בדיון מיום 17.11.24 ביקש הסב את רשות הדיבור וטען כי הוא ואשתו מבקשים לראות את הקטין פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני וכן לקבוע הסדר לעניין חלוקת החגים. כאשר נאמר לסב ע"י בית המשפט כי זמני השהות המבוקשים על ידו (פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני) הם יותר מזמני השהות אליהם כבר הסכים בפני העו"ס, טען כי הסכים לכך רק בגלל שנמנע ממנו לראות את הקטין במשך כחודשיים.
הסב העיד כדלקמן:
" אנחנו רוצים זרימה טבעית של נכד שגדל אצלנו במשך 4 שנים, נולד אצלנו בבית מכיר אותנו טוב וקשור מאוד לסבא שלו. אני הסבא שלו נותן לו תמיכה נפשית, אני העוגן שלו, הילד אצלי בבית מרגיש בטוח לגמרי. אין סיבה שביום שישי האחרון הילד מתקשר אלי ואז הילד העיניים שלו דומעות הוא עצוב אני שואל אותו למה אתה עצוב? הוא נכנס מתחת לשולחן ולא נעים לו שהוא בוכה, אין סיבה אנחנו הסבא והסבתא לא סומכים על הסמכות שלה, היא גרה כבר שנה ב_____ אין לנו קשר. אנחנו משתדלים לא להגיע לחיכוך איתה...
.
אני ציינתי על זה שהילד עבר משבר קשה זה בא לידי ביטוי בהבטים הרגישיים שלו אני יכול להראות סרטון שהילד ממצמץ בעיניים בתדירות ,מכחכח בגרון והכל באופן בלתי רצוני אין לו שליטה על זה.
אני רואה את ההתנהגות שלו וכואב לי הלב אין סיבה שילד מגיע למצב הזה ואני מקווה שזה יעבור לו.
אנחנו רוצים שהיא לא תוכל לעבור לישוב שישבש לנו את הסדרי הראיה עם הילד, 25 קילומטר כמו שכתבנו. אני מאחל לה זוגיות ושיהיה לה טוב".
מנגד, האם העידה כדלקמן:
"לעניין זמני השהות אני לא בעד ההרחבה מאחר ולבן שלי יש את השגרה שלו את החוגים שלו, פעמיים בשבוע הוא נימצא בחוג יש לו את הזמן שהוא מבלה עם חברים ואז זה משבש את הערב שלו.
לגבי החגים ביקשתי שישאירו את ההחלטה בידי בכל זאת אני אמא שלו ויש היררכיה בכל משפחה כמו שהתובעים יודעים אני תומכת בקשר והם יהיו סבא וסבתא תמיד, מעולם לא ניתקתי אותו, הייתה תקופה שהם לא נפגשו אבל היה קשר טלפוני...
...מאוד קשה לי להתחייב לחלוקת זמני שהות בחגים, אם אכנס לזוגיות ויהיו עוד ילדים אז לילד יהיו גם אחים שהוא יהיה איתם, ואני מאמינה שעם הזמן ההליכים המשפטיים יפסקו אנחנו לא צריכים להיות בקשר ברמה היומיומית אבל לגבי החגים וההסדרים שיוצאים מהכלל, ככה זה אמור להיות אם כבר בזרימה עסקינן.
לגבי מעבר המגורים אני חושבת שזה אבסורד זה להגביל את חופש התנועה שלי , אני גרה במרחק של 27 קילומטר כבר היום. אם אקבל הצעת עבודה בעיר אחרת, מי שרוצה קשר עם הנכד שלו ימשיך להגיע, אפשר לקחת מונית".
