בפניי שלוש תביעות: תביעת משמורת והסדרי שהות, תביעה רכושית ותביעה למזונות.
רקע עובדתי רלוונטי:
- הצדדים נישאו ביום x.x.19 בטקס נישואין פרטי. מנישואיהם נולדו שלושה ילדים: .... יליד x.x.10, ... ילידת x.x.12, .... ילידת x.x.15 (להלן: "הקטינים").
- בהחלטה מיום 10.7.18 קבעתי כי האיש ישלם על חשבון מזונותיהם ומדורם של הקטינים, סך של 4,500 ₪ וכן מחצית מהמסגרות החינוכיות והוצאות בריאותיות חריגות.
- בתום הדיון ביום 17.9.18, במסגרתו נחקרו הצדדים בסוגיית דמי המזונות הזמניים, הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור.
- הליך הגישור לא נשא פרי ומשכך הגישו הצדדים סיכומים קצרים בעניין המזונות הזמניים. ביום 26.2.19 קבעתי כי דמי המזונות הזמניים יעמדו על סך של 1,400 ₪ בחודש לכל אחד מהקטינים .... ו...., וסך של 2,000 ₪ לקטינה .....
- ביום 13.6.19 התקיים דיון הוכחות בו נחקרו האישה והעדים מטעם הצדדים. ביום 5.1.20 נחקר האיש.
- משהוגשו סיכומים, מובא כעת פסק הדין.
תביעת משמורת והסדרי שהות
- הצדדים הסכימו כי המשמורת על הקטינים תהא משותפת. הסדרי השהות יתקיימו באופן שהם ישהו עם האיש בימי ראשון ורביעי ואצל האישה בימי שני ושלישי. בימי חמישי הם שוהים אצל הצדדים לסירוגין, בהתאם לסופי השבוע אצל כל אחד מהם (ס' 82 לסיכומי האישה, ס' 9 לסיכומי האיש).
- משכך, ניתן בזאת תוקף של פסק דין להמלצות התסקיר מיום 6.6.18.
תביעה למתן פסק דין הצהרתי ופירוק שיתוף במקרקעין
- האיש עתר להצהיר כי הוא זכאי להירשם כבעל מחצית מהזכויות בדירה הנמצאת ברחוב ..... , הידועה כגוש ... חלקה ..., תת חלקה ...., אשר הזכויות בה רשומות על שם האישה (להלן: "הדירה ....") וליתן צו לפירוק השיתוף בדירה, בדרך של מכירתה וחלוקת התמורה בין הצדדים.
תמצית טענות האיש:
- מראשית חייהם המשותפים של הצדדים, הם נהגו בשיתוך כלכלי מלא. בנסיבות אלו, צירפה אותו האישה לחשבון הבנק הפרטי שלה והוא הפך למשותף. כמו כן, בכתובה שלהם, אשר אותו ניסחו בעצמם, נכתב במפורש שכוונתם בנישואים היא "להעמיק את חיי השיתוף והיצירה". במשך חייהם המשותפים הוא עבד ופרנס את המשפחה והשקיע רבות בגידול הילדים, על מנת שהאישה תוכל להתמסר לקריירה שלה.
- מתוך כוונת השותפות בין הצדדים, הוא העמיד את כל הזכויות שצבר טרם הנישואים, בסך כולל של 570,000 ₪, לטובת המשפחה, והאישה, מצידה, העמידה לרשות השותפות המשפחתית את הדירה ב...., אשר נרכשה בסמוך לנישואיהם ונרשמה על שמה. הצדדים בחרו שלא לחתום על הסכם ממון ולא לקבוע מגבלות על השותפות ברכוש שרשום בבעלות נפרדת.
- בשנת 2012, עת נפרד משותפו העסקי, הוא השתמש בחשבונו העסקי, מטעמי נוחות בלבד, לניהול העסק והוצאות המשפחה. לאורך השנים הועברו מאות אלפי שקלים מהחשבון העסקי לחשבון המשותף.
- במהלך שנת 2016 ביקשו הצדדים לרכוש בית משותף. לצורך כך חשבו למכור את הדירה ..... כמו כן, באותה שנה אף ערכו הצדדים צוואות הדדיות בהן ציווה כל אחד את הזכויות הרשומות על שמו לצד השני.
- בין הצדדים הוסכם שדמי השכירות שהתקבלו בגין השכרת הדירה ...., ישמשו לכיסוי ההלוואה שנלקחה לצורך רכישתה.
- טענת האישה, לפיה הדירה ב... שייכת לה ולאחיותיה מופרכת, שכן במועד שבו נרשמה הדירה ב.... על שמה, היו כבר לאחיותיה דירות שאביה סייע להן לרכוש, ואין מקום להניח שירצה לסייע להן יותר מאשר לאישה.
- הוא שיפץ את הדירה ב.... והכשיר אותה להשכרה. בנוסף לכך, הוא השקיע זמן ומשאבים בתחזוקה השוטפת של הדירה.
תמצית טענות האישה:
- האיש לא הרים את נטל הראייה המוטל עליו להוכיח כוונת שיתוף כללית בין הצדדים ובוודאי שלא הוכיח כוונת שיתוף ספציפית בדירה .....
- הצדדים בחרו שלא להינשא ולא חל עליהם חוק יחסי ממון. ככל שהאיש העביר כספים אשר היו ברשותו למחיית המשפחה, הרי שלא עשה כן מתוך הסתמכות על כך שהדירה .... תהא לו, מאחר ובאותה העת היא בעצמה לא ידעה מה יעלה בגורלה של הדירה, אשר אביה ראה בה כנכס משפחתי.
- בשנת 2012 הודיע לה האיש כי השתכרותה אינה מספקת וביקש כי הצדדים יתנהלו בחשבונות בנק נפרדים. אף צירוף האיש לחשבונה, אין בו כדי להעיד על שיתוף. הוא לא שיתף אותה בחסכונותיו והעובדה כי במהלך החיים המשותפים העביר כספים מחשבונו העסקי לחשבון המשותף, אין בה כדי להעיד על שיתוף.
- האיש לא שילם ולו שקל בודד לרכישת הדירה ..... היא נרכשה על ידי אביה במלואה באמצעות הלוואות שנטל מחשבונו.
- היא והאיש סייעו לאביה לעיתים לטפל בתקלות ובתחזוקת הדירה ..., אולם סיוע בין בני משפחה אינו מקנה בעלות בנכס. טענות האיש בדבר השקעות שביצע בדירה ... לא הוכחו.
- האיש הינו בעלים של דירה בxx שרכישתה נעשתה במזומן עוד טרם הגשת תביעה זו. הוא ערך, לכאורה, הסכם הלוואה בינו לבין הוריו, אשר די במועד בו הוגש לתיק, כשנתיים לאחר עריכתו, כדי להעיד על מופרכתו. כמו כן דירה זו מושכרת החל מחודש 3/2018 ועד למועד זה הוא השיב להוריו למעלה מ-150,000 ₪ על חשבון ההלוואה.
כמו כן, הוא פעל לבדו בכל הנוגע לרכישת הדירה ..... והסיבה לכך היא כי הצדדים נהגו בהפרדה רכושית מלאה.
דיון והכרעה:
- משבחרו הצדדים להינשא בקידושין פרטיים, כשלא הייתה כל מניעה דתית לנישואיהם, הם אינם חוסים בצלו של חוק יחסי ממון בין בני זוג החל רק על בני זוג שנישאו כדין. משכך, המשטר הרכושי החל עליהם הינו המשטר של הלכת השיתוף.
הלכת השיתוף חזקת השיתוף ודיני השיתוף הספציפי:
- חזקת השיתוף הינה "חזקה החלה על בני זוג המנהלים אורח חיים תקין ושהתנהגותם מגלה מאמץ משותף, כי הרכוש בבעלותם המשותפת...". ראו: ע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט(3) 529 (1995) ; ע"א 5640/94 חסל נ' חסל פ"ד נ(4) 250, 255 (1997); ע"א 819/94 לוי נ' לוי, פ"ד נ(1) 300, 304 (1996).
עקרו של דבר הוא, שקמה חזקה לפיה, רכוש הנצבר במהלך הנישואין הוא בבעלות משותפת של בני הזוג. השותפות נלמדת מנסיבות החיים המשותפים ומגמירות הדעת המיוחסת לבני הזוג. החזקה נשענת על קונסטרוקציה חוזית שעניינה הסכם משתמע בין הצדדים, שלפיו הם שותפים שווים בזכויות. (ע"א 253/65 בריקר נ' בריקר, פ"ד כ(1) 589 (1966) (); ע"א 300/64 ברגר נ' מנהל מס עיזבון, פ"ד יט(2) 240 (ע"א 135/68 בראלי נ' מנהל מס עיזבון, פ"ד כג(1) 393 (1969), ע"א 595/69 אפטה נ' אפטה, פ"ד כה(1) 561 (1971) .
משטר זה קיים בין בני זוג גם אם רכוש מסוים מתוך כלל נכסי בני הזוג רשום על שם אחד מהם, כל עוד אין ראיות שנתגבשה ביניהם כוונה אחרת. (בג"ץ 1000/92 בבלי נ' ביה"ד הרבני, פ"ד מח(2) 221, 252 (1994).
- עם הזמן צומצמה חזקת השיתוף למינימום הדרישה של חיים משותפים תחת קורת גג אחת, ללא קרע או פירוד ממשי בין בני הזוג, ונטל הראיה עבר אל הטוען לשלילת השיתוף. ראו: ע"א 234/80 גדסי נ' גדסי, פ"ד לו(2) 645, 650 (1982); רע"א 964/92 אורון נ' אורון, פ"ד מז(3) 758, 763 (1993); נ' שלם, יחסי ממון ורכוש הדין והפסיקה, מהדורה שניה מעודכנת ומורחבת, תשע"ט - 2019, (להלן - "שלם") בעמ' 85 - 92.
משמעות הדברים, כי הדין הנוהג הוא, שעל בן הזוג המבקש לשלול את השיתוף מוטל הנטל לעשות כן.
- בגדרי חזקת השיתוף באים אף נכסים עסקיים, ולעיתים גם נכסים שהיו ברשות מי מבני הזוג עוד קודם לנישואין. ראו: ע"א 2280/91 אבולוף נ' אבולוף, פ"ד מז(5) 596 (1993) ע"א 370/87 מדג'ר נ' מדג'ר, פ"ד מד(1) 99, 101 (1990);.
