אני לא מבינה למה. ניסיתי דרך מרכז קשר, דרך פארק ציבורי, הייתה התערבות של מירב זינר וזה לא הולך, לא יודעת למה. יש גם את עניין הלינה בבית האב, אני מבינה שלמעשה הטענות אותן טענות, אין חדש תחת השמש. גם אז היו טענות כן מקלחת לא מקלחת, כן יתושים ולא, כן אוכל לא אוכל. נכון שהוא עבר, וזה הובא בפני כב' השופט, שהוא עזב את הבית המשותף ועבר לגור בבית אמו אבל הטענות אותן טענות. ..."
בהמשך לאחר ששמעה את טענות באות כוח הצדדים שבה העו"ס ואמרה:
"אני לא חוזרת בי מהסיכום בתסקיר. מוצו כל ההליכים.
זמני השהות כפי שהם נקבעו. כל טענה שהובאה על ידי האם נבדקה, גם בעקיצה הראשונה. כל טענה שהובאה על ידי האם נבדקה.
אולי יש תחושה שאנחנו נהיה חברת אבטחה בבית האב, אבל אנחנו לא נהיה לא מסוגלים לבדוק את האב במשך 24 שעות. יש גבול.
אצל האב נעשו ביקורי פתע ויש גבול.
לגבי ההצפה של הקשיים של האב בקשר עם הילדה, יש גם קושי של האם לשחרר את הילדה, יש הטלת דופי של תפקוד הצדדים ביחד, חוסר אמון, סוגיית הכספים שטרם הסתיימה.
לא בכדי הופנו לגב' מירב זינר שבאה מתחום המומחיות של החינוך המיוחד, והידע שיש לה, לא בכדי הח"מ הפנתה את הצדדים לשם כדי לנסות, אבל גם זה לא צלח."
28.באת כוחה של האם טענה ובשל חשיבות הדברים יובאו מרביתם כלשונם:
"... בכל הכבוד התיק הזה מתנהל כבר שנתיים, הוגשו לא מעט תסקירים, יש מטפלת מדריכת הורים שמעורבות, ואם אנשי המקצוע לא מצליחים לשים את האצבע על הבעיה, אנחנו העברנו איך אנו רואים את כל ההליך ומה לדעתנו הבעיה אבל מאח5ר ובימ"ש לא מקבל את הטענות שלנו וגם העו"ס לא מצליחה, אז אולי יש מקום לערב איש מקצוע שבקי בתחום של ילדים על הרצף ויעשה בחינה מעמיקה יותר, אולי מסוגלות הורית של האב, אני לא חושב שלהתעלם מהבעיה ולא קיימת ולתת החלטות א/שר מנותקות לחלוטין גם מהמצב בשטח, זה לא נכון.
אני ביקשתי לזמן את העו"ס כי העו"ס הגישה את העדכון האחרון ביום 24.7.24 ובעדכון האחרון לא רק שלא ממליצה על הרחבת זמני שהות אלא מצביעה על בעתיות בקשר והמעבר בין האב לקטינה, ולטעמנו אף גוברת בגלל השינויים והמעבר לבית אמו שזו סוגיה בעייתית בפני עצמה, אלא ממליצה לצמצם את זמני השהות ולהקדים את חזרת הקטינה לבית האם בימי שבת לשעה 18:00. אחרי זמן קצר נדהמנו לקבל החלטת בימ"ש שלא רק מאמצת את המלצות התסקיר אלא מתעלמת לחלוטין וההחלטה קובעת הרחבה משמעותית של זמני השהות, דהיינו הוספת לינה במוצ"ש כך שהקטינה עם האב שני ימי רצף ובחופשות וחגים למרות שהאב טוען בפני העו"ס לסדרי דין שחופשת הקיץ אין לו חופשה במקום העבודה, למרות זאת חופשת הקיץ נקבע כי תחולק בחלקים שווים במתכונת של שבוע שבוע, והחלטה על סגירת תיק. אני לא מבינה כיצד תיק עם בעיות ושינויים משמעותיים שחלים נוכח מעבר האב לבית עמו.
