פס"ד בעניין הפחתת מזונות

1. לפני תביעה שכותרתה "תביעה להפחתת מזונות".

רקע עובדתי:

2. מנישואי התובע והנתבעת (להלן בהתאמה- האב, האם, הצדדים), נולדו להם שני ילדים: ש.ק ילידת X.X.2007 ו-א.ק יליד X.X.2011 (להלן בהתאמה- הבת, הבן, הילדים).

3.ביום 18.11.2015 חתמו הצדדים על "הסכם גישור לגירושין" (להלן-ההסכם). בהסכם הוסדרו, בין היתר, זמני השהות עם הילדים וחלקו של האב בתשלום מזונותיהם. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין ביום 30.11.15 ב- תה"ס 44069-11-15.

4. על פי ההסכם הסדרי השהות שהוסכמו קבעו שהאב ישהה עם הילדים "בזמני שגרה" פעמיים בשבוע כולל לינה ובכל סוף שבוע שני מהמסגרת החינוכית ועד למוצאי שבת. כך, נקבעה גם חלוקת זמני שהות לחגים ולחופשות.

לעניין חובת האב בתשלום מזונותיהם של הילדים הוסכם שדמי המזונות שישלם האב יעמדו על 4,000 ₪ לחודש (2,000 ₪ עבור כל ילד). סכום זה נקבע "לאחר בחינת כלל הוצאותיהם השוטפות והצפויות של הילדים..." (ס' 42 להסכם) והוא כולל "...את כלל הוצאותיהם השוטפות של הילדים לרבות הוצאות מזון, ביגוד, הנעלה, צהרונים, עד שלא יהיה בהם צורך (אך לא יהיה קיזוז לכשייפסקו), הסעות, ביטוח בריאות, חוג אחד לכל ילד (במחירי מתנ"ס עד כ 200 ₪ בחודש, היה ויבחרו חוג יקר יותר, יתחלקו ההורים בחלקים שווים בהפרש הסכום מעל 200 ₪) תספורת, דמי כיס, וכן את השתתפותו של מ. בתשלומי המדור והוצאות המדור בעבור הילדים, וכיו"ב" (ס' 43 להסכם). עוד סוכם שההורים יישאו בחלקים שווים "...בכל הוצאה נוספת עבור הילדים, שאינה נמנתה (כך במקור) בהוצאות השוטפות דלעיל לרבות..." (ס' 46 להסכם).

עיקר טענות האב:

5. יש להפחית את חובת התשלום שלו עבור מזונות הילדים בשל שינויים שהתרחשו מאז החתימה על ההסכם ובהם: שינוי בגיל הקטינים, שינוי בזמני השהות שלו עם הילדים, שינוי באחריות ההורית ושינוי נסיבות הנובעות משינוי בשכרו. האב טען ביחס לרכיבים השונים של השינויים הנטענים כדלקמן:

א. שינוי גיל הילדים:

במועד החתימה על ההסכם ואישורו הילדים היו בני 4 ו-8.

ב. שינוי זמני השהות:

לאור שינוי באופי עבודתו (סיים את עבודתו שחייבה נסיעות תכופות לחו"ל ושהייה בחו"ל) הוא עבר להתגורר בסמוך לילדים. משכך, הגיש תביעה לשינוי זמני השהות שלו עם הילדים (תלה"מ 1076-03-21).(להלן-התביעה המאוחרת).

במסגרת התביעה המאוחרת הוא והאם הגיעו להסכמות שקיבלו תוקף של פס"ד ביום 23.11.2021. על פי המוסכם ביניהם הורחבו זמני השהות של הילדים עמו באופן שבסופי שבוע, אחת לשבועיים, בו שוהים עמו הילדים הם ילונו אצלו גם במוצאי שבת והוא ישיבם ביום ראשון בבוקר למסגרות החינוכיות. כך, בחגי ישראל בהם שוהים הילדים עמו הם ילונו אצלו גם במוצאי אותו חג ועד למחרת בבוקר עת ישיבם למסגרת החינוך.

