פס"ד בבקשה לביטול צו קיום צוואה

עניינו של פסק הדין, הכרעה בבקשה לביטול צו קיום צוואה שניתן ביום 25.7.2019 ע"י כבוד הרשמת לענייני ירושה הגב' ציפי סולומון דרמר, לקיום צוואת המנוחה אלמונית ז"ל מיום 2.11.2009.

בין הצדדים, כולם אחים (ולהם 8 אחים נוספים שאינם צד להליך זה) מתנהלות עוד 2 תביעות נוספות. תביעה שהוגשה ע"י המבקש 1 כנגד המשיב, לפיצויים ופס"ד הצהרתי מכח סעיף 114 לחוק הירושה בענין המשק שלגביו היו למנוחה זכויות וכן תביעה שהגיש המשיב לפינוי, סילוק יד ודמי שימוש כנגד המבקש 1 ביחס למשק .

מובהר כי במסגרת פס"ד זה תוכרע הבקשה לביטול צו קיום הצוואה ואין באמור כדי לגרוע מזכות כ"א מהאחים להמשיך ולנהל את תביעתו האחרת, הגם שכלל הסכסוך סובב סביב אותן מחלוקות הנוגעות לזכויות במשק במושב **** .

רקע

1. המנוחה אלמונית (להלן: "המנוחה") הלכה לעולמה ביום 13.10.2018 והותירה אחריה 12 ילדים כאשר בן אחד נפטר בטרם לכתה. בצוואתה מיום 2.11.2019 ציוותה המנוחה את כל רכושה לזוכה אחד, בנה אלמוני, הוא המשיב בבקשה זו.

2. הנכס העיקרי הנכלל בעיזבון וניצב במוקד המחלוקת, מארג הזכויות במשק מס' **, מושב **** (להלן: "המשק").

3. ביום 6.12.2020, כשנה וחצי לאחר צו קיום הצוואה, הוגשה הבקשה לביטול צו קיום הצוואה ע"י שניים מילדיי המנוחה.

4. הבקשה הועברה לבית המשפט זה בהתאם להחלטת הרשם לענייני ירושה.

   תמצית טענות הצדדים

5. טענות המבקשים

   • המבקשים עותרים לביטול צו קיום הצוואה, והטלת הוצאות שכ"ט עו"ד על המשיב.

   • המבקשים טוענים כי מיום חתימת הצוואה ועד פטירת האם, לא ידעו על קיומה של צוואת האם המנוחה. לטענתם בחודש אפריל, כחצי שנה לאחר פטירת המנוחה, המשיב שלח עותק מן הצוואה והודעה על הגשתה לכלל האחים, מלבד למבקשת 2.

   • ביחס להוראת סעיף 72 לחוק הירושה והשיהוי, המבקשים טוענים כי רק בשלהי נובמבר 2020, נודע להם כי ניתן הצו לקיום צוואתה הנחזית של האם. שכן, המבקשים למדו על קיום הצו מתוך בקשה לפינוי הנחלה שקיבל המבקש. המשיבים מפנים להוראות סעיף 14(ב)(4)(ב) לתקנות הירושה וכן לפסיקה בעניין זה.

   • בהקשר זה המבקשים טוענים כי לא ידעו על כוונתו של המשיב לקיים את הצוואה ואף לא הכירו במשמעות והצורך להגיש בקשת התנגדות. כמו כן, טוענים כי המשיב הבטיח כי לא יתעסק בצוואת האם עד תום השנה לפטירתה.

   • המבקשים טוענים כי ישנו חשש כי הצוואה אינה צוואתה של האם ואף כי המשיב פעל בחוסר תום לב בהגשת הבקשה לצו קיום צוואה. על כן טוענים כי יש ליתן למבקשים אפשרות להתנגד לקיומה של הצוואה לגופה.

   • המבקשים טוענים כי בצוואה נפלו פגמים צורניים רבים, אשר יש בהם כדי לפסול את הצוואה.

   • המבקשים טוענים כי עיון בצוואה מעלה כי נפלה טעות בשמה הפרטי ובשם המשפחה של המורישה. וכן טוענים כי די בטעויות אלה בכדי להעיד כי זיהוי המורישה נעשה שלא באמצעות מסמך רשמי. על כך טוענים כי בהעדר אימות של העדים, אין בפנינו צוואה כשירה בעדים.

