ההליך
- עניין לי בתביעתה של אם כנגד אב, לתשלום מזונות שלושה קטינים, כיום כבני 4 (...) ושני ... בני כ- 6.5 שנים.
- בסעיף 99 לכתב התביעה נדרש, כך:
- על נקלה תוכל לשום אפוא, את התובענה כְּמַגַּעַת לסך של כ- 20,000 ₪ לחודש.
- התובעת עמדה על מיצוי ההליכים וכך, תיק הנייר כולל 92 מסמכים (לאמור, מאות עמודים),
4 פרוטוקולים, 34 החלטות ועוד כ- 20 תיקים קשורים.
- אם נזכור כי קטינים זכאים למזונות כפי צרכיהם (לאו דווקא סך מינימום) ולא כפי "רמת חיים" (וראה: בע"מ 2433/04 פלוני נ' פלונית {פמ"מ – 02.10.2005}), אזי הסך הנתבע שהוא חריג יחסית מחייב תהיה וזהירות.
- ואכן, נוכל ללמוד מעדות התובעת (האם) מיום 02.05.2021, כי תביעת הסך (וראה עמ' 34) נעשתה בין כרצון "להעניש" את האב (הנתבע) בשל התנהגותו, ובין כפיצוי על הצורך שלה כאשה עובדת לשהות עם הקטינים.
- ונזכור, כי ענישה של הורה על התנהגותו הנטענת כלפי הורה אחר אינה צריכה להיעשות על דרך שומת מזונות מיותרת.
- ברקע הדברים הליך פלילי המתנהל כנגד האב בגין אלימות כלפי האם, אותה הוא מכחיש בתוקף, גם משיכת סך 282,000 ₪ שמשכה האם מן החשבון המשותף ביום מעצרו של האב.
- ביום 25.10.2020 חוייב האב בדמי מזונות, מדור ואחזקת מדור בסך 11,500 ₪, גם על רקע זמני שהות בטלים בשישים שהיו אז.
ההוצאות החריגות נפסקו - 80% האב ו- 20% האם.
טענות האם בתמצית
- הצדדים חיו ברמת חיים גבוהה ואף תכננו לטוס בכל שנה.
- חיי היום-יום של הקטינים כוללים מטפלות דרך שגרה.
- הנתבע לא הזים את צרכי הילדים כמפורט בכתב התביעה והוא עצמו עשיר.
- התובעת רק טענה לדמי גנן, עת מדובר בעלות בסך 600 ₪ שנתית ולא חודשית.
- הנתבע "זגזג" בהצהרותיו על הכנסותיו בסכומים שבין 25,000 ₪ לחודש לבין 40,000 ₪ לחודש ולמעשה שכרו 47,000 ₪ לחודש נטו, וכי לזכותו גם זכויות סוציאליות וחסכונות.
- בהסכם הממון שבין הצדדים נזכרו חברות ונכסים נזילים, וכי לנתבע תיק השקעות בסך 4,000,000 ₪, יש לו גם זכות חתימה בחשבון בבנק זר על שם הוריו.
- התובעת משתכרת כ- 15,000 ₪ נטו והבונוסים שהיא מקבלת אינם קבועים.
- בהיותה אם ומשמורנית, פוגע הדבר ביכולתה להתקדם.
טענות האב בתמצית
- אין לייחס לתובעת אמינות, מדובר בתובעת מניפולטיבית שאינה בוחלת באמצעים או באי אמירת אמת.
- פסק הדין מיום 01.08.2021 בתלה"מ 48124-09-20 הפך את זמני השהות, מכמעט אין לעת ההחלטה למזונות זמניים, לשוויוניים כמעט, לאמור שתי לינות באמצע השבוע; סופי שבוע מלאים אחת לשבועיים; למחצית החופשות והחגים, לאמור זמני שהות של כ- 44% אצל האב.
מכאן שאין לפסוק מדור.