אומר לאדוני שלא ציפיתי שתינתן החלטה כזו והגשתי את השגותיי, ואני ביקשתי בשל כך לזמן את העו"ס ולהפנות שאלות לא רק בנוגע לתסקירים הרבים שהוגשו עד כה, אלא בשאלה המרכזית מה קרה מאז ה 24.7.24 כי עד כה כל המעבר של האב לבית אמו לא נבדק, והוע"ס לא מלווה את המשפחה מאז יולי ולא נעשו ביקורי בית ולא בדיקה אמיתית. הטענות לא נבדקו לא טופלו ולא ניתן להם מענה. הבעייתיות גם במעברים, ראשית מעבר פתאומי של האב לבית אמו בלי הכנה של הקטינה, גם כאשר דובר מול העו"ס והמדריכה הורית וכל אנשי המקצוע שהיו מעורבים חזרו והדגישו את החשיבות המאוד גדולה של הכנה מתאימה לפני קטינה, לא נעשה דבר. גם מאז שהאב עבר לבית אמו האם התריעה על התנאים הבלתי הולמים בעליל שקיימים בבית אמו של האב. גם התנאים, אין לקטינה חדר, גם מיטה אין לה, היא ישנה עם האב באותה מיטה בסופי שבוע ארוכים, שני לילות ברצף. היא מקבלת אותה לגן ביום ראש8ן ללא מקלחת, וחוזרת לגן גם במצב ריגשי מאוד לא פשוט. אלה הטענות שלנו שחזרו והועלו ולא נבדקו מעולם. עו"ס לסדרי דין נשאלה אם נעשה ביקור, אמרה שהתנאים לא אידיאליים ואפשר לחיות שם. אנחנו מבקשים שתעשה בדיקה יותר מעמיקה. לא ניתן מענה לצרכים הבריאותיים של הקטינה. האם העבירה לפני מספר ימים למטפלת ולעו"ס תמונות כיצד הקטינה חוזרת מבית האב כשהיא כולה עקוצה מכף רגל עד ראש שיש לה אלרגיה חמורה ליתושים. האב חייב להתקין רשתות לצורך כך. מדובר על סכנה ממשית לבריאות הקטינה. ...העו"ס לסדרי דין אחרי שנתיים שמטפלת בתיק שלא מצליחה לאבחן, אזיי צריך להגיע לאיש מקצוע שכן יכול לאבחן."
29.באת כוחו של האב טענה:
"היה מלא רגש אבל אני רוצה לומר שהדברים אינם נכונים. לעניין העקיצות זה שולי כרגע. אני אומר שהקטינה הייתה בבית האב שבו התגוררו הצדדים עוד בטרם נפרדו והאם עברה לבית אחרים. בבית לא מותקנות רשתות גם שהצדדים גרו שם. לימים עבר לבית אמו, שזה בית זמני לחלוטין ובימים אלו עובר להתגורר בדירה עצמאית ויעשה כל מאמץ לדאוג שיהיו רשתות וכל שצריך על מנת שקטינה תעקץ כמה שפחות. אין לו כוונה לפגוע בקטינה.
המשמעותי יותר, שהתסקיר מלא גם הקודם שלפניו באמירות חד משמעויות ברורות שלאמא קשה לשחרר את הקטינה. לא לקטינה קשה לשחרר את האמא אלא ההיפך.
כך כתבה גם העו"ס וכך כתבה העו"ס גם מדברי הגננת שבעצם מה שקורה זה, שבמפגשים שיש לאב עם הקטינה, בימים שאין מסגרת חינוכית, קרי, שישי שבת שנניח יש גשר ואין יום שישי מפאת חופשה, חג וכו', האב לא יכול לקבל לידיו את הקטינה אפילו שהמפגשים בתוך פארק, הולכת האם ויכולה להציג סרטון חד משמעי, שהולכת האם אחריו כשהקטינה כבר שחררה ומשחקת במתקנים, הולכת האמא אחריה, יושבת בסביבתה וקרבתה, מחכה שהקטינה תראה אותה ותיצור קשר עין על מנת שהקטינה לא תלך עם האבא. אחרי חצי שעה שהקטינה כבר משחקת עם האב, האם יוצרת קשר עין ולוקחת אותה.
זה לא דבר רע, אבל הקטינה גם זקוקה לאבא וקשורה אליו.
אני קוראת מהתסקיר שגם הגננת תושאלה, האב שולח את הקטינה מסוגרת, לבושה כפי שצריך, עם קופסת אוכל. נערך גם ביקור פתע בביתו כך שאין שחר שהקטינה מגיעה ללא מקלחת.