   • המבקשים טוענים כי נפלה טעות גם בשמו של המשיב וזו תוקנה בכתב יד, מבלי שהמורישה חתמה ליד התיקון, מה שמעלה חשש כי הצוואה תוקנה לאחר שנחתמה.

   • המבקשים טוענים כי קרוב לוודאי שתי חתימות העדים הצוואה נחתמו באותה היד, קרי נחתמה ע"י עד אחד. לעניין זה המבקשים מפנים להוראות סעיף 20 ו- 25 לחוק הירושה. כמו כן, המבקשים מטילים ספק בחתימת האם.

   • המבקשים טוענים כי המנוחה לא ידעה קרוא וכתוב, וכלל לא הבינה את השפה העברית. מה שמעיד כי המנוחה לא קראה את צוואתה והייתה משוללת כל יכולת להבין את תוכן צוואתה. על כן, טוענים כי הצוואה אמורה להיות מוקראת ומתורגמת למצווה בשפתה, שכן במקרה דנן לא הופיע אישור על כך בגוף הצוואה ואף מפנים לפסיקה בעניין טיעון זה.

   • כמו כן המבקשים מפנים לסעיף 30 לחוק הירושה וטוענים להשפעה בלתי הוגנת, נוכח תלותה המוחלטת של המנוחה במשיב. על כך טוענים כי המשיב שלט במנוחה, בחשבונות הבנק שלה ובכספה, וזאת בדרך שהיה בה להשפיע על האם מכל הבחינות.

   • המבקשים למעשה טוענים כי המשיב, היורש, היה מעורב בעריכת הצוואה, באופן שיש בו להביא לביטול הצוואה בהתאם לסעיף 35 לחוק הירושה. שכן, עורך הדין אשר ערך את הצוואה ואף שימש כעד לצוואה, הינו מכר של המשיב משירותם המשותף בצבא קבע.

   • עוד טוענים כי הצוואה כוללת הוראות סתומות, אשר מעידות כי מעבר שלמורישה לא הייתה גמירת דעת, הצוואה כוללת הקדש, אשר בהתאם לסעיף 33 לחוק הירושה, מימושה יכול להיעשות אך ורק באמצעות רישום ברשם ההקדשים.

   • בסיכומים וביחס לחוות הדעת הגרפולוגית, המבקשים טוענים כי העובדה שעו"ד א' חתום בצוואה בשני סוגי עטים שונים, יחד עם הקביעה כי הספרות ושמות עדי הצוואה נכתבו ע"י אדם אחר, מעידה על צוואה אפופת מסתורין אשר נעשתה שלא בהתאם להוראות החוק.

   • עוד המבקשים טוענים בסיכומיהם, כי בשנת 2014, מועד מאוחר ממועד עריכת הצוואה, הביעה המנוחה רצון למכור את המשק ולחלק שוויו בין כל ילדיה.

      

      

6. טענות המשיב

   המשיב עותר לדחיית הבקשה לביטול צו קיום צוואה, והטלת הוצאות שכ"ט עו"ד על המבקשים.

   • המשיב טוען כי הבקשה מלאה טענות חסרות שחר ובסיס, וכי כל רצונם של המבקשים הוא להרע למשיב תוך השתלטות על עיזבון המנוחה. המשיב מבהיר כי כל פעולותיו נעשו בחסות החוק, בהסכמה ובשיתוף פעולה עם אמו.

   • המשיב טוען כי השיהוי בו הוגשה הבקשה לביטול צו קיום הצוואה הינו חריג לכל הדעות ואף טוען כי ההסבר לשיהוי נובע מגחמת המבקש 1 אשר מסרב לפנות את המשק. שכן, בחודש 04/2019 שלח למבקש 1 הודעה על הגשת הבקשה לצו קיום הצוואה ותוכן הצוואה.

   • באשר לטענת המבקשת 2 כי לא קיבלה ההודעה כאמור לעיל, המשיב טוען כי יש לדחות טענה זו. לטענתו, עת רצה המשיב לשלוח למבקשת ההודעה בדבר קיום צו הירושה, זו סירבה ליתן כתובתה ואף ציינה בפניו כי תמסור לו את הכתובת רק בחלוף שנה. על כן ועל אף שלא קיבלה ההודעה על צו קיום הצוואה, המשיב טוען בסיכומים, כי המבקשת 2 ידעה היטב על הצוואה ועל הבקשה לצו קיום הצוואה.