- הבן ... זוכה לקצבת נכות (אוטיזם) בסך 2,650 ₪ לחודש.
- שכר התובעת כ- 22,000 ₪ נטו לחודש וזה של הנתבע כ- 33,000 ₪ נטו לחודש, כאשר 1/4 מזאת בונוסים שאינם ודאיים.
- התובעת העלימה את העובדה כי מעת לעת היא מקבלת בונוסים, טענה כי הברוטו של האב הוא נטו – מה שלא היה אמת, ובית המשפט, אגב חקירת התובעת (עמוד 36) קבע, כי צורת הצגת הדברים על-ידי התובעת מגעת כמעט לבידוי ראיות (וראה גם אי אמת לעניין הצגת טיסות שלא היו ולא נבראו, בעמוד 39).
- ברור כי חישוב הצרכים שקרי, מטעה ומופרז (וראה, למשל, עמוד 40) לעניין דרישת סך 18,000 ₪ לשנה עבור מחשבים.
דיון והכרעה
- בבוא בית המשפט לפסוק מזונות ובראי בע"מ 919/15 גם ההלכות אשר נהגו לפניו, בוחן בית המשפט בעיקר שלושה אדנים: צרכים, הכנסות ההורים וזמני שהות (וראה: עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ. ב. נ' א. ב. {פמ"מ – 20.12.2017}).
- מחזיק אני בדעה הנפוצה יותר, כי פסיקת מזונות היא בבחינת מותאמת משפחה, על הנפשות שבה ולא עניין לנוסחה גרידא (וראה: בע"מ 817/18 פלוני נ' פלונית {פמ"מ – 31.01.2018}).
זמני שהות
- לצורך חישוב דמי המזונות וכמתואר לעיל, יכול אני על נקלה לאמץ דברי האב, לפיהם זמני השהות עמו כוללים ימי לינה גם באמצע השבוע והם כ- 44% מן הזמן, אם תרצה קרא לכך "זמני שהות נרחבים".
צרכי הקטינים
- אין עורר כי הבן ... זוכה לקצבה בסך כ- 2,600 ₪ עבור צרכיו המיוחדים.
קצבה שכזו מטרתה, לעניין אוטיזם, בשניים:
- פיצוי בגין הזמן ותשומת הלב הנדרשים עקב מצבו של הקטין.
- פיצוי בשל חוגים, טיפולים רפואים, הוצאות חינוך מותאמות ו/או טיפולים פסיכולוגיים נדרשים.
- משעה שהתובענה כללה גם התייחסות באופן גורף להשתתפות האב בהוצאות החריגות של כל הקטינים ו... בכלל זאת, ללא הבדל מה קשור באוטיזם ומה לא, יש לפצל הקצבה כפי יחס זמני השהות – קרי זיכוי האב ממזונות הבן ... כפי שייפסקו, ב- 44%.
- סיכומי התובעת הפנו לכתב התביעה (סעיף 83 לתובענה) ואלו נקבו במזונות שוטפים וללא מדור בסך 3,400 ₪ לילד, ללא הבחן בין הילדים השונים ובבחינת "העתק-הדבק" לכל אחד מיחידי הקטינים.
- בראי הגילאים השונים, צרכיו המיוחדים של הקטין ... וכו', הדבר בלתי סביר לחלוטין והתובעת בעדותה לא הצליחה להסביר גם את העדר השונות.
- קשה לי ליתן אמון בדרישה בדבר סך 1,500 ₪ בחודש בגין ביגוד ל- 3 קטינים; לא הוסבר לי לאילו מוצרי היגיינה זקוקים 3 קטינים רכים בשנים בסכום של 600 ₪ לחודש; לא הוסבר לי איזו הוצאות "שונות" יש ב – 1,500 ₪ לחודש, גם לא מה טעם אסבור כי הוצאות תרבות והעשרה (סך כ- 1,200 ₪ לחודש) "נבלעת" בדרישה הנפרדת ל"חוגים".