על אף האמור, כאשר מדובר ב"נכסים חיצוניים", היינו - נכסים שלא נוצרו מיגיע כפיהם המשותף של בני הזוג ושהיו שייכים לאחד מבני הזוג קודם לנישואין, או ניתנו לו במתנה או בירושה במהלך הנישואין, הדין הנוהג הוא כי החלת חזקת השיתוף לא תעשה באופן "אוטומטי". במקרה שכזה נדרש ביהמ"ש לבדוק באופן פרטני כל אחד מהנכסים החיצוניים, אם נוצרה לגביו כוונת שיתוף. (ראו: ע"א 4151/99 בריל נ' בריל, פ"ד נה(4) 709, 716 - 717 (2001) ע"א 806/93 הדרי נ' הדרי, פ"ד מח(3) 685 (1994)).
- משמעות הדברים היא, כי הנטל להוכחת השיתוף "בנכסים חיצוניים" מוטל על הטוען לכך, כאשר השיקולים שנבחנו על ידי בתי המשפט בבוחנם האם חל שיתוף בנכסים "חיצונים" הם, בין היתר: משך החיים המשותפים; טיב הנכס שבו מדובר (בית מגורים, אל מול נכס עסקי או אחר); אופן השימוש בנכס החיצוני; שיתופיות בפירות הנכס; עיתוי נפילתו של הנכס בחלקו של אחד מבני הזוג ונסיבותיה; משך הנישואין; טיבם ואיכותם של חיי הנישואין ושל מערכת היחסים של בני הזוג ילדים משותפים, השתתפות בן הזוג הטוען לשיתוף או השקעת כספים משותפים בנכס החיצוני - קופה משותפת ומאמץ משותף, כשלעניין זה ניתן להסתפק בתרומת בן הזוג במישור הפנימי (ניהול משק הבית), (ראו: פסק דינו של הנשיא שמגר בעניין הדרי, עמ' 690 - 692;; עניין בריל בפסקה 10; ת"ע 5080/08; בע"מ 5939/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(1) 665 (2004); בג"ץ 4602/13 פלונית נ' ביה"ד הרבני [פורסם בנבו] (2018), בג"צ 5416/09 פלונית נ' פלוני, פ"ד סג(3) 484 (2010); בג"ץ 8214/07 פלונית נ' פלוני).
- שאלת הוכחת כוונת שיתוף בנכס ספציפי היא שאלה שבעובדה שתיבחן בהתאם לאומד דעתם של הצדדים, הסכמתם וכן נסיבות חייהם לרבות ביחס לנכס הספציפי (בע"מ 2948/07פלונית נ' פלונית, [פורסם בנבו], 2007, בע"מ 10734/06 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] 2007). על מנת לקבוע כי רכוש הינו בבחינת "רכוש משותף", יש לבחון האם היתה כוונה ליצור שיתוף ספציפי, אם לאו, ואם עלה בידי הטוען לשיתוף להוכיח את אותו "דבר מה נוסף" שיעיד על כוונת שיתוף בנכס הספציפי (ר' בע"מ 1398/11 אלמונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] 2012, תמ"ש (חי') 31662/97 מ.ד. נ' מ.ד, [פורסם בנבו].2001). כן נקבע כי יש צורך בהוכחת שיתוף ספציפי ביחס לנכס "החיצוני" כדי שהוא ייחשב לכזה, ובלעדיו לא ניתן יהיה לראותו כמשותף (ר' בג"ץ 1727/07 פלוני נ' ביה"ד הרבני הגדול לערעורים [פורסם בנבו] 2007).
- בין אם מדובר "בנכסים חיצוניים" ובין אם עסקינן בנכסי המאמץ המשותף, לא ניתן להתעלם מיסוד הכוונה של הצדדים או של מי מהם שהוא בעל הנכס ושומה על בית המשפט להורות על שיתוף נכסים, רק כאשר ניתן לשער כי לכך התכוונו הצדדים, ולא מטעמי צדק.
מן הכלל אל הפרט:
- הצדדים נישאו ביום 6.11.09 בטקס נישואין פרטי ומאז התגורר יחד בביתו של האיש.
לטענת האיש, מראשית חייהם, הם נהגו בשיתוף כלכלי מלא. האישה צירפה אותו לחשבון הבנק שלה והחשבון הפך למשותף. הכספים שקיבלו מהחתונה הופקדו לחשבון זה ואף שימשו לפירעון הלוואה שנטלה האישה קודם לנישואין (האיש צירף דפי חשבון-נספח נ/9). לטענתו, טרם נישואיהם חתמו על כתובה אותה ניסחו בעצמם בה נכתב כי כוונתם בנישואים היא "להעמיק את חיי השיתוף והיצירה" (נספח א' לכתב התביעה).
- לטענת האישה, העובדה שצירפה אותו לחשבון הבנק שלה, אליו הופקדו כספי החתונה, אינה מעידה על שיתוף, שכן האיש המשיך להתנהל מחשבונו העסקי ולא צירף אותה כשותפה. בחשבונו האישי הוא הותיר את כל כספיו וחסכונותיו.
כך העידה האישה בהקשר זה:
ש: האם התנהלתם בשיתוף רכושי?
ת: זה מושג משפטי, יכולה להגיד איך התנהלנו, ל.... היה רכב שלו על שמו, רכב שלי על שמי, היה חשבונות הבנק, שבעצם הוא התנהל לחשבון הנעורים שלו שקרא לו החשבון העסקי שלו, אני התנהלתי מחשבון הנעורים שלי.
ש: חשבון הנעורים שלך היה חשבון משותף?
ת: חשבון שביום החתונה ובמעמד הפקדת השיקים של החתונה הוספתי אותו לחשבון, שהייתה תקופה שעד חודש יוני זה כשנתיים שבהם הייתה לו התנהלות מסויימת בחשבון, היו לו אי אלו הפקדות הוא השתתף בחשבון באיזה צורה גם אז לא ניתן להגיד שזה התנהל בצורה מלאה ושיתופית, כלומר אני התנהלתי מחשבוני, והוא התנהל קודם כל מחשבונו וגם הייתה לו התנהלות בחשבון שלי,, אני רוצה לציין שכל ההתנהלות הכלכלית ביני לבין ..... היה בה הרבה חוסר בהירות, כל קשר שהתנהל במצב של חוסר תקשורת בהמון נושאים בטח בנושא הכלכלי, הרבה דברים היו קצת תלויים באוויר אני במספרים ובחשבונות בנק יותר מפוזרת כזו קשה לי עם זה מבולגנת כזו וזה אחד הדברים של... היה מאד קשה איתי.
;(עמ' 50 לפרוטוקול, ש'16-29)
- לטענת האישה, בשנת 2012 הודיע לה האיש כי השתכרותה אינה מספקת ולפיכך הוא הפסיק להפקיד כספים לחשבון המשותף וביקש שהצדדים יתנהלו בהפרדה, כל אחד מחשבון הבנק הפרטי שלו.
מנגד טען האיש, כי בשנת 2012 הוא נפרד משותפו העסקי, שיצא אף מהחשבון העסקי שניהלו, ומאותה עת, מטעמי נוחות, חזר והשתמש בחשבון העסקי שנותר בבעלותו הבלעדית:
"לי ול... שותפי היה חשבון בנק משותף, באוקטובר 2012 התחלנו לפרק את השותפות ובחשבון הבנק המשותף היו לנו חובות על העסק. לאחר שהחובות האלה כוסו החשבון נסגר והתחלתי להתנהל מהחשבון העסקי שלי" (עמ' 8 לפרוטוקול ש' 16-18).
- מאז שנפרד האיש משותפו, הוא העביר את תשלומי שכר הדירה לחשבונו העסקי. כמו כן, הוריו נהגו לסייע לצדדים בכך שהעבירו לחשבונם סך של 1,500 ₪ בחודש ובעת שהוא החל להתנהל מחשבונו העסקי, הם העבירו את כספי התמיכה לחשבון זה (ס' 29 לסיכומים).
כך נשא האיש בעלות השכירות, החופשות המשפחתיות ומסגרות החינוך של הקטינים, בעוד שהאישה ערכה קניות לבית.
כך האיש העיד בהקשר זה:
ש: אני מפנה אותך לסעיף 14 לכתב ההגנה. .... הצהירה שאתה שילמת שכירות 6,000-7,000 ₪, חופשות וחינוך, סה"כ 12,500 ₪ בחודש, והיא ערכה קניות, בערך בשווי של 5,000 ₪.
ת: זה בערך מה שהיה.
(עמ' 83 לפרוטוקול, ש' 3-5).
ובהמשך:
ש: כל ההוצאות שלכם, לאחר שהעברת לחשבון המשותף השני, כל ההוצאות המשותפות שלכם יצאו מהחשבון הזה?
ת: לא, חלקם יצאו גם מהחשבון העסקי. גם וגם. שכר הדירה, תשלום עבור המעון של ...., אוכל, כל המימון של מפעל החיים של ...., כל אלה מומנו מהחשבון המשותף. אנחנו עכשיו ב-30.8.11 – 12,450 ₪. 27.9.11 – 12,450 ₪.
(עמ' 77 לפרוטוקול, ש' 26-30).
- האיש טען, כי לאורך שנות הנישואין הועברו מאות אלפי שקלים מהחשבון העסקי לחשבון המשותף. כך אף בשנת 2013, שנה לאחר "ההפרדה הרכושית" הנטענת על ידי האישה, הוא העביר לחשבו המשותף סך כולל של 59,000 ₪. כמו כן, ניתן לראות שבוצעו העברות מהחשבון המשותף לחשבון העסקי.
כן הוסיף, כי הצדדים לא פעלו על מנת לגרוע את שמו מהחשבון המשותף ואף בשנת 2012 הוא רכש לאישה רכב חדש מחשבונו העסקי.
- אין חולק כי לאישה לא הייתה גישה לחשבון הבנק העסקי של האיש (עמ' 83 ש' 12-13). מטענותיהם ועדותם של הצדדים עולה, כי החל משנת 2012 החל האיש להתנהל מחשבונו העסקי, הסב אליו תשלומים שונים (כגון: תשלומי השכירות, חופשות, חינוך) ונהג להעביר לחשבון הבנק המשותף כספים מעת לעת. חלוקת הצדדים בתשלומי מחיית המשפחה, כפי שפורטו לעיל, והעברות הכספים בין החשבונות, מחזקים את גרסת האישה, לפיה הם התנהלו בהפרדה כלכלית. העברת הכספים מהחשבון העסקי לחשבון המשותף מלמדת דווקא על התנהלות האיש, כי הכספים שייכים לו בלבד ובידו לנהוג בהם כרצונו.