ג.טען שההסכם לקח בחשבון את אופי עבודתו לעת ההיא שחייב נסיעות רבות לחו"ל ושהייה ממושכת שם. גובה המזונות שנקבע בהסכם התאים למצב בו האם טיפלה בילדים בפועל, סיפקה את צרכיהם ונשאה בהוצאותיהם עת שהה בחו"ל.

טען שעל פי ההסכמות המעודכנות לאחר התביעה המאוחרת זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים שווים.

ד. שינוי באחריות ההורית:

בסעיף 10 להסכם נקבע ש"מוסכם בין הצדדים כי א. הינה ותהא האם המשמורנית על ילדיהם הקטינים. עם זאת, אין בהגדרה זו כדי למנוע כל יידוע, מעורבות והשפעה של מ. בכל הנוגע לענייני הילדים וקבלת הסכמתו המלאה בכל החלטה משמעותית הנוגעת להם כגון בחירת מקום מגורים, מסגרת חינוכית, חוגים, טיפולים, הוראה תומכת וכיו"ב."

בפסק הדין שבתביעה המאוחרת להרחבת זמני השהות נקבע, בין היתר, ש"האחריות ההורית של הצדדים ביחס לילדיהם המשותפים, ... היא משותפת."

ה.שינוי בהשתכרות התובע:

בשל שינוי במקום עבודתו (בשנת 2020, החברה בה עבד סיימה פרויקט במסגרתו הועסק והוא החל עבודה חדשה בחברת פ.מ.) שכרו עומד על כ-16,000 ₪ והוא אינו זכאי להטבות להן היה זכאי בחברה הקודמת לרבות רכב, שעות נוספות, בונוסים, מניות וכו'. כתוצאה מכך שכרו קטן וחל שינוי נסיבות מהותי ממועד אישור ההסכם. לכן, השארת סך המזונות שהוסכם עליו בהסכם אינה צודקת. מבלי לגרוע באמור יש לו הוצאות מחיה, שכירות כלכלה ועוד.

לעומתו, ששכרו פחת, שכרה של האם עלה והיא משתכרת עתה שכר גבוה העומד על סך של כ-12,000 ₪ בחברת ל. ש. .

6. טען ש"לאור הנטען ...וכן בשל השינוי בנסיבות הן מצד חלוקת הזמנים והאחריות ההורית של התובע, והן בשל שינוי נסיבות מהותי בהשתכרותו של התובע מ מבוקש מכב' ביהמ"ש לבטל את חיוב התובע במזונות ולחלופין לפסוק על דרך הצמצום בחיוב דמי המזונות החודשיים".

עיקר טענות האם:

7. האם העלתה טענה מקדמית וטענה שהתביעה לא הוגשה כדין: אין בתביעה פרוט של הוצאות הקטינים כנדרש; לא צורף טופס הרצאת פרטים עדכני, ולא צורפו תלושי שכר המעידים על הכנסותיו. לעומת זאת, האב צירף מסמכים לא רלוונטיים. האב לא הצביע על טעם המהווה "שינוי נסיבות מהותי".

8. האם ציינה שדמי המזונות המשולמים על ידי האב בסך 2,000 ₪ לחודש לכל אחד מהילדים על פי ההסכם אינם מכסים את הצרכים הממשיים של הילדים ופירטה הוצאות שאינן כחלק מצרכים הכרחיים ובהם:

שכר דירה של דירה שכורה בה היא מתגוררת עם הילדים עומד על דמי שכירות חודשיים בסך של 4,200 ₪ לחודש. כך, דמי אחזקת המדור החודשיים עומדים על סך של 1,444 ₪ לחודש (לפי הפרוט: חשמל 635 ₪; מים 116 ₪; ארנונה 386 ₪; ועד בית 255 ₪; גז 52 ₪). משכך, סך העלות החודשית שהיא נושאת בו למדור ואחזקתו עומד על סך של 5,645 ₪ לחודש. משכך, לו היה האב משתתף כמקובל ב-40% מסך זה היה עליו להשתתף בתשלום סך של 2,258 ₪ לחודש, סכום המהווה יותר ממחצית דמי המזונות שעה שמדובר ברכיבי המדור ואחזקתו בלבד.

