רשמת העמותות נ' כונס הנכסים הרשמי

בעניין:               קרן עתיד פלוס לחינוך בישראל

                         עו"ד יגאל דורון ועו"ד דרור בן אבי  

 פסק דין

מבוא

1. לפניי בקשה של רשמת העמותות (להלן: "הרשמת") למתן צו פירוק נגד עמותת קרן עתיד פלוס לחינוך בישראל (להלן: "העמותה").

2. העמותה נוסדה בשנת 2013 ועוסקת בתחום החינוך. העמותה מפעילה תכניות חינוכיות חדשניות ברחבי הארץ עבור תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות מהפריפריה בשלל תחומים ביניהם מתמטיקה, מנהיגות, תכנות, רובוטיקה ועוד. העמותה מפעילה גם תכניות מצוינות חינוכיות בכפרי נוער בהן נוטלים חלק כ-1,000 בני נוער, ולטענתה היא העמותה היחידה בארץ שמפעילה תכניות בכפרי נוער. פעילות העמותה מתאפשרת באמצעות תרומות מקרנות, נדבנים פרטיים וכן גופים עסקיים. חלק מהגופים האמורים תורמים באמצעות מתן מלגות לסטודנטים, אשר מדריכים בני נוער בכפרי הנוער.

3. הבקשה לפירוק העמותה הוגשה על ידי הרשמת מכוח סמכותה לפי סעיף 50(א) לחוק העמותות, התש"ם– 1980 (להלן: "חוק העמותות" או "החוק"), הקובע כי בקשה לפירוק עמותה יכול שתוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה או בידי רשם העמותות.

   רקע עובדתי

4. במהלך פעילות העמותה בהפעלת תכניות חינוכיות עלה צורך בקרב גורמי ההדרכה של העמותה למדוד את התקדמות הלמידה של המשתתפים בתכניות. בהעדר פתרון קיים לצורך זה, נולד הרעיון לפיו העמותה תקים מיזם שמטרתו לפתח תוכנה להערכה ולמדידה של יכולות התלמידים דרך משחק, אשר זכה לכינוי "מיזם לודוס" (להלן: "המיזם").

5. תחילה, העמותה שכרה צוות פיתוח ומנהל פיתוח ומוצר שעבדו תחת הנחיותיה לצורך פיתוח התוכנה המכונה "לודוס" (להלן: "תוכנת לודוס"). דא עקא, משך הפיתוח התארך יתר על המידה ועלויות הפיתוח הלכו והאמירו. העמותה ביקשה להימנע מהמשך נשיאה בנטל הכספי הכבד שהטיל עליה המיזם. בחודש ספטמבר 2018 החליטה העמותה למסור את המשך הטיפול במיזם לחברת מתודיאן בע"מ (להלן: "מתודיאן"), חברה בבעלותו של דניאל קובלר (להלן: "קובלר"), ששימש כמנכ"ל העמותה עד לסוף שנת 2017 ושכיהן כיו"ר ועד העמותה וכחבר ועד עד ליום 30.9.2018. מדובר היה בפתרון זמני שנועד למנוע מהעמותה לבזבז את המשאבים הכרוכים באחזקת צוות פיתוח שלם ללא מנהל פיתוח אשר ינהל אותו, ומתוך מטרה להגיע בהמשך לפתרון קבוע. ביום 4.12.2018 הושגה הסכמה בין העמותה לבין מתודיאן, לפיו תשולם למתודיאן מקדמה בסך של 74,353 ₪ עבור שירותים שכבר סופקו, אשר תוחזר לעמותה אם וככל שלא ייחתם הסכם למתן שירותים עד ליום 1.1.2019.

6. ביום 18.12.2018 התקשרה העמותה בהסכם לקבלת שירותי ניהול ופיתוח תוכנה עם מתודיאן (להלן: "הסכם מתודיאן"). תקופת ההתקשרות היתה החל מיום 1.10.2018 ועד ליום 28.2.2019, שכן קובלר סיפק את השירותים לעמותה עוד קודם לחתימת הסכם מתודיאן.

7. ביום 13.1.2019 הציע קובלר לעמותה לרכוש ממנה את המיזם ואת הרשיון לשימוש בקוד של תוכנת לודוס.

8. ביום 28.1.2019, לאור הצעתו של קובלר, קיבלה העמותה חוות דעת משפטית לגבי האפשרות להתקשר בהסכם למכירת המיזם עם חברה בבעלותו של קובלר. חוות הדעת עמדה על כך שהמיזם אינו מהווה את פעילותה העיקרית של העמותה, והחזקתו מכבידה כלכלית. לפיכך, הומלץ בחוות הדעת למכור את המיזם, בהיותו "נכס מכביד", ועל קבלת הערכת שווי בלתי תלויה לשם כך. באשר לזהות הרוכש, חוות הדעת תמכה במכירת המיזם לקובלר, בהיותו בעל ידע מקצועי מהותי הדרוש להמשך פיתוח המיזם ובהתאם לכך סביר שהתמורה שתוצע על ידו תהיה גבוהה יותר מזו שתוצע על ידי רוכשים שאינם בעלי הידע הדרוש. עוד המליצה חוות הדעת המשפטית להביא את העסקה לאישור, לא רק אצל הוועד המנהל אלא גם אצל וועדת הביקורת וכן האסיפה הכללית של העמותה.

9. ביום 6.2.2019, לאור המלצות חוות הדעת המשפטית, קיבלה העמותה הערכת שווי בלתי תלויה לפיה שוויו של המיזם הינו סך של כ- 4,040,000 ₪. שווי זה התקבל על בסיס הערכה של שני מצבי עולם אפשריים בעתידו של המיזם – בהסתברות של 50% המיזם יהיה שווה סך של כ- 8,071,000 ₪, ובהסתברות של 50% המיזם יהיה שווה 0.

10. בעקבות קבלתה של הערכת השווי, קיבלה העמותה ביום 8.2.2019 חוות דעת משפטית משלימה שהתמקדה בזהותו של קובלר כרוכש המיזם. בחוות הדעת המשלימה הושם דגש על כך שמטרת העמותה היא להמשיך ולהשתמש בתוצרי המיזם לאחר השלמת פיתוחו. לכן, חוות הדעת המשפטית המשלימה המליצה למכור את המיזם לקובלר, שבאמצעות הידע והנסיון שברשותו יוכל להמשיך ולפתח את המיזם ויאפשר לעמותה להשתמש בתוצרי המיזם שפותח עד כה ובתוצריו העתידיים. חוות הדעת המשפטית המשלימה שבה וחזרה על המלצות חוות הדעת הקודמת באשר לצורך באישור העסקה הן בוועדת הביקורת והן באסיפה הכללית.

11. ביום 10.2.2019, בהתבסס על חוות הדעת המשפטיות, הערכת השווי וחוות דעת של רו"ח כי העסקה אינה מחויבת במס, החליט הועד המנהל של העמותה לאשר התקשרות בעסקה למכירת המיזם לחברה בבעלות קובלר, בכפוף לאישור וועדת הביקורת והאסיפה הכללית של העמותה.

12. ביום 20.2.2019 התכנסה וועדת הביקורת של העמותה והחליטה אף היא לאשר את העסקה, בכפוף לאישור האסיפה הכללית.

    עוד באותו היום התכנסה גם האסיפה הכללית של העמותה, בלא נוכחותו של קובלר, והחליטה לאשר את מכירת המיזם לחברה בבעלות קובלר.