לא ברור לי כיצד, עבור ילדים לומדים זכאית האם, לשיטתה, לסך 3,000 ₪ בחודש דמי טיפול וכן בנפרד סך 1,500 ₪ נוספים עבור בייביסיטר, לאמור עוד סוג של דמי טיפול.
לא מצאתי כל ראיה בת סמכא להוצאת כמעט סך 1,000 ₪ בחודש עבור צעצועים, מתנות וימי הולדת.
- הוסף על כך טעויות אשר טעתה כביכול האם בתביעת דמי גנן (פי 12 מהמציאות), אי קיזוז סך 282,000 ₪ אשר נטלה ולו מחצית, וכן את עניין עלות המחשב, ותמצא כי אין לי אמון בפירוט הצרכים שבתובענה, גם לאור דרך מתן תשובותיה של האם בחקירתה.
- לא בכדי למדנו מן האם ומפיה, כי התובענה מראש נועדה להשיג "פיצוי", בשל התנהגות האב ולאו דווקא להיות מדוייקת בתחשיביה ובחישוב הצרכים.
- אם תאמר ולו כתרגיל חשבונאי, כי תחשיבי האם את צרכיהם השוטפים של הקטינים מגיעים לסך 10,200 ₪, גם אז יהא צורך לנכות מסך זה כ- 44% בגין הוספת זמני שהות, וגם אז תעמוד התובענה על סך של כ- 5,500 ₪ לכל היותר.
- אין מנוס אפוא, משימוש בהלכת שגב (וראה: ע"א 93/85 שגב נ' שגב, לט(3) 822 {פמ"מ – 31.10.1985} ), ושומת צרכי הילדים כפי ידיעת בית המשפט צרכי קטינים מה הם, תוך שאין אני נותן אמון בגרסת האם בשאלת צרכי הילדים מהם.
- אשר לדמי המדור שנתבעו בסך 6,200 ₪ (מחצית) – גם כאן לא מצאתי ליתן אמון בגרסת האם, שהרי כבר נקבע כי כאשר מתערערת גרסת צד בעניין אחד, משליך הדבר על אמינותו כולה (וראה: ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל, סו(2) 772 {פמ"מ – 05.08.2013}).
- ניחא שסבור אני כי התובענה "נופחה" במתכוון, אלא גם מטעה היא בעליל לעניין הגנן.
צריך לזכור, כי במקרים מסוימים "נבלעים" צרכי אחזקת בית, להבדיל ממדור, בסך המזונות השוטף.
- מוכן אני לקבל כי האם היא בבחינת הורה מרכז, לעניין הקביעה הנדרשת בבע"מ 919/15, ומכאן שיש לפסוק מזונות שישלם האב לאם.
- את צרכי הקטינים למדור ואחזקת מדור אני שם אפוא, בסך 6,000 ₪ לכל חודש ולאחר שניכיתי כמעט כליל ההוצאה לגנן, אך סך זה יש להפחיתו, שכן 44% מן הזמן מבלים הקטינים אצל אביהם ומכאן שמעמיד אני את פסיקת המדור, בראי הכנסת הצדדים, על סך 5,000 ₪.
- כעיקרון, פסיקתו של כבוד השופט ויצמן הנזכרת בסעיף 13 לסיכומי הנתבע (רמ"ש [מרכז] 59188-10-18) מקובלת עלי, ואני שם את צרכיהם השוטפים של כל אחד מן הקטינים בסך 2,300 ₪ לקטין – ובסך הכל סך 6,900 ₪.
- סך זה הצריך לחלוקה בראי זמני השהות והפרשי הכנסות הצדדים, יחולק בין הצדדים כפי האמור בחלק האופרטיבי לפסק הדין.
הכנסות הצדדים
- גם המעיין בעדות האם ובסעיפים 18-20 לסיכומי הנתבע, ימצא עצמו בעמדה כי יש לראות את שכר האם לצורך פסק דין זה כעולה לפחות לסך 15,000 ₪ נטו בחודש.