   • לעניין הטעות בשם המנוחה המשיב טוען כי עסקינן בטעות סופר אשר אומתה בתצהיר מטעמו ואף נתקבל בידי כב' רשמת הירושה ציפי סלמון דרמר.

   • המשיב מבהיר כי עוה"ד א', כמי שדובר את שפת המנוחה, פירט והסביר לאם את הצוואה הן בשפתה (טוניסאית) והן בשפה העברית.

   • המשיב טוען כי ביום חתימת הצוואה, המנוחה הייתה צלולה, מיושבת ובהכרה מלאה כך שמתוך רצונה החופשי העבירה את כל עיזבונה למשיב. המשיב מכחיש בתוקף כי הוא או מי מטעמו כפה על האם את חתימת הצוואה ואף מצרף לעניין זה אסמכתאות רפואיות.

   • המשיב מציין כי לאחר מות בעלה של המנוחה, נזקקה האם לעזרה, והמשיב התגייס לעזרת אמו וטיפל בה במסירות עד יומה האחרון.

   • בסיכומים וביחס לחוות הדעת של הגרפולוגית, המשיב טוען כי משהוכח ששתי החתימות נחתמו על ידי כל אחד מהעדים, תמה המחלוקת העובדתית לעניין זה.

   • בסיכומים וביחס לחקירה הנגדית של העד עו"ד ג', המשיב טוען כי הרצון למכור את הנכס בשנת 2014 אינו עומד בסתירה לרצון המנוחה בשנת 2009 עת חתמה על הצוואה.

      

     דיון והכרעה

7. הלכה פסוקה היא כי צו ירושה או צו קיום צוואה, כמוהו כפסק דין והוא למעשה מכריע ומסיים את העניין נשוא הדיון בו.

8. שעה שאין מחלוקת כי ניתן צו קיום צוואה בעניינה של המנוחה לא מצאתי לדון בבקשה לביטול צו קיום צוואה, כאילו זו באה במקומה של התנגדות לבקשה לצו קיום צוואת המנוחה. המבקשים התמקדו בהליך בטענות שעיקרן עילות התנגדות לצוואה ואדרש תחילה לטענות הרלוונטיות ולאחר מכן למען הזהירות בלבד גם לטענות שאינן רלוונטיות לענייננו.

9. יובהר כי על אף האמור בסע' 8 לפס"ד זה, המחוקק קבע חריג לכלל בדבר סופיות הדיון, וניתנת האפשרות במקרים מסוימים "לפתוח" מחדש את צו הירושה או צו קיום הצוואה שניתן ע"י ביהמ"ש, וזאת בהתקיים תנאים מסוימים (ר' פסק דינה של כבוד השופטת שפרה גליק בבש"א 15126-07 מ.ג נ' ח.ח, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

    

   חריג זה מצוי בסעיף 72 לחוק הירושה תשכ"א 1961 ו(להלן: "חוק הירושה") הקובע:

   "72. תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום

   (א) נתן רשם לענייני ירושה או ביהמ"ש, צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו, ואולם, ראה רשם לענייני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאם לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן, ולא עשה כן בהזדמנות הסמוכה הראשונה, יעביר את הבקשה לביהמ"ש."

    

10. הפסיקה קבעה כי בית המשפט רשאי שלא להידרש לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביא לפני מתן הצו או בהזדמנות הסבירה הראשונה [ראה: ע"א 516/80 לשינסקי נ' הנאמן על נכסי החייב מנפרד לשינסקי פ"ד ל"ו(4) 337; ע"א 601/88 עז' המנוח רודה נ' שרייבר פ"ד מ"ז(2) 441 ; ע"א 5640/92 אלוני נ' באומן פ"ד מ"ט(5) 353].

11. השיהוי נמדד מן המועד שבו נתגלתה למבקש העובדה החדשה המצדיקה את ביטול הצו.

    (ראה ע"א 5640/92 אלוני נ' באומן פ"ד מ"(5) 373).

12. הגישה הרווחת היא כי הסבריו של המבקש לענין השיהוי הינם השיקול העיקרי של בית המשפט, ואילו למידת השיהוי נודעת חשיבות משנית בלבד. גם כשמדובר בשיהוי של שנים רבות, ניתן לרפא את הפגם ולקבל את הבקשה לתיקון אם ישוכנע בית המשפט שהסבריו של המבקש הם סבירים והגיוניים, וכן גם להיפך: לפעמים גם שיהוי קצר יחסית יחסום את המבקש כשאין לו הסבר סביר והגיוני (ראה לעניין זה: דיני ירושה ועיזבון, שוחט גולדברג ופלומין, מהדורה שישית מורחבת ומעודכנת, תשס"ה – 2005, עמ' 161; וכן, ת"ע (ת"א) 7181/01 בושארי נ' חרזי [פורסם במאגרים אלקטרוניים.