13. ביום 21.2.2019, נוכח ההמלצות שנכללו בשתי חוות הדעת המשפטיות שנמסרו לעמותה, ועל יסוד הערכת השווי שהוצגה לעמותה, ובעקבות משא ומתן שהתנהל בין העמותה לבין קובלר, נמכר המיזם לחברת לודוס טכנולוגיות בע"מ (להלן: "חברת לודוס"), שבאותה עת הייתה בבעלותו של קובלר. התמורה בגין רכישת המיזם כללה ארבעה רכיבים – סך של 500,000 ₪ לתשלום במזומן; קבלת 4.5% מהון מניותיה של חברת לודוס בשווי של 810,000 ₪; רישיון שימוש בתוכנה שיסופק עם גמר הפיתוח, בשווי של 100,000 ₪; רישיונות לשיווק התוכנה בשווי של 2,626,000 ₪. שלושת הרכיבים האחרונים הם רכיבים שהיו מותנים בהצלחתו של המיזם ובהשלמת הפיתוח של תוכנת לודוס.

14. לימים התברר כי חברת לודוס כשלה בפיתוח המיזם. נוכח כשלונה זה, חברת לודוס ספגה הפסדים רבים וצברה חובות שהסתכמו בסך של כ-170,000 ₪. כפועל יוצא מכך, בחלוף שנתיים בלבד מאז נמכר המיזם, נמכרו 95% ממניותיה של חברת לודוס לצד שלישי תמורת סכום זעום של 200,000 ₪ בלבד, כאשר סך של 170,000 ₪ מתוך התמורה שימש לכיסוי החובות.

15. בחודש אוקטובר 2019 פנתה הרשמת אל העמותה בדרישה לקבלת תשובות בנוגע להסכם מתודיאן ולמכירת המיזם, כחלק מבחינת בקשתה של העמותה למתן אישור ניהול תקין לשנת 2020. ביום 18.11.2019 העמותה השיבה על שאלות הרשמת. השיח בין הרשמת ובין העמותה המשיך גם לאורך שנת 2021 עת ביקשה הרשמת הבהרות נוספות בנוגע לעסקאות האמורות וכן השלמת מסמכים מהעמותה. בחודש ספטמבר 2022 פנתה הרשמת אל העמותה בשאלות נוספות בנוגע לעסקאות, ובפרט בנוגע לדילול מניות לודוס שבבעלות העמותה.

16. ביום 22.11.2023 שלחה הרשמת אל העמותה טיוטת דו"ח תוצאות פיקוח והתראה לפני שלילת אישור ניהול תקין של העמותה. לפי טיוטת הדו"ח נמצאו ליקויים בפעילות ובהתנהלות העמותה, בהתקשרות בהסכם מתודיאן וכן במכירת המיזם, המקימים עילת פירוק לפי סעיף 49(1) לחוק העמותות. לעמותה ניתנה זכות תגובה תוך 30 יום.

17. לאחר שהעמותה הגיבה לטיוטת הדו"ח, ביום 28.1.2024 התקבל דו"ח תוצאות פיקוח על העמותה. הדו"ח קבע כי הליקויים החמורים בהתנהלות העמותה מגלים כי העמותה פועלת בניגוד לחוק העמותות ולהנחיות רשם העמותות ומקימים עילה לפירוק העמותה. ממצאי הבדיקה הועברו להמשך טיפול יחידת אכיפה ובקרה של רשות התאגידים לשם בחינת האפשרות להגשת בקשה לפירוק העמותה. בנוסף, נדחתה בקשת העמותה לקבלת אישור ניהול תקין לשנת 2024.

18. ביום 18.2.2024 שלחה הרשמת לעמותה מכתב התראה לפני פירוק לפי סעיף 50(ב) לחוק העמותות, בו נכתב כי ככל שלא תמציא העמותה תגובה אשר תניח את דעת הרשמת כי העמותה מתנהלת כדין, תאלץ הרשמת להגיש בקשה לפירוק העמותה. ביום 21.2.2024 שלחה העמותה את תגובתה למכתב ההתראה וכללה בה גם הצעה למינוי גורם מקצועי חיצוני שיבחן באופן אובייקטיבי את העסקה לגופה ויביע עמדתו המקצועית. בהמשך לשיח בין הרשמת לעמותה, שלחה העמותה מכתב נוסף ביום 28.2.2024 בו היא דרשה מינוי גורם מקצועי לבחינת העסקה, בטרם תיזום הרשמת הליכים משפטיים נגד העמותה.

19. ביום 11.3.2024 שלחה העמותה מכתב נוסף לרשמת בו היא פירטה הצעה להסדר, לפיו קוד הפיתוח של תוכנת לודוס יושב לעמותה, מבלי שהעמותה תצטרך להשיב את הסכום שכבר שולם לה בעת מכירת המיזם, בתמורה להעברת מניות לודוס שבבעלות העמותה לבעל השליטה החדש בלודוס. לטענת העמותה הסדר זה הלכה למעשה ישיב את המצב לקדמותו, כפי שהיה טרם מכירת המיזם.

    ביום 4.4.2024 דחתה הרשמת את הצעתה של העמותה והודיעה כי בכוונתה להגיש בקשה לפירוק העמותה.

20. ואכן, ביום 15.5.2024 הגישה הרשמת בקשה לפירוק העמותה.

    טענות הרשמת

21. לטענת הרשמת העמותה פעלה בניגוד עניינים ומהתנהלותה עולה חשש לחלוקת רווחים אסורה וכן להברחת נכסי העמותה.

    ראשית, התקשרות העמותה בהסכם מתודיאן היתה נגועה בניגוד עניינים. זאת משום שקובלר, בעל מניות יחיד ודירקטור יחיד במתודיאן, שימש כיו"ר וכחבר ועד העמותה בעת שהעמותה התקשרה בהסכם זה. נוסף על כך, לטענת הרשמת העמותה לא ערכה השוואה ולא בחנה התקשרויות עם חברות אחרות לקבלת שירותי הפיתוח.

    שנית, חברי ועד העמותה פעלו בעת מכירת המיזם בניגוד לחובת האמונים, הזהירות והמיומנות ולא פעלו לטובת העמותה. המיזם נמכר לחברת לודוס, שבאותה עת הייתה בבעלותו הבלעדית של קובלר.

    שלישית, כ-88% מהתמורה שנקבעה בגין מכירת המיזם לא היתה ודאית אלא מותנית בהצלחת המיזם ובשוויה של חברת לודוס, שהוערך בסך 18 מיליון ₪ על בסיס דבריו של קובלר בלבד. בדיעבד, שלושה מתוך ארבעת רכיבי התמורה בגין מכירת המיזם התבררו כחסרי ערך.

    רביעית, לא נעשה כל ניסיון לקבלת הצעות מחיר נוספות מרוכשים פוטנציאליים.

22. הרשמת טוענת כי מכירת המיזם, שהעמותה השקיעה בו כספים רבים, תוך ויתור על תמורה ודאית בגין המכירה היוותה התנהלות רשלנית של בעלי התפקידים בעמותה.

    עוד טוענת הרשמת כי חברי ועדת הביקורת של העמותה כשלו בתפקידם משלא נבדקה על ידם תקינות הפעולות של העמותה ביחס למכירת המיזם.

    הרשמת טוענת כי התנהלות העמותה חמורה במיוחד נוכח הפגיעה בערכם של נכסי העמותה, ובפרט לאור העובדה כי העמותה לא קיבלה עד היום את מלוא התמורה עבור מכירת המיזם ומניותיה בחברת לודוס דוללו.