9.בהתייחסה לגורמי השינוי שהעלה האב טענה:

א. זמני השהות: 

זמני השהות אינם שווים כטענת האב. הילדים שוהים עם האב 6 ימים מתוך 14 יום. ביתר 8 הימים הם שוהים אתה. השינוי לו טוען האב הוא על תוספת לינה של לילה אחד ("בזמן שגרה") פעם בשבועיים. מדובר בשינוי מינורי כאשר יתר הנטל הכרוך בגידול הילדים מוטל עליה.

ב. שכר הצדדים:

לא מדובר בשינוי נסיבות, האב לא צירף הרצאת פרטים ותלושי שכר.

במועד חתימת ההסכם, האב הרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש. הוא לא ציין מה היה שכרו בעבודתו הקודמת. גם היום פוטנציאל השתכרותו עומד על סך של 40,000 ₪ נטו לחודש: הוא בעל תואר ראשון בפיזיקה, תואר שני באלקטרו-אופטיקה ויש לו ניסיון מקצועי רב. הוא משתכר לא פחות מ- 25,000-20,000 ₪, ממשכורת וממסחר במניות. כך, בבעלותו רכב ואופנוע כבד.

היא עובדת בחברת ל. ש. בע"מ וממוצע שכרה עומד על 8,721 ₪ לחודש.

ג. אחריות הורית: 

האחריות ההורית של הצדדים תמיד הייתה משותפת. האם נקבעה כמשמורנית גם בהסכם וגם בהרחבתו כך שלא חל כל שינוי באחריות ההורית.

10.טענה שגובה המזונות עליהם הסכימו בהסכם לא סוכם בהתחשב בנסיעותיו ושהייתו בחו"ל במסגרת עבודתו, אלא משום שעליו לדאוג לצרכי הילדים ובשל פערי השכר המשמעותיים בינו לבינה.

11.לאור האמור, עמדה על בקשתה לדחיית או מחיקת התביעה שכן אינה עומדת בתנאי הסף להגשתה. לא קיים שינוי נסיבות מהותי כנדרש בחוק.

ההליך:

12.התיק נקבע לשמיעת הוכחות ליום 24.1.2024 (להלן-הדיון) בו נחקרו הצדדים והם סיכמו טענותיהם בכתב.

בין לבין הוריתי לצדדים להגיש לתיק, עובר לדיון, הרצאת פרטים עדכנית ולצרף לה תלושי שכר עדכניים. אלו הוגשו לתיק (האם ביום 3.12.23 והאב ביום 18.12.23).

סיכומים:

סיכומי האב:

13.בסיכומיו, חזר האב על טיעוניו בכתב התביעה. טען ששכרו פחת ב- 25% לעומת שכרו במועד החתימה על ההסכם. ציין שבדיון טענה האם שיש לו חסכונות כספיים ותיק השקעות, אך אין באלה כדי לשנות מתביעתו להפחית את גובה דמי המזונות שעליו לשלם לילדים. סכומי הכסף שיש לו בחסכונות ובהשקעה אינם רלוונטיים שכן הם אמורים לשמשו ככספי רווחה ופנסיה בהגיעו לגיל הפרישה.

הדגיש שבדיון האם אישרה שהתקדמה בתפקידה בעבודה מתפקיד של מקדמת מכירות למנהלת מכירות - קידום שהקנה לה העלאה במשכורת, קרנות השתלמות ורכב צמוד.