אף אם נכונה הטענה, כי הצדדים התנהלו כיחידה כלכלית משותפת, השינוי שחל בשנת 2012, עת עזב שותפו העסקי של האיש את העסק וכתוצאה מכך הוא החליט להתנהל לבדו מחשבון הבנק העסקי, מחזק את המסקנה כי מאותה עת התנהלותם הכלכלית של הצדדים השתנתה. הדבר עולה בקנה אחד עם העובדה שהאישה לא צורפה כשותפה בחשבונו העסקי של האיש.
לכך יש להוסיף כי אין בעובדה שהאיש שילם מתוך חשבונו העסקי את הוצאות מחיית המשפחה כדי להעיד על כוונת שיתוף.
מימון רכישת הדירה ב... והסכם הגישור:
- אין חולק כי הדירה .... נרכשה ביום 30.6.08, טרם נישאו הצדדים, על ידי אבי האישה, וכי היא נרשמה על שמה. לשם רכישת הדירה, נטל אביה הלוואה מובטחת במשכנתא.
- לטענת האישה, אביה שילם במהלך השנים את תשלומי ביטוח הדירה, ועד בית ותיקונים, התנהל מול הדיירים, שילם את מלוא תשלומי ההלוואה וקיבל לידו את שכר הדירה.
- לטענת האיש, בין הצדדים היה מוסכם כי הדירה ..... תהיה נכס משותף לשניהם. האישה מעולם לא ביקשה להבטיח את בעלותה הבלעדית בדירה באמצעות הסכם והוא הסתמך על הבנה זו. משכך, הוא העמיד לרשות השותפות הרכושית את מלוא הכספים שצבר טרם נישואי הצדדים, בשווי דומה לשווי הדירה אותה עת. כן הוסיף, כי הדירה אכן נרכשה על ידי אבי האישה, אך מלוא סכום רכישתה מומנה מכספי הלוואה שנטל, אשר הושבו כמעט במלואם על ידי הצדדים "בעקיפין", באמצעות תשלום שכר הדירה שהתקבל מהשכרת הדירה ב...., בעוד שהכספים שנצברו לו קודם לנישואין שימשו את הצדדים לשיפוץ הדירה ב.... ולשכירת מדור חלופי: "... בזמן ששכר הדירה של .... הלך ישירות לאביה של .... מאחר וההלוואות נלקחו מחשבונו הוא, והכסף שאני הבאתי בנוסף לעבודה שעבדתי ולמשכורות שלי, מימנו אותנו, שילמו שכר דירה, מימנו את הקריירה המאוד יקרה שלה, לממן אמנית זה מאוד יקר..." (עמ' 78 לפרוטוקול, ש' 8-11).
האיש העיד, כי הביא עמו לנישואין סך של 400,000 ₪ במזומן, סך של 70,000 ₪ (מטבע חוץ שהתקבל כ"אש"ל" בתקופה שקדמה לנישואין בה הוא עבד בחו"ל) וכן, ריהוט מלא לדירה ורכב בשווי של כ- 100,000 ₪. באשר לכסף המזומן שהיה בידו, העידה אמו כי כספים אלו היו שמורים בכספת שבבעלותה (עמ' 28 לפרוטוקול, ש' 27-29).
- כך העידה האישה בהקשר זה:
ש: מי שילם את שכר הדירה על הבית שלי ושל ....?
ת: ......
ש: ואת ידעת שהוא הביא לקשר ביניכם סכומי כסף?
ת: לא רק שלא ידעתי, כל האמירה שלו כאילו הדברים האלה תואמו אי פעם והוא אמר אני הבאתי את זה ואת את זה, זה סיפור מומצא והוא שקר, מהתחלה ועד הסוף.
ש: את חושבת ש.... היה שם את כל הכספים שהיו לו, מעמיד לרשותכם את הריהוט, הרכב, הכל, אם הוא לא היה חושב שהדירה משותפת לכם?
ת: אני פשוט מבינה שאם הוא לא היה חושב שהדירה משותפת אני ו.... התינוק היינו חיים באוהל ליד הבית שלו כי בעצם התנאי שלו לחיים משותפים ולהיות אבא זה אם מביאים לו נכס.
(עמ' 63 לפרוטקול ש' 7-16).
- לטענת האישה, אין כל משמעות לאופן בו השיב אביה את ההלוואות שנטל. כמו כן, חרף רישומה של הדירה בבעלותה, כלל לא היה ברור כי היא תהווה רכושה הבלעדי, שכן דובר שהדירה ב... תשמש כירושתה וירושת שתי אחיותיה. מנגד טען האיש, כי אילו הייתה טענה זו נכונה, היה מצופה כי אחיותיה יפעלו על מנת להגן על זכויותיהן בדירה.
- כך העיד אבי האישה בהקשר זה:
ש: כשקנית את הדירה ב.... זה היה מבחינתך נכס של .... או של המשפחה?
ת: בהתחלה ממש לפני ש...., היא היתה אחרי צבא אני חושב, חשבתי שיהיה נכס עבור שלושת הבנות אבל הם באו בטענות, אני אמרתי שכבר נתתי להן פיצוי על זה, גם ל... וגם ל.....
(עמ' 25 לפרוטקול, ש' 23-25).
- כך העידה אחות האישה:
ש: אתן שלוש בנות, .... הבת הקטנה, עוזרים לאחותך הגדולה ברכישת דירה, עוזרים לך ברכישת דירה, ודווקא את הדירה היחידה שנרשמה על שם ... זה לא ל..., אלא לכולם? תסבירי את ההיגיון?
ת: הנכס בת"א קודם כל יש פה עובדות ברורות הדירה נרכשה בשנת 2008 נרשמה על שם .... לצורכי מס. במהלך השנים אבי אסף כסף וידע ודיבר איתנו על זה שהוא מכין את האופציה ש.... ו.... ירצו לרכוש דירה משל עצמם, והכין לצורכי העניין סכום כסף שיעזור להם לקנות את הדירה, ההחלטה המשפחתית הייתה של אבי ולא שלי, שהנכס הזה היה דיבור שההורים שלי יגורו שם ולא .... ולא .....
...
ש: את כותבת שהיא נקנתה במקור עבור ..... איך את אומרת עכשיו דברים הפוכים?
ת: יש את המשך המשפט בסופו של דבר בשנים שבהם מהרגע רכישת הדירה ועד היום, הנכס הזה מבחינת אבא שלי שהוא מחליט מה קורה עם הנכסים שלו דובר שהוא נכס של המשפחה, למה כתבתי כך אני לא זוכרת מתי כתבתי את זה, הנכס עצמו בפירוש נרשם על שם ..... ולא היה אמור להיות של .... בשלב זה.
(עמ' 48 לפרוטוקול, ש' 1-17).
- בין האישה ואחיותיה נערך הליך גישור. האישה טענה, כי הליך הגישור התקיים בעניין חלוקת הזכויות בדירה ב.... שהיוותה "נכס משפחתי" ולא נכס השייך לה בלבד. כך העידה אחות האישה: "... אני ואחותי שתינו חשבנו שאם ..... מקבלת את הדירה אנו צריכות להיות מפוצות, וכך גם אבא שלנו חשב, ולכן הוא פיצה אותי ואת אחותי הגדולה בסכום כסף, והבטיח שבהמשך הוא יפצה אותנו ביותר" (עמ' 46 לפרוטוקול, ש' 9-11).
- האיש טען, כי הליך הגישור התנהל לצורך בדיקת יחס ההענקות שהעניק אביה, לה ולאחיותיה. לתמיכה בטענתו, צירף מכתב מיום 10.7.16 שלטענתו נכתב למגשר על ידי האישה.
כך העיד האיש כשנשאל האם הוא זה שהפנה את האישה להליך גישור בעניין הדירה: "לא. הם לא הלכו לעניין הדירה, אלא לעניין הירושה. האחות האמצעית שהעידה כאן התרעמה על כך כי חשבה שהיא מקופחת וקיבלה הכי פחות מאביהם ולכן הם החליטו ללכת לגישור ובגישור הם פרסו כמה כל אחות קיבלה עזרה מהאבא, ולא יודע לאן זה הוביל, אבל על זה היה הגישור. מה שאני כן זוכר שבגישור האחות האמצעית נעמ...י הבינה שהיא קיבלה הכי הרבה, וש.... קיבלה הכי מעט, בדומה למה ש.... קיבלה" (עמ' 80 לפרוטוקול, ש' 3-7).
- אין חולק כי אבי האישה עזר לכל אחת מהאחיות ברכישת דירה. כמו כן, אין חולק כי הדירה ב... מומנה על ידי הלוואות שנטל האב, אשר הוחזרו באמצעות דמי השכירות שהתקבלו מהשכרת הדירה ב....
- כמפורט לעיל, האיש טען, כי הצדדים הסכימו שדמי השכירות שהתקבלו מהשכרת הדירה ב.... ישמשו לכיסוי ההלוואה שנלקחה על ידי אבי האישה, כך שבמקום להשתמש בהם לשכירת מדור חלופי עבורם (שכן הדירה ב... הייתה קטנה מדי עבורם), הם שימשו להשבת ההלוואה. זאת בעוד שהכספים שהוא צבר טרם הנישואין שימשו את הצדדים לשיפוץ הדירה ב.... ושכירת מדור חלופי עבורם.
האיש לא המציא כל ראייה אשר תתמוך בגרסתו. לא הומצאו אסמכתאות בדבר הכספים שהביא עמו טרם הנישואים, ולא ניתן לדעת האם דמי השכירות בגין הדירה בה התגוררו הצדדים, שולמו חודש בחודשו מכספו בלבד. כמו כן, לא הובאה כל אסמכתא לכך שהצדדים אכן הסכימו כי בקיום הסדר זה (טענת האיש לעיל) יהיה כדי להקנות לאיש זכויות בדירה ב.....
אף אם אכן הדירה ב... הייתה שייכת מלכתחילה לאישה ולא במשותף עם אחיותיה, אין בכך לשנות ממסקנתי לעיל.
כספי השכירות בגין השכרת הדירה ב....:
- אין חולק כי בחודש דצמבר 2016, לאחר שהסתיים הליך הגישור בין האישה לבין אחיותיה, החלה האישה לקבל את דמי השכירות מהדירה ב.... לידיה, כאשר עד לאותו מועד, דמי השכירות היו מועברים לידי אביה.
כך העיד האיש בהקשר זה:
ש: לא, ביוני היא החזירה כסף לדיילת ורק בדצמבר 2016 התחילה לקבל את דמי השכירות.
ת: התחלנו לקבל את דמי השכירות. זה נכנס לחשבון המשותף.