- רכיב הבונוסים בשכרה של האם אכן אינו קבוע ואינו משתלם בכל שנה.
קידום בתואר, או "סימון במסלול קידום בכירים" עדיין אינו מבטיח הכנסה נוספת לעת הזו. ככלל, מדיניות שיפוטית ראויה לא תדקדק עם אם השואפת לעבוד מעט יותר קשה כדי לזכות מעת לעת בבונוס או בקידום.
- אשר להכנסות האב – אזי, לשיטתו שכרו כ- 33,000 ₪ נטו לחודש (סעיף 19 לסיכומיו), מתוכם 25% הם בונוס המשולם לו לעת הזו מידי שנה.
התרשמתי כי אותו בונוס הוא בבחינת יחסית קבוע ונוֹכֵחַ, כך גם רוח סיכומי האב.
- באשר לטענות האם כי לאב גם הכנסות מעסקאות בחו"ל, הבה נעיין בעדות האם מיום 02.05.2021, מעמוד 37, וכך נמצא:
"ש. בסעיף 59 לתצהירך את מצהירה על השתכרות בחו"ל. יש לך ראיה להציג אודות הכנסה בחו"ל?
ת. כן.
ש. מה גובה ההכנסה החודשית, על-פי המסמכים שבידייך?
ת. אני לא יודעת חודשית, זה לא משכורת, אלא הכנסות.
ש. מה גובה ההכנסה השנתית על-פי המידע והמסמכים שבידייך?
ת. אני צריכה להסתכל. יש לו עסקי נדל"ן, הוא הקים חברה.
ש. תראי בתצהיר.
ב"כ התובעת:
יש מסמכים.
הערת בית המשפט:
שאלתו של עורך הדין היתה "מה גובה ההכנסה השנתית על-פי המידע והמסמכים שבידייך". מכאן נפתחה זכותה של העדה להראות לעורך הדין מסמכים ומידע שבידיה.
המשך חקירה
ת. (מעיינת) יש כאן את כל הדירות שהוא מכר והחברה שהוא הקים יחד עם חבר שלו.
ב"כ התובעת:
חברי שאל אותה לגבי ההכנסות בחו"ל והנה, כל האסמכתאות כאן. בית-המשפט נתן החלטה ברורה בנושא הזה. העדה רוצה להציג את המסמכים שחברי שאל.
ב"כ הנתבע:
אותי מעניין אך ורק מה שיש בתצהיר והוגש כדין.
הערת בית המשפט:
קשה לי להבין את דרישתו של בא כוח האב לאור שאלותיו הקודמות, להיצמד רק לאמור בתצהיר. ואולם, אין בדעתי לכפות על ב"כ הנתבע לשאול שאלות ושאלתי היחידה לעדה היא בקשת תיאור לחבילת המסמכים שאוחזת היא בידה, מה יש בהם.
המשך חקירה
ת. יש פה רשימת חברות בחו"ל, או שהוא הבעלים שלה או שהוא משקיע בחברות האלה.
ש. לבית המשפט: איך את יודעת שהוא משקיע בחברות האלה?
ת. למשל, יש פה את חברת "...." אשר מתעסקת בטיפול והיא יושבת ב..., אז הוא השקיע יחד עם דוד שלו .... למשל, הוא שם השקעה של 50,000 דולר.
ש. לבית המשפט: הוא לא החברה, אלא השקיע 50,000 דולר?
ת. כן. יש פה את החברה שהוא הקים יחד עם החבר שלו ..., ב... והיא חברה המשקיעה ברכישה, קניה של דירות, שיפוץ ומכירה. זו חברה ב..., ב... הוא היה נוסע נסיעות מהעבודה ועושה על הדרך את העסקים האלה.
ש. לבית המשפט: ביום שבו נפרדתם הוא עדיין עסק?
ת. כן. יש חברה ב..., שם הוא משקיע וזה גם משהו שלא הופיע בהרצאת פרטים.
