פס"ד בבקשה למתן צו הגנה שהוגשה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה

בקשה מיום 10.3.2022 למתן צו הגנה שהוגשה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א – 1991 (להלן – החוק למניעת אלימות במשפחה). 

הליך זה הובא לבירור בפניי בהעדר המותב המטפל, כב' השופטת נ' גדיש.

הרקע הנדרש לעניין

הצדדים הם בני זוג לשעבר שנישאו זל"ז והתגרשו בשנת 20xx וממערכת יחסים זו נולדו הקטינות – ל. (ילידת xx20.x.xx, קטינה בת x וחצי) ו.ל.ק. (ילידת xx20.x.xx, קטינה בת x וחצי).

פרט להליך זה מתנהל כעת הליך יישוב סכסוך (י"ס 20912-02-22) ואף ראוי לציין כי התנהלו לאחרונה והחל מחודש ינואר האחרון שלושה הליכים למתן צו הגנה וניכר כי ענייני הצדדים מתנהלים בעצימות גבוהה מאוד.

הבקשה

בבקשה נטען כי המבקש נתון לאיומים על חייו ולאלימות מילולית מצד אלמונים (שאינם צד להליך זה) בעקבות פרסומי נאצה נטענים בגינו ברשתות חברתיות (פייסבוק ו-אינסטגרם) מצד בתם הבכורה של הצדדים, אשר נעשים בעידוד המשיבה. כמו כן נטען כי המשיבה עצמה מפרסמת דברים נגד המשיב ברשתות החברתיות. נטען כי הפרסומים השונים מקבלים הד רב, באופן יחסי, ברשתות החברתיות בין המשתמשים השונים.

בבקשתו טען המבקש כי עם פרידת הצדדים בשנת xx20 החלו הם לקיים הסדר זמני שהייה שווים עם הקטינות (באופן הכולל לינה, זאת ב-10 חודשים האחרונים) ועד ליום xx.x.2022 (בדיון במעמד הצדדים נטען כי אלו התקיימו עד ליום xx.x).

לדברי המבקש עם 'דיווחו' למשיבה על היותו במערכת יחסים חדשה, הודיעה לו האחרונה כי רצונה הוא שהצדדים ישובו לקיים מערכת יחסים, משסרב להצעתה החלה היא 'למרר' את חייו, תוך שהחלה להגיש בקשות 'סרק' למתן צו הגנה כנגדו, אשר נדחו לאחר בירורן. במקביל נטען כי המשיבה החלה למנוע את קיום זמני השהייה שלו עם הקטינות.

המבקש הוסיף כי המשיבה מסיתה את הבת ל. ומעודדת אותה לפרסם פרסומים שקריים ברשתות החברתיות לפיהם המבקש הוא פדופיל. לא זו אף זו אלא שהבת מבקשת מהציבור הרחב לשתף פרסומים אלו; והדבר מוביל כאמור לפרסומי נאצה כנגדו ואיומים שונים המגיעים עד לידי איומים ברצח.

המבקש טען כי הפרסומים בגינו כוללים את שמו, תמונתו ומספר הטלפון שלו.

עוד טען המבקש כי המשיבה נותנת לקטינות כדורים פסיכיאטרים ללא מרשם מתאים (כדורים אשר נטען שהמשיבה מקבלת על פי מרשם המיועד לה), וטען כי שני בניה של המשיבה ממערכת יחסים קודמת הוצאו ממשמורתה והועברו לחזקת אביהם.

המבקש צרף לבקשה אישורים שונים על הגשת תלונות במשטרה מטעמו ומטעם הגב' מ.ק. בחודש זה (מרס x202). עוד צרף המבקש מסמך המפרט את היעדרה של הבת ל.ק. מבית הספר החל מחודש פברואר x202, מכתב מאחת הבנות לאביה (המבקש), מכתב מטעמו לבית המשפט בו הוא מפרט את תחושותיו על כך שאינו פוגש את בנותיו הקטינות ותמונות של המבקש עם בנותיו.

הפרסומים

לבקשה צורפו צילומים של פרסומים שונים, ללא ציון תאריך הפרסום, נוכח חשיבותם לבירור, אלו יפורטו בתמצית.