ש: אין לנו מחלוקת שעד סוף 2016, .... לא מקבלת את השכירות על הדירה. ואתה מודיע ל.... שאתם נפרדים בסוף פברואר 2017.
ת: סוף פברואר 2017-תחילת מרץ.
(עמ' 79 לפרוטוקול, ש' 27-30).
ובהמשך:
ש: אם זה כך, מדוע ... התחילה לקבל את השכירות של הדירה אחרי הגישור, למה עד אז זה הלך לאביה אם זה לא היה קשור?
ת: אני לא יודע אם יש קשר בין הדברים. התחלנו לקבל את השכירות בשלב שבו רוב ההלוואה הוחזרה, ואביה הגדיר שאת היתרה של ה-140,000 ₪ הוא נותן כמתנה. מה שהיה הטריגר לכל הדבר הזה, זה שרצינו לדעת איפה אנחנו עומדים עם החזר התשלומים בעקבות הכוונה שלנו לרכוש את הדירה ב....
(עמ' 80 לפרוטוקול, ש' 8-13).
- מדבריו של האיש עולה, כי החל מדצמבר 2016 ועד תחילת מרץ 2017 הופקדו כספי השכירות לחשבון הבנק המשותף. מדובר בתקופה קצרה מאוד (כ-4 חודשים בלבד עד למועד הפרידה), ואין בכך כדי להקנות לו חלק בדירה ב.....
השקעות האיש בדירה ב....:
- האיש טען, כי לאורך השנים הוא מימן את שיפוץ את הדירה ב..., ביצע תיקונים ותחזוקה שוטפת. כך העיד בהקשר זה:
ש: בנספח ה' לתביעה שלך אתה מצרף מסרון בינך לבין ... שאתה מעדכן אותה שהחלפת את הסורג ועדכנת את אבא שלה. אם הדירה שלך, למה אתה צריך להודיע לאבא שלה?
ת: כי הוא היה מודאג מזה שפרצו לבית. והוא רצה לדעת שזה תוקן, ריתכתי את הסורגים במו ידיי. כפי שתחזקתי את הדירה הזו במשך השנים, כפי שעיצבתי אותה, וכפי שמימנתי את השיפוץ שלה וכפי שצבעתי אותה במו ידיי, וכפי שהחלפתי מנעולים, כפי שהרכבתי את המטבח.
ש: אתה לא הוכחת את כל הטענות האלה.
ת: אני הצלחתי שוב למצוא מעט מהחשבוניות.
(עמ' 81 לפרוטוקול, ש' 10-17).
- כך העידה אמו של האיש, גב' ....:
ש: את יכולה להראות לי?
ת: מהכספים ש... חסך ברווקות שלו הוא אמר לי אמא אני הולך לשפץ את הדירה. הוא יראה לך הוכחות. נכנסנו לשם גנבים פורצים והוא הלך ותיקן את כל הסורגים.
ש: בכמה כסף?
ת: מהכספים שלו הוא עשה את זה.
ש: הכספים שלו משותפים גם ל...?
ת: כן. המנעול התקלקל הוא סידר, צריך לסייד את הדירה הוא סידר, צריך לעצב את הדירה הוא עיצב.
ש: בכמה כסף מדובר?
ת: אני לא יודעת, הוא סיפר לי שהוא הולך לדירה לשפץ, הדירה שלו והוא דאג לה.
(עמ' 34 לפרוטוקול, ש' 18-29).
- האישה טענה, כי היא שילמה סך של 15,000 ₪ עבור שיפוץ הדירה, אשר הושבו לה במלואם על ידי אביה. כך העידה בחקירה:
ש: ושנה אחרי הנישואים החלטתם לעשות שיפוץ בדירה ב.... כדי להשביח את מצבה ולקבל שכירות גבוהה יותר?
ת: את השיפוץ ב.... אבא שלי החליט לעשות, אבא שלי יזם, ביצע, שילם מא' עד ת'.
ש: את בעצמך טוענת ששילמת ואבא שלך החזיר לך. טענת ששילמת 15,000 ₪ לשיפוץ והעדת שלא היה לך כסף משלך קודם וטענתך שאביך החזיר לך כספים וצירפת העברות כספים מעבר ל- 15,000 ₪ שהעביר האבא, כמו שהאבא העיד שהוא עזר ותמך.
ת: אבא שלי שיפץ את הדירה, הוא קיבל סיוע הן ממני והן מנעמי בכל מיני היבטים, מדובר על אדם בן 80 שחי ב.... שבע ומשפץ דירה, כל השיפוץ של דירת .... עלה 30,000 ₪, כל השיפוץ כולו.
...
ש: אמרת ל... אנחנו יכולים להשתמש בכסף שלנו לשיפוץ ו... ענה אם הדירה שלנו אנחנו יכולים והעמיד את הכסף לשיפוץ ולא רק שהעמיד אלא נרתם לעשות בעצמו.
ת: .... נרתם להרבה חשבוניות שעוזרות לו להזדכות במע"מ.
(עמ' 60 ש' 21-29 לפרוטוקול).
- אביה של האישה, מר ....., העיד כי האיש השקיע כספים בדירה, אשר הושבו לידיו:
ש: ומי החליף את המטבח?
ת: המטבח החתן שלי לשעבר. הוא רצה לעזור והביא מטבח, בחור ששמו ...., לשאלתך. כל המטבח זה מטבח של 2 מטר, לא היה מקום ליותר, בלי שיש, לפני שנה וחצי שנתיים היו צריכים להוריד את זה ולעשות מטבח חדש.
ש: מי שילם על השיפוץ?
ת: אני שילמתי על הכל. העברתי כסף ל..., העברתי ל.... גם כסף מזומן.
ש: למה העברת ל.... כסף מזומן?
ת: בשביל הוצאות. הם היו זוג צעיר, רק התחילו את החיים וכל הזמן חשבתי, דרך אגב אני ככה חושב על כל הזוגות הצעירים שצריכים עזרה. העזרה הזו גודלת עם הזמן. אני מקווה שהמצב יסתדר.
ש: אם אני מבינה נכון מה שאתה אומר זה ש.... שילם ואתה החזרת לו.
ת: כן.
ש: למה הוא שילם?
ת: הוא הזמין את המטבח. המטבח זה 2 מטר, אני זוכר משהו כמו פחות מ- 10,000 ₪. אני דאגתי להחזיר יותר.
(עמ' 21 לפרוטוקול ש' 1-10)
- האיש טען, כי אין כל קשר בין הכספים שהוא שילם בגין שיפוץ הדירה ב.... ובין הכספים שלטענת אבי האישההושבו לו בגין השקעתו, שכן אביה נהג להעביר לצדדים כספים במהלך השנים בכדי לסייע להם כלכלית. כמו כן, מבלי להתייחס לגובה סכום ההשקעה הנטען, כל הכספים שהיו בידי האישה באותן שנים הם כספים שהוא הביא עמו טרם הנישואין או כספים משותפים שיצאו מחשבון הבנק המשותף.
משהאישה הודתה כי הוא השקיע כספים בשיפוץ הדירה, אך טענה שאלו הושבו לידיו. מדובר בטענת "הודאה והדחה", המעבירה את נטל ההוכחה אליה. משהיא לא עמדה בנטל, לכאורה יש לקבל את עמדתו, כי השקיע בשיפוץ.
- האיש לא הגיש אסמכתאות המעידות על השקעות שביצע בדירה ב.... מכספים השייכים לו. אף לא הומצאו קבלות אודות השיפוץ הנטען. בהקשר זה טען האיש, כי לאור השנים הארוכות שחלפו מאז השיפוץ לא נותרו בידיו מסמכים להוכחות עלות השיפוץ, מה גם שחלק מעבודות השיפוץ נעשו ללא קבלות (ס' 126 לסיכומים). משהאיש לא הוכיח את עלות השיפוץ, אין לי אלא לדחות את טענתו.
- אשר לכספים בסך של 15,000 ₪, אין חולק כי סכום זה אכן הושקע בשיפוץ הדירה ב.... האיש טוען, כי אלו כספים שהביא עמו טרם הנישואין, או, לחלופין, כספים משותפים לשני הצדדים, ואילו האישה טוענת, כי כספים אלו הושבו לידה על ידי אביה. האישה המציאה תדפיסים המעידים על העברות שביצע אביה, בין השנים 2013-2015, בסכומים שונים, המגיעים לכדי 21,750 ₪ (נספח 8 לכתב הגנה).
לא ניתן לדעת מהאסמכתאות שהמציאה האישה, האם הכספים שהעביר אביה נועדו לכיסוי סכום השיפוץ ששולם (15,000 ₪), או שמא מדובר בכספי סיוע (ראו בהקשר זה עמ' 4 ש' 10, עמ' 22 ש' 7-8 לפרוטוקול). מכל מקום, אין בסכום זה כדי להקנות לאיש זכויות קנייניות כלשהן בדירה ב....
הדירה ב....:
- לטענת האישה, בחודש 3/2016 רכש האיש דירה בפרויקט "צרפתי- garden" ב.... העובדה כי הדירה נרכשה על ידו במהלך החיים המשותפים ונרשמה על שמו בלבד, מעידה על ההפרדה הרכושית שהייתה בין הצדדים.
- לטענת האיש, הצדדים התכוונו למנף את הדירה ב.... ולרכוש נכס מקרקעין לבעלותם (הדירה ב....), כאשר הסכום הראשוני ישולם מתוך כספי מתנה שיינתנו על ידי הוריו ואת היתרה ישלמו מהלוואת משכנתא, אשר תמומן מכספי שכר הדירה שיתקבלו מהשכרת הדירה ב..... הוא צירף לכתב התביעה תכתובת של הצדדים עם בנק למשכנתאות, ממנה עולה כי הם מסרו פרטים בקשר לדירה ב...., לרבות דמי השכירות שמתקבלים מהשכרתה (נספח ו' לכתב התביעה).
כוונה זו של הצדדים, מצביעה על כוונת שיתוף ספציפית בדירה ב.... (האיש צירף מכתב שכתבה האישה, לכאורה, המעיד על כוונתם של הצדדים לרכוש נכס משותף ולממנו בעזרת הדירה ב.... והעזרה מהוריו- נספח ד' לכתב התביעה).
- בעניין זה, אף אם אכן התכוונו הצדדים לרכוש את הדירה בxx ולהשתמש בכספי השכירות המתקבלים מהשכרת הדירה ב.... לשם כך, אין הדבר מצביע על כוונת שיתוף ספציפית בדירה ב....
- בעקבות פרידת הצדדים, רכישת הדירה ב..... לא יצאה אל הפועל, ועל מנת שהורי האיש לא יפסידו את הסכום הראשוני ששילמו על חשבון רכישת הדירה, הם החליטו לרכוש את הדירה מכספי חסכונותיהם.