עוד טען בסיכומיו שלאם הכנסות חודשיות קבועות לחשבונה מעבר למשכורת החודשית מעבודתה. לטענתו, בדיון התברר שהאם הסתירה סכומי כסף הקיימים לה וזמינים לה. כך, טען שסך ההכנסה החודשית של האם עומד על סך של 14,400 ₪ לחודש (ממשכורת חודשית של 9,600 ₪ לחודש, עזרה מאביה במזומן בסך 1,500 ₪ לחודש וכן הוראת קבע לחשבונה בסך 2,270 ₪ לחודש). על אלה יש להוסיף שווי החזקת רכב מהעבודה בסך 3,300 ₪ לחודש.

לאור האמור, בנסיבות המקרה יש לבטל את חיובו בתשלום עבור מזונות הילדים ולחלופין לפסוק אותם על דרך הצמצום.

סיכומי האם:

14.האם דחתה את טענת האב לשינוי נסיבות מהותי.

חזרה על טענתה שזמני השהות אינם שווים, האב לא הוכיח ששכרו פחת מאז החתימה על ההסכם שעה שהוא לא הציג תלושי שכר שלו לתקופה של החתימה על ההסכם. לטענתה האב מפקיד לחשבונו מידי חודש, מלבד משכורתו החודשית מעבודה סכומי כסף הנעים בין 2,000 ₪ לחודש ל- 20,000 ₪ לחודש מחשבון מט"ח הרשום על שמו. מחקירתו בדיון עלה שהוא מחזיק בתיק השקעות בבורסה בסך של 300,000 ₪. הכנסתו לא השתנתה והיא כוללת תוספות שונות לרבות המרת מט"ח ומענק מילואים. בכל מקרה פוטנציאל השתכרותו לא השתנה.

בשכרה לא חל גידול משמעותי וכך ביחס ליכולתה הכלכלית. היא מתקיימת משכר עבודתה ודמי מזונות. הסכומים שעליהם הצביע האב שאביה מעביר לה מפעם לפעם הם החזר על הלוואה שלקחה עבור אביה וזו נרשמה על שמה.

שכרה הממוצע עומד על סך של 9,597 ₪ לחודש בעוד שכרו של התובע עומד על סך של 16,858 ₪ לחודש (ללא הכנסות מחשבון ה-מט"ח).

ביחס לזמני השהות של הילדים עם האב אלו היו רחבים מלכתחילה כבר בעת החתימה על ההסכם. השינוי בעקבות התביעה המאוחרת הוא תוספת לינה של לילה אחד במוצאי שבת פעם בשבועיים.

לאור פער ההשתכרות וחלוקת זמני השהות, האב לא הרים את נטל הראיה להוכחת תביעתו ואין כל שינוי נסיבות מהותי המצדיק ביטול ו/או הפחתת דמי המזונות.

דיון והכרעה:

מסגרת נורמטיבית:

15.הדרך לשינוי דמי מזונות שנקבעו בהסכם נדונה בהרחבה בפסיקה וההלכה היא ששינוי דמי מזונות מוסכמים יעשו במקרים חריגים ובהתרחש שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי סכום המזונות ובכדי למנוע עיוות דין של ממש.

ב-ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין (13/06/1994) נקבע "...כאשר מדובר על סכום שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים. הסדר גירושין הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותן כשלמות אחת; יש להקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג..." (ס' 3 לפסק הדין).

משכך נקבע שם שיש צורך ב "...שכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיקות התערבות במה שהוסכם" (שם).

קביעה זו קיבלה ביטוי בפסיקת בתי המשפט (ראו למשל: תמ"ש (נצ) 17732-07-12 י.א. נ' ח.ק.א (06/01/13); תמ"ש 43053-02-12 א.פ. נ' א.ב.פ (17/02/13)).

