעת הסדרי הראייה,
טענה היא כי הקביעה בהסכם הגירושין לפיה הסדרי השהיה של הבת עם האב
יתקיימו בנוכחות האם נקבעה בשל "מסוכנותו של האב, אלימותו המזעזעת כלפי
האם וגם כלפי משפחתו וסובביו, מחלת הנפש ממנה הוא סובל וחוסר מסוגלותו
ההורית".
עוד נכתב, בסעיף 27 לכתב ההגנה הנ"ל כי הקטינה נרתעת מאוד מקיום המפגש
השבועי עם האב, "היושב מולה כשראשו שמוט ועיניו מגולגלות מעלה", ומוסרת
לאם כי היא "יודעת שאבא משוגע".
כאשר נחקרה האם, מדוע כתבה בכתב ההגנה הנ"ל, שהקטינה יודעת שאבא משוגע,
השיבה כדלקמן:
"ש. בכתב ההגנה שהגשת בתביעה להסדרי ראיה, כתבת שג. יודעת שאבא משוגע.
ת. המילה משוגע אף פעם לא אמרתי. בחיים לא אומר על אבא.
ש. סעיף 27 לכתב ההגנה שלך בתביעה למשמורת – מצטטת. היא יודעת שאבא משוגע.
ת: אני כתבתי דבר כזה? שאבא משוגע. מה זאת אומרת אני שכחתי, זה לא נורמלי לומר שאבא משוגע. אבא חולה מאניה דיפרסיה זה לא אבא משוגע, לא אמרתי שהוא משוגע, למה לומר סתם דברים. את יודעת כמה זה חמור לומר לילד שאבא משוגע. אין לך מושג" - ראה: פרוטוקול מיום 15.2.2018, עמ' 15 ש' 24-29.
ד. האם התייצבה לעדות ומתשובותיה לשאלות הוברר כי אין בסיס עובדתי להאשמות
שלה וכי היא מטילה כל האחריות למצב על האב למרות שלא נמצא בסיס עובדתי איתן להאשמות אלו.
(1) ראה עמ' 9 לפרוטוקול מיום 15.2.2018 ש' 7-14 שם טוענת האם כי הבת מסרבת לפגוש באביה שכן זה פגע בה ועת היא נשאלה מהי אותה פגיעה , משיבה זו:
"ש: את חוזרת ואומרת אין ספור פעמים הוא פגע בילדה ופוגע בילדה, תפרטי לבימ"ש איך האבא של ג. פוגע בה.
ת: הבן אדם הזה במשך שנים היה נפגש עם הילדה כאשר בקניונים הוא היה נפגש איתה במקום לשחק איתה להראות לה כמה הוא אבא נפלא, הוא צריך לעשות מעשה בפועל, לשבת בקניון לאכול המבורגר מול הילדה, אתה אמור לשחק איתה לתת לה תשומת לב. כשהיא היתה עוד ילדה הייתי מסתכלת ואומרת מה היא חשה עכשיו בתור ילדה, איך אבא שלה לא משחק איתה איך לא משתף פעולה, אוכל המבורגר ולא מעניין אותו שהיא בגי'מבורי, אני הייתי אמורה לשחק עם הילדה כדי לרצות את מה שהוא צריך לעשות.." - האם זו יכולה להיות סיבה מוצדקת לסרבנות קשר?
(2) ראה גם עמ' 13 לפרוטוקול שורות 4-12:
"ש. הילדה אומרת לך א,ב, ג, ואת רוצה לברר את הדברים למה את לא פונה לפקידות הסעד.
