|
בפניי בקשתה של המבקשת- קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית") לביטול ו/או לתיקון צו ירושה שניתן על ידי הרשם לענייני ירושה ביום 22.03.17 בעניין עזבון המנוחה - הקטינה א.א ז"ל , לפיו אם הקטינה- משיבה 2 הינה יורשת יחידה של עיזבון הבת המנוחה.
הקטינה נהרגה ביום 27.09.16 בתאונת דרכים עת נהג ברכב אביה – המשיב 2 כשאין לרכב ביטוח חובה כנדרש על פי פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל – 1970.
כן עתרה קרנית למתן צו ירושה שיקבע כי אביה ואמה של הקטינה המנוחה – המשיבים 1 ו-2 ( להלן : "ההורים ") זכאים לרשת בחלקים שווים את מלוא עיזבון בתם המנוחה, וזאת תוך ביטול כתב ההסתלקות עליו חתם אבי הקטינה לטובת האם .
א. רקע כללי והשתלשלות דיונית:
- ביום 27.09.16 נהרגה הקטינה בתאונת דרכים בהיותה כבת חצי שנה בלבד, עת נהג ברכב אביה, כשלרכב אין ביטוח חובה כנדרש על פי פקודת ביטוח רכב מנועי.
- ביום 22.03.17 ניתן צו ירושה על ידי הרשם לענייני ירושה בעניין עיזבונה של הקטינה המנוחה לפיו אמה הנה היורשת הבלעדית של עיזבונה וזאת נוכח הסתלקות האב לטובת האם (להלן: "צו הירושה").
- ביום 13.04.17 הגישה קרנית באמצעות בא כוחה עו"ד בלגה בקשה לביטול / תיקון צו הירושה.
הבקשה נחתמה על ידי עורך דין בלגה ונתמכה בתצהירה של עורכת הדין מריאנה פולוטוסקי תוך שבסעיף 2 לתצהירה ציינה כי "האמור בתצהירי זה מבוסס על הידוע לי במסגרת תפקידי במשרד ו/או מעיון בתיק משרדנו בקשר לתובענה זו".
- בהחלטתו מיום 18.04.17 ביקש הרשם לענייני ירושה את תגובת ההורים לבקשה.
- ב"כ ההורים הגיש את תגובת ההורים וזאת לאחר שבקשתו למתן אורכה נענתה בחיוב על ידי הרשם לענייני ירושה בהחלטתו מיום 04.05.17 .
יוער כי תגובת ב"כ ההורים לא נתמכה בתצהירו של מי מההורים.
- בהחלטתו מיום 16/5/17 הורה כבוד הרשם להעביר התיקים שבכותרת לבית משפט לענייני משפחה.
- משהועברו התיקים לבית המשפט לענייני משפחה, ובהחלטתי מיום 24/5/17 נדרשה תשובת ההורים לבקשת קרנית לביטול /תיקון צו הירושה.
- ביום 25/9/17 הגיש ב"כ ההורים את תשובתו לבקשת קרנית , תוך שצירף לתיק ביהמ"ש את תגובתו אשר הגיש בפני הרשם לענייני ירושה , וגם הפעם לא נתמכה התשובה בתצהיר של מי מההורים.
- בדיון שהתקיים ביום 29.10.17 הודיעה ב"כ האפוטרופוס הכללי – המשיב 3 כי לא תתערב בהליך וביקשה לשחררה מהמשך התייצבותה. .
- בהחלטתי מיום 29.04.18 הוריתי לצדדים (קרנית וההורים) להגיש תצהירי עדות.
- ביום 22.05.18 הגיש ב"כ של קרנית "הודעה על הגשת ראיות ומוצגים".
בהודעה זו ציין ב"כ של קרנית כי קרנית שוקלת לזמן לעדות את עורך דין מ.א ו/או את עו"ד מ.מ, אליהם פנו ההורים כשבועיים לאחר התאונה, תוך שציין כי עדותם כפופה לוויתור מצד ההורים על זכות החיסיון המוחלט השמורה להם על דברים שהוחלפו בינם ובין באי כוחם.