    הרשמת מוסיפה וטוענת כי אין בתגובת העמותה לממצאי הביקורת כדי לספק מענה הולם לליקויים שנמצאו.

23. לדידה של הרשמת, אין בעובדה שהעמותה מתנהלת כיום באופן תקין כדי לרפא את ההתנהלות הבלתי תקינה שלה בעבר. במקרה דנן מדובר בליקויים ברף חומרה גבוה ואין באפשרות העמותה לתקן את התנהלותה באופן עצמאי אלא נדרש פיקוח של מפרק מטעם בית המשפט.

    יתרה מזאת, גם בהתחלפותם של בעלי התפקידים בעמותה במהלך השנים שחלפו, אין כדי להפחית מחומרת הממצאים נוכח החשש שמא בעלי התפקידים החדשים נבחרו על ידי אותם גורמים שהיו מעורבים בפעילות הפסולה ואשר אפשרו, בפועל או במחדל, את הליקויים בהתנהלותה.

    כמו כן, הרשמת טוענת כי המיזם היה פרויקט משמעותי של העמותה, שהיה כרוך בהשקעת תשומות בהיקף של מיליוני ש"ח, ואילו העמותה הייתה מתנהלת באופן תקין, המיזם יכול היה להניב לעמותה תמורה כספית בהיקף שהיה משפיע מהותית על עתידה.

24. הרשמת דוחה את הצעת העמותה למינוי גורם מקצועי חיצוני לבחינת הסבירות של מכירת המיזם, משום שלטענתה הליקויים שנמצאו אינם במישור של כדאיות העסקה אלא בהליך קבלת ההחלטות הרצוף בפגמים. בנוסף, הרשמת דוחה את הצעת העמותה להסדר, לפיו יושב המיזם לידי העמותה בתמורה להעברת אחזקותיה של העמותה בחברת לודוס לידיו של בעל השליטה הנוכחי בחברת לודוס, בטענה שאין בכך כדי לרפא את הליקויים שהתרחשו.

25. לטענת הרשמת, ההתנהלות האמורה של העמותה מבססת עילות פירוק לפי סעיפים 49(1) ו- 49(5) לחוק העמותות. סעיפים אלה קובעים כי:

    "49. בית המשפט המחוזי רשאי לצוות על פירוק של עמותה בכל אחת מאלה:

    (1) פעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה;

    ...

    (5) בית המשפט מצא שמן היושר ומן הצדק לפרק את העמותה."

    טענות העמותה

26. לטענת העמותה יש לדחות את הבקשה לפירוקה.

27. תחילה, טוענת העמותה כי יש לדחות את הבקשה כבר מן הטעם שהיא נשענת כל כולה על מעשים ומחדלים שהתרחשו לפני למעלה מחמש שנים. כיום אין חולק כי התנהלות העמותה תקינה וכי מלבד שני האירועים המתוארים – ההתקשרות בהסכם מתודיאן ומכירת המיזם – אין ולו פגם אחד בהתנהלות העמותה. נוסף על כך, דרישה לפירוקה של עמותה על בסיס טענות "היסטוריות" בלבד משמעה שימוש בפירוק כסעד עונשי לכל דבר וענין.

28. עוד טוענת העמותה כי מאז התרחשו האירועים העומדים בבסיס בקשת הפירוק, התחלפו כלל בעלי התפקידים בעמותה, לרבות מנכ"ל וחברי הוועד המנהל. לעמותה כיום פנים חדשות. היא מנוהלת על ידי מנהלים אחרים ואפילו רוב חברי העמותה כבר התחלפו בחברים חדשים (7 מתוך 11 חברי העמותה הם חברים חדשים). לטענת העמותה, החלפת בעלי התפקידים מבטיחה כי ההתנהלות הנטענת (ככל שהיה בה פגם) לא תחזור על עצמה ומשכך אין כל מקום לפירוקה. העמותה טוענת כי מתוך החלטות של הרשמת בעבר ניתן להיווכח כי יש לייחס משקל רב להחלפת בעלי תפקידים וההחלפה כשלעצמה יכולה להניח את הדעת כי העמותה תפעל מכאן ואילך באופן תקין.

    באשר לטענת הרשמת כי בעלי התפקידים הנוכחיים נבחרו על ידי אותם גורמים שכשלו בתפקידם, העמותה טוענת כי הפסיקה שללה זה מכבר טענות עקיפות ולא מבוססות נגד בעלי תפקידים שהועלו רק בשל קשר עקיף שלהם לבעלי תפקיד קודמים בעמותה, מבלי שהוצגו ראיות ממשיות המוכיחות קשר כזה (בש"א (מחוזי ירושלים) 5519/07 גוטוירט נ' עו"ד אבנר כהן, המפרק הזמני של עמותת רמת איתרי, פס' 29 (נבו 11.07.2011)).

29. העמותה מוסיפה וטוענת כי גם לגופו של ענין, לא נפל כל פגם בנוגע להתקשרות בהסכם מתודיאן ולמכירת המיזם וממילא אין בכך כדי להקים עילה לפירוקה לפי סעיף 49(1) לחוק העמותות. לטענת העמותה, מדובר בשתי החלטות בודדות ששתיהן עסקו במיזם לודוס, המהווה נדבך קטן מתוך פעילותה הכוללת של העמותה. לטענתה, עילת פירוק לפי סעיף 49(1) לחוק העמותות הוכרה במקרים בהם נמצא כי עמותה התנהלה באופן לא תקין לאורך זמן, והתנהלות זו היתה חלק דומיננטי מפעילותה. אמנם, במקרים בודדים הוכרה עילת פירוק זו אף ביחס לאירועים נקודתיים, אולם מדובר היה במקרים חריגים בחומרתם, של התנהלות בלתי חוקית בעליל, כגון תמיכה בארגון טרור או תמיכה בביצוע עבירה פלילית, מה שאיננו המקרה שלפנינו.

30. לטענת העמותה, פעילותה אף אינה מקימה עילת פירוק לפי סעיף 49(5) לחוק העמותות. ראשית, עילת פירוק זו לא הוזכרה בדו"ח הפיקוח וכבר מטעם זה יש לדחות על הסף את הבקשה לפירוק מחמת העילה האמורה; שנית, עילת הפירוק מן הצדק הוכרה בפסיקה כעילת סל, אשר יש להידרש לה במשורה, והשימוש בה שמור בעיקר למקרים בהם עמותה משמשת ככלי תאגידי ריק ולמראית עין, תוך שהיא מנצלת את ההטבות להן היא זכאית כמוסד ללא כוונות רווח (ע"א 443/13 רשם העמותות נ' עמותת ישיבת נתיבות התורה ירושלים, פס' 13 (נבו 17.07.2014)) (להלן: "נתיבות התורה"). לפיכך, בשל פעילותה הענפה והמבורכת של העמותה, שאין חולק כי אינה פועלת ככלי ריק לשם קבלת תקציבים, יש לדחות את עילת הפירוק מן הצדק.

