1.עניינו של פסק דין זה הכרעה בשני הליכים ביחס לבנותיהן הקטינות של הצדדים: האחד, בקשה לי"ס אשר הגיש המבקש (להלן: "האב") כנגד המשיבה (להלן: "האם") (ר' י"ס 75425-07-24). במסגרת הליך זה עתר האב לרישום הקטינות למסגרת חינוכית בXXXX. השני, בקשה להבטחת קשר בין האם לבין הקטינות (ר' י"ס 13379-08-24).
2.מדובר בבני זוג לשעבר, הורים לשתי קטינות צעירות – XXXX כבת 11 וחצי ו-XXXX בת 10, הקטינות מצויות בהורות משותפת, חולקות זמני שהות כמעט שווים בשני הבתים, כאשר האב מתגורר ב-xxx ואילו האם ב-xxx. הרקע להגשת הבקשות נעוץ באי החזרת הקטינות לבית האם מאז 30.6.24 לאחר שקיימו זמני שהות עם האב.
3.תגובות לכל אחת מהבקשות הוגשו בתיקים, שירותי הרווחה ב-xxx הגישו תסקיר ראשוני דחוף מיום 15.8.24 (להלן: "התסקיר") שנערך על ידי העו"סיות הגב' xxx והגב' xxx (להלן: "העו"סיות"). כן הוגשה עמדה מטעם האפ' לדין שמונתה לקטינות ודיווח יח"ס ולפיו הצדדים לא הסכימו להאריך את עיכוב ההליכים.
להשלמת התמונה יצויין כי עוד קודם לקבלת עמדת האפ' לדין ניתן על ידי ביום 18.8.24 תוקף של החלטה להמלצות התסקיר בדבר חידוש קשר מיידי בין הקטינות לבין האם, אולם כעולה מדיווחי שני הצדדים ההמלצות לא קוימו ההחלטה הופרה - והקטינות לא פגשו באימן עד לרגע זה, למעט מפגש חד פעמי עם הקטינה XXX. לאחר ההחלטה מיום 18.8.24 הוגשו בקשות ותגובות נוספות מצד ההורים, האם בטענות להפרה חוזרת ונשנית של ההחלטה וניתוקה מהקטינות - והאב לבחינה ועיון חוזר נוכח סירוב הקטינות לקיים ההחלטה.
4.לצדדים טענות רבות, שפורטו בהרחבה בכתבי הטענות ואביא להלן רק עיקריהן. אין מחלוקת על כך שביום 28.6.24 הגיעו הקטינות לקיים זמני שהות בבית האב בסופ"ש אולם לדבריו "...ביום שהיו צריכות לעבור חזרה לבית אימן, הקטינות סירבו לעבור לבית האם, והחליטו כי הן נשארות בביתו של האב" (ר' סעיף 6 לבקשת האב). לטענת האב הוא ניסה לשכנע את הקטינות לחזור לבית האם, אולם הקטינות סרבו בכל תוקף וטענו כי האם משפילה אותן וכי בביתה הן חוות אלימות נפשית ופיזית. כן טען האב כי לאחרונה הכירה האם בן זוג חדש, וכי החיבור בינו לבין הקטינות "...אינו בא בטוב" כלשונו וכך גם בעקבות לינת בתו של בן הזוג בבית האם, דבר במצריך פינוי חדר בעבורה, מה שיוצר תרעומת אצל הבנות (ר' סעיפים 12-14 לבקשת האב). בנוסף האב הפנה לאירוע בו סטרה האם לקטינה XXXX ואיומי האם מספר פעמים כי תסטור לה בשנית.
5.גם לאחר מעורבות המשטרה, בעקבות תלונת האם, סירבו הקטינות לשוב לביתה, האב אף תיאר מקרה מיום 16.7.24 בו לדבריו האם ארבה לקטינה XXXX בכדי להיפגש עימה, מה שהוביל לדבריו לאירוע בו האם גידפה את בת זוגו של האב והקטינה סירבה לחזור לביתה. לטענת האב לאחר אירוע זה האם ניתקה את קווי הטלפון של הקטינות, מה שגרם לחסימת ערוץ התקשרות בין האם לבין הקטינות ואף בין הקטינות לבין חברותיהן בXXXX. לטענת האב, כיום הקטינות מצויות בביתו מעל לחודש ימים, צברו לעצמן מעגל חברות גדול בעיר XXXX ומעוניינות לעבור למסגרות חינוך ב-xxx. לדבריו הקטינות בקשר בהודעות ווטסאפ עם אימן ועתר לכך שיתבצע הליך של חידוש קשר במרכז קשר עימה וכי האם תופנה להדרכה הורית דחופה.