גם הסבתא ביקשה לומר את שעל ליבה ודיברה בכאב על הקושי להתמודד עם האובדן של בנה ועל הרצון להמשיך להיות מעורבת בחיי הקטין שגדל אצלה בבית. בסיום דבריה העידה:
" אני לא מבקרת אותה אבל גם אמא ואחיה בנתק עמה, אז צריך משפחה מצד אחד. רק הורה שכול יבין הורה שכול אפילו הילדים שלי שהיו קושרים אבל זה לא 10% , זה לא חיים זה חיים ביקום מקביל שאת שמה מסכה כל בוקר עם חיוך אבל הלב שלך שרוף, הנכד הזה זה הנחמה היחידה שלנו אנחנו לא מבקשים יותר מזה זהו."
האפוטרופא לדין ציינה, כי הקטין הוא ילד מתוק, וורבלי ושמח, אשר מאוד אוהב את אמו וגם את הסבים, ואין חולק שהסבים מהווים דמויות משמעותיות בחייו. לדבריה, לקטין יש זכות שנקבעה בחוק לקשר עם הסבים, אולם גם זכות לגדול בחיק אמו, ורווחתה של האם משפיעה על רווחת הקטין. האפוטרופא לדין סבורה כי זמני השהות המתקיימים בפועל הם רחבים למה שנהוג בקשר עם סבים וכי יש צורך בהבנה ששגרת החיים של הקטין היא דינמית ודורשת גמישות ורגישות. עוד סבורה האפוטרופא לדין כי הגבלת מרחק של 25 ק"מ היא קטנה אפילו בהסדר של משמורת משותפת בין הורים, ומדובר בהגבלה חריגה.
לאחר שהאפוטרופא לדין סיימה לומר את דבריה, ציין הסב:
"זוגיות מוצאים קרוב לאיפה שגרים, זה הרציונל, לא מוצאים בן זוג לבאר שבע או לבית שמש.
בית המשפט ככה אני רואה זה להכנס לראות מה טובת הילד , אין סיבה שיעבור טראומה שוב הראתי כבר מה מצבו הריגשי, שתחיה את חייה הכל בשמחה ,אבל א שייך גם לסבא וסבתא אנחנו נתמוך בו גם נפשית והכל, כל שנה אני חוסך לו אלפי שקלים שיהיה לו לבר מצווה. את הוצאות המשפט הוצאתי מהחסכון של הילד, תכננתי שיגיע לבר מצווה יהיה לו מעל חצי מיליון שקל.
אם היה לילד סבא וסבתא מהצד השני הייתי אומר דיינו אבל אנחנו המשפחה היחידה שלו".
על כך הגיבה האם:
"אני אשמח להגיב לסבים כל מה שנאמר כאן מוכיח את התחושה שיש להם להחליף ולמלא את מקומו של אבא של א, אבא של א אין לו תחליף אך אחד לא יכול להחליף אותו אני כרגע הדמות המטפלת הסמכותית. הילד שלי לא גדל לבד אנחנו חיים בקהילה יש לו הרבה חברים הוא עטוף, יש לי אחות חורגת היא הבת הביולוגית של האבא החורג שלי ואנחנו בקשר תמידי הוא הולך אליהם למושב ומכיר את המשפחה שלה, יש לו מעטפת למרות שזה לא קשר דם, הוא מרגיש אהוב מכל הצדדים ולצערי הסבים טועים בתפקידם הבן שלי לא שייך לאף אחד הוא לא רכוש הוא הנכד שלהם הוא הבן שלי. לקרוא הערות שהוא נכנס מתחת לשולחן זה שקר אחד גדול זה לא קורה, הוא מדבר איתם בטלפון והסבא שואל למה אתה עצוב שוב ושוב, והבן שלי אומר שהוא לא עצוב והוא ממשיך לחזור על השאלות האלה והוא אומר לו לך לחדר שלך נדבר לבד, וכל הזמן יש את ההכנסה של הרגשות לתודעה שלו כמו "אתה עצוב", "למה אתה פוחד לחזור הביתה"? משם זה התחיל, ושוב חשוב לציין שאני בעד הקשר על אף המערכת יחסים הקלוקלת שלנו אני שמה את זה בצד, אני אמא שלו ואני הסביבה הטבעית שלו וסבא וסבתא זה ערך נוסף".