- ביום 24.05.18 הגיש ב"כ ההורים "בקשה להורות לקרנית להגיש תצהירים", כשבסעיף 5 לבקשה זו ציין , בין היתר, כי ההורים אינם מסכימים לוותר על חיסיון עורך דין לקוח שהוא בבחינת "מוסד קדוש".
- בדיון שהתקיים ביום 16.10.18 השיב ב"כ ההורים לשאלת בית המשפט כי "אין בכוונתי להגיש דבר ואין בכוונתי להעיד דבר".
נוכח דבריו לעיל של ב"כ ההורים הבהיר ב"כ קרנית כי "בשים לב לדברי חברי שאין לו עדים ואין לו להגיש דבר אני מצהיר שאין לי עדים למעט תיק המוצגים שהוגש לאישור המשטרה".
בסיומו של הדיון לעיל הודיעו ב"כ הצדדים כי מאחר ואין להם עדים הם מבקשים לקבוע התיקים שבכותרת לסיכומים בעל פה.
- ביום 18.12.18 סיכמו באי כוח הצדדים את טיעוניהם בעל פה, כשטרם סיכומיהם נתנו הסכמתם כי המועדים הרלוונטיים בציר הזמן הינם כדלקמן :
- מועד פטירת הקטינה - 27.09.16.
- מועד הגשת התביעה הנזיקית - 13.12.16.
- מועד חתימת האב על תצהיר הסתלקות - 26.12.16.
- מועד הגשת הבקשה לרשם לצו ירושה – 23.02.17.
- מועד פרסום בעיתון על ידי הרשם לענייני ירושה – 01.03.17.
- מועד הגשת הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות ובקשה לעיון בתיק – 20.03.17.
- מועד מתן צו הירושה – 22.03.17.
- הבקשה לביטול הצו הוגשה – 13.04.17.
- עוד באותו דיון שהתקיים ביום 18.12.18 נתנו ב"כ הצדדים את הסכמתם לעובדה כי ביום 21.02.17 הגיש ב"כ ההורים תגובה בתיק הנזיקין עת ציין בסעיף 12 לתגובתו כי "האב חתם על תצהירי הסתלקות מחלקו בעיזבון לפני למעלה מחודשיים, עוד בטרם קרנית קיבלה לידיה את תביעה זו, ההסתלקות הנה מטעם של מצפון , דת ונוהג האב אינו מוכן לרשת את בתו בתינוקת זו זכותו החוקית".
כן הודיעו ב"כ הצדדים כי מעיון בתיק הנזיקין עולה כי המסמך הנ"ל נצפה על ידי בא כוח קרנית, ובאי כוח הצדדים הגישו מסמך זה- התגובה מיום 21.02.17 לתיק שבפניי כחלק מהראיות.
- כן בדיון הנ"ל ציין ב"כ ההורים כי ביום 27.02.17 הוגשה מטעמו הודעה בתיק הנזיקין בה הודיע לביהמ"ש כי הוגשה בקשה לרשם למתן צו ירושה, וכי מוסכם עליו כי מעיון בתיק הנזיקין במערכת נט המשפט בא כוח קרנית לא צפה במסמך זה. ב"כ ההורים ביקש להגיש לתיק את המסמך כחלק מהראיות אשר יעמדו בפני בית המשפט.
ב"כ קרנית לא התנגד להגשת המסמך הנ"ל תוך שהבהיר כי אין בהגשת המסמך כדי ללמד כי הוא הובא לידיעתו כבא כוח קרנית, וזאת בשים לב לדברי ב"כ ההורים כי בהתאם למערכת נט- המשפט לא צפה במסמך זה. במעמד הדיון הגישו באי כוח הצדדים מסמך זה- ההודעה מיום 27.2.17 לתיק שבפניי.