    יחד עם זאת, ברור על פני הדברים כי ככל שהשיהוי נמשך לאורך זמן רב יותר, כך גם יהפוך נטל השכנוע מצד המבקש להסברת השיהוי לכבד יותר. (ר' לענין זה ת"ע (י-ם) 41880/07).

     

13. בתיק זה המבקשים לא הוכיחו מה הנסיבות המיוחדות , אשר יש בהן כדי להביא לביטול צו קיום הצוואה שניתן כדין.

    כמו"כ לא הוכחה עובדה, נסיבה או טענה חדשה שהתגלתה לאחר הוצאת צו קיום צוואה.

14. מצאתי כי המבקשים פעלו בשיהוי בלתי סביר ובלתי מוצדק של כשנה וחצי, זאת כאשר המשיב הצליח להוכיח כי השיהוי, בניגוד לנטען בבקשה לביטול צו קיום צוואה, לא ארע בשל כך שלא ידעו על דבר קיומה של הצוואה ועל הבקשה לקיים אותה, שכן בית המשפט מתרשם כי הסכסוך והמעורבות בעיקר של המבקש 1 אך נוכח יחסיו הקרובים עם המבקשת 2, מעידים כי המבקשים את ביטול צו קיום הצוואה ידעו גם ידעו על כך שקיימת צוואה ועל כך שהמשיב צפוי לבקש לקיימה.

15. לא יכולה להיות מחלוקת כי למעשה עד אשר המשיב החל לפעול לצורך קיום הוצאות הצוואה, לרבות פניה למבקש אשר מפעיל את העסק שלו מהמשק שהיווה חלק מהזכויות שקיבל המשיב מהאם המנוחה, לא פעל המבקש להגשת בקשה לביטול צו קיום הצוואה או קודם לכן להגשת התנגדות לקיום הצוואה, טרם ניתן צו קיום צוואה בעניינה של המנוחה.

16. סבורני כי פרק זמן זה של שנה וחצי הינו שיהוי משמעותי, שלא ניתן להתעלם ממנו בגדרו של ענין זה והסכסוך שבמחלוקת.

17. עוד מצאתי לציין בענין זה, כי המבקשים סומכים בין היתר את טענותיהם על סעיף 14(ב)(4)(ב) לתקנות חוק הירושה. אלא שבענין זה, מובהר כי הוראות התקנה מחייבות את מבקש קיום הצוואה למסור את הבקשה אך ורק לזוכים על פי הצוואה, ובענייננו שעה שהמבקשים לא נמנו על הזוכים, הרי שכלל לא היתה חובה על המבקש למסור להם את עותק הבקשה לצו קיום צוואה.

    יובהר כי למעלה מן הצורך, פעל המשיב ועדכן את כלל האחים שלו (11 במספר חוץ ממנו) בדבר קיומה של הצוואה וכוונתו להגיש בקשה לצו קיום צוואה ואף היה שיג ושיח בינו ובין המבקשים עצמם וזאת על רקע מחלוקות שהיו בינו ובינם. יובהר כי אין כל מחלוקת בין המשיב ליתר תשעת האחים ילדיה של המנוחה, אשר מקבלים את מתן צו קיום הצוואה וחלקם אף הגיעו למסור עדותם תוך תמיכה בטענות המשיב.

    בענין זה יש לומר כי בחקירת המבקש 1 טען בדיון מיום 28.11.2022 :

    "אנחנו באנו, לא רק אני, זה כל האחים קיבלו את זה בבום כזה, כאילו מה קרה פה. מאיפה זה הגיע. הבן אדם הזה עשה את זה בשקט. מאיפה אנחנו ידענו? קיבלנו את זה, חשבנו בתומנו שאנחנו מתנהלים מול איש בוגר שהוא יודע איך הוא מתנהג עם האחים שלו. אבל זה לא היה ככה. זה לא היה ככה בכלל. לא ידענו מה לעשות בכלל. קיבלנו את זה כמו בום. מאיפה, מאיפה יודעים איך מתנהלים עם הליך כזה? לא ידענו. "

     

    אלא, שכאשר העידו אחים אחרים של הצדדים, הם הבהירו מעל לכל ספק כי הדברים לא התרחשו כפי שטוען המבקש אלא כפי שטוען המשיב.