- כך העידה אמו בהקשר זה: "היתה לנו 2 ברירות, או להחזיר לקבלן את הדירה ולהפסיד 200,000 ₪ או לשלם את כל הדירה. מאחר והם לא יכלו לקחת משכנתא כי הם היו פרודים, לא נתנו ל... משכנתא כי המצב שלו היה בכי רע ולא היה לו הסכם גירושין אז אני ובעלי החלטנו שאנחנו לא רוצים להפסיד את ה- 200,000 ₪ כי עבדנו מאוד קשה וחסכנו גרוש לגרוש, החלטנו לשחרר את כספי הפנסיה שקיבלנו ולשלם את הדירה ובמקביל עשיתי הסכם הלוואה עם .... שהוא חייב להחזיר לי את הכסף תוך 3 שנים, אם הוא לא מחזיר תוך 3 שנים אנחנו מוכרים את הדירה ולוקחים את הכסף לעצמנו" (עמ' 27 לפרוטוקול, ש' 5-11).
- בעת שנחקרה אמו של האיש, הגיש האיש הסכם הלוואה מיום 11.1.18, שנערך בינו ובין הוריו כיומיים לאחר הגשת התביעה שבפניי (התביעה הוגשה ביום 9.1.18) (מסומן נ/1). על פי הסכם ההלוואה, האיש לווה מהוריו סך של 900,000 ₪ לרכישת הדירה .... ונקבע כי מועד פירעון ההלוואה יהיה לא יאוחר משלוש שנים ממועד העמדת ההלוואה, או במועד בו תימכר הדירה על ידי האיש, לפי המאוחר.
- אין מחלוקת כי הדירה ב.... לא מומנה מכספי הצדדים. האיש טוען, כי דירה זו רשומה על שמו באופן פורמאלי בלבד, ובפועל היא שייכת להוריו, שכן הם אלו שרכשו אותה מכספם. איני דנה כעת בסוגיית הבעלות בדירה ב...., שכן האישה לא עתרה לסעד מסוג זה. כמפורט לעיל, האישה טענה כי משרשומה על שמו של האיש דירה ב...., אשר נרכשה במהלך החיים המשותפים, יש בכך כדי לחזק את גרסתה, כי הצדדים התנהלו בהפרדה רכושית.
עיון בהסכם ההלוואה, מחזק את גרסתה של האישה, לפיה הדירה ב.... שייכת לאיש ולא להוריו, חרף העובדה שהם אלו שרכשו אותה. בהתאם להסכם זה, באפשרות האיש למכור את הדירה ולהשיב את ההלוואה להוריו, או, לחלופין, להשכירה ולהעביר את דמי השכירות להוריו על חשבון ההלוואה. אף עדותה של אמו בהקשר זה לא הייתה אחידה, שכן מצד אחד, היא העידה כי הדירה שלה בלבד ואף אם תימכר בסכום גבוה יותר מהסכום שבו היא נקנתה, כל הסכום יועבר לידה (עמ' 36 לפרוטוקול, ש' 25-27) ומנגד העידה, כי במידה והאיש יחזיר לה סך של 1,700,000 ₪ (סכום רכישת הדירה), אז הדירה תהיה שלו (עמ' 37 לפרוטוקול, ש' 24).
לכך יש להוסיף, כי האיש לא הכחיש כי בצוואתו כתב את הדירה ב.... בתור "נכס" השייך לו ולא להוריו (עמ' 12 לפרוטוקול ש' 7-10).
- הנטל להוכיח כוונת שיתוף בדירה ב...., מוטל כל כולו על האיש. מכלול הנימוקים שפורטו לעיל, מובילים למסקנה כי לא עלה בידיו להוכיח כוונת שיתוף ספציפית בדירה ב..... בנסיבות בהן לא הוצגו ראיות לכך שהייתה הבטחה או כוונת מפורשת להפוך את הדירה ב... למשותפת והדבר אף לא הוכח מהתנהלותם של הצדדים בפועל, לא הוצגו ראיות לסכום השיפוץ שהושקע בדירה והאם הוא נעשה מכספים משותפים או מכספיו של האיש בלבד, אני מורה כי דין התביעה להידחות.
תביעה למזונות הקטינים:
תמצית טענות האישה:
- שיעור הכנסות הצדדים הינו בפער משמעותי לטובת האיש. האיש הינו איש עסקים מבריק ופועל באמצעות עסק המספק פתרונות בתחום השליטה והבקרה של "בתים חכמים".
- תקופות ארוכות הצדדים התנהלו מכספים מזומנים שקיבל האיש לידיו מפרויקטים שונים. מחזור ההכנסות של האיש לשנת 2016 עמד על סך של 311,000 ₪, לשנת 2017 על סך של 141,206 ₪ ולשנת 2018 על סך של 534,620 ₪ .
- האיש מתגורר בוילה, בגינה משלם דמי שכירות בסך של 6,000 ₪ בחודש. בנוסף, בבעלותו דירה ב.... שנרכשה בחודש 3/2016, כאשר מלוא התשלומים עבורה שולמו זה מכבר.
- היא עובדת כזמרת וכמורה לפיתוח קול ולפסנתר. היא אינה נחשבת כמורה מן המניין ולכן אינה זכאית לשכר בחודשי הקיץ, חגים וחופשות. בנוסף לכך, היא מלמדת שיעורים פרטיים בביתה תמורת 150 ₪ לשיעור ומשתתפת בהופעות בהרכב, אלא שמדובר בהופעות ספורות, שאינן קבועות ומתרחשות מעת לעת.
- מאז החלו ההליכים המשפטיים ובשל סירובו של האיש לשאת במזונות הקטינים, היא נטלה מהבנק הלוואה בסך של 50,000 ₪ וכן הלוואות נוספות מהוריה על מנת שתוכל להתקיים.
- הצדדים הינם יהודים ולפיכך הדין החל הוא דין תורה. הבת .... הינה בת פחות משש שנים ולכן חובתו של האיש לשאת במזונותיה היא חובה אבסולוטית. בהתייחס לקטינים .... ו...., יש להטיל את דמי המזונות לפתחו של האיש, הן לאור העובדה כי הוא הסתיר מבית המשפט את התמונה המלאה בנוגע להכנסותיו והן לאור הלכת בע"מ 919/15.
תמצית טענות האיש:
- יש לדחות את תביעת המזונות, הן בשל הגשתה בחוסר תום לב, תוך הסתרת עובדות והצגת מצג שווא והן לאור העובדה שהצדדים חולקים זמני שהות שוויוניים.
- תביעת המזונות הוגשה לאחר שהאישה רוקנה את החשבון המשותף והעבירה כספים משותפים לחשבון הבנק של אביה ולחשבונה הפרטי.
- האישה הסתירה עובדות באשר להיקף הכנסותיה וניפחה את הוצאות הקטינים בכתב התביעה.
- אין לחייב אותו בתשלום מזונות בגין התקופה שממועד עזיבת האישה את הבית ועד למועד מתן ההחלטה למזונות זמניים ויש לחייב את האישה להשיב לידיו את הכספים ששולמו.
- הכנסתו הממוצעת עומדת על סך של 8,000 ₪ נטו בחודש ואין לו הכנסות נוספות. האישה לא הוכיחה כי הכנסתו גבוהה יותר.
- הדירה ב.... מומנה במלואה על ידי הוריו ושייכת להם.
- האישה משתכרת בממוצע סך של 13,250 ₪ נטו לחודש, וזאת מבלי לקחת בחשבון את הכנסותיה מדמי שכירות בגין חנות ב... בסך של 1,250 ₪ בחודש ובגין השכרת הדירה ב...., בסך של 5,350 ₪ בחודש.
דיון והכרעה:
- סעיף 3(א) לחוק המזונות קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. כאמור, הצדדים הם יהודים ועל כן החיוב במזונות הקטינים ושיעורו ייבחן לפי הדין העברי, כפי שפורש בפסיקות בית המשפט העליון.
הקטינים נמצאים במשמורת משותפת והם מחלקים את זמנם בין ההורים באופן שווה.
על פי ההלכה שנפסקה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017) (להלן: בע"מ 919/15), שני ההורים חבים במזונות הקטינים מדין צדקה, כאשר חלוקת נטל המזונות בין ההורים תיעשה על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכל המקורות, בהתחשב בחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.
יכולתו הכלכלית של האיש:
- האיש עובד במתן שירות ובהתקנת מערכות אודיו וידאו, רשתות אינטרנט ומצלמות אבטחה בבתים פרטיים. לטענתו, הכנסתו החודשית הממוצעת עומדת על סך של 8,000 ₪ נטו לחודש. הוא צירף דוחות כספיים בין השנים 2014-2018, לרבות דוחות רווח והפסד, תדפיסי אשראי וחשבון בנק.
מדו"ח רווח והפסד לשנת 2016 עולה כי הרווח הנקי לפני מס עמד על סך של 81,930 ₪, בשנת 2017 הרווח הנקי לפני מס עמד על סך של 51,388 ₪ ובשנת 2018 הרווח הנקי לפני מס עמד על סך של 113,869 ₪.
האיש טען כי ברשותו חשבון אחד ממנו הוא מתנהל ומשלם את הוצאות העסק והמחייה שלו.
- במסגרת הסיכומים שהגישה האישה בבקשה למזונות זמניים, היא ערכה טבלה בה פירטה את ההפקדות שביצע האיש, בין השנים 2016 -2017. מהטבלה עולה כי בשנת 2016 ממוצע ההפקדות החודשי שלו עמד על סך של 36,949 ₪ ובשנת 2017 על סך של 24,401 ₪.
- האיש טען בסיכומיו, כי האישה נתפסה לכלל טעות, עת חישבה בטבלאות את המחזור העסקי הכולל את כל הכספים שהופקדו בחשבון, לרבות כספים בגין רכישת ציוד, החזרי מס, הלוואות מההורים, העברות בין חשבונות הבנק של הצדדים, פירעון ניירות ערך ואת הכנסותיו נטו. כן טען, כי אין לבלבל בין סכום כסף שהופקד לבין הכנסה נטו, שכן הוא רוכש ציוד אלקטרוניקה בשווי רב (ס' 39-40 לסיכומים מזונות זמניים). כך לדוגמא, טענה האישה כי בחודש מרץ 2017 הופקד סך של 59,463 ₪ ובפועל הופקד סך של 25,629 ₪, שכן היא חישבה סך של 33,084 ₪ שהינם תמורת המרה של ניירות ערך וסך של 687 ₪ בגין החזר מע"מ. בחודש יוני 2017 היא טענה כי הופקד סך של 18,758 ובפועל הופקד סך של 2,637 ₪, שכן היא חישבה סך של 16,000 ₪ שהינם הלוואה שנתנו לו הוריו.