בסיום הדיון ניתנה הצעת בית המשפט לצרכי פשרה ולצורך סיום ההליכים המשפטיים, לפיה זמני השהות יתקיימו בכל יום שני מסיום המסגרת החינוכית בשעה 12:00 ועד לשעה 18:00 ובסופי שבוע בתדירות של אחת לשלושה שבועות מסיום מסגרת החינוך ביום שישי ועד למוצאי שבת. עוד הוצע, כי לעניין זמני השהות בחגים תינתנה סמכויות לעו"ס ולא תחול הגבלה על האם במעבר מגורים, אולם היא תודיע לסבים על כוונה להעתיק את מגוריה 60 ימים מראש.
הצדדים ביקשו פרק זמן של 7 ימים לשקול את הצעת בית המשפט, והוסכם כי בהעדר הסכמה ייינתן פסק דין על בסיס החומר המצוי בתיק.
12.האם הודיעה שהיא התייעצה עם הגננת של בנה ועם מדריכת הורים והיא מסכימה להוספת יום שני בשבוע שבו הקטין נפגש עם הסבים בסוף השבוע לתקופת ניסיון של שלושה חודשים, ובתנאי שהיום הנוסף לא יחול על ימי חג או פעילויות מיוחדות בגן. עוד ציינה האם, כי בדיון מיום 17.11.24 אמרו התובעים (מחוץ לפרוטוקול) כי הם צילמו את הקטין מפגין "טיקים" (עוויתות לא רצוניות) ושלחו לפסיכולוגית ילדים על מנת שתחווה דעתה, אולם היא מבקשת שייאסר על התובעים לשלוח תמונות או סרטונים או פרטים אישיים של הקטין ללא רשותה. האם ביקשה להבהיר כי תפקיד הסבים כולל הנאה, בילוי וזמן איכות עם הקטין ואינו כולל סמכויות הוריות ובכלל זה טיפולו הרפואי והנפשי של הקטין נתון לשיקול דעתה ולסמכותה הבלעדית.
13.הסבים נתנו הסכמתם להצעת בית המשפט מפרוטוקול הדיון וסירבו להצעת האם ל"תקופת ניסיון". לשיטתם יש בכך משום יצירת טלטלה וחוסר יציבות בחי הקטין. כמו כן, התייחסו לסרטון של הקטין שצולם על ידם והועבר לשיטתם לאפוטרופוס לדין (ולא לפסיכולוגית כטענת האם).
לאור המחלוקת בין הצדדים בשאלה האם יהא מדובר בתקופת ניסיון של שלושה חודשים או לא, התבקשה גם עמדתה המשלימה של האפוטרופא לדין.
האפוטרופא לדין ציינה שאינה רואה מניעה בהוספת יום שני גם בשבוע שבו הקטין שוהה עם הסבים בסוף השבוע, ובפרט אם הדבר יוביל לסיום ההליכים המשפטים ורגיעה במערכת היחסים. עם זאת הציעה כי נוכח גילו של הקטין, תינתנה סמכויות לעו"ס לשנות את היום או את מינון ההסדרים ככל שיהא בכך צורך.
עוד ציינה, כי הסב אמר בדיון שפנה אל מטפלת עם צילומים של הקטין, ויש להבהיר לסבים שהם לא אפוטרופוסים של הקטין, ולפיכך אין להם סמכות לקבל חוות דעת על נכדם מכל גורם טיפולי שלא באישורה של האם או להעביר תמונות של הקטין ללא אישור האם.
14.בהחלטתי מיום 05.12.24 הוצע לצדדים כי יינתן תוקף של פסק דין להצעת הפשרה המפורטת בפרוטוקול הדיון מיום 17.11.24 קרי ללא תקופת ניסיון של שלושה חודשים, אולם במקביל תינתנה סמכויות לעו"ס לא רק לעניין הסדרת החגים אלא גם לצורך בחינת מינון ההסדרים בהמשך ככל שיהא צורך בכך.