     

18. שעה שלכל אחד מהמבקשים יש טיעונים מעט אחרים בשאלת ידיעתם את דבר ניהול ההליך בענין הבקשה לצו קיום צוואה ולמרות האמור לעיל בענין העדר חובה לביצוע מסירה למי שאינם זוכים על פי הצוואה, למען הסר ספק ולמען הסדר הטוב, אני מוצאת להתייחס לטיעונים אלו של המבקשים במסגרת פסק הדין כפי שיובא להלן.

19. המבקש 1 מאשר בסעיף 5 לבקשה כי לאחר פטירתה של המנוחה בחודש אפריל 2019 לערך, שלח המשיב לאחיו, ובהם המבקש 1 עותק מן הצוואה והודעה על הגשתה. כלומר, המבקש 1 בעצמו שומט את הקרקע מתחת לטענה לענין אי ידיעתו בדבר הגשת הבקשה לצו קיום הצוואה והטענה המצטצמת לכאורה לאי ידיעתה של המבקשת 2, שכן המבקש 1 מבהיר כי למעלה מן הצורך, טרח המשיב ועדכן אותו כבר בחודש אפריל 2019 כי האם המנוחה חתמה על צוואה והוא פועל לקיומה.

20. בהמשך לאמור, ועל בסיס האמור, אני מוצאת לדחות את טענה המבקשים בבקשה לצו קיום צוואה כאילו המשיב התחייב בעל פה ו/או הבטיח שלא לפעול במשך שנה להסדרת חלוקת עזבון המנוחה, שכן בפועל המנוחה הלכה לעולמה באוקטובר 2018 וחצי שנה לאחר מכן על פי גרסת המבקש, כבר נודע לו שהמשיב פועל לקיומה של הצוואה. מובהר כי המשיב מצדו מכחיש את הטענה לענין ההבטחה ובכל מקרה, הטענה בענין ההבטחה נסתרת וסותרת מתוך גרסאות המבקשים בעצמם בבקשתם.

21. יתר על כן, המבקש אישר בחקירתו כי למרות האמור בענין הגשת הבקשה לצו קיום צוואה כבר בחודש אפריל 2019 הוא טרח לפנות לראשונה ליעוץ משפטי רק עם קבלת המכתב לפינוי המשק בשלהי שנת 2020.

22. יובהר בענין זה כי התרשמות בית המשפט היא כי המבקש פעל מתוך שיקוליו ואינטרסים שלו, כאשר יכול וסבר שלמרות קיומה של הצוואה המשיב לא יפעל לפנותו מהמשק ולאחר שהתברר לו כי לא יוכל להמשיך את הפעילות במשק, רק אז טרח ופנה לקבל ייעוץ משפטי והשיהוי שנוצר בעקבות סד הזמנים שהמבקש יצר וקבע אותו, אינו יכול לאפשר לו לאחר שהצוואה כבר קוימה לפנות ולבקש את ביטול צו קיום הצוואה.

23. ביחס לטענת השיהוי והנימוקים של המבקשת 2, יובהר כי אכן אין חולק כי לא הוכח שהומצא למבקשת עותק מהבקשה לצו קיום צוואה, אך יוזכר פעם נוספת כי אין חובה למסור לבני המשפחה שאינם זוכים על פי הצוואה עותק מבקשה זו. יחד עם זאת, התרשמות בית המשפט היא כי למרות שאין כל חובה שהמבקשת 2 היתה מקבלת עותק מהבקשה לצו קיום צוואה, ממילא הקשר ההדוק שלה עם המבקש 1, מלמד כי סבירה יותר גירסת המשיב כי בכל מקרה היתה מעודכנת, קיבלה מהמבקש 1 מידע ביחס לסכסוך בין הצדדים וביחס לעובדה שהמשיב הגיש בקשה לצו קיום צוואת האם המנוחה.

