אם לילדה מנעה ממנה להיפגש עם אביה על רקע טענתה שהוא גר עם אימו השתיינית ללא תנאים הולמים. השופט קבע שעליה להפנים שהאב שווה זכויות בהורות המשותפת
אישה תשלם 750 שקל לבן-זוגה לשעבר אם תמנע מפגשים בינו לבין בתם המשותפת, המצויה על הרצף האוטיסטי - כך קבע לאחרונה השופט הבכיר מרדכי (מוטי) לוי מבית המשפט למשפחה בקריית גת. פסק הדין ניתן על רקע ניצול האם את החופשות ממסגרת החינוך של הבת על מנת להשאיר אותה אצלה, תוך הפרת זמני השהות שנקבעו.
הצדדים הם הורים לקטינה עם אוטיזם, וחולקים אחריות הורית משותפת. לאחר שנפרדו עבר האב לגור אצל אימו. במוקד הסכסוך בין בני הזוג לשעבר נמצאה סוגיית מעברי הבת לאב, בזמנים של חופשות מהגן שלה. זאת, על רקע מניעת מפגשים מצד האם שנרשמה בתסקירי גורמי מקצוע בתקופות הללו.
בספטמבר קבע בית המשפט שזמני השהות של הבת עם האב, הכוללים מפגשים דו-שבועיים לרבות לינה, ימשיכו כסדרם. האם, מצדה, סירבה להשלים עם התוצאה ועתרה להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה. לטענתה האב מתגורר אצל אימו ה"מכורה לטיפה המרה", כלשונה, וזאת ללא תנאים בסיסיים לבתם כמו מיטה משלה, והיא נאלצת לישון איתו תוך שהוא מחזיר אותה לגן ביום שלמחרת, ללא מקלחת.
בתוך כך שיתפה האם בכך שבתה אלרגית לעקיצות יתושים, אלא שהאב לטענתה אדיש לכך, לא דואג להתקנת רשתות בבית אימו, וכך יוצא שבתם נעקצת כשהיא עימו באופן המסכן את חייה.
מנגד סיפר האב שבניגוד לטענת זוגתו לשעבר, הוא דואג להיגיינה של בתם ומחזיר אותה לגן כשהיא מאורגנת ונקייה. בניסיון לנגח את טענתה שאינו דואג מספיק לבתו, שיתף האב שהאם הצטלמה עם בן-זוגה כשהם בתחתונים, וזאת בזמן שבתם שהתה אצלה, כך שגם היא אינה טלית שכולה תכלת.
בטיעוניו הדגיש האב שהאם מסרבת להיפרד מהבת ושוהה עמה כשאין מסגרת חינוכית, ובאופן זה מונעת את קיום זמני השהות איתו בחופשות ובחגים.
לא צריך פתרון יצירתי
השופט לוי דחה את טענת האם לפיה מעבר האב לגור עם אימו, גרם לרגרסיה אצל בתם. "אין לפניי כל ראיה לכך, נהפוך הוא. הקושי במעבר הוא רק כאשר אין מסגרת חינוכית ועל האב לאסוף את הבת מבית האם, בעוד שבעת שהאב פוגש בבת בתום המסגרת החינוכית ואוסף אותה מהמסגרת הבת פוגשת בו בשמחה ולמחרת בבוקר נפרדת ממנו בקושי - משכך איך אפשר לתלות אשם באב או במקום מגוריו", כתב.
בהעדר ראיות תומכות, השופט דחה את טענות האם לכך שבתה מגיעה לא מקולחת לגן אחרי שהותה אצל אביה, או שהיא נעקצת אצלו באופן המסכן את חייה. הוא ציין כי מחומר הראיות עולה שבתקופת הזוגיות בין ההורים לא היו בבית המשותף רשתות נגד יתושים, וכלל לא ברור אם הותקנו כאלה בביתה הנוכחי של האם, כך שלא מן הנמנע שהיא נעקצה אצלה.
הלכה למעשה, קבע השופט, אין צורך ב"פתרון יצירתי" למעבר הבת לידי אביה בתקופות חופשה מהגן, אלא "יש צורך בהפנמה של האם שהאב הוא שווה זכויות בהורות המשותפת".
בנסיבות אלה הוא קבע שזמני השהות יתקיימו בהתאם להחלטתו מחודש ספטמבר, כאשר בגין כל מפגש שתמנע האם - היא תשלם לאב 750 שקל. הוסיף כי מלבד הקנס, התנהלות שכזו תעיד בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי האם זורעת את זרעי הניכור ההורי, על המשתמע מכך.
- ב"כ האב: עו"ד איילת קיטיביץ'-קורן ועו"ד נופר סויסה
- ב"כ האם: עו"ד איילת קריספל
עו"ד דניאל ישראלי
עוסק/ת ב-
ניכור הורי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.