31. העמותה מוסיפה וטוענת כי הרשמת נקטה בסנקציה בלתי מידתית בהחלטתה לבקש את פירוק העמותה תוך התעלמות מהנזק שייגרם לעמותה ותוך התעלמות מטובת הציבור הנזקק לשירותיה. העמותה טוענת כי המקרה דנן איננו מצדיק צו לפירוקה נוכח הפסיקה לפיה בית המשפט יורה על פירוק עמותה רק במקרים בהם הקשיים ואי הסדרים בעמותה הינם בבחינת מצב בלתי נסבל (פר"ק (מחוזי י-ם) 35033-07-22 רשם העמותות נ' הכונס הרשמי-מחוז ירושלים, פס' 18 (נבו 23.11.2022)). לדידה של העמותה היה בידי הרשמת להשיג את תכלית החוק באמצעים אחרים מלבד בקשה לפירוק העמותה, כגון דרישה להתחייבות של העמותה לפעול מכאן ואילך בהתאם להוראות הרשמת ואף מינוי גורם מלווה זמני מטעם הרשמת במימון העמותה. לא זו אף זו, העמותה עצמה הציעה כי ימונה בודק חיצוני שיבחן את מכירת המיזם וכן הציעה הסדר לפיו קוד הפיתוח של תוכנת לודוס יושב לעמותה ובתמורה העמותה תעביר את אחזקותיה בחברת לודוס לבעל השליטה הנוכחי כך שינותק הקשר בין חברת לודוס לעמותה. הצעות אלו נדחו על ידי הרשמת.

32. עוד טוענת העמותה כי בבואו לדון בבקשה לפירוק עמותה, שמהווה את הסנקציה הקשה ביותר נגד עמותה, שומה על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את הזכות להתאגדות. מאיזון זה מתבקשת המסקנה כי לא בנקל יורה בית המשפט על פירוקה של עמותה.

33. העמותה מפרטת את הנזקים הצפויים להיגרם כתוצאה מפירוקה. כך למשל, סירוב הרשמת ליתן לעמותה אישור ניהול תקין לשנת 2024 מוביל כבר עתה לצמצום פעילותה עקב אי קבלת תקציבים וקושי בגיוס תרומות. היעדר אישור ניהול תקין מונע מן העמותה גם לחתום על שיתופי פעולה למתן מלגות מול קרנות וגופים עסקיים, וללא בעלי מלגות המהווים חלק ניכר מצוות ההדרכה של העמותה, פעילותה תשותק. כמו כן, פירוק העמותה יגדע את פעילותה כגוף יחיד במדינה אשר מתמחה בפעילות חינוכית במסגרת כפרי נוער ויפגע בכ-1000 בני נוער הלוקחים חלק בתכניות שהיא מפעילה. נוסף על כך, העמותה תאלץ לפטר את 20 עובדיה. גם מינויו של מפרק יפגע בעמותה בשל השתת עלויות גבוהות על העמותה בגין שכר טרחתו וכן בשל הכתמת המוניטין של העמותה ופגיעה בקשר האישי שבין העמותה ותורמיה.

34. העמותה מפרטת באריכות את תהליך קבלת ההחלטות בקשר עם הסכם מתודיאן ומכירת המיזם ודוחה את טענות הרשמת ביחס להתנהלותה. העמותה טוענת כי הן ההתקשרות בהסכם מתודיאן והן מכירת המיזם נעשו לטובת העמותה. טענות אלה מגובות בשתי חוות דעת של מומחים. הראשונה, חוות הדעת של ד"ר טל מופקדי, מומחה בתחום הערכות שווי חברות, מימון חברות, השקעות וניהול סיכונים, שקובע כי העמותה קיבלה את ההחלטה הטובה והנכונה ביותר עבורה וביחס למטרותיה; השניה, חוות הדעת של מר איתי בוגנר, ייזם היי טק, הקובע כי ניתנה לעמותה תמורה ראויה בגין מכירתה של תוכנת לודוס. בנוסף טוענת העמותה כי כל פעולותיה נעשו תחת גיבוי ותוך הסתמכות על חוות דעת משפטיות. לפיכך, הגם שהרשמת סבורה כי נפל פגם בשיקול הדעת העסקי של העמותה, הרי שאין עילה לבקש את פירוקה כל עוד לא הופרה חובת הזהירות מצד מוסדות העמותה.

35. לבסוף טוענת העמותה כי התנהלות הרשמת מהווה שימוש לרעה בכוח שלטוני ויש בה משום הפרה של חובת תום הלב וההגינות המנהלית.

    דיון והכרעה

36. מיד בתום הדיון בבקשת הפירוק ונוכח הדחיפות במתן הכרעה מיידית עקב הצורך של העמותה להיערך לקראת שנת הלימודים הבאה הניצבת בפתח, הודעתי כי דינה של בקשת הפירוק להידחות, וכי נימוקי פסק הדין יינתנו במועד מאוחר יותר. כעת הגיעה העת למתן הנימוקים העומדים בבסיס פסק הדין שניתן עם תום הדיון באולם.

37. פעילותן של עמותות בישראל מוסדרת על ידי חוק העמותות. מטרת החוק היא להבטיח את מימוש חופש ההתאגדות של עמותות, תוך הסדרת מנגנון הפיקוח עליהן באופן שיבטיח את ניהולן הכספי התקין. וכפי שנאמר בדברי ההסבר להצעת חוק העמותות, התשל"ט–1979, ה"ח 1392, 126:

    "החוק המוצע בזה בא להבטיח חופש התאגדות מלא ומתן זכויות משפטיות של תאגיד לכל דבר לעמותה רשומה. עם זאת מציע החוק פיקוח המכוון להבטחת ניהול משק כספים תקין ומבוקר, שמירת זכויות חברי העמותה ונושיה ומניעת הונאתם, על-ידי קביעת הוראות בדבר הנהלת חשבונותיה ובקורתם, חקירה בעניניה הכספיים ואופן פירוקה ודרך מקוצרת של מחיקת עמותות בלתי פעילות".

38. בתי המשפט עמדו לא אחת על חשיבותה של הזכות להתאגדות, שהיא מיסודותיה של חברה דמוקרטית. וכפי שנקבע בבג"ץ 124/70 שמש נ' רשם החברות, פ"ד כה(1) 505, 510 (1971):

    "... אחת מזכויות האזרח המוכרות בכל חברה דמוקרטית – זכות ההתאגדות שהיא, כמו זכות חופש הדיבור והביטוי, מיסודותיה של כל חברה דמוקרטית."

    האזכור של זכות ההתאגדות לצד חופש הביטוי אינו מקרי שכן הזכויות קשורות אחת בשניה בקשר הדוק. ראו בג"ץ 1398/04 בן חורין נ' רשמת העמותות גב' רות שלגי, עו״ד, פס' 5 לפסק הדין של השופט (כתוארו אז) ריבלין (נבו 19.01.2006)) (להלן: " בן חורין"):

    "ההתאגדות משמשת לא אחת פלטפורמה להבעת דעות ולפרסומן ברבים. על כן, שלילת האפשרות להתאגד משמעותה לעיתים שלילת האפשרות להתבטא".

    משכך, נקבע בעניין בן חורין כי חשיבותה של זכות ההתאגדות ומעמדה משליכים אף על רף ההוכחה ועוצמת הראיות הדרושות כדי לבסס עילה לפירוק עמותה. כך נקבע גם בע"א 1282/93 רשמת העמותות נ' כהנא ואח', פ"ד מז(4) 100, 106 (1993):

    "זכות ההתאגדות היא זכות יסוד הן מבחינת זכויותיו האישיות של האזרח במדינה דמוקרטית, הן מבחינת העיקרים החברתיים המנחים אותה והן מבחינת אופייה כמדינת חוק. חופש ההתאגדות הוא זכות היחיד והכלל, והוא תנאי שאין בלעדיו לקיומה של הדמוקרטיה. המהות והאופי של הזכות משליכים על מידתה של ההוכחה הדרושה לביסוס "יסוד סביר" למסקנה."