- אף אם נקבל את חישובי ההפקדות שערך האיש בטבלה, עדיין קיים פער בין טענותיו לעניין הכנסתו החודשית לבין הנתונים כפי שעולים מתדפיסי חשבון הבנק שצירף, והדבר אף עולה בקנה אחד עם הנתונים שהוא עצמו כתב בטבלאות שערך (ס' 38 לסיכומים למזונות זמניים). אנמק זאת להלן.
- בשנת 2016 טען כי הכנסתו החודשית עמדה על סך של 6,896 ₪ נטו בממוצע (ס' 6 לסיכומים) ובפועל, בהתאם לטבלה שערך (ס' 38 לסיכומים מזונות זמניים) הפקיד לחשבונו בשנת 2016 סך של 29,218 ₪ בממוצע בחודש.
- בשנת 2017 טען כי הכנסתו החודשית עמדה על סך של 4,499 ₪ נטו בממוצע ובהתאם לטבלה שערך, הפקיד לחשבונו בשנת 2017 סך של 13,789 ₪ בממוצע בחודש.
- בשנת 2018 טען כי הכנסתו החודשית עמדה על סך של 9,343 ₪ נטו בממוצע, כאשר מעיון בתדפיסי הבנק לשנה זו, עולה, כי הוא הפקיד בממוצע סך של 49,947 ₪ בחודש. יש לציין, כי האיש לא פירט בסיכומיו מקורם של הכספים שהופקדו בכל חודש בשנה זו. כמו כן, הוא העיד כי בשנת 2018 הכנסתו הייתה גבוהה בעקבות עסקת תיווך גדולה שביצע:
ש: זאת אומרת שהיינו מצפים שבשנת 2018 המחזור שלך יהיה נמוך עוד יותר, ולהפתעתנו, המחזור ב-2018 הוא 534,620 ₪.
ת: בשנת 2018 התמזל מזלי להיות חלק מעסקת תיווך שעשיתי בציוד אלקטרוניקה מאוד גדולה, בסך של 200,000 ומשהו ₪, וזה מה שניפח את המחזור הזה. זה ציוד שקניתי ומכרתי לקולגה בתחום, מאחר ולא מוסמך היה לקנות את זה.
(עמ' 85 לפרוטוקול ש' 10-17).
- לכך יש להוסיף שחהחיובים בכרטיסי האשראי שברשותו הינם בסכומים לא מבוטלים. ממוצע החיובים בכרטיסי האשראי, בין החודשים 4/2018 ועד 4/2019, עומד על סך של 19,440 ₪ בחודש. בהקשר זה טען האיש, כי הוא משלם הן את הוצאות העסק והן את הוצאותיו הפרטיות מחשבון הבנק שברשותו.
כך העיד בהקשר זה:
ש: כמה חשבונות יש פעילים לך?
ת: אחד.
ש: כמה כרטיסי אשראי?
ת: היום? יש לי שניים של אותו חשבון.
ש: באוקטובר 2018, שני כרטיסי אשראי שלך עמדו על 25,000 ₪.
ת: נכון.
ש: ביוני 2018, הויזה על 27,650 ₪ וכך הלאה. כיצד ההוצאות האלה מסתדרות עם ההכנסות?
ת: אני קונה את הציוד לעסק בויזה. כבר שאלת אותי את זה. מה שאני עושה הרבה פעמים כדי ליצור תזרים בחשבון אני פורס את הקניות שלי בתשלומים ומשתדל לגבות בפחות תשלומים.
(עמ' 85 לפרוטוקול, ש' 1-3).
- האישה טענה, כי יש להביא בחשבון את הוצאותיו העסקיות והפרטיות יחד.
כך העיד האיש בהקשר זה:
ש: אני רואה בטופס הפחת של ציוד רב שנרכש בסמוך להגשת התביעה. למשל טלוויזיה בסך 9,300 ₪ בנובמבר 2016.
ת: זה לא פחת. זו טלוויזיה שנקנית ונמכרת. זה העיסוק שלי. צריך להביא את הרואה חשבון. לי יש מסך טלוויזיה אחד, אני קונה מסכים ומוכר אותם. אין לי טלוויזיה כזו.
ש: ראוטר, מיקרוגל, טוסטר, אייפד, שיאומי נייד. את כל אלה רכשת לפי טופס הפחת. אתה מתכחש לזה? גם זו טעות?
ת: זה שרכשתי את הדברים האלה זה נכון. האם זה ציוד שנשאר אצלי או נמכר? את זה צריך לשאול את רואה החשבון. אני קונה אייפדים ומחשבים ומוכר כאלה.
ש: אלה לא דברים שלך? הם סתם מופיעים בדוח פחת?
ת: חלק וחלק. המכשיר שיואמי הוא שלי. אני איתו עד היום. אייפד לא קניתי, זה לדעתי אייפד שנמכר. טעות של הרו"ח.
ש: הדוח שלך לא אמין.
ת: אולי רואה החשבון שלי לא היה מוצלח במיוחד. ראוטרים אני קונה ומוכר כל הזמן. זה העיסוק שלי.
ש: אני מסבירה לך שמה שאתה קונה ומוכר לא מופיע בדוח פחת.
ת: אז יש פה טעות בחלק מהדברים.
(עמ' 84 לפרוטוקול, ש' 1-14).
- מדבריו של האיש עולה, כי לא ניתן לבצע הפרדה בין ההוצאות של העסק לבין הוצאותיו הפרטיות.
- לאחר שעיינתי במכלול הטענות ובחומר שהובא בפניי, הגעתי למסקנה כי הכנסתו של האיש גבוהה יותר מזו שהוא טוען לה. לכך יש להוסיף, כי חרף העובדה שכל הוצאותיו, הן העסקיות והן הפרטיות, משולמות מחשבון בנק אחד, החשבון אינו מצוי ביתרת חובה.
- האישה הוסיפה וטענה, כי האיש מתגורר בוילה ומשלם בגינה דמי שכירות בסך של 6,000 ₪ בחודש. כך העיד האיש בהקשר זה:
ש: היכן אתה גר כיום?
ת: ביחידת דיור במרתף של חבר.
ש: מה גובה דמי השכירות?
ת: 3,000 ₪.
ש: כיצד אתה משלם?
ת: כרגע אני, לצערי, עוד לא משלם לו. אני חודשיים שם. אני חייב לו את הכסף.
(עמ' 86 לפרוטוקול, ש' 7-12).
ובהמשך:
ש: תאשר לי שאתה עומד לעבור לגור ....... ועתיד לשלם 6,000 ₪ לחודש?
ת: אני מאשר שקיוויתי וחשבתי שאני אצליח לעשות את זה. מאחר וראיתי שזה רחוק מהיכולות הכלכליות שלי, עברתי לגור ביחידת הדיור אצל החבר. יש לי גם חוזה כאן.
(עמ' 86 לפרוטוקול, ש' 21-24).
- האישה לא הוכיחה את הטענה כי האיש שוכר דירה תמורת סך של 6,000 ₪ בחודש, ועל כן אין בידי לקבלה.
הדירה ב...:
- לטענת האישה, בבעלות האיש דירה ב.... והוא חתם על הסכם להשכרת הדירה, תמורת סכום של 5,500 ₪ בחודש.
כך השיב האיש, כנשאל באשר לדמי השכירות המתקבלים מהשכרת הדירה ב...: "שכירות לא נכנסת אליי ולא שייכת לי. הדירה אמנם על שמי ואת יכולה לעשות שימוש לא הגון בלהטעות את בית המשפט בזה שיש לי דירה על שמי וזה לא המצב. ההורים שלי שילמו מלוא הסכום והכסף של שכר הידרה עובר לרשותם. כמו שאמי ציינה הם עוזרים עם סכום זה לאחותי" (עמ' 71 לפרוטוקול, ש' 15-18).
- כך העידה אמו של האיש בהקשר זה:
ש: השכרתם את הדירה?
ת: כן.
ש: אתם מקבלים שכר דירה?
ת: כן, את השכר דירה אני מעבירה לבת שלי מכיוון שהיא חד הורית ואנחנו עוזרים לה. אני מפקידה לבנק שלה את כל הכסף ויש הוכחה, הוצאתי את כל ההפקדות. שמה .....
(עמ' 28 לפרוטוקול, ש' 11-15).
צילומי שיקים בסכום דמי השכירות לפקודת אחות האיש, גב' .... צורפו כנספח נ/2.
- אין מחלוקת כי הדירה רשומה על שם האיש, אך לא הוכח כי דמי השכירות מועברים לידיו.
- נוכח כל המפורט לעיל, אני מעריכה את השתכרות האיש בסך של 30,000 ₪ בממוצע.
השתכרות האישה:
- האישה הינה זמרת, מורה לפיתוח קול ומורה לפסנתר. בנוסף לכך, היא מלמדת שיעורים פרטיים בביתה, עבורם היא גובה סך של כ- 150 ₪ לשיעור. הכנסתה מהשיעורים הפרטיים בממוצע שנתי עומדת על סך של 3,000 ₪ בחודש. לעיתים היא משתתפת בהופעות הרכב, אך מדובר בהופעות שאינן קבועות.
לטענתה, מאז שהחלו ההליכים המשפטיים ובשל סירובו של האיש לשאת במזונות הקטינים, היא נאלצה ליטול מהבנק הלוואה בסך של 50,000 ₪ שהחזרה החודשי עומד על סך של 950 ₪. כמו כן, היא נעזרת באביה על מנת לכלכל את עצמה ואת הקטינים.
- לטענת האיש, לאורך כל ההליך נמנעה האישה מלהציג דו"ח שומה או נתונים רשמיים כלשהם בנוגע לעסק שלה. מדפי החשבון שהגישה, ניתן לראות כי היא משתכרת מעבודתה באולפנה סך של 4,000 ₪ בחודש, משיעורים פרטיים סך שאינו פוחת מ-6,000 ₪ בחודש ומהופעותיה בהרכב בין 800-1,500 ₪ להופעה. נוסף על כך, יש לה הכנסות מערבי שירה בציבור, תחת הכינוי ....., בסך של 800 ₪ בחודש לכל הפחות.
אולפנה ב....:
- האישה עובדת כמורה באולפנה ב...... לטענתה, היא אינה נחשבת כמורה מן המניין ואינה זכאית לשכר בחודשי הקיץ, חגים וחופשות.