פרסום אחד או פוסט (בעגה המקובלת) ברשת החברתית אינסטגרם (Instagram) נעשה על ידי המשתמש 'l. k' (אשר אין חולק כי היא ל., בתם של הצדדים) הינו סרטון הכולל את הכיתוב – 'מטרידן ופדופיל תיזהרו ידוע בתור ר.ק. תפיצו', הפרסום קיבל 4,276 סימוני 'לייקים' (like) ותגובות שונות, באחת מהם המשתמש e.a כתב כך – 'שללי לי בפרטי את המספר של ר.ק. אני יטפל בוא אני ידאג שירצח הבן אדם הזה' [השגיאות בציטוט זה ובציטוטים האחרים מופיעים כך במקור] .

בפרסום אחר שנעשה, מבלי לפרט על ידי מי או באיזו פלטפורמה, נכתב על גבי תמונה של המבקש במקום ציבורי – "ר.ק. אבינו בא כמו בריון לבית הספר של אחותי הקטנה בת ה7 שבוכה ואומרת אני פוחדת ממך אני לא רוצה ללכת אליך אך הוא ממש ועוקב אחרנו לאוטו" ובנוסף נכתב – "תשתפו תשתפו תשתפו", על גבי תמונה נוספת שלו מאותו מקום (בה נראה המבקש אוחז בטלפון הנייד שלו כשהוא ככל הנראה מצלם בו) נכתב כך – "כמובן הוא מנסה להוציא אותי הפסיכופטית לעיני ההורים כמו כל גבר אלים נורמטיבי".

בפרסום אחר שנעשה על ידי המבקש ברשת הפייסבוק, ציין הוא בהודעה פומבית (פוסט) שהוא מגייס תרומות מזון למשפחה בx. המשתמשת 'א. י.' פרסמה תגובה כך – "יפה שלעזור לאנשים אחרים אתה יכול אבל להטריד מינית את בנותיך זה פשוט בושה!".

יצוין כי המבקש צרף צילום של הודעה ביישומון 'וואטס-אפ' שככל הנראה הועברה אליו (forward) מתאריך לא ידוע, אשר נכתבה על ידי מנהלת בית ספר לפיה מועבר סרטון הנוגע לתלמידה בבית הספר, וכל גורמי המקצוע מעורבים בדבר, ומבוקש מההורים להרגיע את התלמידים.

הדיון מיום 10.3.2022

עם הגשת הבקשה, זו הובאה בפני שופטת תורנית (כב' השופטת א' רוטקופף) לצורך שמיעתה במעמד צד אחד– כמקובל בהליכי צווי הגנה. הדיון התקיים בליווי באת כוחו של המבקש.

בדיון טענה באת כוחו כך –

"מדובר פה לא בהטרדה רגילה שהיא מאיימת, מדובר פה בבריונות לשמה, אני מדברת על בריונית ברשת. הוגשה תלונה במשטרה על העניין הזה. זה הגיע למצב שהאב אינו יכול להראות את פניו בבית הספר. מנהלת בית הספר מזהירה את ההורים ועוד אומרת להורים אני צירפתי את אחד ההודעות. אומרת קרה מקרה קשה , נא להרגיע את הילדים."

(ראו: עמוד 1 שורות 21-18 לפרוטוקול הדיון מיום 10.3.2022).

ובנוסף–

"אין לנו ספק לאור היחסים החיוביים המצויינים והמסירות של האבא כלפי בנותיו מעבר לכך שזה נכתב מגרונה של האם אנחנו לא נתפלא שידה של האם לוחצת על המקלדת."

(ראו שם: שורות 25-24).

בתום הדיון ניתן צו הגנה כלהלן–

"לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ושמעתי את המבקש, מצאתי כי למעשה בקשתו של המבקש איננה לצו הגנה אלא לצו למניעת הטרדה מאיימת ומכוח סמכותי מצאתי כי אכן מתקיימת הטרדה מאיימת מצד המשיבה כלפי המבקש.

ההטרדה מוצאת ביטוי בפרסומים ברשתות החברתיות למיניהם גם בבית הספר לכאורה ועל כן יש ליתן צו במעמד צד אחד.

אני סבורה, כי לכאורה מדובר בעניין שבפני בהטרדה מאיימת כלפי המבקש. 