39. אין חולק כי סנקציית הפירוק היא הסנקציה החריפה ביותר בה ניתן לנקוט נגד עמותה. על כן, כאשר נבחנת בקשה לפירוק עמותה יש לבחון מחד את זכות ההתאגדות, אשר על חשיבותה עמדנו קודם, ומנגד את האינטרסים והערכים הנפגעים מחמת אופן פעילותה של העמותה. כך נפסק בע"א 3333/21 עתיד ישראל – תנועה לשידוך מערכות ע"ר נ' כונס הנכסים הרשמי, פס' 12 (נבו 19.08.2021):

    "אין לכחד כי בהחלטה על פירוק עמותה ניצבת על לשון המאזניים זכות ההתאגדות, שאין צורך להכביר מילים על אודות מעמדה וחשיבותה במשפט הישראלי ..., כאשר לא בנקל תפורק עמותה." (ההדגשה אינה במקור ח.ב.).

40. עוד נקבע כי גם כאשר קמה עילה לפירוק עמותה, סעד של חיסולה יינתן רק כאשר השתכנע בעל התפקיד, האמון על ניהול העמותה בתקופת הפירוק, כי אין כל אפשרות לשיקומה:

    "כאשר קמה ומתגבשת עילת פירוק משמעות הדבר היא, כי הארגון אינו יכול להמשיך ולהתנהל כפי שנוהל עד כה. באותו הרגע, קם לביהמ"ש הכוח הנתון לשיקול דעתו, להורות על ביצוע שינויים מרחיקי לכת באופן תפקודו של הארגון כדי ליתן מזור לכל אותם אינטרסים אשר הוכרו כלגיטימיים על ידי ביהמ"ש באותו שלב. הדבר מובן לאור מבחן המידתיות שפורט קודם לכן בהחלטה זו ושעוגן בחוקי היסוד "החדשים". ביהמ"ש אשר לו ניתן כוח להקיץ את הקץ על מפעלה של החברה, יכול ליתן סעד שפגיעתו פחותה ולהציל את מפעלה באם הדבר ראוי. ... רק לאחר שיעשה מאמץ כן ע"י המפרק הזמני להפעיל את הארגון ורק בכפוף לאישורו המפורש של ביהמ"ש שישתכנע על ידי המפרק זמני, כי אין כל תכלית במתן סעד אחר למעט חיסול הארגון, יותר למפרק הזמני להפסיק את פעילות הארגון."

    (ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2624/99 רשם העמותות נ' ארגון השוטרים הבינלאומי (סניף ישראל), פס' 7 (נבו 01.01.2001)).

41. נוכח חומרתה של סנקציית הפירוק, היא כפופה לעקרון המידתיות ומשכך יש לבחון האם ההחלטה על פירוק עמותה מהווה את האמצעי שפגיעתו פחותה או שמא ניתן להשיג את התכלית הרצויה באמצעים פוגעניים פחות. יפים לענייננו הדברים שנאמרו בפר"ק (מחוזי י-ם) 35033-07-22 רשם העמותות נ' הכונס הרשמי-מחוז ירושלים, פס' 18 (נבו 23.11.2022):

    "בעניין ארגון השוטרים נקבע ביחס לעילות הפירוק שבסעיף 49 לחוק העמותות כי חל עקרון המידתיות בשני היבטים. לפי ההיבט הראשון, עקרון המידתיות יאפשר לצוות על פירוק עמותה כאשר הקשיים ואי הסדרים עלו לדרגת מצב בלתי נסבל באספקלריה של מנהל תקין ועקרונות היסוד של השיטה, במצב בו התנהלות העמותה והמסר העולה מתוכה לחבריה ולציבור הינו בלתי נסבל בעליל. זהו המצב בעניינו, לאור הרשעת העמותה בהליך הפלילי. לפי ההיבט השני, יש לבחון האם ניתן להשיג את אותן מטרות בדרכים אחרות, פוגעניות פחות. נקבע כי מקום בו קיים פתרון אחר פוגעני פחות מפירוק העמותה, ראוי לנקוט בו תחילה ... ".

42. עילת הפירוק הראשונה עליה מבוססת הבקשה היא זו המנויה בסעיף 49(1) לחוק העמותות, ועניינה כאשר "פעולות העמותה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה". בפסיקה נקבע כי המקרים המתאימים לפירוק עמותה מחמת עילה זו הם מקרים של התנהלות בלתי חוקית מתמשכת, המהווה חלק דומיננטי מפעילות העמותה (בן חורין, פס' 5).

43. בנוסף, ייתכנו מקרים בהם ייעשה שימוש בעילת פירוק זו גם מחמת אירועים נקודתיים, אלא שאז נדרשת אי חוקיות חמורה בפעילות העמותה. ראו למשל ע"א 1775/10 עמותת קרית נדבורנה – בני ברק נ' רשם העמותות, פס' 21 (נבו 11.05.2011) (להלן: "עמותת קרית נדבורנה"):

    "בהקשר זה מוצא אני מקום לציין כי לשיטתי ייתכנו מקרים בהם אף אם אי החוקיות בפעילות העמותה לא הייתה מתמשכת, הרי שחומרת אי החוקיות שבפעילות העמותה תצדיק פירוקה על פי העילה שבסעיף 49(1) לחוק העמותות. כך למשל, ולשם הדוגמא, די בגילוי מקרה אחד בו עמותה העבירה כספים לארגון טרור, בידיעה כי מדובר בארגון טרור, על מנת לקבוע כי פעילותה מנוגדת לחוק וקמה עילה לפירוקה. כך לדידי, די בגילוי מקרה אחד בו העמותה העבירה כספים לפלוני או אלמוני כתמורה או כתגמול לביצוע עבירה פלילית כדי לקבוע כי קמה עילה לפירוקה.".

    בעניין עמותת קרית נדבורנה, נקבע כי "אמות מידה אלה המנחות את רשם העמותות בבואו להפעיל את סמכותו על פי סעיף 50 לחוק העמותות, צריך שתנחנה אף את בית המשפט בבואו לבחון קיומה של עילה לפירוק עמותה מחמת אי חוקיות בפעילותה כאמור בסעיף 49(1) לחוק העמותות, וזאת מבחינת קל וחומר." (שם).

44. עילת הפירוק הנוספת לה טוענת הרשמת היא זו המנויה בסעיף 49(5) לחוק העמותות, הקובעת כי בית המשפט רשאי לצוות על פירוק עמותה אם מצא כי מן היושר ומן הצדק להורות כן. עילה זו מהווה עילת סל (בדומה לעילת פירוק חברה לפי סעיף 257(5) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג–1983). משכך, נקבע כי יש להשתמש בה כעילה לפירוק עמותה במשורה ובריסון. ברוח זו נפסק בעניין עמותת קרית נדבורנה, כי מקרים בהם עמותה אינה פועלת לקידום מטרותיה ורק נהנית מהטבות המס והטבות נוספות בתור עמותה, הם מסוג המקרים המתאימים לשימוש בעילה זו:

    "אני סבור כי על פרשנותה של עילת הסל הקבועה בסעיף 49(5) לחוק העמותות יש ללמוד מן האופן בו פורשה עילת הסל הקבועה בסעיף 257(5) לפקודת החברות, בכפוף לשינויים המחויבים הנגזרים ממאפייניה הייחודיים של העמותה. כך, כשם שהשימוש בעילה זו נעשה במשורה ככל שהדברים נוגעים לפירוק חברות, יש לנקוט בריסון בשימוש ב"עילת סל" זו ככל שהדברים נוגעים לפירוק עמותה. אחד מן המקרים אשר לדידי מאפשרים את הפעלת עילת פירוק זה הוא במצב בו העמותה אינה פועלת עוד לקידום מטרותיה אך מוסיפה היא לנצל את הטבות המס או הטבות אחרות להן היא זכאית כעמותה או שהיא מוסיפה לקבל כספים מתורמים, וזאת בדומה להכרה בעילה לפירוק חברה משיקולי צדק ויושר במצב בו החברה הפכה להיות חברת בועה המהווה מסגרת ריקה מתוכן שתכליתה הוצאת כספים מבעלי המניות." (פס' 24).