ת: אני לא משקרת. היה מרכז קשר היא היתה באה, יהודית היתה נכנסת ויוצאת לפעמים לדבר עם אנשים. הייתי רואה אותה יוצאת מהחדר, אני זוכרת שהיתה שם זכוכית הסתכלתי לראות אולי הוא משחק עם הילדה, הילדה שחקה בקוביות עם עצמה והוא משחק עם הטלפון, כשאבא רוצה קשר עם הילדה, נורא קל להאשים את האמא, זה הכי קל בעולם. האמא לא בסדר, את לא בסדר. סליחה, לבוא לומר להאשים את עצמו עבור זה שהוא פוגע בה, ידעה שאין לה אבא יתומה. תסתכלי בהקלטות שלו יש כתוב בדיוק איך הוא התנהג לילדה. תסתכלי בהקלטות מה הוא אמר לילדה. הוא פגע בילדה. תשמי לב בין השורות. איזה מילים אמר לילדה. הוא הקליט את זה למה אתם מנסים לטשטש את זה."
(3) עוד ראה דברי האם בעמ' 15 לפרוטוקול ש' 20-23 בהם מגדירה האם את מאמציו של האב להיפגש עם הבת – התעללות והיא אינה מבינה מדוע לא יכול האב לחכות עוד 8 שנים עד אשר הבת תהא בת 18 ואך אז לבקש להפגש עימה לבד.
(4)האם אישרה גם כי בני משפחת האב לא פגשו את האב כ 8-9 שנים, ולטענתה נעשה הדבר לטובת הבת שכן צריך שיהיה רצף מפגשים ובלעדיו אין.
ה.המסרים שהועברו לקטינה חלחלו היטב, כך שכיום מביעה הקטינה עמדה עצמאית ונפרדת, השוללת רצון לקיים כל קשר עם אביה ואפילו רצון לנסות ולקיים הליך טיפולי.
39.א.אין להתיר מצב בו האם והבת יתייחסו אל האב כדמות רעה ושלילית עת אין כל
בסיס עובדתי להתייחסות זו , תוך גם שהאם מנכסת הבת לעצמה ומתעלמת מזכותו ורצונו של האב לקשר ישיר חופשי ועצמאי בינו לבין הבת , אין גם כל הצדקה לכך שהאם והבת יתעלמו כליל מרצונו של האב להיות עם הבת בקשר ישיר וממאמציו הרבים לחדש הקשר עמה, ובאותה עת ימשיכו וידרשו כי ימשיך ויישא במזונותיה, וזאת כאשר לא נפל כל פגם בהתנהגות האב כלפיה, ובוודאי שלא פגם המצדיק התנהגות עוינת וקיצונית כל כך.
ב.אולם חשוב לציין כאן כי כיום אין אנו עוסקים אך ברצון האב וזכותו לקיים קשר רציף ובריא עם יוצאת חלציו אלא גם עם הצורך להגן על טובת הקטינה עת בדו"ח מכון "פסגות" צוין במפורש כי נוכח העובדה שג. נמצאת בתחילת גיל ההתבגרות אליו היא נכנסת ללא תכנים וצרכים רגשיים מסופקים הרי שיש בכך להשפיע על התפקוד שלה , תוך שצוין גם כי האם והבת זקוקים להתערבות טיפולית דחופה כדי לבצע הפרדות הסימביוזה שבינהן תוך שצוין גם כי : "ללא התערבות כזו קיים סכון להתפתחות רגשית ואישיותית פתולוגית של ג..." – עמ' 21 רישא לדו"ח.
40.עת נדרש בית המשפט לבחון האפשרות להקטין ו/או לצמצם חיוב האב במזונות הבת ונוכח ניכור הורי, והואיל והחיוב במזונות בגיל זה של האב הינו מדיני צדקה, והואיל ויש לבחון שלא תבוא הבת לידי מחסור ואם יצומצמו ו/או יבוטלו המזונות, מצאתי לבחון גם מצבם הכלכלי של ההורים :
האב
א.בתצהיר העדות הראשית טען כי הוא עובד משנת 2013 כשכיר בחברת ----- ומשתכר כ- 8,000 ש"ח נטו לחודש.