24. עוד מצאתי לציין בענין הקשר ההדוק בין גרסאות המבקשים והעובדה שבלתי סביר כי המבקש לא הביא לידיעתה של המבקשת דבר הסכסוך שבינו ובין המשיב, זאת מעבר לסכסוך שבינה ובין המשיב, כי במסגרת חקירת המבקשת, הפריע המבקש תוך שהוא מנסה לענות במקומה, ואף היה צורך בהתערבות בית המשפט אשר הבהיר לו כי נאסר עליו להתערב בחקירת המבקשת ולענות במקומה (ראו עמ' 18 לפרוטוקול הדיון מיום 28.11.2022). ההתרשמות הכללית היתה שהמבקשת 2 מהווה מעין כלי בידיו של המבקש 1 וכך לא זו בלבד שבחקירתה היו נקודות שבהן הוא עצמו ניסה למסור תשובה במקומה, אלא בשלב כלשהו של חקירתה, עלתה השאלה האם עזרו לה "לרענן את הזכרון", האם היא בכלל מעורבת בסכסוך, תוך העלאת חשש מצדו של בית המשפט בענין זה שעו"ד טריקי כמעט עונה במקומה אם לא רומז ומזכיר מה צריכה להיות התשובה (ראו עמ' 22 לפרוטוקול הדיון מיום 28.11.2022).

25. עוד בענין זה יובהר כי עלה מהעדויות שנשמעו בפני ביהמ"ש, כי בחודש ינואר 2019 נערכה פגישה בביתו של האח ד' ובה נחשפו האחים לקיום הצוואה. לא מצאתי לקבל את גרסת המבקשת 2 כי למרות שכל יתר האחים ידעו על דבר קיום הצוואה וקיבלו הודעה מסודרת בפגישה שבה התקיימו כל האחים, רק ממנה נמנע המידע. מצאתי לקבל את גרסת המשיב, כי המבקשת 2 ידעה גם ידעה כי מתקיים שיח בענין הצוואה, עמדה בקשר גם עם המבקש 1 וגם עם חלק מהאחים האחרים של הצדדים אשר אומנם אינם צד להליך זה, אך היו שותפים כולם בשיח משפחתי לאחר פטירת המנוחה בכל הסוגיות הנוגעות לאפשרות קיום הצוואה.

26. בנוסף לכל האמור, התברר במסגרת מסירת עדויות הצדדים, כי למעשה היה סכסוך ער בין המבקשת 2 למשיב בשאלת החזקת תכשיטי הזהב של האם המנוחה ובענין זה, התרשמות בית המשפט היא כי השיהוי מטעמה של המבקשת 2, נבע מחוסר שביעות הרצון שלה מכך שהמשיב לא ראה עין בעין איתה בענין חלוקת תכשיטי הזהב והיא למעשה מסרה למשיב הצהרה לפיה היא לא תמסור לו את הכתובת שלה במשך שנה ומכאן למעשה גם אם היתה מוטלת חובה כלשהי על המשיב ליידע את המבקשת 2 בדבר הגשת הבקשה לצו קיום צוואה, הרי ששעה שהיא סרבה למסור לו את פרטי הכתובת המעודכנת שלה לצורך ביצוע המסירה, היא מנעה ממנו לפעול לצורך כך ולמעשה מנעה מעצמה את האפשרות לקבל בצורה מסודרת את הודעת המשיב אשר כאמור כלל לא היה חייב למסור לה הודעה בענין הגשת הבקשה לצו קיום צוואה.

27. שעה שהפסיקה מעמידה בפני בית המשפט את החובה לבחון לא רק את פרק זמן שיהוי אלא את הנסיבות לו, מצאתי כי בענייננו לא היתה כל הצדקה לשיהוי בכל היקף זמן שהוא לצורך הגשת הבקשה לביטול צו קיום הצוואה. השיהוי איננו מוצדק ויש בו כדי לחסום את הדרך לבטל את צו קיום הצוואה שניתן בעניינה של צוואת המנוחה.

28. נוכח האמור, דינה של הבקשה לביטול צו קיום צוואה להידחות כבר בשלב זה, ואולם שעה שבמסגרת ההליך הובאו בפני בית המשפט טיעונים נוספים ושונים, למען הזהירות בלבד, יידרש בית המשפט גם להם, שכן סבורני שהבירור העובדתי שבהם לא זו בלבד שלא תומך בטענות המבקשים, אלא שבאופן מובהק חלק נכבד מטיעוני המבקשים התבררו עובדתית כחסרי שחר ומארג העובדות שהוכח ע"י המשיב, תומך בגרסתו ובהותרת צו קיום הצוואה על כנו.