- עוד נתנו באי כוח הצדדים את הסכמתם כי ביהמ"ש יכריע במתכונת הנוכחית , לא רק בשאלת ביטול צו הירושה אם לאו, אלא וככל שביהמ"ש ימצא לנכון לבטל את צו הירושה, יכריע גם בהתנגדות קרנית גופה כאילו הוגשה במועד.
טענות הצדדים בקצרה :
- לטענת קרנית דין צו הירושה שניתן ביחס לעיזבון הבת המנוחה להתבטל שכך האב חתם על תצהיר הסתלקות מעיזבון בתו המנוחה לטובת אשתו, בחוסר תום לב ומסיבה פסולה.
הואיל והאב נהג ברכב בעת אירוע התאונה ללא ביטוח, ומאחר והוגשה תביעה נזיקית מכוח חוק הפלת"ד נגד קרנית, תהיה קרנית זכאית לשיפוי ולהחזר מהאב בגין הפיצוי אשר ייפסק כי עליה לשלם בגין התאונה ( ובמקרה דנן פיצוי בגין "השנים האבודות ") . את השיפוי וההחזר תוכל לקבל מחלקו של האב בעיזבון המנוחה .
לטענתה , כל מטרת ההסתלקות האב מהעיזבון היא למנוע מקרנית אפשרות לגבות את השיפוי וההחזר המגיע לה ע"פ דין מחלקו של האב בעיזבון וזאת מכוח סעיף 9 לחוק הפלת"ד.
תצהיר הסתלקותו של האב שהוגש לרשם הינו חלול וסתמי , וההורים עצמם לא נתנו כל טעם או הסבר להסתלקות זו. האב והאם , אשר נמנעו מלהעיד, לא הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהם כי אכן מדובר בהסתלקות שנעשתה בתום לב.
נסיבות הסתלקותו של האב מעיזבון בתו המנוחה מובילות למסקנה היחידה האפשרית כי האב ביקש לאפשר לאשתו הגרה עמו לקבל בדלת האחורית את הכסף אותו קרנית לא היתה משלמת לו אלמלא לא היה מסתלק.
משהוגשה בקשה לביטול צו הירושה, ומשקרנית לא ידעה כי האב הסתלק לטובת האם עת הוגשה הבקשה לצו הירושה, נטל ההוכחה מוטל על ההורים ולא על קרנית.
נוכח לוח הזמנים הצפוף , מאז שהוגשה הבקשה לצו הירושה ועד שניתן הצו , הרי שקרנית פעלה בזריזות ובשקידה ראויה .
- ההורים , באמצעות בא כוחם, מתנגדים לבקשה , שכן צו הירושה ניתן כדין , תוך שקרנית לא ניצלה את הזמן שעמד לרשותה ע"פ דין להגיש את התנגדותה , ולקרנית אין כל מעמד להגיש התנגדות .
משקרנית עותרת לבטל צו ירושה שניתן כדין, חל במקרה זה תקנה 27 (ד ) לתקנות הירושה , מכוחה רואים במגיש הבקשה כתובע ואת היורש כנתבע , ועל כן נטל ההוכחה מוטל על קרנית.
עתירתה של קרנית אינה עומדת בדרישות תקנה 27 , שכן קרנית לא הציגה כל ראיה שנתגלתה לה לאחר מתן צו הירושה , ואין לנהוג בקרנית בסלחנות או בגישה מקלה וזאת גם מאחר ומדובר בגוף מקצועי המודע לדין והמסתייע באנשי מקצוע.
כמו כן, טרם נפסק כי האב צריך לשפות את קרנית בגין התאונה. גם לנהג שנוהג ברכב יכול ויקומו טענות הגנה כנגד תביעת השיפוי של קרנית , וזאת לאור סעיפי החוק הרלוונטיים בחוק הפלת"ד והפסיקה ( סעיף 7 א לחוק הפלת"ד ). ומשכך אין לראות , בשלב זה , בקרנית כנושה של האב.
כן טען ב"כ ההורים כי קבלת עמדת קרנית תביא בהכרח להצפה של הרשם לענייני ירושה , ומכאן של בתי המשפט, בהתנגדויות .