אני רוצה לציין שלמעשה תחילתו של התיק האב שוהה עם הקטינה, מטפל בה, מאכיל אותה, מקלח אותה, האמא בכלל בלימודים לפחות פעמיים בשבוע ואז כשהם מפרידים מגורים מתחילה מסכת שהאב לא בסדר, הקטינה מסרבת ללכת אליו, שכללו לאורך כל התקופה את כל ההתנהגויות, כרגע אני שומעת מחברתי שהיא מטיחה הכל בקטינה, אבל זה צריך לבוא לפתחה של האם, שעושה כל אשר לאל ידה שהקטינה לא תראה את האב ותשאר עמה.
האופטרופא לדין ליוו את האב לבית הסבתא, פתחו לו חרך בדלת ואמרו שאינה רוצה אותו וטרקו את הדלת.
אם יש שלושה שבועות של חגים ואין מסגרת חינוכית וחופש גדול, הוא יכול בשלב זה בגלל האם לא לקחת את הקטינה לא לילה אחת, לפגוש אותה חצי שעה בפארק השעשועים.
חברתי מעירה הערות ושווה להתייחס אליהם, היא אומרת שהאב עסוק בלהסריט את המפגש במקום לחזק את הקשר עם הקטינה, ואני רוצה שבימ"ש תרשם מהסרטון ויגיד האם הקשר שם לא חזק עם האב, כי לדעתי הוא מאוד חזק וחוסר יכולת של האם לשחרר, רואים בסרטון הזה.
אם אדוני יסכים אני אציג אותו.
אני אומר למה ביקשתי להזמין את המטפלת וגם את העו"ס, כי בתסקיר נכתב שמיצו את היכולות שלהם ואני חושבת שלא כך הוא ואני מאוד כעסתי, אני לא חושבת שהפנו את האמא לבדיקה או טיפול, כי לה יש את הבעיה, זה כתוב חמש שש פעמים שלאם קשה לשחרר. גם הגננת אומרת כך.
לא שמעתי שום המלצה שמפנה את האם לאיזה הליך טיפולי שתצליח לשחרר. יש פה גם אב בתמונה.
אני חושבת שלא הייתה שום המלצה לסנקציה כספית לאור העובדה שהאם אינה משחרר ושהאב לא יכול לקחת את הקטינה לשישי שבת, שבוע אח"כ אין חופשה והיא מסרבת להחליף שבתות, נוח לאם שהאב אינו במערכת יחסים הזו.
מדובר באם שמבקשת לנכס לעצמה את הקטינה.
בהתחלה טענה שהקטינה מספיק בוגרת ויודעת מה היא רוצה ויודעת להביע את עצמה וילדה בת 3 הייתה אז, היום יותר, זה מה שטוו לה.
עם כל הכבוד, כל הזמן לאם תלונות על הבית של האבא, כדי להגדיל את התיק. למה לא מקלח, למה משחק איתה בפארק, שהצמות לא בסדר, למה נותן שניצל ופסטה. תמיד תלונות.
זה שהילדה שולחת לאב תמונה שהיא מצלמת את האם עם בן זוגה עם תחתונים , זה בסדר? כי הבית של האמא מושלם? יושבת האם ובן זוגה שניהם עם תחתונים. אז אני אומרת שאפשר להתייחס לאב כאב מטיב כפי שהוא באמת ואפשר להפוך את התיק הזה לתיק "רצח" ולשמוע את המילה האחרונה עד סופו. לא יודעת כיצד אב כזה שאינו פוגעני, דואג לילדה, ומכל מערכת היחסים הזוגית והרכוש, כל מה שעניין את האב זה הילדה והקשר איתה. ואני אמרתי את זה לחברתי לא פעם ולא פעמיים ששם נוגעים בנקודה הרכה ופוגעים בו כל פעם ומחפשים איפה לפגוע בו."
30.השיבה ב"כ הנתבעת:
"לגבי המעברים זה כאשר אין מסגרת חינוכית, במסגרת מפגשי הדרכה הורית, סוכם בעצה אחת עם המדריכה ההורית שבימים כאלה לא יתבצעו מעברים אלא יתבצע מפגע עם הקטינה בפארק השכונתי והאב אמור לבלות עם הילדה במשך שעה שעה וחצי, שהאם יושבת בצד וההחלטה הזו התקבלה במשותף בעצה אחת עם המדריכה ההורית, זה לא משהו שהונחת מלמעלה אלא החליטו על כך.