הסכמתו של אב לשלם את דמי המזונות המוסכמים שנקבעו בהסכם מהווה הודאה שלו שסכומים אלו משקפים נאמנה את הצרכים של ילדיו. בתביעה לשינוי סכום מזונות שהוסכם על ידי הצדדים הנטל על אב המבקש להפחיתם להוכיח שהילדים אינם צריכים עוד את הסכומים המוצדקים ועל כן אין לחייבו בתשלומם. (ע"א 259/75 שטראוס נ' שטראוס פ"ד ל (2) 358 (1/03/1976])).

השאלה העולה היא על כן האִם הצליח האב להוכיח שהילדים אינם זקוקים לאותו סכום אליו התחייב בהסכם תוך התחשבות בצרכי הילדים ויכולת הוריהם (שם).

16.שינוי מכוחו ניתן וראוי לשנות את דמי המזונות המוסכמים הוא שינוי היורד לשורשו של עניין, שינוי מתמשך אשר יש בו, אם לא ישונה, בכדי להפוך את פסק הדין לבלתי צודק. (ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח (1) 767) 15/04/1984)); תמ"ש (ים) 1828/00 פלוני נ' פלונית (25/5/08)).

שינוי שכזה יעשה בזהירות יתרה. שינוי נסיבות מהותי תואר ש"...אין המדובר בשינוי של מה בכך ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחת שער רחב המתיר התדיינות חוזרת לעניין המזונות...ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי מהותי על תוצאותיו צריך להיספג על ידי הצדדים...והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו בלי לשוב לערכאות". (ע"א 363/81 יואכים (יהויכין) פייגה נ' רועי ברנרד פייגה פ"ד לו (3) 133, (03/061982) פסקה 2 לפסק הדין).

הנה כי כן בשלב ראשון יש לבחון את השאלה האם חל שינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק את בירור התביעה טרם ייבחנו הצרכים של מושא התביעה. "...אגב בירורה של תביעה לשינוי מזונות במסגרתה נדרשת הוכחה של שינוי נסיבות מהותי, אין בודקים את צרכי הקטינים או את יכולתם הכלכליות של ההורים מבראשית, כי אם את שינוי בנסיבות בלבד. ...לאחרונה אף נקבע בבית המשפט העליון, כי למרות בואה לעולם של הלכת בע"מ 919/15 ...עדיין אין מקום להקל בדרישה להוכחת שינוי נסיבות מהותי בנסיבות לשם דיון מחדש בסוגיית מזונות קטינים, אשר נדונה כבר והוכרעה, בין אם בהסכם בין הורים ובין אם בתוך הליך משפטי: "זאת ועוד, בהתאם לאותו קו דעתי היא ... יש להותיר את מבחן שינוי הנסיבות המהותי על כנו לשם דיון מחדש בחיובי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים...(ראו: בע"מ 760/18 פלונית נ' פלוני, פורסם במאגרים האלקטרוניים)" (תלה"מ (ק"ג) 40597-10-20 פלונית נ' פלוני (15.8.2021)).

האם חל שינוי נסיבות מהותי:

17.שינוי נסיבות מהותי הוא תלוי הסיטואציה המשפחתית המונחת לפני בית המשפט ואמור להיבחן על פי נסיבותיו של התיק הפרטני הנבחן. למען הסר ספק מהותו של השינוי הנדרש הובהר לצדדים על ידי בית המשפט בעת אישור ההסכם. בפרוטוקול הדיון וטרם מתן פסק דין ציין בית המשפט מפי הצדדים: "אנו מבינים את הסברו של בית המשפט כי לאחר שהסכם זה מקבל תוקף של פסק דין הוא מחייב אותנו לכל דבר ועניין, ולא ניתן לשנותו אלא אם נערוך הסכם בכתב ונביאו לאישור בימ"ש מוסמך, או במקרים נדירים בהם נוגע הדבר לקטינים ולטובתם וחל שינוי בנסיבות, היורד לשורשו של עניין" (תה"ס 44069-11-15 פרוטוקול מיום 30.11.2015 עמ' 1 ש' 16-13). אמור מעתה שבעת החתימה הייתה ברורה לצדדים המסגרת של שינוי ההסכמות שהושגו ביניהם-שינוי הקשור בטובת הקטינים וקיום שינוי נסיבות מהותי היורד לשורשו של עניין. ברי שהפחתת דמי המזונות אינו יכול להיתפס כמשרת את טובתם ועל כן תיבחן שאלת שינוי נסיבות מהותי היורד לשורשו של עניין.