כאן יש כמה דירות, 3 דירות שהוא רכש ב...,
ש. לבית המשפט: הוא גם מכר אותם?
ת. אני יודעת שהוא מכר 2, את השלישית לא יודעת.
ש. לבית המשפט: את אומרת שאחד העסקים היה קנה-שפץ ומכור.
ת. זו המטרה. יש את חברת "...ו" שאני לא בטוחה אם הוא השקיע בה בסוף,
ש. לבית המשפט: הוא לא בעלים שלה בכל מקרה?
ת. הוא לא בעלים שלה. וחוץ מזה יש את "..." ... שהוא בעלים של 3.20% מהמניות, זו חברה ציבורית."
- אלא שמכאן, לצורך השאלה מה הוכיחה האם, עדיין לא ניתן "לגזור" מה הרוויח הנתבע ומתי.
נפנה אפוא, לחקירת הנתבע מיום 06.06.2021, מעמוד 42, וכך:
"ש. יש לך מקורות הכנסה נוספים מלבד הדיבידנדים ב"..." והשכר משם, יש לך ממקורות נוספים בחו"ל או בארץ?
ת. תגדיר מקורות הכנסה.
ש. מקורות נוספים.
ת. אין לי שום הכנסה אקטיבית משום מקור שהוא, מלבד המשכורת שאני מקבל מ"...".
ש. מה זה הכנסה לא אקטיבית?
ת. יש לי תיק השקעות שהיה ידוע ביום חתימתנו שהוא שלי.
ש. אתה מדבר על תיק ההשקעות של ה- 4,000,000 ₪?
ת. גם. זהו.
ש. בחו"ל אין לך נכסים?
ת. בחו"ל אין לי כרגע אף נכס.
ש. כשאתה מצהיר בהסכם הממון שיש לך חשבונות בנק בבנק "..." ב..., בבנק "..." ב... ומניות בחברת "..." – את כל אלה שכחת כששאלתי את השאלה הקודמת?
ת. (מחייך) אשמח שתראה לי שאני בעלים בחשבון בבנק "...".
ש. יש לך או אין לך?
ת. לא. מעולם לא היה לי חשבון בבנק "..." על שמי.
ש. לבית המשפט: היה לך חשבון על שם מישהו אחר שהוא היה חשבונך?
ת. היתה לי זכות חתימה בחשבון של ההורים שלי.
ש. ומה קורה ב"..." ב....?
ת. זה חשבון שפתחתי כשעשיתי "רילוקיישן" בשנת 2002, יש שם סכומים שהשתכרתי בהם כשעבדתי ב.. ושילמתי מיסים בארץ.
ש. מה יתרת החשבון?
ת. לא זוכר כבר.
ש. למה את זה לא סיפרת בהרצאת הפרטים?
ת. תפנה אותי.
ש. אתה מחזיק ב"..." 3.25 מההון המונפק. זו חברה ציבורית?
ת. כן.
ש. יש לך שם 375,000 מניות, נכון?
ת. בהחלט.
ש. לפי השער של מניה שראיתי היום בבוקר, שווי מניה אחת עומדת על 10.50 ₪. נכון? בערך.
ת. היום.
ש. אני מציג לך אסמכתא על כך. זאת אומרת, בחישוב גס אנו מדברים על נכסים נוספים מעבר ל- 4,000,000 ₪ והמשכורת, על 3,900,000 ₪ נוספים, נכון?
ת. אם עשית את המתמטיקה אז כנראה זה המספר.
ש. מה זאת חברת "..."?
ת. אני מכיר חברה כזאת. זו חברה תחת חוקי האיחוד, אזרחים שהם לא תושבי האיחוד לא יכולים להכיר הוצאות של אחזקת נכסים אלא אם יש להם מנגנון,
ש. זו חברת אחזקות?
ת. לא.
ש. לבית המשפט: זו כל תכליתה?