מעיון בתדפיסי הבנק שצירפה האישה (נספח נ/4) עולה כי ממוצע הכנסתה מעבודתה באולפנה לשנת 2018, עומד על סך של 5,904 ₪ בחודש.
- האישה העידה בחקירתה, כי מלבד המשכורת החודשית שמקבלת מהאולפנה (לפי שעה), היא עובדת על פרויקטים שונים, כגון, טקסים או מחזמר, בגינם מקבלת סכום גלובלי:
ש: כמה בקרים את בבית ספר?
ת: שוב, כשם שעניתי בחקירה הקודמת כששאלת אותי, עניתי שזה משתנה, יש לי בימי שלישי את 3 הקבוצות שלי אבל אנחנו עובדים לפי פרוייקטים, ישנם טקסים שאני אחראית עליהם, פעם בשנה יש לי חודשיים מרוכזים שאני עובדת עם י"ב על מחזמר ואני איתם כל יום כל היום, בשבועות האחרונים הילדים באים איתי לחזרות.
ש: את מקבלת לפי שעה?
ת: כן, אני מקבלת בבית ספר לפי שעה אבל הפרוייקט הוא גלובלי, ואני משתכרת עבורו בנפרד.
ש: כמה?
ת: 8,500 ₪.
ש: זאת אומרת שנראה משכורות שלך אבל מלבד המשכורות מבית ספר יש פרוייקטים?
ת: מה שקרה בשנה שעברה הכניסו את זה כמו שעות, טופס 106 לדוגמא זה ממש תלוי מה מבקשים מהנהלת חשבונות. אמרו לי תכמתי לפי השעות ונתמחר ככה. לפני שנתיים גם לא הרווחתי את הסכום הזה, זה היה 6,700 או 6,500 ₪ וזה יצא בשיק. דרך אגב השיק הזה נכנס לתוך ההוצאות של העוסק פטור שלי.
(עמ' 57 לפרוטוקול, ש' 4-17).
- מהאמור לעיל עולה, כי האישה משתכרת מעבודתה באולפנה סך של 5,900 ₪ בממוצע בחודש וכן עבור פרויקטים מיוחדים שמבצעת סך של 8,500 ₪ לפרוייקט.
שיעורים פרטיים:
- האישה טענה, כי היא מלמדת שיעורים פרטיים בביתה, עבורם גובה סך של 150 ₪ לשיעור ובממוצע שנתי, סך של 3,000 ₪ בחודש. כן הוסיפה, כי היקף עבודתה מצטמצם מאוד בחודשי הקיץ והחגים.
כך העידה בהקשר זה:
ש: כמה פעמים את מלמדת בשבוע תלמידים באופן פרטי?
ת: יש יומיים מרוכזים ויש כאלה שנכנסים מידי פעם, יש לי חמישי פעם בשבועיים כשאני אחר הצהריים לא עם הילדים אז לפעמים אני מציעה, יש תלמידים שהם יותר גמישים, היומיים המרכזיים הם ראשון ושלישי.
ש: כמה תלמידים יש לך בכל יום מרוכז כזה?
ת: ביום ראשון חמישה, ביום שלישי בגלל שאני עובדת משמונה בבוקר עד הצהריים בבית ספר אני באה ומלמדת עוד ארבעה תלמידים בבית.
- האיש טען, כי חלק נכבד מהתשלום עבור השיעורים הפרטיים מתקבל במזומן. כך העידה האישה בהקשר זה: "חלק מזומן וחלק לא, יש תלמידים שמשלמים במזומן ולכן יש לי מזומן בארנק" (עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 1-3). כמו כן, האיש הביא לעדות, שני עדים שילדיהם לומדים בשיעורים פרטיים אצל האישה. כשנשאלו איך הם משלמים עבור השיעור הפרטי, השיבו: "במזומן" (עמ' 41 לפרוטוקול, ש' 9-10, עמ' 43 לפרוטוקול ש' 5-6).
כשנשאלה האישה האם מוציאה חשבוניות עבור הכנסותיה משיעורים פרטיים, השיבה: "כן" (עמ' 8 לפרוטוקול, ש' 6). ובהמשך: "כמו שאמרתי, הסדר והארגון שלי כבן אדם שאני, עוד יש לי מה להתאמן בזה ואני שוקדת על זה. אני לא יכולה לומר שאת הכל אני.. זו התמודדות בשבילי. אני מודה" (עמ' 6 לפרוטוקול ש' 10-11).
- לטענתה של האישה, היא משתכרת משיעורים פרטיים סך של 5,400 ₪ בחודש (תשעה תלמידים בשבוע כפול ארבעה שבועות).
הכנסות האישה מהופעות:
- האישה משתתפת בהופעות בהרכב. לטענתה, מדובר בהופעות ספורות ואינן קבועות. כן הוסיפה, כי קיומן של הופעות אלו אינו מהווה ראייה לכך שהיא מקבלת בגינן שכר, ואף במקרה בו מקבלת שכר, מדובר בסכום זעום ביותר.
כך העידה בהקשר זה:
ש: כמה הופעות יש לך בחודש?
ת: זה נתון מאוד משתנה.
ש: כמה בשנה?
ת: אצטרך לתת הימור על התשובה הזאת ולומר כ- 12 הופעות בשנה, יכול להיות שאני שוגה לכאן ולכאן, זה משתנה.
ש: ניסיתי לעקוב אחרי ההופעות שלך ב- 2018, היו לך 13 הופעות, יש את כל הפרסום של ההופעות כאן, המועדים והמיקום.
ת: זו דוגמא מצוינת לראות 13 הופעות שחלק מהם זה מופעים בקאמרי, הצלחנו לא לשלם עליהם אבל בטח גם לא להרוויח עליהם , יש לי דוחות מהקאמרי מאוד מסודרים במייל, עם הדלק והבייביסיטר לדוגמא ב- 14 לחודש, אם הצלחנו למכור אחר כך מופע איזה כיף.
ש: כמה את מקבלת על מופע?
ת: זה משתנה, ישנם מופעים, שוב, קופה פתוחה כמו הקמארי ימכרו כרטיסים נכסה הוצאות.
ש: אבל כתוב סולד אאוט. אז כמה הרווחת?
ת: ב- 14/1 באזור 500 ₪ הרווחתי מזה.
ש: לגבי הופעות אחרות כמה את מרוויחה?
ת: ארבעתנו שותפות, ברגע שאחת מאיתנו מוכרת מופע היא מוכרת 10 אחוז ואחר כך מתחלקות שווה בשווה, הממוצע יכול להיות בין 800 ₪ ל- 1,500 ₪ וקרה מקרה שהרווחתי יותר כי אני בעצם זו שמכרתי את המופע.
(עמ' 59 לפרוטוקול, ש' 11-18)
- האישה העידה כי מופיעה כ-13 פעמים בשנה ומרוויחה סך של 1,150 ₪ בממוצע לכל הופעה. נוכח האמור, אני מעמידה את הכנסתה החודשית מהופעות על סך של 1,245 ₪ לחודש (בהתאם לחישוב הבא: 13 הופעות בשנה * 1,150 ₪ =14,950 ₪ , 12 חודשים/14,950= 1,245 ₪).
הכנסות האישה מערבי שירה בציבור- ".....":
- האישה העידה כי פעמיים בחודש היא מקיימת ערבי שירה בציבור תחת הכינוי ".....
ש: מה זה ....?
ת: זו קבוצה חדשה שיש לי שבאמת לא ציינתי אותה, ..... זוהי קבוצה של שכנים מהשכונה שביקשו ממני להנחות קבוצה שבה אנחנו נפגשים כדי לשיר, זה קורה פעם בשבועיים אצל אחד השכנים בבית, מתאספים כ- 8 אנשים, לפעמים 7 ולפעמים 9, אנחנו שרים ביחד.
ש: משלמים לך על זה?
ת: כל מי שמשתתף משלם 50 ₪.
ש: זאת אומרת שבערב כזה, 8 משתתפים- 400 ₪. את מוציאה חשבוניות?
ת: אני מוציאה חשבוניות, אחת ההתמודדויות שלי בתוך השנה הזאת זו העובדה שלאורך כל השנים ... היה בן אדם מסודר מאוד, אני בן אדם מפוזר מטבעי וזה משהו שאני עובדת עליו ומתאמנת בו כדי להיות יותר מסודרת, אני לא יכולה לומר שבהכל אני מצליחה אבל אני עובדת על זה.
(עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 27-30).
- מעדותה של האישה עולה, כי הכנסתה מ ערבי השירה בציבור הינה בסך של 800 ₪ בחודש (שכן ערבי השירה מתקיימים אחת לשבועיים).
דמי שכירות הדירה ב....:
- לטענת האישה, החל מדצמבר 2016 היא מקבלת דמי שכירות בגין השכרת הדירה ב..., בסך של 5,000 ₪ בחודש (ס' 65 לסיכומים).
דמי שכירות חנות ב....:
- האישה הוסיפה וטענה, כי לאביה ישנה חנות ב..., אשר מחצית הזכויות בה רשומות על שמה, מטעמי מס. מעת לעת נהג אביה להעביר לידיה ולידי אחיותיה סך של 1,000 ₪ בחודש, אך מאז שהיא מקבלת לידה את דמי השכירות מהדירה ב..., משולם סכום זה לידי אחותה.
- נוכח כל המפורט לעיל, אני מעריכה את השתכרותה של האישה בסך כולל של 19,000 ₪ במעוגל בחודש.
- לפיכך, יחס ההכנסות (סך הכל 49,000 ₪ ) - 40% לעומת 60%, לטובת האיש.
יחס זמני השהות:
- כמפורט לעיל, נקבע כי המשמורת על הקטינים תהא משותפת. הקטינים שוהים אצל האיש בימי ראשון ורביעי ואצל האישה בימי שני ושלישי. בימי חמישי הם שוהים עם הצדדים לסירוגין, בהתאם לסופי השבוע.
נוכח האמור, מדובר ביחס של 50%-50% בזמני השהות.
צרכי הקטינים:
- בענייננו, מדובר בשלושה קטינים: ....
- האישה טענה כי המשפחה נהנתה מחיי מותרות, שכללו חיי תרבות עשירים, מסעדות ונופשים, אשר התאפשרו נוכח הכנסתו הגבוהה של האיש. האישה העריכה את צורכי הקטינים בסך כולל של 7,100 ₪ בחודש( ס' 68 לסיכומים).