29. יובהר כי ראוי היה שהמבקשים יתרכזו בניהול ההליך במסגרת משפטית שנוגעת לעילות לביטול צו קיום צוואה, ואולם הם חרגו מגבולות הליך זה, וטענו גם טיעונים שמקומם היה בבירור הליך של התנגדות ככל שזה היה מוגש במועדו, אך המבקשים עמדו על בירור הטיעונים הללו, בית המשפט כאמור למען הזהירות בלבד ידרש גם אליהם, אך עצם הנחיצות לנהל הליך בענין טיעונים אלו, יקבל ביטוי בפסיקת ההוצאות.

30. בענין הטענה לקיומם של פגמים צורניים, הרי שהמבקשים טוענים כי נפלה טעות סופר בשם האם המנוחה בצוואה, אלא שבענין זה מתייחסת כב' הרשמת לענייני ירושה ציפי סולומון דרמר באופן מפורש בצוואה לקיום צוואה ומציינת כי צו קיום צוואה ניתן למרות ששם המנוחה כפי שנרשם בצוואה שגוי וכי השם הנכון הוא כפי שנרשם בצו קיום הצוואה מיום 25.7.2019.

31. כלומר בענייננו כב' הרשמת לענייני ירושה נדרשה במסגרת צו קיום הצוואה לסוגיית הפגם הצורני וצו קיום הצוואה ניתן לאחר שהוגש גם תצהיר בענין זה והענין הוסדר כנדרש על פי חוק.

32. ביחס לטענת המבקשים כי האם המנוחה לא חתמה על צוואתה, הרי שהוכח כי חתימת המנוחה על גבי הצוואה נערכה באמצעות טביעת אצבע, דבר שמתיישב גם עם טענת המבקשים עצמם כי המנוחה לא ידעה קרוא וכתוב, לפחות לא בשפה העברית. משכך, דינה של הטענה כי המנוחה לא חתמה על צוואתה להידחות שכן אין מחלוקת שהמנוחה חתמה על הצוואה בפני העדים באמצעות טביעת אצבע.

33. ביחס לטענת המבקשים כי נפל פגם בחתימות העדים, שכן לטענתם חתימות שני העדים נחתמו ע"י אותו אדם, הרי שטענה זו קרסה לאחר שמומחית מתחום הגרפולוגיה שמונחתה ע"י ביהמ"ש מצאה כי שני עדים חתמו על הצוואה בשני כתבי יד שונים, זאת בניגוד לנטען ע"י המבקשים. המומחית מתחום הגרפולוגיה הגב' פנינה אריאל הגישה לתיק ביהמ"ש חוות דעת מטעמה אשר לא נסתרה ואשר תומכת באמור בצוואה בדבר אימות דבר חתימת הצוואה ע"י המנוחה בפני שני עדים.

34. ביחס לטענת המבקשים כי האם המנוחה לא ידעה קרוא וכתוב, לא הבינה את השפה העברית וכי עו"ד א' עורך הצוואה שיקר בעדותו בענין כך שהסביר לה את תוכן הצוואה ותרגם לה, אני מוצאת לדחות טענה זו. עדויות שני העדים הן עו"ד א' והן בתו עו"ד ב' שהיתה מתמחה במשרדו במועד עריכת הצוואה, העידו בפני ביהמ"ש ולא מצאתי כל פגם בעדותם, עדותם היתה מהימנה ומנה עולה כי מהלך עריכת הצוואה זכור לשניהם היטב. שניהם מסרו כי השיח התקיים בעקרו בשפה העברית, אך עו"ד א' יליד טוניס, אשר דובר את שפת האם של המנוחה, שפה התוניסאית, נעזר בידיעת שפה זו על מנת לתווך למנוחה ולתרגם לה חלקים מהשיח שלא הובנו לה בשפה העברית. מצאתי לקבל את גרסתו ועדותו של עו"ד א' ממנה עולה כי הקריא והסביר למנוחה את תוכן הצוואה בשפתה, השפה הטוניסאית-ערבית (עמ' 71, שורה 8-6). עדותה של עו"ד ב' תומכת בעדותו של עו"ד א' (עמ' 66, שורות 25-31).