15. בעקבות החלטה זו הגיש הסב תגובה בעצמו, בטענה שלאחר הדיון האחרון התובעים הבינו שיש הסכמה ולכן סיימו את הייצוג על ידי עורך דין. למרבה הצער, התגובה הוגשה בלשון מתלהמת תוך הטלת דופי בכל הגורמים האובייקטיבים האמונים על טובת הקטין. התובע טען כי ההחלטה מיום 05.12.24 משנה את מצבם של התובעים לרעה, שכן שבדיון לא דובר על מתן סמכויות לעו"ס לשנות בעתיד את זמני השהות, אלא רק להסדיר את עניין החגים. לטענת התובע, מתן סמכויות לעו"ס מעקר את כל ההליך המשפטי שהתנהל, וזאת לאחר שהקטין נעקר מהם "באכזריות" ולאחר שהאם העלילה עליו "עלילות זדוניות" במטרה להתיש את התובעים ולהתעלל בהם נפשית. הסב ציין כי העו"ס והאפוטרופא לדין משתייכים למועצה האזורית ------ , בעוד האם מתגוררת ביישוב ______. לטענתו, בן הזוג של האם הוא בן משפחה של השר איתמר בן גביר ולכן ברור לו עתה מדוע עמדת האפוטרופא לדין השתנתה לרעת התובעים שכן "ידוע כי אנשי השומרון דואגים איש לרעהו וברור לנו מי מקבל את ההחלטות". עוד נטען כי העו"ס גילה כלפי התובעים עוינות רבה וחוסר הגינות. הסב ציין כי מנהל בכיר לשעבר באחד הבנקים הגדולים ועוזר מנכ"ל וכי הוא גילה איפוק רב מול האם, אבל בלית ברירה הוא מתכוון להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על ההחלטה להעניק סמכויות לעו"ס וכן להגיש תביעה אזרחית כנגד האם על כל הכספים שהיא סחטה ממנו, לפי הנטען. לדבריו: "בשתי הערכאות אני אציג מידע חוקי לחלוטין שיבהיר מיהי א האמיתית ולא המתחזה, ואז יובהר גם מדוע המשפחה הגרעינית שלה מסרבת לכל קשר איתה במשך שנים ארוכות".
בהחלטתי מיום 10.12.24 הובעה מורת רוחי מאופן ניסוח התגובה, אולם לפנים משורת הדין הועברה התגובה לאם על מנת לקבל את עמדתה לעניין אימוץ הצעת הפשרה שניתנה בדיון מיום 17.11.24 קרי ללא מתן סמכויות לעו"ס (למעט בנושא החגים).
בתגובה הודיעה האם כי לאחר הדיון האחרון הצדדים כבר החלו לקיים בפועל את הצעת הפשרה, אולם לאור התגובה הזועמת והשערורייתית של התובעים, היא חשה פחד לשלוח אליהם את הקטין בתדירות גבוהה מחשש לניכור הורי כלפיה. לטענתה, מינוי עו"ס היה אמור להקל על התנהלות הצדדים ולחסוך פנייה לבית המשפט על כל דבר פעוט, ולכן מדובר במינוי נחוץ והיא אף שוקלת מחדש את הסדרי השהות הקיימים.
בהחלטתי מיום 17.12.24 הוצע לצדדים כי טרם יצירת הסלמה נוספת בסכסוך תינתן להם שהות של 30 ימים להרגיע את הרוחות ולקיים זמני שהות בהתאם להצעת הפשרה מיום 17.11.24 על מנת לבחון האם הדבר תואם את טובת הקטין. ככל שהדברים לא יעלו יפה מסיבה זו או אחרת, יינתן פסק דין על יסוד החומר בתיק.