- האיש טען מנגד, כי ההוצאות המפורטות הינן מנופחות, שכן האישה כללה בתוך הוצאות הקטינים אף את הוצאותיה האישיות. כך העידה האישה בהקשר זה:
ש: מציגה בפניך העתקים של חשבוניות שצירפת לבקשה שלך למזונות זמניים, רצית להראות כמה ההוצאות מאוד גבוהות. יש כאן רכישה של מברשת מייק אפ- זה עבור הילדים?
ת: זה משהו שנכנס לפה.. זה לא היה רלוונטי.
ש: סטודיו פאשה, רכישת בגדים. זה עבור הילדים?
ת: זה עוד בתקופה שיכולתי לרכוש בגדים. היו מספר חשבוניות שלא שמתי את לבי אליהן והכנסתי אותן לתוך הצילומים.
ש: מציגה בפניך מוצרי קוסמטיקה, משקפי שמש- למי זה?
ת: כפי שאת יכולה לראות, אין כל כך הרבה חשבוניות שאת אומרת "מרבית".
ש: דיבורית אוזנייה לטלפון זה לילדים? ספר בשם "ערות נשים" זה לילדים?
ת: אני קראתי מה שכתבתם בכתב ההגנה ואז התוודעתי לכך שנכנסנו מספר חשבוניות שהן לא רלוונטיות, כפי שאמרתי גם קודם.
(עמ' 26 פרוטוקול, ש' 13-23).
- באשר לצרכים המינימליים לקטין המתגורר בשני בתים, נפסק כך:
"כאשר קטין נדרש לחלוק את זמני השהות בשני בתים עולים צרכיו "(או, אם נדייק, עולה עלות צרכיו) אף מעבר לשיעור הנזכר, שהרי ההורים נזקקים להוצאות כפולות, שכן גם האם וגם האב נדרשים לקניית כיכר לחם וקרטון חלב (למרות שהקטין עמו רק בחלק מהזמן), וכל אחד מההורים אף נדרש לרכישת ביגוד מתאים וצרכים אחרים שיישארו בביתו עבור הקטין. כך, כדוגמה, אין זה מצופה כי בכל פעם שיעבור קטין מבית הורה אחד לאחר הוא ייטול עמו את נעלי הבית שלו, את הפיג'מה, או את המחשב בו הוא משתמש, כשם שברי שכל אחד מההורים יידרש, כדוגמה, לתשלום עבור רשת אינטרנט בביתו וכיוצ"ב. מתוך שכך הוערכו צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים בסך מינימלי של 2,250 ₪ (ראו: רמ"ש 59188-10-18 נ. נ' נ. (2018), הערכה זו מצאה שביתה והתקבלה אצל כלל הערכאות מאז שניתנה (ראו כדוגמה: עמ"ש 4202-02-20 ש.מ נ' ח.י.מ (2020), עמ"ש 56000-10-18 פלוני נ' פלונית (2019), עמ"ש 20634-04-18 פלוני נ' פלונית (2019), תלה"מ 31347-05-19 נ.ב.א נ' י.ב.א (2020) והסימוכין הנזכרים הובאו כדוגמא בלבד, בגדר גרגיר מן ההר וכפית מן החבית" (ראו עמ"ש 65692-11-19 ס. נ' ס. מיום 22.9.20).
- לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובאסמכתאות שהובאו בפניי, אני מעריכה את צורכי הקטינים בסך של 2,250 ₪ לחודש לכל אחד מהם, הכוללים כלכלה, מזון והגיינה, ביגוד והנעלה, בילויים ופנאי, ביטוח בריאות ונסיעות.
- צרכי הקטינים בשני הבתים הוערכו בסך כולל של 6,750 ₪ (1/3 הסכום לכל אחד) לחודש. מאחר והם שוהים באופן שווה אצל הצדדים, האיש נושא, בעת לינת הקטינים אצלו, במחצית מהסך האמור, היינו 3,375 ₪. בהתאם ליחסי ההשתכרות בין הצדדים, אמור האיש לשאת ב- 60% מסך מזונות הקטינים, היינו סך של 4,050 ₪ (6,750 ₪ * 60%= 4,050 ₪). לכן על האיש להעביר לידי האישה, סך של 675 ₪ בחודש בגין מזונות הקטינים (675= 4,050-3,375).
מדור ואחזקתו:
- בענייננו, האישה שוכרת דירה בסך של 4,100 ₪ בחודש והאיש שוכר דירה בסך של 3,000 ₪ בחודש. בהתאם לטענות הצדדים, מצאתי לנכון להעמיד את הוצאות אחזקת המדור על סך של 1,600 ₪ בחודש לשניהם. משכך, סך ההוצאה החודשית למדור הקטינים ואחזקתו הינה בסך של 8,700 ₪ בחודש. חלקם של הקטינים על פי הפסיקה הנוהגת עומד על סך של 50% ובסך הכל 4,350 ₪.
האיש אמור לשאת ב-60% מסכום זה, היינו בסך של 2,610 ₪ ובכך שהוא מלין את הקטינים אצלו מחצית מהזמן, הרי שהוא נושא בסך של 2,175 ₪ (מחצית מ-4,350 ₪) ועליו להעביר את ההפרש בסך של 435 ₪ לידי האישה.
- אשר על כן, אני מחייבת את האיש לשלם לאישה בגין השתתפות במזונות הקטינים בסך של 1,110 ₪ בחודש (675 ₪ עבור מזונות בצירוף 435 ₪ עבור השתתפות ברכיב המדור).
- האיש טען, כי אין לחייבו במזונות בגין התקופה שממועד עזיבת האישה את הבית ועד למועד מתן ההחלטה למזונות זמניים. לשיטתו, חודשיים טרם הפרדת המגורים המשותפים משכה האישה סכום של 30,000 ₪ מהחשבון המשותף והפסיקה להפקיד אליו את השיקים בגין שכר הדירה ב.... ומהחנות ב..... הסכומים אותם נטלה עמדו על סך של 50,000 ₪ ומשכך, הם שימשו לה כמזונות עד לפסיקת המזונות הזמניים, כאשר הקטינים שהו עמה רק מחצית מהזמן ועל כן יש לחייבה להשיב סכומים שקיבלה ביתר.
- לטענת האישה, היה זה האיש אשר משך סך של 15,000 ₪ מהחשבון אשר שימש אותה בלבד ורק לאחר פעולה זו, היא העבירה סך של 30,000 ₪ לחשבון אביה, מתוך חשש לעתידה הכלכלי.
כך העידה האישה בהקשר זה:
ש: הוצאת 30,000 ₪ מהחשבון המשותף בחודש מאי 2017?
ת: לאחר ש... הוציא מחשבוני שממנו התנהלתי 6 שנים אחרונות לבד בלבד ולאחר שהודיע לי כי כל רכוש הבית נשאר אצלו בתחילה, זה לא נשאר ככה, ושאלך לבקש עזרה כדי לקנות רהיטים לילדים ולאחר שהוציא 15,000 ₪ מחסכוני היחיד שחסכתי לאורך 6 השנים האלה, ובהבנה שאין לי תמיכתו הכלכלית של מי שפרנס את הבית כל השנים, אם אמרת פי 4 עלי, בידיעה שאני צריכה לדאוג לילדי.... לשאלתך למה הוא הוציא את ה- 15,000 ₪ אני עונה שהוא שילם את זה את השכירות של הבית בו גרנו.
ש: טענת שהעברת את הכסף לחשבון של אביך נכון?
ת: כן.
ש: זה הסכום היחיד שהעברת לחשבון של אביך או שהיו סכומים נוספים?
ת: זה לא משהו שאני זוכרת כרגע, אבא שלי העביר אלינו סכומים כל השנים וסייע לנו.
(עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 1-6).
- לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא מצאתי מקום להורות על ביטול החיוב במזונות עד למועד ההחלטה בדבר מזונות זמניים. המחלוקת בדבר הכספים שנמשכו אינה מתאימה להידון במסגרת תביעת מזונות.
נוכח כל המפורט לעיל, אני קובעת כדלקמן:
- האיש יישא בדמי מזונות ומדור הקטינים בסך של 1,110 ₪ בחודש החל מיום מתן פסק הדין.
- דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו, עד ה-10 לחודש עבור אותו חודש, ישירות לחשבון הבנק של האם, כשהסכום הנקוב לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה – במזונות חודש ינואר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים. מדד שלילי לא יובא.
- עם הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 או לסיום בית ספר תיכון, המאוחר מבין השניים, ועד לסיום שירות חובה בצה"ל או שירות לאומי, יופחת סכום המזונות שנפסק עבורו לשליש מהסכום ששולם קודם לכן.
- סכום אשר לא ישולם במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום החיוב ועד לתשלום בפועל.
- מענקים אשר ישולמו לאישה, לרבות מענק בתחילת שנת לימודים יקוזזו מסכומי ההוצאות החינוכיות והרפואיות שיפורטו להלן.
- הצדדים יישאו כפי יחס הכנסותיהם [60% (אב) ו- 40% (אם)] בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים לרבות אבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה על ידי קופ"ח ובכלל זה הפרשים לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא. כל החלטה על הוצאה רפואית, שאינה במצב חרום, תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם, ועל יסוד הוראה רפואית המאשרת את נחיצותה. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה יכריע במחלוקת רופא המשפחה המטפל בקטינים או רופא מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים. לחילופין רשאי האב להודיע לאם בתוך עשרת הימים דלעיל, כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.
- הצדדים יישאו כפי יחס הכנסותיהם [60% (אב) ו- 40% (אם)] בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות, וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למסגרת החינוכית, חוגים [עד שני חוגים לכל אחד מהקטינים], שיעורי עזר, תנועת נוער, קייטנות [מחזור אחד בקיץ ואחד בחופשת הפסח]. כל החלטה על הוצאה חינוכית מהותית תתקבל תוך שיתוף והיוועצות בין ההורים ובהסכמתם. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר מחנכת הכיתה או גורם חינוכי אחר המקובל על הצדדים.
- כלל הסכומים המפורטים לעיל יחשבו כ "דמי מזונות" לרבות לצורכי גביה. כל הוצאה אחרת שלא נכללת בס"ק ה-ו לעיל, יישאו בה שני ההורים ע"פ יחס הכנסותיהם ובלבד ששני ההורים הסכימו להוצאה זו. הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות לעיל, יקבל מהורה השני את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה השני דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, בסמס/ווטסאפ/מייל/בדואר רשום. אין השולח מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה, אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל.
לאור התוצאות אליהן הגעתי, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות בסך 15,000 ₪.
המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיקים שבכותרת.
ניתן היום, י"א ניסן תשפ"א, 24 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.