בנסיבות אלה, אני מורה כי נאסר על המשיבה כדלקמן:

1.להטריד את המבקש בכל דרך ובכל מקום שהם.

2.לאיים על המבקש.

3.לבלוש אחר המבקש, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו של המבקש וכן לצלם אותו.

4.ליצור כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר עם המבקש בין במישרין ובין באמצעות אחרים.

5.תוקף הצו למשך 30 יום מהיום.."

(ראו שם: עמוד 2 שורות 24-8).

דיון במעמד הצדדים נקבע בפני מותב זה ליום 13.3.2022.

תגובת המשיבה 

המשיבה הגישה תגובתה לבקשה ביום 13.3.2022, לדבריה יש לדחות את הבקשה משלא מתקיימים התנאים בחוק למתן צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב – 2001 (להלן – החוק למניעת הטרדה מאיימת), ויש לחייב את המבקש בהוצאות ולהורות על הרחקתו ממנה ומהבנות; למען הסדר הטוב יצוין כי הבקשה הוגשה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, והצו הזמני ניתן בהתאם להחלטת בית המשפט לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת – אך אין בכך למנוע את בירור טענות הצדדים לגופן.

לדברי המשיבה לא בוצעה כל הטרדה מאיימת בעבר כלפי המבקש וראיה לכך לדבריה מצויה בכך שהמבקש לא ביקש כל הגנה מבית המשפט על גופו וחירותו. זאת ועוד לשיטתה, אף בבקשה דנן המבקש לא הציג כל ראיות להטרדה מאיימת שביצעה נגדו המשיבה.

המשיבה הוסיפה וטענה כי הבקשה מוגשת בחוסר תום לב 'קיצוני' וללא יסוד עובדתי לכך שהיא מהווה 'ידה הארוכה של הבת', ואין כל ראיה או קשר בין הפרסום שעשתה הבת לבין המשיבה.

אשר לפרסום טענה המשיבה כי מדובר בפרסום "אוטנטי וקשה בו טוענת הבת [...] לפגיעה מינית מתמשכת שביצע בה המבקש.". לכך הוסיפה כי מדובר בניסיון להשתקת הקטינה, היא הקורבן לדבריה, ולחסום את זעקתה בגין המעשים הנטענים המיוחסים למבקש.

לדבריה של המשיבה, הבת אף פנתה בימים אלו למועצה לשלום הילד באמצעות חשבון האינסטגרם שלה בפרסום ארוך מטעמה (מלל ההודעה מופיע בכתב התגובה ולא הארכתי בה כאן), יוער כי ממלל הפרסום עולה כי הבת מספרת על הטרדה מינית נטענת שחוו היא והאחות ל.ק. מצד המבקש, ועל הקשיים אותם היא, המשיבה והאחות ל.ק. חוות מצד המבקש ומטעם הרשויות במסגרת הגשת תלונה ומיצוי הדין עם המבקש. בנוסף צורף צילום מסך מהתכתבות בין המבקש לבתו, בה בתם של הצדדים פורטת את קשייה ותחושותיה מהמשיב, והוא מגיב לטענתה בתמצית.

יצוין כי בהתייחס לפרסומים צוין בתגובת המשיבה כי המבקש התראיין באפליקציית הטיקטוק (tiktok) בפני משתמש שעסק בפרסומים השונים, ובמסגרת הריאיון טען שהמניע של המשיבה הינו דרישת מזונות מטעמה. המשיבה מכחישה טענה זו בתגובתה מכל וכל.

המשיבה מכחישה את הנטען בבקשה לכך שברצונה לחזור לקיים זוגיות עם המבקש והוסיפה כי לדבריה התגרשה מהמבקש בשנת xx20 נוכח התפרצויות זעם והתמכרותו לאוננות, כטענתה. בנוסף הכחישה המשיבה את הטענות על כך שהיא מספקת לקטינות כדורים פסיכיאטרים, והוסיפה שהמבקש נותן לבתם הקטנה, ל.ק., תרופה נגד שיעול, בכל ביקור שלה אצלו ללא כל סיבה; ונוכח סירובה הנטען ליטול את התרופה, הוא עושה זאת אף בכוחניות. כמו כן הכחישה המשיבה את הטענה שבניה (ממערכת יחסים קודמת) הועברו למשמורת אביהם.