האם מבינה את הקטינה לפארק בשעה היעודה, ואחרי 10 דקות בלבד האב מסתובב ויוצא מהמקום. כך שזה לא מעניין אותו לבלות עם הקטינה.
כשהוא נמצא עם הקטינה בפארק, היא לא יוצרת קשר. אבל 10 דקות א חרי זה הוא עוזב את המקום.
המדריכה ההורית כעסה על האב למרות שההחלטה התקבלה בהסכמה...".
31. לעניין ההסכמה שנטענה טענת באת כוחו של האב ש "לא מדובר בעניין של הסכמה, אלא בלית ברירה, מאחר ואין מפגשים."
32.בתום הדברים הביעה האפוטרופא את עמדתה בדברים הבאים:
" בתאריך 6.11.24 יום רביעי הייתי אמורה לפגוש את ר. אצל אבא, אבל באותו יום היא הייתה חולה ולכן לא עברה אליו, הקטינה נשארה אצל האמא ושם פגשתי בה.
בתאריך 20/11/24 הלכתי לפגוש את הקטינה שוב אצל האב בבית הסבתא.
נכון שבית האם הוא מקושט ונעים וכך היה בהץחלה ונשאר כך.
תיאורים קשים על הבית של הסבתא, לא ראיתי, זה בית צנוע, נקי, מסודר, יש לה ילדה קטינה, נכון שהיא לא מקושטת בצורה אופטימלית, אבל הבית בסדר גמור. לא ראיתי שם שום דבר שצריך להטריד או להדאיג.
לעיקר אדוני, אני מנסה לדייק לעצמי שאני חושבת על התיקים שלי, לדייק לעצמי מה בעצם קורה פה. ומה אכן קורה פה, מצד האם יש טענה בקושי בקשר של האב עם הקטינה ומצד האב יש טענה של חוסר רצון של האם לקשר שלו עם הקטינה.
הילדה הולכת לאבא כשזה ישירות מהמסגרת החינוכית, בסדר גמור, היא שמחה לראות אותו בסוף יום הלימודים, נפרדת ממנו, כשקצת קשה לה להיפרד ממנו. אם היה קושי בקשר, היינו מצפים לראות מצב בו הילדה לא מתקשה להיפרד בבוקר ולא שמחה להגיע בסוף היום.
זה גם משתלב עם מה שאני רואה, רואה ילדה משוחררת, מלאת בטחון עצמי פונה לאביה בשיא הטבעיות בכל דבר ועניין, הוא מאוד קשוב אליה, וזה מוביל אותי לקושי שיש לאמא לשחרר. אני לא יודעת ממה זה נובע, אני לא מנתחת את זה, אבל הקושי של הקטינה עם אביה, לא ראיתי. ואני ראיתי אותם כמה וכמה פעמים.
חבל מאוד שהמטפלת ההורית לא נמצאת פה, אבל אני דיברתי אתה כמה פעמים ואני לא מבינה מדוע לא צירפו את הדוח שלה לתסקירים, זה היה מבהיר את הכל.
זה שחוזרים כל הזמן שהיא על הרצף, טוב מראה עיניים. יכול להיות באבחונים על הרצף, אבל היא סופר מתקשרת, ובמפגש האחרון שלי היא זכרה את המפגש הראשון שהיה לי.
היא מתקשרת מצוין, לקחה אותי לחדר שלה, גם אצל האב היא סיפרה כששאלתי אותה, היא אוהבת להיות עם האב ולשחק אתו. היא גם מאוד קשורה לאם, רואים את זה. אני לא מצליחה להבין." (הטעויות בציטוטים מהפרוטוקול מקור).
33.לאחר הדברים טענה באת כוחה של האם שהאפוטרופא שאלה את הגב' זינר אם יש לאם קושי לשחרר את הבת ולתמיהתה של האפוטרופא על דברים, לכאורה, בינה לבין גב' זינר השיבה באת כוחה של האם "האמא יודעת הכל, הגב' זינר".
דיון והכרעה:
34.טרחתי והבאתי באריכות, אולי רבה מידי, את ההליכים בתיק והרחבתי במובאות מתוך הדיון האחרון ביום 4.2.25 לא בכדי שכן מהדברים העולים מההשתלשלות בתיק ומהדיון עולה תמונה שהשאלה המרכזית שלא באה על פתרונה בתיק זה לעת הזו היא סוגית המעברים של הבת לאב כאשר אין מסגרת חינוכית.