סוגית שינוי נסיבות מהותי כבסיס לשינוי ההסכם קיבלה ביטוי גם בס' 67 להסכם בו ויתרו הצדדים האחד לשני על כל תביעה כספית או קניינית הן במישרין או בעקיפין "...למעט כזו הקשורה בענייני הילדים אשר נוצרה בגין שינוי נסיבות מהותי בחיי מי מהם או בחיי הילדים".

18.השינוי הנטען על ידי האב הוא ביחס להסכם מצד אחד והרחבת זמני השהות בתביעה המאוחרת מצד שני.

19.קריאתו של ההסכם מניחה את היסודות לדחיית התביעה של האב על כל נימוקיה.

א.אקדים ואומר שברי שהשינוי של גיל הילדים כשלעצמו אינו יכול להיות שינוי שלא ניתן היה לצפות אותו.

שמא תמצא לומר שהשינוי בגילם הוא המביא להקטנה בצרכיהם כפי שהוסכמו בהסכם. טענה זו לא נטענה מפורשות וגם אם כן בוודאי שלא הוכחה.

יתרה מכך, בסעיפים 43-41 להסכם מובהר שסכום המזונות נקבע על פי בחינת צרכיהם. עד כאן קביעה מקובלת בהסכמים רבים. יחודן של ההסכמות שהסכום שנקבע לגובה המזונות שעל האב לשלם נקבעו "...לאחר בחינת כלל הוצאותיהם השוטפות והצפויות של הילדים..." (ס' 42) . עד כדי כך בחנו הצדדים את גובה המזונות והבנתם שאלו צופי פני עתיד שבסעיף 43 נקבעו הרכיבים שסכום המזונות כולל. בין אותם רכיבים גם "צהרונים עד שלא יהיה צורך בהם". מתוך אותה בחינה של צפייה עתידית בצרכים נצפים של הילדים הוסכם בהסכם שלאחר שיסתיים הצורך בצהרונים "(אך לא יהיה קיזוז לכשייפסקו)". כך, גם ביחס למדור ששולם ע"י הורי האם למספר חודשים קדימה לאחר ההסכם נקבע בס' 44 ש"...לא יחול כל קיזוז או שינוי בדמי המזונות לשם כך".

אמור מעתה שגיל הילדים אינו מהווה שינוי נסיבות מהותי כהגדרתו, גם לא במשמעות שביקש האב לטעת בהם.

זאת, ועוד. האב טען שדמי המזונות שנקבעו בהסכם שיקפו את תנאי עבודתו לאותה עת שחייבו שהייה בחו"ל. גם טענה זו נסתרת מההסכם עצמו. ס' 56 להסכם קובע "בנוסף, בזמני שהייתו של מ. בחו"ל, בפרקי זמן העולים על שבוע, ישתתף הוא בהוצאות הילדים בסך נוסף של 500 ₪ בעבור כל שבוע היעדרות, החל מהשבוע השני (להלן "דמי שמרטפות"). בהיעדרות הפחותה משבוע, ידאגו ההורים להתחלף בימי שהותם עם הילדים או לדאוג לכל סידור חלופי בו ישהו שניהם עם הילדים. היה ובמצטבר, נעדר מ. יותר מ 6 שבועות בשנה, אזי ישלם מ. גם על השבוע הראשון, החל מהשבוע השביעי בשנה".