כמו כן טענה המשיבה כי המבקש עוקב אחרי הבת בסיוע אחיו, והוא ממתין לבנות ליד שער בית הספר והצדדים והבת מחליפים אמירות טעונות ביניהם.

הדיון מיום 13.3.2022

בדיון השתתפו הצדדים ובאות כוחם, יצוין כי טענות הצדדים נשמעו באריכות רבה וכל צד הציג סרטונים שונים מטעמו ואף הקלטה (מצד המשיבה).

באת כוח המבקש חידדה את רצון המבקש בדיון –

"אנו מבקשים צו מניעה קבוע. או הרחקה למשך 3 חודשים של האם מהאב.

הבנות צריכות לצאת לטיפול. 

כל אדם לרבות הקטינות לא יוכלו להוציא ולפנות. או שאימא שלה תמחק את החשבון או שתשלם קנס עבור כל יום שהוא עובד, אם לא תעשה כן, תיעצר. "

(ראו: עמוד 4 שורות 30-27 פרוטוקול הדיון מיום 13.3.2022).

לדבריה מחלקת הרווחה מעורבת בענייני המשפחה ונערכים שיקולים כעת לבחינת סוגית הוצאת הבנות מביתן.

כמו כן שבה וציינה היא שהמגיבים לפרסומים שביצעה הבת ל. מאיימים על חיי המבקש, אך נוכח אופי פעילות הרשתות החברתיות קשה להתחקות אחר זהותם של אלה.

ביחס לטענת המשיבה שהפרסומים נעשים על דעת הבת בלבד טענה באת כוח המבקש כי המשיבה אינה מפקחת על הקטינות ומשכך הן חשופות לסיכון בהעדר גבולות מתאימים, והוסיפה כי לטעמה קיים ניכור הורי בין הבנות למבקש.

באת כוח המשיבה שבה על הטענה כי לא מתקיימים התנאים בדין למתן צו הגנה וטענה בנוסף כך לעניין פעילות הבת ברשתות החברתיות –

"לעניין האינסטגרם, הילדה אומרת שהיא פועלת על פי חוק. היא אומרת שהיא לא מזמינה שום איום עליו. היא פנתה למועצה לשלום הילד. הילדה. 

לשאלת בית המשפט, לא צריך הסכמת ההורים לניהול חשבון אינסטגרם.

לפי מה שאנו מבינים הייתה הטרדה מינית קשה. חברותיי יודעות מה היה. אני לא הייתי שם. "

(ראו שם: עמוד 5 שורות 8-5).

בהמשך טענה כך –

"לשאלת בית המשפט, לעניין האחריות של האימא לפרסומים באינטרנט, אני משיבה שמה, אנחנו משתיקים את הקורבן? לעומת זאת הוא העלה את התמונה של הילדה.

אני שומעת את דברי בית המשפט לעניין הנזק שנגרם לילדה משימוש במילים כמו פדופיל."

(ראו שם: עמוד 5 שורות 36-34).

כפי שצוין כאמור, באות כוח הצדדים הציגו סרטונים שונים וביניהם סרטון של המבקש מתראיין ברשת ה-טיקטוק בדבר הפרסומים, ומספר סרטונים שצולמו ליד מסגרות החינוך של הבנות בהם ההורים מחליפים ביניהם חילופי דברים ואף נשמעת הבת אומרת להורים הנוכחים (וכלפי המבקש) "הוא אונן עלי והטריד אותי מינית וגם את אחותי הקטנה" ובסרטון אחר שהוצג – "אתה מאונן על הבנות שלך".

דיון והכרעה

אקדים ואציין כי לאחר עיון מקיף בטענות הצדדים ובנספחים השונים, לאחר ששמעתי אף את הצדדים עצמם וראיתי את הסרטונים השונים ונחשפתי להקלטה שהשמיעה באת כוח המשיבה בדיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל ומשכך, ניתן בזאת צו הגנה למבקש מהמשיבה למשך שלושה חודשים החל ממועד החלטתי זו, כבקשתו.

יש להבהיר בפתח הדברים כי בהחלטה זו לא אעסוק בטענות הצדדים ביחס לזמני שהות שכן הדבר חורג מסוגיית בירור ההליך שלפניי ומצוי במסגרת שיקוליו של המותב המטפל בענייניהם.