35.על אתר ופתח דיוננו יאמר שבמהלך התיאור שהובא לעיל שזרתי הרמת גבה באשר לשינויים שנעשו ביחס להחלטותיי בלא ידיעתי ועל בסיס "הנחיות" או הסכמות. ראוי לשוב ולהדגיש מושכלות יסוד שהחלטה של בית משפט יכול לשנות רק בית משפט. בכל ההערכה והכבוד למקצועיות של העו"ס, למדריכה ההורית ולצדדים אין למי מהם סמכות לשנות החלטה. ברי שלהורים הסמכות להחליט ביניהם על כל הסדר חוקי התואם את טובת ילדם. ברם, משעה שלא הצליחו לעשות כן בשל חילוקי דעות או כל סיבה אחרת פריפריאלית אליהם והם פנו לבית המשפט וזה נתן החלטתו החלטה זו יכולה להשתנות רק על ידי בית משפט שנתן את ההחלטה או ערכאת הערעור. לציין שגם אם הגיעו הצדדים להסכמה יש ליידע את בית המשפט שכן לא אחת ההסכמות הן הסכמות לכאורה ולאחר זמן בית משפט עשוי להידרש למצב חדש שנולד מההסכמות שלא בידיעתו.
36.בדיון טענה באת כוחה של האם בקשר להחלטתי מיום 23.9.2024 שהתפלאה מאוד שלא אימצתי את המלצות התסקיר כלשונן והפנתה להחלטה קודמת שלי בה הדגשתי, מושכלות יסוד יש לומר, שתסקיר של עו"ס לסדרי דין שקולה לחוות דעת מקצועית.
נכון. אולם האם בית משפט כפוף לחוות הדעת ולאימוצה כך ראה וקדש? בוודאי שלא ונכון הדבר גם ביחס לתסקיר. לו היה ממש בתובנה של האם דומה ששאלות של אחריות הורית וזמני שהות היו מוכרעים בלשכות של שירותי הרווחה. הבנתן ומקצועיותן של העו"ס לסדרי דין אינה מוטלת בספק גם אם התסקיר שלהן לא מאומץ במלואו או לא מאומץ כלל. "לא למותר להזכיר, שמשקלו הראייתי של תסקיר המוגש על- ידי פקיד- סעד, והמשקל שיש לייחס לחוות-דעתו של פקיד הסעד, בכל עניין ועניין, נ[ת]ונים-ככל ראיה אחרת-לקביעתה של הערכאה הדיונית." (ע"א 3554/91 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (9.10.1991), ס' 5).
37.יוער שחרף התמיהה הגדולה של האם על ההחלטה התמוהה לא הוגשה בקשת רשות ערעור עליה לבית המשפט המחוזי. דומה שגם האם מבינה שאין בהחלטה כל פגם או טעות. אקדים ואומר שמכלול הטענות כנגד האב ככל שהן נכונות מתגמדות ביחס לטובת הבת ולקשר שלה עם האב. היציבות של הבת בחייה היא בקשר הקבוע עם האב – הקשר עם האב הוא היוצר יציבות ולא ההבנה השגויה בדבר מקום המפגש. האם טענה לצורך בבדיקת מסוגלות הורית של האב. אין בכל החומר שלפני ולו פעם אחת שהוטל ספק ביכולותיו כאב על ידי גורמי המקצוע או שיש במגבלות אלו לצמצם או למנוע את הקשר עם הבת או למנוע לינה אתו.
לא אחת אני שומע כאשר אין בהתנגדות ללינה גם במוצאי השבת טעם אמיתי את הטענה שמדובר בשני לילות רצופים. איני מבין ומעולם לא הבנתי מניין החזקה שלינה של לילות רצופים אצל האם אינה בעייתית ואצל האב היא בעייתית. כן, גם הבת מושא ההחלטה והיותה על הרצף אינה שונה בצורך, בנזקקות לקשר עם האב ואולי אף יותר.
אגב כך, הבת מבלה ימים ושעות אצל הסבתא אמה של האם. האם מסוגלותה נבחנה? מידת ההשפעה שלה בתוך ההליך של הקשר עם האב? לא. איני רואה גם צורך להורות על בדיקה כל עוד יקוימו הסדרי השהות של האב עם הבת.