ת. זו כל תכליתה.
ש. ויש לך חלק בחברה הזו?
ת. לא. הלוויתי לה כספים. החברה בפירוק אחרי הפסדים ובתהליכי סגירה.
ש. למה לא הצהרת על החברה הזו בהרצאת הפרטים?
ת. למה ל,
ש. מה זה "..."? יש לך אחזקה שם?
ת. בבנק עצמו לא, יש לי שם חשבון.
ש. מה היתרה בחשבון בבנק ...?
ת. אולי 1,000 יורו.
ש. למה לא הצהרת בהרצאת הפרטים על אותו בנק?
ת. אני חושב שרשמתי.
ש. תראה לי.
ת. (מעיין) גם אין לי גישה לחשבון.
ש. מה זאת חברת "..."?
ת. מכיר.
ש. איפה החברה הזו נמצאת?
ת. ב....
ש. יש לחברה הזו נכס כלשהו?
ת. לא.
ש. יש לה חשבון בנק?
ת. אני מניח, זו חברה ציבורית.
ש. למה לא פירטת זאת בהרצאת הפרטים?
לבית המשפט: מי מנהל את מה שאתה קורא לו תיק ההשקעות? אתה?
ת. לא. חלק אני וחלק זה מנוהל.
ש. לבית המשפט: יש לך אחזקות ב..., האחזקות האלה הן מניות?
ת. כן.
ש. לבית המשפט: המניות האלה כמה זמן אתה מחזיק אותן?
ת. 3 שנים.
ש. לבית המשפט: מה הניבו המניות האלה עד כה?
ת. מינוס 35 אחוז.
ש. כמה השקעת בחברה הזו?
ת. 50,000 דולר.
ש. אתה מכיר את חברת "..."?
ת. לא מכיר כזאת חברה.
ש. כשאני רואה דף לוגו של אותה חברה מופנה לבנק ... ובמסגרתו העברה אליך, כשזו למעשה היתה העברה מהווה החזר הלוואה. תוכל לפרט במה מדובר? חתום עליה מר ..., אתה מכיר?
ת. כן. קודם כל שם החברה הוא "..." ונתתי בשנת 2010 למר ... את הכסף והוא החזיר לי את הקרן בסך 100,000 ₪.
ש. מתי הוא החזיר לך?
ת. בתאריך המסמך הזה.
ש. לבית המשפט: למה נתת ל... 100,000 ₪?
ת. הוא היה שותף בחברה הזו, השקיע בנדל"ן ב... ונתתי לו כסף להשקעות והייתי אמור לקבל תשואה ולא קיבלתי תשובה. קיבלתי בקושי את הקרן חזרה.
ש. האם אתה מכיר את חברת "...",
ת. מכיר.
ש. מה הזיקה שלך לאותה חברה?
ת. אין זיקה.
ש. התעניינת ברכישת החברה, חלק מהפעילות שלה?
ת. אני לא איל הון. הציעו לי מקסימום להשקיע, אולי. אני מניח. יש הרבה חברות כאלה שמסתובבות בשוק הישראלי.
ש. יש לך נכסים נוספים מעבר למה שראינו עד עכשיו, שלא עלה בהרצאת הפרטים ואתה רוצה להבהיר האם זה קיים או לא?
ת. קודם אעדכן שחשבון הבנק בבנק.... הוא משותף ו- 50% ממנו שייך לאמא שלי ולא לי. גם החשבונות שציינת הם לא רק שלי אלא משותפים ולא עולה לי בראש שום דבר ש,
ש. באיזו מדינה נמצא בנק "..."?
ת. ב....
ש. מה האחזקות שלך בבנק "..."?
ת. אפס. אני לא שותף בבנק.
ש. יש לך חשבון שם.
ת. חשבון יש לי.
ש. שהוא על אפס?
ת. גם יש איזה 1,000 יורו, זה הכל הסיפור של ההשקעות.