6.האם טענה, בין היתר, להפרת זמני השהות הפסוקים מצד האב, סירוב האב להחזיר את הקטינות לביתה, עידוד הקטינות לניכור הורי, הסתה, התנהגות בחוסר תום לב וחבלה בזדון בקשר בינה לבין הקטינות. לדבריה קודם לנתק היתה מריבה בעצימות נמוכה בינה לבין אחת הקטינות, על רקע סירוב להוראה חינוכית לשטוף כלים ולהוציא את הכלב ולא מעבר לכך. לטענת האם היא פעלה בכל ערוץ אפשרי להחזיר את הקטינות, לרבות פניה להדרכה הורית משותפת ולאנשי מקצוע, ללא הצלחה.
7.לטענתה האב מטיח כלפיה טענות חסרות בסיס, מבקר אותה בהאשמות שווא, מוציא אירועים פעוטים מכל פרופורציה, גורם לעוינות של הקטינות כלפיה והגברת האנטגוניזם. לדבריה האב מסית וממריד את הקטינות, מזיק להן, נוהג במניפולטיביות ובעורמה. משכך עתרה האם לסעדים שונים להשבת הקטינות לביתה, קביעת סנקציות כספיות כבדות על האב והשתת הוצאות הטיפול על כתפיו.
דיון והכרעה
8.לאחר שבחנתי עמדות הצדדים עיינתי בתסקיר ובדיווח האפ' לדין, שוכנעתי כי יש מקום להורות על החזרת זמני השהות בין האם לבין הקטינות ולהשיב המפגשים לסדרם בהקדם האפשרי, לאחר מתווה הדרגתי קצר כפי המלצות התסקיר, כפי שכבר הוריתי עוד בהחלטה מיום 18.8.24.
9.מאז סוף חודש 6/24 הקטינות אינן מתראות עם האם, אולם כפי שצויין בתסקיר לא ניתן לומר כי התרחש אירוע משמעותי או דרמטי כלשהו בין האם לבין איזה מבין הקטינות, אשר היה בו כדי ליתן הסבר לנתק הקיצוני והפתאומי של הקטינות מאמן לאחר הסופ"ש בבית האב. העו"סיות ציינו בתסקיר כי בשיחה עם שני ההורים "...באותו סופ"ש ממנו הקטינות לא חזרו לאמן, לא עלו תכנים או קשיים מהם ניתן להבין את התנגדות הקטינות לחזור לבית האם, או לחילופין את העובדה שהאב לא החזיר את הקטינות לאמן ולא קיים החלטה שיפוטית". דברים דומים נשמעו גם מפי האפ' לדין לאחר ששוחחה עם הקטינות ולדבריה "...אציין כי לפי התרשמותי לא נתנו טעם לאי קיום המפגשים בהתאם להחלטה השיפוטית" (ר' סעיף 19 לעמדתה).
10.השאלה מהם הגורמים לסרבנות הקשר שנוצרה בעוצמה כה גדולה ובאופן פתאומי, צריכה להיבחן עדיין לעומקה, שכן עלה מהתסקיר שקיימים קשיים בקשר של הקטינות מול האם שיש מקום ליתן להם מענה טיפולי. בתסקיר נזכר אירוע מחודש 1/24 בו האם סטרה לבת XXXX. בתסקיר תוארה גם הדינמיקה השונה בכל אחד מהבתים, כאשר בבית האם קיימת דרישה להשתתפות הקטינות במטלות הבית ומוטלות על הקטינות מגבלות אם אינן מקיימות את חלקן, מה שמוביל לחיכוכים ומריבות. כן הפנה התסקיר למקרה בו האם יצאה לשהות בחופשה עם בן זוגה, בימים בהן הקטינות אמורות לשהות עימה והלינה אותן אצל חברה במקום לאפשר להן לשהות אצל אביהן.