בתגובה הודיעו התובעים, כי האפשרות לקיים זמני שהות עם הקטין ביום שני נוסף משפיעה לטובה על הקטין. לטענתם, התגובה האחרונה הוגשה על ידם מתוך ייאוש עמוק מכך שכל פעם שנוצרת שגרה, האם מציעה הצעה חדשה שטורפת את הקלפים. התובעים שבו וביקשו שלא להיות תלויים בשום גורם חיצוני למעט בית המשפט.
מנגד האם הודיעה כי המציאות תוביל לכך שבאופן טבעי זמני השהות עשויים להשתנות בעתיד, אך לא מתוך רצון שלה לצמצם את הקשר עם הסבים אלא בשל שגרת החיים והתפתחותו הטבעית של הקטין. לפיכך האם סבורה שיש חשיבות במעורבות של עו"ס שייתן מענה לסוגיות משפחתיות ויוכל לחסוך פניות לבית המשפט.
16.כפי שפורט לעיל, לאחר עיון בכלל החומר שלפניי ושמיעת הצדדים והאפוטרופא לדין הגעתי למסקנה שיש מקום לאמץ את המלצות העו"ס במלואן, ואין מקום להוספת יום שני בשבוע שבו הקטין שוהה עם הסבים בסופי שבוע.
הצעת הפשרה שניתנה בהחלטתי מיום 17.11.24 נועדה להביא לירידה בעוצמת הסכסוך, אלא שמאז חלה הסלמה נוספת שאינה מאפשרת בשלב זה הרחבה של זמני השהות.
יצוין, כי אילו הייתי מתרשמת כי התובעים מגלים גמישות והבנה לצרכים המשתנים של הקטין והאם, אזי לא הייתה מניעה להותיר את זמני השהות המורחבים על כנם, בתקווה שהצדדים ישכילו לנהל ביניהם שיח מכבד במידה ויהיה צורך בשינוי כזה או אחר. דא עקא, שהתרשמתי כי התובעים, או למען הדיוק בעיקר התובע, נוקטים בגישה כוחנית ונחרצת שאינה מאפשרת מרווח תמרון או שיח מכיל עם האם.
התובעים אף מתנגדים בתוקף להענקת סמכויות לעו"ס, דבר שהיה עשוי לסייע לשני הצדדים להתאים את זמני השהות לצרכי הקטין בעתיד. בנסיבות אלו התרשמתי, כי במידה ויינתן פסק דין הקובע כי יתווסף יום שני באופן קבוע, אזי התובעים לא היו מאפשרים לנתבעת אף שינוי לעניין זה ולו שינוי מינורי או זמני.
17.יצוין, כי לא התרשמתי שהאם פועלת ממניעים זרים או מתוך רצון להתעלל בתובעים כנטען. האם מעולם לא התכחשה לחשיבות של הקשר בין הקטין לסבים וגם בהעדר החלטה שיפוטית, אפשרה קשר שוטף בין הקטין לסבים (למעט תקופה קצרה שבה נמנעו מפגשים, אולם המשיך להתקיים קשר טלפוני בשל דברים שהקטין סיפר לאם. גם אז, האם לא העלילה כי הסב פגע חו"ח מינית בקטין אלא סיפרה את הדברים כפי ששמעה מפי הקטין ופעלה בהתאם להנחיות גורמי המקצוע). גם העובדה שהאם נכונה לקחת חלק בעול הנסיעות ולאסוף את הקטין מ -X מעידה על מחויבותה לקיום הקשר בין הסבים לקטין.
תדירות המפגשים עליהם המליץ העו"ס היא תדירות ראויה וסבירה למפגשים עם סבים. דווקא הדרישה שהועלתה ע"י הסבים בדיון מיום 17.11.24 להיפגש עם הקטין פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני עלולה לתמוך בעמדת האם לפיה הסבים רואים עצמם כתחליף לאביו של הקטין.