    עוד בענין זה, יש לראות כי המבקש צרף לתצהירו עותק מיפוי כח בלתי חוזר שנערך לטענתו באמצעות עו"ד ג' שמשמש בא כוחו בהליך זה, במסגרתו חתמה האם המנוחה ביום 7.4.2014 על יפוי כח ערוך בשפה העברית וכאשר נחקר בענין זה, לא הכחיש כי על אותו יפוי כח ערוך בעברית האם אכן חתמה, תוך שלטענתו נעזרה בענין זה באחת מבנותיה, הגב' ו' שסייעה לה בתרגום לשפה העברית אך אין מחלוקת כי לדידו של המבקש, לא היתה מניעה כי בסיוע תרגום, תחתום האם על מסמכים ערוכים בשפה העברית. (ראה לענין זה עמ' 8 חקירת המבקש פרוטוקול הדיון מיום 28.11.2022). יובהר כי גם על פי תצהירו של עו"ד ג', אין מחלוקת כי מכירת המשק בהתאם ליפוי הכח הבלתי חוזר מיום 7.4.2014 כפי שנחתם ע"י המנוחה, לא יצאה אל הפועל וביום 26.4.2014 על פי תצהירו של עו"ד ג' קיבל הודעה מהמנוחה לפיה יפוי הכח הבלתי חוזר למכירת הזכויות, בטל ומבוטל.

35. ביחס לטענת המבקשים כי היתה למשיב האפשרות להשפיע השפעה בלתי הוגנת על המנוחה, אני מוצאת לדחות גם טענה זו, שכן חוץ מהמבקשים 1 ו- 2 כל יתר ילדיה של המנוחה, אשר כלל אינם זוכים על פי הצוואה העידו כי המנוחה לא הייתה תלותית כלל ביחס למשיב וכן כולם העידו וטענו כי המשיב טיפל באמם טיפול מסור, שאין להטיל בו דופי.

    עוד בענין הטיפול באם המנוחה, המבקש בחקירתו לא הכחיש כי הוא עצמו לא לקח חלק בטיפול בענייני האם, לענין זה ראו האמור בחקירתו עמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 28.11.2022, כל זאת כאשר אין מחלוקת כי גם לטענת המבקש, הוא שהה באופן תדיר ויומיומי במשק בו התגוררה האם המנוחה, משם הוא מפעיל את עסקו. ולא עלה בחקירתו איזו מניעה היתה מצדו לקחת חלק בטיפול באמא, באופן שאולי היה יוצר נסיבות ומציאות שבהם היה עשוי להיות מעורב יותר בטיפול באמו המנוחה, במהלך חייה.

36. לא מצאתי להידרש לטענה כי הוראות המנוחה בדבר כך שעל המשיב לערוך ספר תורה עבורה יש בהם כדי ליצור הקדש מכוחו יש מקום לשקול ביטול צו קיום צוואה. ככל שהמבקשים סבורים כי יש לנקוט בהליך שיבטיח ביצועו של ההקדש, עליהם לנקוט בהליך מתאים ואין בכך כדי להביא לביטול צו קיום צוואה.

    סיכום

37. מכל האמור והמקובץ לעיל, סבורתני כי כל טענות המבקשים, הן המשפטיות והן העובדתיות, נמצאו כבלתי מבוססות, הועלו בשיהוי ניכר ונראה כי בעיקר משקפות את חוסר שביעות הרצון שלהם מתוכן צוואת המנוחה, אך בכל הכבוד אין בכך כדי להביא את בית המשפט למסקנה שיש לקבל את הבקשה לביטול צו קיום הצוואה.

38. גם לגרסת המבקשים המנוחה הן בשנת 2009 מועד עריכת הצוואה והן בשנת 2014, אז לטענתם חתמה על יפוי כח בלתי חוזר למכירת זכויותיה במשק בפני עו"ד ג' שהופיע כעד מטעמה, היתה צלולה, ניהלה את ענייניה והסתייעה בבני המשפחה בדברים שבהם אדם מבוגר נעזר בבני משפחתו.

39. לא מצאתי כי טיעוני המבקשים יש בהם כדי להצדיק ביטול צו קיום הצוואה וגם לו היתה מתבררת התנגדות, נראה נוכח הראיות שהובאו בפני בית המשפט כי סיכויי ההתנגדות נמוכים עד אפסיים והעדויות המצויות בתיק מדברות בעד עצמן.

40. צו קיום הצוואה ניתן כדין ותוך קיום כלל החובות המוטלים על המשיב כמבקש צו קיום הצוואה ולא מצאתי לבטלו.

41. המבקשים יישאו בהוצאות ההליך בסך 50,000 ₪ ביחד ולחוד וזאת בתוך 30 ימים כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.

42. בכך מסתיים בירור התובענה שבעניין הבקשה לביטול צו קיום צוואה.

43. המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

     

    ניתן היום, י"ב אדר א' תשפ"ד, 21 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.