38.הביקורת של האם על ההחלטה מיום 23.9.2024 מתעלמת לחלוטין מטובת הבת. טיעון ביחס לטובת הבת הנסמכת על צורת מקום המגורים בבחינת חדר מקושט אם לאו, עקיצות יתושים (שבכל הכבוד הראוי אין כל מידע מתי, היכן ואיפה נעקצה הבת. התיעוד כשלעצמו על ידי האם אינו ערובה לעקיצת הבת עת שהתה עם האב, אך מעיד כאלף עדים על הניתוק שבין אופי הטענות לבין טובת הבת).
39.גם אם יש ממש בטענה שהיה צריך להכין את הבת למגורי האב בבית אמו משעה שהבת נפגשה עם האפוטרופא בבית הסבתא ועל בסיס האמור בדיון (4.2.2025) מפי האפוטרופא הרי שהמשבר חלף. בדיון נטען שהאב עומד לעזוב את המגורים בבית אמו וטוב יעשה אם יספר על כך לבת מבעוד מועד.
נטען שהמעבר למגורים בבית אמו גרם לבת לרגרסיה. אין לפני כל ראיה לכך. נהפוך הוא. הקושי במעבר הוא רק כאשר אין מסגרת חינוכית ועל האב לאסוף את הבת מבית האם. בעוד שבעת שהאב פוגש בבת בתום המסגרת החינוכית ואוסף אותה מהמסגרת הבת פוגשת בו בשמחה ולמחרת בבוקר נפרדת ממנו בקושי - משכך איך אפשר לתלות אשם באב או במקום מגוריו.
40.גם באשר לתנאי המגורים עם כל הכבוד לטענת האם בהקשר זה הקשר של הבת עם האב הוא התמונה ולא המסגרת. באנלוגיה תמונה של צייר מפורסם איכותה אינה נפגמת בשל המסגרת שלה. ברור שעדיף קיומו של הקשר בין האב לבת - הוא המהות.
41.גם הטענה על הגעת הבת ללא מקלחת בערב שלפני היא טענה בעלמא לאור הנטען לפני.
לא פעם אני תמה על מטרת העלאת טיעונים כאלו שנועדו להנמיך את דמותו של האב או דמותה של האם בראי טובת ילד המשותף. האם עוצר ההורה המנמיך את מי שבחר.ה להביא עמו.ה ילד לעולם לחשוב על התוצאה אל מול הילד המשותף? טובתו? ומה מצפה אותו הורה להשיג בהעלאת טענות אלו? הדברים מתחזקים שעה שכל החסרונות של ההורה האחר הצפים ועולים מתגלים רק לאחר שהחליטו להיפרד. מה זה אומר על ההורה המעלה טיעון כזה על שיקול דעתו במבחן הזוגיות.
איני רואה מקום לחייב רק את האב בבדיקת מסוגלות הורית כבקשת האם. רוצה האם לבדוק את מסוגלותו ההורית של האב ייבדקו שניהם. ברם, איני רואה לעת הזו צורך בבדיקה ולא אורה על ביצועה.
42.האם טענה שהתיק מתנהל כבר שנתיים. האם לא הגיעה העת ליישר קו ולאפשר לבת לגדול כפי שצריך באהבתם של שני הוריה? כדאי היה שהאם תראה בטובת הבת ותחדל מהצורך בעוד בדיקות ועוד הליכים שלא נותנים רגיעה למערכת היחסים שלה עם האב ובהכרח לפגיעה בטובתה של הבת.
43.יותר מפעם אחת כתבתי ואני חוזר על עמדתי שאין הורות מולדת. תהליך גידול ילדים מעצם טבעו, בשל השוני בין ילדים שונים, מחייב תהייה באשר לדרך והתאמת ההתנהגות ההורית לצרכיו של הילד כמשרתים את טובתו. מצב זה אפשרי רק בתיאום בין ההורים, בכבוד הדדי ולא בניסיון ברור למנוע קשר בין הבת לאב.
כך, איני רואה למנות עוד מומחה המתמחה בילדים עם צרכים מיוחדים ובמיוחד לאור התיאור של האפוטרופא לדין. השימוש החוזר ונשנה בהיות הבת עם צרכים מיוחדים על מנת ליצור מסגרת מופחתת של הסדרי ראיה מדיפה ריח של פריחה מוקדמת של ניכור הורי.