המבקש עותר להגביל את הפרסומים אותם עושה הקטינה ברשתות החברתיות, בין בעצמה ובין באמצעות אמה (היא המשיבה) כאשר לדבריו האם מדריכה אותה במעשיה אלה. כאמור, המשיבה מכחישה טענות אלו מכל וכל.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לידי מסקנה כי יש להיעתר לבקשת המבקש נוכח מספר טעמים, אותם אפרט. ראשית – אין חולק כי המבקש לא פוגש בקטינות החל מתחילת השנה, ועל כן המסקנה, שלא הוכחשה בדיון, היא שהקטינות שוהות אצל המבקשת ללא קיום זמני שהיה עם אביהן.

הורים אמונים על טובת ילדיהם ואחריות רבה מוטלת עליהם להבטיח את טובתם. במסגרת הדין נקבעו כללי אחריות שונים בדבר היחסים שבין הורה לילד, העיקרית שבהם היא כלהלן–

"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו."

(ראו: סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות)).

היות והקטינות שוהות מלוא זמנן עם אמן ולא מתקיים כעת קשר עם אביהן, מסיבות שונות שמתבררות בהליכים קשורים, הרי שלא ניתן לקבל טענה שהאם אינה אחראית למעשי הפרסום. די בכך שאציין כי בסרטון שהוצג בדיון נצפות האם והקטינה ל., כאשר הן עומדות בפתח בית הספר בו לומדת הבת ל.ק.; וכל אחת מהן אוחזת בידיה במכשיר טלפון מוכן להקלטה או לצילום. באותו סרטון נשמעת הבת ל. כשהיא מאשימה את אביה בדברים ובשפה שבכל הכבוד הראוי אני מתקשה להאמין שהיא מכירה ממקור ניטראלי. עוד אציין כי המשיבה הנה עובדת סוציאלית בתפקידה; ועל כן הדברים מקבלים משנה תוקף, כאשר אין ספק כי במסגרת עיסוקה זה מודעת המשיבה לחשיבות הרבה שיש לקשר בין ההורים לילדיהם והיכולת של ההורים להשפיע על ילדיהם ולרתום אותם לסכסוך מול ההורה השני שלא לטובתם. מטעם זה אין בידי לקבל את טענת המשיבה לכך שהקטינה (שטרם מלאו לה 14) פועלת על דעת עצמה בלבד.

מעבר לכך אציין כי מהחומר המצוי בתיק ושמיעת הטענות, בפרט מטענות המשיבה, ניתן לתהות האם הקטינה פועלת על דעתה בלבד מבלי לערב את המשיבה? דומני כי התשובה לכך שלילית, וזאת נוכח מעורבותה הרבה ובקיאותה הרבה של המשיבה במעשיה של הבת ל. ברשתות החברתיות. כך יצוין כי מחד טוענת המשיבה שהבת פועלת על דעתה בלבד ללא עירוב המשיבה ומאידך טוענת בתגובתה ואף בדיון כי המבקש מנסה להשתיק את הקורבן (היא הבת ל.) ויש לה (לקטינה) זכות להעלות טענותיה. דומני כי טענות אלה סותרות האחת את רעותה.

לאלה יש להוסיף כי המשיבה הציגה צילום מסך של התכתבות בין המבקש לבת ל. (אליו התייחסתי לעיל), מצילום מסך זה ניתן להסיק בנקל (ואף במנותק מכלל הראיות והטענות השונות) כי המשיבה מעורבת די והותר במעשיה של הבת ל. שכן מתחדדת מכך השאלה כיצד הגיע לידיה של המשיבה צילום המסך האמור של שיחה פרטית לה אינה צד. המסקנה הברורה היא שבהעדר קשר בין המבקש למשיבה, הרי שהבת העבירה צילום זה למשיבה. בכך יש לדחות את טענות המשיבה לכך שהבת פועלת באופן עצמאי במעשיה השונים; לא זו אף זו בתגובה הציגה המשיבה בקיאות לפוסט נוסף של הבת בעניין מעשי המבקש הנטענים, תוך שציינה את תמיכתה ברצונה של הבת לחשוף את דבריה לציבור.