11.לא כל האירועים והדוגמאות שצויינו בתסקיר זהים בחשיבותם, במשמעותם ובמשקלם. כמובן שחל איסור מוחלט על נקיטת אלימות כלפי הקטינות וכמתואר בתסקיר, האם לקחה אחריות על שגיאותיה בהתנהלותה מול הקטינות וביטאה נכונות להשתלב בהדרכה הורית. יש גם במעורבות הרווחה ובית המשפט משום הרתעה ואזהרה בפני עצמם מפני הישנות של מקרה דומה.
כפי שגם ציינו העו"סיות, לא דווח על אירוע דומה נוסף אחר מול הקטינות מאז ובזמן אמת האב לא פעל מול המשטרה או מול הרווחה, כך שההתרשמות כמכלול היא שהקטינות אינן מצויות בסיכון כלשהו בבית האם ומפניה ולראיה גם שזמני השהות מאז חודש ינואר המשיכו כסדרם במשך כחמישה חודשים נוספים ועד לאחרונה.
12.הטענות שהועלו מצד האב להזנחה, הותרת הקטינות לבדן ללא אוכל, לא הוכחו בשלב זה. עמדת האפ' לדין, לאחר ששמעה את הקטינות, מעלה אף ספקות ביחס לנכונותן ואמיתותן, אולם בכל מקרה בירורן לא יכול להיעשות במסגרת הליך י"ס ואין לפני לעת הזו תשתית המבססת טעם מספק להגביל זמני השהות בין הקטינות לבין האם וגם לא הפניה למרכז קשר, כפי עתירת האב. נוכח כל האמור, לא מצאתי שיש בקשיים בקשר מול האם שתוארו, להצדיק סרבנות הקשר שהתהוותה וסירובן הקיצוני של הקטינות לחזור לבית האם, להיפגש עם האם בביתה וללון בביתה.
13.לצד קביעה זו, קיימת מנגד תשתית מדאיגה המלמדת, ולו לכאורה, על אחריותו של האב להתפתחות סרבנות הקשר מצד הקטינות ואף חשש ממשי להתפתחות ניכור הורי חמור, כפי דברי האפ' לדין שהיו מקובלים עלי. כפי שצויין בתסקיר – וכך גם עולה מכתבי הטענות של האב, האב לא לקח כל אחריות על הנתק של הקטינות מהאם וביטא חוסר אונים מוחלט לגבי יכולתו לגרום להן לשוב להיפגש עימה. התנהלות האב העניקה כוח ועוצמה לקטינות שאינו פרופורציונאלי לגילן, שכן הקטינות אינן בעמדה לקבוע שהן מפסיקות לראות את האם.
14.טענת האב כי הקטינות קשובות לו ונענות לסמכותו ההורית, למעט בנושא המפגשים עם האם, מקוממת ומדאיגה. רצונן הנחזה של הקטינות, אשר על פי הטענה מבקשות שלא לקיים את זמני השהות הפסוקים, הוא בעל חשיבות ומשקל, אבל לחלוטין אין מדובר בעובדה בעלת משקל מכריע. האב גיבה את התנהגות הקטינות, ליבה אותה וחיזק אותה, בכך שלא הפעיל את סמכותו ההורית לקיום המפגשים עם האם כסדרם, מייד לאחר הסופ"ש בו שהו עימו וחמור מכך, גם לא לאחר ההחלטה שהתקבלה ביום 18.8.24 בה הוריתי על חידוש המפגשים באופן מיידי. אמירות האב בכתבי הטענות ממחישות תפיסה שגויה ביסודה ביחס למעמד הקטינות, בביטויים כדוגמת הקטינות "...החליטו", בפרט כאשר מדובר בקטינות צעירות, שמרכז חייהן עד לאחרונה היה בעיר XXXX והן קיימו זמני שהות משמעותיים עם האם.
15.יתרה מזאת, הגיבוי שהעניק האב לקטינות בסרבנות הקשר שהתהוותה, הביאה לפגיעה קשה בקטינות – לא רק בקשר ההורי מול אימן, אלא גם במישורים אחרים בחייהן. כך למשל ציינו העו"סיות בתסקיר שהאב נמנע מלהביא את הקטינות ליום האחרון ללימודים, מייד לאחר הסופ"ש בו לפי הטענה הקטינות סירבו לחזור לבית האם. הדבר גרם לכך שהקטינות לא הגיעו למפגשי הסיום הכיתתיים, נשללה מהן האפשרות להיפרד מחבריהן לספסל הלימודים טרם תחילת חופשת הקיץ - ואחת הבנות גם לא זכתה לקבל את תעודות ההצטיינות בלימודים לאור הישגיה. מדובר בתוצאה מצטברת קשה ומכמירת לב, המטילה דופי בהתנהלות האב.