ש. בסעיף 27 לתצהירך אתה טוען שיש לך פגיעה חדה בהשתכרות. מניתוח שנת 2019 ושנת 2020 אני רואה עליה מאוד יפה בשכר שלך, בינתיים, רק השכר הבסיסי והבונוס כאשר מהתפלגות ואני עובר איתך על כל השנה – ינואר 2020 עשית 180,958 ₪ והכל בנטו; בפברואר 25,000 ומרץ אותו סכום; אפריל 32,000; מאי 30,000 ₪ והכל בנטו (מקריא) אתה חוזר בך ממה שכתבת בתצהיר, שיש לך פגיעה חדה בהשתכרות?
ב"כ הנתבע/התובע:
אני מתנגד. השאלה מטעה.
המשך חקירה
ת. מהפירוט שנתת אתה רואה שהמשכורת שלי היא 25,000 כפי שכתבתי בתצהיר."
- אמור מעתה, כי לא ניתן לייחס לנתבע הכנסה שוטפת קבועה מעבר למשכורתו.
- אומר עוד כי, ולו לצורך הטיב עם האם, משיכת סך 282,000 ₪ על-ידי התובעת כמו גם השקעה בחברות בחוץ לארץ, מקומן בתובענה רכושית.
- ולבסוף אומר, כי אין צורך בפסיקת מזונות מתוך רכוש האב, כאשר שכרו השוטף די בו כדי לראות באב בבחינת אב אמיד.
- אני מוצא לנכון גם לקבוע כי האב לא באמת "זגזג" בטענותיו לעניין הכנסתו.
- הטענה כי שכרו של האב בסך 25,000 ₪ התעלמה מבונוסים.
כאשר צירף האב בונוסים קבועים, הצהיר הוא על סך 33,000 ₪, ולא מצאתי כי מענק חד פעמי בשל מעבר תפקיד הופך את הצורך לקבוע את שכרו הרגיל של האב לכזה שהוא מעבר ל- 33,000 ₪ נטו לחודש.
- יחס ההכנסות בין האם לבין האב הוא אפוא, 31% האם ו- 69% האב.
פסיקת המזונות
- כפי שהסברתי קודם לכן, המזונות נפסקים על דרך האומדנה, ומסך המזונות לבן ... יקוזז 44% מגובה הקצבה – לאמור, קיזוז בסך 1,144 ₪.
- אני מחייב את האב לשאת במזונות הקטינים מדי חודש, לידי האם כהורה מרכז, כדלהלן:
- בעבור מדור ואחזקת מדור – סך 5,000 ₪ בחודש.
- למזונות השוטפים עבור הבן ... – פוסק אני סך 2,300 ₪ (משלא אבחנה האם בין צרכי כל אחד מן הילדים ונקבה סך זהה).
מסך זה יקוזז סך 1,144 ₪ ובסך הכל סך 1,156 ₪ לחודש.
- למזונות השוטפים של שני הקטינים הנוספים אני פוסק סך 2,300 ₪ לכל אחד.
סך הכל למזונות הקטינים כולם, כולל מדור ואחזקת מדור, יישא האב לידי האם בסך
10,756 ₪.
- ניתנות בזה ההוראות הבאות אשר לדמי המזונות:
- א. דמי המזונות ישולמו על-ידי הנתבע ישירות לאם, בכל 1 לחודש ומראש, עד הגיע כל קטין לגיל 18 שנה ו/או עד שיסיים הלימודים בתיכון – לפי המאוחר מבין השניים.
בתקופת השירות הצבאי הסדיר ו/או השירות הלאומי יעמדו דמי המזונות על 1/3 משיעורם הקודם.
- ב. תודיע התובעת לנתבע על רצונה בהפקדת דמי המזונות לחשבון הבנק שלה – תעביר לנתבע פרטי חשבון הבנק שלה ובמקרה כזה, תשלום דמי המזונות במועדם לזכות חשבון זה יחשב כתשלום תקין ובלבד שהאם לא הודיעה לנתבע על שינוי בפרטי מספר החשבון או הבנק.