זכותו של אדם להסתלק מעיזבון, ואין בעצם ההסתלקות משום התנהגות שלא בתום לב. נטל ההוכחה כי ההסתלקות נעשתה שלא בתום לב מוטלת על הטוען טענה זו , ובמקרה דנן על קרנית אשר לא הרימה נטל זה.
קרנית לא הוכיחה " ברמה של ברור כשמש " כי ההסתלקות האב שללה את זכותה כנושה , וזאת בין היתר, מאחר ולא הוכיחה כי מצבו הכלכלי של האב רעוע באופן שיקשה עליה לחזור אליו בתביעת שיבוב ככל שיקבע כי היא זכאית לכך ( דבר שכאמור טרם נקבע ).
האב חתם על כתב הסתלקות וזאת מכוח מנהג שקיים בשבטים בדואיים מסוימים , בתום לב ומטעם של מצפון דת ונוהג, וקרנית לא הצליחה להוכיח אחרת.
האם בנסיבות המקרה לקרנית "זכות עמידה" והאם זכאית קרנית לביטול צו הירושה:
- צו ירושה ככלל מהווה מעשה בי דין וחל עליו עקרון סופיות הדיון. עם זאת סעיף 72 (א) לחוק הירושה קובע:
"נתן רשם לענייני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעונין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לענייני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות ראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט".
תקנה 27 (ג) לתקנות הירושה, התשנ"ח – 1998 קובעת כי:
"הבקשה תידון בפני בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין... בית המשפט רשאי שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביא בפניו לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה".
- הנה אם כן, סעיף 72 (א) לחוק הירושה מאפשר "למעוניין בדבר" (ולא רק לאוחז בצוואה כטענת ב"כ ההורים ) להגיש בקשה לביטולו של צו ירושה או צו קיום צוואה.
סבורני כי קרנית , נוכח טענותיה כי הסתלקותו של האב נעשתה בחוסר תום לב ומטעם פסול , ומכוח חובתה לשמור על הקופה הציבורית עליה היא אמונה , עונה להגדרת "מעוניין בדבר", ומשכך קיימת לה "זכות עמידה" להגיש את הבקשה שבפניי.
אוסיף כי מקובלת עלי עמדתו של כבוד הרשם לענייני ירושה בהחלטתו מיום 16.05.17 אשר דחה את טענת בא כוח ההורים כאילו קבלת עמדת קרנית תביא להצפה בבקשות מעין אלה , שכן המקרה שבפני הנו חריג ויוצא דופן, וספק כי אם בקשת קרנית תביא להצפה של הרשם ו/או של בתי המשפט בהתנגדויות.
יתרה מזו, איני סבור כי נימוק של " הצפת הרשם ובתי המשפט " הינו נימוק שיש בו מספיק כדי לדחוק את האינטרס הציבורי לשמור על הקופה הציבורית.
- אכן צודק בא כוח ההורים כי צו הירושה בעניינה של הקטינה המנוחה ניתן בהתאם לפרוצדורה הקבועה בחוק הירושה לרבות פרסום הבקשה בעיתון ובחלוף המועד להגשת התנגדות.
ומקובלת עלי עמדתו המלומדת של ב"כ ההורים כי בנסיבות העניין נטל הוכחה והשכנוע לביטולו של צו הירושה מוטל על כתפי קרנית. ראה לעניין זה תקנה 27 (ד) לפיה "יראו את מגיש הבקשה כתובע ואת היורש כנתבע בתובענה".
- קבלת בקשה לביטול / תיקון צו ירושה הינה בגדר חריג ולא כלל. כאמור הבקשה שבפניי צריכה להיבחן ע"פ אמות המידה המצויים בסעיף 72 לחוק הירושה ותקנה 27 לתקנות הירושה, שבהתאם לניסוחם כפופים לשיקול דעתו של בית המשפט.