16.החשש להתפתחות ניכור הורי, כפי עמדת האפ' לדין, מצאה תימוכין בדברים שנמסרו לאפ' לדין מפי הקטינות ואגב זאת אני שוללת טענות האב שקולן של הקטינות לא נשמע. כך לעניין אמירות הקטינות המלמדות על מחיקת זיכרונות חיוביים ביחסים מול האם וביטול ומזעור המשמעות וחשיבות הקשרים עם בני המשפחה המורחבת של האם. כך גם לעניין התבטאויות שאינן תואמות את גילן של הקטינות בנוגע לאם, המעלות חשש שאין מדובר באמירות אותנטיות של הקטינות – ואף התנהגותן המלמדת על הכוח הגרנדיוזי שהוענק להן מהאב לקביעת אופן קיום הקשר עם האם, באופן שגוי ולא תקין. בצדק תיארה האפ' לדין את התפיסה המפוצלת שהתפתחה אצל הקטינות, האדרה לדמות האב מול השחרה מוחלטת של דמות האם, אשר מהווה סממן ניכור הורי מובהק התומך ומחזק התרשמותה, שהיתה מקובלת עלי - ולו ברמה הלכאורית לעת הזו.
17.כעולה מהתסקיר בין ההורים עדיין קיימים קונפליקטים רבים ופערים אשר מתנהלים באוזני הקטינות שנחשפות למחלוקות, מה שמצריך בפני עצמו התערבות טיפולית והדרכת ההורים. אלא שההתרשמות העולה מהתסקיר היא שהאב נותן גיבוי לקטינות שהן אינן נדרשות לבצע את דרישות האם בביתה, הוא משדר להן את המסר כי בביתו לא באים אליהן בדרישות "...שיהיה להן כייף" כלשונו, מה שמייצר הבדלים מהותיים בין שני הבתים ומעורר אנטגוניזם מצד הקטינות כלפי האם. האפ' לדין בעמדתה לא התעלמה מרגשות הקטינות ומעמדתן, אולם ביטאה עמדתה כי טובתן היא בכך שההורים יקבלו הדרכה הורית כדי לדעת כיצד להתנהל מולן, כיצד להציב להן גבולות וכיצד לתת תוקף ומשמעות לרגשותיהן, מבלי להעצים או להקטין אותם. משכך תמכה האפ' לדין בהמלצת העו"סיות, כך שהקשיים בקשר של הקטינות מול אמן יקבלו מענה טיפולי, לצד חזרה מיידית לקיום זמני השהות במתווה שהוצג והיא אף המליצה על הטלת סנקציות על האב, ככל הדרוש, לאכיפת זמני השהות.
18.לא ניתן היה להתעלם מהפניית אצבע מאשימה מצד האב כלפי כלל הגורמים המעורבים והבעת חוסר אמון בגורמי הטיפול, עמדה שמעלה קושי בתפיסת האב את טובת הקטינות והתבצרות בעמדה נטולת פשרות, מבלי להכיר בחלקו במצב שנוצר. כך לעניין הטענות בדבר היות התסקיר מוטה, רמיזות להפליה מגדרית לטובת האם של שירותי הרווחה והטלת דופי בהתנהלות עו"ס יח"ס. במקום "הקואליציה" שיצר האב עם הקטינות כנגד האם, כפי העולה מעמדת האפ' לדין - מצופה מהאב במצב שנוצר לגלות גמישות ופתיחות - לעודד באופן פוזיטיבי ואותנטי חידוש הקשר וניסיונות האם להגיע למענה טיפולי משותף לטובת רווחת הקטינות.
19.עתירת האב לשינוי מסגרות החינוך של הקטינות מעוררות קושי לא מבוטל, קושי משפטי אולם גם קושי תפיסתי, היא עומדת בניגוד להמלצות הרווחה ובניגוד לעמדת האפ' לדין. האב מעלה טענות ביחס לתפקודה ההורי של האם, אולם ערב הנתק הקטינות שהו בהסדר של חלוקת זמני שהות כמעט שוויונית בבתי שני ההורים, הן התחנכו במוסדות החינוך בעיר XXXX שם היה מרכז חייהן משך שנים רבות מאז הפירוד בין ההורים.
