אב לשניים טען שהרחבת זמני השהות עם ילדיו, כמו גם ירידה של 25% בהכנסותיו, מצדיקות לבטל את דמי המזונות הגבוהים שהוא משלם מדי חודש - או לפחות להקטין את הסכום. השופט לא מצא בסיס להתערבות
אף שנמצא איתם כמעט חצי מהזמן: אב ל-2 נערים ימשיך לשלם עבורם דמי מזונות של 4,000 שקל בחודש - כך קבע לאחרונה בית המשפט למשפחה בקריית גת, כשדחה תביעת לביטול מזונות או לפחות להפחתתם, שהגיש האב. השופט הבכיר מרדכי (מוטי) לוי קבע שהעובדה שהילדים גדלו וזמני השהות של האב עימם הורחבו אינה בגדר שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת מזונות.
הצדדים הם הורים לבת שבקרוב ימלאו לה 18 ובן בגיל 13. לפני כעשור, כשילדיהם עוד היו קטנים, הם חתמו על "הסכם גישור לגירושין" במסגרתו הוסכם שהאב - בעל תארים בפיזיקה ואלקטרו-אופטיקה, שנהג באותה תקופה לנסוע רבות לחו"ל לצורך עבודתו - ישהה עם הילדים פעמיים בשבוע עם לינה, ובכל סוף שבוע שני עד מוצ"ש. עוד נקבע בהסכם שהאב ישלם מזונות בסך 2,000 שקל בחודש עבור כל אחד מילדיו, ובסך הכול 4,000 שקל.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט לפני כשנתיים טען האב שמאז חתימת ההסכם ואישורו חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק לבטל את מזונות ילדיו, ולמצער להפחיתם. בין היתר סיפר האיש שהחליף עבודה, וכי הדבר גרם לשניים: אפשרות מצדו לשהות עם ילדיו גם במוצאי שבתות וחגים, משלא נאלץ לנסוע לחו”ל כבעבר; וירידה של רבע במשכורתו. טענה נוספת שהעלה התובע הייתה שילדיו כבר גדולים ואינם זקוקים למזונות הגבוהים שנקבעו בהסכם.
לעומתו טענה האם שלא הוכח שינוי כלשהו המצדיק הפחתת מזונות. הנתבעת הדגישה שבעוד היא מגרדת את ה-9,000 שקל בחודש מלמטה, בעלה לשעבר הינו בעל פוטנציאל השתכרות של 40,000 שקל, כאשר המזונות שהוא מעביר לה כלל אינם מכסים את הוצאות ילדיהם. לטענתה, על התביעה להידחות.
לא הגיש תלושי שכר
השופט לוי דחה את טענות האב, אחת לאחת. אשר לעליית גיל הילדים בכעשר שנים מאז כריתת ההסכם, הדגיש השופט כי ברור שאין מדובר בשינוי שלא ניתן היה לצפותו, אשר מצדיק הפחתת מזונות.
בכל הנוגע להרחבת זמני השהות של האב והילדים העיר השופט שמדובר בסך הכול בתוספת של שני לילות בחודש, אשר אין בכוחה לגרור הקטנת מזונות. "שינוי זה אינו מהווה שינוי מהותי היורד לשורשו של עניין שלא ניתן לצפות אותו. אין בשני לילות אלו בחודש, בהם ישנים הילדים עם האב, שינוי מהותי ביחס להסכם", כתב.
בהקשר לכך צוין שהרחבת זמני השהות אושרה בבית המשפט לפני כשלוש שנים, כשלדברי השופט - האב לא מצא לנכון במסגרת אותו הליך לטעון שיש לדבר השפעה על גובה המזונות שהוא משלם. השופט חידד שנקודת ההתייחסות לשינוי הנסיבות הנטען צריכה להיות ההליך מלפני שלוש שנים, ולא ההסכם שנחתם לפני כעשור, אלא שכאמור - האב בעצמו לא סבר במסגרתו שהרחבת מפגשיו עם ילדיו גוררת הקטנת מזונות.
לבסוף דחה השופט את טענתו הנוספת של האב, לפיה הירידה הדרסטית כביכול בהכנסותיו מאז ההסכם מצדיקה להיעתר לבקשתו. הוא קבע שהטענה לא הוכחה משלא נתמכה בתלושי שכר עדכניים של האב, ומשכך אין לקבלה.
לפיכך השופט דחה את התביעה, ובכך הותיר על כנו את חיוב האב להעביר מדי חודש לגרושתו 4,000 שקל, כמזונות עבור ילדיהם. בנוסף הוא חייב אותו לשאת בהוצאות המשפט של אם ילדיו, בסך 10,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מיכה אהרוני
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אביטל אדרי
עו"ד ירדן שלומי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.