44.בפתח הדיון קבעתי שהקושי הנלמד ממכלול החומר הוא זמני המעבר כאשר אין מסגרת חינוכית פעילה. ער אני לטענת האם שאין מקום לאפשר לבת ללון במוצאי שבת בביתו, אך כפי שכבר קבעתי איני רואה כל סיבה למנוע מהבת לשהות בחברת אביה לילה נוסף שיתרום לאיכות הקשר שלה עם האב ובמישרין ובעקיפין לטובתה.
45.משכך, נדרש פתרון למעברים בזמן שאין מערכת חינוכית פעילה. הדוברים השונים טענו לצורך בפתרון "יצירתי". אין צורך בפתרון יצירתי, יש צורך בהפנמה של האם שהאב הוא שווה זכויות בהורות המשותפת אתה על בתם המשותפת, עליה לכבד זאת ובמקום לנסות למנוע זאת עליה להילחם על כך.
ככל שהאם תראה בכך מטרה העולה בקנה אחד עם טובת הבת האב לא יצטרך ללמוד על אלרגיה לעקיצות יתוש בדיון בבית משפט. לו ראתה האם את טובתה של הבת בשהייה אצל האב הייתה פונה אליו מסבירה לו ומבקשת התקנת רשתות (הגם שכעולה מדברי באת כוח האב בדיון בדירה המשותפת לא היו רשתות על החלונות ואין לפני כל מידע על מצב הרשתות בבית בו מתגוררת האם). העלאת הטענה תוך ציון שהאב אדיש מובילה למסקנה לכאורה שלאב לא אכפת מהבת. אני דוחה כל גישה ומסקנה שכזו ובמיוחד לאור הדברים שהובאו כלשונם.
46.בשים לב לאמור איני רואה צורך לשמוע את המדריכה ההורית. כך סברה גם באת כוחה של האם שהסתפקה בעדכון. על בסיס החומר שלפני ובקביעה הנלמדת על פיו ביחס לבעייתיות שבמעבר בעת אי פעילותה של המסגרת החינוכית יש להידרש.
אחרית דבר:
47.בשים לב לאמור לעיל מצאתי לקבוע שראוי שהדיונים בתיק זה יבואו אל קיצם. המשך עריכת עוד ועוד תסקירים כאשר העו"ס הביעה את דעתה וכך עשתה גם האפוטרופא לא מובילים למסקנה שביקשה האם להסיק מהם, מינוי גורם מקצועי נוסף, אלא הבאת התיק לסיום על דרך של מתן תוקף של פסק דין להחלטתי מיום 23.9.2024 תוך השלמה בקשר למחלוקת העיקרית: הסוגיה הקשורה במעבר של הבת לאב כשאין מסגרת חינוכית פעילה.
48.החלטתי מיום 23.9.2024 תיוותר על כנה והיא מקבלת תוקף של פסק דין בשינוי לעניין הסדרי המעבר של הבת בעת שאין מסגרות חינוכיות.
במועדים אלו האם תביא את הבת לקניון "לב העיר" בשעה היעודה על פי ההחלטה בהתאם. הבת תפגוש באב והאם תעזוב מיד את הקניון. האב ייקח את הבת להסדרי השהות עמו על פי שיקול דעתו. האב ישיב את הבת כקבוע בהחלטה בתום הסדרי השהות בהעדר מסגרת חינוכית לבית האם. האם תאסוף את הבת מפתח הבניין.
49.איני מאמין בהורות הפועלת תחת סנקציות כספיות. ברם, בשל הנסיבות שאף הובאו לעיל ומשעה שאי עמידה באמור גורמת לקשר החשוב שבין הבת לאב נזק בכל פעם שהאם לא תנהג כך, לא תביא את הבת לנקודת המפגש ותעזוב לאלתר תשלם לאב 750 ₪ ולבד מכך יהא בהתנהלותה זו כדי להעיד בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שהיא זורעת את זרעי הניכור ההורי על המשתמע מכך.
50.בפסק דין זה הסתיים הדיון בתיק זה והוא ייסגר חרף התנגדותו של האב שהגיש את התביעה.
51.מתיר פרסום פסק הדין בהשמטת פרטים מזהים.
52. אין צו להוצאות.
53.תואיל המזכירות לשלוח פסק הדין לצדדים ולסגור את התיק.
ניתן היום, כ"ב שבט תשפ"ה, 20 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.