ע"פ הפסיקה , בית המשפט יתחשב, בכל הקשור לבקשה לביטול צו קיום צוואה או צו ירושה שהוגשה באיחור במספר גורמים ובהם: מידת האיחור, הסברו של המאחר והשאלה אם היה בהשהיית הבקשה כדי להקשות על אחד הצדדים בהבאת ראיותיו בפני בית המשפט לביסוס טענותיו.
כמו כן , בית המשפט, לפי שיקול דעתו, רשאי שלא להיזקק לטענה שהמבקש יכול היה להביא בפניו לפני מתן הצו או לאחר מכן ולא עשה זאת בהזדמנות הסבירה הראשונה.
עוד נקבע כי אין לראות באי הגשת התנגדות חרף פרסום המודעה בעיתון משום התרשלות .
ראה לעניין זה שיקולי ביהמ"ש עת הוא דן בבקשה לביטול /תיקון צו ירושה שוחט, דיני ירושה ועיזבון , מהדורה שביעית מורחבת , עמ' 197-202 על האזכורים שבו לרבות ת"ע ( טב' ) 22121-03-10 מיום 21/2/11.
- לאחר שעיינתי באשר הוגש בתיק, ובשים לב לסד הזמנים הקצר שחלף מאז שהוגשה הבקשה לצו ירושה (23.02.17) ועד למועד מתן צו הירושה (22.03.17), וכן בשים לב לפרק הזמן הקצר שחלף עד להגשת הבקשה לביטול צו הירושה (13.04.17), סבורני כי קרנית לא השתהתה בפרק הזמן שעד לקבלת צו הירושה וכן לא השתהתה עד להגשת בקשתה לביטול צו הירושה.
כן איני סבור שבביטול צו הירושה בנסיבות הנ"ל , ונוכח סד הזמנים לעיל, יהא משום פגיעה בהורים באופן שנפגעה יכולתם להביא בפני בית המשפט חומר וראיות ולביסוס טענותיהם ( טענה שכלל לא נטענה ע"י ב"כ ההורים ). קרנית לא השתהתה , ובוודאי שלא באופן שנגרם להורים נזק ראיתי כלשהו.
- יתרה מכך, לדידי בסד הזמנים הקצר שעמד בפניה , קרנית פעלה במהירות הראויה , שכן ביום 20.03.17 הגישה לרשם לענייני ירושה בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות ובקשה לעיון בתיק. אולם יומיים לאחר מכן כבר ניתן צו הירושה.
אין להתעלם מכך כי קרנית לא קיבלה לידה את הבקשה לצו הירושה בצירוף תצהיר ההסתלקות של האב וזאת בזמן אמת עת הבקשה הוגשה לרשם לענייני ירושה , ואף לא בסמוך לאחר מכן . לדידי ובנסיבות העניין פעלה קרנית במהירות הראויה , ובוודאי שלא השתהתה.
טענתה של קרנית , כי הסתלקותו של האב נעשתה שלא בתום לב ומתוך כוונה של האב להתחמק מחובתו להשיב לקרנית את הפיצוי הכספי שיקבע לעיזבון המנוחה מכוח סעיף 9 לחוק הפלת"ד, הינה טענה כבדת משקל וראויה לבירור, וסד הזמנים הקצר כמפורט לעיל, יש בהם כדי לבטל את צו הירושה שניתן ביחס לעיזבון הקטינה.
- ברי כי אין מקום לבטל את צו הירושה מכוח סעיף 72 לחוק הירושה אם בסופו של יום בקשת קרנית לביטול הסתלקות האב תדחה. אשר על כן, אדון בבקשה גופה כאילו בוטל צו הירושה.
האם יש לבטל את הסתלקותו של האב מעיזבון בתו המנוחה:
- לאחר שעיינתי באשר הוגש בתיק , ושמעתי את הטיעונים המלומדים של באי כוח הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשת קרנית ולהורות על ביטול הסתלקותו של האב מעיזבון בתו המנוחה , ואבהיר.