יצוין, כי החשש של האם לפיו הסבים ינסו לערער את סמכותה ההורית מובן בנסיבות העניין, שכן לסב היה חשוב להדגיש כי הוא "העוגן האחרון בחייו של הקטין", תוך התעלמות מהעובדה שלקטין יש אם טובה ומתפקדת, שאף גורם מקצועי לא חלק על היותה הורה מסור ומיטיב לקטין. גם העובדה שהסבים מצאו לנכון לצלם את הקטין ולהתייעץ עם בעלי מקצוע לגביו מלמדת כי הם אינם מפנימים את ההבדל בין האם כאפוטרופוס טבעי לקטין לבין היותם סבא וסבתא.
כך גם הדרישה שהאם לא תוכל להתרחק מעל 25 ק"מ מדירת הסבים היא דרישה חריגה שאין מקום להיעתר לה. התובעים התבקשו לצרף פסיקה התומכת בדרישה זו, ובעמדתם מיום 09.09.24 הפנו לפסיקה שעניינה זכויות הילד וטובת הקטין, אלא שהתיקים אליהם הפנו הם תיקים העוסקים באימוץ או בסוגיית מעבר מקום מגורים כאשר קיימת מחלוקת בין שני ההורים, והם אינם עוסקים בזכותם של סבים להגביל את מקום מגורי האם.
פסק הדין היחיד אליו הפנו התובעים במסגרתו נאסר על הורה להעתיק את מקום מגוריו למרחק העולה על חצי שעת נסיעה מבית הסבים ללא היתר שיפוטי הוא פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת אביבית נחמיאס בתיק אפ (טבריה) 37732-08-17 פלוני נ' אלמוני (פורסם בנבו, 16.12.18). אולם, באותו מקרה הוכרו הסבים כמשפחת אומנה לאחת הבנות הקטינות, נסיבות שאינן מתקיימות בענייננו. יתרה מכך, באותו פסק דין הובהר כי קיום זמני שהות בין הקטינים לסבים חשוב ובלבד שהסבים מבינים את מקומם ואת תפקידם כסבים ולא כתחליף הורה.
גם בתמ"ש (ב"ש) 3089-05-13 פלונים נ' אלמונית (פורסם בנבו, 04.11.14) נקבע ע"י כב' השופט אלון גביזון , כי סבים אשר פוגעים בסמכות ההורית, מבקרים את ההורה בנוכחות הנכד ומדברים סרה בהורה פוגעים למעשה בקטין עצמו ומשכך אין תכלית חיובית לקיום מפגשים בינם לבין נכדם.
כך גם במסגרת ע"מ (י-ם) 500/09 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 07.01.10) נקבע כי להורים יש את זכות הבכורה להחליט בעניינם של ילדיהם, ויש להעניק זכות התערבות להורי ההורים בזהירות רבה מאוד ובמשורה. עוד נקבע, ברובם המכריע של המקרים החלטה בדבר קשר עם הסבים מצויה במתחם שיקול הדעת הסביר של ההורים, המוקנה להם במסגרת האפוטרופסות על ילדיהם, ואין מקום כי בית המשפט יתערב בה.
18.למען הספר ספק יובהר, כי התרשמתי שהסבים אוהבים את הקטין בכל נפשם, מסורים לו ורוצים בטובתו. עם זאת, על הסבים להבין כי כל ניסיון לעקוף את הסמכות ההורית של האם או להתנגח באם לרבות איום "לחשוף את פרצופה האמיתי" ולגרור אותה לתביעות נוספות, אינם תורמים לרווחת הקטין ואף אינם מאפשרים תקשורת חיובית ומיטיבה בין הצדדים.
עוד יוזכר, כי על אף שאין גבול לכאב של הורים שכולים, גם לאם ולקטין נגרם אובדן קשה כתוצאה מפטירת האב. האם זכאית להמשיך בחייה מבלי שתוגבל חירותה ומבלי שיוחלט עבורה שעליה למצוא בן זוג בקרבת מגוריה דווקא, ובפרט שמדובר באישה צעירה המעוניינת להביא לעולם ילדים נוספים.