45. ומן הכלל אל הפרט.

46. בטרם נידרש לבחינת הבקשה לגופה, נפתח בטענת סף של העמותה, לפיה דין הבקשה להידחות על הסף משום שהרשמת לא נקטה בצעד המקדים הנדרש לפי סעיף 50(ב) לחוק העמותות, קרי, התראה ודרישה לתיקון ליקויים. כפי שנראה כעת, טענה זו בדין יסודה.

47. סעיף 50(ב) לחוק העמותות קובע כי: "לא תוגש בקשת פירוק כאמור בסעיף 49(1), (2) או (5) אלא לאחר שהתרה הרשם בעמותה בכתב לתקן את המעוות והעמותה לא עשתה זאת תוך זמן סביר לאחר קבלת ההתראה.".

    מסעיף זה עולה עמדתו העקרונית של המחוקק לפיה בטרם ייעשה שימוש בסנקציה החריפה של הגשת בקשה לפירוק עמותה, נדרש תחילה רשם העמותות להתרות בעמותה ולאפשר לה לתקן את דרכיה, ובכך לנסות ולייתר את בקשת הפירוק. כפי שנקבע ברע"א 4290/12 עמותת מוסדות חזון ישעיה נ' רשם העמותות, פס' 6 (נבו 04.07.2012):

    "דרישת ההתראה נועדה לאפשר לעמותה לדעת על קיומו של מהלך כה גורלי עבורה, ואף לתת לה הזדמנות לתקן את דרכיה בכוחות עצמה, באופן שאולי ייתר את הצורך בהמשך הליכי הפירוק. המחוקק הקצה לעמותה "זמן סביר" על מנת להגיב להתראה. ודוק: אין "זמן תגובה" קבוע ויציב עבור כל המקרים. כל מקרה ונסיבותיו.".

    בהקשר זה נפסק בתנ"ג (כלכלית) 12839-08-12 בן לביא נ' העמותה לקידום מקצועי חברתי של הפקידים עובדי המינהל והשירותים, פס' 183 (נבו 20.10.2015)‏‏ כי "רשם העמותות אינו מוסמך להגיש תביעות בשם העמותות, אך הוא רשאי להציב בפניהן את הברירה - בין הגשת תביעות, לבין הסתכנות בפירוק העמותה ... ".

    ראו גם פר"ק (מחוזי י-ם) 37840-04-12 רשם העמותות נ' עמותת מוסדות חזון ישעיה, פס' 28 (נבו 20.09.2012)‏‏: "דרישה זו באה להבטיח את ידיעת העמותה על קיומו של הליך משמעותי שיש בו כדי לקבוע את גורלה, לתת לה את האפשרות לתקן את המעוות ולמנוע את השימוש בסנקציה החריפה והדרסטית של פירוק. עמדה זו באה לידי ביטוי גם בפסיקת בתי המשפט, בייחוד באותם מקרים בהם עילת הפירוק אינה נעוצה בהיות העמותה חדלת פירעון ... ".

    מכאן שקודם להגשת בקשה לפירוק עמותה, נדרש רשם העמותות להצביע על צעדים קונקרטיים הנדרשים מן העמותה לשם תיקון המעוות ולאפשר לעמותה לתקן את דרכיה תוך זמן סביר. הצבעה על ליקויי עבר, שכיום אין עוד כל דרך מעשית לתקנם – אין בה די.

    אכן, קודם להגשת הבקשה פנתה הרשמת אל העמותה במכתב התראה, לפיו ככל שהעמותה לא תמציא תגובה אשר תניח את דעת הרשמת כי העמותה מתנהלת כדין, תאלץ הרשמת לבקש את פירוק העמותה. לפי סעיף 50(ב) לחוק העמותות, שומה היה על הרשמת להתרות בעמותה ולדרוש את תיקון המעוות, אלא שבמקרה דנן ביקשה הרשמת לקבל תגובה מאת העמותה שתניח את דעתה ביחס להתנהלותה. הא ותו לא. הרשמת לא פירטה במכתב ההתראה מהם הצעדים הקונקרטיים שעל העמותה לנקוט, אלא מנתה את הפגמים שמצאה בפעילותה של העמותה בשנת 2019, אותם כבר לא ניתן לתקן בחלוף חמש שנים.

    יתרה מזאת, הרשמת דחתה מכל וכל את הצעות העמותה שנועדו להניח את דעת הרשמת ביחס להתנהלות העמותה. כך, הרשמת סירבה למינוי גורם מקצועי חיצוני שיבחן את הסכם מתודיאן ואת מכירת המיזם ויחווה את דעתו באשר להחלטת העמותה להתקשר בעסקאות אלו. עוד סירבה הרשמת להצעת העמותה להשיב את המצב לקדמותו ביחס למכירת המיזם באמצעות השבת הקוד של תוכנת לודוס לעמותה, בטענה שאין בכך כדי לרפא את הליקויים החמורים שנמצאו. ואולם, בכל הכבוד לעמדתה הנחרצת של הרשמת, אינני רואה כיצד סעד של פירוק העמותה עשוי לרפא את הליקויים, ככל שהיו בפעילות העמותה בשנים 2018 – 2019.

48. במהלך הדיון טענה באת כוח הרשמת, לראשונה, כי שומה היה על העמותה להגיש תביעה נגד נושאי המשרה שלה שאישרו את ההתקשרות בהסכם מתודיאן ואת מכירת המיזם. ואולם, דרישה מעין זו צריכה היתה להיות מועלית, אם בכלל, במסגרת דרישה לפי סעיף 50(ב) לחוק העמותות, ולא לראשונה כעת, בנסיון להצדיק בדיעבד את הגשת הבקשה לפירוק העמותה.

49. מכאן, שהרשמת לא קיימה את הדרישות המקדמיות הקבועות בסעיף 50(ב) לחוק העמותות בכך שלא הצביעה על צעדים קונקרטיים הנדרשים מן העמותה. יתר על כן, גם כאשר הציעה העמותה לנקוט בצעדים כאלה ואחרים לשם תיקון הליקויים הנטענים על ידי הרשמת, מבלי להודות שאכן מדובר בליקויים, הצעות אלו נדחו על ידי הרשמת בנחרצות בלתי מובנת. די במחדל זה על מנת להצדיק את דחייתה על הסף של בקשת הפירוק.