- צודק ב"כ קרנית כי למרות שחוק הירושה מכיר בזכותו של אדם להסתלק מעיזבון , תוך שאינו מחייבו לפרט את סיבת הסתלקותו עת הוא מגיש בקשתו לרשם , הרי שהעיקרון הנורמטיבי המוחל על הסתלקות " כפעולה משפטית " באמצעות סעיף 61 (ב) לחוק החוזים , הינו עקרון " תום הלב " המעוגן בסעיף 39 לחוק החוזים.
אוסיף ואדגיש כי דיני הירושה לא נועדו להכשיר פעולות משפטיות פסולות ובכלל זה פעולות שנעשו מתוך כוונת מרמה , הברחת נכסים מנושים, חוסר תום לב ועוד. ראה לעניין זה שאל שוחט, דיני ירושה ועיזבון , מהדורה שביעית מורחבת, עמ' 50-51.
- יחד עם זאת , מקובלת עלי עמדת ב"כ ההורים כי אדם רשאי להסתלק מעיזבון , וכי אין בהסתלקות עצמה משום התנהגות שלא בתום לב .
יתרה מזו, אוסיף לעמדת ב"כ ההורים, כי גם אם מבחינה עובדתית תוצאת ההסתלקות כוללת פגיעה בצד שלישי ( לדוגמה – נושה ), אין הדבר מלמד בהכרח על התנהגות שלא בתום לב של המסתלק.
הסתלקות מעיזבון יכול ותחשב לפסולה וכפעולה שנעשתה בחוסר תום לב כאשר המניע שעמד מאחוריה הינו מניע פסול.
- בע"א 4372-91 סיטין נגד סיטין (מט (2) 120, 132 ) נקבעו אמות המידה מתי הסתלקות תעלה כדי חוסר תום לב:
"אבן הבוחן לשלילת תום ליבו של אביטל הנה, האם השימוש בזכות ההסתלקות נעשתה על מנת לסכל את זכויות אשתו (והנושה בן צבי שפרש מהמרוץ עקב ההסכם עם המערער), או מטעם ריאלי אחר".
דהיינו קיימת הבחנה בין הסתלקות שנעשה על מנת לסכל זכויות של נושה ובין הסתלקות בעלת טעם ריאלי אחר. ראה לעניין זה עז' (חיפה) 3163-03 מיום 17.09.06.
וכדברי כבוד השופט גייפמן בת"ע ( ת"א ) 8670/99 מוטולה נ' בנק דיסקונט אשר בחן את המניע להסתלקות:
"הדין אומנם מתיר הסתלקות מעיזבון , אולם הפעולה המשפטית נעשתה מתוך מניע פסול כדי לגרום נזק לזולת".
- לדידי , נטל ההוכחה כי אדם הסתלק מעיזבון שלא בתום לב וממניע פסול , מוטל על הטוען טענה זו ולא על המסתלק. כאמור , הסתלקות כשלעצמה אינה פסולה , גם אם תוצאתה היא פגיעה בצד שלישי.
המבחן לבחינת פסלות ההסתלקות אינו מבחן התוצאה בלבד אלא גם מבחן המניע והכוונה. על הטוען כי ההסתלקות נעשתה שלא כדין להוכיח לא רק את תוצאתה הפסולה , אלא גם כי המניע להסתלקות היתה פסולה.
- יחד עם זאת, ובנסיבות מסוימות ולאחר הצגת ראיות מסוימות , יכול ונטל ההוכחה והשכנוע " יתהפכו " ויעברו מהטוען כי ההסתלקות נעשתה שלא בתום לב אל המסתלק, שאז הוא זה שיצטרך להוכיח, בבחינת נטל שכנוע משני, כי פעל בתום לב עת הסתלק מהעיזבון ( ולמצער ליתן טעם להסתלקותו ). ראה לעניין מעבר נטלי הוכחה ושכנוע לדוגמה רע"א 922/06 ויינשטין נ' בנק הפועלים מיום 30/4/06.