19.בשים לב להתנגדות העזה של התובעים למתן סמכויות לעו"ס לסדרי דין ומתוך תקווה שהתובעים ישכילו להבין את חשיבות ההגעה לשיח מכבד ומכיל עם האם לא מצאתי לנכון להעניק סמכויות לעו"ס בשלב זה (מעבר להסדרת נושא החגים). בהקשר זה יצוין, כי ממילא סמכויות המוענקות לעו"ס ניתנות לתקופה מוגבלת ותחומה בזמן ולא עומדות בתוקפן ביחס לעתיד הרחוק יותר או עד הגיעו של הקטין לגיל 18. עם זאת, מצופה מהצדדים לגלות גמישות הדדית ככל שיש צורך בשינוי חד פעמי של יום או שעה בהתאם לשגרת היום של הקטין.
כמו כן, ככל שיחול שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחודשת של הסדרי השהות, ממילא שערי בית המשפט פתוחים בפני הצדדים, בכל הנוגע לבירור טובתו של קטין.
20.לפיכך, נפסק כדלקמן:
א.בימי שני, הסב יאסוף את הקטין בשעה 12:00 מהמסגרת החינוכית ויחזיר לקניון X בשעה 18:00 לידי האם. כאשר הקטין ישתלב בבית ספר יסודי, הסב יאסוף אותו מסיום המסגרת החינוכית.
ב.בסופי שבוע אחת לשלושה שבועות, במקום המפגש ביום שני, הסב יאסוף את הקטין בימי שישי מסיום המסגרת החינוכית והאם תאסוף את הקטין מקניון X במוצאי שבת (עם צאת השבת, הצדדים יצאו מביתיהם).
ג.במהלך השבוע תתקיימנה שיחות וידאו בין הקטין לסבים, בימי שלישי בשעה 18:30 ובימי שישי, שעה לפני כניסת השבת. הצדדים יגלו הבנה ליכולת הקשב והריכוז של הקטין, בהתאם לגילו ויימנעו משיח לא נעים האחד אודות השני.
ד.בחופש הגדול ממועד סיום הקייטנות, הסבים ישהו עם הקטין אחת לשבועיים, כך שבשבוע אחד הם ישהו עם הקטין ביום שני, ובשבוע שלאחריו הם ישהו עם הקטין מיום חמישי (אז יאסוף הסב את הקטין מ_______ ועד מוצאי שבת (אז תאסוף האם את הקטין מX, וחוזר חלילה עד לסיום החופש הגדול.
ה.לעניין החגים מוענקות סמכויות לעו"ס לסדרי דין בהתאם לסעיפים 19 ו – 68 לחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות התשכ"ב 1962 למשך 24 חודשים מהיום.
ו.הבקשה להגבלת מקום מגורי האם עד לטווח של 25 ק"מ מ_____ נדחית. עם זאת, ככל שהאם תהיה מעוניינת להעתיק את מגוריה תודיע על כך לסבים 60 ימים מראש על מנת שהנתבעים יוכלו לשקול צעדיהם ככל שימצאו לנכון. למען הסר ספק, אין באמור כדי למנוע מעבר מקום מגורים של האם.
ז.הסבים אינם רשאים להעביר מידע אודות הקטין לגורמי מקצוע או לצדדים שלישיים ללא הסכמה מפורשת בכתב של האם.
21.בית המשפט מקווה כי הצדדים יניחו למשקעי העבר, ייצאו לדרך חדשה ויפעלו בשיתוף פעולה לטובת הקטין, שחווה בגיל צעיר את אובדן אביו וזקוק למעטפת משפחתית תומכת ולא למאבקים בין אמו לסביו.
בנסיבות הרגישות של התיק דנן ועל מנת שלא ללבות את הסכסוך, אף לא מצאתי לעשות צו להוצאות.
22.המזכירות תסגור את התיקים התלויים ועומדים ותשלח העתק פסק הדין לשירותי הרווחה.
פסק הדין ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, י"ג שבט תשפ"ה, 11 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.