50. בנוסף, יש ממש בטענת העמותה לפיה גם חלוף הזמן מצדיק את דחיית הבקשה לפירוקה. במילים אחרות, אין מקום לנקוט נגדה בסנקציה של פירוק, בחלוף חמש שנים מההתנהלות שבגינה הוגשה הבקשה, ולאחר שהתחלפו כל חברי הוועד של העמותה וגם מרבית חבריה. נזכיר בהקשר זה כי בדיקת הרשמת את התנהלות העמותה החלה עוד בחודש אוקטובר 2019 עת בחנה הרשמת מתן אישור ניהול תקין לעמותה. כבר אז הפנתה הרשמת לעמותה סדרת שאלות בנוגע להתקשרות בהסכם מתודיאן. רק בחלוף כ-4 שנים נוספות שלחה הרשמת טיוטת דו"ח אל העמותה, המפרטת את הפגמים והליקויים בהתקשרות בהסכם מתודיאן ובמכירת המיזם, ורק בחלוף למעלה מחצי שנה נוספת הוגשה בקשת הפירוק שלפניי.

    אמנם, יש ממש בטענה כי לא תמיד חלוף הזמן כשלעצמו מרפא את הפגמים שנפלו בהתנהלותה של עמותה. דא עקא, לא זה המקרה שלפנינו, שעה שכלל בעלי התפקיד בעמותה כיום אינם נמנים על אלו שהיו מעורבים בפרשת מכירתו של המיזם ובהסכם מתודיאן. למעשה, איש מחברי הוועד דאז אינו נמנה עוד על הוועד הנוכחי של העמותה ואיננו מכוון את פעילותה. גם מרבית חברי העמותה התחלפו מאז. בנוסף, אין חולק על חשיבות פועלה המבורך של העמותה בתחום החינוך של אוכלוסיות נצרכות ואין גם חולק כי כיום התנהלותה של העמותה היא ללא רבב. לעובדות אלה נודע משקל רב כאשר נבחנת בקשה לפירוק העמותה בשל מה שנתפס כ"חטאי העבר" שלה (בש"א (מחוזי ירושלים) 5519/07 גוטוירט נ' עו"ד אבנר כהן, המפרק הזמני של עמותת רמת איתרי, פס' 29 (נבו 11.07.2011)). בהקשר זה יש להוסיף ולציין כי לא הובאה כל ראיה על ידי הרשמת לביסוס החשד הכללי שהעלתה, שמא בעלי התפקיד החדשים נבחרו ומייצגים את בעלי התפקיד הקודמים בעמותה. משכך, דינה של טענה זו להידחות.

51. בנסיבות אלה, הגשת הבקשה לפירוק העמותה בחלוף חמש שנים מאז התקשרה העמותה בהסכם מתודיאן ומכרה את המיזם, ולאחר שכלל חברי הוועד של העמותה הוחלפו זה מכבר בחברים חדשים, ואין כל טענה עדכנית בדבר פגמים שנפלו מאז בהתנהלותה של העמותה, מעידה כי הלכה למעשה, הרשמת מבקשת להעניש את העמותה בגין מה שנתפס בעיניה כ"חטאי העבר". ואולם, בכך נתפסה הרשמת לכלל טעות ממשית, משום שהסנקציה של פירוק עמותה לא נועדה להיות סנקציה עונשית. תכליתה אינה להעניש את העמותה, אלא להשיג יעדים אחרים.

    במקרה של פירוק מחמת חדלות פירעון, התכלית היא השאת ערך לנושים ומניעה של יצירת חובות חדשים. ראה למשל פש"ר (מחוזי ת"א) 15772-02-16 בן-אור נ' כונס הנכסים הרשמי, פס' 25 (נבו 09.05.2018):

    "יש לחזור ולהדגיש את המובן מאליו, קרי, שהליך פשיטת רגל איננו הליך עונשי. אין באים חשבון עם החייב על כך שיצר חובות ואין מענישים אותו על כך.".

    הדברים נכונים ביתר שאת ביחס להליכי פירוק של עמותות בעלות פעילות מבורכת ותרומה לקהילה, שאז הליך הפירוק בעניינן ישאף לשיקומן ולא לפירוקן, ודאי לא בתור סנקציה עונשית בקשר עם פעילותן בעבר (פר"ק (מחוזי נצרת) 36597-05-23 מכבי בני ריינה עמותה לקידום הספורט והנוער בריינה (ע"ר) נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו 20.07.2023)).

    גם במקרה של פירוק מחמת התנהלות בניגוד לחוק, למטרות העמותה או לתקנונה, וגם במקרה של פירוק מן היושר ומן הצדק, המטרה איננה עונשית, אלא היא נועדה להבטיח שמירה על החוק, הגנה על האינטרס הציבורי ומניעת שימוש לרעה בזכות ההתאגדות.

52. כפי שנראה כעת, ואף אם נתעלם מהעובדה שהרשמת לא קיימה אחר תנאי הסף הקבועים בסעיף 50(ב) לחוק העמותות ולכן יש לסלק את בקשת הפירוק על הסף, דין בקשת הפירוק להידחות גם לגופו של ענין.

53. באשר לעילת הפירוק המנויה בסעיף 49(1) לחוק העמותות, הרשמת מעולם לא טענה כי הפגמים והליקויים שמצאה בפעילות העמותה הולכים ונמשכים מאז שנת 2019 או שהם מהווים חלק דומיננטי מפעילותה. טענתה היא שחומרת הליקויים שמצאה בהתנהלות העמותה היא כשלעצמה מצדיקה את פירוק העמותה. על כן, יש לבחון האם התנהלות העמותה באותה פרשייה נופלת למקרים החריגים בגינם תוכר עילת הפירוק בשל התנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה של העמותה, חרף העובדה שמדובר באירועים נקודתיים. בהקשר זה נזכיר את הכלל לפיו "לא כל חריגה של עמותה מעקרונות אלה תצדיק את פירוקה, ויש לבחון היטב את טיב ועוצמת ההפרות המיוחסות לעמותה בנסיבות העניין. ראוי לזכור, כי בהחלטה על פירוק עמותה ניצבת על לשון המאזניים זכות ההתאגדות, שאין צורך להכביר מילים על אודות מעמדה וחשיבותה במשפט הישראלי ..." (נתיבות התורה, פס' 15).

54. מבלי להידרש לניתוח כלכלי מקיף של הסכם מתודיאן ושל מכירת המיזם, גם אם הייתי מגיע למסקנה שנפלו פגמים בהתנהלות העמותה בעסקאות אלה, הרי שמדובר לכל היותר בליקויים של שיקול דעת, שאין בצידם זדון, רשלנות או הפרת אמונים וממילא אין מקום להורות על פירוק העמותה בגינם.

    ראשית, באשר להסכם מתודיאן, הנסיבות אליהן נקלעה העמותה בפיתוח המיזם, התארכות תקופת הפיתוח של המיזם והמשאבים הכספיים הבלתי סבירים שהמיזם דרש, הובילו את העמותה למסקנה הסבירה בהחלט מבחינה עסקית כי עליה לחדול מפיתוח המיזם ולמצוא פתרון חלופי, בהקדם האפשרי. זאת, כדי למנוע הכבדה משמעותית על העמותה בשל הנטל הכלכלי שיצר המיזם וכדי לנסות ולמנוע מצב בו ההשקעה בשלמותה תרד לטמיון. במצב דברים זה, התקשרות בהסכם מתודיאן לתקופת זמן קצרה אפשרה לעמותה פרק זמן מינימלי לצרכי התארגנות לקראת מכירת המיזם בצורה המיטבית. חברת מתודיאן הייתה המתאימה ביותר לספק את השירותים שנדרשו, דווקא נוכח היכרותו של קובלר, בעליה של מתודיאן, את המיזם לפני ולפנים.