ב.התובע ציין גם כי מ- ***** הוא נמצא בחופשת מחלה ואף הודיע על התפטרותו מעבודה. עוד ציין האב כי המוסד לביטוח לאומי קבע לו דרגת אי כושר זמנית עד ליום **** והוא זכאי לקצבה ע"ס של כ- 3630 ₪. אולם, הואיל והאם גובה מזונות הבת דרך המוסד לביטוח לאומי, קוזז מהסכום המגיע לו יתרת חובו למל"ל והוא עדיין חב להם כספים.
יצוין כי הואיל והאב זכאי, כנטען לקצבת נכות הרי שמגיעה לו גם תוסת תלויים ממנה יכולה הבת להפרע מזונותיה.
ג.האב מציין כי לצורך מחייתו ומימון ההליכים המשפטיים, שכ"ט המומחים ועו"ד הוא נאלץ לפדות פוליסת ביטוח שהיתה לו.
ד.בדיון מיום 15.2.2018, נחקר האב. התברר גם שבבעלותו דירה קטנה ב----, המושכרת בכ- 2,000 ₪ ועליה רובצת משכנתא של כ- 1700 ₪.
ה.האב מייחס ההדרדרות במצבו הנפשי להליכים המשפטיים ולהתמודדות שלו מול האם והבת.
ראה עמ' 5 שורות 18-20 לפרוטוקול:
"איבדתי את היציבות הנפשית שלי, עקב המשפטים ועקב זה שהילדה שלי לא אוהבת אותי, בת מצווה היתה לה ולא הוזמנתי, אני מתבייש בזה".
האם
א.גם מצבה הכלכלי של האם אינו איתן. האם והבת מתגוררות בדירה
בשכירות חודשית.
ב.האם לטענתה עובדת ב**** ומשתכרת כ- 3500 ₪ לחודש.
כמו כן, עובדת האם כ***** תמורת סך של כ- 1000 ₪ לחודש.
בנוסף מקבלת האם שכר של 1500 ₪ לחודש בגין *****, לאלו מצטרף סכום המזונות.
ג.בדיון ציינה האם כי הכנסתה כתופרת עולה לשעור של כ- 5000-6000 שח לחודש, הרבה יותר מהסכומים אותם ציינה בכתבי הטענות.
ד.האם בעלת פוטנציאל הכנסה גבוה מזה אותו היא משתכרת ונוכח יכולותיה המוכחות בתחום האופנה.
ה. האם אישרה גם כי יש לה דודה המממנת עבורה ועבור הבת חופשות וחוג/ים.
ה. נוכח יכולותיה הכלכליות של האם וריבוי תחומי העסוק שלה, כמו גם העובדה שלא היתה התאמה מלאה בין האמור בכתבי הטענות לבין הנתונים העובדתיים שעלו בחקירה, כמו גם שלא הוצגו ראיות מלאות לאימות ההכנסות וההפניה לדודה המממנת חופשות , רב הנסתר לענין זה על הנגלה.
לציין גם כאן כי בסע' 16 לכתב ההגנה בתלה"מ 50486-07-15 הסכימה האם מיוזמתה לוויתור על מזונות הבת כנגד הפסקת נסיונות האב לראות את בתו וראה:
".. במצוקתה כי רבה, הנתבעת היתה מוכנה לוותר לתובע על תשלום דמי המזונות עבור הקטינה ולו במחיר השקט הנפשי מהתובע.."
41. אמנם התובענה המונחת כיום בפני עוסקת בעתירה לבטול חיוב האב במזונות הקטינה אולם סמכות מוקנית היא לבית המשפט ונוכח הוראות סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב – 1962, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של קטין.