משדברים אלו פורטו, הרי שבכל הכבוד הראוי למשיבה, דומני מעיון באופי הפרסומים ובתגובות להן שיש להפסיקם או למצער לפקח על תוכן הפרסום ויפה שעה אחת קודם, זאת כאמור שעה שהתגובות הנלוות לפרסום, עלולות להסב למבקש נזקים ואף להביאו לכדי סכנה ממשית, נוכח שלהוב היצרים וחשיפת גורמים שונים לפרסום האמור אשר עשויים לקחת את החוק לידיהם ולפגוע במבקש. כאמור באחד הפרסומים שהוצג לפניי נמצאה תגובה של אדם המבקש את כתובתו של המבקש ואת פרטיו על מנת לרוצחו!.

אוסיף עוד כי אף אם נכונה טענת המשיבה כי הקטינה פועלת על דעת עצמה וללא מעורבותה, הרי שמכוח קל וחומר, מוטלת על המשיבה אחריות לפקח על האתרים בהם משוטטת בתה באינטרנט ועל כלל פעילותה ברשתות חברתיות. עוד אני סבור כי מוטלת על האם האחריות למנוע מבתה פעילויות מסוימות כגון אלה נשוא הבקשה שלפניי; ואף לנקוט בפעולות ממשיות למניעת הפרסומים על ידי הקטינה.

בשים לב למפורט לעיל ובשים לב גילה הצעיר של הקטינה, דומני כי היא טרם מודעת לסכנות הרבות שפרסומים אלו, חשובים בעיניה יהיו ככל שיהיו, עשויים להוות הן לה והן לבני משפחתה. משכך אין להמעיט בחשיבות קיומו של פיקוח מתאים מצד הוריה למעשיה; ואין לי אלא להפנות לפסק הדין שניתן ב-רע"א 1239/19 יואל שאול נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ. (פורסם במאגרים אלקטרוניים, 8.1.2022), בפרט לסעיף 5 (ג) לפסק דינה של כב' השופטת ד' ברק-ארז –

"השימוש ברשתות החברתיות חוצה גילאים, כך שגם ילדים ובני נוער חולקים בו תכנים שונים. משכך, ובניגוד לאמצעי התקשורת המסורתיים, חלק ניכר מהפוגעים באמצעות פרסום לשון הרע ברשתות החברתיות הם בני נוער, אשר מטבע הדברים אינם מודעים באופן מלא להשלכות מעשיהם. יתר על כן, בני נוער מהווים אף נפגעים פוטנציאליים מפרסומים עוולתיים ברשתות החברתיות, בעוד שהם נמצאים בתקופת חיים בה גם פגיעות מינוריות בשמם הטוב יכולות להיראות להם כהרות גורל וככאלה שלא תהא מהן תקומה (ראו: רועי גולדשמיט אלימות מקוונת בקרב בני נוער 5-1 (הכנסת, מרכז מחקר ומידע, 2014); לימור עציוני "בריונות במגרש המשחקים המקוון – אחריות ספקיות התוכן ומפעילות האתרים על הנעשה בשטחן" המשפט יז 463, 483-473 (התשע"ד))."

אוסיף ואציין כי מצער היה לשמוע בהליך שגורמים שונים פונים במישרין לבת ל. בעניין פרסומיה (שוב, מדובר בקטינה בת x1) מבלי שעצם עניין זה יהווה 'נורה אדומה' לשני ההורים (הצדדים) באופן בו הדבר יקבל ביטוי ראוי בטענותיהם או בדיון עצמו, זאת בשים לב לסכנות השונות האורבות לקטינים ברשת. בשים לב למפורט בהחלטה בדבר פיקוח הורי ראוי כי יהיה פיקוח אף לעניין זה ובהקדם.

נוכח כל המפורט לעיל, ניתן בזאת צו הגנה כמבוקש באופן בו הצו שניתן ביום 10.3.2022 מוארך למשך שלושה חודשים נוספים מהיום ולמען הסר ספק ובשים לב להחלטה זו, הצו מתייחס אף לפרסומים שמבצעת הקטינה ל. ברשתות החברתיות כלפי המשיב.

המשיבה תישא בהוצאות המבקש בסך 2,000 ₪.

ניתן לפרסם בהשמטת פרטים מזהים, למעט פרטי עורכות הדין.

ניתן היום, י"ז אדר ב' תשפ"ב, 20 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.