- ג. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו אחת ל-3 חודשים, ללא הפרשים רטרואקטיביים בין תקופה אחת לרעותה.
מדד הבסיס לחישוב יהא מדד החודש בו נפסקים דמי מזונות אלה כפי שפורסם, ב-15 לחודש טרם יום הדיון, אחריו והתחשיב ייעשה לעומת המדד הידוע בעת עריכת תחשיב ההצמדה.
- ד. סכומי המזונות אשר הצטברו לחובת הנתבע ישולמו על ידו ב- 6 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מהתשלום הראשון למזונות ויחד עמו.
- ה. סכומים שהנתבע שילם על חשבון המזונות, בכסף בלבד ולידי האם מיום הגשת התביעה וכנגד קבלות ו/או אסמכתאות – יכולים להיות מקוזזים על ידו.
- ו. בנוסף לדמי המזונות וכחלק מהם, יישא הנתבע ב- 69% מההוצאות הרפואיות החריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי בו מבוטחים הקטינים.
באמירה הוצאות רפואיות חריגות נכללות אף הוצאות לטיפול אורתודנטי ו/או טיפול שיניים.
הנתבע יישא ב- 69% מהוצאות בגין גן/צהרון, זאת עד הגיע כל קטין לתום הלימודים בכיתה ב'.
הנתבע יישא ב- 69% מתשלום עבור שיעורים פרטיים במקצועות: לשון, מתמטיקה ואנגלית, בהתאם להמלצת הגורם החינוכי.
כן יישא האב ב- 69% חוג אחד ובלבד שהסכום בו יחויב האב לא יעלה על סך של 150 ₪ לכל חודש, עבור כל קטין.
- ז. סכום שלא שולם במועדו יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק, בין היום שנועד לתשלום לבין הפירעון המלא בפועל.
- ח. קצבת הילדים מאת המוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האם.
- על-מנת לא להכביד חשבונאות, יחול פסק דין זה מיום נתינתו, ועד אז תחול ההחלטה למזונות זמניים.
פסיקת הוצאות
- כלל הוא, והדברים חודדו עוד ביתר שאת בתקנות החדשות, כי בעל דין אשר זכה, זכאי לפסיקת הוצאותיו ובשיעור ריאלי.
- אלא מאי, כאשר הורה הוא משמורן, השאלה אינה אם (יפסקו מזונות) אלא כמה (יהא שיעור המזונות) ומכאן ראיית חייב מזונות כמי שלעולם יהא בבחינת מי שלא זכה בדין, שגויה היא.
- למעשה, נבחנת שאלת ההוצאות בהליך פסיקת מזונות לא רק בקריטריונים הרגילים, לאמור: הכיצד התנהל כל בעל דין; האם האריך בעל דין את ההליך שלא לצורך; האם מוצה ההליך שמא קוצר; מהו תום ליבו הדיוני של בעל דין (וראה בג"צ 891/05, וכן רע"א 7650/20), אלא גם נבחנת השאלה האם הפסיקה קרובה לסך הנתבע, שמא זה נמצא מופרך כדי תביעת מטרות זרות.
- ונזכור, כי בנסיבות המתאימות יכול וצד אשר זכה לכאורה בדין ימצא עצמו, בשל התנהלותו, נושא בהוצאות (וראה: ע"א 716/82 עיריית הרצליה נ' אמר, לט(4) 217 {פמ"מ – 21.11.1985}).
- למעשה, הסך אשר נפסק כאן הוא אמנם משמעותי, אך הוא כמחצית מסך התביעה.
- בחרתי אפוא, שלא לעשות צו להוצאות.
- אני מתיר פרסום פסק דין זה ללא כל פרט מזהה אודות הצדדים.
- המזכירות תסגור את התיק.
ניתן היום, א' אדר א' תשפ"ב, 02 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.