42.בנסיבות הענין ונוכח הצורך להגן על טובתה של הבת ונוכח הסכון האמיתי והממשי לפגיעה בבריאותה הנפשית של הקטינה ואם יימשך המצב דהיום ואם לא ייעשה טיפול ענייני ממשי ומהותי לשינוי תפיסת דמות האב אצל הבת עלול הדבר לגרום לבעיות ממשיות בהתפתחותה של הבת מצאתי להורות כדלקמן:
הואיל וההליך הטיפולי טרם מוצה והואיל וביטול חיוב האב במזונות באופן אבסולוטי לא
ירפא הנדרש להבטחת שלום הקטינה והואיל וכיום, עת האב מקבל קצבת נכות, זכאי הוא לתוספת תלויים בגין החיוב במזונות הבת , בית המשפט מוצא לנכון להעניק לנתבעת ולקטינה הזדמנות נוספת ואחרונה לפעול לחידוש הקשר בין הקטינה לאביה.
43.סתימת הגולל על אפשרות חידוש הקשר בין הקטינה לאביה, בטרם מיצוי ההליך הטיפולי יש בה כדי לפגוע בטובת הבת, שכן, כפי שעולה מדו"ח האבחון של מכון "פסגות", העדר דמות האב בחיי הקטינה כבר נותנת בקטינה את אותותיה.
44.מצופה מהאם לשתף פעולה עם ההליך הטיפולי ולעודד את חידוש הקשר בין הקטינה לאביה. חובתו של כל הורה הינה להנחיל לילדו קטין את חשיבות ההורה השני בעולמו, לרבות במחיר עימות עם הקטין ואובדן הבלעדיות של הקשר עמו. על האם, כמי שמשמשת ההורה המשמורן במקרה זה, מוטלת חבות מוגברת בנדון, דווקא לנוכח הבלעדיות שיש לה בקשר עם הקטינה.
45.כיום הקטינה בוגרת יותר, ומצופה כי תשתף פעולה עם ההליך הטיפולי, תכבד את אביה ותיתן לו הזדמנות לחדש את הקשר עמה, דבר אשר תואם גם את טובתה.
סיכום
46.אשר על כן הנני מורה כדלקמן:
א.הצדדים מופנים להמשך ההליך הטיפולי אצל ד"ר ענבל קיבינסון פלאפון
054-2467746.
היה והגב' קיבינסון לא תוכל לקבל המשפחה לטיפולה, תפנה היא את הצדדים
לאיש מקצוע עליו היא ממליצה בנסיבות הענין (להלן: "המטפל").
ב.המטפל יעביר לבית המשפט ותוך 30 ימים תכנית טיפול מגובשת; בהמשך יעביר המטפל דו"ח שוטף בדבר שיתוף הפעולה של הצדדים ביישום תכנית הטיפול.
ג.הצדדים ישתפו פעולה באופן מלא עם ההליך הטיפולי ויפעלו על פי הנחיות הגורמים המקצועיים.
ד.הוצאות הטיפול תשולמנה בחלקים שווים על ידי הצדדים.
ה.במהלך 12 החודשים הקרובים, המטפל יגיש לבית המשפט דיווח, אחת ל-60 ימים , בדבר אופן התקדמות ההליך הטיפולי.
ו.חיוב האב במזונות הבת מבוטל מיום הגשת התביעה (3/2017); למרות האמור לעיל התובע לא יהא רשאי לדרוש השבה בגין סכומים אשר שולמו ומן הסתם נצרכו.
החל ממועד פסק דין זה ועל מנת ליתן סיכוי להליך הטיפולי, יחודש חיוב המזונות.
במידה והנתבעת או הקטינה תימנענה מלשתף פעולה עם הטיפול ו/או לא תפעלנה בהתאם להנחיות הגורמים המקצועיים כאמור, הרי בגין כל פגישה שלא תתקיים בהתאם לתכנית יופחת מסכום המזונות בו חב האב סך של 400 ₪ .
ז. היה והטיפול לא יצלח מסיבה התלויה באם ו/או בבת – יבוטל חיוב המזונות ממועד מתן חוות הדעת המסכמת.
ח.הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.
ט.המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק. פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת שמות הצדדים.
ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ח, 02 יולי 2018, בהעדר הצדדים.