- במקרה שבפני, והגם שתחילה רבץ נטל ההוכחה והשכנוע על קרנית להוכיח כי הסתלקותו של האב נעשתה שלא בתום לב וממניע פסול, סבורני כי בנסיבות שבפני נטל זה " התהפך " ועבר לפתחו של האב, שלכל הפחות היתה צריך ליתן הסבר וטעם להסתלקותו.
- אין מחלוקת עובדתית כי במועד אירוע התאונה נהג האב ברכב כשלרכב אין ביטוח חובה בתוקף .
כן אין מחלוקת עובדתית כי לאב עבר תעבורתי הכולל פסילות קודמות , ובגין התאונה בה נהרגה בתו הוגש נגדו כתב אישום ורישיון הנהיגה שלו נפסל ל 10 שנים . ראה תיק המוצגים מטעם קרנית.
האב חתם על כתב ההסתלקות ביום 26/12/16 , דהיינו כ 3 חודשים בלבד לאחר אירוע התאונה הטרגית בה נהרגה בתו, כאשר חתימתו זו נעשתה בפני אותו עורך הדין המייצג בתביעה הנזיקית.
כתב ההסתלקות נחתם על ידי האב סמוך לאחר הגשת התביעה הנזיקית.
לא הוגש כל תצהיר מטעם מי מההורים המפרט את סיבת הסתלקותו של האב , הן בהליך שהתקיים בפני הרשם ואין בהליך שבפני.
האב לא התייצב לשלושת הדיונים אשר התקיימו בתיקים שבכותרת , מבלי שנתן כל הסבר לאי התייצבותו לשני דיונים כאשר ביחס לדיון הראשון נטען על ידי בא כוחו כי הוא נמצא בבדיקה רפואית.
ב"כ ההורים סירב לבקשת ב"כ קרנית להסיר את חסינות באי כוחם של ההורים לצורך זימונם למתן עדות ( ראה סעיפים 11 -12 לפסה"ד ).
- הצטברותן של העובדות לעיל , יחדיו עם היותו של האב יורש ע"פ דין של בתו יחדיו עם רעייתו, כאשר לקרנית זכות סטטוטורית לחזור בתביעת שיבוב לנהג הרכב ( מכוח סעיף 9 לחוק הפלת"ד ) , די בהם כדי שתעלינה תמיהות ושאלות באשר לסיבת הסתלקותו של האב מעיזבון בתו המנוחה , ובאופן שנטל ההוכחה יעבור לפתחו, ובאופן שבו הוא זה שיצטרף כעת ליתן טעם והסבר לסיבת הסתלקותו.
- משבחרו האב והאם שלא להגיש כל תצהיר מטעמם באשר לסיבת הסתלקות האב מהעיזבון הבת המנוחה, ולמעשה בחרו שלא למסור כל גרסה ביחס להסתלקות, ברי כי האב לא הרים את נטל ההוכחה והשכנוע שעבר לפתחו.
מצאתי להדגיש כי חרף טענותיו המלומדות של ב"כ ההורים, הרי שבסופו של יום ביהמ"ש מוצא עצמו ללא כל גרסה מצד מי מההורים באשר למניע והטעם להסתלקות .
- אכן ב"כ ההורים מסר גרסה באשר לסיבת הסתלקותו של האב הן בהליך שהתקיים בפני הרשם והן בהליך שבפני ( מנהג בדואי , מצפון ודת ), אבל עם כל הכבוד לב"כ ההורים , גרסה זו נותרה גרסתו שלו בלבד ולא ההורים , שכן לא גובתה בתצהיר של מי מההורים.
יתרה מזו, אותו מנהג בדואי כטענת ב"כ ההורים שמכוחה הסתלק האב לטובת האם , לא אומת ולא נתמך בכל ראיה אחרת למעט דברי בא כוח ההורים.
אף הטענה כי מטעמי מצפון בחר האב שלא לרשת את ביתו התינוקת , נשארה גרסתו של ב"כ ההורים ולא של האב , שכן וכאמור , האב לא הגיש כל תצהיר כי זו אכן הסיבה והטעם להסתלקותו.