בפרוטוקול הדיון בו ניתן להסכם תוקף של פסק דין הבהירו הצדדים בהקשר לכך

"בהתייחס לסעיף 56- אנו מסכימים כי, בתום כל שנה אנו נערוך את הבדיקה באשר להיעדרות של האב מן הארץ, וככל שאכן יתגלה כי הייתה היעדרות של למעלה משישה שבועות בשנה במצטבר, אזי, את ההתחשבנות הכספית כקבוע בהסכם, נערוך עד לא יאוחר מ- 15 לינואר בכל שנה. בנוסף אנו מבקשים להבהיר כי, ככל שהאב ייעדר מהארץ לתקופה העולה על שבוע אך פחותה משבועיים, אזי, בגין ההיעדרות של מעבר לשבוע, יתווסף לדמי המזונות החלק היחסי כשעבור שבוע הסכום שנקבע הוא 500 ₪."

הדברים מדברים בעד עצמם ושומטים את הקרקע תחת טענתו זו של האב.

ב.טענה נוספת של האב העומדת בסתירה להסכם היא השינוי באופן האחריות ההורית שלאחר התביעה המאוחרת הפכה משותפת. ההגדרה כשלעצמה אינה מעלה ואינה מורידה.

רמת המעורבות של האב בחיי הילדים צוינה בס' 6 להסכם. בסעיף 8 הוסכם "ההורים מבינים כי באמצעות כבוד הדדי וסובלנות זה לדרכה של זו ולהיפך, ייקל בידם לקיים את ההורות המשותפת הרצויה להם ולילדיהם." בסעיף 9 הוסכם ש"שני ההורים גם יחד הינם ויישארו אפוטרופסים הטבעיים והמשותפים של ילדיהם הקטינים." בסעיף 10 הוסכם שהאם "הינה ותהא האם המשמורנית" אך משמורת זו סויגה בהמשך הסעיף "עם זאת, אין בהגדרה זו כדי למנוע כל יידוע, מעורבות והשפעה של מ. בכל הנוגע לענייני הילדים וקבלת הסכמתו המלאה בכל החלטה משמעותית הנוגעת להם כגון בחירת מקום מגורים, מסגרות חינוכיות, חוגים, טיפולים, הוראה תומכת וכיו"ב" – הנה לך פרימת הביטוי אחריות משותפת לחיי המעשה.

חיזוק לתובנה זו מתקבל מפסק הדין שבתביעה המאוחרת שם נקבע "מבלי לגרוע מהאמור מאחריותם, זכויותיהם וחובותיהם של ההורים כאפוטרופסיהם של הקטינים, נקבע בזאת כי לצרכים ממסדים וכלפי המוסדות הרשמיים, לרבות לשם קבלת הנחות או הטבות, תיחשב המשמורת הפיזית בידי האם כפי שנקבע בהסכם הגירושין בין הצדדים מיום 18.11.2015 אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין בית משפט זה ביום 30.11.2015." מהאמור עולה כאמור תובנה המתבקשת גם מנוסח ההסכם שבין ההורים אחריות הורית משותפת שבית האם הוא בית מרכזי רק לצורך קבלת הטבות והנחות. (פסק דין מיום 23.11.2021 פרוטוקול הדיון עמ' 6 ש' 5-1).

הנה כי כן, גם בטענה זו של האב אין בסיס לשינוי מהותי היורד לשורשו של עניין ולמעשה בפועל מבחינת האחריות המשפטית דה פקטו לא חל כל שינוי.