עצם החשיבה כי ניתן בדרך של בקשה לסעד דחוף, אגב הליך י"ס, לבצע מעין מחטף או הכנת "הקרקע" כפי לשון העו"סיות בתסקיר, לשינוי הסדר ההורות וקביעת מרכז חייהן של הקטינות בביתו המצוי בעיר אחרת, קשה מקוממת והיא מעלה תהיות ביחס ליכולתו של האב לראות צורכי הקטינות כמכלול, מבלי להתעלם מהקשיים שעלו ביחס להתנהלות האם ותפקודה. כל זאת בהינתן שלא נמצא כל סיכון מיידי לקטינות בבית האם.
20.צודקת האם בטענה כי אין כל בהילות או דחיפות להכריע כעת בשאלת מסגרות החינוך, שעה שקיים פסק דין תקף בעניין הסדר ההורות וזמני השהות - והקטינות מתחנכות במסגרות קבועות בעיר xxx, מבלי שיש תשתית מספקת ביחס לטובתן בשינוי הדרמטי המבוקש, והכל ערב פתיחת שנת הלימודים. שינוי בהסדר ההורות מצריך בחינה מעמיקה, בירור במסגרת הליך עיקרי, ראייה בפרספקטיבה של זמן את טובת הקטינות לאחר התגבשות תשתית ראייתית מתאימה, לרבות מצד גורמי טיפול ומקצוע, בהתחשב בצורך שעלה בהדרכה הורית לשני ההורים.
21."סעד דחוף" בעניין מסגרת חינוכית, לא נועד לשמש פלטפורמה להכרעה במחלוקת בנושא הסדר הורות, אלא ליתן פתרון מהיר ונקודתי למחלוקות שהתגלעה בין הורים בעניין רישום למסגרת חינוכית ערב פתיחת שנת הלימודים, מחלוקת שאינה יכולה להמתין עד לבירור הליך עיקרי. אין אלו הם פני הדברים במקרה שלפני, מקרה בו הקטינות משולבות מזה שנים במסגרות חינוכיות טבעיות המשויכות לעירית xxx, כאשר טעמי השינוי המבוקש אינם נעוצים בחוסר התאמה או היעדר שביעות רצון של האב מהמסגרות הקיימות, אלא במחלוקת לעניין הסדר ההורות וביתן העיקרי של הקטינות.
22.בהתחשב בכל האמור לעיל, אני מורה כמפורט להלן.
23.על האב לפעול לאלתר בהתאם להחלטה מיום 18.8.24 ופסק דין זה ולהפעיל סמכותו ההורית להבאת הקטינות למפגשים שנקבעו - וזו טובת הקטינות. לאור התשתית שהונחה לפני בדבר אי קיום החלטתי מיום 18.8.24 אני קובעת כי בגין כל הפרה עתידית של מפגש בין האם לבין הקטינות, בניגוד להמלצות העו"סיות בתסקיר, האב יחויב בתשלום לאם בסך של 2,000 ₪ וזאת תוך 3 ימים ממועד כל הפרה.
שני הצדדים יפנו לאלתר לקבלת הדרכה הורית, כל אחד באמצעות שירותי הרווחה באזור מגוריו ולחילופין מגורם פרטי, כפי רצונו.
הבקשה לרישום הקטינות למסגרת חינוכית נדחית - ומובהר כי הקטינות ימשיכו להתחנך במסגרות החינוך בעיר xxx.
נוכח ההודעה שהוגשה לתיק כי אין הסכמה להארכת משך תקופת עיכוב, אני מורה על סגירת הליך י"ס ואף קיצור תקופת עיכוב ההליכים באופן מיידי לטובת נקיטת הליכים.
24.בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי, דחיית הבקשה לרישום למסגרת חינוכית על הסף וקבלת הבקשה לחידוש קשר, האב יישא בהוצאות האם ובשכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום בפועל.
25.המזכירות תמציא החלטתי לצדדים, לרווחה ולאפ' לדין – ולאחר מכן תסגור את התיקים שבכותרת.
ניתן היום, כ"ג אב תשפ"ד, 27 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.
פס"ד ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים ושמות ולאחר תיקוני הגהה