- אני ער לטענת ב"כ ההורים כי זכותה של קרנית לחזור אל הנהג אינה זכות מוחלטת , שכן ע"פ הפסיקה ובהתאם לסעיף 7 א לחוק הפלת"ד , יכול ולנהג רכב תהיינה טענות הגנה טובות כנגד קרנית חרף העדר ביטוח חובה בתוקף במועד התאונה.
ואכן קרנית טרם זכתה בתביעה הנזיקית שהגישה נגד האב ( הודעת צד ג' ) . אולם טענתו לעיל של ב"כ ההורים נותרה בהליך שבפני כטענה משפטית תאורטית בלבד , מבלי שנקשרה
למקרה שבפני, שכן האב בחר שלא להגיש תצהיר ולמסור את גרסתו העובדתית ואשר מכוחה יכולה היתה לקום לו הגנה מפני תביעה של קרנית.
כפי שהאב בחר שלא למסור כל גרסה באשר לסיבת הסתלקותו , כך גם בחר שלא למסור גרסתו באשר לנסיבות בהן נהג ברכב ללא ביטוח חובה ואשר מכוחן יכולות לקום לו טענות הגנה למול תביעת החזרה של קרנית.
למען שלימות התמונה , אבהיר כי אין בביטולו של צו הירושה בהליך שבפני כדי למנוע מהאב למצות זכויותיו בהליך הנזיקי מכוח סעיף 7א לחוק הפלת"ד ככל שהוא סבור כי הגנה זו עומדת לו. ברי כי קרנית לא היתה יכולה להמתין עם בקשתה לביטולו של צו הירושה וזאת עד לבירור סוגיית חזרתה לנהג- האב בהליך הנזיקי ( סעיפים 7 א ו9 לחוק הפלת"ד ) , וזאת שעה שהאב כבר מהר להסתלק מעיזבון בתו וניתן צו ירושה לפיו האם הינה היורשת היחידה.
- האב יכול היה בנקל למסור גרסתו ולסתור את טענות קרנית ככל שהיה מגיש תצהיר עדות ראשית ומעיד באשר לטעם והסיבה שבחר להסתלק מהעיזבון . אולם האב בחר שלא לעשות כן , וסבורני כי בנסיבות העניין , הדבר פועל כנגדו, ולכל הפחות מותיר את ביהמ"ש עת הוא בה להכריע ללא כל הסבר להסתלקותו.
בין היתר, האב יכול היה להגיש תצהיר ו/או ראיות אחרות בדבר מצבו הכלכלי , באופן שהיה יכול לסתור את טענת קרנית בדבר סיכויי הגבייה הנמוכים לאור הסתלקותו ככל שתזכה בתביעת השיפוי .
- קראתי בעיון את פסקי הדין אליהם הפנה ב"כ ההורים , אולם לדידי אין בהם כדי לסייע להורים ( ויתכן שאף ההיפך ) , שכן , ובניגוד להליך שפני, בחרו אותם מסתלקים למסור בפני ביהמ"ש את גרסתם באשר למניע להסתלקותם.
- אשר על כן , הנני מורה כדלקמן :
א. הסתלקותו של האב מעיזבון בתו המנוחה לטובת אשתו , מבוטלת.
ב צו הירושה שניתן ביום 22/3/17 על ידי הרשם לענייני ירושה לפיו האם הינה היורשת היחידה של עיזבון בתה המנוחה מבוטל.
ג. יורשי עיזבון הקטינה ז"ל הינם הוריה – משיבים 1-2 בחלקים שווים, וצו ירושה נחתם בנפרד ( בתיק ת"ע 43715-05-17 ).
ד. בנסיבות העניין , ובשל האירוע הטרגי שפקד את ההורים , אינני עושה צו להוצאות.
המזכירות תמציא פסק הדין בצירוף צו הירושה לבאי כוח הצדדים ולרשם לענייני ירושה, ותסגור את התובענות שבכותרת.
ניתן היום, כ"ו טבת תשע"ט, 03 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.
|