ג.טענה נוספת של האב לשינוי נסיבות מהותי היא הוספת לינה של לילה במוצאי שבת אחת לשבועיים. שינוי זה אינו מהווה שינוי מהותי היורד לשורשו של עניין שלא ניתן לצפות אותו. אין בשני לילות אלו בחודש בהם ישנים הילדים עם האב שינוי מהותי ביחס להסכם. נכון, שהוספת שני הלילות בחודש שונו בעקבות התביעה המאוחרת להסדרי השהות המוסכמים בתביעה המאוחרת. נכון שאלו שונו ביחס למועד החתימה על ההסכם. אולם, גם טענה זו של הרחבת זמני שהות אינה מהווה עילה או שינוי נסיבות מהותי המאפשר שינוי בתשלום סכום המזונות המוסכם בהסכם משני טעמים. האחד, בעת הרחבת זמני השהות בתביעה המאוחרת לא סבר האב שיש לכך השפעה על תשלום המזונות. מאז מועד השינוי לא הצביע האב על שינוי ביחס למועד זה וממילא נקודת ההתייחסות לשינוי הנטען, צריכה להיות התביעה המאוחרת.

דברים אלו לא נאמרים בחלל ריק. ההבנה שסכום המזונות המוסכם צפה היטב את צרכי הילדים ואין לשנות אותם אלא באותם מקרים העונים לשינוי מהותי המובן לאב נקבע בס' 25 י. להסכם. שם הוסכם: "הגם אם יגיעו הילדים בכל צהריים לביתה של א. לא תתווסף כל תוספת לתשלומי המזונות ממ.". כוונת הצדדים ברורה ביחס לדמי המזונות המוסכמים באופן ששינויים מינוריים שאינם שינויים מהותיים מהמוסכם בהסכם לא יצרו חיוב. היקש מהאמור ביחס לשני לילות של לינה בחודש מתבקש ומבטא את אומד דעת הצדדים כביטויים בהסכם.

ד.טענה נוספת של האב היא טענתו לירידה של 25% בשכרו עתה ביחס למועד החתימה על ההסכם. טענה זו לא הוכחה. אין לפני את תלושי השכר המעידים על שכרו לעת החתימה על ההסכם ועל כן לא ניתן לקבל טענתו זו.

21.בשים לב לאמור לעיל ועל פי הפסיקה הנוהגת שחלקה אוזכר לעיל ומשלא הוכח שינוי נסיבות מהותי דין התביעה להידחות.

22.כפי שהוצג לעיל גם לצדדים היה ברור בתחנות השונות של חתימת ההסכם ואישורו ששינוי בהסכם יתאפשר כתוצאה משינוי נסיבות מהותי בחייהם או כזה הקשור בחיי הילדים ובטובתם. משדחיתי את נימוקי האב לשינוי נסיבות מהותי בחייו שלו ומשלא נטען לשינוי מהותי בחיי הילדים דין התביעה להידחות.

23.כאמור, בתביעה כמושא פסק דין זה אין בודקים את צרכי הילדים או את יכולתם הכלכלית של ההורים מלכתחילה.

24.לאור המובא לעיל ולאחר שטענת האב לשינוי נסיבות מהותי נדחתה איני נדרש לבחון את צרכי הילדים. אי הצורך נגזר הן לאור התוצאה אליה הגעתי והן לאור סכום המזונות המשולם ע"י האב הכולל את כלל צרכי הילדים ועומד במבחן הצרכים הנפסקים מקל וחומר לאור שכרו של האב ושכרה של האם.

האב לא הראה שיש בהפחתת המזונות כדי לשרת את טובת הילדים מצד אחד ולא הראה שהסכום המשולם על ידו הוא מעבר לצרכיהם מצד שני כך שניתן להפחיתם.

אחרית דבר:

25.לאור האמור התביעה נדחית.

26.בכך תם הטיפול בתיק.

27. מתיר פרסום פסק הדין בהשמטת פרטים מזהים.

28.התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 10,000 ₪ .

29.תואיל המזכירות לשלוח פסק הדין לצדדים ולסגור את התיק.

ניתן היום, ה' טבת תשפ"ה, 05 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.