    שנית, ביחס למכירת המיזם יש ליתן את הדעת על כך שהעמותה קיבלה ייעוץ משפטי מוקדם בטרם התקשרה בהסכם עם חברת לודוס למכירת המיזם, בשל העובדה שקובלר היה בעליה של לודוס ונוכח הרגישות הרבה הכרוכה בהתקשרות עם מי שהיה עד לא מכבר מנהלה של העמותה. לפי חוות הדעת המשפטית שקיבלה העמותה, מכירת המיזם שירתה אינטרס של העמותה להשתחרר מהנטל הכלכלי שהמיזם הטיל עליה. המטרה שעמדה לעיני העמותה בהחלטה למכור את המיזם לחברת לודוס לא היתה להיטיב עם קובלר, אלא לצמצם עד כמה שניתן את נזקיה הכלכליים של העמותה וכדי להבטיח את יכולתה לעשות שימוש בתוכנת לודוס, ככל שהפיתוח אכן יוכתר בהצלחה, מבלי לשאת בנטל הכלכלי הכרוך בפיתוח. כעולה מחוות דעתו של הייזם איתי בוגנר, שצורפה להתנגדות העמותה לבקשת הפירוק, תזמון העסקה והתקשרות בהסכם עם חברת לודוס, היו משמעותיים מבחינת שימור צוות הפיתוח של המיזם, שכן אלמלא נחתם ההסכם בעת ההיא עם חברה בבעלות קובלר, אותו הכירו עובדי צוות הפיתוח, סביר להניח שצוות הפיתוח היה מתפזר לכל עבר, מה שהיה מוביל לקריסת המיזם.

    שלישית, הרשמת ייחסה משקל ייתר להערכת השווי שקיבלה העמותה מחברת אס קיוב ייעוץ כלכלי בע״מ, לפיה שווי התוכנה עומד על סך של 4.04 מיליון ₪. הערכת השווי נקבעה על בסיס הסתברות של 50% להצלחת המיזם. לפי חוות דעתו של ד״ר מופקדי, שצורפה להתנגדות העמותה לבקשת הפירוק, הערכת השווי האמורה התייחסה לשווי הכלכלי של המיזם לטווח הארוך, אלא שהיתה קיימת אי ודאות משמעותית מבחינה עסקית ביצירת ערך כלכלי זה. לכן, הערכה זו לקתה באופטימיות ייתר. כמו כן, בפיתוח מיזמים עסקיים טמון סיכון גבוה, מה שמוביל להתניית התמורה, בעסקאות מכר של מיזמים מסוג זה, בהצלחת המיזם. לבסוף, צריך לזכור כי הערכת שווי כלכלי של מיזם מסוג זה – פיתוח תוכנה – היא עניין חמקמק ביותר (לא מדובר בנכס מקרקעין או בנכס פונגבילי אחר, שקל הרבה יותר להעריכו הערכת אמת), הנתון להטיות והנחות שונות, ואין מקום לייחס לה חשיבות קרדינלית כאשר באים לשקול פירוקה של עמותה רק משום שמכרה נכס שלה בפחות מהערכת השווי שלו. בנסיבות אלה, לא נסתרה מסקנתו של ד״ר מופקדי לפיה התמורה שהתקבלה ממכירת המיזם היתה סבירה ומתאימה באופייה לתמורות המקובלות בעסקאות מסוג זה.

    רביעית, העמותה הציעה לרשמת הסדר לפיו יושב קוד הפיתוח של תוכנת לודוס לעמותה בתמורה להעברת אחזקותיה בחברת לודוס לידי בעל השליטה הנוכחי בחברת לודוס. לו הרשמת הייתה נענית בחיוב להצעת העמותה, התוצאה הכלכלית של הסדר מעין זה הייתה שהעמותה הייתה מחזיקה מחדש בקוד הפיתוח של תוכנת לודוס וזאת בנוסף לסך של 500,000 ₪ שהתקבל זה מכבר אצל העמותה בעבור מכירת המיזם. לפיכך, במצב זה לעמותה לא היה נגרם כל נזק ולהיפך – הקוד היה חוזר לידיה והתמורה הכספית ששולמה לעמותה היתה נותרת בידיה.

    לבסוף, אין ספק שבמבחן התוצאה פיתוח התוכנה נכשל (קובלר נאלץ למכור את מניותיו בחברת לודוס תמורת סכום זעום של 200,000 ₪ בלבד, כאשר מתוך סכום זה, סך של 170,000 ₪ שימש לכיסוי חובות). ממילא ברור כי לעמותה לא נגרם כל נזק כתוצאה ממכירת המיזם שהתגלה ככושל, ולמעשה, התמזל מזלה שעלה בידה להיפטר מנכס מכביד זה ואף לשלשל לקופתה סך של 500,000 ₪.

55. הפועל היוצא מן האמור הוא שהנהלת העמותה האמינה בתום לב בעת שקידמה את ההתקשרות בהסכם מתודיאן ואת מכירת המיזם, כי היא פועלת לטובת העמותה. אף אם ניתן היה לסבור שהמכירה לא שירתה את טובת העמותה (ואני סבור אחרת), פשיטא שמדובר היה בהחלטה הנטועה עמוק בתוך שיקול הדעת העסקי של הנהלת העמותה, שאיננה מקימה כל בסיס או הצדקה לסנקציה מרחיקת הלכת של פירוק העמותה. ודאי שלא ניתן לקבוע כי בהתנהלות זו העמותה פעלה בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה.

    מאותו הטעם ממש יש לקבוע כי לא קיימת עילת פירוק לפי סעיף 49(5) לחוק העמותות. כפי שראינו קודם, מדובר בעילת סל שיש להשתמש בה במשורה ובריסון, ובוודאי שהיא אינה מתקיימת במקרה דנן.

56. לכל אלה יש להוסיף שיקול נוסף ורב חשיבות: פירוקה של העמותה יסב נזק חסר תקנה לתלמידים מאוכלוסיות מוחלשות הנהנים כיום מתכניות הלימוד של העמותה. מדובר בציבור של כ- 1,000 תלמידים המשתתפים בתכניות לימוד שהעמותה מפעילה בכפרי נוער שונים. פשיטא כי מינוי מפרק לעמותה יבריח את התורמים שלה, ישים קץ למפעל המלגות שמכוחן מעסיקה העמותה סטודנטים בתפקידי הוראה, ובמידה גבוהה של ודאות, יביא את הקץ לפעילותה המבורכת של העמותה. וכי איזה נדבן ירים תרומה לעמותה בפירוק?

57. סוף דבר, מכל הטעמים שפורטו לעיל, הוריתי כבר בתום הדיון על דחיית הבקשה לפירוק העמותה.

58. בכל הנוגע לחיוב בהוצאות, יש ליתן את הדעת על כך שהעמותה נדרשה להשקיע משאבים כספיים ניכרים בהגשת התנגדות מאוד מפורטת לבקשה, כולל הגשה של שתי חוות דעת מומחים מטעמה. עוד נציין בהקשר זה כי בתום הדיון הוצע לבאת כח הרשמת שלא לעמוד על בקשת הפירוק, אלא שהצעה זו נדחתה בשתי ידיים. נזכיר כי תקנה 153(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, קובעת כי בקביעת שיעור ההוצאות, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך ובהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו.

    בנסיבות אלה, הרשמת תישא בהוצאות העמותה בסך של 30,000 ₪.

59. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

     

     

    ניתן היום, ב' תמוז תשפ"ד, 08 יולי 2024, בהעדר הצדדים.